כנסת פתוחה

פרוטוקולים/עבודה/7296



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
10.11.2003

פרוטוקולים/עבודה/7296
ירושלים, כ"ב בחשון, תשס"ד
17 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 64
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שני, ט"ו בחשון התשס"ד (10 בנובמבר 2003), שעה 12:30

יישום חובת המוסד לביטוח לאומי לפעול בהליכי גבייה מול מורשים – בעקבות "פרשת בנק הפועלים"

חברי הוועדה: שאול יהלום-היו"ר
יגאל יאסינוב
עיסאם מחו'ל
יאיר פרץ

אבי אקשטיין סגן המפקח על הבנקים
ירון זאבי,עו"ד לשכת יועצי המס
סיגל אבירם לשכת יועצי המס
דוד כהן סגן מנהל בנק הפועלים ירושלים
פרופ' יוחנן שטסמן מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי
רות הורן,עו"ד הלשכה המשפטית, המוסד לביטוח לאומי
יגאל בראזני סמנכ"ל גביה, המוסד לביטוח לאומי
דני אלקיים מח' גבייה, המוסד לביטוח לאומי

ג'ודי וסרמן

וילמה מאור

יפעת שפרכר



יישום חובת המוסד לביטוח לאומי לפעול בהליכי גבייה מול מורשים
בעקבות "פרשת בנק הפועלים"

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. אנחנו דנים ביישום חובת המוסד לביטוח לאומי לפעול בהליכי גבייה מול מורשים. לא היינו עוסקים בנושא הזה אלמלא הפרשה שנמצאת בחקירת המשטרה.

אנחנו לא באים להתערב בחקירת המשטרה, אנחנו גם לא עוסקים בדברים שיכולים להשפיע על חקירת המשטרה, אנחנו רוצים לדון בעניין העקרוני. נשמח לשמוע הסבר איך העניין העקרוני התבצע. הציבור בישראל עומד ומתפלא, כי לכאורה התברר שבין מוסד מאוד רציני כמו בנק הפועלים ובין המוסד לביטוח לאומי נעשה איזה שהוא מו"מ על ידי אנשים שנקראים "מאכרים".

יש תקנות בביטוח הלאומי לגבי מי יכול לעסוק במו"מ ומי מורשה לעשות את זה. אנחנו בספק אם האנשים האלה עונים על הקריטריונים. ההגדרות המקצועיות מאוד מוגדרות, כולל תעודה שהאדם צריך לקבל על כך שהוא מורשה לעסוק. מדובר כאן בסכום אגדתי. בדרך כלל מוותרים במו"מ על חלק מהסכום, אבל כאן מדובר בויתור על רוב הסכום.

אני רוצה להסב את תשומת לב חברי הוועדה לדוח מבקר המדינה מספר 52א, שזה הדוח מלפני שנה, בו נאמר שבשנת 1999 הפחית המוסד לביטוח לאומי קנסות בסכומים גדולים מהרגיל - 49 מיליון שקל לבנק הפועלים, ו-2.5 מיליון שקל לשירותי בריאות כללית. למשרד מבקר המדינה הוסבר כי ההפחתה נעשתה משום שהחוב שבגללו הוטל הקנס נוצר עקב סיבות טכניות שהמוסד אחראי להן. אני פניתי למבקר המדינה ושאלתי אותו אם הוא בדק שההפחתה נעשתה כדין. מבקר המדינה השיב לי כך : "אבקש להפנות את תשומת ליבה של הוועדה, כי בדוח השנתי של מבקר המדינה, בו פורסמו ממצאי ביקורת בעניין גביית דמי ביטוח ממעבידים, ישנו אזכור להפחתה שנתן הביטוח הלאומי לבנק הפועלים. אולם בעניין זה הובאו רק עובדת ההפחתה והסבר הביטוח הלאומי לגביה". האם ההסכם שעליו פרצה השערורייה הוא על הסכום הזה?

מדובר בסכום הזה.

הסכום שהופחת מגיע ל50 מיליון שקל. מי לפי התקנות מורשה לנהל מו"מ עם הביטוח הלאומי? האם לאליהו אריזוני יש הרשאה לנהל? האם הביטוח הלאומי צריך לבדוק שיש לאותו אדם את האישור? האם יש בדיקה עוקבת אחרי האישורים של האנשים כל תקופה מסויימת?

אני רוצה להודות על ההזדמנות להופיע פה ולהבהיר את הנושא, שמבחינתנו איננו פרשת הביטוח הלאומי. לביטוח הלאומי אין פרשה. הביטוח הלאומי פעל נכון לאורך כל הדרך, והוא היה חוזר על התנהגותו זו גם היום. אם מדובר בפרשה צריך לתת לה שם אחר. היות ואני לא רוצה להטיל דופי בשום ארגון ובשום בנק, אז אני לא אומר. מה שאני אומר הוא שלביטוח לאומי אין פרשה.

סעיף 364 בחוק הביטוח הלאומי קובע שכאשר לא משלמים לביטוח הלאומי חוב, זכאי הביטוח הלאומי, נוסף על דמי הביטוח, להטיל קנסות בהפרשי הצמדה למדד המחירים. בנוסף לכך אנחנו יכולים גם לדרוש ריבית בחוק. בסעיף 370 לחוק כתוב כך: "עובד המוסד שהמנהלה הסמיכה לכך, רשאי, על פי בקשה מנומקת ומטעמים מיוחדים המצדיקים זאת, לוותר על קנס בהפרשי הצמדה שחייב מי שלא שילם את דמי הביטוח במועד, על הפרש דמי ביטוח הנוגעים להפרשי שומה ועל קנס היקפי על אי הגשת דוח במועד וכן על ריבית". אנחנו יכולים לוותר על הקנסות, על ההצמדות ועל הריביות שאנחנו הטלנו לצורכי גבייה. מטרת הביטוח הלאומי היא לגבות את החובות המגיעים לו כחוק. הביטוח הלאומי עומד בכבוד גם בימים אלה בגבייה. הגבייה שלנו יותר טובה מכל גוף סטטוטורי אחר. גם השנה עלינו עליה ריאלית. כדי לעשות את הגבייה בצורה נעימה - אנחנו לוקחים גם מאנשים שאינם נמצאים בקובץ המס - אנחנו צריכים להפעיל שיניים שהחוק נתן לנו בסעיפים אלה. לכן אנחנו מטילים קנסות. אנחנו לא מתביישים לעשות את זה גם לגופים גדולים כמו בנק הפועלים או בנק לאומי.

מי מוסמך לבצע את ההוראה הזאת? בתקנות שלנו כתוב כך: "מעביד המבקש שהמוסד יפחית או יבטל קנס בהפרשי הצמדה שחוייב בהם, צריך להגיש בקשה כתובה ומנומקת ולהוסיף לזה הסמכה בכתב. ניתן לאשר הפחה או ביטול של קנסות בנסיבות אלה: כשהמבקש רוצה לפרוע את כל חובו למוסד, שפקיד הגבייה סבור שההפחתה תמריצו לעשות כן, כשהמעביד נפטר, אם החוב נוצר באשמת המוסד, או בשל בעיות שהמוסד אשם לה.." המחוקק נתן בידינו אפשרויות להשתמש באמצעים שלנו בצורה גמישה. כדי שזה לא ינוצל לרעה נקבעו במוסד הנחיות בתקנות איך לעשות את זה. נאמר כך: "מנהל מדור בסניף רשאי לאשר הפחתה של עד 25% מסכום הקנס על החוב לפרק זמן של 12 חודשים לכל היותר, ובסכום שאינו גדול מהשכר המרבי. מנהל סניף רשאי לאשר הפחתה של 70% מסכום הקנס, ו-50% מסכומי ההצמדה". אם זה חוב עוד יותר גדול, אז יש ועדה שעמה נמנים סמנכ"ל ביטוח וגבייה, סמנכ"ל תקציבים ומנהל סניף. הם רשאים כמעט באופן בלתי מוגבל לוותר על חובות, הצמדות וקנסות. אני חושב שהכללים נשמרים בקפדנות. אנחנו מקבלים אלפי בקשות בשנה.

מה מצא מבקר המדינה?

מבקר המדינה מדבר על 8600 חובות שהוקטנו.

האם נשמרו כל הקריטריונים?

על זה הוא לא מגיב.

בתפקידי הקודם כעובד סוציאלי במועצה אזורית שפיר הכרתי מקרים של חקלאים רבים שצברו חובות. הייתי מגיע למנהל הסניף בביטוח הלאומי. הוא היה יכול לוותר על כל הקנסות. הוא יכול היה לתת המלצה לבנק לתת לאותו חקלאי הלוואה ולפרוס אותה על פני 18 תשלומים ,20 תשלומים, הכל לפי גודל החוב ולפי המצב הכלכלי. הנוהל הזה קיים. אני מחזק את מה שהמנכ"ל אמר.

איך עושים את זה? לא תמיד מגיע האדם, המוסד, החברה, התאגיד או העמותה שהם בעלי החוב, אלא אפשר להיות מיוצגים. בסעיף 386 לחוק הביטוח הלאומי כתוב כך: "לא ייוצג אדם בפני המוסד אלא על ידי עורך דין, רואה חשבון, ידיד קרוב, נציג עובדים או מעבידים, נציג ארגון של יישובים חקלאים או אדם אחר שנתקיימו בו התנאים שנקבעו לכך". בתקנות הביטוח הלאומי גם כתוב שאפשר להיות מיוצג על ידי מישהו שהוא יועץ מס. כל אדם שיש לו הרשאה רשאי לבוא ולייצג מישהו, דהיינו זה מייצג נוסף על הרשימה ההיא. הוא צריך לבוא עם ייפוי כוח. כל הנהלים מתקיימים. עד כאן מבחינת השאלה העקרונית של ייצוג נאות, של הסמכות לוותר על קנסות ועל ההיגיון בוויתור הקנסות. אני חושב שאנחנו מקיימים את זה כהלכה.

אם תבוא חברה או מעסיק אל פקיד ויגידו לו שהם רוצים לשלם רק את ה-7500, לא את ה-2500 קנס וריבית, אז הפקיד ימחק. הוא יעשה נכון, כי 2500 קנס ניתן על-מנת להביא את ה-7500. 25% ויתור כל אחד יקבל בהבנה.

בוא נבדוק את בנק הפועלים. בנק הפועלים הוא הבנק הגדול במדינה. הוא משלם לנו בשנה כ220 מיליון שקל. היה ויכוח שנמשך שנים על סכום של 4.8 מיליון שקל, שגם זה כנראה חוב מצטבר. השאלה היתה אם חייבים או לא חייבים לשלם. היתה תקופה בסוף שנות ה-80 שהיו לנו בעיות עם המחשב. היתה מחלוקת עקרונית. פקידי הגבייה שלנו אמרו שלבנק גדול וחזק הם לא יותרו על שקל. בינתיים החוב תפח והגיע ל-20 מיליון בשנת 1998. אם נוסיף את הקנסות ואת ההצמדה נגיע ל-70 מיליון שקל. הבנק אמר שהוא יקח אותנו לבית משפט כי הוא לא מוכן לשלם את זה. מתוך 220 מיליון היה ויכוח על 50 מיליון שהוא בכלל הצמדה. החליטו אצלנו במינהל הגבייה, אחרי דיונים פנימיים רבים, שכדאי לוותר על אותם 49 או 50 מיליון שזה בעצם לא חוב, העיקר שנקבל את ה20 מיליון. אמר הבנק שהוא מוכן ללכת איתנו לדבר הזה.

אולי לא כדאי להיכנס לפרטי הנושא שמצוי בחקירת המשטרה.

אני לא דואג לחקירת המשטרה. אני אמרתי את זה בעיתונות, בטלוויזיה ואני אגיד את זה גם פה. אמרנו להם שאנחנו מוכנים לוותר להם על החוב. המידע הזה היה גלוי וידוע. היות ולסמנכ"ל היתה סמכות לבטל, הוא אמר שהוא יהיה יותר זהיר והוא יכתוב את הדבר למנהלה. הוא התייעץ עם הלשכה משפטית. גם היועץ המשפטי סבר כך. יחד הם הביאו את זה למנהלה. במנהלה יושבים כל הסמנכ"לים. באותה ישיבה נכחו 15 איש לפחות. ראיתם מישהו נותן שוחד בפומבי? המידע הזה איננו סוד. המנהלה החליטה לקבל 20 מיליון פלוס 5 מיליון שקל ולוותר על ההצמדה. לפי דעתי היא החליטה נכון. הם החליטו לחתום עם בנק הפועלים על הסכם בכתב על גמר הפרשה. אני חושב שמבחינת פרוצדורה נהגנו נכון, אפילו יותר מאשר מה שהחוק מחייב. מבחינת התוכן עשינו את העבודה נכון, כי גבינו את חובנו. לפי מה שהיה כתוב בעיתונות מישהו הלך להנהלת בנק הפועלים וקיבל מהם 7 מיליון שקל בשביל מידע שהוא חופשי אצלנו. אני לא רוצה להתערב במה שקרה שם, למה שילמו ומי שילם, שיבדקו את עצמם, אבל הביטוח הלאומי פעל נכון, בצורה הגיונית, גלויה ועל פי הנהלים.

שאלתי לגבי דוח מבקר המדינה, כי הדוח בדק את הנושא הכללי. דוח מבקר המדינה הוא לא כזה חיובי כמו שאדוני מציג. דוח מבקר המדינה אומר כך: "8 החלטות על הפחתת קנסות, כשכמה מהן גם על הפחתת הפרשי הצמדה, לא נומקו ולא נמצאו בתיק המעביד בקשה של המעביד ומסמכים התומכים בה. בהעדר בקשה או מסמכים כאמור אין לדעת מה היו הנימוקים המבקשים להפחתה, ומה היה הבסיס לקבלת ההפחתה. בהעדר אסמכתאות הדרושות כמתואר לעיל, לא ניתן לדעת מה היה הבסיס להפחתה ומי אישר אותה. השילוב של העדר אסמכתאות ומתן רשות לסניפים להשתמש בקוד המשרד הראשי, אף שמדובר בחודשים ספורים, היה יכול לאפשר לסניף לסדר החלטות כאילו אישרה אותן הוועדה העליונה". הוא מלמד על פרצה של מערכת הבקרה של המוסד, שעלולה היתה לאפשר מתן הטבה כספית למעבידים שאינם זכאים לה. מול מי הוא ניהל את המו"מ? אדוני הציג את התעודה שניתנת למייצגים. האישור הזה יכול להיות תקף ל-120 שנה? לא בודקים פעם בכמה זמן את הרשימה?

מבקר המדינה דיבר על דוגמאות כלליות, לא על הדוגמה שלנו. הוא לא מצא ניירות נימוק. אני לא טוען שבתוך אלפי הבקשות לא חסרים תיקי ניירות. אנחנו גוף ענף שיש לו 20 סניפים ראשיים. יכול להיות שפקיד X או גברת Y שכחו. מה שמבקר המדינה אומר מקובל עלינו. דברים כאלה מתקנים. דרך אגב, חייבים לתת נימוקים, זה כתוב בחוק. מבקר המדינה אומר שלא תמיד מקפידים הפקידים. אם הם עוסקים באלפים או בעשרות אלפים בשנה, אז יש כמה דוגמאות שהוא ימצא. אנחנו לוקחים את זה לתשומת ליבנו ומתקנים. פה זה נוהל בדרגים הגבוהים ביותר. את השמות האלה לא שמעתי מעולם, מינהל הגבייה לא שמע מעולם. לא ראינו את אדון אריזוני, אינני יודע מי הוא בכלל. בתקנות הביטוח הלאומי כתוב "היה המוסד סבור שאדם פלוני אינו רשאי לייצג את הזולת, ימסור לו המוסד הודעה בכתב". אני יכול מחר בבוקר להגיד לו שהוא לא יכול לייצג.

יש לנו יותר מ-4 מיליון פניות של הקהל בשנה. אפשר להגיד שעם פרומיל אחד מהפניות יש בעיות. פרומיל אחד מ4 מיליון זה 4000. עם 4000 בעיות אפשר לכתוב עלינו 10 פעמים על פני העיתונות. רבותי, תסתכלו על הפרופורציות. המוסד לביטוח לאומי מתנהל בסדר גמור, וטוב מאוד שהמבקר תופס משהו שהוא לא בסדר.

מבקר המדינה מדבר על 15%.

אלה התיקים שהוא בדק. אני מדבר על כמות הפניות והתלונות שיש בידי הביטוח הלאומי. לביטוח הלאומי יש 4 מיליון תלונות בשנה, שמתוכן חצי מוצדקות. כל הערה של מבקר המדינה מקובלת עלינו, אבל בעניין של בנק פועלים אי מרשה לעצמי להגיד שלא רק שמצפוננו נקי, אלא שפעלנו נכון ובצורה גלויה. מי שקנה מידע גלוי ושילם על כך שיסביר את עצמו. אין פרשה שנקראת פרשת הביטוח הלאומי.

רשיון הנהיגה שלי הוא בר תוקף ל-5 שנים. אם את כותבת שכל 10 שנים צריך לחדש את האישור, אז פקיד השומה יבדוק ויחדש את האישור.

אפשר לקבל את ההצעה שלך ולעשות את זה.

אני חושבת שיושב-ראש הוועדה צודק, אנחנו מוכנים לקבל את ההמלצה הזאת. גם אם בסופו של דבר יתברר שבעניין של בנק הפועלים לא היתה שום בעיה, מן הראוי לבדוק את הנושא של הייצוג בתקנות הקיימות, ובוודאי לעשות בקרה כל כמה זמן.

מר אקשטיין, האם כל בנק יכול לקחת כל אדם ולהגיד לו לעשות עסקים עם המוסד לביטוח לאומי? כאן מדובר בהתקשרות. נעזוב את הצד הפלילי, אנחנו לא עוסקים בו, אבל ברור שהיתה התקשרות בין בנק הפועלים למוסד לביטוח לאומי דרך "מאכרים". אומר הביטוח הלאומי שאליו הם לא הגיעו כי יש לו תקנות מסודרות לגבי מי יכול לייצג. האם לכם יש הנחיות לגבי מי יכול נהל מו"מ עם רשויות המדינה?

אני לא אדבר על הנושא של בנק פועלים. בקטע הזה יש חקירת משטרה. בשלב הזה אנחנו יושבים ולומדים את הנושא מהצד, כשאת המסקנות נסיק בהמשך. התקשרות של תאגיד בנקאי עם גופים אחרים היא לא פעילות מהותית בתאגיד בנקאי. אם אנחנו מסתכלים על הפעילות שעושה תאגיד בנקאי או התאגידים הבנקאיים בישראל, מרבית הפעילויות העסקיות שלהם נעשות בתוך התאגיד הבנקאי, עם אנשים בתוך התאגיד הבנקאי. הפיקוח על הבנקים מתרכז בפעילות הזאת, שזאת הפעילות שהיא עתירת סיכונים. יחד עם זאת, תאגידים בנקאים מתקשרים עם גורמים חיצוניים – מס הכנסה, ביטוח לאומי. הגופים שהתאגידים הבנקאיים מתקשרים איתם הם גופים שיש להם בקרות פנימיות שלהם. לא ראינו עד היום בעייתיות בהתקשרות של התאגידים הבנקאיים עם גופים אחרים. הבנקים בדרך כלל לוקחים את אנשי המקצוע הטובים ביותר. זה נוהל העבודה שאנחנו רואים לאורך כל השנים. המקרה ששמענו פה נראה לנו מקרה שלא מאפיין את מה שקורה במערכת הבנקאות. אנחנו לא מאשרים לתאגיד בנקאי שמישהו מהשורה יתקשר איתו ויגבה דמי תיווך. אני רוצה להדגיש שלא ראינו בעבר תופעות כאלו, לא ראינו גם תאגידים בנקאיים מתקשרים עם גופים שהם לא מהשורה הראשונה.

זאת אומרת שאתה מסכים איתי שאם יתברר שהלכאורה הופך לאמת, זה ידרוש מצד המפקח על הבנקים קביעת דרכי ייצוג מקבילים למוסדות בנקאיים.

אנחנו נצטרך לבחון את הנושא ולקבל החלטות. עד היום לא נתקלנו בכלל בתופעות מהסוג הזה.

אני רוצה לחזור לפרשה שהיתה לפני כמה שנים, שבגלל חוסר כוח אדם בלשכה המשפטית לא גביתם בזמן סכומים גדולים והחובות נמחקו. האם פה לא הלכתם למחיקת החוב מסיבה שהזמן אזל? איך קורה שלא מספיקים לגבות סכומים גדולים?

במקרה של החוב של בנק פועלים לא היתה שאלה של התיישנות, אלא ויכוח על גובה החוב. אתה מדבר על פרשת תביעות השיבוב, שאכן במשך שנים המוסד לביטוח לאומי לא גבה אותן. אנחנו לפני שנה גבינו 300 מיליון שקל בגין תביעות העבר. בחוק ההסדרים בשנה שעברה נכלל סעיף שאומר שאנחנו רשאים להתקשר עם פירמות של עורכי דין חיצוניים כדי שיעזרו לנו לגבות תביעות שיבוב. היה מכרז בראשותו של השופט שלום ברנר. גבינו סכומים משמעותיים. עבדתי על הנושא הזה שנים רבות, כדי להגיע למצב שתביעות השיבוב ייגבו עד תומן.

הביטוח הלאומי אומר שבפרשה הזאת הוא בסדר. המפקח על הבנקים אומר שאין לו ניסיון רע עם הבנקים. האם אצל בנק הפועלים הנוהל השגרתי הוא להשתמש ב"מאכרים" כאלה? מנכ"ל הביטוח הלאומי אמר שזה היה מיותר.

בשל העובדה שהנושא נמצא בתהליך של חקירה משפטית הבנק מנוע מלהגיב. אני מבקש להקריא מכתב של מנכ"ל הבנק, מר צביקה זיו, שכתוב בו כך: "אנחנו רוכשים כבוד רב לכנסת ומרבים להשתתף בדיוני ועדותיה בנושאים הנוגעים לבנקאות, אולם הנושא שהוועדה הנכבדת מתכוונת לקיים בו דיון נתון לחקירה משטרתית. במהלך חקירה זו נעצר בכיר בבנק. בשעה זו כאשר החקירה בעיצומה אנחנו נאלצים להימנע מכל מעורבות והתייחסות לנושא הנתון לחקירת המשטרה. נשמח להשתתף בכל דיון שיתקיים בנושא חשוב זה, לאחר שימוצה כדין הטיפול בנושא במערכת המשפטית".

אתמול הודיעו לנו מהבנק שלא יבוא אף אחד. זה נראה לנו דבר מאוד משונה. אנחנו שמחנו שהבוקר הודיעו לנו שאתה תייצג את הבנק. עזוב את הפרשייה הזאת. האם כשהבנק הולך לנהל מו"מ, הוא מנהל את זה בעזרת יועציו המשפטיים, רואי החשבון שלו, או שהוא נזקק לפעמים ל"מאכרים"?

באמצעות יועציו המשפטיים.

האם לאדון אריזוני היתה תעודה כזאת של מורשה?

אינני מכיר אותו, גם לא בדקתי אם הוא מופיע ברשימה.

האם מישהו מנציגי הביטוח הלאומי יודע אם לאריזוני היתה תעודה?

אם הוא לא רואה חשבון, הוא לא עורך דין והוא לא יועץ מס, אז אין לו.

הפרשייה הזאת עומדת על סדר היום כבר שבוע. אף אחד מכם לא בדק אם לאותו אדם יש תעודה או אין תעודה? שבוע ימים כבר עבר ואתם לא יודעים אם לאריזוני היתה תעודה או לא היתה תעודה?

אריזוני לא השתתף במו"מ של הביטוח הלאומי מול הבנק, לכן גם אף אחד לא חשב לבדוק את זה.

אבל הוא מופיע יום יום בעיתון.

העבודה שלנו לא מודרכת על ידי העיתונות.

אפשר לברר את זה.

אם הוא עו"ד או יועץ מס הוא לא צריך לקבל ממני את התעודה.

האם זאת תופעה קיימת ורק המקרה הזה התפוצץ, או שאנחנו מדברים על משהו שלא קרה ורק עכשיו קרה? אני יודע על חברות שהן בדרך כלל חברות של אנשים שעבדו במשרד כזה או אחר, שהופכות להיות יועצות ומכניסות לכיסן הון תועפות מתקציבים שמגיעים לרשות מקומית. האם אנחנו מדברים על תופעה דומה? האם זה אפשרי בביטוח הלאומי?

הביטוח הלאומי עובד כחוק באמצעות מייצגים מורשים.

יש לנו במחשב את כל אלה שקיבלו תעודות של יועצי מס. כל אדם שבא לביטוח לאומי ורוצה לתת ייצוג בודקים אותו במערכת. אחרי כן הולכים למבוטח ובודקים אם יש ייפוי כוח לאותו אדם. ככה פועלים בכל המערכות, הן לגבי המבוטח והן לגבי מעבידים. אנחנו פנינו ללשכת רואי החשבון וללשכת עורכי הדין כדי לקבל את הרשימה של כל חברי לשכת רואי החשבון וכל חברי לשכת עורכי הדין. את כל המערכות האלו נכניס למחשב.

אנחנו רשמנו בפנינו את סקירתו של המנכ"ל לביטוח לאומי. המנכ"ל מצהיר כי כל מו"מ של הביטוח הלאומי עם גופים שחייבים לו נעשה אך ורק על ידי אנשים מורשים, על פי החוק והתקנות. בנוסף לכך אנשים שזקוקים לקבל אישור על כך מקבלים אישור, והמוסד קיבל על עצמו למצוא תיקון להערה שהתקנות האלו הן תקנות שאינן נותנות הגבלה באישורים. אני מבקש להודיע לנו את התיקון שתמצאו.

מסר כאן נציג המפקח על הבנקים, מר אקשטיין, שמבחינת התאגידים הבנקאיים לא התקבלה עד היום שום תלונה, או שהם לא פגשו בתופעה דומה למה שהתפרסם לאחרונה בפרשת בנק הפועלים. במידה ויתברר שהפרשה נכונה, הרי גם הם יזדקקו לדיון בנושא אם יש להגביל או להוציא הנחיות כלפי התאגידים הבנקאיים עם מי הם מורשים לערוך את הדיונים באשר לחובות עם גופים ממלכתיים ואחרים כמו הביטוח הלאומי.

נציג בנק הפועלים לא התייחס לנושא החקירה. הוא הצהיר שהבנק מנהל את המו"מ עם העובדים הבכירים שאיתם הוא קשור, דהיינו עם היועצים המשפטיים או רואי החשבון, לא עם חברות או "מאכרים" פרטיים. גם רשמנו את הצהרת המנכ"ל, שהדברים שהועלו בדוח מבקר המדינה תוקנו או נמצאים בשלבי תיקון. בזה את שלנו עשינו. אם יתברר שהדברים חורגים, אז נתכנס לכינוס נוסף. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:35