ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 26/11/2003

איסור הפצת סיכומי שיעורים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית - הצעות לדיון מהיר של חה"כ ענבל גבריאלי, איתן כבל וניסן סלומינסקי

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/ועדת חינוך/7491




15
ועדת החינוך והתרבות – 26.11.2003


פרוטוקולים/ועדת חינוך/7491
ירושלים, כ"א בכסלו, תשס"ד
16 בדצמבר, 2003


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 103
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
שהתקיימה ביום ד', א' בכסלו תשס"ד, 26.11.03, בשעה 15:10


ס ד ר ה י ו ם

איסור הפצת סיכומי שיעורים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית - הצעות לדיון מהיר של חה"כ ענבל גבריאלי, איתן כבל וניסן סלומינסקי
נכחו
חברי הוועדה: היו"ר אילן שלגי
ענבל גבריאלי
איתן כבל
מרינה סולודקין
ניסן סלומינסקי
גילה פינקלשטיין
יוסי שריד
יולי תמיר
מוזמנים
פרופ' רון שפירא, דיקן הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר אילן
פרופ' אייל זמיר, דיקן הפקולטה למשפטים, האוניברסיטה העברית
פרופ' חנה רחמימוב, דיקן הסטודנטים, האוניברסיטה העברית
אורית סלוציאנו, דוברת האוניברסיטה העברית
שי אוצ'קובסקי, ס' יו"ר התאחדות הסטודנטים
עדי וזאן, רמ"ח אקדמיה
אסף שגב, אגודת הסטודנטים, ירושלים
יפעת פנחסי, אגודת הסטודנטים, ירושלים
שני ינאי, אגודת הסטודנטים, ירושלים
ניר קידר, אגודת הסטודנטים, ירושלים
אלי חזן
רונן פוליאק
רלי כהן, כתבת עיתון אגודת הסטודנטים
משה ענבר, דובר התאחדות הסטודנטים
מנהלת הוועדה
יהודית גידלי
נרשם על-ידי
חבר המתרגמים בע"מ


איסור הפצת סיכומי שיעורים בפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית - הצעות לדיון מהיר של חה"כ ענבל גבריאלי, איתן כבל וניסן סלומינסקי
היו"ר אילן שלגי
ברוכים הבאים. יש לי רושם שאנחנו פה בישיבה
שמעבירה לשולחננו נושא שאולי בכלל לא היה צריך שיהיה כאן, אבל כמובן שהיות והיו בקשות לדיון מהיר שאושרו ע"י יו"ר הכנסת, אז אנחנו כמובן מקיימים את הדיון.

אני מבין שהנושא תלוי ועומד באיזה שהוא הליך שיפוטי משמעתי באוניברסיטה, אנחנו בטח לא ניכנס לדברים שהם באיזה שהוא דיון בטריבונאל משפטי או מעין משפטי באקדמיה. יחד עם זה מתעוררת פה שאלה של תקנון באוניברסיטה ושל שמירה על זכויות, ככל שהן קיימות, של סטודנטים והייתי מבקש לשמוע בענין הזה את אנשי האוניברסיטה וכמובן אחר כך גם את הסטודנטים הנוגעים בענין.
מרינה סולודקין
מי ביקש דיון מהיר?
היו"ר אילן שלגי
חברי הכנסת סלומינסקי וכבל.
ניסן סלומינסקי
כולנו היינו סטודנטים וכולנו עברנו את הנושא
הזה. יש כאן דילמה. אם אוניברסיטה חפצה שהסטודנטים ישתתפו בשיעורים, מטעמים פדגוגיים ובהחלט יכול להיות, היא יכולה לעשות אחת מן השתיים, או לחייב את הסטודנטים ולעשות רישום ומי שלא יגיע לא יוכל לגשת לבחינות, ויש מקומות שמחייבים ועושים רישום, או, ואני חושב שזה דבר הרבה יותר חכם, שהמרצה יפסיק ללמד 20 שנה את אותו חומר, וכל שנה יתן הרצאות, יעמול קצת, כמו שצריך להיות וכמו שבמדעי הטבע מתחדשים הדברים כל הזמן ולא חוזרים על אותה הרצאה כל הזמן, ויתן הרצאות וממילא אי אפשר יהיה לשכפל משנה לשנה וכל סטודנט ידע אם הוא לא בא אין לו את החומר.

אם האוניברסיטה לא נוקטת בנושא של חיוב להופיע ומצד שני המרצים מרשים לעצמם לחזור על אותה הרצאה שנה אחר שנה, אז למה שסטודנטים לא ינצלו את זה ויעשו גם הם את זה. אם האגודה מוכנה, ועושים את זה בכל המקומות, לשכפל את ההרצאות והשיכפולים האלה זה לא למטרות הפצה בחנויות ולעשות מזה רווח אלא זה רק לתועלת הסטודנט, אז אם לא מחייבים אותו לבוא ובין כה וכה ההרצאות חוזרות על עצמן, אז מה ההבדל אם הוא יקרא את זה או שיכנס לשמוע. לכן אנחנו לא מצליחים להבין מה פתאום נפל על הפקולטה למשפטים לנסות ולחדש משהו שלא קיים כנראה בפקולטות האחרות ובאוניברסיטאות האחרות ולאסור את ההפצה הזאת.
איתן כבל
לימדו אותי שאין גוזרים גזרה שאין הציבור יכול
לעמוד בה. בסופו של ענין, יסלחו לי חברי באוניברסיטה העברית, יש מידה מסויימת של התנשאות בעובדה הזאת שאומרים לאסור על הסטודנטים לצלם חומר. יש מידה מסויימת של חוסר אנושיות בזה, לא קורה שסטודנט חולה, הולך למילואים, יש לו בחינה באותו זמן במקצוע אחר, אז נכון, אני יודע שהאוניברסיטאות, לפחות מספרות על זה, שהן עוזרות לסטודנטים במילואים ואני מדגיש מספרות, ולמשל נותנות אפשרות לצלם, אבל אסור לצלם. ברגע שאתה מצלם אתה עובר על התקנה שאתה קבעת. אלא אם כן יכתב היתר מיוחד שבמקרה כזה או אחר.
היו"ר אילן שלגי
בתוך הנייר שה-מ.מ.מ. הכין הם מביאים את
עמדת האוניברסיטה שאומרת שהם מרשים לצלם לסטודנטים במילואים.
איתן כבל
אני קראתי את נייר ה-מ.מ.מ. ואני קראתי את
עמדת האוניברסיטה. אני לא מבין מה רוצים להשיג בזה. אם יש כאן איזו תעשייה שאנשים עושים עליה רווח ומס הכנסה צריך להיות מעורב והמע"מ צריך להיות מעורב, זו שאלה. שאלה נכונה. אבל לא נראה לי, ויתקנו אותי אם אני טועה, שיש כאן איזה מסחר ורצון להרוויח כסף. אני לתומי חשבתי שמי שצריך לעשות את זה זה דווקא האוניברסיטה, שצריכה לקדם ולעודד את הענין הזה. יש טעם לפגם אחד, ואני מסכים מתוך ההכרות שלי את הענין, שזה הפך לנחלת מאבקים פוליטיים בין התאים השונים ואני חושב שזה לא נכון, זה לא מתאים. ההסתייגות היחידה שאני כן יכול לקבל אותה ואני לא נופל ממנה, שמי שצריך לעסוק בזה, לפחות בתקופתי כיו"ר אגודת הסטודנטים באוניברסיטה העברית בירושלים, זה צריך להיעשות ע"י אגודת הסטודנטים כחלק מהשירות שניתן לסטודנטים. זה שירות בסיסי. גם בתקופתי לא המצאנו את הגלגל ונאבקנו, וזה חלק מהרצון שלנו לתת את מלוא הסיוע לסטודנט איפה שבדרך כלל האוניברסיטה לא עושה את מה שהיא צריכה לעשות עפ"י דין.

זה נשמע דיון כאילו מהחלל החיצון, אבל בסופו של ענין גם כשמדובר בפרופסורים לעיתים מהפקולטה למשפטים שאני מכבד מעריך ומוקיר, אבל יחד עם זה אני מוכן להוסיף הסתייגות אחת, שהגוף היחיד שיהיה מוסמך לעסוק בנושא הזה יהיה אגודת הסטודנטים.
יוסי שריד
זה נושא שמעט משעמם אותי כי הוא לא נראה לי
נושא ברומו של עולם, הוא נראה לי נושא ביזארי ביותר. מכיוון שכולנו למדנו באוניברסיטאות, אני הייתי יכול לחשוב לתומי, אני אומר הייתי יכול לחשוב ולא חשבתי כי אף פעם לא חשבתי על זה, זה לא הטריד אותי באופן מיוחד ולכן אני לא יכול לומר חשבתי. הייתי יכול לחשוב לפי תומי שמה שצריך לעניין את האוניברסיטה זה מה שהסטודנט יודע להשיג בבחינה. מה זה מעניין אתכם מאיפה, מהגורן או מהיקב, מתקצירים או לא מתקצירים. הטענה היחידה, בניגוד לחבר הכנסת איתן כבל, שאני הייתי מקבל כהסתייגות, זה לא אם זה נעשה ע"י פלוני או אלמוני אם כי אני מקבל את התיקון שלך, אלא אם זה נעשה בצורה אינטלגנטית או לא. כי יכול להיות שזה נעשה בצורה איומה ונוראה, המרצה קורא את התקציר ועיניו חשכות. אולי צריך להתנות את זה בזה שהמרצה יראה, כי לפעמים המרצה יכול לראות ולא להאמין. אם זו הבעיה אז אני אגלה לתלונה הזאת מידה עצומה של הבנה. ואז נצטרך לשבת על המדוכה ולטכס עצה יחדיו איך מתגברים על מסירה שיכולה להחשיך את העיניים. זה אני מבין. אם זה הטיעון אולי תמצא אצלי הבנה.

יכול להיות שיש טעמים נפלאים לכאן ולכאן, אבל זה קרב מאסף. אין שום סיכוי להרוויח בקרב הזה ולכן כדאי להניח לו מלכתחילה. מה אתם רוצים שיהיה שוק שחור? ואז גם יגבו בעבור זה כי בשוק שחור, אם יש לגליזציה זה עולה פחות, אם אין לגליזציה זה עולה יותר. הרי זה יהיה, אי אפשר לעצור את זה. בגלל זה אמרתי שזה ביזארי, אי אפשר לעצור את זה. זה מסוג הדברים שבלאו הכי לא יעמוד במבחן המציאות, זו דרך העולם. אני הייתי מאוד מעריך את זה ומכיר טובה ותודה לחברינו מהאוניברסיטה לו הם היו יכולים לפתור אותנו מהדיון הזה ולוותר על זה.
גילה גמליאל
שמעתי את שני חברי יוסי ואיתן, אני מסכימה
למרבית הדברים רק להסתייגויות שלכם אני לא מסכימה. אני חושבת שזה בכלל לא רלוונטי אם זה אגודת הסטודנטים או אם זה התאים או אם זה סטודנט אחד, לפי הגדרת השינוי שנעשה פה במה שהוצג בשנתון הפקולטה, גם אם סטודנט אחד כשלעצמו יצלם את החומר ויפיץ אותו לסטודנט אחר כבר בזה הוא עבר עבירה וזה כבר דבר שהוא מבחינתי פסול. אני לא יודעת מה זה הנסיון של האוניברסיטאות לדאוג שסטודנטים יהיו נוכחים בשיעורים ובהיבט הפילוסופי יכולים להיות אנשים נוכחים פיזית בשיעור והראש שלהם נמצא במקום אחר לגמרי והשאלה הנשאלת אם הם היו או לא היו בשיעור זה כבר שאלה שצריך לתת עליה את הדעת. אני לא חושבת שזה המדדים להיבטים סטודנטיאליים כאלה ואחרים.
יוסי שריד
מרצה צריך לדאוג למציאות שמי שהפסיד שיעור
מרגיש שהוא הפסיד משהו.
גילה גמליאל
אני רוצה להגיד יותר מזה בהיבט הזה, אני חושבת
שמה שנעשה כאן, במיוחד כשמדובר במנהיג הסטודנטים, יו"ר אגודת הסטודנטים שהוא זה שנשפט, רוצים להעמיד אותו לדין משמעתי ביחד עם עוד שלוש סטודנטיות, זה דבר שהוא מקומם במיוחד. הדברים האלה נעשו באוניברסיטה שנים רבות, זה לא נעשה בפעם הראשונה ובטח לא רק באוניברסיטה העברית, זה קיים בכל האוניברסיטאות, במיוחד לאור העובדה שאנחנו לא נמצאים בעידן של יוון בעתיקה שסטודנטים באים ומדברים ולמדים את החומר בהנאה מרובה אלא הם צריכים ללכת לעבוד מאוד קשה כדי לממן את הלימודים שלהם ומרביתם נאלצים להפסיד הרבה שיעורים בעקבות זה ושלא נדבר על זה שאם סטודנט חולה, מלבד הענין של נושא המילואים שהוא כבר קשה בפני עצמו.

אני חושבת שעצם הנושא שהוא עולה, הוא כבר בעייתי במיוחד לאור הנהלים שראיתי שעוגנו בשנתון, תלמיד לא ידפיס, לא ישכפל לשם הפצה, לא ימכור ולא יפיץ בין התלמידים או בציבור נוסח מלא, מקוצר, אפילו מלא, יש כאן נסיון בדרכים לא דרכים לנסות ולכפות על הסטודנטים לקבל את החומר בדרכים שהם כביכול בניגוד.

אני סקרנית לשמוע את פרופ' אייל זמיר, מה גרם לדרישה הזאת. אני חושבת שהדיון לא היה אמור להגיע לועדת החינוך והייתי מצפה שתחסכו מאיתנו לדון בדברים האלה, אבל אם הנושא כבר הגיע אלינו אני חושבת שאנחנו כועדת החינוך צריכים לצאת מכאן בקריאה חד משמעית שאומרת בצורה ברורה שאנחנו רואים את זה כדבר פסול. ובטח ובטח את העמדת הסטודנטים לדין שזה דבר שערורייתי בפני עצמו ומכאן גם לצאת לקריאה לגבי הנושא של ההליך המשמעתי, שתחזרו בכם ותחסכו מאיתנו את הדיון.
מרינה סולודקין
אני לא מופתעת בכלל. בשבילי זה סימנים של
טוטליטריות שיש בניהול אוניברסיטאות במדינת ישראל. שמעתי על המקרים האלה מאוניברסיטת חיפה, ובבית ספר על יד האוניברסיטה אחת ששם זרקו מבית הספר שני סטודנטים בגלל שמישהו לקח שני עמודים מספרי לימוד בספריה. בלי שימוע.

אולי אתם לא מבינים אבל בברית המועצות בשנות ה70- גם עשו תהליך של שיפוט סטודנטים בעבירות כאלה. אל תתייחסו אל זה כאל דבר קל או טירוף של מישהו, זה נסיון להביא טוטליטריות לתוך האוניברסיטה העברית.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש מפרופ' זמיר ופרופ' רחמימוב לספר לנו
מאיפה זה נובע, מה עמדתכם ונשמע אחר כך גם את הסטודנטים.
אייל זמיר
מי ששמע את הדברים וחי מפי העיתונים זה באמת נשמע שאנחנו אנשים ביזאריים ולכן אני שמח על ההזדמנות שניתנת לי כדי להבהיר את הדברים.

הפקולטה למשפטים אומרת שמי שרוצה להפיץ סיכומי הרצאות צריך לקבל את אישור המורה. אנחנו לא אומרים שזה אסור, אנחנו אומרים שצריך לפנות למרצה ואם המרצה מאשר, בתיאום עם המרצה אין עם זה שום בעיה. האיסור איננו גורף.

אנחנו חושבים שצריך את ההסכמה של המרצה, הסיבה המרכזית והיא לא עלתה בהערות שנשמעו כאן, היא סיבה פדגוגית. מה שמאפיין חלק ניכר מהשיעורים במשפטים, בניגוד להוראה ברוב הקורסים ביחידות אחרות, שאנחנו פחות מדגישים העברת ידע, אנחנו יותר מנסים להקנות לסטודנטים שלנו דרכי חשיבה, דרכי ניתוח. אחת הדרכים המרכזיות שאנחנו עושים את זה זה ע"י דיון בכיתה שבו אנחנו מעלים שאלה לדיון והתלמידים מעלים טיעונים וטיעוני נגד בשאלה מה הוא הדין ומעלים טיעונים וטיעוני נגד מה צריך להיות הדין.

לא מטריד אותי התלמיד שלקח את הסיכומים ולא בא לשיעור, מה שמטריד אותי זה התלמיד שלקח את הסיכומים וכשאנחנו מנסים לקיים את הדיון הוא מצביע ועל סמך הסיכום של הדיון בסוגיה הזאת מעלה את הטיעונים וטיעוני הנגד והורס לי בכך את הדיון. מה שמטריד אותנו זה לא אלה שלא באים לשיעור, מה שמטריד אותנו זה מי שבא לשיעור שעיקרו העלאת טיעונים לכאן ולכאן ולא העברת ידע, זה מחבל באפשרות לעשות דיון.
גילה גמליאל
אפשר לחדד את הנקודה הזאת, אותו סטודנט
שמעלה תהיות של בעד ונגד הורס את השיעור?
אייל זמיר
הוא קורא את מה שהמרצה אמר בשנה שעברה,
ועכשיו בשנה הזאת הוא כבר יודע להגיד מה בעד ומה נגד.
גילה גמליאל
ואם אותו סטודנט היה מעלה טיעונים בעד ונגד
מלכתחילה?
אייל זמיר
אין איסור, אסור לעשות את זה בלי לבקש את
אישור המורה. באישור המורה זה מותר. יש גם מרצים שמעלים מיוזמתם את כל ההרצאות שלהם על אתר האינטרנט. יש לנו אתרי אינטרנט לקורסים השונים, יש מרצים ששמים את כל החומר בעצמם. הנקודה שלפי הכללים צריך לקבל את אישור המורה, על זה כל המחלוקת.
גילה גמליאל
אם סטודנט עשה הכנה לשיעור ובא מוכן לשיעור
וקרא את החומר לפני השיעור והגיע לדיון וידע את הדיון קודם לשיעור, זה מה שמפריע?
אייל זמיר
חשוב שיקראו לקראת השיעור, השיעור לא נעשה
ע"י סברות קרס, הדיון נעשה על סמך חומר שקוראים מראש, אבל בדיון מעלים שאלה שאין לה תשובה ישירה בחומר, החומר הוא פסיקה, מאמרים וכו'. זה לא פטנט לכפות נוכחות, זה פטנט לאפשר לנו לעשות את מה שאנחנו מאמינים שהוא ההכשרה הטובה ביותר למשפטן. לא לדחוס לו ידע, לא להקריא לו אלא לחדד לו את היכולת להעלות את השקלא והטריא פנים לכאן ולכאן. זה היבט אחד שבעיני הוא המרכזי.

יש היבטים נוספים שהביאו לקביעת הכלל הזה בשנתון שהוא כבר קיים כ-20 שנה. היבט נוסף זה זכויות יוצרים. פסק בית המשפט, יש זכויות יוצרים בהרצאות. אם המרצה רוצה לפרסם את זה הוא יכול לפרסם את זה.
ניסן סלומינסקי
רק במשפטים?
אייל זמיר
לא, זה בהכל.
ניסן סלומינסקי
למה לא עושים את זה בכל הפקולטות, למה
האוניברסיטה כאוניברסיטה לא עושה את זה, למה רק משפטים? בשנה שעברה ולפני שנתיים לא ידעו על זכויות היוצרים?
אייל זמיר
יש את ההיבט של זכויות יוצרים. בהסכמה זה
אפשרי, והנורמה המקובלת בפקולטות האחרות זה שהם מסכימים, משום שאם סטודנט חושב שהוא ידע מה הוא התהליך במיתוכונדריה אז לא איכפת למרצים מאיפה הוא קיבל את המידע, העיקר שזה יושב לו בראש. במשפטים הדגש הוא לא על העברת ידע אלא הדגש הוא על היכולת להעלות טיעונים לכאן ולכאן. שיטת התרגול העיקרית זה בדיון, אחת השיטות העיקריות זה תרגול בכיתה, אם הסטודנט יודע לדקלם את הטיעונים והטיעונים שכנגד זה הורס את הדיון.

אתה שואל אותי למה אי אפשר לחדש. אפשר לחדש, אבל אנחנו מדברים על קורסים שהם קורסי הבסיס, לא מפיצים קורסי בחירה וקורסים מתקדמים, מדובר פה על קורסי החובה של שנה א' בדרך כלל. 10% מתחדש משנה לשנה, 15% מתחדש משנה לשנה, השאלה איך נכרת חוזה, מה צריך כדי שיכרת חוזה, אלה הם שאלות בסיסיות. לבנות דוגמה טובה לדיון אפשר ואנשים מרעננים אבל אתה לא יכול משנה לשנה לזרוק את הכל ולהתחיל דיון מחדש.
ניסן סלומינסקי
אני לא רוצה להביא לך דוגמה מעצמי, אשתי
מרצה בדיוק בנושאים האלה ואני רואה שהיא יושבת עם עיתונים, היא לא לוקחת מה שהיה בשנה שעברה, היא עובדת קשה, מחפשת לכל שיעור את הדוגמאות המתחדשות. היא מעלה נושאים חדשים שהם בסוף נותנים את אותו דבר אבל דוגמאות אחרות אקטואליות. נכון, המרצה צריך לעבוד, ואז גם הסטודנטים נהנים והם רלוונטיים. לא מה שהיה לפני 20 שנה.
היו"ר אילן שלגי
במקרה אני משפטן, פרופ' זמיר נתן דוגמה של
קורס בדיני חוזים, זה לא 20 שנה אחורה, זה אולי 200 שנה אחורה וצריך להתחיל מהתחלה. זה נכון שיפה להביא גם את התקדימים של השנה או השנתיים האחרונות, אז דובר פה על 10% נוספים.
ניסן סלומינסקי
הדברים האלה כבר נמצאים בספרים כתובים.
אייל זמיר
הנקודה השניה היא זכויות יוצרים, בהסכמה
אפשר לעשות ופה אחד מקווי הטיעון, הנה ברק עשה את זה, והוא עשה את זה בהסכמת המרצים שלו. וזה ההבדל בין מי שמקבל בהסכמתך הנותן לבין מי שגונב. אם אני מקבל משהו בהסכמת המרצה אין שום בעיה עם זה, אבל מדובר על כך כאשר הדברים נעשים ללא הסכמת המרצה.

יש את הבעיה שדיברו עליה כאן, של טעויות. מאחר שתא גלעד אביב לא מוכן לדבר עם המרצים ולא מוכן לתאם את זה איתם, אז מתפרסמות חוברות עם שטויות. כפי שחשדת שקורה, וחתום עליהם השם של המרצה. אילו הדברים היו נעשים בתאום עם המרצה אז זה לא היה קורה.
יוסי שריד
ואם יהיה כתוב שהשטויות שמופיעות בחומר זה
אינם על דעתו והסכמתו של המרצה?
אייל זמיר
גם אז יש עדיין את הבעיה הפדגוגית. הבעיה
הפדגוגית בעינה עומדת משום שבכל זאת זה 90% מבוסס על ההרצאות והבעיה של זכויות יוצרים בעינה עומדת והפצת הטעויות נמשכת רק שהמרצה פטור מאחריות. ויש עוד טיעונים לכלל כשלעצמו.

דובר פה על אנשי מילואים ואנשים חולים. בכל הכבוד לאסף, הטענה הזאת היא ספין תקשורתי מחוסר קשר למציאות. האוניברסיטה לא רק שהיא לא מונעת חומר מאנשים שנמצאים במילואים, אנחנו משלמים להם, אנחנו מממנים אותם כדי שיוכלו לצלם חומר.
גילה גמליאל
ממי לצלם?
אייל זמיר
אין איסור על צילום חומר ע"י אנשים
שבמילואים. אין בעיה להעביר חומר מפלוני לאלמוני. האיסור מדבר על הפצה והוא נאכף רק על הפצה סיטונאית. אין שום בעיה ש-א' יעביר ל-ב', אין שום בעיה ש-א' יעביר למי שהיה במילואים. אותם אנשים שתא גלעד אביב לוקח מהם את החומר, אפשר לפנות אליהם ישירות, זה אף פעם לא נאסר. הטענה כאילו אנחנו אוסרים או יש איזה שהוא איסור להעביר חומר מ-א' ל-ב' זה טענה מופרכת. אפשר לחשוב עלינו כל מיני דברים, מטורפים אנחנו לא. מדובר כאן על הפצה שנעשית באופן סיטונאי, התמורה העיקרית היא אכן לא כספית, התמורה העיקרית קשורה למאבק בין תאי הסטודנטים. כאשר התעוררה הבעיה אנחנו פנינו לתאי הסטודנטים, הסברנו להם שיש כאן הפרה של זכויות יוצרים, יש כאן פגיעה ביכולת שלנו ללמד את הסטודנטים, כל התאים האחרים שיתפו פעולה והפסיקו, תא גלעד אביב מפיץ את החוברות, לפחות את החוברות של לפני שנתיים שלוש, זה שני שליש עמוד ההרצאה ושליש פרסומת לתא גלעד אביב. ההרצאה משמשת ככלי לקדם את אחד מתאי הסטודנטים.

מדובר על תא סטודנטים שפועל בניגוד לדיני זכויות יוצרים, בניגוד לתקנון המשמעת וזה גם ענין שכנראה משתלם מבחינת פוליטיקה סטודנטיאלית או מבחינה אחרת לעשות את זה נגד. לעשות את זה בניגוד לתקנון. לפני שנה נעשתה רפורמה בתקנון המשמעת והוכנס סעיף שמבהיר שאם יחידה או מרצה אסרו את זה, זה אסור בלי הסכמתם. הסתדרות הסטודנטים היתה שותפה מלאה ונמשכת לקביעת הכלל הזה. הם קיבלו את התקנון להתייחסויות, יו"ר הסתדרות הסטודנטים הופיעה בפני הועדה של האוניברסיטה, יש להם נציגות בסנאט, לא פצו פה ולא צפצפו על האיסור הזה. מאוחר יותר עם כניסתי לתפקיד הדיקן לפני שנה שלחתי מכתב לתא גלעד אביב משום שזה התא היחיד שפועל בענין הזה בצפצוף ארוך ומתמשך על הפקולטה למשפטים. אמרתי להם שיש איסור. איש לא בא אלי, איש לא טען נגד זה. כאשר לא נותרה לנו ברירה אלא להגיש את התלונה המשמעתית, אז מגייס הנתבע מס' 1 את כל הציבוריות הישראלית כדי להגן עליו.
היו"ר אילן שלגי
מתי הוגשה התלונה?
אייל זמיר
בניגוד לרושם כאילו האיסור הזה הוא out of the
blue, משחקי החתול והעכבר בין הפקולטה למשפטים לבין תא גלעד אביב בנושא הזה נמשכים כבר 4-5 שנים, כאשר בשלב כלשהו לפני כ-3-4 שנים הוגשה תלונה משמעתית, התקיים דיון בועדה המתמדת, בממשלה של האוניברסיטה, ואז הסתבר שברוב הפקולטאות אין התנגדות שיפיצו את הסיכומים. קבעה הועדה המתמדת של האוניברסיטה, ברירת המחדל היא שזה מותר. רק אם יחידה או מרצה אומרים שזה אסור, אז זה אסור. ואז הנושא חזר לדיון במועצת הפקולטה למשפטים שגם שם יש ייצוג לסטודנטים, ומועצת הפקולטה למשפטים אישררה את הכלל שאומר אתה רוצה להפיץ לך למורה תבקש את הסכמתו.

יש מורה מן החוץ שהגיש תלונה, יש מו"מ בין תא גלעד אביב לבין הפקולטה, לבין רשויות האוניברסיטה בנושא הזה כבר שנים אחדות, הם לא מוכנים להשתמש בכלים הדמוקרטיים של האוניברסיטה והאוניברסיטה היא גוף פלורליסטי ודמוקרטי שבו ניתן לסטודנטים להשמיע את דבריהם בכל מקום, אלא הם מעדיפים ללכת בניגוד לכללים, להפר את הכללים ואחר כך לבוא לבית המחוקקים ולהגיד תנו לנו גושפנקא לפעול בניגוד לחוק ובניגוד לתקנון.

בתשובה לטענה שזה רק הפקולטה למשפטים בירושלים היא זאת שקפצה עליה רוח שטות, אני מחזיק בידי מכתב של דיקן הפקולטה למשפטים בחיפה, פרופ' אריאל בנדור, בכלל לפני שכל הפרשה הזאת התפוצצה, יש מכתב שהוא שלח בתחילת נובמבר בלי שום קשר לסיפור הזה, אל יו"ר אגודת הסטודנטים בחיפה ושם הוא פונה, אני מבקש כי תדאגו להבהיר לתאים השונים את החומרה שבהפצה של חומרים כאלה שבמהותה היא גניבה. אני מקווה כי תופעה פסולה זו תיפסק בטרם ינקטו מרצים נפגעים צעדים משפטיים כדי להגן על קניינם הרוחני.

אני יכול להתייחס לעוד כל מיני נקודות, אבל להציג אותנו כאיזה שהם מטורפים טורפי סטודנטים אין לזה שום קשר למציאות.
יולי תמיר
אני רוצה לומר בענין הזה שני דברים. ראשית, אם
הבנתי נכון, נעשה פה מקרה של הפצת חומר בלי אישור המרצה. החומר שהמרצה מעביר בכיתה יש לו עליו זכויות יוצרים, אם יש נכסים רוחניים או קנין רוחני. אני יכולה להעביר ספר שאני עומדת לכתוב ועוד לא פרסמתי אותו בכיתה, בשיעור, אני עושה את זה הרבה פעמים כי זה הדרך שלי לבדוק את זה עם התלמידים לפני. פתאום אני אמצא את זה במין דבר כזה, לפני שאני פרסמתי את הספר. ספר שאני עבדתי עליו, אני כתבתי אותו, אני חקרתי אותו, אולי נתתי בכיתה נתונים חדשים שאף אחד עוד לא ראה אותם ואני לא רוצה לפרסם אותם בציבור כי אני השקעתי במחקר הזה, אני נותנת את זה לסטודנטים שלי. חלק מהפריווילגיה של הסטודנטים שלומדים אצלי, שאני נותנת להם חומר חדש. בגלל זה הם באים ללמוד אצלי. אני לא מדקלמת להם משהו שמישהו אחר כתב, אני נותנת להם את המחקרים שלי. אם אני מוצאת את המחקר הזה לפני שפרסמתי אותו בספר כזה, זה פגיעה ממשית בעבודה שלי. לא יעלה על הדעת. אם היה בא סופר ומקריא סיפור במהלך כתיבתו בשיעור ספרות, והוא היה מוצא שהסטודנטים הקליטו ושיקלטו את זה וכתבו את זה והוציאו ספר בשמו, זאת היתה שערורייה בינלאומית. למרצים אין זכות על מה שהם כותבים?
גילה גמליאל
אני סטודנטית בקורס שלך, מישהו קרא את
המחברת שלי. הוא לא יכול להשתמש באותה שורה?
יולי תמיר
יש הבדל גדול בין זה שמישהו כותב במחברת שלו,
לבין מישהו שמפיץ את זה הפצה מסחרית ומוכר את זה. הלא את לא יכולה למנוע, כמו שזה הגיע לידי זה יגיע לידי מישהו אחר שהוא לא סטודנט בקורס. לי יש חוזה עם הסטודנטים שלי, מי שיושב אצלי בכיתה יש בינינו זרימת מידע, המידע הזה לא אמור לא להיות משוכפל, ולא להיות משועתק בלי הסכמתי. יש קורסים שלי שאומרים לי אנחנו רוצים להפיץ סיכומים ואני אומרת אין בעיה. ויש קורסים שאני אומרת לא. זה שיקול דעתי כי עבודת המחקר היא שלי ומה שאני מלמדת הוא שלי.

דבר שני, כמו שאתם רואים זה לא נעשה בתום לב. זה נעשה כפרסומת. עם שם התא, עם מספרי טלפון של אנשים איך להתקשר אליהם. זאת שערורייה בלתי רגילה. אתם רוצים לעשות שירות לסטודנטים, בלי השם שלכם, בלי הטלפונים שלכם, ברגע שנחייב את זה הם לא יעשו את זה יותר, כי הם רוצים רק את הכסף ואת הכלים הפוליטיים שיוצא להם מזה, וזה דבר שהוא גם שערורייתי.

הלכתי לבדוק את המחירים, זה מעל למחיר הצילום. גם לי יצא להוציא בשנה שעברה מקראה, אני הוצאתי מקראה כזאת לסטודנטים שלי, היא עלתה חצי ואני עשיתי את זה בכלים הרגילים, הלכתי לחברת צילום, קיבלתי אישור, זה עלה חצי. אז יש פה גם רווח, אני יודעת כמה עולה לצלם עמוד ואני יודעת לספור עמודים, יש כאן רווח.

יש כאן, בחוברות שהגיעו לידי שהן אמנם לא סיכומי שיעורים, יש כאן גם זה וגם זה, הפרה בוטה של זכויות יוצרים. בדרך כלל נהוג שאם אתה לוקח מאמר אחד או פרק או חצי פרק, זה אחרת, אבל יש פה ספרים שלמים, 3/4 ספר. זה לא על דעת מי שצילמו ממנו, זה הפרה בוטה של זכותו ליהנות מפירות עמלו ולכן נראה לי שכל המעשה הזה הוא מעשה שהוא שערורייתי.

אפשר וצריך לתת לסטודנטים במילואים או סטודנטים חולים סיוע, כל האוניברסיטאות עושות את זה. אם יש לכם טענה שלא עוזרים לסטודנטים במילואים נדמה לי שהועדה הזאת תעמוד מאחורי כל דרישה לשירות לנשים בהריון, תביאו רשימה של אנשים שזקוקים לסיוע ויתנו לכם את כל הסיוע. מה שנעשה כאן הוא בלתי סביר לחלוטין והפקולטה צודקת לחלוטין.
חנה רחמימוב
הרבה מאוד דברים נאמרו כאן ואני אשתדל לא
לחזור על הדברים שנאמרו. אני רוצה לייצג כאן שני דברים, אחד מהם זה משרד דיקן הסטודנטים שאמון על השירותים שניתנים לסטודנטים במילואים, סטודנטים שיש להם בעיה אישית, בהריון, חולים, דיסלקטיים עם לקויות למידה, השירותים ניתנים ע"י האוניברסיטה ובמימון האוניברסיטה. המשרד מטפל באופן אישי בכל סטודנט שיש לו בעיה, זה תפקיד המשרד.

הכובע השני הוא פקולטה ניסויית ששם הרבה מאוד חומר ניסויי מוכנס לאינטרנט ברשותו של הפבלישר. המורה מחליט מה החומר שנכנס, הוא מקבל בכתב אישור מההוצאה לאור שניתן להשתמש בזה, מפני שבדרך כלל חומר הלימודים לפחות ברמה הבסיסית בטקסט בוק. יש רצון שהסטודנט יקרא את הטקסט בוק באנגלית, אבל החומר מוכנס כי זה גרפיקה יפה, כי זה חומר טוב, כל הדברים מסודרים וקיימים.

אין דברים גורפים באוניברסיטה, יש ליבראליות מאוד גדולה שכל מערכת אקדמית מחליטה מה נכון לסטודנט באותו תחום ומה לא נכון, לסטודנט בתחום מתקדם, סטודנט ברמה בסיסית ולכן אני חושבת שהדיון הזה מסטה את הפוקוס מהמצב הכללי באוניברסיטה בכלל.

בכל הפורומים מקבלי ההחלטות באוניברסיטה יש נציגות סטודנטיאלית. יש נציגות בסנאט, יש במועצות פקולטה, בועדות הוראה, בועדת נהל, יושבת ראש אגודת הסטודנטים בשנה שעברה קיבלה את התקנון לפני שהוא אושר. היא הופיעה בועדה המתמדת, ביקשה כ7-8- תיקונים, אף אחד מהם לא נגע להפצת החומר. הסעיף הופיע בפנים. התקנון עבר את כל הצינורות, איש לא אמר מילה. מכל הסטודנטים של האוניברסיטה העברית, לא היתה טענה. אין מקום ליבראלי שלא ניתן להעלות לדיון את הנושאים כמו באוניברסיטאות. יש קשב רב לסטודנט, רוצים לשמוע מה הוא חושב.

שנה אחרי זה זה מגיע לשולחן הזה, כשסטודנט נתפס בכך שהוא עובר על התקנון. יש בזה חוסר תום לב לנצל בעיה אישית ולנגח באופן כללי. אני הייתי מתביישת אם הייתי נתפסת במשהו שאני עוברת על תקנון והופכת את זה לבעיה כללית של האוניברסיטה.

לפני שבוע היתה ישיבת ראשי תאים, הופיעו שם סטודנטים מתאים שונים. במקרה נמצא פה סטודנט אחד שהעביר פתק שהוא רוצה להביע את דעתו שזה לא כללי באוניברסיטה התמונה שעולה כאן ע"י האגודה היום או תא גלעד אביב, אינה משקפת את הציבור באופן כללי כי הציבור פלורליסטי, כל סטודנט חושב כך או חושב אחרת כמו גם חברי סגל. יש חברי סגל שחושבים שזה נכון להפיץ את החומר, יש חברי סגל שחושבים שזה דבר לא נכון.

אם אגודת הסטודנטים חושבת שזה כזה אישיו חשוב, למה היא לא עוסקת בזה כל השנים. למה תאים פוליטיים עושים את זה?

החומר מלא שגיאות כי אין אחריות של המרצה, אנחנו מקבלים בלי סוף תלונות על הנושא הזה ואני מקווה שלא תתנו גיבוי לנושא מהסוג הזה שעלה על השולחן כי מישהו עבר על החוק ולא אמר מילה. אני חושבת שזה לא יהיה ראוי.
היו"ר אילן שלגי
אני רוצה לשאול אותך אסף שגב, לפני שאתה
מדבר, אתה היום יו"ר אגודת הסטודנטים, אתה גם פועל בשם תא גלעד אביב ואתה גם עומד לדין בהליך משמעתי באוניברסיטה. עכשיו אתה מעלה את הנושא הזה, יש איתך סטודנטים למשפטים שהם בתוך הענין, זה קצת נשמע, מישהו אמר ביזארי, מישהו אמר לא בקונטקסט, זה נשמע גם קצת ענין לא רק פוליטי אלא גם אישי.
אסף שגב
אני אתייחס לנקודה הזאת ואני אגע בכמה נקודות
כי נאמרו פה דברים שאני בטוח שהם בתום לב אבל הם לא נכונים עובדתית, גם לגבי המחירים, גם לגבי זכויות יוצרים, גם לגבי הפתרון שיש למילואים באוניברסיטה, גם לגבי הענין של התאים. נאמרו פה דברים ממש מקוממים ואני עכשיו אשים את הדברים על דיוקם.

קודם כל לגבי הענין שלי. מדובר פה בראש וראשונה, כל שנה, לא יודע כמה שנים כבר, יש בלב הפורום, הפורום זה מקום מאוד מרכזי באוניברסיטה, התאים הסטודנטיאליים בלי יוצא מן הכלל כולם נכון לשנה שעברה השנה שעליה הוגשה התלונה, כל התאים הסטודנטיאליים עסקו בזה, גם בשנה שעברה ובתוך הפקולטה למשפטים.
גילה גמליאל
פרסמו ככה עם שם התא?
אסף שגב
כן, ככה בדיוק. מבחינת המחיר של החוברות, וזה
ענין מאוד חשוב, כל עמוד עפ"י 14 אג', כל סטודנט מצלם לבד ב18- אג', אפשר לבדוק את זה. אין פה שום רווח כלכלי, כל טענה אחרת היא לא נכונה, היא לא אמת. אין פה רווח כספי.

אנחנו מדי כל שנה מקבלים מכתב, יו"ר התאים מקבלים מכתב מפרופ' זמיר לגבי זה שהוא מאיים לועדת משמעת אם יפיצו את סיכומי השיעור וכו'. כל שנה עד היום האוניברסיטה הורידה את פרופ' זמיר מהענין הזה ולמרות שהוא כל שנה שולח והוא ניסה ויש לזה הוכחות גם מ99-, האוניברסיטה תמיד אמרה, אתה לא נכנס לענין זה, הם מקבלים את זה, זה קורה בלב הפורום, נשיא האוניברסיטה רואה את זה, מנכ"ל האוניברסיטה רואה את זה, זה נעשה שנים על גבי שנים, זה לא פוגע באף אחד. תיכף אני אסביר למה הטענה של זכויות יוצרים היא בכלל לא רלוונטית לענין הזה, וגם לא פגיעה פדגוגית. זה נעשה לעיני כולם.

הענין הזה של אתר אינטרנט, אני מקבל בשתי ידיים את ההצעה ונעלה את זה על אתר אינטרנט. הם מוכנים, זה כבר לא פגיעה בזכויות יוצרים?

אני רוצה להתייחס לפגיעה בזכויות יוצרים ופגיעה פדגוגית. לגבי הזכויות יוצרים, האוניברסיטה אמרה לפרופ' זמיר שאין פה פגיעה בזכויות יוצרים שלו מכיוון שזכויות היוצרים על סיכומי השיעור לא שייכים לפרופ' זמיר ולא לאף מרצה אחר, הם שייכות לאוניברסיטה. והלשכה המשפטית אמרה לו את זה ולכן זה לא חלק מהסעיף שאנחנו מואשמים עליו. אנחנו לא מואשמים על הפרת זכויות יוצרים למרות שבהתחלה פרופ' זמיר הכניס את זה לסעיפי האישום והאוניברסיטה השמיטה את זה.
אייל זמיר
מה שאתה אומר אסף, זה שלא גנבת מ-א', גנבת
מ-ב'. ב' אומר שאם א' לא מתיר לך אתה לא יכול להפיץ את זה.
גילה גמליאל
אני ממש מוחה על הדברים האלה.
יוסי שריד
נאמרו קודם דברים מאוד קשים על פרופ' זמיר,
כולל דברי, ואף אחד לא קם להגן עליו ולא צריך להגן עליו, אני מציע להקשיב למה שאומרים. יש פה עניינים די רציניים אני חייב לומר.
אסף שגב
הפצת סיכומי השיעור זה במקום שסטודנט יצלם
בעצמו עושים את זה בשבילו, ללא שום רווח כספי למרות כל מה שנאמר פה. זה לא נכון. זה נעשה בתור שירות. מה ההבדל אם סטודנט לוקח ממני או שאני נותן את זה לעשרה אנשים אחרים?
יוסי שריד
אני אגיד לך מה ההבדל. כל הענין היה מקבל אופי
אחר לגמרי והיה לזה גם מידה הרבה יותר גדולה של תום לב אם לא היה פרסום על נציגכם בחוג למדע המדינה. זה ענין לתעמולת בחירות?
יולי תמיר
תארו לכם שאני בתור פרופ' וגם חברת כנסת
הייתי מפיצה את סיכום השיעורים שלי שהיה כתוב על זה פרופ' יולי תמיר חברת הכנסת לשרותכם.
אסף שגב
החוברות מופצות כחלק מהפעילות
הסטודנטיאלית שכוללת גם מידע על המסיבה שנעשתה לילדים חולי סרטן, ועוד אלף ואחד דברים וזה רק חלק מהסעיף הזה. הנציגים בחוק שרשומים פה עושים אלף פעילויות אחרות ובין היתר גם את הענין הזה ואני לא חושב שיש בזה שום דבר פסול.
היו"ר אילן שלגי
מה טענתך על זה שהעמידו אותך לדין משמעתי?
אסף שגב
אני רוצה להתייחס לפגיעה הפדגוגית. זה קורה
בפקולטה למשפטים הרבה מאוד שנים, מצאנו נתון של שנה שעברה, נכון ל30.4.03- סיימה הפקולטה למשפטים את המבחנים ללשכת עורכי הדין במקום ראשון בארץ. ממוצע 83.4, אחריהם זה 81.8 של אוניברסיטת ת"א. סטודנט שמגיע לשיעור דווקא זה שהוא יכול לשבת בצורה רגועה ולהקשיב למרצים ולא להתעסק, כולנו כסטודנטים יודעים מה זה לרשום כל מילה שהמרצה אומר, ואתה לא מתרכז, אתה מתרכז בלרשום את הדברים. ודווקא הנקודה הזאת שהם יכולים כן להיות רגועים וכן לדעת שהדבר מגיע אליהם.

כל הנסיון להציג את זה כענין תאי הוא לא נכון. בשנה שעברה עסקו בזה כל התאים. אנחנו רוצים לעשות את זה על אתר האינטרנט, הם מסכימים שזה יהיה על אתר האינטרנט?
אייל זמיר
בהסכמת המורה אתה יכול לשים את זה בכיכר
העיר.
איתן כבל
עם כל הכבוד ואני אומר את זה גם לפרופ' זמיר,
לא שיכנעתם אותי. מבלי להתייחס עדיין לגופו של ענין אם הסטודנטים כאן צודקים או לא צודקים. כשאני קראתי את התקנון ואת האופן שבו זה נכתב, לא היתה פה טיפת כוונה למה שאתה מתכוון היום. יש כאן מגמה שאומרת לאסור את זה לגמרי וזה מסוג הדברים שאין הציבור יכול לעמוד בהם.

לפני שנתיים כשבאו אלי מתא אופק וביקשו ממני להשיג להם תקציב לנושא כזה, אני סירבתי. אמרתי שאני לא חושב שפוליטיקה צריכה להיכנס לשירות כזה בסיסי ואני אומר את זה גם כיו"ר אגודה לשעבר. יש כאן איזה שהוא סוג של זילות, אם אני לא נמצא בשיעור אני אצלם את זה מחבר שלי ולא יעזור לך.
אייל זמיר
אני לא נגד, אני אממן לך את הצילומים. לפני שנה
כל סטודנט בחומת מגן קיבל 1,500 שקל, האוניברסיטה שילמה לכל סטודנט שהיה במילואים בחומת מגן 1,500 שקל.
איתן כבל
לא צריך למנוע מסטודנטים לצלם להם
ולחבריהם. כן צריך למנוע שהנושאים האלה יהיו חלק ממקח וממכר פוליטי בתוך אוניברסיטה. רוצה אגודת סטודנטים להפוך את זה לשירות כמו בעבר, שהיא עושה את זה עבור סטודנטים, מכל מיני סיבות, אני לא בודק את הסיבה, זה יכול להיות כי לא היה לו חשק בבוקר לקום לשיעור, או מכל סיבה אחרת, אגודת הסטודנטים תרצה להוציא חוברות.

מנקודת המבט שלי אין מקום לתקנות האלה אבל צריך להגביל שזה לא יהיה סחר מכר מהסוג הזה.
אלי חזן
נכון שהשתתפנו בשנה שעברה והוצאנו גם חוברות
כאלה, ביקשנו להעביר את זה לטיפולה של אגודת הסטודנטים, בדיוק כמו בכל האוניברסיטאות האחרות בארץ ובעולם. יש עשרות חוברות, זה כן נעשה למטרות רווח, זה כן מקח וממכר, יש לזה רווח פוליטי.
איתן כבל
מה שאני לא יודע אני לא יודע, אמרתי שאני לא
מקבל את זה אם זה למטרות רווח.
אלי חזן
אנחנו ביקשנו להעביר את זה לטיפולה של אגודת
הסטודנטים.
יוסי שריד
אני חושב שלאט לאט אנחנו הולכים ומתכנסים
לאיזה שהן הבנות בינינו. אני שמעתי דברים מעניינים גם מפי פרופ' זמיר, גם מפי פרופ' יולי תמיר ופרופ' רחמימוב. אנחנו יושבים כאן לא כנציגי צדדים.

אני מחזיק בעמדתי שזה קרב מאסף. אי אפשר למנוע ולא צריך למנוע הפצה של חומר שנמסר בשיעורים, למרות שענין זכויות יוצרים הוא ענין רציני. יש גם טעם לפגם לקיים את הדיון הזה במקביל להליך משמעתי. אי אפשר ולא צריך למנוע את זה, רק צריך לסדר את זה באופן שזה יתנהל בצורה יותר נכונה ויותר מכובדת גם כלפי החומר, גם כלפי המרצה וגם כלפי הסטודנטים.

אני חושב שצריך להיות ברור שאין מדובר בהפצה מסחרית, מבלי שאני נכנס לענייני מחירים. אם רוצים לשמור על תום לב זה לא יכול להיות חלק מהתמודדות בין תאים. אם זה התמודדות בין תאים זה כבר לא כשר בעיני. זה צריך להיות מסור אך ורק כי זה צורך אמיתי, לצורך הזה צריך להיענות, זה צריך להיות מסור בידי הסתדרות הסטודנטים. זה יכול גם ליישב את ענין זכויות היוצרים. אני לא יודע איך, אני לא בקיא בזה, אני חושב שברגע שזה לא ענין לתחרות בין תאים אלא זה בידי גורם יותר מוסמך,יותר ממוסד של הסטודנטים, ומולם יעמדו מרצים שלענין מסויים יהיו יותר רגישים לזכויות היוצרים שלהם ואני חושב שזה יכול להיות מיושב בין הגורמים האלה.

כאשר זה שוק פרוץ, אי אפשר להגיע לסיכום. אני חושב שברוח הדברים האלה, שהפרסומים האלה לא צריכים לעבור מן העולם, כי הם יהיו. אחרת עוד יתפתח שוק שחור, הרי זה מה שיהיה כי זה צורך אמיתי.
גילה פינקלשטיין
כולנו היינו סטודנטים ונעזרנו בסיכומים, כל פעם
מישהו אחר סיכם, אבל לא היו מטרות של רווח כספי. אנחנו מחנכים את התלמידים ואת הנוער לסיוע הדדי, לסולידריות, לעזרה, אבל כמובן ללא מטרות רווח וזה דבר מאוד לגיטימי ואנחנו צריכים לעודד את זה. אם יש פוליטיקה או רווח כספי זה פסול.
גילה גמליאל
לאחר ששמענו את כולם אני חושבת שיש טעם
לפגם מכיוון שהנושא הזה כבר שנים שם באותו קונספט תוך אישור אולי שבשתיקה של הנהלת האוניברסיטה על עצם זה שהם נותנים מקום מרכזי.

יש מקום להציג את הנושא של השופט ברק, אני חושבת שזה יציג את התמונה המלאה.

אני חושבת שצריכה להתקבל כאן קריאה מצד ועדת החינוך שאנחנו לא רואים, ולאור הדברים שנאמרו כאן אולי מלבד פרופ' יולי תמיר שהיא נגועה בזה אישית, אני חושבת שאנחנו צריכים לקבל החלטה שועדת החינוך אינה רואה בחיוב קיומו של איסור של הפצת סיכומי שיעור בתקנון המשמעת האוניברסיטאי וגורסת כי לסטודנטים צריכה להינתן האפשרות להפיץ סיכומי שיעור בקרב התלמידים הרשומים באותו קורס בחופשיות, כל עוד האוניברסיטה אינה מספקת שירות זה במלואו וכל עוד הדבר נעשה שלא למטרות רווח כספי.

מכיוון שכך, ועדת החינוך קוראת לביטול ההליך המשמעתי כנגד ארבעת הסטודנטים הנאשמים בהפצת סיכומי שיעור לאלתר, לאור ההסטוריה רבת השנים בנושא ולתפוס אותם כשעיר לעזאזל זה לא דבר שאמור להיעשות, ומצד שני לאור הנתון העובדתי לגבי הפצת הנושאים. רק אגודות הסטודנטים יפעלו לגבי זה, זה סייג של חבר איתן כבל, מבחינתי אין לי בעיה להצטרף אליו ולדעתי זה יענה על כל הדברים.
יוסי שריד
אנחנו קוראים לאגודת הסטודנטים ולהנהלת
האוניברסיטה לבוא בדברים כדי ליישב את סוגיית זכויות היוצרים.
יולי תמיר
אני חושבת שבבירור המשמעתי אנחנו לא יכולים
להתערב, אני מניחה שאם תתקבל כאן החלטה אז יהיה לזה גם השפעה על הבירור. אם תא גלעד אביב והיו"ר יקבלו כאן החלטה ברורה שלנו ויאמצו אותה, אני מניחה שגם האוניברסיטה תשקול אולי באופן אחר את הדברים.

אני מציעה שנקבל שתי החלטות שלפי דעתי הולמות גם את רוח החוק וגם את רוח ההגינות. ראשית, הפצת סיכומי שיעור או חומרי למידה לא תעשה אלא אם היא נעשית שלא לצרכי רווח וללא פרסומת סמויה או גלויה. גם אגודת הסטודנטים לא יכולה לכתוב אגודת הסטודנטים לשרותכם תמיד עם מספר טלפון על חומר לימודי.
גילה גמליאל
האגודה יכולה לפרסם את כל הפעילויות שהיא
עושה.
יולי תמיר
רק לא על החומר שהיא מפרסמת. דבר שני, הפצת
חומרים וסיכומי שיעור חייבת להיעשות בהסכמה עם המרצה.
היו"ר אילן שלגי
אני מבקש לסכם. אני מדבר אל אנשי
האוניברסיטה, אל הסטודנטים ואל עצמנו. אני ראיתי פה מתוך הנתונים של ה-מ.מ.מ. שהיתה איזה שהיא הצעת פשרה של ועדת המשמעת שלפי מה שכתוב פה את אותה הצעת פשרה, ואני לא אקריא אותה, דיקן הפקולטה למשפטים, קרי פרופ' זמיר, הודיע כי אם גלעד אביב יודיע כי הפשרה מקובלת עליו הוא יציע למועצת הפקולטה לשנות את שנתון הפקולטה בהתאם.
יוסי שריד
מה הצעת הפשרה?
היו"ר אילן שלגי
ההצעה היא שהפקולטה תאמץ את ההוראה הכלל
אוניברסיטאית המאשרת הפצת סיכומי שיעור אלא אם הובעה התנגדות מפורשת ותא גלעד אביב יתחייב לא להפיץ סיכומי שיעורים של מרצים אשר יביעו את התנגדותם לכך.

אנחנו יכולים לקרוא לצדדים להסכים להצעת הפשרה הזאת, אנחנו לא יכולים להתערב בהליך.

רציתי להציע לסטודנטים לקבל את ההצעה הזאת, שככל הנראה מקובלת על פרופ' זמיר, לא שמעתי שהוא אומר שזה לא מקובל עליו, אבל אנחנו לא יכולים לכפות שום דבר על אף אחד. כולכם שמעתם את הדברים, הפרוטוקול יעמוד לרשותכם, אנחנו לא צריכים לקבל פה שום החלטות, אנחנו לא צריכים להתערב בהליכים משמעתיים של האוניברסיטה ואם הסערה הזאת תמשיך ולא תיפתר, אז יכול להיות שיום אחד גם תחזרו אלינו או לבית משפט, בינתיים תנסו את הענין הזה לגמור בשכל בתוך האוניברסיטה.










הישיבה ננעלה בשעה 16:27

קוד המקור של הנתונים