פרוטוקולים/פניות ציבור/7428




5
ועדה לפניות הציבור - 18.11.2003


הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני


פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור הציבור
שהתקיימה ביום ג', כג' בחשון התשס"ד, 18.11.2003, בשעה 12:00

ס ד ר ה י ו ם

פניות ציבור בנושא שירותים שנותנות חברות
שמספקות מתקני מים ביתיים

חברי הוועדה: היו"ר ישראל אייכלר
יגאל יאסינוב

גרישה דויטש, הממונה על התקינה, משרד התמ"ת
אלכסנדרה אהרוני, מרכזת תקינה בכירה, משרד התמ"ת
ראומה אפק-ששון, היחידה להגנת הצרכן, משרד התמ"ת
זמירה דבורצ'יק, ממונה על פניות הציבור, היחידה להגנת הצרכן, משרד התמ"ת
שלום גולדנברג, מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
שלמה לרמן, סגן המהנדס הראשי, סגן מנהל המחלקה לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
עירית הן, מהנדסת מי שתייה, משרד הבריאות
ורד אורן, דוברת, מכון התקנים
ד"ר צבי קרן, ראש המעבדה לכימיה, מכון התקנים
עו"ד יעל כהן-שוואט, המועצה לצרכנות
חני מונין, סמנכ"לית, רשות ההסתדרות לצרכנות
ליאת בן אבי
אלכסנדר גרוס
יגאל יהודאי
אבי צימרינג, אקוואטק
שי מרציאנו, אקוואטק
דרור מורד, תמי 4
מגי קסוס, קאליגן
גל פאר, קאליגן
אלון כץ, מי טובים
אלון בירן, א.מ. מעיין

שלומית קואולמן

יפעת שי

חבר המתרגמים בע"מ


פניות ציבור בנושא שירותים שנותנות חברות
שמספקות מתקני מים ביתיים

שלום, בוקר טוב לכם. אנחנו התכנסנו כאן
בעקבות פניות ציבור בנושא שירותים שנותנות חברות שמספקות מתקני מים ביתיים, מים לשתייה. פעם זה היה נשמע כמו למכור קרח לאסקימוסים, בהתחלה כשהיו אנשים מסתובבים עם בקבוקי מים חשבתי שזה איזה שהוא דבר מוזר. ברבות השנים התרגלנו לזה, לא רק זה, התרגלנו שמים טבעיים עולים יותר יקר מאשר מים ממותקים וגזוזים וכל הדברים האלה.

אנחנו לא נחקור עכשיו בדיוק את הענין הבריאותי של הענין, האם באמת בארץ ישראל אנחנו זקוקים למים מטוהרים למיניהם או "ארץ אשר מטל השמים תשתה מים" זה עדיין אקטואלי, מה שכתוב בתורה, ואפשר לשתות מים ממי ארץ ישראל.

אנחנו נדבר בעיקר על הצד הצרכני של איך מוכרים את המים, כי אם רוצים למכור קרח לאסקימוסים צריך לשכנע אותם שחם. אנחנו נבקש לדון על הנושא הזה וכדי שאנחנו נהיה יותר בעניינים לדעת על מה המדובר, אנחנו נבקש מהגב' חני מונין סמנכ"לית רשות ההסתדרות לצרכנות שהיא והגב' יעל כהן-שוואט מהמועצה לצרכנות, העלו את הנושא בפנינו בצורה יותר מוחשית ואחר כך נפנה לפונים.

אני מבקש מהגב' מונין, לאחר שנעשה סבב נוכחים, להגדיר מה הם הנושאים שאנחנו רוצים, מה אנחנו רוצים מהדיון היום. קודם כל למען הפרוטוקול כדי שירשם מי אמר מה, נעשה סבב נוכחים.

לפי מה שידוע ממקורות אנחנו בהחלט סומכים
עליהם, מי השתייה בארץ, מהברזים, הם בהחלט ראויים לשתייה. ולא רק זה שהם ראויים לשתייה, גם הבנתי ממשרד הבריאות שהמים המינראליים שאנחנו בטוחים שהם טובים, הם חסרים למשל את הפלואור שמאוד חשוב לבריאות השן של ילדים בעיקר.

בנושא של מטהרי המים. כבר שנים דנים בנושאים האלה, גם פה בכנסת וגם בטלוויזיה ועדיין ממשיכות להגיע תלונות בנושא. יש בעייתיות במספר מישורים, טוב שהגענו לפה לכנסת כי אולי מפה תבוא הישועה, כדי שבאמת יהיו שינויים שקשורים לתקן, מבניים, חוקתיים ובאמת לקדם דברים ולא נטחן מים, תרתי משמע.

קודם כל אני אדבר על שיטות המכירה. שיטות המכירה, שגם דובר עליהם כבר הרבה בעבר, גובלות בהונאה. מציגים את מי השתייה של הברז כמים שאינם ראויים לשתייה בלשון המעטה, כגורמי מחלות, כמסרטנים אפילו. יש לי פה קלטת וידאו של כלבוטק שהם הזמינו מספר נציגים של חברות שונות ורואים את שיטות המכירה שלהם. מציגים את מי הברז כמשהו מסוכן. על הנשוא הזה של ההטעייה אני חושבת שצריכים להיכנס לזה הממונים על האכיפה. היות ומדובר פה לכאורה בהונאה, צריכים לבדוק אם בכלל בדקו את הנושא הזה, משרד התמ"ת אמור לטפל בנושא הזה, האם הוגשו כתבי אישום, מה גובה הסנקציות, תוך כמה זמן יש משפט, האם סוגרים חברות כאלה, האם בית המשפט מורה לסגור חברות שנמצאו אשמות ואני באמת שואלת את מי שאמור לתת על זה תשובות מה נעשה בתחום הזה.

אני מבקש מרשויות השלטון, משרד התעשייה,
שתרשמו את השאלות שיעלו כאן ובתשובותיכם נשמע האם הוגשו, מתי הוגשו וכו'.

ברגע שלקוח החליט שהוא אכן רוכש את המוצר
שיציל אותו, ולאחר מכן במשך שבועיים מיום הרכישה מותר לו להחזיר את המוצר ולקבל את מלוא הכסף, והוא אכן מעוניין בכך, עפ"י רוב החברות מסרבות לקבל את המתקן, או נותנות לו קנס מאוד גבוה של 30-40% מערך המוצר עצמו. יש פרצה קטנה בחוק שקוראת לגנב. הפרצה בחוק אומרת שאם נגרם נזק מהותי למוצר יש הפחתה בהחזרת ערך המוצר. מה זה נזק מהותי, לפי הבנתי הנזק היחיד שנגרם זה שהמסנן קצת התלכלך, אולי צריך להחליף מסנן. בבדיקה טלפונית שאנחנו ערכנו הבוקר במספר חברות, מסנן עולה 100-220 ש"ח. יכול להיות שזה קצת יותר אבל זה מה שאמרו לנו מספר חברות היום. לא נראה לנו סביר להפחית מההחזר הכספי מאות שקלים ואפילו יותר, עד כדי 1,500 ש"ח שזה סכום ההפחתה, לאחר שמוכנים לקבל את המוצר חזרה. חייבים לעשות סדר בנושא הזה שאפשר יהיה להחזיר בקלות ושההחזר הכספי יהיה כמעט במלואו.

אני רוצה להיכנס לנושא המסננים, אולי ממכון התקנים יסבירו את זה יותר טוב, אני הבנתי שמאוד חשוב הנושא של האחריות והבקרה על החלפת המסננים. רוב הציבור ברגע שהוא קנה את המכשיר, נלחץ ממה שנאמר לו באותו רגע, עד כמה שהמים מסוכנים ושצריך מסננים וכו', ואז הוא קונה את המטהר, אבל אחר כך הוא כבר רואה שחלים עליו הוצאות נוספות, מסננים בגובה של מאות שקלים, שצריך להחליף כל חודש חודשיים למרות שהחברות בתחילה אומרות כל חצי שנה או אפילו יותר מזה, והוא שוכח מהחלפת המסננים. יוצא מכך שהוא משתמש במים שהם מסוכנים יותר ממי הברז. ברגע שלא מחליפים את המסנן מצטברים שם חיידקים שבהחלט יכולים להזיק. אני חושבת שגם על זה צריך לתת את הדעת ועל מי חלה האחריות. יש חברה מסויימת שכן באה כל כמה חודשים ללקוח ואומרת לו שצריך להחליף את המסנן, אם אתה לא מעוניין אל תשמש במטהר, שלדעתי זה דבר מאוד חשוב להגיד לציבור שאולי לא מודע לסכנות שכרוכות באי החלפת המסנן.

כל הנושא של התקן, ידברו על זה ממכון התקנים, כן תקן רשמי, לא תקן רשמי, למי יש ולמי אין, חברות שמזייפות תקנים, מה נעשה בנושא האכיפה.

בלי לחזור על מה שאמרה חני, במועצה התקבלו
עשרות תלונות נגד חלק מהחברות ואני חושבת שלא הגיעו החברות האלה לועדה וחבל. מהתלונות עולה תמונה מאוד קשה שמראה שיש בעיה בשיטות השיווק שמשתמשות בחוסר אמון הציבור באיכות המים בישראל, הציבור לא מודע שהמים ברמה לא כל כך רעה.

יש הגדרה למים טובים או רעים?

יש תקן של המים. השיטה היא הפחדת הציבור וכל
השיטות טובות כדי להגיע למטרה להחתים את הצרכן על הזמנת מוצר באלפי שקלים וזה מגיע לכ4,000- ש"ח. יש לנו פרסומת על אותו מוצר שעולה 1,800 ש"ח בשוק. יש לנו גם הטעייה, ניצול מצוקה של הצרכן, כל זה אסור עפ"י חוק הגנת הצרכן. הטעייה על המחיר המקובל, הטעייה על תועלת שניתן להפיק מהמוצר וכל ההטעיות שאני ריכזתי במכתב שכתבתי לועדה.

אנחנו חושבים שהפתרון הוא קודם כל בהסברה. צריך שיתוף פעולה בין כל משרדי הממשלה, משרד הבריאות, משרד התמ"ת, המשרד לאיכות הסביבה, כל המשרדים הנוגעים בדבר, כדי להגביר מודעות בציבור על איכות המים בישראל, האם המים טובים לשתייה או לא ואם לא אז מה צריך לעשות.

יש לעיריות חובה ליידע את הציבור פעם בשישה חודשים עפ"י חוק די חדש של פקודת העיריות, על איכות המים שהוא שותה בבית כדי שהוא ידע ממקור ראשון מה בדיוק המצב בבית ולא יתן אמון בעובדי החברות האלה שפועלות בשוק שמתקשרים ואומרים אנחנו עורכים בדיקה, כי זה לא הולך ככה, משרד הבריאות עושה את הבדיקות.

העיריה חייבת לעשות את זה?

כן. עפ"י חוק.

זה יכנס לתוקף החל מינואר 2004.

הדבר הראשון זה קודם כל הסברה וזה מאוד
חשוב ואז לא יהיה מקום לשיטות האלה.

בכל זאת זה לא גורע מאחריות גורמי האכיפה בארץ שצריכים לעשות את העבודה והמועצה פנתה מספר פעמים למשרד התעשייה והמסחר ולממונה על הגנת הצרכן כדי שיפעל בנושא. אנחנו העברנו תלונות של סוכנים שעבדו בחברות האלה, שעברו את זה על בשרם, ושיודעים איך צריכים לעבוד על הציבור עם שיטת האלקטרודות וכו' ויש לנו כאן מישהו שיכול להעיד על זה.

אני חושבת שיש חסר בחוק הגנת הצרכן, סעיף 14 לחוק, שמאפשר לבטל עיסקה ברוכלות. סעיף 14 נותן תיאורטית אפשרות לצרכן לבטל את זה, אבל פרקטית מאוד קשה לו לבטל את העיסקה ולקבל את הכסף שלו בחזרה, ואני חושבת שאפשר לשפר את החוק ואפשר להביא לסעד עצמי של הצרכן כדי שיוכל בעצמו לבטל את העיסקה באופן בטוח וכדי לייתר את האכיפה. מה נעשה למשל באירופה, באירופה יש זכות לבטל עיסקת רוכלות תוך מועד מסויים. איסור על העוסקים לגבות כסף כל עוד ניתן לבטל את העיסקה וחובה לצרף לחוזה, שאם לא כן החוזה בטל מעיקרו, חובה לצרף לחוזה טופס ביטול ערוך כבר עם הכתובת של העוסק, עם תוכן הסעיף שמאפשר לבטל את העיסקה ועם המקום לחתימת הצרכן וכבר הודעת הביטול מוכנה.

באיזה ארצות זה קיים?

למשל בצרפת.

כל החברות שמוכרות ברוכלות מוכרות ע"י
השלטונות?

יש ברחוב ויש בבית, שזה משהו אחר. הבעיה
שבבית הצרכן לא יכול לצאת מהבית שלו כדי לברוח ממסע השיווק.

כשבא אלי מישהו הביתה, אני יכול להיות בטוח
שהחברה שלו קיימת בכלל או שהיא מוכרת?

זאת הבעיה, לכן יש זכות ביטול. נותנים לצרכן
אפשרות לבטל גם בגלל שהוא נתון ללחץ, הוא לא מכיר את המוצר, הוא לא עשה סקר שוק, הוא לא חופשי בהחלטה שלו.

האם קיבלתם תלונות על חברות שלא קיימות או
חברות שלא מוכרות?

כן, אתמול קיבלנו תלונה על חברה שאף פעם לא
שמענו עליה, קוראים לה תרבות וחינוך אם אני לא טועה, היא פונה לעולים חדשים דוברי רוסית, מציעה להם לקנות מחשב ב-12 אלף ש"ח כשהמחיר הזה כבר לא קיים בשוק, אפשר לקנות שלושה מחשבים במחיר כזה, ולא נותנים קבלה, לא יודעים איפה היא נמצאת.

בתחום המים וולטר לייף. זה משהו פיקטיבי.

עקב סגירת בארות המים באזורנו מפאת מחלות
וסכנות שונות החלטנו לחלק מערכות מים חינם בשיתוף חברת מקורות. הפונה כותב שעל המכשיר ועל האביזרים אין שום תו תקן אמריקאי או ישראלי, הוא קיבל את המכשיר ורצו ממנו 1,500 שקל, הוא ביקש לבטל את העיסקה אז אמרו לו אין דבר כזה, הוא ביטל את ההמחאות והם הגיעו להוצל"פ. מחברת תמת מערכות נמסר לי כי הם לא קיבלו המחאות מטעמו, כן ידועים מי זה תמת?

לא.

תמת כן קיימת אבל האיש לא היה קשור לתמת,
הוא נקרא חברת ווטר לייף. יש חברות שלא קיימות בכלל שגם מוכרות. אנחנו נעבור לפונים. גב' ליאת בן אבי את פונה בתור קונה של מערכת כזאת?

אני לא פניתי אליהם. אני קיבלתי טלפון ערב אחד
אלי הביתה, בחורה, נציגה של חברת א.מ. מעיין, ושאלה אותי האם אני מעוניינת שנציג של החברה יגיע ויבדוק את איכות המים בביתי. מאחר ואני הייתי תמימה וחשבתי שאיכות המים לא טובה, כי יש לי אבן בקומקום, אז אמרתי שכן, אני מעוניינת. לאחר כמה ימים הגיע אלינו הביתה הסוכן של החברה, יהודה גושן, הוא היה מאוד ממולח, הוא עשה לנו את התרגיל לבדיקת המים עם האלקטרוליזה והראה לי את כל המשקעים הירוקים ואחרי זה כמובן מיד הציע לנו מכשיר. למרות שלא נאמר לי שהוא יציע לי מכשיר, אבל ידעתי שהוא כנראה יעשה זאת. לאחר מכן הוא ישב ודיבר איתי, הוא היה מאוד ממולח, וסיפר לי גם על החיים שלו והיה מאוד אמפטי כלפי הילדים הקטנים שלי, וברגע שבעלי אמר לו או-קי, אני לא רוצה לחתום על שום דבר, תשלחו לי פרוספקט על המכשיר שלכם ונבדוק מחירים בשוק. מיד הוא הבטיח לי את המכשיר לנסיון ל60- יום, בלי תשלום. במידה ונרצה אותו אז כמובן יתחיל לרדת לי התשלום. אנחנו תמימים והסכמנו. זאת פעם ראשונה שנפלנו בצורה כזאת ולא שמנו לב לכל מה שהוא כתב פה, גם מספר הישראכרט שבעלי נתן לו נעשה בצורה מאוד מוזרה, הוא התקשר למישהו מהחברה, בעלי אמר לו את מספר הכרטיס והוא העביר למישהו בחברה, כלומר זה בכלל לא רשום על טופס ההזמנה.

כלומר לא חתמתם בכלל על זכות להוריד
בישראכרט.

אבל על המקור יש, לא?

מה הענין שלו לא לרשום פה את הישראכרט
שלכם?

אני לא יודעת.

הוא רצה לתת לכם תחושה שאתם לא מתחילים
לשלם עכשיו.

אני יכולה להגיד שסמכתי עליו ובטחתי בו.
למחרת כבר בא מתקין והוא רצה לקדוח לי חור בכיור בשביל הברז הזה שיוצא, אני מיד עצרתי אותו ואמרתי לו לא, זה רק לנסיון, עוד אל תקדח לי כי אני אולי לא ארצה את המכשיר, אז הוא לא קדח ובאמת הברז ככה בין הדלתות. לאחר כמה ימים התחלנו לברר על מכשירים אחרים והתקשרנו לנתיב הל"ה למשל, וראינו שאנחנו יכולים לרכוש מכשיר דומה, חמישה סננים, בעלות של כ2,000- ש"ח פחות. מיד הרמנו טלפון לסוכן ואמרנו לו שאנחנו לא מעוניינים במכשיר ושיבואו לקחת אותו חזרה. הוא אמר לנו להתקשר לחברה. למחרת התקשרנו לחברה, היה מאוד קשה להשיג אותם, כל הזמן מענה קולי, ענתה לי שם פקידה, היא אמרה לי שרק המנכ"ל מאשר החזרות של מכשיר. כמובן שאת המנכ"ל אני לא יכולה להשיג אלא אם כן הוא מתקשר אלי, אין לי שום דרך ובסופו של דבר אחרי שבועיים בשעה תשע וחצי בלילה קיבלתי טלפון ממנכ"ל החברה, הוא הציג את עצמו כמנכ"ל החברה, אלון, וכששטחתי בפניו את הבקשה שלי הוא אמר או-קי, אין בעיה. זה היה יום רביעי, והוא אמר לי עד סוף השבוע יקבעו איתכם מועד לבוא לקחת את המכשיר בחזרה. עדיין לא ירד לי כסף. מאז נעלמו עקבותיו. ניסינו להשיג כמה פעמים מישהו מהחברה, כל הזמן מענה קולי, אף אחד לא עונה. כך זה נמשך במשך כמעט חודשיים וחצי. פניתי גם לישראכרט, התחיל לרדת לי כסף לאחר כ50- יום ופניתי לישראכרט אם אפשר איכשהו לעצור את התשלומים עד שיתברר הענין, והם אמרו לי שכל עוד המכשיר בידיים שלי ונמצא אצלי בבית אין להם הרבה מה לעשות, בכל זאת הם פנו לחברה ושאלו את החברה מה קורה. בחברה אמרו שידברו איתנו, יפנו אלינו אישית וינסו להגיע איתנו לאיזה שהוא הסדר.

יום אחד בעלי קיבל טלפון ממישהו שהציג את עצמו כעו"ד של חברת ישראכרט. והתחיל להגיד לו כל מיני דברים שאנחנו עוברים על החוק ואסור לנו לעשות דברים כאלה, אני לא הייתי שותפה לשיחה אז אני לא בקיאה בכל הפרטים.

אני רוצה לעצור פה ולשאול את הגב' שוואט,
מישהו בא אלי הביתה ולוקח אצלי את מס' הישראכרט ומתחיל להוריד לי כסף, האם אני לא יכול להודיע לישראכרט בכתב ובפקס' נא להפסיק תשלום זה?

רכישת עיסקה אפשר לעשות אם יש שימוש לרעה
של כרטיס אשראי, או אם יש עיסקה במסמך חסר וההורדות לא תואמות את מה שמוסכם בין שני הצדדים. במקרה כזה חסר מס' כרטיס האשראי כך שתיאורטית הוא לא יכול לעשות שימוש.

הם לא חתמו פה על אפשרות שהם יכולים להוריד,
נכון?

לא משנה, זה כן נחשב כעיסקה במסמך שקיים.
עיסקה עפ"י מסמך, עפ"י חוזה כזה, זו עיסקה לכל דבר וענין מבחינת חוק כרטיסי חיוב, אם יש מספר כרטיס ומספר תשלומים סכום העיסקה.

פה אין מספר כרטיס.

פה אם אין מס' כרטיס אז אין עיסקת אשראי. כאן
אין עיסקת אשראי, יש רק הזמנת מוצר.

משהו פה לא נורמאלי. חברת ישראכרט לא אמורה
לבחון אם יש לי מכשיר או אין לי מכשיר, היא חברת מימון בסך הכל. אז למה כשהגב' ליאת מודיעה לישראכרט אני מבקשת לא להוריד יותר, למה ישראכרט לא מכבדת את זה?

בגלל שישראכרט מתייחס פה לסעיף 19 לחוק
כרטיסי חיוב שקובע ככה, במקרה של כשל תמורה וביטול עיסקה אם יש פניה של בעל הכרטיס לחברת האשראי, חברת האשראי חייבת לעצור את התשלומים. חברת האשראי גם צריכה לפנות לבית העסק כדי לבקש את התגובה. אם בית העסק מוכיח שהיתה עיסקה לכל דבר וענין והמוצר סופק, אז חברת האשראי לחזור ולחייב את הצרכן.

זאת אומרת שפקיד ישראכרט הוא השופט ביני
ובין החברה.

יש לו שיקול דעת. ואם הלקוח לא מסכים הוא
יכול ללכת לבית המשפט.

אז אולי צריך לעשות חקיקה מתקנת שלא יתכן
שפקיד חברת אשראי יהיה השופט ביני ובין החברה שאני קניתי אצלה מכשיר.

עומד על הפרק תיקון לחוק כרטיסי חיוב, משרד
המשפטים גם עבד על זה, זה קצת נעצר, אבל ידוע לי.

צריך לעשות תיקון לחוק, זה הרי לא יתכן דבר
כזה, אני מניח שזה בכל הארץ בהרבה מקרים ולא רק בענייני מים.

אני עצרתי בזה שהוא הציג את עצמו כעו"ד של
חברת ישראכרט, הסתבר יום למחרת שלישראכרט יש עו"ד והוא לא עוה"ד של ישראכרט, והוא ניסה לעשות עיסקאות כמו לתת לנו עשרה פילטרים שמספיקים לעשר שנים, שישבו אצלנו בבית ואני לא הסכמתי. הוא התקשר אלי המון פעמים ובאיזה שהוא שלב אמרתי לו תפסיק להתקשר, אני אפנה למי שצריך.

המועצה קיבלה אתמול תגובה של החברה לגבי
הגב' המתלוננת. החברה אומרת, אני לא מבינה מה אתם רוצים ממני, לא מדובר ברוכלות. היא התקשרה אלינו. זאת בדרך כלל התגובה של החברה. אין לה בכלל זכות ביטול. וגם ככה היא לא ביטלה. בדיעבד מכחישים שהיתה פניה לביטול. בחוק לא חייבים לבטל בכתב, זה מגן על הצרכן אבל אחר כך יש לו בעיה להוכיח, איך הוא יוכיח שהוא ביטל בפועל.

זאת אומרת אם היית שולחת פקס'.

אני שלחתי להם, שלחתי להם שני מכתבים.

אם יש הוכחה בכתב שהיה ביטול, אז מדובר פה
בעבירה פלילית.

אתם יכולים לתת הגנה לגב'?

אנחנו ניסינו וזאת תגובת החברה. בפועל מי שיכול
לאכוף את זה, זה גורמי האכיפה, בתי המשפט.

זו דוגמה מוחשית, אני מקווה שהמועצה לצרכנות
והרשות לצרכנות יעזרו לך להביא לידי תיקון הענין הזה וגם משרדי הממשלה צריכים להתייחס לזה.

אני נעניתי למודעה בעיתון שהם מחפשים סוכנים
שיעבדו אצלם בחברה. אני הגעתי אליהם עם הבת שלי, אני הייתי ללא עבודה, והיינו אמורים לעבור שם קורס של יומיים. מדובר בחברת א.מ. מעיין. עברתי קורס עם הבת שלי, הסבירו לנו איך נצטרך למכור את המכשיר הזה, הציפו אותנו בהרבה כתבות מהעיתון על כמה שהמים הם באיכות ירודה ואיזה סיכונים יש במי השתייה שלנו והמרצה שלנו מר סיימון החזיק בכיס שלו בתוך קופסה מפלסטיק, הוא החזיק אבן. בדרך כלל אבנים יש בכליות, אצלו האבן היתה בתעלות של הפה, הוא הראה לנו שזה התוצאה עד כדי כך הוא נפגע מאיכות המים, נהיה לו אבן בתעלות של הפה הוא עשה ניתוח והוא הוציא את האבן והראה לנו את האבן הזאת. אחרי שהלכו עלינו אימה במשך יומיים בנושא הזה הגענו למר אלון בירנבאום, שזה שמו האמיתי, אבל הוא כנראה מחליף שמות כי יש לו הרבה צרות, מבירנבאום הוא נהיה בירן והוא החזיק בשולחן חוברת שהיתה משודכת עם סיכות ואמר תחתום פה תחתום פה, תרשום פה, אתה צריך לקחת את המכשיר הזה כי בלי המכשיר הזה שמטהר את המים לא תוכל לעבוד אצלנו.

שתקנה, שתהפוך לקונה.

שאני אהפוך להיות סוכן, שאני אבוא עם המים
שאני אראה כמה המים שלו הם איכותיים, בלי זה לא תוכל לקבל את האוטו, בלי זה לא תוכל לקבל את הביטוח מנהלים, בלי זה לא תוכל לקבל את הכל. זה היה בסביבות שש וחצי שבע בערב, לקחתי את החוברת, חתמתי, נתתי לו את מס' הישראכרט שלי, המכשיר צריך לעלות 4,690 שקל פלוס 280 שקל התקנה, זה ביחד 4,970 ש"ח. הוא עושה טוב לאנשים, הוא מוכר את זה בחצי מחיר ואז הוא כותב בטופס בצד אחד 4,690 ובצד השני למטה הוא כותב 2,680. הוא לא כותב בכתב ידו, הוא מכתיב לסוכן שיושב מולו. הוא עושה לנו טובה ומוכר לנו את זה בחצי מחיר ב12- תשלומים, נותן לנו ציוד שנוכל להתחיל את העבודה, שני מכשירים. מכשיר אחד נראה כמו המודל פה כשמכניסים אותו למים מופיעים עליו מספרים, והשני זה אותה אלקטרוליזה שמפרקת את המים לשני המרכיבים לחמצן ולמימן. ואז רואים את המים הירוקים והשחורים.

מה זה המים האלה?

ברגע שאתה מכניס את האלקטרוליזה המים
מתפרקים למימן וחמצן. החמצן סופח את כל הדברים שיש בתוך המים אליו ואז אתה רואה את הלכלוך שיש.

זה באמת לכלוך או זה חלק מהמים?

אני כימאי, אני יכול להגיד. כל ההצגה הזאת היא
אמיתית לגמרי, רק האינטרפטציה לא נכונה. הם מרמים מילולית. הם לוקחים מים שהם נקיים לגמרי, מי שתייה, ומכניסים בפנים שתי אלקטרודות. האלקטרודות בנויות משתי מתכות, ברגע שמעבירים זרם חשמלי, בגלל המלחים שנמצאים במים באופן רגיל, שוקעים משקעים. כשבוחרים את האלקטרודות הנכונות מקבלים משקעים בצבעים שונים. אם לוקחים אלקטרודה מברזל, אלקטרודה מפלטינה, אלקטרודה מאלומיניום, מניקל, אפשר לבחור את המתכות בהתאם לצבע שרוצים לקבל ומקבלים משקעים נורמליים לחלוטין. היות ובמים שלהם של אוסמוזה הפוכה אין מלחים, הוציאו את הכל, אז כמובן לא שוקע שום דבר. המלחים האלה הם מלחים רגילים לכל דבר, כל מיני מלחים. זה לא לכלוך. הבעיה היא באינטרפטציה. הם מראים את המשקעים האלה ואומרים תראו מה אתם שותים, זה לכלוך. הם הופכים את זה לחיידקים וללכלוכים ואם חני היתה מראה את הסרט אנחנו הדגמנו את זה במכון התקנים, עשינו את ההצגה, וראינו אותו דבר.

ואתה ידעת איך עושים את זה.

לימדו אותי ביומיים האלה שהייתי בקורס.

דרך אגב אם יקחו מים מינרליים מבקבוק שהם
מים נקיים לכל דבר וענין, יקבלו אותו דבר ועוד יותר גרוע כי יש שם מלחים קצת יותר.

ואז תוך כדי שאני ישוב מולו אני נותן לו שיק
ערבון על אלף ש"ח עבור המכשירים שהוא נתן לי, הוא נותן לי את החוברת משודכת עם סיכות, הוא אפילו לא טורח להגיד לי שעל החוזה שאני חותם כביכול מהצד השני של הנייר הזה יש כל מיני סודות שאני בתור סוכן שלו לעתיד אסור לי כנראה לדעת אותם, אני חותם לו לתומי, והולך הביתה. בבוקר טכנאי שלו כבר דופק לי בדלת, זה הדבר היחיד הטוב שהחברה הזאת עושה, על המקום אתה מקבל את המכשיר, שחלילה לא תוכל להתחרט. ואני בסך הכל הולך להיות סוכן.

כסוכן, מה אמרו לכם להגיד לאנשים?

עוד רגע אני אגיע לזה. ואז הטכנאי מרכיב את
המכשיר, הוא כותב בכתב ידו על ההזמנה שלי שאני מרוצה מהעבודה שלו ואני חותם לו והוא הולך לדרכו. אחרי שעתיים הבת שלי יוצאת לעשות את הפרזנטציה הראשונה מהשיעורים האגרסיביים של א.מ. מעיין, והקורבן זה משפחה כמובן, אחותי, היא קונה את המכשיר, מראה לה את האלקטרודות, קל מאוד לשכנע שהמים מזיקים ואחותי קונה מכשיר. חותמת לה על שיקים, מביאה לה את המכשיר, עושים פרנזטציה מהבית של אחותי בטלפון, מה שסיפרה הגב', לא בטלפון סלולארי, בטלפון של בזק, אני מכריח את הלקוח להתקשר לחברה ושם ישובים האלופים שנולדו רק לרמות ולשקר את האנשים, אחד קוראים לו אלון בירן, השני קוראים לו ערן אלטמן, והשלישי קוראים לו סיימון, אלה אלופים שנולדו בשביל לתחמן את האנשים.

השמות נכונים?

אם יבדקו אותם לעומק יכול להיות שכל כמה זמן
הם מחליפים את השמות. אני יושב המום ממה שקרה לי, והדוור מביא לי מכתב עם חוברת של ישראכרט. פותח אותה, מדפדף, דבר שכל חודש ראיתי אותו ולא התייחסתי אליו עכשיו אני מתייחס אליו. אני מסתכל על המתקן של המים ואני רואה שזה בדיוק כמו המתקן שיש לי מתחת לכיור. המתקן עולה 1,560 ש"ח פלוס 280 ש"ח, 1,860 שקל, בלי להיות סוכן, בלי מכונית, בלי שום דבר.

הוא נתן לך מכונית?

הוא היה אמור לתת לי מכונית, אם הייתי מצליח
ומוכיח את עצמי.

כמה מכשירים אתה צריך למכור בשביל לקבל
מכונית?

בחודש הראשון אני צריך למכור כעשרה מכשירים
ואחרי זה אם אני מצליח לעבוד על האנשים אז אני מקבל אוטו, ביטוח מנהלים וכו'. ואז אני רואה בישראכרט, עוד רגע חשבתי שאני מקבל התקף לב. לא עוברות עשר דקות ובא האחיין שלי ואומר לי תשמע, דוד, אתה שמת לב מה כתוב בחוזה הזה מאחורה? הפכתי את החוזה של א.מ. מעיין וחשכו עיני. אני רואה שם כל מיני סעיפים שאני בתור סוכן שאמור לדעת אותם, לא ידעתי אותם. המשפחה אמרה לי אנחנו לא רוצים את המכשיר, משהו מריח לא טוב בענין, כתבו מכתב, ואז אני מתקשר לאלון ואני אומר לו, הדרך של הקורס היא דרך טובה, אתם באמת מלמדים בצורה מאוד אגרסיבית איך למכור את המכשיר שלכם.

מה למשל אגרסיבי?

אגרסיבי זה שאני צריך לבוא ללקוח, להלך עליו
אימים בזה שהמים לא טובים, להראות לו איזה מחלות יש, לשים שורה של כוסות על השולחן ולהראות לו מה ההבדל בין כוס של מים מהברז לבין כוס של מים מהמתקן לבין כוס של מים מינרליים. ואז הוא אומר לי תשמע, אל תבוא היום, אני מבקש שתבוא למחרת. אמרתי לו לא, אני רוצה עוד הלילה לפגוש אותך, יש פה הנחיות לבוגרי הקורס, אתה תראה את הסגנון שכתוב פה, אתה תבין את הבוטות של האנשים האלה איך הם עובדים. למשל אם אתה לוקח סעיף, הם אומרים ככה, במקרה שהלקוח מבקש לבטל את העיסקה או במידה ויש ללקוח טענות או שאלות בנושא שירות, אסור להתייחס לבעיה. זאת אומרת אני סוכן, בא לבן אדם הביתה, יושב אצלו בבית למעלה משעתיים, עושה לו את ההצגה עם המים, עושה לו את כל הדברים האלה ועל דבר בסיסי שהלקוח ישאל אותי אני לא יכול לענות לו, אני צריך להפנות אותו לאנשים החזקים בחברה שהם יתנו את התשובה לענין הזה.

למחרת אני אוזר אומץ, ובא לאלון. אני אומר לו תשמע, אולי אני לא הבנתי טוב איך הקורס הזה עובד, לא נראה לי שאני בנוי לענין הזה שאני יכול ללכת ובלשון המעטה לעבוד על אנשים ולעשות את מה שאתה רוצה, אני מבקש שתתיר אותי משני החוזים האלה יקח את הדברים ונלחץ ידיים ונהיה חברים. אז הוא אמר לי, מה אתה מאיים עלי? אמרתי אני לא מאיים עליך, אני רק מדבר איתך בצורה יפה, אני לא מבין למה אתה אומר שאני מאיים עליך, אני לא מאיים עליך. אז בא העוזר שלו הראשון שואל אותו, אתה צריך עזרה? בא העוזר השני שלו, שואל אותו אתה צריך עזרה, כאילו יש לו איזה כפתור בשולחן שהוא לוחץ עליו ובאים האנשים שלו. ואז אנחנו מגיעים לעמק השווה והוא אומר לי, אתה יודע מה, לפנים משורת הדין אני מסכים שאתה תפרק את המכשירים, שלא יהיו לי עוד הוצאות עליך, תחזיר לפה את המכשירים ותלך לך לדרכך.

פירקתי את שני המכשירים, שמתי אותם בתוך הקרטונים ובאתי למשרד. הדלת היתה פתוחה למזכירה, ואני אומר למזכירה תודיעי לערן או אלון שהבאתי את המכשירים. אלון לא היה, היה שם ערן, ערן צועק לה מהחדר, הוא לא יודע שאני נמצא ואני שומע את אותו צועק, תזמינו לו ניידת תגידו שהוא מתפרע במשרד. אמרתי לבת שלי בואי נרד למטה ונחכה למטה לניידת. אני אתן לניידת 50 דקות להגיע. תבוא הניידת אני אגיד להם הנה אני פה, אני לא במשרד שלו, אני פה, ואני אנסה לספר להם את הסיפור. חיכיתי 50 דקות, לא באה ניידת, לקחתי את המתקנים ונסעתי הביתה. אחרי שלוש שעות מתקשר אלי ערן שהוא נקרא מנהל השיווק הארצי ומדבר איתי כאילו לא קרה שום דבר. איפה הלכת, למה לא שתית קפה, למה לא נשארת. איש נורא נחמד. אמרתי לו תשמע, מרגע זה יש לך רק לדבר עם העו"ד שלי. אתה רוצה מספר טלפון שלו, אני אתן לך, אתה רוצה תתקשר אליו, דרכו נעשה את כל הדברים.

אחרי יומיים לקחתי את המכשירים, בעצת עוה"ד שלי, נתתי אותם לשירות שלוקח חבילות, ארזתי אותם יפה, שלחתי אותם וקיבלתי בחזרה אישור שהם קיבלו את זה, אבל ללא בדיקה. מאותו רגע התחלתי לשלוח מכתבים. שלחתי מכתבים לידיעות אחרונות, לגב' יעל, לישראכארט, לכל העולם שאני החזרתי את המכשיר, אין לי ענין בדבר הזה, עשו לי כך וכך, לפי דעתי רימו אותי, נפלתי על אוזניים אטומות, אתה לא מצליח לדבר לא עם המנכ"ל ולא עם המנהלים בישראכארט ולא עם אף אחד. ישראכארט במקום להגן עלי שאני לקוח של ישראכארט, הוא מגן על הפושעים. הוא ממשיך לשלם את ההורדות שלי בבנק והמכשיר נמצא אצלו. המכשיר לא אצלי.

אני רוצה לציין לפרוטוקול שאנחנו הזמנו את
החברה הזאת בין כל החברות שהזמנו ואישרו את השתתפותם כך שהמנהג הוא לא לתת לאדם להגיד על מישהו משהו כשהוא לא נמצא להגיב, אבל היות והזמנו אותו, נתנו לו את האפשרות להגיב פה אז אנחנו מאפשרים למר אלכסנדר גרוס להגיד מה שהוא רוצה. אם היינו יודעים היינו מזמינים גם את ישראכארט.

הם פעלו כחוק.

אמרת קודם שהחוק הוא כך, אולי צריך לשנות את
החוק. אם מישהו לוקח ממך מס' ישראכארט ומוכר לך משהו, אתה כן רוצה, לא רוצה, כן החזר, לא החזר, אתה אומר לישראכארט שאתה רוצה לבטל את זה, ביטול עיסקה שיש דבר כזה, אתה לא יכול.

אני אחד מאלה שנפגעו מחברות מתקני המים.
ככה זה קרה ואני שילמתי על זה, כשניתקתי את הקשרים איתם, אפילו שילמתי קנס. כי עשיתי כאילו הפסקת חוזה מוקדם. אני חושב שיש פה בעיה.

כמה קנס?

250 או 350 ש"ח על כל מתקן. היו לי שניים.
המתקנים היו זולים. הסיפור היה כזה, אני עשיתי אחד בבית והשני בלשכה. המכשירים היו בסדר אבל פתאום אני חבר כנסת שלא למדתי באוניברסיטה העברית, מתחיל לקבל חשבוניות שלי לאוניברסיטה העברית. לא יודע למה, טעות במחשב. כשאני מתקשר לחברות אני לא אומר שאני חבר כנסת, אני אומר קוראים לי יגאל, הנה המספר חוזה. קיבלתי תגובה שכתוב במחשב. אמרתי תראו, מחשב זה לא אלוהים, מישהו כתב את זה שם, מישהו טעה. חודשיים וחצי הייתי איתם בשיחות טלפוניות, בהתכתבות, רק חודש אחרי שהפסקתי אחרי ההסכם איתם קיבלתי מהם טלפון האם אני מוכן לחדש בתנאים הטובים ביותר ובהנחות את העיסקה. עוד חודש גבו ממני בחברת האשראי בגלל שאי אפשר היה להפסיק את זה.

צריך לחוקק ואנחנו כועדה צריכים אולי לעשות את החקיקה בנושא אישור הפסקת חוזה.

יש פער בין חוק הגנת הצרכן שנותן אפשרות לבטל
עיסקה צרכנית וחוזה צרכני, לבין חוק כרטיסי חיוב שלא נותן אפשרות לבטל באופן חד צדדי.

אני רושם את ההערה של חבר הכנסת יאסינוב
שצריך לשנות את החוק הזה לגבי כרטיסי חיוב. אנחנו נעבור לחברות.

"תמי 4" היא חברה ותיקה בתחום, קיימת 30 שנה. לפני כשלוש שנים תבענו כחמש חברות שהשתמשו בתהליך האלקטרוליזה מתוך הבנה שהרשויות הציבוריות והאמונות על האכיפה לא יהיו לטובתנו. כתוצאה מכך הגענו להסכם פשרה עם כמה מהחברות שנמצאות פה, יש חברה שעדיין התהליך הוא בדיון משפטי. הטיעון שלנו שזה מאחז שווא. בארה"ב המכשירים האלה, האלקטרוליזה ומד ה-TDS יצאו מחוץ לחוק, רוב האנשים במדינת ישראל אינם כימאים, מה שד"ר צבי קרן הסביר פה את התהליך המורכב, צרכן הדיוט רואה פה תהליך מפחיד ואומר תשמע, אלה מים מאוד מסוכנים. ארה"ב הוציאה את זה מחוץ לחוק וזאת גם המלצתנו.

אבל הד"ר אמר שזה שהוא מראה את הדבר הנכון.

מכשיר האלקטרוליזה שזה מכשיר שמעביר חשמל
בין מתכת אצילה לבין מתכת לא אצילה, יצא מחוץ לחוק כי משתמשים בו בשיטות כאלה שהצרכן לא יכול להבין את התהליך ואז הוא מסיק מסקנה מסוכנת שהמים האיכותיים שהוא שותה מהברז הם מסוכנים.

אבל זה חופש המחקר.

חופש המחקר אבל יש שתי מדינות שאסרו על
השימוש במכשיר הזה, רק לגבי התהליך. אנחנו מציידים את הלקוחות שלנו שמדי פעם מקבלים ביקורים כאלה ואחרים מכל מיני מעבדות למיניהן שלא קיימות, שאחרי שהבחור עושה את הניסוי שישאלו אותו אם מלח זה מסוכן. מלח זה משהו שהוא מאוד חיוני לגוף האדם, אתה שם מלח בתוך מי האוסמוזה ואז אתה רואה שהתהליך עוד פעם קורה והכל נהיה ירוק. צריכה להיות החלטה גורפת שתגרום לדבר הזה להיפסק מבחינת האלקטרוליזה.

אני חושב שזה לא יהיה חקיקתי דווקא הנקודה
הזאת להבדיל מהענין של ישראכרט, זה יהיה יותר ענין הסברתי. אפשר לגרום לכך שכל אזרח בישראל ידע שהמשחק הזה עם המים זה צחוק.

אני לא מסכים. אני בטוח שלמועצה לצרכנות יש
דוגמאות, יש עשרות או אלפי אנשים שקנו את זה רק בגלל זה וחלק ניכר מהם עולים חדשים, כי מגיע אליהם מישהו שגם נפל במלכודת כי זה העבודה היחידה שהוא יכול להתפרנס ממנה, ובגלל זה צריך להפסיק את זה.

מערכת כזאת בארה"ב עולה כמאה דולר, אז בואו
גם נבין למה יש משיכה של כל אדם שחלילה אין לו עבודה, להתעסק בתחום הזה. הוא טומן בחובו הרבה מאוד רווחים.

לגבי שני נושאים דרמטיים שאני חושב שקשורים פה וחשוב שנשים עליהם את הדעת, הנושא של סננים. מערכת סינון טובה ככל שתהיה ועומדת בתקינה מסוכנת במידה ולא נוהגים בה לפי הוראות יצרן. לכל יצרן בעולם יש הגדרה מתי צריך להחליף את הסנן. סנן לא צריך להחליף כל חודש, יש נוסחה מדוייקת, כמות הפחם הפעיל שנמצא בתוך סנן מספיק לכמות מסויימת של ליטרים מים שעברו דרכו. חברה שעוסקת בתחום מחוייבת במנגנון שירותי כזה שיחייב אותה לתת התראה, ליצור מנגנון שהצרכן שקונה פעם אחת את המכשיר ימשיך ויהנה מהתראה וממנגנון שיבטיח לו איכות מים תמידית. ההערה שלי באה לא בגלל שאני רוצה שהמתחרים יפרחו אלא מחשש שאם וחלילה יקרה לנו מקרה מסוכן שפעוטות, נשים בהריון, ישתו מהמים האלה, ואלה האוכלוסיות שבדרך כלל מתעוררות, רוצים לשתות מים איכותיים, אישה בהריון שיש לה תינוק קטן חלילה היא שותה דרך מסנן שלא הוחלף בתדירות שלו, יקרה משהו ברמה כזאת שאני לא רוצה להיות במחזות אפוקליפטיים, יכול לקרות משהו לא טוב לצרכן, כי סנן שלא הוחלף עושה את הפעולה ההפוכה, יש עליו הצטברות של חיידקים, הוא כבר לא אפקטיבי מבחינת ספיחת כלור, הוא הופך להיות מרכיב מסוכן. אצלנו בחברה יש מנגנון אוטומטי שהשליח מגיע לביתו של הלקוח, נותן לו את החבילה ואומר לו הגיע הזמן להחליף את הסנן. אנחנו לא מכינים שום זיכרון על הצרכן, זה מנגנון שעולה לנו עשרות אלפי שקלים בשנה.

אני מניח שאתם מרוויחים על המסננים האלה.

בוודאי, כולם מרוויחים, אבל יש גבול איפה אתה
שם את הרווח לבין הסכנה לצרכן. זה לא פילנטרופי כי אני חושש לכל הקטגוריה. כי מחר X יעשה נזק הוא יחיל את זה על כל המתקנים.

אני מבין שחברות אחרות לא עושות את זה.

לא. לטעמי לא וחובת ההוכחה על החברות.

כמה עולה מסנן בתמי 4?

מסנן בתמי 4 עולה כ120- ש"ח וצריך להחליף
אותו פעם בחצי שנה. מרבית המוצרים במדינת ישראל אינם עומדים בתקינה שנקבעה כתקן רשמי ומחייב. יש תקן 1505 שלוש שנים. זה תקן שמחייב כל משווק במדינת ישראל לעמוד בתקינה. לצערי, אפשר להיכנס לאתר של מכון התקנים ולראות שלוש חברות סך הכל שעומדות בתקינה. נכנסות למדינת ישראל מערכות שהם ברמה שהם מסכנות את הציבור, שמפרישות רעלים לתוך המים, מפרישות כספית, הם לא עומדים בתקן בטיחותי, לא בתקן 1505, הם גם נכנסים לא כמתקני מים. מביאים מערכות שמפורקות על ציוד לגינה. מגיע למושב אי שם, מחבר אותו למערכת מים ויש לך מערכת שמטפלת במי השתייה במדינת ישראל.

אין פיקוח על החברות האלה?

אנחנו מתריעים כל חודש לפחות על חמש חברות
שניסו לפגוע בלקוחות שלנו. יש חברה אחת שכבר חודשים אף אחד לא מטפל בה והיא מפרסמת על עצמה שיש לה תו תקן ולחברה הזאת אין תו תקן. מדובר בגעשים.

אני רוצה שסימני השאלה שהצבת ירשמו ע"י אנשי משרד המסחר והתעשייה ומכון התקנים ואני רוצה שתתייחסו לזה. חברת אקוואטק, אבי צימרינג.

אני רוצה לחזק את מה שאמר הנציג של תמי 4
בנושא של סננים שמגיעים ממקומות, בדרך כלל סין. בבדיקות שעשינו זה הפריש מתכות כבדות מסוגים שונים פי 20, ארסן פי 1.3 ממי הברז, כל שלל המתכות הכבדות מסננים שלכאורה נועדו להגן על הצרכן. את זה צריך לעצור. אם מגיעים סננים ויש לזה מסווה של דברי חקלאות וכו', מישהו צריך לעשות משהו בענין הזה. מישהו צריך לעצור את נושא הסננים שחברות שקיימות היום, אני עובד שש שנים באקוואטק, אני ראיתי חברות שקמו לעונה אחת, הציפו את השוק בדברים זולים ונעלמו.

הגיעו לכם תלונות על אקוואטק?

לא. אקוואטק לא עושה אלקטרוליזה, כל הסננים
הם תוצרת אמריקאית עם תקינה ישראלית, אנחנו שומרים על בריאות הציבור.

כשאני שומע מה שאתה אומר על המסננים אני
חושב שאנחנו נחזור לחלב אם ולמי באר. אני רוצה להמשיך את הדיון עם חברת קאליגן.

אני רוצה להתייחס לדבר אחד שאמר נציג תמי 4
לגבי הנושא של תזכורת לצרכנים לגבי החלפות. גם אצלנו עושים את זה, ברור שיש כאן אינטרס משותף גם של הצרכן לשמור על מערכת פעילה בצורה תקינה ולעבוד עפ"י הוראות היצרן של הסננים וגם אינטרס שלנו להמשיך ולשמר את הלקוחות שלנו כלקוחות קיימים ומרוצים. אין כאן ענין חד צדדי.

לכם יש תקן?

אנחנו יצרנים אמריקאיים, אנחנו עובדים תחת
תקני ה-NSF. זה נושא שמכון התקנים צריך לתת את הדעת יותר כי אני יודע שדברים השתנו בשנים האחרונות לגבי ההתייחסות ל-NSF בארץ. אני מניח שד"ר קרן יסכים איתי שתקן ה-NSF הוא תקן מכובד לכל דבר.

יש לכם אישור תקן, אתה לא צריך להיתלות ב-
NSF, יש לך תקן ישראלי.

כשאתם מוכרים את המים אתם עושים עם
המכשירים האלה?

לא, במכשירים האלה מדובר רק במערכות
אוסמוזה. לא מדובר על מטהרי מים רגילים. בנושא שדובר על חברות כמו געשים שמתהדרות באיזה שהוא תו תקן, מה שהם עושות בדרך כלל הם קונות סנן אחד, רוב המערכות לא נקנות כיחידה אלא נקנות כסננים שונים ומורכבות בארץ ונמכרות. הם קונים סנן אחד שהוא אכן סנן מאושר ע"י ה-NSF, סנן שנמכר במחיר זול מאוד לכל החברות, שמים אותו בראש המערכת עם אישור של ה-NSF ודגל ארה"ב ואז המערכת משדרת כאילו כולה מאושרת ותקינה.

אני רוצה לבקש מחברת מי טובים, אלון כץ.

רציתי להתייחס לכמה דברים. החברה שלנו עדיין
מוכרת בשיטת האלקטרוליזה, אנחנו כן עובדים בשיטה הזאת. אני חולק על הדעה שהיא לא בדיקה נכונה אלא אם כן מסבירים אותה נכון. בדיקת האלקטרוליזה היא בדיקה שאכן מודדת מלחים וכל המטרה שלנו בחברה כשאנחנו מגיעים במצגת לבן אדם אנחנו גם מחתימים בסוף ההסכם שהאדם מודע לכך שזה בדיקת המחשה, אנחנו דואגים לזה כדי שלא ניכנס למצבים לא נעימים.

באיזה שפה הוא חותם על זה?

בעברית.

זו תשובה לשאלה שהעליתי לפני כן, רוב הקונים
היו עולים מבוגרים שלא ידעו על מה הם חותמים.

אצלנו בחברה מעט מאוד אנשים אינם דוברים
עברית, ניסינו לפנות לקהילת העולים החדשים הרוסים, התקשורת בינינו לבינם לא היתה ברמה שהיינו מסוגלים למכור וירדנו מזה. פונים למי שמעוניין לקנות ומבין אותנו בשפה העברית. אנחנו מבצעים פרזנטציה בשפה העברית.

אמר פה הכימאי שזה לא מים מלוכלכים, זה לא
מים מזוהמים, זה חלק מהמים.

אני רוצה לחלוק על הנושא הזה. בארץ יש מי ברז
שכמה עמיתים כמו פרופ' דן זסלבסקי, ד"ר שוחט, אנשים שאני יכול להעיד בשמם שהם אנשים מכובדים ובם כותבים מאמרים והם כותבים שהמים במדינת ישראל לא מים טובים ולא מים בריאים ולא מומלצים לשתייה. יש חוברת שמופצת בעולם לתיירים שמגיעים לישראל, כתוב שם לא לשתות מי ברז בישראל.

אם המבחן הזה שמשכנע את רוב האנשים לקנות
את המים האלה הוא מבחן שלא מראה מים מלוכלכים, אז זה הונאת הציבור.

המטרה של הבדיקה היא להמחיש הורדת מלחים
מהמים. זה מה שבדיקת האלקטרוליזה עושה. אם אנחנו לוקחים היום מה שאנחנו כן צריכים במים, לפי בדיקות שאנחנו עשינו, זה רק הקלציום, כל השאר זה חומרים שהתערבבו, חומרים כימיים, הפרשות תעשייה, אנחנו לא יכולים להגיד שבארץ יש מים טובים.

אתה אומר היום לועדה שהבדיקה הזאת היא
נכונה ואמיתית והיא מעידה על כך שהמים לא טובים בגלל המלחים, זה מה שאתה אומר?

המטרה בבדיקת האלקטרוליזה להמחיש שהורדנו
את המלח מהמים. וזה מה שעושה תהליך אוסמוזה הפוכה. אנחנו יודעים שהמים בישראל הם לא המים הכי טובים.

זה לא נכון.

אני לא רוצה להיכנס לויכוח האם המים בארץ
טובים או לא טובים, השאלה שלי היא אחרת, נניח שהמים לא טובים, אבל הבדיקה הזאת היא בדיקה שנעשית לעבוד על העיניים של האנשים, כי במים האלה זה מלחים בריאים, ואתה רוצה באמת לשפר את מצב המים בארץ, שזה משהו אחר לגמרי. אתה מראה לו א' ומוכר לו ב'.

אנחנו חלוקים בדעה. אני טוען שהמים לא טובים.
בדיקת האלקטרוליזה באה להמחיש אני מוריד את המלחים מהמים. כי אני טוען שחלק מהמלחים לא בריאים. אולי יש מלחים טובים, אבל יש גם מלחים לא טובים.

המוכר שלך מסביר לקונה שמלחים שנמצאים
במים בריאים וטובים.

אני נתקל באנשים שקיבלו מתמי 4 או מחברות
אחרות, הדרכה איך להכשיל את הסוכנים.

להסביר את האמת, מה זה המים במדינת ישראל,
שהם ראויים לשתייה ויש להם מלחים.

והלקוח אומר לי אם אני אוסיף מלח למים אז אני
מחזיר את התופעה לקדמותה. בוודאי. תהליך האוסמוזה ההפוכה נועד כדי להפחית ולהוריד את רמות המלח במים. אני מוריד מלח ומוסיף מלח כדי להוכיח לך שעכשיו הבדיקה שלי היא נכונה, זה תהליך של אלקטרוליזה, ואם לא אוסמוזה אז ימצאו שיטות אחרות למכור, אם חברות מנסות לרמות לקוחות, העיתונות מוצפת בכתבות על כך.

אתה מודה בכך. אני מבקש לציין לפרוטוקול
שהוא מודע שחברות מנסות לרמות.

זה לא נכון. יש הרבה שיטות להמחיש את הרמה הירודה של איכות המים בארץ. ואף אחד לא יכול להכחיש שהרמה ירודה, גם משרד הבריאות.

אני מודה לך על הדברים. נשמע את ד"ר צבי קרן,
ראש המעבדה הכימית, יש הרבה דברים שנאמרו פה שאתה צריך להתייחס, אבל קודם כל לנקודה הזאת, של המבחן הזה. אומר מר כץ שהמים לא טובים ולצורך הדיון כרגע נניח שהמים לא טובים. האם המבחן הזה שאנחנו מדברים עליו קשור לענין של המים הבריאים או הלא בריאים?

לא. זה רק משקיע מתכות. אתה לא יודע איזה
מתכות, אתה לא יודע מה זה עושה שם, זה לא משקיע חיידקים. כמו שאמרה עו"ד יעל כהן, אין לזה שום קשר עם איכות המים. המים המינרליים הם מים נקיים, טובים, זה ישקיע בדיוק אותו דבר, תקבל שם צבעים.

גם נציגים ממשרד הבריאות כותבים שלא כל
איכויות המים המינרליים הם טובים.

זה לגבי המצגת. לגבי המתחום, ה-TDS, הוא בודק
את כלל המוצקים, הוא חוקי לגמרי, אין לו שום בעיה.

אני רוצה להתייחס למספר דברים. עשו כאן סלט שלם לגבי תו תקן למי יש, תקן רשמי, לא רשמי. המערכות מחולקות לשתיים, מערכות רגילות ומערכות של אוסמוזה הפוכה. המערכות הרגילות זולות יותר, המערכות של אוסמוזה הפוכה יקרות יותר. למערכות הרגילות יש תקן ותיק משנות ה80-, הוא הפך רשמי אחרי רוויזיה לפני שלוש שנים. הוא רשמי ומחייב וכל המערכות, אני לא מדבר על רמאים, כל המערכות נבדקות בכניסה למדינת ישראל להתאמה לתקן, ביבוא. כל המערכות נבדקות. אני לא מדבר על רמאים שמצליחים להביא באיזה שהיא צורה דרך אביזרי גינה וכדומה.

יש לכם סמכות חוקית למנוע מחברה שאין לה
אישור ממכון התקנים, למכור?

אנחנו לא מאפשרים להיכנס לארץ. זה או מושמד
או מוחזר בחזרה ליצרן. אני לא מדבר על רמאים, כל המערכות נבדקות להתאמה לתקן. יש ארבע חברות שיש להם תו תקן. הם נמצאות בפיקוח של מכון התקנים בצורה רצופה. זה תמי 4, זה מי צורים, מי רווה ו-א.א. שפיר. אני מדבר על התקן למערכות רגילות, 1505 חלק אחד. הוא תקן רשמי ויש ארבע חברות שיש להן גם תו תקן. הם נמצאות בפיקוח של המכון. החלק השני של המערכות שמבוססות על אוסמוזה הפוכה, עד לפני בערך שנה לא היה תקן. לפני שנה הוכן תקן, התקן הזה הפך להיות רשמי ב24.10.03-. התקן הזה אומר שכל המערכות שמבוססות על אוסמוזה הפוכה, התוך התקן יש את כל המפרט איך הם צריכים לעבוד, מה הם צריכים לעשות, הרכיבים החשמליים שלהם, זה מכסה את כל המערכת. התקן מתייחס למים שיוצאים. שני התקנים העיקרון שלהם זה שאם היצרן אומר שהמתקן שלו מוציא עופרת מהמים, אכן זה מה שהוא עושה. או חיידקים, או קלציום, או אבן. אם היצרן שהמערכת שלו טובה לחצי שנה, אנחנו נבדוק את זה שזה מתאים לחצי שנה. אם הוא אומר שהמתקן מונע חיידקים, אנחנו נבדוק שזה מונע חיידקים. אוסמוזה הפוכה זה תקן אמריקאי, אימוץ של תקן אמריקאי, אחד מתקני ה-NSF, החלק הראשון של המערכות הרגילות זה תקן ישראלי שהוא מבוסס על ה-NSF, אבל הוא תקן ישראלי.

למה אתם לא מטילים חובה על כל החברות להיות
בפיקוח מתמיד ולא רק כשמביאים את זה לארץ.

אנחנו לא גוף שקובע את החובה הזאת. היות
והתקן הוא חדש יחסית עדיין לא פנו אלינו בבקשה לתו תקן. אני לא יודע אם יש צורך לעשות את זה תו תקן חובה, כי יש גם מושג כזה.

למה לא, על דבר כל כך חיוני כמו מים?

את השאלה הזאת צריך להפנות למשרד התמ"ת.
היות והמערכות לאוסמוזה הפוכה התקן שלהם הוא רשמי מ24.10-, כל המערכות אמורות להיכנס לבדיקה ויהיה סדר בענין הזה. אני שוב לא מדבר על רמאים שיצליחו בצורה זו או אחרת להביא את זה כחלקי מכוניות או דברים מהסוג הזה. כל דבר שיכנס בצורה ישרה לארץ יבדק.

המים קשורים אלי. אני חייב לתת את ההצהרה
שאיכות המים בברזים טובה לשתייה ואין שום סכנה לשתיית המים בברז. אני קובע את זה לפי בדיקות של משרד הבריאות במערכת מאוד רצינית ואחראית ומקיפה שבודקת מעל 80 אלף בדיקות בשנה לחיידקים בכל מדינת ישראל בברזים, ואלפי בדיקות כימיה שאנחנו עושים. המים בברז הם טובים לשתייה. אנחנו בדקנו גם צנרת, למרות שהתקן של בדיקת הצנרת נכנס לתוקף כבר מזמן ואין לו את הסטטיסטיקה המקיפה כמו שיש לנו על מקורות המים, אנחנו בדקנו בסקרים גם את הצנרת וגם בצנרת לא מתווספים מתכות. מה שיכול להתווסף מהצנרת זה בעיקר מתכות או אי נקיונות שיש במערכות הצנרת.

כשאתה אומר שהמים טובים יחסית לאנגליה,
יחסית לירדן, יחסית לסעודיה?

יחסית לאנגליה. זו ארץ יבשה אבל אנחנו לא
עולם שלישי והתקן שלנו הוא תקן אירופאי אמריקאי.

יש הבדל בין מי בארות למי המוביל הארצי?

התקן הוא אותו תקן. יש לנו מעל אלף בארות מי
שתייה במדינת ישראל, כל באר יש לה איכות מים אחרת.

הבדיקות שלהם עומדים בסימן שאלה לעתיד כי
יש קיצוץ של כ40%- בתקצוב המכון למחקר המים.

המעבדה לחקר הכנרת בודקת, כבודה במקומה
מונח, אנחנו משרד הבריאות וזה גוף אחר, וגם אנחנו מקוצצים.

רציתי להגיד מילה על בדיקת האלקטרוליזה. זה לא שאין בעיות זיהום מים במדינת ישראל, שלא תקחו את זה לקיצוניות השניה, רק שאנחנו עם אצבע על הדופק וכשצריך להודיע על הרתחת מים אז משרד הבריאות מודיע על הרתחת מים ברגע הנכון במהירות האפשרית וכו'. בארות שמזוהמות, ויש תחנות דלק, ויש תעשייה ויש חקלאות ויש חומרי הדברה שמזהמים את מי התהום וכשזה מגיע לבאר לנו יש פתרון כמשרד הבריאות, אנחנו סוגרים את הבאר למי שתייה. אפשר להשתמש לחקלאות, אפשר להשתמש לתעשייה, כמי שתייה זה נסגר. בעיות הזיהום הכימי שיש במי השתייה במדינת ישראל הם בדרך כלל מה שנקרא יסודות קוב, שנמדדים בחלקים לבליון, שהאלקטרוליזה הזאת בכלל לא יכולה לתפוס את זה שיש זיהום או אין זיהום. אם נכנסת עופרת למים ברמה שמסוכנת לבריאות האלקטרוליזה לא תתפוס את זה.

אני יכול לקבוע בפרוטוקול שמשרד הבריאות
אומר שכל שוק המים שזה מיליארדים במדינה הזאת, פשוט מיותרים ואפשר לשתות מי ברז.

בהחלט. זה בזבוז כספים שמנצלים את התמימות
של הקהל. מבקר המדינה מדבר על סכנה למקורות למים, זה סכנה מוחשית, אבל המים לשתייה משנה לשנה הולכים ומשתפרים. גשם יכול להרע את מקורות המים אבל המים שיוצאים לברז שאנחנו שותים הם טובים.

אנחנו נתקלים במודעות בעיתונים שכתוב עליהם
שמנצלים גם את התו תקן וגם את האישור של מכון התקנים על כל מיני חברות מהחברות הקיקיוניות האלה, כתוב אישור מכון התקנים, תו תקן.

אבל אין לכם סמכויות אכיפה.

לא, לנו אין.

אני רוצה לשמוע את אנשי משרד התמ"ת. הסיפור
עם הסוכנים, לוקחים אדם אומרים לו אתה תהיה סוכן, קודם כל הוא מכר כבר מכשיר אחד, עכשיו לך תחפש אותי. אתם כמשרד המסחר והתעשייה, אני מבקש התייחסות.

השאלה שלך כפי שאתה מעמיד אותה היא מאוד
נוחה להתחיל. אני עברתי חווייה דומה מאוד לזו שאת עברת. התקשרו אלי, זה היה לפני כשנה, אמרו אדוני אנחנו רוצים להגיע אליך עם המערכת, אמרתי בסדר, זה מעניין אבל תנו לי טלפון ואני אתקשר אליכם, הערב לא נוח לי. הם אמרו לא, רק בערב זה, כי אנחנו עובדים עפ"י רובעים. יש לנו רובע בין רח' מוסקוביץ לרח' הרצל ואין אפשרות אחרת. אני התקשרתי למהנדסת אצלנו שמטפלת בנושא, שאלתי מה לשאול ולמה לשים לב, והם הגיעו. הם עשו את אותה הבדיקה על מי ברז, בדקו מים ממערכת תמי 4 משודרגת שיש לי, כמובן המים האלה נהיו עכורים, חומים אדומים, הם היו קצת יותר טובים ממי ברז, ואחר כך הם לקחו מים מבקבוק שהביאו איתם ואמרו אלה מים שלנו, אם תשלם 4,000 ש"ח תקבל את המערכת. הם הכניסו את האלקטרודות למים שהם הביאו והמים נשארו צלולים. שזה אומר שאלה היו מים מזוקקים.

אני כמובן לא חתמתי אבל ניסיתי לקבל מהם כתובת כדי שנוכל להגיע לשם. כי אנחנו ניסינו להתחקות אחרי כמה חברות אבל בקטע שלנו. יש שני דברים שהמשרד שלנו מטפל, תקן רשמי והגנה על הצרכן בדברים הצרכניים כגון אחריות, חלקי חילוף וכו'. לא הצלחתי. זו היתה דוגמה חיה וכל מה שנאמר פה זה נכון.
כדי לשים דגש על הדבר הנכון, אנחנו היינו ב-א.מ. מעיינות, וסביר להניח שהיינו גם באותה חברה, יש לנו רשימה של כל מיני חברות שהיינו בהם ובדקנו במעבדות, וחלק בדקנו ויזואלית, המערכת באותה חברה היתה מערכת אותנטית, חלקים שיוצרו בארה"ב עם סימון וכו'. אז צריך להבדיל בצורה חדה בין מערכות שחלק מהן תקניות וחלק מהן לא תקניות או תקניות בחלקן ויש תיקי חקירה נגד אותן חברות ויש התראות, לבין רמאות, כאשר מגיעים לאדם ומוכרים לו קרח לאסקימוסים. מגיעים אלי הביתה, ומוכרים לי מערכת ב-4,000 ש"ח שהיא לא משפרת בצורה משמעותית את מה שאני שותה מהברז, ברור שזאת רמאות.

איך אתם מונעים את זה? אתה ממונה על תקינה
שמאפשרת למכון התקנים לחייב כל חברה להיות בפיקוח. האם הם עומדים בתקינה שאתם קבעתם?

אני מקווה שהצלחתי להראות את ההבדל, יש פה
שני דברים שהם לא קשורים אחד בשני. המערכת יכולה להיות תקנית אבל המכירה היא רמאות.

לגבי תקן, היתה פה ישיבה שהועלה הענין של התקן, התקן הוכרז כרשמי למערכות סינון רגילות. משהו שעולה 1,000-1,500 ש"ח. אנחנו עשינו עבודה גדולה מאוד יחסית לאמצעים שיש לנו ולכוח אדם שיש לנו, יחד עם מכון התקנים ויחד עם חברות מסויימות שביקרנו אצלם וראינו מה קורה וקיבלנו מהם מידע. ביקרנו בחברות רבות, נטלנו את המערכות, בדקנו מערכות שלמות, בדיקה שלמה של מערכת זה בערך 20-25 אלף ש"ח, גם בדיקה מיקרוביאלית וכו', זאת בדיקה מאוד יקרה. לבדוק מערכת לעמידה בתקן, כל המערכת ולא רק פילטר, צריך להקים מערכת כזאת במכון התקנים ולבדוק.

כמה דברים פסלתם?

פסלנו מעט מאוד ויש לנו כמה תיקים שנמצאים
בלשכה המשפטית. יש לנו היום שמונה תיקים בלשכה המשפטית. פה דובר על המרה בענישה וכו', פרסום מטעה של תו תקן, כשאנחנו מטפלים בזה הקנס שאנחנו מצליחים להשיג בבית המשפט, החוק הוא חוק פלילי חוק התקנים, זה קנס של 2,000 ש"ח, 4,000 ש"ח, זה כלום. נמצא בכנסת חוק שנקרא תיקון מס' 6 לחוק התקנים (החמרת ענישה). החוק הזה עבר בקריאה ראשונה בכנסת פה אחד, והחוק נמצא עכשיו בועדת הכלכלה. אם ניתן לקדם אותו, אני התכוונתי אחרי הישיבה בכל מקרה להיכנס לשאול מתי הוא עולה לדיון שוב. הענישה המירבית על עבירה של פרסום מטעה של תו תקן, 60 אלף ש"ח. עבירה על אי עמידה בתקן עצמו, כאשר בודקים את המוצר והוא לא עומד בדרישות התקן, העונש המירבי זה 200 אלף ש"ח ובנסיבות מסויימות 300-400 אלף ש"ח. זה אחד מהדברים שיאפשר לנו לבצע אכיפה מרתיעה.

האכיפה מתחלקת לשני חלקים עיקריים. לגבי יבוא המשרד שלנו, יש צו יבוא חופשי תוספת שניה לצו יבוא חופשי, אנחנו מכניסים לצו יבוא חופשי מול פרט מכס שחל על המוצרים האלה, תקן רשמי כזה וכזה. זה אומר שלא ניתן לשחרר מהמכס מוצר אם הוא לא קיבל את אישור מכון התקנים.

מה לגבי מוצרים כאלה שנכנסים לארץ כאביזרי
גינה ולאחר מכן מרכיבים את זה בארץ?

לגבי הטעייה של עמילי מכס, אני הוצאתי מכתב
לפני מספר ימים, היה דיון במכון התקנים, אנחנו יזמנו אותו ואנחנו חייבנו את מכון התקנים להתייחס לא רק לפרט מכס ומה כתוב מול פרט מכס, אלא להתייחס למוצר עצמו. אם עבור המוצר עצמו מופיע בתוספת השניה תקן רשמי הרלוונטי, לבדוק עפ"י התקן הזה ומכון התקנים כבר בודק את זה. זה נבע מתלונה מאיגוד לשכות המסחר אל מנכ"ל משרד התעשייה והמסחר, מדוע החמרתם את הבדיקות ביבוא. ברור על מה מדובר. שמישהו יסווג את המערכת הזאת בין ציוד לגינון אז מכון התקנים קודם לא בדק, היה כתוב תקן לא חל. היום כבר לא.

ישראל היא מדינת יבוא, אנחנו מדברים על אחד הענפים הבודדים והטובים שבו יש תוצרת מקומית, זה המסנני מים לשימוש ביתי או מערכות לסינון מים לשימוש ביתי. היבואן או עמיל המכס הוא זה שמסווג. הוא ממלא מסמכים עבור המכס, אם הוא מסווג נכון הדבר נבדק במכון התקנים. אם הוא יסווג לא נכון אבל יש תקן רשמי מול פרט מכס הלא נכון שהוא סיווג, או בטעות או בזדון, מכון התקנים עכשיו כבר בודק גם את זה. אם הוא מסווג בפרט מכס שבכלל לא מופיע בתוספת השניה לצו יבוא חופשי, סך הכל מעשרות אלפי פרטי מכס בתוספת השניה יש 2,000-3,000 ששם חלות דרישות של תקנות טכניות, תקן רשמי או תקנות משרד הבריאות או אביזרים באישור רפואי או משרד החקלאות וכו'. מכס בודק 10% מהניירת ביבוא ו3%- הוא בודק פיזית. זאת אומרת אחרי עשר פעמים בוודאות הוא יתפס, אם הוא יתפס הוא ישלם על הכל, זה לא אנחנו, זה מכס. היום מכס לא עוצר כל דבר בנמל, הוא משחרר ובודק אחר כך את הניירת.

אבל אתם רואים פרסומים בעיתון, למה שאתם
לא תעקבו אחרי פרסומים ותתפסו.

החלק הראשון באופן יחסי מוסדר אלא אם יש שם
רמאות מוחלטת שלא במסגרת תקינה אלא אדם מסווג לא נכון בזדון או כדי להרוויח אחוזים במכס שהוא משלם או בדרך אחרת או לא לעמוד בתקן.

החלק השני הוא תוצרת הארץ. תוצרת הארץ ברובה נמצאת תחת פיקוח של מכון התקנים בתו תקן וולונטרי. היצרן לצורך שיווקי או לצורך עמידה במכרזים של משרדי ממשלה וגורמים אחרים שמבקשים סימון לתו תקן, הוא מגיע למכון התקנים, חותם הסכם ונמצא בהשגחת מכון התקנים. יש ארבע חברות מתוך X חברות. בשלב השיווק אחראי על האכיפה הממונה על התקינה במשרד התעשייה והמסחר. אנחנו עושים די הרבה פעולות אכיפה, אני משוכנע שברגע שהראשון יענש בגובה של 50 אלף שקל או מאה אלף שקל, אחרי שתוחמר הענישה, נגיע לענישה מרתיעה ואין דרך אחרת.

אני רוצה להתייחס להצעה לתו תקן חובה. קיים צו מכוח חוק התקנים, ניתן בצו להכריז על תקן מסויים, תקן רשמי מסויים שניתן לייצר או לשווק במסגרת התקן הזה רק אם היצרן נמצא בהשגחת מכון התקנים וקיבל היתר לסמן את המוצר שלו בתו תקן. הדבר הזה לא ישים לגבי ייבוא. זה מצריך שאנחנו ניסע למפעל בארה"ב או למדינה אחרת ונשגיח על המפעל ויחייב אותו בתו תקן, זה בלתי אפשרי. ביבוא מה שנבדק נבדק במכון התקנים ולדעתי זה מספיק. לגבי רמאות צריך לעבוד יחד עם המכס, כל גורם שאנחנו מקבלים מידע מהענף, וזה מידע מדוייק, תלונה מהציבור לעיתים יכולה להיות לא מדוייקת, הם לא יודעים תמיד, אבל מי שפונה מהענף יודע. בחלק הזה המצב הוא סביר, צריך לתקן אותו ע"י החמרת ענישה והייתי מציע שהמשרד שלנו יחד עם משרד הבריאות נעשה הסברה יותר אגרסיבית כדי שהאוכלוסיה תדע שהמים הם בסדר, אם לא מוצא חן בעיניכם משהו תשקלו טוב טוב לפני שאתם משקיעים כסף.

מכינים תקן עכשיו לאביזרי מי שתייה למיניהם, שבאים במגע עם מי שתייה. זה יהיה תקן רשמי שיגן על הצרכן מכל מיני מתכות שיורדות מהצנרת ומהברזים.

אני רוצה לפתוח בהתנצלות, אני כאן כי הממונה
על היחידה להגנת הצרכן לא יכול היה להגיע ועיקר השאלות שלכם נוגעות לכל הנושא של האכיפה. הנתונים שאתם מוציאים אלה הנתונים שהם בידי התביעה אצלנו שאני לא קשורה אליה, התובעת הראשית נמצאת בחופשת מחלה והיא לא יכלה להגיע, אנחנו נשמח להעביר בכתב תשובות.

דובר כאן על הפרצה בחוק הגנת הצרכן לגבי הסעיף שנוגע לרוכלות, לגבי זה שהיום הרוכל יכול לנכות מה שהוא רוצה. יש תיקון בהכנה, אנחנו רוצים לבטל את הסעיף הזה וליצור אותו הסדר שקיים לגבי עיסקאות מכר מרחוק שהנטל יהיה על העוסקים. הם יצטרכו לתבוע בבית משפט את הנזקים שלהם ולהוכיח את גובה הנזק. הם יצטרכו קודם כל להחזיר את כל הכסף לצרכן ואחר כך הם יצטרכו לתבוע.

למה שלא יהיה איסור גבייה במהלך התקופה של
14 יום?

את זה צריך לבדוק. אנחנו אומרים שהם יהיו
חייבים להחזיר את כל הכסף. לגבי ההסברה אנחנו הוצאנו פרסום בעברית וברוסית, דרך ארגוני צרכנים, אנחנו פונים עכשיו למשרד הקליטה בנושא של רוכלות.

אני רוצה להקריא את המסקנות של הועדה.

הועדה פונה למשרד הבריאות ומשרד התמ"ת בבקשה להביא לידיעת הציבור כולו כי איכות המים בארץ היא טובה ואין שום צורך אמיתי בהתקנת מטהרי מים ביתיים.

הועדה פונה למשרד התעשייה והמסחר בבקשה לפרסם כי לצרכן שמורה הזכות לבטל עיסקאות שנעשו ברוכלות תוך 14 יום ואפשרות הפניה לממונה על הגנת הצרכן במידה והעוסק לא מסכים לבטל את העיסקה.

הועדה תפעל לשינוי חוק הגנת הצרכן על מנת לחייב לצרף לכל חוזה עיסקה גם טופס ביטול, דבר שיקל על הדרך במידה וירצה לבטל את העיסקה.

הועדה תפנה לכל רשויות השלטון כולל השלטון המקומי, משרד הפנים, בבקשה לבחון האם כל הרשויות המקומיות שולחים לתושבים דו"ח בנוגע לאיכות המים כפי שמתחייב עפ"י החוק.

הועדה תפעל לשינוי חוק כרטיסי חיוב, כך שתהיה אפשרות לצרכן המבטל עפ"י חוק עיסקת רוכלות או עיסקת מכר מרחוק, לבטל במקביל גם באופן חד צדדי את עיסקת האשראי, דבר שאינו אפשרי כיום.

הועדה תפנה ליו"ר ועדת הכלכלה של הכנסת על מנת לקדם את תיקון מס' 6 לחוק התקנים בנוגע להחמרת הענישה בתחום זה, דבר שיבטיח ענישה מחמירה יותר למי שאינו עומד בתנאי התקן או למי שמפרסם לשווא כי יש לו תו תקן.

הועדה תפנה לממונה על הגנת הצרכן ולתובעת הראשית במשרד התעשייה והמסחר על מנת לבדוק האם שיטות השיווק בהם משתמשות חלק מהחברות המשווקות מטהרי מים, כגון השימוש באלקטרודות, אינם מהוות הטעייה של הצרכן.

הועדה פונה למשרד התמ"ת לעקוב אחר שיטות גיוס סוכנים שיש בהם הונאת הסוכן והלקוח גם יחד ולהגיש תביעות משפטיות במידה ונדרש.

משרד התמ"ת הודיע כי יהיה תיקון, שחובת הוכחת הנזק במכשיר שיוחזר יוטל על החברה.







הישיבה ננעלה בשעה 14:00