פרוטוקולים/כספים/7347



5
הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת הכספים לעניין תקציב הקשר עם הבוחר
17/11/2003

פרוטוקולים/כספים/7347
ירושלים, ל' בחשון, תשס"ד
25 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 3

מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכנסת וועדת הכספים לעניין תקציב הקשר עם הציבור
יום שלישי, כ"ב במרחשון התשס"ד (17 בנובמבר 2003), שעה 13:00

תקציב הקשר עם הציבור.

חברי הוועדה: יולי אדלשטיין - היו"ר
חיים אורון
רוני בריזון

חבר-הכנסת דוד טל
חבר-הכנסת שאול יהלום
חבר-הכנסת אברהם שוחט
אבי לוי - חשב הכנסת
טובי חכימיאן - חשבוּת הכנסת
שוש הרוש - הלשכה המשפטית, הכנסת

אתי בן-יוסף

אנה שניידר
מירי פרנקל-שור

חפציבה צנעני (הקלטה: תמר שפנייר וימימה פרלס)

תקציב הקשר עם הבוחר

אני פותח את ישיבת ועדת המשנה ומקדם בברכה את כל הצוות המקצועי שמשתתף איתנו בקביעות בישיבות. אתחיל בעדכון, ונעבור לדון בשני הנושאים. לאחר שקיימנו מספר ישיבות של הוועדה, פניתי ליושב-ראש הכנסת וביקשתי לערוך דיון בנושא גם איתו. חלק מהנמצאים כאן השתתפו בדיון אצל היושב-ראש, ואומר את עיקרי הדברים מאותו דיון. אלה שהשתתפו, אתם תתקנו אותי אם שכחתי משהו. לית מאן דפליג שאנו צריכים בוועדה לעבור מחדש על כל רשימת המוצרים והפעילויות שחברי-הכנסת יכולים לרכוש מתקציב דף קשר עם הבוחר, כשהמטרה שלנו, גם המוצהרת וגם האמיתית, היא שכל שקל ינוצל אך ורק לנושאים שקשורים ישירות לקשר של הח"כ עם הציבור. משימה זו לא נראית לי קשה במיוחד. כפי שגם קבענו כאן בוועדה, בגדול, תקציב מתחלק לשני חלקים: פעילויות של חברי-כנסת ורכישות של מוצרים. התחלנו כבר למחוק פה בוועדה חלק מהמוצרים כי הם נראים ממש לא סבירים כגון DVD, מכשירי ברקו וכו'. אני חושב שהיום נסיים את העבודה הזאת, וכפי שאמרתי זה לא נראה לי אתגר מיוחד. בכל מקרה, גם דעת היושב-ראש היא שתמיד ישאר בדברים האלה מקום מסויים לספק, ותהיה, בצורה זו או אחרת, איזו שהיא ועדה, או ועדת האתיקה או ועדה מיוחדת, שבמקרים של ספק הדברים יאושרו ע"י איזה שהוא גוף בכנסת.

כמו כן, יושב-ראש הכנסת פנה ליועצת המשפטית, אנה שניידר, שהשתתפה איתנו, וביקש שהדברים יהיו ברורים מאד מבחינת החומר הכתוב, כך שלא יהיה שום מקום לספק מבחינת מה מותר ומה - אסור לגבי תקציב קשר עם הבוחר, כשגם כאן ההנחיה, שברורה לכולנו ואני רק חוזר עליה, היא שלא מדובר בקופה קטנה אלא בתקציב שנועד לפעילות מסויימת ובמקרה זה: קשר עם הציבור, קשר עם הבוחרים.

אנו מקבלים בברכה את חברי-הכנסת אורון ויהלום שמצטרפים לישיבה.

בנוסף, נדון גם נושא הלשכות הפרלמנטרית, והתגלו חילוקי דעות מבחינת הגישה. גם כאן, לית מאן דפליג שעל היושב-ראש לקצץ בתקציב הכנסת, וכתוצאה מכך עלינו גם לקצץ בתקציבים הנדונים כאן בוועדה, והשאלה היא איך עושים זאת. בזמנו, היתה הצעה של היושב-ראש לביטול לשכות פרלמנטריות, ובעקבות כך פנו מספר חברי-כנסת ליושב-ראש ואלי בבקשה לשקול מחדש את הנושא. במקרה, בנושא הלשכות נמצא איתנו גם חבר-כנסת ותיק, אברהם שוחט, שביקש ממני, ובודאי שאישרתי זאת, להופיע בפני הוועדה ולהסביר את ראייתו את נושא הלשכות הפרלמנטריות.

אם אני חוזר לדיון אצל היושב-ראש, כפי שאמרתי חילוקי הדעות בנושא הזה לא היו בעצם העובדה שצריך לקצץ משהו בתקציב, אלא איך עושים זאת. הצעת היושב-ראש היתה ביטול הלשכות או קיצוץ הן בתקציב הלשכה והן בתקציב דף קשר עם הבוחר.

הצעתי, וגם הצעתם של עוד מספר משתתפים בישיבה, היתה איחוד שני התקציבים תוך כדי ביצוע קיצוץ מסויים בסכום הכולל ותוך כדי מתן אפשרות לחברי-הכנסת להחליט אם הם רוצים לשכור לשכה פרלמנטרית - ואז זה גם יהיה ודאי על חשבון דברים אחרים שהם יכולים לעשות עם הכסף הזה, או שבוחרים שלא לשכור לשכה פרלמנטרית - ואז מטבע הדברים ישאר להם יותר לדברים האחרים. בעיניי לפחות, ואשמח לשמוע את דעת החברים, זה גם פותר באופן מעשי את הנושא הלא נעים שעלה כאן - ועלה ע"י היועצים המשפטיים וע"י החשב ואנשי החשבות - של שימוש לא ראוי בלשכות ע"י מספר חברי-כנסת. יש חשש שהשימוש הוא בעצם שימוש מפלגתי ולא רק או לאו דווקא שימוש לצורך קשר עם הציבור. לעניות דעתי, זה נובע מכך שהתקציב הוא תקציב נפרד, ובעצם מתחיל הלחץ: "ממילא התקציב לא מנוצל. בואו ונשכור לשכות". ברגע שהתקציבים יאוחדו וכולנו נדע ששכירות הלשכה באה על חשבון דברים אחרים שיכולים לעשות עם הכסף כגון סקרים, יעוץ, כנסים ומסיבות עיתונאים - ודאי שכל אחד יחשוב פעמיים אם להיענות לבקשת המפלגה לשימוש חריג בלשכה.

כמו כן, יש הצעה של ידידנו וחבר הוועדה, חבר-הכנסת רוני בריזון.

ברשותך, אני רוצה עוד לשפר אותה. האם אפשר לדון בזה בפעם הבאה?

אין שום בעיה, אך אגיד בקצרה את ההצעה ותתקן אותי אם טעיתי במשהו. הצעת חבר-הכנסת בריזון מתייחסת לשימוש הדרגתי בתקציב קשר עם הבוחר - מסוג הדברים שכבר הועלו בישיבות האלה - של שנת רכישות, כלומר השנה הכבדה היא השנה הראשונה ואחר כך סכומים קטנים מזה. אם תרצה עוד לעבד אותה ולהגישה, אנו נשמח אלא שהזמן דוחק.

עד כאן ההקדמה שלי. אני מעביר את רשות הדיבור לחבר-הכנסת שוחט בנושא הלשכות, ואחריו נשמע את חברינו חבר-הכנסת שאול יהלום וחבר הכנסת חיים אורון.

אני חושב שהעמדה, כפי שאתה הבעת אותה מפי היושב-ראש, וגם שוחחתי איתו על העניין, מוטעית ולא נכונה. אני מדבר בשם חבר-כנסת שיש לו לשכה והוא משתמש בה. אנו יודעים שחצי מזמננו איננו בכנסת עם הפגרות ועם ימי ראשון וחמישי, ואני מניח שזה אפילו יותר מ-50% מהזמן, כלומר אלה שלא גרים בירושלים לא נמצאים בירושלים אלא במקומות מגוריהם: זה בתל-אביב, זה בחיפה ואחר בכל מקום שלא יהיה. אני מייצג חבר-כנסת שכן משתמש בלשכה. שנה ראשונה אחרי שהפסקתי להיות שר ניסיתי להסתדר בלי לשכה, ואני לא יודע אפילו למה, וקיבלתי אנשים בבית, בבתי-קפה ובכל מיני מקומות. הגעתי למסקנה שאם אני רוצה לפעול, אם אינני רוצה להתבטל, אם אני רוצה לעשות את עבודתי ואם אני רוצה להפגש עם גורמים שרוצים להפגש איתי, ויש רבים כאלה - אני חייב שיהיה לי משרד בתל-אביב. המשרד פועל כל הזמן, ואיננו משמש לשום מטרה אחרת של אף גורם: לא מפלגתי ולא שום דבר אחר. מבחינתי, זה כלי עבודה חשוב יותר מהרבה מאד דברים שרשומים כאן בנייר, כי בלי המקום הזה אני לא יכול לפעול ואז יש שלוש אפשרויות; אפשרות אחת היא של חבר-הכנסת הבטלן שלא עושה שום דבר, וכולנו יודעים שיש גם כאלה, ואלה באמת לא צריכים משרד. אפשרות שניה שיש חברי-כנסת שילכו לכל מיני מקומות שמציעים להם. אני יכול להגיד פה שהרבה מאד גורמים הציעו לי לשבת אצלם בלי תמורה בכלל, ואני גם מבין למה הם רצו זאת.

למה?

הם רצו, כי זה לא מזיק להם. הם אומרים: "בתור שר לשעבר".

חבר-הכנסת שוחט, אל תסביר. תאמין לי שחבר-הכנסת שאול יהלום יבין.

אפשרות שלישית - לחלופין יקימו כל מיני עמותות וכל מיני כלים אחרים כדי להשתמש בזה ולשבת.

לדעתי, הסכום, שאני משלם היום, מינימלי, כי אני שוכר משרד עם חדר קטן וחדר קטנטן לעוזרים ועם שימוש שם באולם ישיבות. זה עולה לי 750 דולר לחודש כולל החניה, החשמל, הארנונה, הנקיון והכל. 20 אלף שקל בא מהשלמה שניתנת למי ששוכר, ו-20 אלף שקל אני מוריד מהתקציב האישי. ההנחה שלךָ, שאם זה מהתקציב האישי לא ישכרו, מופרכת, מכיון שזה יותר חשוב לי מהרבה מאד דברים אחרים. כלומר, התקציב האישי הוא לא 65 אלף שקל אלא פחות 20 אלף שקל, כי 20 אלף שקל הולך לשכר הדירה הנוסף שאני צריך לשלם מעבר להקצבת הכנסת.

אם, נניח, תתקבל החלטה כזו על ביטול הלשכות, משמעות העניין היא או שאצטרך להתבטל ולא לעשות כלום, ואני מניח שלא אעשה זאת, או לשבת במקום אחר וכך אני מניח שאעשה.

למה לא לעשות זאת בבית-קפה?

תראה את סדר הפגישות שלי. במשרד הזה יש לי חומר כלכלי מתקציב המדינה, ויש בו דוחות של הלמ"ס. אני עובד ומקיים את הפעילות שם אולי אפילו יותר מאשר כאן. יש שם תיקים עם כל הנושאים. אני ממש עושה שם פעילות. מדובר בגורמים שרוצים לראות אותי, גם אנשים פוליטיים וגם הרבה מאד גורמים. לקחת ממני את הלשכה זה לקחת ממני את כלי העבודה המרכזי.

במה מדובר? אני מבין שיש פה 60 איש שמנצלים זאת ושמדובר במליון שקל שהוא ההוצאה שיש לעניין. אם יש אנשים שמתנהלים לא בסדר בעניין, אנא לטפל בבעיה הזאת ולא לטפל באלה שעושים את הדבר כמו שצריך.

אם מפלגה - אני לא יודע, וחבר-הכנסת אורון בטח ידבר על כך כי אמרו לי שעושים זאת במרצ - עושה שימוש מפלגתי בכל העניין הזה, צריך להגדיר הגדרות ברורות: שאי-אפשר, שהחדר הוא אישי ושהוא לשימוש האיש בלבד. מישהו אמר לי שיש הלוקחים זאת לקרובי משפחה וכל מיני סיפורים שאינני מתמצא בהם. צריך להגדיר שאי-אפשר אצל קרוב משפחה ושאי-אפשר לעשות את הדברים האלה.

היה לי הרבה יותר נוח לא לבוא לכאן כי זה חשוף לתקשורת ויגידו: "תראו איזה בזבזנים" עם כל מה שכרוך בזה. החלטתי לבוא, כי אני חושב שמה שאני אומר זה צורך אמיתי. אם צריך באמת לקצץ במידה מסויימת בתקציב, ואני מבין שתקציב הקשר עם הבוחר הוא עשרה מליון שקל, אז שיחליטו שמורידים אחוז מסויים. יורידו את אותו האחוז בלשכה ובשימוש הרגיל. אם כולם מתכווצים, גם התקציב הזה צריך להתכווץ. אין לי בעיה עם כיווץ התקציב. יש לי בעיה עם הקונצפט. לקחת את זה - אני אומר לכם שנעשה עוול למי שעובד ברצינות. אני בעד חיזוק הפיקוח על העניין. צריך לקבוע כללים מה עושים עם החדר ומי יכול להשתמש בו.

אני מודה לך על הצגת הדברים. אני גם מאד מצדד בעמדתך. אמרתי בישיבה הראשונה, שאיננו עוסקים פה בהצהרות פופוליסטיות אלא בעבודה אמיתית, כי הנחת היסוד היא לא שצריך להשבית את חברי-הכנסת אלא לדאוג שהתקציב, כפי שגם אתה אמרת, ינוצל כראוי.

אם אני מבין אותך נכון, אילו אתה היית משתתף בשיחה ביני, נניח, לבין היושב-ראש, אתה היית מצדד בעמדה של איחוד התקציבים תוך ביצוע קיצוץ מסויים.

לא. הייתי משאיר זאת בשני סעיפים נפרדים. אבל, אם צריך להוריד,--

--היית מוריד פרופורציונלית מזה ומזה.

הייתי משאיר את הפרופורציה. יש ירושלמים שלא צריכים לשכור משרד. יש אנשים שלא רוצים, כי כפי שאתה מבין עליך להוסיף מהתקציב האישי שלך.

אחרי הקיצוץ תצטרך להוסיף עוד.

מי שלוקח חדר סימן שהוא רוצה אותו והוא גם מוסיף מהתקציב הרגיל.

אני הייתי משאיר את שני הפרמטרים, ואם הכנסת צריכה לקצץ, ואין לי ספק שהכנסת היא לא מעל קיצוץ כללי שקורה במערכת התקציב, צריך לבדוק מה קרה בתקציב - צריך להוריד פרופורציונלית. הרעיון, כפי שהוא מוצע, הוא טוב פלוס ביקורת. זו לא ביקורת כל כך מסובכת על 60% שישנם. אולי אפשר להחתים את האנשים על הצהרות שזה לשימושם האישי בלבד. ברגע שאדם חותם, הוא יזהר ויעשה זאת כמו שצריך.

אתה יכול לשמוע מה שאני אומר, אבל אני מבקש לא לצלם אותי.

אעיר כמה הערות. צריכים לדעת את ההסטוריה של העניין, שהתחילה כשאמרו שצריך יותר לפתח את הקשר עם הבוחר. בהמשך התברר שכמו לכל עובד במדינה יש לחברי-הכנסת הוצאות בתפקיד, ואמרו: "מאין ניקח את ההוצאות לתפקיד? מאותו חשבון קשר לבוחר" וגם הגדילו אותו בהתאם אבל השאירו את הכותרת "קשר לבוחר". זה יצר לעג, כי, עם כל הכבוד, יש כאן נושאים שדרושים לחברי-הכנסת ואינני מציע לקצץ אותם אבל אין שום קשר בינם לבין קשר לבוחר. לכן, הייתי מבקש, קודם כל כהחלטת הוועדה הזאת, לשנות את השם ולכתוב: "חשבון הוצאות בתפקיד וקשר לבוחר", כדי שנדע שיש כאן שני דברים. יש כאן דברים שחבר-הכנסת צריך ואינם קשורים לקשר לבוחר. במה קשור שכר טרחת עורך-דין לקשר לבוחר? אני מבקש לקבל זאת כהחלטה, כדי להוריד את השיקולים.

לשכה בתל-אביב - אין לי אף מלה להגיד נגד מה שאמר חבר-הכנסת שוחט. הוא מתאר מצב סובייקטיבי אובייקטיבי, שכנראה יש חברי-כנסת שצריכים את זה ואם הם צריכים זאת צריכים לספק להם את השירות הזה. אחרת, מה הוא יעשה בימי ראשון ובפגרות, ויש ארבעה חודשי פגרות? מצד שני, היתה לי לשכה בתל-אביב, ויום אחד קיבלתי מכתב מאדם שאמר: "אתה מבזבז את כספי המדינה. הייתי בלשכה, כתוב 'שאול יהלום' והיה סגור. באתי למחרת, ביום שלישי, וגם היה סגור. באתי שלושה ימים ואתה איננו".

יש גם את ימי חמישי וראשון כשבכנסת סגור, וזה כאילו כל השבוע לא עבדת.

יפה. חבר-הכנסת אורון, עם כל הכבוד, גם לשכת חבר-הכנסת שוחט ריקה שלושה ימים בשבוע וזה לא יוצר רושם טוב. זה השפיע עלי לטובה או לרעה, ומאז סגרתי את לשכתי. אני מקיים את פגישותי בכל מיני מקומות. אם אני קובע עם כל מיני ארגונים שרוצים לבוא ולדבר, אינני רוצה שהם יזמינו אותי לכוס קפה. אינני רוצה להיות חייב להם אפילו אגורה אחת, ואני משלם על כוס הקפה שלהם. לכן, צריך ליצור תמריץ. צריך לומר שמי שנשאר עם קשר לבוחר - ישאר, לפי הזכויות הקיימות היום. אם צריך לקצץ, תקצץ פרופורציונלית, אבל לא ניגע בעניין. מי שמגיע לו קשר לבוחר ומוותר - יתווסף לו סכום מסויים להוצאות כיבוד שהוא פחות מהלשכה. צריך לתת תמריץ מסויים לוותר על הלשכה. אחרת, לא יוותרו עליה. אם, נניח, הלשכה היום היא 20 וכמה אלף שקל, אתה אומר לי: מי שמוותר על לשכה מקבל כך וכך.

הוא אומר לך שהוא לא יוותר.

בסדר. בך לא נוגעים. אם אני מוותר על לשכה, תן לי מהלשכה סכום מסויים שיהיה לכיבוד.

אתה יושב-ראש ועדה, ויש לך מערכת שהיא פעילה שמונה ימים בשבוע.

אבל, אני לא פה בירושלים. מה אתה רוצה?

בסדר, אבל היא ישנה לך פה.

בנוסף, אני מבקש לערוך מיון מחדש ברשימה. יש דברים שהגזמנו בהם.

איחרת להקדמה שלי, וזה הנושא השני בסדר-היום.

אחרי המיון מחדש צריך להגדיר הגבלות גם על הדברים שמותרים. לדוגמה: כתוב כאן "טלויזיה", וצריך לכתוב במפורש "טלויזיה בלשכה בירושלים". חבר-כנסת צריך טלויזיה, אבל אם כתוב "טלויזיה" כל אחד חושב שהוא יכול לקנות טלויזיה לביתו, וזה אסור. יש דברים שאפשר לקנות לבית, ואומרים: "אדם יקנה מכונת צילום. הוא יושב ומצלם וזה עוזר", אבל ודאי לא חלק מההוצאות כאן שודאי אסור שיהיו חופשיות ושאדם יכול לקנות והן חייבות להיות רק אם זה ללשכה. לכן, אני אומר, שיש לעשות מיון מחדש ולהגדיר הגבלה של זה.

אספר לכם מנסיוני הקיבוצי. בעבר היו בקיבוץ דירות בגודל 16 מ"ר עם מרפסת בגודל 5 מ"ר. אנשים אמרו: "לא צריך מרפסת. תכניסו את המרפסת לחדר", וכך היו 21 מ"ר. אחרי שנה אמרו: "אי-אפשר לחיות בנגב בלי מרפסת. נוסיף 8 מ"ר מרפסת", ואז הדירה התקנית הפכה להיות 29 מ"ר. לאחר מכן, אמרו: "אי-אפשר", ובסוף הגיעו לדירות של היום. יש לי דירה מכובדת של 80 מ"ר, ואני מזמין את כולם להתארח אצלי בסלון והכל בסדר.

"יש תקציב לשכות - בואו ונאחד את הלשכות". אני גר במרחק של בערך 120 ק"מ מירושלים ו-110 ק"מ מתל-אביב. נורא מעניין לי בימי חמישי ושישי לבלות בבית, אם אינני נוסע לתל-אביב. בדרך-כלל, אני נוסע לתל-אביב גם בפגרות. מה זה לשבת בבתי-קפה? אתה יכול לעשות שתי פגישות ברציפות. יתחילו לעבור אנשים בחוץ ויגידו: "תראו את חברי-הכנסת האלה. מהבוקר עד הערב יושבים בבתי-קפה". הלשכה שלי די דומה ללשכת חבר-הכנסת שוחט, והיא כנראה יותר צנועה כי היא בבית מרצ. החדר יותר צפוף, ויש בלשכה חומר ותיקים, כי זה חלק משבוע העבודה ומחודש העבודה. אומרים: "לא תהיה לשכה". האלטרנטיבה שלי פשוטה מאד, אבל משם הוציאו אותי; כשהתחלתי להיות חבר-כנסת ישבתי בקיבוץ הארצי, ומישהו אמר לי: "זו תרומה מתאגיד, ואסור לך לשבת שם. בנוסף, אתה גם נציג שלהם. אז, בכלל מי יודע מה?". אינני יושב בקיבוץ הארצי אלא אצל מישהו. אינני בטוח אם אותם אנשים הציעו לי את מה שהציעו לחבר-הכנסת שוחט, וונניח שזה ב-LEVEL אחד יותר נמוך, אבל יש להם שם חדרים לתת בלי בעיה שחבר-כנסת יישב שם. מה בדיוק רוצים שחבר-כנסת יעשה, אם הוא רוצה לעבוד?

כבר הבנתי שהעולם זה לא קיבוץ ויכול להיות שכל חבר-הכנסת לא שווים. יש כאלה שלא זקוקים לזה או כי הם גרים בירושלים או בתל-אביב או כי ביתם כזה שמאפשר להם להפוך אותו ללשכה. העקרון אמר: יש 40 אלף שקל ו-20 אלף שקל. אי-אפשר לשכור לשכה ב-20 אלף שקל. חבר-כנסת ששוכר לשכה מראש מוריד נתח גדול מאד מחלקו במה שעומד לרשותו לדברים אחרים, כמו לחברי-כנסת אחרים. הקנס קיים ומובנה כאן, כי כנראה אי-אפשר ב-20 אלף שקל לשכור, באופן אמיתי - ואולי אפשר לעשות 'טריקים' באיזה שהוא מקום - בשום מקום אחר. אם כך, הקנס-פרס קיים כאן.

אני כבר אומר את השורה האחרונה. אני בעד שיהיה קיצוץ מסויים פרופורציוני במודל שהציע חבר-הכנסת שוחט. נדמה לי, שהיום היחס הוא 20,000:40,000 - נכון?

לא. זה 25 אלף שקל ו-75 אלף שקל. זה 65 אלף שקל.

86 אלף שקל.

25%. לכן, אני גולש.

25% באותה פרופורציה. אם נחליט שסך-הכל ההוצאה לקשר עם הבוחר בשם א' או בשם ב' תרד באחוז מסויים, באותה פרופורציה זה יהיה.

ברצוני להגיד פה משהו בלי ללכת מסביב בנושא הזה של מרצ שזה גם בבית המפלגה. בכל זאת, אני שואל: אם לא עובדים, כל הדיון מיותר. אנו עובדים שלושה ימים פה, ועובדים בימים אחרים במקומות אחרים. לשכת חבר-הכנסת שוחט בבית תנועת המושבים לא יותר פעילה מאשר הלשכה שלי שבבית מרצ וגם לא להיפך. נדמה לי ששנינו לא הכי עצלנים בתוך הבית הזה. הלשכה שלי - וכך גם של כל חברי-הכנסת של מרצ - נמצאת בתוך מרצ, להוציא בכנסת הקודמת חוסניה ג'בארה ואילן גילאון שרצו לשכות בערים שלהם (בטייבה ובאשדוד) וזה מה שהם עשו. מי שממילא מגיע לתל-אביב או שהוא תל-אביבי, למה זה לא יכול להיות בבית מרצ? החתימה היא חתימה שלי. ההוצאה היא אותה ההוצאה כמו במקום אחר.

אתה תורם למפלגה. הכסף הזה מתגלגל למפלגה שלך.

אני מקיים את הלשכה שלי כמו כל חבר-כנסת אחר.

אבל, מי נהנה מן התשלום?

ה"סובארו".

מה "סובארו"? אתה משתתף עם סיעתך בתשלום.

הבית שלי, החדר שלי, שנמצא בבית מרצ, משמש אותי ללשכה פרלמנטרית, בדיוק כמו שעומד לרשותו, בהבדל אחד: ביום שבו אני איננו הוא לא עומד ריק אלא אולי יושב בו מישהו אחר או לא יושב בו מישהו אחר.

זה העניין.

אני רוצה להבין מה בדיוק הפגם פה. אם חבר-הכנסת שוחט יחליט שבחדר, שבו הוא יושב, יומיים בשבוע, יושבת העמותה למען ארד או העמותה לקידום הבדואים בנגב - האם הוא פגע במשהו פה בכנסת?

נניח, שיושב מזכ"ל מפלגת העבודה. תענה על העניין הזה. זו הבעיה. אתה מתעלם מהבעיה.

לא יושב מזכ"ל מפלגת העבודה כי החדר הוא חדר שלי. אל תהפכו את זה. כל דבר אפשר להפוך עד הסוף. גם אפשר לבוא ולהגיד דברים על הטלויזיה שלי. אני מציע שלא כל אחד יתפור את הבגד בדיוק על-פי המבנה שלו, כי אני יכול לבוא מחר ולהגיד: "אתה לקחת טלויזיה, מחשב או מחשב אישי ומזכ"ל מפלגת העבודה ישתמש בו עכשיו". זה בדיוק יהיה פגום, כמו שאתה אומר לי: "אם החדר שלי הוא החדר של המפכ"ל שעובד בו ששה ימים בשבוע" וזאת לא הכוונה. לא הלכתי לבדוק, ואני מוכן שתבדוק אותי ואין לי בעיה עם זה. הטלויזיה ששמתי בלשכתי או המחשב האישי שקניתי, האם אני משתמש בו כל השבוע או בני משתמש בו או המזכ"ל של המפלגה שלי משתמש בו - זה דיון אחר. מה פה הפגם? אני רואה את הבעיה הגדולה, ואמרתי שכשעוררתי את הנושא הזה, לא הייתי הכי עם ה-DUTY FREE. עוררתי את השאלה לא בהקשר האם הכסף הזה הלך גם למטרות ציבוריות אחרות, אלא האם הכסף הזה, DVD, תיק ג'ימס בונד, שכר עורכי-דין, שכר טרחה וכל הדברים האלה, שלדעתי הוא לא צריך להיות מדד לסוגים הללו. קודם כל, בואו ונסכים שצריכה להיות לשכה פרלמנטרית. אם לשכתי במקום א' או במקום ב' כשאני ממלא את תפקידי כחבר-כנסת הוא ממלא אותה, אני לא רואה בזה שום פגם. אני חושב שזה היה מהלך נכון. אני חושב שאני יכול גם לתת לכם כמה יתרונות שמהלך כזה, למשל, כשנעשה אצלנו, תרם גם לפעולתם של חברי-כנסת.

אני מחייב את הלשכות שיש לחברי-הכנסת, ואני יכול לדבר רק על עצמי מבחינת נפח הפעילות בתוך הלשכה עצמה. אפשר לומר שכמעט תמיד בימי ראשון או חמישי, אם אינני בסיור במקום אחר, אני נמצא בלשכה. אפשר, בודאי, לומר שבימי הפגרה, שאינם קצרים, אני עושה את פעילותי משם. אפשר לומר שאחרי שאנו כבר לא מחוקקים, מפני שחוקים אי-אפשר להעביר כאן יותר, אחד הדברים העיקריים שנותרו לנו זה הלשכות.

זה קשר עם הציבור, כשגם לעזור אינך יכול.

אני קורא לזה: תלונות לציבור. אתה צריך לעזור להם. פה מדובר באיזו שהיא תרופה מצילת חיים שלא נמצאת בסל ואדם זקוק לה, פה יש איזה שהוא מקום עבודה משם פיטרו אדם ושם יש איזו שהיא קיצבה שאדם לא קיבל והוא חושב שהוא צריך לקבל. הלשכה שלי נמצאת בראשון לציון, תבוא ותיבנה במהרה בימינו, אמן. מבחינה זו, יש לי סיפוק גדול מאד שם. אני מקבל הרבה מאד אנשים. השבוע הגיעה אלי עיתונאית שהתפלאה שאני מקבל שם אנשים, ולא חשבו שמספר האנשים הוא כזה.

אינני מקבל את זה שצריך להוריד זאת. אפשר ללכת לקיצוניות. אני בטוח שאם תוריד לכולנו חצי מהשכר בכנסת - כולם ישארו עדיין חברי-כנסת ואף אחד לא יעזוב את הכנסת. תוריד לכולנו את כל דף לבוחר - כולם עדיין ישארו חברי-כנסת. אני חושב, שהאיזון הכי מתאים הוא שצריך לבדוק איך אני נותן את השירות לאזרח בצורה הכי טובה. יכול להיות שיש בעיות כפי שאמר זאת חבר-הכנסת אורון בקשר לנושא ה-DUTY FREE, שאני אגב לא מחייב שום קיצוץ.

מה זה DUTY FREE?

הוא קרא לזה: DUTY FREE, אבל אני לא מחייב שום קיצוץ בתקציב הזה של חברי-הכנסת. אני חושב שצריכה להיות בהחלט הגבלה לגבי פריטים מסויימים. ועדה מסויימת, ועדה זו או כל ועדה אחרת, צריכה בעצם להנחות ולקבוע: "אלה ואלה הפריטים שחבר-כנסת יכול לרכוש". לא כל אחד שמצית את דמיונו המופלג יכול ללכת ולהפליג למחוזות שכלל אנו לא התכוונו לתת לו והוא לקח ועשה שימוש בדבר הזה.

בהמשך לנושא הלשכות, כפי שחבר-הכנסת אורון אמר וכפי שאולי חבר-הכנסת שוחט, ושמעתי רק את דברי חבר-הכנסת אורון ואני מבין מתוכם מה חבר-הכנסת שוחט אמר, אני יכול לשבת בהסתדרות שם יש הרבה חדרים ריקים. אני יכול לשבת בכל בניין עירייה, וכל ראש עיר יתן לי חדר באהבה רבה. אבל, כפי שאמר חבר-הכנסת אורון, זה נאסר עלינו. כדי שאנו לא נעשה זאת וכדי שלא נעשה זאת במקומות אחרים, אנו עושים זאת בלשכה שלנו. מה יקרה ביום שלא תהיה לי לשכה? אהיה מוכרח לשבת בעירייה או בכל מקום ציבורי אחר, ובמקרים הגרועים ביותר - אשב אצל איזה שהוא חבר שהוא קבלן או משהו מהסוג הזה ואני אזדקק שם לשירותי הטלפון שלו.

הנקודה ברורה.

ואז, זה יהיה בדיוק מה שאנו לא רוצים להגיע אליו.

אשר על כן, אני מחייב את הלשכות. אני חושב שמי שלא משתמש בהן אולי לא רוצה אותן. מי שמשתמש בהן, אסור ואין מקום לקצץ בלשכות, אלא אם כן יגידו שמדובר בצוק העתים ושחייבים לקצץ ואז אני מקבל את ההצעה של חבר-הכנסת שוחט שזה יהיה פרופורציונלי.

אעמיד את הדברים על דיוקם. מבחינת נושא הקיצוץ, אנו כאן במצב נתון, כמו שאנו דנים בסעיפים אחרים בתקציב המדינה. זה לא שאנו החלטנו על מעשה גבורה ודוגמה אישית והחלטנו לקצץ.

עדיין לא היה דיון תקציבי.

לא היה דיון, אבל אני אומר שהכנסת תצטרך לקצץ בסעיפים אלה או אחרים.

כולנו חברי-כנסת וזכותנו בוועדת הכנסת או בוועדה לתקציב הכנסת להתנגד לזה, אבל עניין הצגת הדברים על-ידִי כאן בוועדה הוא בעקבות שיחות עם היושב-ראש שפחות או יותר נתן לי להבין שהקיצוץ יהיה. כלומר, זה לא שאנו פה יושבים ומתנדבים לקצץ. זה המצב.

מה סך ההוצאה הזאת?

תשעה מליון שקל.

לא. זה רק מליון שקל.

לא.

זה תשעה ומשהו מליון שקל.

תאמין לי ששתי ועדות שהמציאו פה בשנתיים אחרונות - זה מרים את העסק הזה.

בעקבות כמה דברים ששמעתי, אמרתי שלגבי קיצוץ לא אנו נחליט ועוד נשמח אם הוא לא יתקיים. אבל, הכיוון או השיחה, והייתי רוצה שנסכם אותה בקטע הזה, הם בין שתי גישות, אם אני מבין נכון. חבר-הכנסת יהלום, גישה אחת היא שאני הייתי מאחד. אמרתי לאחד את התקציב בתוך מערכת של פרס-קנס, כשאתה הגבת על זה ואמרת שבעצם זה כבר קיים. אמרתי: "בעצם, קיצוץ - מה שיפול יפול, ואז הח"כ מחליט להיכן הוא מתעל את הכסף הזה". גישה אחרת, שהציג אותה ראשון חבר-הכנסת שוחט, אומרת: "אם כבר נגזר עלינו הקיצוץ, תקצצו בנפרד בתקציב הלשכה ובתקציב קשר עם הבוחר, ותנו לחברי-כנסת להחליט". אני עדיין משוכנע לגבי דעתי כאן, לא רק מכיון שהיא דעתי אלא מבחינת ההגיון. אינני רואה איפה חבר-כנסת שרוצה לשכור לשכה ירויח מזה שיהיו תקציבים נפרדים. לעומת זאת, אני יכול לתאר לעצמי שיש פה איזו שהיא פירצה.

הכנסת תרויח. אם זה יהיה תקציב אחד, מה יעשו? לא יגידו: "תקציב לשכות - אפס, וחוץ מזה מורידים 10%". מה שיקרה הוא שיצטרכו להעלות את הבסיסים.

לצרף את שני הסכומים.

לא. יצרפו את הסכומים.

זה אומר שחבר-כנסת שאין לו לשכה יקבל עכשיו יותר כסף. זו העלאת התקציב ולא הורדתו.

זה לא מדוייק.

איחוד יעלה את התקציב וחבל, כי אתה תיתן את זה לכולם.

בסדר. הבנתי.

מדובר העלאת התקציב למי שאין לו לשכה.

האם זה אומר שככל שהוא יעבוד פחות, הוא יקבל פחות?

ודאי.

אני מבקש להשתלב עם חבר-הכנסת שוחט. אינני נוגע בחבר-הכנסת שוחט, אבל תן תמריץ למי שלא עושה זאת. מה אכפת לך?

אבל, יש לך את התמריץ, כי השכר שאתה משלם לגמול האבטחה- - -

בסדר. אבל, נניח, שהוא רצה לשכור את זה בנוה-דקלים. אם הוא שכר את זה בנוה-דקלים, אין לו צורך להוסיף.

חברי-הכנסת, הקשבנו לכל אחד, ועכשיו היועצת המשפטית אנה שניידר רוצה להעיר משהו.

אני רוצה להצטרף לגישת חבר-הכנסת יהלום שנושא תקציב קשר עם הציבור באמת מטעה. בעצם, אנו מדברים על הוצאות שדרושות לעבודתו התקינה של חבר-הכנסת בין אם זה לצורך קבלת קהל ובין אם זה לצרכים אחרים. כל אחד - לשיטתו.

לכן, אולי מה שצריך לעשות, ואינני נכנסת כרגע לסכומים ולקיצוצים, אלא כמו שהתחלנו לדון בישיבות הקודמות של ועדת המשנה, הוא לסווג את ההוצאות שדרושות לקיום עבודתו התקינה של חבר-הכנסת בין אם במשכן הכנסת ובין אם מחוץ למשכן בלשכה, אם הוא בוחר לעשות זאת, או בביתו או בכל מקום אחר. את אותם הפריטים שנחוצים, שייקבעו בצורה כזו או אחרת, הכנסת אם היא תוכל - תספק אותם בצורה מרוכזת שאז זה יוזיל גם את עלויות הרכישה עם אותם תנאים שהדבר הזה יהיה בלשכה ולא לשימוש של בן משפחתו של חבר-הכנסת או כל דבר אחר. בצורה כזאת, יוכלו להקטין את התקציב שנחשב או ייחשב לתקציב אמיתי לשמירה על קשר עם הציבור.

סליחה שאני קוטע אותך, אבל נושא זה כבר עלה מספר פעמים וכל פעם נדחה ודוקא, אם אני זוכר נכון, ע"י אנשי מנגנון הכנסת, מכיון שאז עולה השאלה הנצחית של חבר-כנסת שלרשותו עמדו כל הדברים האלה ולא נבחר מחדש. מתחיל כל העניין של הובלת הדברים האלה, למשל, מלשכת חבר-הכנסת.

את זה אפשר לפתור.

זה תמיד נתקע בסוף.

לא רוצים מחשב ישן אלא חדש. אומרים: "תִקנו אותו בחצי מחיר". ואז, יש פרסומים בעיתונות שקיבלו את זה במתנה.

כרגע, אני מדברת על עקרון--

--של רכישה מרוכזת של פריטים.

העקרון צריך להיות שיש דברים שאינם בעצם לצורך שמירה על קשר עם הציבור,--

כן, את זה נבדוק.

--אלא לצורך ביצוע עבודתו של חבר-הכנסת. ואז, אפשר באמת את הרשימה הזאת לדלל בצורה מאד משמעותית ולהתקדם בכיוון הזה.

אחר כך השאלה הנפרדת היא שאלת הקיצוץ. אם מדברים על קיצוץ, אני בהחלט חושבת שצריך לעשותו באופן פרופורציוני ולא במצב שבעצם הכנסת תצטרך לשלם יותר לכל חבר-כנסת.

לגבי ההצעה של אנה שניידר, בעצם בקביעה של מה חבר-הכנסת יכול לרכוש מהסכום של ההוצאות, הוא יכול לרכוש מחשב אחד ולא עשרה מחשבים והוא יכול לרכוש טלפון אחד ולא עשרה טלפונים, את קבעתְ פחות או יותר את סל המוצרים. אם אינני טועה, וגם יתקנו אותי, הוא לא יכול לרכוש מחשב כל שנה.

יכול.

אין לכל העוזרים.

דרך אגב, דובר בעבר כמה פעמים על כך שיהיה איזה שהוא מחסן שיקחו ממנו.

כן. הייתי שותף לדיונים האלה.

זה לא עובד.

מה קורה פה? אם, לצורך העניין, נקטין פה את היקף ה-DUTY FREE או את היקף הסל וישאר יותר כסף לדף לבוחר, אם חבר-כנסת רוצה לשלוח ארבעה מכתבים בשנה על פעולתו ולא פעם בשנה כמו שיש לו עכשיו - אינני רוצה להתערב לו. אם חבר-כנסת רוצה לשלוח נושא אחר ולחסוך את המיחשוב - אינני מתערב לו. לכן, אפשר להגיד שהסכום הכולל הוא X, ה-86 אלף שקל היום מינוס משהו, והוא מתחלק בפרופורציה לשני הדברים. יש לך מוצרים שאתה יכול לקנות, אבל הוא לא כולל סרטי תדמית וכל הדברים האלה - זו העמדה שלי - כי זו לא הכוונה כי פה זה גולש לכל מיני כיוונים אחרים. נשאר הסכום הזה, ואם אתה רוצה לקנות עוד מחשב אחד או שאתה רוצה פחות מחשב אחד יהיה לך פחות לקשר עם הציבור. הרעיון התחיל מהנושא של הקשר עם הציבור, ולאט-לאט הוסט אל המכשירים והלשכות. בוא ונְפנה כמה שיותר כסף לקשר עם הציבור, כך שחבר-הכנסת יחליט מה הוא עושה איתו כי יש לו צורך בזה.

זה הכיוון של הדיונים שהיו כאן.

אינני מבין למה צריך ליצור את הזעזוג ואת חלוקות המשנה.

זו הצעתי בלבד: רק הכותרת.

אפשר לעשות את הכותרת כפולה שתאמר: קשר עם הציבור והוצאות, כדי שיידעו שזה כסף שמכיל את שני הדברים.

פיזית, בתוך הסעיפים אני מציע לא לפצל זאת. אחד רוצה יותר להתעסק בעניין הזה, ושני - בעניין הזה. אני מציע לא להמציא את הגלגל.

בנושא הדיור אמרתי את מה שאמרתי פלוס ההחמרות של הצהרה עם השימושים.

בנושא התקציב בכללותו, אם תשב ועדת התקציב של הכנסת, שנדמה לי שהיא ועדה משותפת לוועדת הכנסת ולוועדת הכספים, ותקבל החלטה שהיא צריכה לקצץ, נניח, 20 מליון שקל - היא תשב ותחליט מאלו סעיפים מורידים. יכול להיות שיחליטו שסוגרים פה דברים מסויימים ומצמצמים בדברים מסויימים. אני מניח שגם יגיעו לזה. בסדר, צריך להצטמצם ואין ברירה. אבל, אני מציע לא לפרק את המערכת הזאת ולהפוך אותה לתת-מערכות שאחר כך יתברר שאי-אפשר להעביר מסעיף אחד לסעיף שני, ואנו נצטרך לרוץ לקומה החמישית לקבל אישור להעביר מכאן ומכאן.

אחרי ששמעתי את אנה שניידר, ויכול להיות שזה גם על בסיס כל הדיונים שהיו, אני אומר שלא היתה הצעה לפצל את התקציב. היתה, בדיוני הוועדה, הצעה להבהיר, כדי שלא יהיה ספק בתוך הרשימה, שיש דברים שהם פעולות לקשר עם הציבור ויש רכישות. לא היתה כוונה שמי שלא רוכש מחשב לא יכול להשתמש בכסף למשהו אחר. לא היתה כוונה כזאת.

ברשותך, ברצוני לחזור ולהתייחס למה שכבר הזכרתי. אתייחס דווקא לתקציב הרכישות, ודוקא לתקציב רכישות ציוד, כלומר כל אותם סעיפים שמופיעים כאן בהתחלה. ברצוני לשוב ולהזכיר שבממשלה יש מכרזים שבמסגרתם ספק אחד או שניים מתמנים כמי שמספקים את כל מערכות הציוד האלה. כאשר עובדים עם ספק, הבדלי המחירים עצומים והם יכולים להגיע ל-30%-40%. אני מאד ממליץ להביא גם את הדברים האלה בחשבון, כי אין שום סיבה שאת ציוד המחשבים שלנו, למשל, נקנה אצל 25 ספקים שחלקם די מפוקפקים. נקנה אותם אצל ספק אחד שזכה במכרז כדת וכדין שמתחייב לשירות וגם למחירים. אינני רואה מניעה בעניין הזה. חלק גדול ממה שמופיע כאן, בהתחלה, יכול להיות מסופק ע"י ספק בודד.

מאה אחוז. רק כדי לחזק את דבריך, אומר שאם אכן נצמצם את הרשימה, וזה מה שנעשה בדקות הבאות, לדברים שאכן חיוניים לעבודת חבר-הכנסת כגון מחשבים וציוד מחשבים ודברים מסוג זה ולא נלך לכיוונים של DVD - יהיה עוד יותר קל להגדיר ספק מקצועי ורציני שייבחר לפי כל הפרוצדורה.

אומר רק בסוגריים לגבי הנקודה הזאת, שכבר ניסינו לעשות את הדבר הזה וזה לא עבד, כי חברי-הכנסת--

--שברו משמעת.

לא שברו משמעת. הם לא היו מרוצים מהדברים שיש לספק ורצו דברים שונים.

הוא שאמרנו. ברגע שמישהו גילה שאין מכשיר ברקו או משהו כזה, כנראה שזה עורר תגובות. ברגע שייבחר ספק מחשבים רציני, אני מניח שיצטרכו- - -

משרד ממשלתי קונה ממכרזי החשב הכללי. הוא לא קונה משום מקום.

גם אתם.

גם אנחנו.

חבר-כנסת יאמר למשל: "אני רוצה תוצרת IBM.".

תגיד לו: "IBM".

נכון.

בדרך-כלל, אותו ספק יכול לעשות זאת.

אם הוא מפסיק להיות חבר-כנסת, הוא קונה את זה.

זה עניין אחר.

עד השעה 14:00 נסיים את הישיבה, במידה וחבר הכנסת יהלום לא ידבר עם חבר-הכנסת שוחט כל הזמן כשאנו עוסקים במשהו אחר.

אני מניח, שכרגע אנו בפעילות לא מאתגרת במיוחד אבל חשובה. לפני כל אחד מונחת רשימת הפריטים, שכינה אותה שלא בצדק חבר-הכנסת אורון: "רשימת ה-DUTY FREE".

זה עוזר לנו לתדמית.

אני מציע שאתה תדון על זה לבד. אתה לא צריך לעשות זאת בפומבי.

אם אני מבין אותך נכון, אני מציע שאנו נעשה דווקא צ'יק צ'אק מספר דברים שלדעתי אין מקומם ברשימה הזאת והתגנבו לכאן במהלך השנים. אני חושב שטוב תעשה הוועדה הזאת, אם היא תוציא מספר פריטים.

כשהונחה בפנינו הרשימה הזאת בישיבה הקודמת, היתה הסכמה כללית ביני לבין חבר-הכנסת בריזון וגם חבר-הכנסת טיבי שנוריד את מכשיר ברקו. אני מתחיל בפריטים מסוף הרשימה.

בוא ונוריד את פריט מספר 47. אני מציע להוריד גם את פריט מספר 46.

הורדנו את פריט מספר 47 ברשימה - מקרן ברקו.

פריט מספר 46 ברשימה - מכשיר DVD - מי שרוצה ירכוש בכספו הפרטי.

פריט מספר 45 - אמצעי מיגון אישי - אני עמדתי על כך שאת זה אנו מוחקים.

נכון.

פריט מספר 44 ברשימה, "השכרת רכב - תשלום שכירות" - אולי החשב, אבי לוי, יסביר לנו מה זה.

יש מקרים שבהם חבר-הכנסת פונה ומבקש לשכור רכב,--

האם זה בנוסף לרכב שיש לו?

--כשיש לו פעילות אינטנסיבית.

למחוק.

אנו מוחקים פריט זה.

אני מציע למחוק את פריט מספר 43.

פריט מספר 43 ברשימה- קורסים לעוזרים פרלמנטריים - נמחק. חבר-הכנסת יבחר מתוך מאות קורות-חיים שכל אחד מקבל כל יום לגבי עורכי-דין מנהלי חשבון ומה לא.

למה בפריט מספר 42 ברשימה צריך שלושה מכשירי פאלם פיילוט? לי אין אפילו אחד.

לעוזרים.

הייתי מציע כאן להשאיר את זה.

פריט מספר 41 ברשימה - הוצאות טלפון - זה ברור.

פריט מספר 38 ברשימה - השתתפות בנס במסגרת תפקיד חבר-הכנסת - זו שאלה שכבר עלתה.

אני חושב שכן.

להשאיר.

בודאי. זה להשתלמות או משהו. מה ההבדל בין זה לבין לימוד?

אני לא יודע. לגבי פריטים מספר 39 ו-38, אני- - -

מהו פריט מספר 39: לינה בבית-מלון?

בדיוק. מה זה לינה בבית-מלון?

דוגמה: נניח, שכנס קיסריה מזמין אותך וזה עולה 300 שקל דמי השתתפות.

חבר-הכנסת שוחט, זה קורה לי כמה פעמים בשנה בכל מיני מקומות.

אם כך, למה שזה לא ילך מהתקציב הזה?

כי אתה פותח פה דלת כפתחו של אוּלם.

מה אתה מציע? האם אתה מציע שיאכסנו אותי ב"שרתון"?

האם הסעיף הזה, לגבי הכנסים, מי-יודע-מה מנוצל?

האם הוא מנוצל עד מאד?

האם הסעיף לגבי לינה בבתי-מלון מנוצל?

לא.

לגבי הכנסים, אני חושב שזה חשוב.

בטח שזה חשוב.

לגבי לינה בבית-מלון, לא.

אני מציע להוריד את פריט מספר 35 ברשימה.

למה?

אנו הולכים אומנם בסדר הפוך אבל לפי הסדר, וכרגע אנו בשאלה לגבי פריטים מספר 38 ו-39.

אני מחייב את פריט מספר 38. יש הרבה כנסים שחבר-כנסת יכול רק ללמוד.

תבדוק כמה הוציאו בשנה.

אני שם כרגע סימני שאלה, ואבוא בדברים עם החשבוּת לבדוק. לגבי פריטים מספר 38 ו-39, שמים סימני שאלה.

לא. היושב ראש אדלשטיין, זה לא שאני משתמש בזה מי-יודע-מה.

חבר-הכנסת שוחט, גמרנו.

מיצינו את הנושא. אמרתי שאבוא בדברים עם החשבוּת, ואנו נבדוק את הסעיף הזה.

הוצאנו את פריטים מספר 47, 46, 45, 44 ו-43 ברשימה.

פריט מספר 37 ברשימה - שכר טרחת עורך-דין לעתירות - זה דבר מקובל.

אני מציע להוריד את פריט מספר 35 ברשימה - תיק ג'ימס בונד.

למה להוריד?

עד כאן. אנו מורידים את פריט מספר 35 ברשימה.

מה עם תיק אחר?

הגעתי להיות שר בממשלה בלי שמעולם רכשתי תיק ג'ימס בונד.

טוב.

פריט מספר 34 ברשימה - מצלמה דיגיטלית.

אני רוצה מצלמה דיגיטלית.

עזוֹב זאת. אנו מוחקים את פריט מספר 34 ברשימה.

פריט מספר 33 ברשימה - כרטיס טיסה לכנס. מה זה?

היו מספר מקרים בודדים שחברי-כנסת ביקשו.

למשל: יש כנס באילת.

אני מציע שהנושא יימחק. ממילא היושב-ראש הבהיר שתהיה איזו שהיא ועדה מקצועית או בראשות חבר-כנסת או יושב-ראש ועדת האתיקה, ואם יופיע חבר-כנסת ויבהיר שהמקרה מיוחד - אז יבהיר.

למי יבהיר?

אמרתי שממילא תהיה ועדה.

פריט מספר 32 ברשימה - מערכת הגברה לכנס.

את פריט מספר 32 צריך.

צריך מערכת הגברה לכנס, במיוחד כשזו לא רכישה אלא שכירות.

פריט מספר 31 ברשימה - העסקת עובד בלשכה - זה ברור.

פריט מספר 30 ברשימה - משלוח דברי דואר - זה ברור.

פריט מספר 29 ברשימה - מזגן חלון או מפוצל למשרד.

כאן זה חלק מהלשכה הפרלמנטרית.

בדיוק.

כן.

צריך שזה יהיה רק בלשכה הפרלמנטרית.

זה מה שעמדתי להציע. מכיון שגם שמענו בשיחתנו שכדאי לכתוב את הדברים בבירור, הרי שייאמר שזה רק בלשכה הפרלמנטרית.

כתוב: "בלשכה".

פריט מספר 28 ברשימה - ריהוט למשרד - כנ"ל, כלומר רק ללשכה הפרלמנטרית.

פריט מספר 27 ברשימה - קניית מתנות - זה ברור.

האם נושא המתנות ברור?

כן.

פריט מספר 26 ברשימה - ניהול לשכה פרלמנטרית. מה זה? לְמה הכוונה?

אם יש לך לשכה פרלמנטרית כזו ושכרת, לפעמים אתה נותן למזכירה.

מדובר על ארנונה. יש עוזר.

לא. זה מחברת כוח-אדם. אבל, שם יש מזכירה משותפת.

נכתוב את זה: "שכירות לשכה פרלמנטרית".

כן, "שכירות לשכה פרלמנטרית", כי אחרת זו אי-בהירות.

יותר טוב לומר: שכירות של הלשכה.

פריט מספר 25 ברשימה - לימוד שפות. אני בעד למחוק את זה.

לא. אני בעד לאשר את זה. לפעמים, אני משתתף במשלחות למיניהן, ואני דווקא מחייב קורסי חובה לנושא הזה.

אני רוצה להגיד לך שאתה צודק, אבל זה כנראה לא פותר את העניין.

כל אחד והתפיסה שלו.

פריט מספר 24 ברשימה - קבלת ייעוץ של מומחה - אני חושב שזה ברור. טוב.

פריט מספר 23 ברשימה - אירוח, כיבוד קל - זה בסדר.

פריטים מספר 22, 21 ו-20 ברשימה - מנוי על עיתונים, טלפון סלולרי ומנויים למערכת מידע - בסדר.

פריט מספר 19 ברשימה - טלויזיה - אני חושב שהיתה פה הערה חשובה.

צריך לציין שזה ללשכה.

כן, או לחלופין ללשכה בכנסת.

אדוני, אולי נגביל גם את גודל המכשיר?

האם יצויין שזו רק טלויזיה שעוברת בדלת בלי לפרק את המשקוף?

אני חושב ש-21 אינץ' זה טוב.

מה אם מישהו רוצה גודל של 25 אינץ'?

לגבי פריט 19, אנו מגדירים שרכישת מכשיר הטלויזיה היא אך ורק ללשכה שלכם בתוך הכנסת או לחלופין ללשכה הפרלמנטרית.

כדי למנוע את זה, אני מציע שבפתיחה יהיה כתוב שהציוד שבו מדובר הוא ציוד לשימושו האישי של חבר-הכנסת והלשכה. זה יחול לגבי כל ציוד בכל סעיף נפרד.

לא. יכול להיות שיש לך מכונת צילום בבית.

יש LAPTOP לעוזר.

תיכף נוריד את מכונת הצילום.

אם תוריד. טלויזיה אתה לא יכול אלא רק ללשכה. מה זאת אומרת?

פריטים 18 ו-17 ברשימה - ספרות מקצועית ומילון תרגומון.

פריט מספר 16 ברשימה - צילום סרט תדמית.

אני מציע להוריד את זה.

אנו הורדנו את פרט מספר 16: צילום סרט תדמית.

פריט מספר 15 ברשימה - עריכת סקרים - זה בסדר.

פריט מספר 14 ברשימה - מפגשי הסברה - אלה כנסים, וזה בסדר.

כמו כן, יש את פריט מספר 13 ברשימה - מסיבות עיתונאים.

פריט מספר 12 ברשימה הוא לגבי פרסומים, ופריט מספר 11 ברשימה הוא לגבי הדפסות - זה ברור.

פריט מספר 10 ברשימה - ציוד משרדי. זה בהסתייגות שנאמרה כאן, שזה אך ורק ללשכה בכנסת.

אני מציע להוריד את פריטים מספר 8 ו-9 ברשימה: מגרסה ומכונת צילום.

לא. צריך מגרסה.

נניח, שיש חומר סודי.

תשאיר את הפריט לגבי ציוד משרדי, וזאת בלי הגבלה.

את ציוד משרדי בטח נשאיר, וזאת בלי הגבלה.

למה להוריד את פריט מספר 8 ברשימה - מכונת צילום?

כל העניין של קשר לבוחר בנוי על מכונת צילום. האם את זה אתה רוצה להוריד? אני מציע לא להוריד את זה.

טוב.

פריטים מספר 5 ו-4 ברשימה הם: פקסימיליה ומדפסת.

פריט מספר 3 ברשימה - ציוד היקפי. אבי לוי, מה זה?

זה ציוד היקפי למחשב.

אם כך, כדאי לרשום את זה.

ביחד.

אני רוצה להעיר הערה לגבי פריט מספר 34, המצלמה הדיגיטלית, שמחקנו.

אני רוצה להעיר כאן הערה או שמובן מראש אבל אינני רוצה שזו תהיה שאלת קיטבג. לגבי פקסימיליה, אני חושב שנכון לאפשר לחבר-כנסת שיהיה לו מכשיר פקסימיליה ודאי בלשכה אבל לאפשר לו שזה יוכל להיות גם בבית.

זה מה שאמר חבר-הכנסת יהלום.

זה כבר מופיע. יש לך פקסימיליה באחת הזכויות שלך בלי קשר לקשר לבוחר.

זה מופיע בזכויות של חוק החסינות.

אבל, נדמה לי שהקו מופיע ולא הפקסימיליה.

מופיע גם המכשיר.

חברי-הכנסת, כפי שאמרתי, הפעילות הזאת לא היתה מאתגרת, והיא רק מראה שהיו פה דברים שהם OBVIOUS, דהיינו דברים שצריך להוריד אותם.

מה לגבי נושא כבישי אגרה?

זה לא בסמכותנו.

אם אתה מוריד, אתה יכול גם להוסיף. זה הכל המלצה.

אני מבקש את סליחת אדוני על כך שאני יוצא, שכן יש לי ישיבת סיעה.

(חבר-הכנסת ר' בריזון יוצא מחדר הישיבות.)

אני מודה לכל הח"כים שהשתתפו.

לשאלת חבר-הכנסת יהלום בנושא נושאים אחרים שלא עלו, אני מבהיר שכפי שגם הנחתה אותנו בישיבה הראשונה היועצת המשפטית של הכנסת, עורכת הדין שניידר, היו 20 ומשהו נושאים, בקשות והצעות של חברי-הכנסת והעברנו את הכל לדיון בוועדת גרונאו. ועדת גרונאו הביעה עניין בפגישה איתי לאחר שאנו מסכמים כאן את הדיונים, ואני מניח ששם אנו נעלה גם את הדברים שלךָ.

מה לגבי הלשכה?

אני מבין שדעת הרוב היא, שבמידה ונגזר עלינו קיצוץ - הוא יהיה קיצוץ פרופורציונלי.

מה אכפת לך לשלב את זה? אני לא מוריד שום דבר מהם.

אבל, אתה מעלה לאחרים.

אני לא סותר את חברי-הכנסת שוחט ואורון.

אדם שמגיעה לו לשכה, ולא אדם שלא מגיע לו, יכול לבחור בין ניצול הלשכה - והם ינצלו אותה - לבין הורדת הלשכה וחלק מהסכום לכיבוד.

אבל, זו המרפסת, ומשם זה התחיל עם ה-20 אלף שקל.

חבר-הכנסת שאול יהלום, איננו בדיון מהותי כרגע. שאלתי את השאלה הספציפית הזאת בישיבה הראשונה כי חשבתי שיש צדק לדון בה, ואמרו לי שזה לא בסמכות ועדת משנה לדון בה אלא ועדת גרונאו צריכה לדון בשאלה הזאת.

אנו לא יכולים להוסיף.

זה לא להוסיף, אלא במקום. תן לי תמריץ. תן לי לחסוך את הכסף. אני לא מבין את העניין הזה.

העליתי זאת בישיבה הקודמת.

אבל, חבר-הכנסת יהלום, אתה חוסך את הכסף כי אתה ממילא משלם אם אתה לוקח.

בינך ובין חבר-הכנסת שוחט, עזוֹב אותי, אתה חוסך 20 אלף שקל, כי אין לשכה ב-20 אלף שקל.

תעמיד את זה לזכותי - זכותי ללשכה.

זה מובנה בתוך המרפסת שהתחילו בה - הדוגמה שהבאתי.

העניין שלך הועבר לוועדת גרונאו.

למה יכולת להוריד לשכה ולא ועדת גרונאו?

כי אנו לא יכולים להוסיף. מה אני אעשה?

חבר-הכנסת יהלום, בכל מקרה, החלטת הוועדה כאן היא כהמלצה לוועדת גרונאו. זה דומה.

בסדר. אם כך, תמליץ גם על זה. מי שלא מנצל לשכה, אתה נותן לו להוצאות- - -

אנו נציע לוועדת גרונאו לשקול גם את העניין הזה.

זה יהיה תמריץ.

אני נועל את הישיבה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:10.