ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 18/11/2003

בעיית הסמים בקרב העולים.

פרוטוקול

 
פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7673




5
ועדה למאבק בנגע הסמים
18.11.2003


פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7673
ירושלים, י"ט בטבת, תשס"ד
13 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 17
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ג בחשון התשס"ד (18.11.2003), שעה 11:00
סדר היום
עלייה בשימוש וסחר בסמים בקרב העולים יוצאי אתיופיה וחבר העמים
נוכחים
חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
יעקב אדרי – סגן השר לבטחון פנים
רומן ברונפמן
מוזמנים
סופה לנדבר - ח"כ לשעבר, יו"ר התאחדות עולי בריה"מ וחבר העמים
ד"ר אנטולי מרגוליס - משרד הבריאות
איתן גורני – סמנכ"ל הרשות למלחמה בסמים
סבטלנה שנקר
נועם אלון
מורית דבורי - עמותת "פידל"
רקפת בן-גיא – משרד העבודה והרווחה
שמואל סינדי
שרה כהן - מנהלת המחלקה לשירותי רווחה, משרד הקליטה
אביב דוד
רות לקט
רפ"ק ירון שטרית – קצין מדור עבריינות נוער במטה הארצי
דוד מהרט
מיכאל צצבה
ריקי אליה
לימור סוקול
יועצת משפטית
עו"ד שגית אפיק
מנהלת הוועדה
בת-שבע פנחסוב
תמלול והקלטה
סימול


עלייה בשימוש וסחר בסמים בקרב העולים יוצאי אתיופיה וחבר העמים
היו"ר איוב קרא
אני מברך את סגן השר לביטחון פנים ואת חברת הכנסת לשעבר סופה לנדבר שנמצאים כאן.

בשנת 2001 שימוש בסמים בקרב עולים היה 11.7 לעומת 10.1, זאת אומרת עליה דרסטית.

אין לי ספק שהנתונים מדברים בעד עצמם, לא צריך להיות חכם כדי ללמוד את חומרת הדברים. אני מציע שהרשות למלחמה בסמים תיתן את דעתה ותספר לנו על הנקודה שלדעתה צריך ללכת בכיוונה כדי למזער או למגר את התופעה הזו וגם שיתנו את החשיבה שלהם סביב הנתונים שיש להם, מעבר למה שהעליתי פה, לגבי כיצד אפשר למגר, לעזור, לסייע וליזום בסוגיה הזו.
איתן גורני
התופעה הזו של עליה בשימוש בסמים לא מאפיינת רק את הנוער הרוסי אלא גם אחרים. אנחנו עדים למגמה של עלייה בשימוש בקרב הנוער, כמעט הפוך מהתקציב שלנו. הבעיה עולה והתקציב יורד ואתם שואלים אותנו מה לעשות, אבל אני לא רוצה לדבר על כסף. אני מתחיל לשנוא את העובדה שבודקים את המספרים, למרות שאנחנו עושים את זה, כאילו שאם זה 11.2% זה לא טוב ואם זה 11% זה יותר טוב. יש תופעה מאוד ברורה שבקרב בני נוער עולים חדשים, דבר שנכון גם לגבי העלייה מברית המועצות וגם לעליה מאתיופיה, כאשר מברית המועצות חלק מהמשתמשים בסמים באים כבר מברית המועצות שם יש להם עבר של שימוש בסמים או שהם דור שני של משתמשים בסמים, לעומת האתיופים, שהם בדרך כלל בעיה שלנו. אתיופים לא השתמשו בסמים כשהם היו באתיופיה, הם באו לכאן ובגלל המצב שלהם התחילו להשתמש.
היו"ר איוב קרא
גם לגבי אלכוהול.
איתן גורני
לגבי אלכוהול יש להם בירה מיוחדת שלהם שיש בה אלכוהול, אבל לא מדובר על קוניאק או דברים כאלה. התופעות האלה של קליטה הן ידועות, לא רק בארץ. אוכלוסייה חדשה, אוכלוסייה מסתגלת, אוכלוסייה שיש לה בעיות קליטה, חלקה מסתגלת טוב יותר וחלקה מסתגלת פחות טוב. אם נסתכל בסך הכל על האוכלוסייה של העלייה הרוסית זו בסך הכל אוכלוסייה נהדרת שאפשר לומר עליה כמעט רק דברים. בכל אופן, ישנה קבוצה לא מבוטלת של בני נוער שמסתגלים פחות טוב.

למה הבעיה החמירה בשנתיים האחרונות? גם אנחנו, ועוד יותר מאתנו במשרד הקליטה, עושים דברים. במסגרת ההתייחסות שלנו ישנה רשימה שלמה של דברים שעושים משרד הקליטה, שאנחנו עושים ושעשינו יחד, אבל עושים כמה שאנחנו יכולים וכמה שהתקציב נותר. התחלנו את העבודה יחד לפני שנתיים ביום עיון משותף ואנחנו עובדים יחד גם בתחומי מניעה, גם בתחומי הסברה וגם בתחומי טיפול, יש לנו ועדת היגוי משותפת שלהם ושלנו ויש רשימה של דברים שאנחנו עושים, אבל אני יכול לעשות רשימה גדולה יותר של דברים שאנחנו לא עושים. עושים כמה שאנחנו יכולים בתקציבים. למשל, רצינו לעשות סדרה בטלוויזיה וזה נפל מחוסר תקציב. אנחנו עושים אבל לא מספיק. בכל ישיבה שאנחנו יושבים כאן ודנים, בין אם מדובר על אוכלוסייה ערבית או על נוער, אנחנו כל הזמן מנסים להראות כמה שאנחנו עושים אבל אנחנו רצים לאט יותר מהרכבת, אנחנו רצים והרכבת נוסעת מהר מאתנו.
סופה לנדבר
כמה חומר הוצאת בשפה הרוסית ובשפה האמהרית?
איתן גורני
הוצאנו חומרים, אני לא יכול לספור כמה. מיד ד"ר מרגוליס יספר לך שהוא עזר לנו עכשיו בתרגום של תכנית מחשב ענקית שעשינו בשפה העברית ועכשיו אנחנו עושים אותה גם בשפה הערבית מכספי תרומה. ד"ר מרגוליס תרגם את התכנית הזו לרוסית. אנחנו משקיעים בדברים האלה, יש לנו חומרים ברוסית ובערבית, אבל אין לנו הרבה ואין לנו מספיק אז אל תתווכחי איתי.
סופה לנדבר
לא התחלתי להתווכח, רק שאלתי בינתיים.
איתן גורני
בסדר, אני לא צריך שיגידו לי. משרד הקליטה עושה מה שהוא עושה ואנחנו עושים בגבולות היכולת שלנו. אנחנו אחראים לעולים, אנחנו אחראים לאוכלוסייה הערבית, אנחנו אחראים לאתיופים, אנחנו אחראים להכל והתקציב שלנו הוא כזה. אני חושב שגם סגן השר מכיר את הצרות שלנו, אנחנו לא פעם מדברים על זה, ויו"ר הוועדה משנס את מותניו כדי לעזור לנו. אין חוכמות בדברים האלה, צריך להשקיע בזה לא רק כסף, צריך להשקיע בזה עבודה, מחשבה ורעיונות. רעיונות יש ותכניות יש, נעשית עבודה, אבל לא מספיק.
סופה לנדבר
אני מודה ליו"ר שנענה לבקשה שלי, אני חושבת שהיא נבנית על בסיס דאגה אמיתית כיו"ר התאגדות יוצאי מדינות חבר העמים ויו"ר קונגרס יוצאי מדינות חבר העמים. ישנו מרכז שכולו בשפה הרוסית כדי לטפל באותם עולים עליהם דיברו קודמיי. אני לא רוצה להסתיר את הבעיה, אני חושבת שמטבע הדברים אסור להסתיר אותה. הבעיה קיימת והמספרים שמדברים בעד עצמם מדברים על אסון שנוגע במשפחות. אני נתקלתי לא במשפחה אחת כזו, אני יודעת מה זה האסון הזה ואני מרגישה אותו, אני חושבת שכאשר אנחנו מדברים במילים יבשות כולנו מבינים שאחרי הדבר הזה שנקרא סטטיסטיקה יבשה עומדים בני אדם שנמצאים בצרה. במרכז ראיתי דברים שאחר כך לא יכולתי להירדם בגללם, ואני לא אישה חלשה. ראיתי נוער ואנשים חסרי אונים, דבר שמאוד פגע בי. בגלל זה רציתי לנסות לעזור במה שאני יכולה ולכן פניתי ליו"ר לקיים דיון בנושא.

קודמי אמר דבר נכון, עלייה נהדרת הגיעה למדינת ישראל אבל יש פה בעיה. הבעיה היא שכשהם מגיעים לכאן הם נתקלים בקשיים, קשיים שנופלים לא רק על המבוגרים אלא גם על הילדים, שחלקם נזרקים לרחוב והרחוב שלנו מסוכן. אמנם התקציבים דלים אבל צריך למצוא דרך כדי למנוע את הדברים האלה. אני לא מדברת על עולים יוצאי אתיופיה, למרות שאני חושבת שזה דבר חשוב מאוד, אך מתוקף תפקידי אני מטפלת בעולים ממדינות חבר העמים.

המרכז עליו דיברתי כבר עובר את הגבולות מפני שבאופן פרטי אנשים מטופלים שם ואין להם תקציבים. אנחנו צריכים למצוא בתקציב לשנה הבאה את התקציב לתמוך במרכז הזה. הטיפול במרכז הזה מאוד חשוב. בערוץ 9, הערוץ המקומי של הטלוויזיה בכבלים, שודרה תכנית על כך ששולחים אנשים לטיפולים במדינות חבר העמים. אני חושבת שלא טוב שישלחו למדינות חבר העמים אם אפשר לעשות את זה כאן. שמעתי שהתקשורת התלוננה על הסוכנות שמביאים לכאן אנשים לא נקיים, אנשים שמשתמשים בסמים. אני חושבת שלא צריכים להתלונן על הסוכנות אלא יכול להיות שצריכים לעשות תכנית, אולי עם אותם אנשים מהרשות למלחמה בסמים, לעשות "רגל כאן ורגל שם". במדינות חבר העמים יש לזה אפשרות ואז יגיעו לכאן אנשים שכבר נמצאים בטיפול ויכול להיות שכאן רק נצטרך לעשות כמה דברים קטנים בהם נוכל לעזור להם.
איתן גורני
בדיון זה באמת עלה - הבעיה היא לא רק שהם מעלים, אלא שמעלים ואף אחד לא יודע. הבעיה היא שהאיש יורד מהאווירון והולך ישר לרחוב בתל-אביב, ושם אמרו בדיוק מה שאת אומרת, שאם מחליטים שאנחנו מעלים את כולם צריך למיין ולטפל בהם. את צודקת במאה אחוז.
סופה לנדבר
אני לא רוצה להתווכח איתך.
איתן גורני
אני לא מתווכח.
היו"ר איוב קרא
להפך, הוא מחזק את דבריך.
סופה לנדבר
אתם עושים עבודת קודש. אני רק רוצה לומר שהדבר מדאיג אותי וכראש ארגון אני רוצה לסייע. אם יש לנו יכולת אנחנו ננסה לסייע. אני מבקשת שתשמעו את מיכאל צצבה. בעמותה עברו המון אנשים, נפגשתי עם אנשים שכבר עברו טיפולים, אני מכירה את הבעיה הזו ולא רוצה שסטיגמה חדשה שוב תודבק על העלייה ממדינות חבר העמים. אני מודה ליו"ר שיזם את הדיון ואני מקווה שנגיע להצלחה עם עזרתך ועם עזרת המשרדים השונים.
היו"ר איוב קרא
בעזרת השם.
מיכאל צצבה
אנחנו משתפים פעולה עם הרשות למלחמה בסמים, היו לנו כמה ועדות יחד. הארגון שלנו יושב בוועדה שמפתחת תכניות מניעה לעולי ברית המועצות ולעולים מאתיופיה. אנחנו גם משתפים פעולה עם ד"ר מרגוליס ועם שרה כהן, נציגת משרד הקליטה. כפי שאמר חברי, הבעיה היא לא רק תקציבית. לדוגמה, משרד הקליטה תמך בנו השנה ועזר למוסדנו, הבעיה כאן יותר גלובלית. זה לא שרק העמותה שלנו יכולה לטפל או רק הרשות למלחמה בסמים או רק משרד הקליטה, כפי שאני רואה את הדברים אנחנו הגענו לפה כדי להתאחד יחד ולטפל בבעיה. שום ארגון ושום רשות לא תוכל להתמודד עם בעיה רצינית כל כך לבד. לכן חשוב מאוד שנכיר אחד את השני ונעבוד בשיתוף פעולה על מנת שהטיפול באותם אנשים יהיה יעיל יותר. נכון שיש תכניות מיוחדות לעולים מברית המועצות לשעבר, אנחנו נפגשנו עם איתן סלע, מנכ"ל עמותת "בית אור אביבה", שמוכן לתרום קצת מהאנשים שלו שיסעו בהתנדבות לברית המועצות ויטפלו באנשים שם. לגבי אלו שכבר הגיעו לפה, צריך לחשוב איך אנחנו מטפלים בהם.
היו"ר איוב קרא
נשמע את דוד אביב שיתייחס לאוכלוסייה האתיופית. לצערנו אנחנו עושים בזה אינטגרציה.
דוד אביב
צריך לעשות הסברה לנערים שאין להם מסגרת. אנחנו עושים כמה שאנחנו יכולים באמצעים המאוד דלים שלנו אך זה לא מספיק. צריך לעשות את זה כמערכת, באופן שיטתי ולקבוע מדיניות של טיפול כדי למנוע את העניין הזה. אם אנחנו לא נעשה משהו, כרגע זו רק סנונית ראשונה שאנחנו רואים, כרגע החבר'ה הצעירים האלה הולכים ומתנסים בסמים מאוד קלים - מריחואנה וחשיש.
קריאה
אין סמים קלים, זו הבעיה.
דוד אביב
אתם צודקים, מה שמוגדר כ"סמים קלים". אני מקבל את התיקון. אלה דברים שלכאורה נראים פשוטים אבל הדבר הזה הולך ותופס תאוצה. זה מתחיל גם מפריצות. כשאין לילד את המענה למה שהוא מחפש הוא הולך לחפש אותו במקום אחר, איפה שהוא יכול להשיג אותו. אם הוועדה וכל מי שמטפל בנושא הזה, בשיתוף פעולה עם בני הקהילה, ימצאו לנכון לגבש מדיניות של טיפול אנחנו מאוד נשמח וכולנו נצא מבורכים בעניין הזה.
ד"ר מרגוליס
משרד הבריאות מטפל בכל סוגי האנשים, גם בעולים חדשים, ויש לנו כמעט 20% עולים חדשים. ידוע לנו שיש אנשים שמשתמשים בסמים וגם מכורים לסמים אבל אף עולה מאתיופיה לא מגיע לטיפול שלנו. נשאלת השאלה למה. אנחנו, משרד הבריאות, נותנים טיפולי גמילה ועולים מאתיופיה לא מגיעים. אנחנו מטפלים בכמעט 4,000 אנשים בארץ ואין איש אחד מאתיופיה.
קריאה
צריך להפנות את השאלה הזו לגורמים העירוניים במקום.
מורית דבורי
זו שאלה מאוד חשובה, אני רוצה להתייחס. שמי מורית דבורי, אני עובדת מטעם עמותת "פידל" במרכז בתחנה המרכזית בתל-אביב. אני עובדת כבר הרבה שנים גם עם נוער וגם עם צעירים מעל גיל 18, גם עם בני נוער שנפלטו מהבית וגם עם צעירים אחרים שנודדים ברחבי הארץ מנותקים מכל מסגרת. התופעה של שימוש בסמים היא תופעה שאנחנו מכירים שנים, אבל אם לפני 8 שנים, כשהוקם המרכז, הכרנו 200 בני נוער וצעירים ברחבי הארץ שמשתמשים בסמים היום המספרים הרבה יותר גבוהים ואין ספק שיש הרבה יותר שימוש גם בהרואין ובקוקאין, למרות שאני חייבת לציין שגם דפוסי השימוש בחשיש, מריחואנה ובאקסטזי הם דפוסי שימוש מאוד קשים, עם התמכרות קשה ועם ניתוק וניכור מכל מסגרת. בניגוד לאוכלוסיות אחרות בהן הרבה פעמים זה בא יחד עם חיים חצי נורמטיביים, לכאורה, אצל הנוער שאנחנו נפגשים איתו זה זורק אותם הכי עמוק שאפשר. גם השימוש בסמים ה"קלים", שהם ממש לא קלים ואנחנו רואים מה הם עושים, הוא שימוש של התמכרות.
קריאה
את מדברת על נוער יוצא אתיופיה?
מורית דבורי
כן. זה הדבר היחיד שאני מכירה. לצערי 80% מהנוער והצעירים, המון צעירים מעיל 18 שאנחנו עובדים איתם, משתמשים בסמים באופן קבוע. יש בעיה עם אופן הטיפול. אנחנו הרבה פעמים ניסינו להפנות חבר'ה צעירים לגמילה, חבר'ה שמזריקים ומשתמשים בסמים, והם שוב ושוב נושרים מהגמילה. יש אחוז מאוד קטן שהצליחו להסתדר במסגרות טיפוליות.
היו"ר איוב קרא
למה?
מורית דבורי
אני חושבת שחלק מזה נובע מדרכי טיפול שונות ומצרכים אחרים של הצעירים. הדברים האלה כל כך קשורים לתרבות בה גדלים ולצרכים שיש. למשל, כל החלק הזה של לבוא ולהיפתח בפני אנשים זרים הוא משהו שמאוד קשה לנוער שאנחנו עובדים איתם, הוא לא מתאים לערכים ולנורמות שהם גדלים עליהם.
היו"ר איוב קרא
הסיבה היא מנטלית?
מורית דבורי
הסיבה היא חוסר ההתאמה בין המנטליות לבין דרכי הטיפול, כלומר צריך לעשות פה דברים אחרים.
דוד מהרט
אני רוצה להתייחס לעניין הסמים וגם לעניין האלכוהול, שאסור להשאיר אותו בצד. כפי שנאמר, אכן הקהילה שלנו מתמודדת עם תופעות שלא התמודדה איתם בעבר, לא הם ולא ההורים שלהם מכירים את הבעיות האלה מארץ המוצא. זה דבר חדש שהקהילה צריכה להתמודד איתו ויש קושי מצד ההורים להתמודד עם העניין הזה, גם כהורים וגם כצורכי השירותים שהחברה והמסגרות פה בארץ מציעות. יש כאן פשוט חוסר מודעות. שנית, אי אפשר להתעלם מהמצב החברתי שהקהילה שלנו נמצאת בו. רבים מבני הקהילה שלנו נקלטו בשכונות מצוקה של עיירות פיתוח. ישנה חשיפה של בני העדה האתיופית לאוכלוסייה ותיקה שמשתמשת בסמים מעצם הקליטה. אני לא יודע אם באפשרות הוועדה לטפל בזה אבל לפחות צריך לדעת שהדבר הזה הוא גורם מאוד משפיע.

אני עוסק בחינוך. מה שאנחנו זיהינו, ואני חושב שרבים שעוסקים בבני הקהילה יסכימו איתי, שהרבה מהמסגרות שמציעים הן מסגרות הומוגניות של יוצאי אתיופיה בלבד. אנחנו רואים את זה בתנועות נוער, אנחנו רואים את זה בחברה להגנת הטבע, אנחנו רואים את זה במועדונים ובדיסקוטקים, יוצאי אתיופיה אוהבים לבלות בקרב יוצאי אתיופיה. זה דבר טבעי, אנשים נמשכים לאנשים שדומים להם, כנראה שם הם מרגישים נוח. אם יגיעו שני יוצאי אתיופיה למקום שיש בו 200-400 לא יוצאי אתיופיה הם לא יגיעו לשם. אנחנו רואים את זה בהרבה מקומות.

לגבי אלכוהול, באתיופיה אכן אנשים שותים אלכוהול. אני שומע כאן על טקסים דתיים, אני לא יודע בדיוק מה זה. אנשים שותים, אבל לא בכמויות כאלה. יש בעיה של הסברה, לא רק בקרב בני הנוער, גם בקרב ההורים. ההורים לא מתמכרים כמו הילדים שלהם, הילדים כבר הופכים את זה ל"פאן" ואז זה הופך להתמכרות.
יעקב אדרי
נושא ההסברה, גם בקרב העולים מאתיופיה וגם בקרב העולים מרוסיה, הוא חשוב. אני חושב שאנו, כמשטרה, לא עשינו מספיק בעניין הזה וצריך לתת על כך את הדעת. הבעיה היא מאוד קשה, אני אומר לכם זאת מתוך ידיעה של נתונים מאוד קשים, את חלקם אתם יודעים ואולי לחלקם אתם פחות מודעים. ביוזמה שלנו אנחנו הולכים לעשות טיפול מאוד רציני השנה, ב-2004, בקרב תיכוניסטים בכל התיכונים בארץ, כאשר נשלב גם את משרד הקליטה והרשות למלחמה בסמים. אתמול הייתי באוצר, אנחנו נשתף גם את יו"ר הוועדה ואת הוועדה בנושא הזה על מנת לטפל בכל התיכונים. אנחנו עושים מאמץ מרוכז בתיכונים.
היו"ר איוב קרא
במה זה יתבטא?
יעקב אדרי
בהסברה, מניעה ואכיפה. הייתי בשבוע שעבר בעיריית חיפה, מסתבר שבכל בתי הספר מסתובבים סוחרי סמים, והקצין מהנהן כאן בראשו. הדברים קשים יותר ממה שאנחנו מודעים. ראש עיריית חיפה בשבוע שעבר דיבר באופן קשה על המצב בבתי הספר התיכוניים. אני מכיר את זה כי הייתי גם ראש עיריית אור-עקיבא, שם כמעט 50% מהאוכלוסייה הם עולים מחבר העמים, ואני חשתי את הבעיות האלה. אני מאוד מקווה שנרכיב תכנית לקראת שנה הבאה, כאשר אני רוצה להתמקד בנושא הסמים והעבריינות, כי הא בהא תליא - מי שצורך סמים גם מתדרדר לעבריינות. אני מאוד מקווה שנצליח בעניין הזה.
רפ"ק ירון שטרית
אחלק את דבריי לשלושה חלקים עיקריים: נתונים סטטיסטיים, נתונים על מה המשטרה עושה ומספר דגשים לגבי מה אפשר לעשות על מנת לשפר את הטיפול בבני הנוער.

הנתונים מתייחסים לתיקים שהם פ"א בלבד, תיקים פליליים בלבד, כשהכמות של ה-א"ת היא כמעט כפולה. זאת אומרת, אם יש לנו 583 תיקי פ"א בנושא יש כמעט כפול מזה תיקי א"ת. א"ת הם תיקים שנסגרים במשטרה כעבירת סמים ראשונה, אם לא מדובר בשימוש מתמשך, אם מדובר בשימוש מזדמן או חד פעמי. יש מספר נתונים למה סוגרים תיק.
קריאה
הוא נסגר בחלופה של טיפול. זה לא שסוגרים למישהו תיק וגמרנו, הוא חייב לעבור טיפול.
רפ"ק ירון שטרית
גם מי שנפתח נגדו תיק פלילי מקבל אותו טיפול.
היו"ר איוב קרא
דיברו על זה שזו אופציה לשיקום.
רפ"ק ירון שטרית
אופציה לשיקום של אותו קטין על מנת לא להכניס אותו לעולם הפשע.
היו"ר איוב קרא
זה כבר נכנס להליך?
רפ"ק ירון שטרית
זה רץ כבר כמה שנים. כל מי שנתפס משתמש בסמים ונפתח נגדו תיק אי-תביעה, תיק אזהרה, חייב לקבל טיפול.
היו"ר איוב קרא
האם התיק נמחק טוטלית או שנשאר רישום במחשב?
רפ"ק ירון שטרית
אני אסביר. זה תיק שנשאר, למעשה, עד גיל 18. זה אומר שאם אותו קטין לא חוזר להשתמש בסמים עד גיל 18 למעשה אין לו שום רישום פלילי. לכן אנחנו לא יכולים לעשות את ההשוואה בין עולים לנוער ישראלי.
היו"ר איוב קרא
זה רק לגבי עולים?
רפ"ק ירון שטרית
זה לגבי כולם. אי אפשר לעשות הפרדה בין נוער עולה לנוער ישראלי.
קריאה
זה לגבי קטינים, עד גיל 18.
רפ"ק ירון שטרית
בהשוואה בין השנים 1999 לעומת 2000 נוכל לראות שהיו לנו 3,073 תיקים לעומת 4,068 תיקים, שזו עליה משמעותית. חלקם של הנוער הוא 580 תיקים לעומת 678 תיקים.

מזה שלוש שנים הוכרזה במשטרה כיעד מפכ"ל עבירת השימוש בסמים. היום המשטרה רואה בעבירה של שימוש בסמים יעד מועדף. כיעד מפכ"ל המשטרה מטפלת בזה בצורה הכי חמורה והכי מהירה שיש, גם בטיפול המשטרתי של אכיפת החוק וגם בטיפול של הרווחה, לגבי שירות מבחן לנוער וכו'. בנושא של מניעה אנחנו נכנסים למודל של בית ספר בטוח. יש לנו שוטר, מש"ק, שאחראי על בית ספר בטוח, הוא נותן ומעביר הרצאות בנושא של אלימות, סמים ואלכוהול בבתי ספר. השנה יתחיל יישום מודל בית ספר בטוח משולב, בנושא של קהילה בשילוב הורים ומורים, לכתות י'-י"ב, עם כניסה יותר מסיבית של הרצאות וכו'. בתחום האכיפה יש לנו פיזור מקסימלי של שוטרים במקומות בהם מבלים בני נוער. קטין שמשתמש בסמים, משתדלים להביא אותו לדין כמה שיותר מהר.

אין להפריד בין סמים "קלים" לסמים "קשים". יש לנקוט ביד קשה לגבי כל סוג של סמים, כפי שכתוב בסעיף 21 לפקודת הסמים המסוכנים, התשל"ג-1973. יש צורך בהגדלת כמות החוקרים דוברי רוסית ואמהרית. אני חושב שנוכל להפיק הרבה יותר ברגע שיהיו לנו חוקרים דוברי אמהרית, כך נוכל להבין את המנטליות ויהיה מישהו שיוכל לקשר בין המשטרה לבין אותה אוכלוסייה. אנחנו נשמח להכניס כמה שיותר חוקרים כאלה על מנת לחזק את הקשר עם האוכלוסייה, זה לא עניין של תקציב.

אנחנו מכניסים לבתי הספר סוכנים סמויים. מסתובבים בבתי הספר סוחרי סמים, אם לא נחמיר איתם בענישה ימשיכו להסתובב שם סוחרי סמים. הענישה היא דבר מרכזי כאן. אם נחמיר יותר בענישה אנשים יפחדו לסחור בסמים.

דבר נוסף הוא שינוס מותניים של כל הגופים. אנחנו, כמשטרה, לא יכולים לטפל בבעיית הסמים לבד וכמובן שגם לא משרד העבודה והרווחה ולא משרד החינוך. כולם צריכים לשנס מותניים ולא כל גוף לטפל בזה בנפרד. כמה שהגוף יהיה תחת קורת גג רחבה וגדולה יותר כך לדעתנו הטיפול יהיה הרבה יותר טוב.
קריאה
הרשות לא ממלאת את התפקיד שלה?
רפ"ק ירון שטרית
בוודאי שכן, אבל צריך לשנס מותניים עם משרד העבודה והרווחה, עם משרד החינוך ועם המשטרה, כולם תחת קורת גג אחת.
קריאה
זה בדיוק היעד של הרשות למלחמה בסמים.
רפ"ק ירון שטרית
הרשות למלחמה בסמים עוזרת למשטרה בצורה בלתי רגילה, הלוואי ושאר הגופים היו עוזרים כמו הרשות.
קריאה
זה אחד התחומים היחידים במדינה שהוקמה הרשות לצורך תיאום מערכות והיא קיבלה מעמד של רשות ממשלתית. זה אחד התחומים שיש בו תיאום בין-ארגוני.
רפ"ק ירון שטרית
אני מדבר על איך זה נראה מהצד שלנו, שכל אחד קם בבוקר עם איזושהי תכנית לגבי סמים. צריך פשוט לאגד תכנית אחת שתתאים מגן חובה או מכתה א', מאיזה גיל שכדאי לפי המחקרים להיכנס פנימה, ולרוץ לאורך השנים עד כתה י"ב וגם בצבא ואחרי צבא. הצבא מאוד מחמיר בנושא הזה, קטין שפותחים לו תיק פלילי בנושא של סמים קשה לו מאוד להתגייס לצבא. אנחנו משתדלים לא לתייג את הקטינים, לכן הכנסנו את נושא האי-תביעה, על מנת לא לתייג את אותו קטין ולתת לו הזדמנות חוזרת לפתוח דף חדש וללכת קדימה. אני שמח שהרשות דואגת לאיחוד של כל הגופים, אבל בפועל אנחנו צריכים לראות את זה יותר בשטח. אם נראה את זה בשטח ונשנס מותניים כולנו אני מאמין שניתן פתרון לא רק לעולים אלא לכל בעיית הסמים בכלל.
רקפת בן-גיא
בשנת 2002 הגיעו לטיפול ביחידות לנפגעי סמים ובקהילות טיפוליות 1,625 מטופלים. לצערי, גם אצלנו מדובר על עולים מחבר העמים, כמעט ולא מגיעים אלינו, לא לקהילות הטיפוליות ולא ליחידות ברשויות המקומיות, עולים מאתיופיה. זו שאלה גדולה שגם אנחנו מציבים בפני עצמנו. מתוך ה-1,625 אנחנו יודעים על 210 בני נוער. מדובר על כאלה שלא משתמשים מזדמנים, כלומר כאלה שכבר נמצאים בטיפול עם אפיוני התמכרות קשים מאוד. נוער מוגדר היום עד גיל 18, אבל לגבי העולים החדשים אנחנו רואים פרופיל התמכרות מאוד שונה מזה של האוכלוסייה הותיקה בארץ - המשתמשים שמגיעים לטיפול הם חבר'ה צעירים, רובם בין גיל 20 ל-30, עם דפוסי שימוש מאוד קשים. מיד אתן דוגמאות. מתוך המטופלים עליהם דיברתי דפוסי השימוש שאנחנו מגלים הם גם קצת שונים ממה שהכרנו בעבר, מה שדורש מהמערכת הטיפולית איזושהי היערכות. בעבר היה דפוס התמכרות שיכולת לתפוס אותו בנקודה מסוימת ולעשות הליך של מניעה. פה אנחנו רואים שמחצית מאוכלוסיית העולים הגיעו לארץ בשימוש, כשלפי דפוסי השימוש מרבית העולים מזריקים ואנחנו רואים בקרב העולים שכמעט ואין משתמשים שלא נגועים בהפטיטיס או מחלות זיהומיות אחרות כמו אידס. גילאי המטופלים צעירים מאוד, 20-30. בשפת המטפלים אומרים שכשמטופל מגיע לתחתית של הזבל אז יש לו את המוטיבציה האמיתית, פה אנחנו מדברים על מטופלים מאוד מאוד צעירים שאנחנו כבר רואים אותם מתגלגלים במערכות. נתון מאוד חשוב הוא שאנחנו כן רואים הצלחה מאוד גדולה במסגרות הטוטליות. זאת אומרת, בקהילות הטיפוליות שאני מפקחת עליהן.
איתן גורני
מה אחוז הנוער ב"מלכישוע"?
רקפת בן-גיא
אני לא יודעת על "מלכישוע".
קריאה
במלכישוע 40 בני נוער, מתוכם 6-7 יוצאי אתיופיה והיתר מחבר העמים.
איתן גורני
לדעתי רוב החניכים ב"מלכישוע" נוער ואלה חבר'ה שחוץ מהבעיה של הסמים הם חבר'ה לעניין, הם גומרים ונגמלים והם הולכים ישר לאוניברסיטה ללמוד. רובם הולכים ישר לאוניברסיטת חיפה.
רקפת בן-גיא
נכון, זה בדיוק העניין. יש פה את העניין של הבנת המנטליות. יש משהו בעניין המוסדי שהוא מאוד טוטלי. אנחנו מדברים בשלוש השנים האחרונות בקהילות הטיפוליות על עלייה של 40%. זאת אומרת, בקרב המטופלים ברגע נתון בתוך הקהילות הטיפוליות יש לנו 40% עולים חדשים. אני חושבת שיש פה איזשהו פקשוש של המערכת בעניין הזה ומיד ארחיב על כך.

אנחנו מזהים בקרב העולים החדשים מערכות משפחתיות שונות ממה שהכרנו בעבר. מרבית המטופלים מגיעים ממשפחות חד-הוריות, לפיכך העניין של מה קורה אחרי שהמטופל עובר את השיקום הוא מאוד משמעותי. פעם דיברנו על טיפול משפחתי ועל זה שכל המערכת מתגייסת וכו'.
היו"ר איוב קרא
דיברת על הצלחה במסגרות טוטליות, הסבירי בבקשה את ההצלחה הזו. זה קשור למעבר לחיים נורמטיביים.
רקפת בן-גיא
אני רוצה לחדד את המושג "הצלחה" כדי שלא נשלה את עצמנו, אני לא רוצה אחר כך לירוק לבאר שאני שותה ממנה. הצלחה בקהילה טיפולית, במסגרות טוטליות, נמדדת בשתי רמות: קודם כל, שמטופל יישאר עד סוף הטיפול. זה אומר ששנה וחצי הוא נמצא במסגרת, הוא לא פשע והוא עבר איזשהו תהליך של שינוי. זו הצלחה בפני עצמה כי אנחנו יודעים שבתוך המסגרות הקהילתיות בשלושה חודשים הראשונים יש 40% נשירה. קודם כל אנחנו רואים הצלחה ביכולת שלהם להישאר בתוך המערכת. לגבי מה קורה איתם בהמשך הדרך אנחנו עוד לא מספיק חכמים משום שמדובר באוכלוסייה צעירה. לגבי האוכלוסייה הותיקה אנחנו יודעים שבגיל 35 מתחיל איפשהו השינוי האמיתי והמטופלים נהיים עייפים מהשימוש בסמים, הרבה פעמים הם כבר חולים, ואז אנחנו באמת רואים טיפוס באחוזי ההצלחה. מרבית המטופלים שמגיעים לקהילות טיפוליות מקרב חבר העמים הם צעירים, בין גיל 20 ל-30, כך שאני לא יכולה לומר לך מה עוד יקרה איתם בהמשך הדרך. אני רוצה לחדד ולומר שהתקציבים שעומדים לרשותנו בנושא שיקום הם מאוד מצומצמים, לפיכך גם מה קורה איתם אחרי השנה וחצי האלה, כשמדובר על מטופלים שלא בהכרח יש להם מערכת תמיכתית משפחתית שהם חוזרים אליה, זה מאוד מחדד את העניין.

אני רוצה לומר בפורום הזה שיש לנו בעיה מרכזית לאורך כל המערכת בהגדרת הטווח של מה שנקרא "עולה חדש". עולה חדש, מבחינת מיצוי הזכויות שלו ומבחינת מי שזכאי לקבל אולפן וכיוצא בזה מוגדר בין 3 ל-5 שנים. כשאנחנו נתקלים הרבה פעמים באוכלוסייה שמגיעה, נחתה בארץ, לא מיצתה את הזכויות כמו הצטרפות לאולפן כי היא הייתה בשימוש, כשאנחנו מגיעים איתם למערכות תמיכתיות על מנת שיוכלו ללמוד עברית, למשל, אנחנו נתקלים במצבים שאנשים לומדים עברית תוך כדי הטיפול. אם מטופל נכנס לקהילה טיפולית וצריך בשביל הטיפול לדבר קודם צריך ללמד אותו עברית. זה מקום מאוד בעייתי, פה אני כן חושבת שיש מקום לעשות איזשהו שינוי. עכשיו אנחנו עובדים על נושא הקליטה ורואים שאף אחד לא לקחת בחשבון את האפקט של הדור השני. אנחנו יודעים שכל סוציולוג מתמחה יאמר שהאפקט של הדור השני, כאלה שבכלל לא נקראים כבר עולים חדשים כי הם אפילו נולדו בארץ, אבל אנחנו רואים עליהם את האפקט. מבחינת תקציבים הם לא זכאים לשום דבר, ואנחנו נתקלים בבעיה הזאת ביחידות שלנו. בעבר היו עובדים סוציאליים שמומנו קצת על ידי הרשות המקומית.
דוד מהרט
לגבי הקהילה האתיופית, זה שהמערכת לא מתמודדת עם וזה והם לא מגיעים לטיפול, נשמע כאילו זו בעיה שלהם.
רקפת בן-גיא
לא, אנחנו רואים את זה גם כבעיה שלנו.
דוד מהרט
אז תמצאו לזה פתרון. יוצאי אתיופיה לא מגיעים לטיפול ולא נגמלים, אתם מתייחסים לזה כאילו זה בסדר.
קריאה
אף אחד לא אומר שזה בסדר.
קריאה
ההפך הוא הנכון.
דוד מהרט
עובדה שלא נמצא פתרון.
רקפת בן-גיא
חלק מהתפקיד שאנחנו רואים לעצמנו הוא תפקיד של reaching out. אנחנו לא מתביישים לעשות את זה, אנחנו עושים את זה בכל המערכות שלנו, ממבוגרים ועד נוער. יש לנו בעיה, האוכלוסייה האתיופית לא מגיעה לטיפול.
דוד מהרט
בדיוק על זה אני מדבר.
היו"ר איוב קרא
אנחנו יושבים פה כדי לתת מענה לבעיות האלה. לא צריך להיכנס ללחץ, אנחנו נמליץ ונאמר את דברינו בסוף הישיבה.
רקפת בן-גיא
צירפנו לפרוטוקול הוועדה הזו סל צרכים ענק, אפילו נקודתי, לכל המקומות המרכזיים. אנחנו יודעים היום להצביע על כך שהתפיסות הטיפוליות שהיו ידועות לנו לגבי הישראלים הותיקים אינן רלוונטיות לגבי העולים. למשל, הנושא של שילוב מהיר בתעסוקה ובלימודים, אלה דברים שעובדים באוכלוסייה הרוסית. יחד עם זאת, אין לנו מקורות כספיים לזה.
סבטלנה שנקר
סמים זה הסימפטום, סמים זו לא הבעיה של הנוער העולה. צריך לראות מה גורם לזה. כך גם לגבי עבריינות ואלימות.
שרה כהן
נאמרו כאן הרבה מאוד דברים שבשיח שקיים כאן בין השירותים אלה דברים שאנחנו מדברים עליהם והם לא זרים לנו.
היו"ר איוב קרא
התייחסי בעיקר לכך שמשרד הקליטה נותן גושפנקא למלחמה הזו של כל הגורמים.
שרה כהן
כשליפה ראשונית, חלק מאותם עובדים סוציאליים שעובדים במרכזים של משרד הרווחה הם במימון שלנו: מרבית הכסף שמגיע למרכז "פידל" מגיע דרכנו, "עלם" מקבלת מאתנו כמחצית מהעלות וכמעט את כל העלות של הרכזים דוברי השפה ועוד. אני כבר מזהה כאן על השולחן מקומות שנתמכים על ידינו בכספים לא מבוטלים, אבל לא על זה אני רוצה לדבר.

ממה שראינו בכל העשור האחרון, בתחילה כל הזמן דיברנו על סוגיית הסיכון של נוער שנמצא בשוליים, זאת אומרת נוער שנושר מהמערכת הבית-ספרית, ושם חשבנו שיש את עיקר הבעיה. אני רוצה להחזיר לנתון שנאמר בהתחלה - יש כרגע בעיה חריפה גם אצל נוער שנמצא בתוך מסגרת החינוך הנורמטיבי. המשמעות היא כרגע שבעצם תהליכים שכרגע נעשים ברמה של הסברה בתוך מערכת החינוך הפורמלית מן הסתם פחות מותאמים לצרכים של נוער עולה בתוך המערכת החינוכית. זה אומר שלא רק נוער מנותק, שם זיהינו כל הזמן את הבעייתיות של השימוש בסמים, אלא נוער שהוא לכאורה נורמטיבי, שמבקר בתוך בית הספר, גם בקרבו אנחנו רואים את הבעייתיות. אלה דברים שכרגע בתוך הקשר עם משרד החינוך בהחלט יש לתת על זה את הדעת.
סופה לנדבר
כמה כסף אתם מעבירים לארגונים השונים?
שרה כהן
סליחה, תני לי בבקשה לדבר, אני לא יכולה לומר כרגע כמה אני נותנת לכל פרוייקט ופרוייקט, כמה בשנה שעברה וכמה השנה. אני אשמח למסור לך כל מידע שתרצי.

המחקר שכרגע יצא לגבי דפוסי שימוש בסמים בקרב יוצאי אתיופיה הוא מחקר משותף שלנו ושל הרשות למלחמה בסמים. מבחינתנו הוא בא בדיוק בשביל לנסות ולזהות מה הבעיה בקרב יוצאי אתיופיה.

צריך להתמודד עם הבעיה קודם כל בכיוון של המניעה. בחודשים האחרונים אנחנו מקיימים דיון רצוף עם הרשות למלחמה בסמים, אליו צירפנו גם נציגי עמותות ואנשים מתוך השטח, גם ארגונים של יוצאי חבר העמים וגם של יוצאי אתיופיה. המטרה הייתה מה אפשר לעשות עוד כדי לנסות להתמודד עם אותה בעיה גם בהעדרם של עובדים דוברי שפה ואיך אפשר כן ליצור איזושהי התמודדות שבנויה יותר על שותפויות. אנחנו מנסים ללכת כרגע יחד עם הרשות למלחמה בסמים על איזשהו תהליך שכרגע מכוון לקהל יעד שהוא קצת שונה ממה שהיה עד עכשיו באג'נדה, קהל של הורים עולים. אנחנו זיהינו את ההורים העולים כמשתנה חשוב וקריטי שהיום כמעט ולא מטופל. כוונתי לא לתוך המערכת הפורמלית אלא על המערכת הא-פורמלית, אל התוכניות שמכוונות לשטח, וזה בנוסף למה שכבר קיים ונעשה, משהו שאולי יכול ליצור כאן את התפנית, את השינוי. זיהינו כמה נקודות קריטיות. במצב של משאבים מוגבלים אנחנו הולכים לקראת פיילוט לכניסה והתערבות בשבעה יישובים, שלושה לגבי יוצאי אתיופיה - עפולה, יבנה וגדרה, וארבעה נוספים - חיפה, באר שבע ודימונה ליוצאי חבר המדינות ואור עקיבא לגבי יוצאי קווקז.
היו"ר איוב קרא
זה בתוך מערכת החינוך הפורמלית?
שרה כהן
לא. מבחינתנו נעשה כאן עבודה יישובית שבנויה על כל הרצף, אנחנו נזמין את כל מי שרלוונטי כי חלק מהדברים שעלו הם, למשל, לאחר האיתור כל מה שקשור להפניה ולשירותים מתאימים. זה פיילוט שאנחנו עושים כרגע עם הרשות למלחמה בסמים כשהדגש הוא על הורים. אנחנו היום מדברים על איזשהו ניסיון לעבודה אינטנסיבית יותר, שתנסה ליצור איזושהי תפנית ולנסות ללמוד ולגזור איזשהן הצלחות מההתערבות הזו.

משרד הקליטה בשנת 2004 מבחינתנו העלה את הנושא של ההתמודדות עם נוער בסיכון כנושא מרכזי. חלק מתוך התקציבים שאיכשהו הוסטו מיחידות אחרות בתוך המשרד הולכים כרגע לכיוון של התמודדות בנושא עבריינות בכלל ונוער עולה בסיכון בפרט, כשהנושא של סמים ואלכוהול הוא אחד מהם. אחד הפיתוחים היותר עדכניים זו התכנית שלנו שנקראת "מסיכון לסיכוי" שהיום פועלת בארבע רשויות. זו תכנית משותפת למשרד החינוך ולמשרד הרווחה, בה אנחנו מנסים להתמודד עם פרופיל של כ-500 בני נוער בסיכון ביישוב, כשהנושא של נוער עולה עובר חוק הולך לקבל שם ביטוי מיוחד. הביטוי הוא באמצעות הכנסת איש מקצוע דובר השפה עם מיומנויות של קצין מבחן. זה נעשה בשיתוף עם המשטרה. ארבעת היישובים נמצאים כרגע בפיילוט, כחלק מהתכנית הכוללנית ביישובים הללו. יש לנו מגמה כרגע יחד עם שירות המבחן לנוער להרחיב את זה ליישובים נוספים, שיחד עם המשטרה ועם שירות המבחן לנוער נזהה אותם כיישובים קריטיים, כלומר שבהם אנחנו רואים עלייה גוברת בשיעור העבירות והשימוש בסמים ובאלכוהול. מרכיב מאוד מרכזי בתכנית הזו הוא הקשר המיידי עם ההורים. לפעמים נער מגיע למשטרה וההורים יודעים אחרונים, הכוונה היא שאותו עובד יהיה עם הנער אבל יהיה גם עם ההורים של הנער כ"עסקת חבילה". זה הרבה וגם מעט, בוודאי לא נצליח להתמודד עם כל הצרכים אבל אני מקווה מאוד שלפחות בחלק מהכיוונים ננסה ליצור משהו אחר, שממנו אפשר יהיה ללמוד איך מתמודדים טוב יותר עם האוכלוסייה הזו.
רומן ברונפמן
אני תוהה על פרדוקס מסוים, שאני חושב שיש לו תשובה. כאשר אנחנו מעידים על כך שהמערכות עובדות במלוא המרץ אנחנו יודעים שהן נוגעות לחלק קטן מאוד של הבעיה. אני חושב שלסבטלנה הייתה תשובה, אולי כי היא באה מהשטח או כי היא למדה את הנושא או כי היא הצעירה מבין כולם פה, והתשובה שלה הייתה אמיתית. היא אמרה כמשפט פתיחה את המשפט הקלאסי, שהסמים זו לא הבעיה, הסמים זה סימפטום. אני חושב שהשימוש בסמים הוא סימפטום לבעיה האמיתית במדינה. אם המצב הכלכלי-חברתי במדינת ישראל לא ישתנה, כל המאבק בסמים יהיה לשווא.
היו"ר איוב קרא
העלייה הדרסטית בשימוש בסמים בקרב העולים בשנתיים האחרונות מדאיגה ביותר, ומה שחשוב הוא לא לחפש אשמים אלא לפעול ביד נחרצת על מנת למגר את התופעה הקשה של השימוש בסמים. על המשרדים המטפלים בנושא להפיץ חומר הסברתי המתאים לאוכלוסיית העולים.

אני קורא לראשי העדה האתיופית וארגוני הגג האתיופיים, בשיתוף פעולה עם המשרדים הנוגעים בדבר, לפעול להביא את הנוער הנגוע בסמים לטיפולי גמילה.

אני פונה לרשות למלחמה בסמים, למשרדי הרווחה, החינוך, העבודה והרווחה להפנות תקציבים לעמותות הפועלות לגמילה מסמים.

אני מודה לכם, הישיבה נעולה.

קוד המקור של הנתונים