פרוטוקולים/ביקורת/7391




5
הועדה לענייני ביקורת המדינה
17.11.2003


פרוטוקולים/ביקורת/7391
ירושלים, ו' בכסלו, תשס"ד
1 בדצמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שני, כ"ב בחשון התשס"ד (17.11.2003), שעה 09:30

חלוקת כרטיסים חינם לחברי מועצה ולבעלי תפקידים ברשויות המקומיות - עמוד 51 בדוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה - 2003.

חברי הוועדה: אמנון כהן - היו"ר
אופיר פינס-פז
אורי יהודה אריאל

משרד מבקר המדינה: אליעזר גולדברג - מבקר המדינה
שלומית לביא - עוזרת בכירה למבקר המדינה ודוברת המשרד
שמואל גולן - סמנכ"ל - ממונה על החטיבה
תמר מנס - סגנית מנהל אגף
עופר גופר - מנהל ביקורת בכיר
רותם קפון - סגן מנהל אגף

דני רייף - מנהל אגף הביקורת ברשויות המקומיות
עו"ד אלי פוקסברומר - עו"ד בלשכה המשפטית
עו"ד אילן שוויד - עו"ד בלשכה המשפטית
ישראל שפיצל - מנהל אגף כוח אדם בשכר

עמיחי בן-דרור - מנהל יחידה מוניציפאלית

עו"ד יעקב קמינצקי - המשנה ליועץ המשפטי לעירייה

צבי דהרי - סגן ומ"מ ראש העיר
ברכה סלע - מזכירת העיר
אביבה שפיגלשטיין - עוזרת מזכירת העיר

מנחם ליבה - מנכ"ל
עו"ד אחז בן-ארי - יועץ משפטי

דוד בנימין - מנכ"ל
חיים קונביץ - גזבר
שווקה דוד - יועץ משפטי

אייל גור

עו"ד תומר רוזנר

ירדנה מלר-הורביץ

סימול


חלוקת כרטיסים חינם לחברי מועצה ולבעלי תפקידים ברשויות המקומיות - עמוד 51 בדוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה - 2003.

ראיתי לנכון לקיים דיון בנושא בעקבות ממצאיו של מבקר המדינה ומשרדו. גם אני באתי מרשות ציבורית ואני חושב שמאוד צריך להיזהר כאשר, למעשה, הציבור מפקיד בידי חברי המועצה וראש העיר את כל נכסי העיר. מצד אחד חברי מועצה עובדים ללא שכר ומשקיעים הרבה מאוד שעות למען הציבור, מצד שני מחפשים איך אפשר לצ'פר אותם, לתת להם הרגשה טובה על ידי הזמנה למשחק או לתיאטרון. אף פעם לא יודעים מה המינון הנכון, למי כן לתת ולמי לא, למנהל מחלקה כזה כן ולמנהל מחלקה ההוא לא, לילדים של זה כן ולילדים של ההוא לא. צריך מאוד להיזהר בדברים האלה. מצד אחד, לראות איפה הגבול שעובר בין הדברים, בין איך כן לצ'פר חברי מועצה או בעלי תפקידים לבין כך שזה יהיה באופן שוויוני ועל פי נוהל. למעשה, חברי מועצה משתתפים בוועדות של העירייה ויכולים להטות תקציבים לכאן או לכאן, למשל לאיגוד ספורט מסוים שהם אוהבים לצפות במשחקיו, ויכולה להיות השפעה אם הוא אוהב את המקום או יודע שיקבל כרטיסים לשם. לכן צריכים להיות זהירים, לא סתם מבקר המדינה שם דגש על הנושא הזה. נשמע את משרד מבקר המדינה על הממצאים והאם עד היום הם תוקנו ואם יש נהלים. נשמע גם את השלטון המקומי, את משרד הפנים וכמובן את אותן רשויות שמבוקרות.

תמר מנס תציג את הממצאים בקצרה.

אקדים ואומר שהדו"ח הזה מיוחד בשל העובדה שחלק ניכר ממנו עוסק בצד הנורמטיבי של קבלת כרטיסי החינם. משרד מבקר המדינה בחר לעשות כן בשל העובדה שמצאנו שהנורמה של חלוקת כרטיסי חינם רק במסגרת התפקיד פורשה בצורה רחבה מדי ולא נקבעה מידתיות ראויה בנושא וגם בשל העובדה שלבעלי תפקידים לא נקבעה נורמה ספציפית כמו לנבחרי ציבור באשר לחלוקת כרטיסי חינם.

כלומר, אם יש חבר מועצה שממונה על תיק ספורט, למשל, שמן הראוי שיבוא לברך את הנוכחים ואת הציבור, אז הוא בא מתוקף תפקידו. את אומרת שחבר מועצה שאין לו כלל קשר לתחום מקבל גם הוא כרטיס חינם.

נכון, כך עולה מהממצאים שמיד אציג.

הדו"ח לא בא בטרוניה או בטענות למקבלי הכרטיסים, לא זו הייתה המגמה או המטרה של הדו"ח. נבחרי ציבור קיבלו כרטיסים לפי נהלים ולפי נוהג, לא הם עומדים כאן במרכז הדיון. אנחנו מדברים על הצורך להסביר את הנושא הזה ברשויות המקומיות.

זאת אומרת מביאים כשל לנבחרי הציבור כי אם אין נהלים לפעמים יכולים לטעות.

לדעתנו הנהלים אינם ראויים. לפעמים אין נהלים, יש נוהג שפועלים לפיו, כשהנוהג הוא בלתי ראוי.

כפי שאמר מבקר המדינה, הדו"ח קבע את העקרונות הנורמטיביים לחלוקת כרטיסים כאשר את העקרונות היותר מפורטים ויותר ספציפיים צריך להכין משרד הפנים, ובמידה שהוא לא יכין הרשויות המקומיות צריכות להשלים זאת בנוהל פנימי, במטרה לקבוע חלוקת כרטיסים שלא במסגרת התפקיד.

הכלל הנורמטיבי היסודי שמנחה בנושא חלוקת כרטיסים הוא שכל עובדי הציבור פועלים כנאמנים של הציבור. אם נשתמש בלשון בג"ץ: עובדי הציבור, משלהם, אין להם בלא כלום, וכל שיש להם למען הציבור יש להם. מהעיקרון הזה נובע, בין השאר, האיסור על נבחרי הציבור ועל בעלי תפקידים לקבל טובת הנאה בקשר למילוי תפקידם. מתן כרטיסי חינם שלא במסגרת התפקיד הוא אחד מסוגי טובות ההנאה שנזכרים שם. הכלל היסודי הוא שקבלת כרטיסים מותרת רק כאשר היא נעשית במסגרת מילוי התפקיד, כאשר קיים קשר מובהק בין מילוי התפקיד לקבלת הכרטיסים. לדעת משרד מבקר המדינה קבלת טובת הנאה פוגעת באמון הציבור, בשירות הציבורי ובתדמית שלו, מעוררת חשש לשיקולים לא עניינים ועלולה להעמיד את אנשי הציבור במצב של ניגוד עניינים. כשנבחן המסד הנורמטיבי הקיים בכלל בנושא ראינו שעל נבחרי ציבור, לבד מהדינים הספציפיים הנוגעים לאיסור של קבלת טובות הנאה, חלים גם הכללים למניעת ניגוד עניינים שמתייחסים ספציפית לנושא של חלוקת כרטיסי חינם, כאשר על בעלי התפקידים אין נורמה מגבילה, אבל כמובן שניתן לגזור גם על בעלי התפקידים מאותה נורמה שנקבעה לגבי נבחרי ציבור וכמובן שחלות עליהם גם הנורמות הכלליות שהזכרתי קודם, שקשורות למשפט הפלילי, לחוק המתנות, לדין המשמעתי ולכללי האתיקה.

אדבר קודם באופן כללי על כל הרשויות, אחר כך אציג את הממצאים לגבי כל רשות ורשות.

למה צריך להיכנס לכל רשות אם המבקר אמר שזו לא מטרת הבדיקה?

כוונתו הייתה לאנשים ספציפית, לא לרשויות.

אני אסביר. בכל רשות היו וריאציות שונות שמדגימות בעיות עקרוניות שונות. זה לאו דווקא קשור לתל-אביב או למקומות אחרים, זה מן הסתם קיים ברובם, אבל בכל זאת יש וריאציות שמדגימות עקרונות שונים.

דבר ראשון שמצאנו, שכרטיסי החינם מחולקים לנבחרים ולבעלי תפקידים וזה לא חייב להיות דווקא בעלי תפקידים בכירים, זה יכול להיות גם עובדים בדרגים בינוניים ואפילו זוטרים. שנית, הגורמים שמחלקים את הכרטיסים הם הרשות המקומית, התאגידים שלה וגורמים פרטיים - גופים שאינם עירייה ואינם תאגיד עירוני, כאשר היוזמה של חלוקת הכרטיסים באה או מצד העירייה או התאגיד העירוני, או מצד המקבל עצמו שלפעמים ביקש כרטיסים וקיבל.

הבנתי שיתנן התניות - אם אתה מקבל מתקן עירוני בתמורה תיתן כך וכך כרטיסים לחבר'ה.

זה בדיוק הדבר הבא עליו אני עומדת לדבר. במסגרת חוזים שיש לרשויות לשימוש במתקנים עירוניים, למשל אולמות ואצטדיונים, מתקנים שמתקיימים בהם אירועים, במסגרת אותם חוזים נכללה התניה שמי שמשתמש במתקנים האלה יעביר מכסה של כרטיסים לעירייה או לתאגיד העירוני ואחר כך הם חולקו, בהתאם לנוהל או לא בהתאם לנוהל, נראה לפי העניין.

דבר עקרוני נוסף שראינו הוא שהפרשנות שניתנה הייתה מסגרת מאוד רחבה ולא נשמרה המידתיות הראויה בנושא הזה.

לבד מחלוקת כרטיסי חינם הייתה גם תופעה של מתן כניסה חינם למתקנים, שלא ניתנה במסגרת כרטיס. למשל, לעירייה יש בריכות שחייה, מרכזי ספורט, מוזיאונים, סינמטקים. לכל המתקנים האלה ניתנה כניסה חופשית מעצם היותו של אדם חבר מועצה או עובד עירייה.

כמו שעובדי חברת חשמל מקבלים חשמל חינם.

זה בדיוק מה שאנחנו אומרים - הרכוש הזה הוא רכוש ציבורי, הוא לא קניינו של אף עובד ואף נבחר, לכן הרשות צריכה להשתמש בו בזהירות, כמו שהיא משתמשת ברכוש שהוא קניינו של הציבור ולא קניינה הפרטי שלה.

המגבלות על השתתפות של נבחרי הציבור באירועים שנכללו בכללים למניעת עניינים פשוט לא נשמעו. לדוגמה, אחד הכללים הוא שנבחר או עובד ציבור יכול להשתתף באירוע ספורטיבי שבו משתתף ספורטאי מקומי. למשל, בעיריית רמת-גן יש אצטדיון, כל הנבחרים ובעלי תפקידים רבים בעירייה משתתפים באירועים האלה לאו דווקא כאשר משתתף שם ספורטאי מרמת-גן. הכללים לא קוימו.

לדעת משרד מבקר המדינה ראוי שמשרד הפנים יקבע נורמות אחידות וכללים מפורטים שיחייבו את בעלי התפקידים ואת הנבחרים לרשויות המקומיות, וכל עוד לא קבע משרד הפנים נורמות כאלה ראוי שהרשויות המקומיות עצמן יקבעו נוהל פנימי משלהן על מנת להסדיר את נושא חלוקת הכרטיסים.

אשר לחוזים עליהם דיברתי, קבע משרד מבקר המדינה כי ראוי שלעתיד לא תכללנה התניות בקשר להעברת כרטיסים לרשות או לתאגידיה, ואם אפשר לצמצם בחוזים קיימים את התופעה הזאת או לתת לה כיוון אחר.

בשום אופן לא לאפשר התניות כאלה?

כן, כך אנו חושבים.

אם יש בעיר מסוימת מוסד לילדים נפגעים וראש העירייה מעוניין שהילדים האלה ישתתפו באירוע מסוים או הצגה מסוימת ויקבלו כרטיסי חינם בשל פגיעתם ומצבם הסוציו-אקונומי הנמוך, על מנת לגרום להם הרגשה טובה, האם זה אפשרי?

כל זמן שהכרטיסים הם של הציבור ומוחזרים אל הציבור אין לנו התנגדות לכך. למשל, עיריית רמת-גן שמחלקת כרטיסים לארגונים שונים. אבל, כשזה נתפס כקניינה של העירייה ומחולק לעובדי העירייה ככיבוד או טובת הנאה, את זה אנחנו לא רואים בעין יפה.

התייחסנו בחלק הנורמטיבי לשתי טענות מרכזיות שהעלו הרשויות המקומיות ונתנו להן את התשובה שלנו. הטענה הראשונה הייתה שלכרטיסי החינם בעצם אין ערך כספי מכיוון שהם ניתנים במקומות פנויים שממילא לא ממולאים. הטענה הזו מבחינה עובדתית לא בהכרח נכונה - לא נבדק בכל מקרה של מתן כרטיסים אם היה מקום פנוי, הכרטיסים ניתנו בכל מקרה, ולעצם העניין - אנחנו חושבים שערך הכרטיס צריך להיות שווי השוק. דהיינו, אדם שיושב ליד חבר מועצה וקנה את הכרטיס במחיר X, הוא רואה את ההטבה שקיבל מקבל הכרטיס כאותו מחיר שהוא שילם, לכן ערך הכרטיס צריך להיות כשווי השוק שלו. לעניין חוק המתנות - לא צריך להסתכל על כל כרטיס בודד בפני עצמו כדי להגיד שמדובר בעניין פעוט ערך שאין לו ערך כספי, אלא צריך להסתכל על מכלול הכרטיסים.

חוק המתנות מגדיר סכומים, מאיזה סכום זה נחשב סביר או לא סביר.

נכון, אבל אם ניקח את כל הכרטיסים שקיבל חבר מועצה או עובד בעירייה במשך שנה נראה שהסכומים לגמרי לא פעוטים ואפילו די גבוהים.

טענה שניה שהעלו הרשויות היא שהרשויות רואות את מתן כרטיסי החינם כאיזשהו תמריץ משום שנבחרי הציבור אינם מקבלים שכר וכדי לתגמל אותם מוטב שיקבלו כרטיסים. משרד מבקר המדינה לא רואה את זה באותה עין, אנחנו אומרים שאין לתגמל תגמול נוסף עובדים שמקבלים שכר, ונבחרים שמלכתחילה נקבע שאינם צריכים לקבל שכר אין לתגמל אותם באופן עקיף.

בבעלות עיריית ירושלים שני אולמות למופעי תרבות ואמנות ושני אצטדיונים - טדי ומלחה. הכרטיסים בעיריית ירושלים מחולקים ישירות למנהלים, לעובדי המתקנים, לנבחרים ולבעלי תפקידים בעירייה. מה שמצאנו הוא שלעיריית ירושלים יש הסכם עם אגודת "בית"ר" ירושלים בנושא כדורגל והאגודה מעבירה לכל משחק ביתי 35 כרטיסים. בסך הכל בעונה העבירה כ-700 כרטיסים בשווי של 42,000 ₪, כל זאת מבלי שמתן הכרטיסים נרשם במקום כלשהו. לעירייה אין נוהל בנושא העברת הכרטיסים.

למי מחלקים?

לעובדי עירייה שקשורים למימון האצטדיון. אין רישום ואין שקיפות ראויים בנושא הזה של חלוקת הכרטיסים. "הפועל" ירושלים בכדורסל העבירה 20 כרטיסים לכל משחק, כ-500 כרטיסים לעונה.

למה היא העבירה? זה protection?

לא, בנושא הזה יש חוזים. האצטדיונים שייכים לעירייה במסגרת חוזה.

היא משלמת הון תועפות עבור האצטדיונים האלה.

נכון, דיברנו על כך גם מקודם. מעבר לתמורה שנקבעה לשכירות יש התניה בחוזה לגבי העברת כרטיסים, נגד זה אנחנו יוצאים.

העובדה שזה מעל השולחן וזה בחוזה היא לא בעייתית, הבעיה היא למי העירייה נותנת את הכרטיסים האלה אחר כך. אם זה בחוזה זה חלק מהתשלום.

צריך לשנות את החוזה.

יכול להיות.

לפי השיחות שקיימנו, מדובר בחוזה שהם קיבלו לא בשמחה רבה. זה היה תנאי.

גם לי יש כמה חוזים שלא חתמתי עליהם בשמחה רבה.

זו הצעה שאי אפשר לסרב לה. מה זה הדבר הזה?

בכדורסל העירייה קיבלה 500 כרטיסים לעונה. כך גם היה באולם ג'ראר בכר, בו מתקיימות הופעות, שם העירייה קיבלה כ-5,000 כרטיסים לתקופה הנזכרת בשווי של 250,000 ₪, כרטיסים שחולקו לעובדי עירייה, לנבחרי ציבור ולאנשים שמתחזקים את האולם עצמו.

התשובה שקיבלנו מעיריית ירושלים הייתה שהרחיבו את הנוהל גם לגבי נבחרים.

זו בעיה. נוהל חל לגבי עובדים, המנכ"ל מכתיב נוהל והעובדים חייבים להישמע לנוהל, הנבחרים הם מעל הנהלים הרגילים של העירייה. לכן אני חושב שבנקודה הזו נהלים של משרד הפנים עשויים לפתור את הבעיה.

אני מציין מה הייתה התשובה שקיבלנו מעיריית ירושלים.

אנחנו בדקנו את האפשרות הזו. הנהלים חלים על עובדים, הנבחרים הם לא עובדי העירייה.

אפשר להעביר החלטה כזו במועצת העיר.

זו הכוונה שלנו, להעביר את אותו נוהל, שאנחנו בשלב הסופי שלו, והיה והנבחרים יאמצו אותו לעצמם ויאשרו אותו הוא יחול גם עליהם. ההחלטה היא שלהם.

זה צריך לבוא ממשרד הפנים.

למה ההחלטה שלהם?

מכיוון שאני לא חושב שנהלים של עובדי עירייה, שמטבעם הם הנחיות לעובדים איך להתנהג, יכולים לחול על עובדי הציבור ועל הנבחרים.

אבל הכרטיסים בידיך, אתה יכול להחליט למי אתה מחלק אותם. אתה צריך את ההסכמה של נבחרי הציבור?

הם "לא רצו" לקבל והעירייה "כפתה עליהם".

אני חושב שהנושא הוא חשוב. זה טוב שיש נוהל ויש סייגים. אני לא חושב שהמחיר הוא באמת 250,000 ₪, כמו בדוגמה של ג'ראר בכר, כי כמו שאני מכיר את האולם הזה פעמים רבות הוא ריק או חצי ריק. אבל, כשמתחילים ופותחים את העניין, מטבע הדברים כשאין סייגים ואין נוהל עלולים להיכשל.

לדעתי יש צורך לקבוע נוהל אבל לא להגיע למצב שאסור לנבחרי הציבור לקבל דבר. היו הצעות חוזרות ונשנות בכנסת שנבחרי ציבור שאינם מקבלים שכר - חברי מועצה או עירייה - יקבלו גמול על השתתפות בישיבות או יקבלו גמול באיזושהי צורה, כי בסך הכל יש להם פחות הוצאות. הכנסת לא קיבלה את זה. אני חושב שמגיע, כמו דירקטורים, לצורך הדוגמה.

אפילו פחות.

אני לא מדבר על ההיקף הכספי.

דירקטורים בעיריות גם לא מקבלים כסף, זה גם בהתנדבות.

אני מציע למבקר למצוא את הדרך להשאיר את זה, אך שיהיה נוהל, לא להשאיר את זה פתוח, כדי שהעירייה תוכל לתת מהמתקנים שלה כרטיסים לנבחרי ציבור עד רמה מסוימת - זה לא יכול להיות 100 כרטיסים כל חודש - כתגמול מסוים על עבודתם. אנשים משקיעים לעתים הרבה זמן והרבה מאמץ וגם הוצאות כספיות על העניין. נכון שהוא יודע מראש שלא מגיע לו, הוא לא נכנס לדבר שהוא לא ידע עליו מראש. הוא מבין שהוא לא אמור לקבל, אבל אני חושב שהעירייה יכולה לתגמל עובד כזה שאיננו מקבל שכר, שיקבל לדוגמה 4 כרטיסים בחודש להופעות שונות של העירייה. גם אם אין קשר ישיר והוא לא אחראי על התחום הזה, הוא כן אחראי על כל מה שקורה בעירייה. הדבר הזה, אם הוא במידה, הוא מסודר והוא שקוף וידוע, לפי דעתי זה כן נכון שזה ייעשה, במקום שזה ייעשה בדרכים אחרות. אם סוגרים יותר מדי את הדברים יש דרכים עוקפות, זה הטבע האנושי. אני מציע להשאיר את זה.

להסדיר את הנושא, לא להשאיר.

אני אומר, שיהיה עם נוהל, במידה ועם הרבה סייגים.

אני רוצה לשמוע מנציג משרד הפנים אם מאז פרסום הדו"ח נעשה משהו בנדון ואם התקבלו איזשהן הנחיות לרשויות המקומיות. עברנו כרגע את הבחירות, יש ראשי רשויות ותיקים וחדשים, לכן יש צורך לרענן גם לותיקים וגם לחדשים ולומר האם התגבש משהו חדש בעקבות דו"ח מבקר המדינה. כמובן שיש דברים שאתם צריכים לעשות, כמשרד הפנים, ויש דברים שכל ראש עיר צריך להתקין חוק עזר עירוני על מנת למנוע את הדברים הללו.

מנכ"ל משרד הפנים פרסם חוזר בשנת 2002, שמספרו 2002-6, שבעקבות הערת היועץ המשפטי לממשלה התייחס לחלוקת כרטיסים לאצטדיוני כדורגל ושם הוא אסר זאת. היות ולכרטיסים ערך כספי והם רכוש הציבור ולא רכוש הרשות, הוא קבע שהנבחרים יצטרכו לשלם בגין קבלת הכרטיסים, משום שכאן אנחנו נכנסים גם לעניין של פקודת מס הכנסה וכל נושא המיסוי. לכן הוא הגיע למסקנה שיש להימנע מכך גם בגלל השלכות פליליות שעלולות לנבוע מהנושא. הוא ממליץ שיש להימנע מחלוקת כרטיסים שלא בתשלום מלא.

ומה אתם עשיתם?

זו הייתה ההנחיה, כרגע אנחנו בשלב של בדיקה ויישום. בל נשכח שאנחנו בסך הכל נמצאים כחודש ימים לאחר הבחירות.

מה זה קשור?

אם אנחנו רוצים להנחיל את זה לכל ראשי הרשויות החדשים זה לוקח זמן.

עד היום כבר הייתם צריכים להכין את כל מה שצריך.

הוצאנו את זה בחוזר מנכ"ל. התייחסות המנכ"ל הייתה לאותה הערה שהגיעה לגבי הנושא הזה של חלוקת כרטיסים לאצטדיונים, שזו ה"מגיפה" השכיחה יותר. בכוונתנו להמליץ בפניו שיחיל את זה גם לגבי יתר המתקנים שקיימים ברשויות.

אנחנו מציינים בדו"ח שאכן מנכ"ל משרד הפנים מוציא הנחיה בעקבות ההערה של היועץ המשפטי בשנת 2002, אבל הוא מתייחס אך ורק לחלוקת כרטיסים למתקני ספורט. אנחנו אומרים שלאו דווקא שם הבעיה, הבעיה היא דווקא בהצגות ובפעילויות שונות.

אתם לא מתכוונים להחיל את הדברים גם על הפעילויות האלה?

אני אסב את תשומת לבו של המנכ"ל. אני באופן אישי חושב שיש להחיל את זה גם לגבי נושאים אחרים.

נשמע את השלטון המקומי.

כעקרון מרכז השלטון המקומי מהווה גוף יועץ ומנחה את הרשויות המקומיות, הוא לא מתערב בקבלת החלטותיה. אנחנו הכנו את חוברת כללי האתיקה לנבחרי ציבור, בה מופיע סעיף המתייחס במיוחד לקבלת טובות הנאה ומתנות, בהן מתפרש, כפי שנאמר גם בספר דיני העיריות, האיסור המוחלט לקבל טובות הנאה כלשהן. במקביל לכך אנחנו עומדים לפרסם בימים הקרובים, בעוד כחודש ימים, חוברת חדשה שעוסקת בכללי התנהגות של ראש הרשות ובן/בת זוגו/ה או כל נושא של התייחסות לאירועים שונים ברשות עצמה, שם ישנה התייחסות מיוחדת לנושאים הללו.

רק של ראש העירייה או גם סגנים ונבחרים אחרים?

ראשי רשויות וסגנים.

ומה עם חברי מועצה?

חוברת כללי האתיקה ההיא לנבחרים בכלל.

אבל אני מבין שזו לא חוברת מחייבת.

ודאי שלא. מרכז השלטון עצמו הוא גוף שאינו יכול לחייב, הוא גוף וולונטרי שיכול לתת רק הנחיות וייעוץ אבל לא יכול לתת הוראות. אנחנו מודעים לכך שישנה חשיבות רבה, ואני אומר זאת מניסיון אישי גם כראש רשות לשעבר, להשתתפות חברי הרשויות המקומיות באירועים שונים על מנת להכיר את המערכת, לדעת את הקשיים השונים ולהביא אותם לאחר מכן לדיוני הרשות. זה לא אומר שצריך לתת יד חופשית שכל אחד ישתתף בכל האירועים של תרבות, נוער וספורט. בהחלט נשמח לשתף פעולה עם משרד הפנים, כפי שעשינו גם בעבר, על מנת למצוא את הנוסח שייתן פתרון שאפשר לחיות איתו ושימלא את ייעודו.

יש לכם המלצות שתשלחו למשרד הפנים?

אנחנו נעשה את זה במשותף עם משרד הפנים.

אינני רואה בעין יפה את העובדה שעד היום משרד הפנים לא פעל בנושא.

אתייחס לכך בסיכום דבריי. כעת נשמע נציג מעיריית חיפה.

אני חבר מועצה ותיק בעיריית חיפה וסגן ראש עירייה חדש. התלבטתי אם להופיע כאן היום כי להופיע כפוליטיקאי שבא להגן על הכרטיסים זה לא דבר קל. אני אישית תומך בנושא הזה.

אתה מתכוון שאתה תומך בדו"ח?

אני לא תומך בדו"ח, אני תומך בכך שלנבחרי ציבור תהיה אפשרות לקבל כרטיסי הזמנה למופעים, ותכף אנמק למה. מכיוון שאני כמעט ולא משתמש בדבר הזה אולי יותר קל לי לדבר. כפי שצוין פה, נבחרי ציבור לא מקבלים תגמול על הפעילות שלהם והם ידעו על כך כשהם נבחרו, אך יחד עם זאת יש כאלה שעובדים ועובדים קשה ואני חושב שאם נותנים להם כרטיסים להצגה אפשר לקרוא לזה הכרת תודה. לפעמים אני מתבייש כשאני בא להצגה או לקונצרט ולא רואה שם אף נבחר ציבור שיכול ללכת, אבל אולי זו בעיה במישור אחר. למשל, לפני כמה זמן היה קונצרט הפתיחה של התזמורת הסימפונית חיפה וכששאלתי למה לא הוזמנתי אמרו לי שאני לא יכול לקבל הזמנות כי עיריית חיפה אימצה את הוראות מבקר המדינה מיד בצורה גורפת לחלוטין ואי אפשר לקבל הזמנות יותר. בנושא תגמול חברי מועצה הייתה הצעה כן לתגמל.

זה לא הדיון כרגע.

זה חלק מהדיון, הלוא כל הסיפור כאן זה כביכול טובת הנאה לנבחרי ציבור. כשהייתה הצעה לתגמל חברי מועצה לפי מספר הישיבות בהן הם משתתפים הכנסת הפילה את זה, כי לקחו והכפילו את חברי המועצה בכסף וזה נפל בגלל הכסף, למרות שכולם היו בטוחים שמגיע להם. לפי דעתי שורש הרע בדבר הזה, כמו בהרבה דברים, הוא שימוש לרעה בהטבה שנותנים. הדבר נעשה, לצערי הרב, גם בעיר שלי, לפעמים בצורה שעוברת כל גבול, כמו חבר מועצה שלקח 22 כרטיסים במשך חודש. אני אומר פה אולי דברים חמורים אבל אין לי בעיה להגיד את זה. אני אפילו מוכן להגדיר את זה כשוחד פוליטי למקורבים. דווקא לעיריית חיפה היו נהלים, בשנת 90' הייתה ועדה שעמד בראשה איש ציבור הגון לכל דבר והוחלט על נהלים. אבל יש בעיה, עומדות כאן שתי נשים ואומרות שהן לא יכולות להשגיח על נבחרי ציבור שחרגו מהנושא של שימוש אישי, דבר שמאוד צריך להקפיד עליו. צריך לדאוג שיהיה מנגנון בקרה שלא יאפשר דברים כאלה. בשעתו הייתה הצעה מחבר מועצה בעיריית חיפה להגביל את הכמות שיכולים לקחת, בזמנו הוא דיבר על שווה ערך של עד 400 ₪.

אני חושב שזו בושה שבעיר חבר מועצה לא יכול ללכת להצגות של התיאטרון העירוני שלו, לתזמורת, או אפילו למשחק כדורגל של הקבוצה שלו. לגבי התזמורת, הלוואי שהם היו רוצים ללכת כמו שאני רוצה שהם ילכו. אני רואה בהמלצות מבקר המדינה פסיקה ממש ומרגיזה אותי בכל פעם אי ההתייחסות אליהן. צריך ליצור מנגנון שיוכלו לקבל כרטיסים בצורה מבוקרת ומוגבלת ולהקפיד על כך שזה יהיה לשימוש אישי ולא על מנת להשיג תועלת. זה סופרלטיב מאוד צבוע לומר שזה תורם לתפקוד שלהם, אני לא מקבל את הדברים האלה.

אני לא יודע אם המבקר מודע לנוהל שקיים בכנסת, אני מציע שהיו"ר יעביר למבקר את הנוהל.

זה מוזכר אצלנו, דווקא בהקשר לעיריית חיפה, שעיריית חיפה נהגה לתת בעבר לחברי כנסת חיפנים והיא הפסיקה את הנוהל הזה בעקבות הנוהל שלכם.

לפי שיטתו של צבי דהרי הכל שלנו. אם אתה אומר ש"מכבי" חיפה זה שלך אז כל הקבוצות זה שלי. איך נצא מזה? "מכבי" חיפה לא שלכם וגם לא "הפועל" חיפה, אתם רק מתקצבים אותם במסגרת ההקצבות העירוניות. זה לא שלך, אתה לא נושא באחריות שם. אם אתה אוהד אותם תשלם כמו כולם. אתה עצמך אמרת שבסוף נעשה בעניין הזה שימוש לרעה, וזה שורש הבעיה. בעניין הזה אל תעמיד מקל לפני עיוור, אל תייצר משהו שיהווה פיתוי לעבור עליו. חשבנו גם אנחנו בכנסת על הדבר הזה ומועצת הכנסת אימצה נוהל שגם מועצת העיר צריכה לאמץ - חברי כנסת יכולים ללכת לכל מופע אומנותי, תרבותי, ספורטיבי וכד' רק במקרים שמדובר במופע בכורה או משהו דומה. במילים אחרות, לאירועים שבהם לא נמכרים כרטיסים.

כל משחק כדורגל זו בכורה.

אז אי אפשר ללכת לכדורגל. בכל מקום שבו נמכרים כרטיסים לציבור חבר כנסת לא יכול לקבל הזמנה.

לכל הצגת בכורה נמכרים כרטיסים, יש גם הקצבה לזה.

סלח לי, אני מספר לך מה הנוהל בכנסת ואני אומר לך שאם הנוהל הזה היה מאומץ בשלטון המקומי היינו הולכים מרחק גדול קדימה. לנו בדרך כלל יש מה ללמוד מאחרים. במקרה הזה אנחנו יכולים לשמש באיזשהו מקום דוגמה. נקבע אצלנו נוהל, אני מציע להעביר אותו למשרד הפנים ולכל הרשויות בארץ ושיאמצו את הנוהל הזה. אני חושב שזה נוהל הוגן שבכל זאת מאפשר פה ושם, במשורה, להיות שותפים לדברים גדולים ויוצאי דופן שקורים בעיר, אבל הסטנדרט יהיה שמשלמים. אני חושב שזה פתרון שיכול בהחלט לענות על חלק מהצרכים שדיברו עליהם החברים כאן ומצד שני לעשות סדר בעניין.

יש חוות דעת של ועדת האתיקה.

יש חוות דעת שאימצנו כנוהל, היא בתוך התקנון שלנו. ועדת האתיקה העבירה אותה לוועדת הכנסת וזה אושר.

בהמשך לדבריו של סגן ומ"מ ראש עיריית חיפה, בחיפה היה בזמנו נוהל מסודר שאושר על ידי מועצת העיר שדן באשר לחלוקת כרטיסים לחברי מועצת העיר ופקידות בכירה. עם קבלת המסקנות של דו"ח מבקר המדינה, על פי הנחיית ראש העיר עם כניסתו לתפקיד, ניתנה הודעה לכל המוסדות ולכל התאגידים, אם בפנים העירייה ואם מחוצה לה, לא לחלק כרטיסים.

לא לכדורגל ולא למופעי תרבות?

לשום דבר. הנוהל הוקפא. יתירה מכך, הקפדנו על כך שבחוזים שבין האמרגנים לבין המתקנים השונים הורד הסעיף שדיבר על העברת מספר מסוים של כרטיסים למוסדות השונים. נכון לרגע זה אנחנו מחכים להנחיות משרד הפנים שיוציא את הנוהל בהתאם לדו"ח המבקר.

תודה לעיריית חיפה, ישר כוח. נשמע את מנכ"ל עיריית תל אביב-יפו.

בעקבות דו"ח הביקורת בחנו מחדש את המדיניות העירונית באשר לחלוקת כרטיסים או נושאים אחרים שקשורים לעניין והחלטנו לעשות שינוי, פחות או יותר ברוחה דברים עליהם דיבר ח"כ פינס-פז. זה אומר שמרכזים כמו מרכז "עינב" שחילק כרטיסי חינם לא יחלקו יותר, סינמטק שנתן מנוי זוגי לחברי מועצה לא יחלק יותר, תיאטראות "הקאמרי" ו"הבימה" שחילקו כרטיסי חינם לא יחלקו, מנוי שנתי שניתן באופרה הישראלית, בתזמורת הפילהרמונית הישראלית ובבריכות השחייה לא יינתן וכך הלאה. מה שכן יינתן זה רק לאירועים בעלי אופי ציבורי-ממלכתי, כגון הצגות בכורה ואירועים חגיגיים.

שבהם לא מוכרים כרטיסים?

בחלקם מוכרים כרטיסים, אך חלק ניכר זה מוזמנים, גם חברי כנסת על פי הנוהל, אנשי ציבור, חברי מועצה, בכירי העירייה ותורמים של אותם מקומות. הכוונה לאירועים בעלי אופי חגיגי-רשמי, כגון הופעות בכורה, שמכירת הכרטיסים זה לא הדבר העיקרי בהם גם אם מוכרים פה ושם. מי שיקבע זה המוסד עצמו, לא אנחנו נקבע להם אם זו הצגת בכורה, זו תהיה יוזמה של אותו מוסד. הכרטיסים יחולקו על ידי מזכירות המועצה, בצורה מסודרת, עם רישום מסודר, ויינתנו במקום על מנת למנוע עד כמה שאפשר את יכולת ההעברה בין אלה שמקבלים.

הדברים נתונים לפרשנות. דרבי בין "מכבי" ל"הפועל" אני רואה כאירוע ציבורי אבל לסתם משחק אין את הגוון החגיגי, הציבורי. זו רוח הדברים. עם כניסת המועצה החדשה זה עיתוי טוב להודיע על הסדרים החדשים וראש העיר מתכוון כבר בפתיחת הכהונה של המועצה החדשה להודיע על הסדר החדש הזה בהתאם לרוח הביקורת.

בעצם יש כאן דברים בשוליים שעוד צריך להסדיר, להגדיר מהם האירועים החגיגיים ומה בכל זאת ניתן, כדי לא לסגור את הדלת לחלוטין. יש תחושה שיש בכל זאת סוג של אירועים שלא פסול לתת להם כרטיסים. חיכינו למשרד הפנים כדי שיוציא הנחיות ברמה ארצית כי לא מדובר בעניין מקומי. בינתיים העמדתי את זה על סדר היום בקבוצת היועצים המשפטיים של העיריות לדיון בינינו כדי להציע אולי כללי אתיקה כלשהם לשר הפנים. זה עדיין לא נדון ואני מקווה שמשרד הפנים "יגדיל ראש".

תודה, נשמע את עיריית רמת-גן.

קיבלנו את דו"ח מבקר המדינה ונערכנו מיד לכתיבת נהלים בכתב. נהלים היו גם קודם, כל הזמן. לנו אין כל אותן בעיות שהוזכרו על ידי עיריית תל אביב-יפו, חיפה וירושלים, אך יש אצטדיון לאומי ברמת-גן שנבנה לפני 50 שנה ויותר, כולו מכספי עירייה. אז עוד לא הייתה מועצת הימורים והאצטדיון נבנה מכספי התושבים. אותו אצטדיון העמדנו ללא תמורה לפעילות ההתאחדות לכדורגל, לנבחרות הלאומיות. יש מנהלת משותפת לשני הצדדים, כשאנחנו תורמים היום לשיפורים ודברים אחרים שקשורים בהוצאות. אין לנו הרגשה שקיבלנו משהו בתמורה. בנוגע למשחקי ליגה, מה שאנחנו מקבלים זה על פי חוזה שנחתם ב-84', שהפרטים שלו עובדו כמה שנים קודם לכן. זאת אומרת שבאופן רשמי מזה 19 שנה חתום חוזה שהעירייה מקבלת 600 כרטיסים. הכרטיסים הולכים לצנחנים, שהם החיל המאומץ על ידי העירייה, לנוער ולאגודות ספורט.

ולחברי מועצה?

חברי מועצה - מי שמבקש. כך גם ראשי ערים לשעבר.

ומנהלי מחלקות?

לא כולם. צריך לקחת בחשבון שבאצטדיון ישנם שני משחקי כדורגל - גביע המדינה וחצי גמר גביע המדינה, ויש כמה משחקים בשנה - שניים, שלושה, עכשיו בכלל לא - של משחקים בינלאומיים. לי קצת צרם שלוקחים כרטיסים והופכים את זה לכסף, כאילו אנשים קיבלו כסף ולא כרטיסים, ועוד מכפילים את זה שנתית כדי ש"יישמע טוב". כדי להרשים יותר אפשר לחשב את זה לקדנציה, פי 5, ואותם 250 אלף ₪ יהפכו למיליון ורבע. בסך הכל מחלקים כרטיסים לאצטדיון לשניים עד חמישה אירועים ולא לאותם אנשים. אני מסכים שאת הכרטיסים האיכותיים לא מחלקים לנוער או לצנחנים אבל לגנרלים מבין הצנחנים כן. לא הרגשנו רע עם החוזה הזה. האם אתם תגידו לא לקחת שום דבר ורק לתת? בסדר. מה שייקבע - נעשה. אבל ההרגשה עד עכשיו היא שאנחנו נותנים ותורמים לספורט, ולכדורגל בפרט.

האצטדיון נבנה מכספי התושבים.

נכון, ללא השתתפות ממשלתית.

אז למה שהתושבים לא ייכנסו חינם?

אנחנו נותנים לנוער שוחר ספורט ולתלמידי בתי ספר.

למה לאבא שלו לא? אבא שלו שילם.

מכיוון שלא אנחנו עושים את המשחקים. אנחנו מקבלים לפי החוזה 600 כרטיסים ויש נוהל חלוקה. אם עכשיו יגידו שאסור דבר יהיה שום דבר. החוזה קיים כ-20 שנה.

אני שואל למה הנבחרים צריכים לקבל את הכרטיסים האלה ולא התושבים.

נבחרי ציבור ברשויות המקומיות, פרט לראש העיר וסגנים, לא מקבלים שכר ולא מקבלים שום תגמול. לא נותנים להם כסף, אסור לראות את זה ככסף, צריך לראות את זה כהערכה וכהוקרה אבל לא כגמול כספי.

כמה כרטיסים לתת לחבר/ת מועצה? לבן/בת זוג, לילדים, לחותנים? כמה לתת? צריך להגדיר את זה.

בדו"ח שכתבנו דיברנו על זוג כרטיסים.

זוג כרטיסים זה אם זה ראש עיר לשעבר או חבר מועצה, אחד הוא מקבל בתא ואחד במקום אחר. בחוזה כתוב שהעירייה תקבל 60 כרטיסים בתא הכבוד. ההתאחדות הייתה במצוקה וויתרנו, עכשיו מקבלים רק 20 ומשהו כרטיסים כי ההתאחדות דרשה.

לגבי חברי כנסת - אולי הם רואים כל משחק כדורגל כהצגת בכורה, באצטדיון יש חברי כנסת רבים, אינני חושב שאחד מהם קנה כרטיסים. פונים אלינו ופונים גם להתאחדות. אז להגיד שכאן הכל בסדר ורק אנחנו החוטאים? מה חטאנו?

בתקופה שאנחנו בדקנו אתם קיבלתם 800 כרטיסים, לא 600 כמו שאתה טוען, ו-75 כרטיסים מתוכם הלכו ליחידות צה"ל.

לא נכון. אנחנו מקבלים לכל משחק 600, מתוכם מקבלים 70, ואם יש עודף שמשום מה לא מסתדר אני מחלק את הכרטיסים לפי יחידות - 60% לחטיבה 35, 20% מר"ה, 10% מפקדת פצ"ר, 5% אוגדה 98 ועוד 5%.

זה בנוסף ל-600?

לא, מתוך ה-600.

אנחנו ראינו מתוך 800. כמה מתוך זה הולך לנבחרים, לעירייה, בסופו של דבר?

הכל הולך לעירייה והעירייה מחלקת.

כמה הולך לבעלי תפקידים בעירייה?

עד היום קיבלו נבחרים 6 כרטיסים, בנוהל החדש דיברנו על שני כרטיסים.

אנחנו הבנו מהעובדים שלהם שהכרטיסים האלה מחולקים על פי רשימה היסטורית, לא על פי נוהל.

לפי נוהל לא כתוב והיסטורי.

לפי רשימה היסטורית שכל פעם מוסיפים ומחסירים שמות ממנה.

נכון, האנשים משתנים.

לא ברור מה הקריטריון להיכללות באותה רשימת אנשים שקיבלו כרטיסים.

חבר מועצה שמבקש.

אני מדברת על עוד מאות עובדי עירייה שקיבלו כרטיסים מעבר לחברי מועצה.

אני אתן דוגמה. באותו חוזה כתוב שהעירייה תקבל אלפיים כרטיסים בחצי מחיר לעובדיה. מעולם לא השתמשנו בזה, אך מתוך 600 הכרטיסים אנחנו נותנים כרטיסים חינם לוועדי עובדים.

תכף אגיע גם לזה. מתוך הכרטיסים שקיבלתם לא חילקתם אותם רק לנבחרים ובעלי תפקידים אלא אפילו למוסדות שהעירייה קשורה איתם. זה בכלל לא קשור לתפקיד, זה דבר שבכלל אסור.

הפסקנו את זה.

למשל, אם העירייה עובדת עם בנק אז עובדי הבנק קיבלו כרטיסים. אם העירייה עובדת עם מס הכנסה או חברת חשמל, גם הם קיבלו כרטיסים. זה בדיוק מה שמדגים את התזה שלנו פה, שהכרטיסים הם לא נכס שהעירייה יכולה לחלק אותו לכל מי שהיא רוצה לכבד.

לא הרגשנו שעשינו הרבה רע אבל כשקיבלנו את הדו"ח מיד הפסקנו לתת לכל המוסדות. כשחילקנו לא ראינו בזה שוחד שאנחנו נותנים, או להפוך את זה לכסף לשנה או לחמש שנים.

אני מנסה לתאר את מה שאנחנו מצאנו.

קראנו מה מצאתם, אנחנו לא מסכימים לזה.

אולי משהו לא ברור כאן. אני לא כתבתי בדו"ח שזה שוחד, מרמה או גניבה. כל המילים האלה שאדוני מוסיף הן מיותרות.

ניגוד עניינים וטובת הנאה זה לא רחוק מזה בהרבה.

כל מה שאמרנו זה דבר פשוט - לעשות סדר בנושא. נבחרי ציבור, עם כל הכבוד להם, הם אזרחים ככל אזרח אחר במדינת ישראל. על זה שהם עובדים ללא תמורה אני חושב שאף אחד לא הצמיד אקדח לרקתו של נבחר ציבור כדי שישמש בתפקיד הזה. עד כמה שידוע לי אנשים נלחמים על התפקיד הזה והולכים לבחירות על התפקיד הזה. אף אחד לא מחייב או מכריח מישהו להיות נבחר ציבור. אבל מה שקורה כאן, מה שאנחנו גילינו, ואני מדבר על התמונה הכללית כרגע מבלי להיכנס לפרטים, לטעמי זו שערורייה. זו שערורייה שעובדים ונבחרים נכנסים למתקני ספורט ולכל מיני מקומות אחרים שאדם מן היישוב צריך לשלם אלפי שקלים לשנה כדי להיות מנוי, למה זה מגיע למישהו אחר בחינם?

לא חילקנו מנויים.

אני לא מדבר על עיריית רמת-גן, אני מדבר על עשיית סדר בנושא הזה. לא שוחד, לא גניבה ולא מרמה, רק סדר. בלי לתת לנבחרי ציבור צ'ופרים שאינם כתובים בשום מקום, זה הכל.

לגבי "בית צבי", בית ספר לאומנות הבמה, הכרטיסים שהם שולחים הם לא כרטיסים, הם שולחים פליירים כאלה לכל אחד ומי שרוצה מוזמן.

זה ללא תשלום?

אבל אנשים אחרים משלמים.

אחרים משלמים מכספם!

אמנם לא סכום גבוה אבל משלמים.

אני שמח שמגיעים ל"בית צבי", ההצגות מצוינות. לי יש מנוי לפילהרמונית, לאופרה, ל"קאמרי", ל"הבימה" ולתיאטרון אידיש, שאני משלם מכיסי. אני לא זקוק להצגה ניסיונית של "בית צבי". אם אני בא ל"בית צבי" אני עושה לו כבוד שאני בא, הוא מתחנן שאני אבוא. אל תהפכו את זה לכסף, לטובת הנאה ולניגוד עניינים. יושבים כאן שני אנשים מרמת-גן, אני "השונא" הכי גדול של "בית צבי" לגבי הגדלת הקצבה שהם מבקשים כל שנה ואני כגזבר לא נותן.

המבקר לא העיר לחברי הכנסת. היה כאן חבר כנסת שאמר שחברי כנסת מקבלים כרטיסים לבכורות ולדברים כאלה. אני מנכ"ל העירייה כבר הרבה שנים, בעברי הייתי חבר מועצה ואני יכול לומר לכם שחברי מועצה עובדים המון שעות. אני יכול "לריב את ריבם" - אם פעם או פעמיים בשנה הם קיבלו איזושהי הוקרה לפעילות שלהם לא רק שזו לא טובת הנאה, כפי שאדוני אמר בעצמו, זה גם פחות מהנוהל שנמצא בכנסת. וחברי כנסת זוכים בשכר, חברי מועצה אפילו לא זוכרים לתשלום עבור ישיבות, אז אפילו את הפרימיירה לא לתת להם?

לגבי דברי המבקר על נושא ה"הטבה של אלפי שקלים", צריך שחברים פה ידעו שהלוואי שהיינו במצב שכתוצאה מכרטיסי החינם היה נגרם נזק של אלפי שקלים למי שמופיע שם. האולמות בחלקם חצי ריקים. אני יודע שזה לא טיעון, וזה הועלה פה, אבל צריך לקחת את זה בחשבון. מישהו יכול לחשוב שאיזשהו גוף מפסיד כסף כתוצאה מהכרטיסים האלה. זה מקרה נדיר מאוד, לצערי הרב בעיר בה אני חיה הלוואי שבתזמורת הסימפונית ובתיאטרון העירוני האולמות יהיו מלאים.

הדברים מובנים, אנחנו מדברים על עיקרון.

אנחנו ראינו את הנושא שכבוד המבקר העלה כחלק מחוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם-1979, והתקנות שפורסמו לפני כשנה-שנתיים. במסגרת זו הכנו נוהל שבהתאם לחוק אוסר על מתנות לעובדי ציבור, אם כי החוק עצמו מאפשר מתנות קטנות וישנה ועדה קטנה בעירייה שהתמנתה לפי הנוהל והיא קובעת מהי מתנה קטנה שכן מאפשרים לעובדי ציבור לקבל. הנוהל שאנחנו לקראת סיום כתיבתו אומר שאין מתנות בעיריית ירושלים, אפילו אם מקבלים כרטיסים מגופים כלשהם יחלקו את זה לאגפי רווחה וחברה, חלוקה לציבור לפי קריטריונים שווים ואחידים. שוקלים אצלנו לבוא ולאפשר לאגף כלשהו לקבל עד 10 כרטיסים שיחולקו בחלוקה שוויונית. אני רוצה להבחין בין עובדי עירייה, שם אנחנו רוצים לצמצם את זה והנהלים הם להפסיק ולא לתת, פרט למתנות קטנות, לבין עובדים שעוסקים בהפקת מופע מסוים מטעם העירייה, שם יש שאלה האם צריך לאפשר להם להשתתף. לפעמים דווקא מארגני המופע אומרים שאין מספיק אנשים והם רוצים למלא את המקומות, אז יהיה אסור לחלק לכמה עובדים כדי שיוכלו למלא את האולם? אלו בעיות טכניות שהתעוררו בישיבות שקיימנו אצלנו. לגבי נבחרי ציבור אני לא חושב שהנוהל שאנחנו עשינו ועושים לגבי עובדי עירייה יחול באופן אוטומטי על נבחרי הציבור, יש בעניין הזה בעיה. ההצעה שלנו הייתה שהם יאמצו את הנוהל לעצמם, אני לא יודע מה תהיה התוצאה הסופית כשהם ידונו במה הם אמורים לקבל. דווקא בנקודה הזו אני חושב שהנהלים של משרד הפנים או הנחיות היועץ המשפטי לממשלה, כמו לגבי הנחיות וכללים לניגוד עניינים, כשהם יפורסמו ויחולו באופן שווה לא תיווצר ההבחנה שברשות כזו מקבלים כך וברשות כזו מקבלים אחרת.

הגיעה השעה שהנושא הזה יוסדר בהוראות ברורות ואחידות לכל הרשויות המקומיות. בינתיים חל שיפור, יש שכר לעמלנו, אבל בכל זאת הנושא הזה צריך להיות מוסדר ואני רק יכול להביע את תמיהתי שעד היום משרד הפנים לא בא עם כללים ברורים בנושא.

תודה. אני רוצה לסכם ברוח זאת. כפי שפתחתי את הדיון, צריכים להיות זהירים מאוד ולשמור על המתקנים העירוניים שיישארו בנחלת הציבור. נבחרי הציבור הם אלה שצריכים לשמור את זה, לא להפוך את זה כשלהם וליהנות מזה הם. בכל הנושא של תגמול לחברי מועצה צריך לדון בוריאציה שונה, לא בדרך הזאת. מכאן אפנה בכתב לשר הפנים ואבקש ממנו התייחסות לכל הדו"ח, כאשר ייצאו נהלים ברורים ואחידים לגבי חלוקת כרטיסים, הן במתקני ספורט והן מפעלי תרבות, שייראה השוויון ולא נשים מכשול לפני עיוור, כי כאשר הדברים הולכים על פי היסטוריה שממשיכה מקדנציה לקדנציה נבחרי ציבור חדשים וראשי עיריות חדשים לא יכולים להיות מודעים. יש להסדיר את הנושא הזה כמה שיותר מהר, עד תחילת שנת התקציב. אני מודה לכולכם על השתתפותכם ומצפה שכל מי שעדיין לא תיקן את הליקויים שיתקן אותם. תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30