הצעת חוק הספורט (תיקון מס" 5) (ייצוג הולם)



5
הוועדה לקידום מעמד האישה
17.11.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/7331
ירושלים, כ"ט בחשון, תשס"ד
24 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'50
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום שני כ"ב בחשוון התשס"ד (17 בנובמבר 2003) בשעה 11:00

הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 5) (ייצוג הולם), התשס"ד – 2003 – הכנה לקריאה
שנייה ושלישית – הצבעות.

חברי הוועדה: גילה גמליאל - היו"ר
זהבה גלאון
אורית נוקד
דליה איציק
לאה נס

עו"ד שירלי אבנר - משרד המשפטים
עו"ד אירנה ויריסקובה - משרד המשפטים
עו"ד רבקה שקד - נציבות שירות המדינה
עו"ד רינת שפרן - לשכה משפטית, משרד החינוך
שלומית ניר טור - מנהלת המחלקה לספורט נשים ועממי, משרד החינוך
מיכל כפרי - עוזרת שרת החינוך
עו"ד דפנה לנג - המועצה לקידום נשים בספורט
שאול אייזנברג - יועץ תקשורת, התאחדות הכדורגל
חיים צימר - מנכ"ל התאחדות הכדורגל
משה אביבי - היועץ המשפטי של התאחדות הכדורגל
מיכאל שניידר - יועץ משפטי, איגוד הכדורסל
לאה מלמד - חברת הנהלת איגוד הכדורסל
יונית שליין-אור - שדולת הנשים בישראל
רות פרמינגר - הוועד האולימפי
אורית טייכר - הוועד האולימפי
שלומית אשרי - שתי"ל

הלית מגידו

בטי שמיר

שרון רפאלי


הצעת חוק הספורט (תיקון מס' 5) (ייצוג הולם), התשס"ד – 2003 – הכנה לקריאה
שנייה ושלישית – הצבעות

בוקר טוב לכולם. אנחנו רוצים לקדם את הצעת החוק של חברות-הכנסת זהבה גלאון ואורית נוקד בעניין ייצוג הולם של נשים בספורט. לשמחתנו, ההצעה עברה בקריאה ראשונה בקונצנזוס מקיר לקיר של כל סיעות הבית. הבנתי שהיה ניסיון בעבר לקדם את הצעה והיא נפלה, אז זו כבר בשורה טובה.

אני רוצה לומר עוד מספר דברים שצריך להוסיף להצעת החוק: אחד מהם הוא עניין חובת הדיווח גם לרשות לקידום מעמד האישה נוסף על הדיווח לדיווח לוועדה לקידום מעמד האישה. דיברנו על זה גם בישיבה הקודמת, ואמרנו שלאחר הקריאה הראשונה נוסיף את העניין הזה. היו מספר הסתייגויות בעניין; קראתי מכתב שנשלח מעורך הדין של "מכבי צעיר" שטוען שחובת הדיווח לוועדה בכנסת מכביד עליו ביורוקרטית. לא מקובל ולא נהוג, זה יוצר תלות מכיוון שהם צריכים לדווח לכל כך הרבה---מי שירצה לעיין בזה המכתב נמצא פה. הם לא הגיעו לכאן היום.

חבר הכנסת גדעון סער שנבצר ממנו להגיע לכאן מכיוון שהוא נמצא עם ראש-הממשלה באיטליה, שאל מדוע הוספנו גם את העובדים ואת ההנהלה. מן ההגינות להעלות את זה כאן ולהסביר. ניתן ליועצת המשפטית הלית לעדכן אותנו. מבחינתי לא צריכה להיות מניעה להשאיר את זה כך.

אני רוצה לזרז את זה. אני רוצה להעלות את זה להצבעה – כבר אמרתי את זה אז – ולקדם את זה הלאה.

אנחנו דנים בהצעת חוק שנמצאת על התפר הדק והעדין שבין משפט ציבורי לבין משפט פרטי. אנחנו מבקשים להחיל כאן עקרונות של ייצוג הולם, עקרונות של שוויון שמקומם הטבעי הוא במשפט הציבורי על גופים שיש להם אלמנטים חברתיים. אמנם בשנים האחרונות יש האצה בהחלה של העקרונות הציבוריים על המשפט הפרטי, אבל עדיין אנחנו מאוד נזהרים, אנחנו לא עושים את זה כלאחר יד בצורה פשוטה, אף על פי שאותה ההצעה ניכרת במיוחד בגופים דו-מהותיים – מה שאנחנו מכנים דואליות נורמטיבית. בחוק הספורט המחוקק הטיל כבר חובות רבים על גופי הספורט השונים, אבל החובות נוגעים בעיקר לספורטאים, כמו למשל נושא הביטוח והבדיקות הרפואיות. היה כשל שהמחוקק חש בו בעיקר מהעברת הספורטאים וניתן לכך מענה בסעיף 11 א' רבה.

אני קיבלתי פנייה שטענה שבעצם החוק הזה מיותר; כאילו אין בו צורך משום שבסעיף 10 ב' יש כבר התייחסות לכך שבתקנונים צריכה להופיע "הזדמנות שווה לנשים בספורט". אני רוצה לענות על העניין הזה ולומר שהסעיף הזה מתייחס לספורטאיות, הוא לא מדבר על ההנהלה, הוא מותיר המון חופש פעולה בתקנון להבדיל מהצעת החוק שלפנינו שמטילה חובה על החוקה. הצידוק שנמצא בהצעת החוק כפי שהיא מנוסחת כרגע הוא שאותם גופים ממומנים בידי המדינה. כלומר, יש כאן תמיכה ציבורית לפי חוק יסודות התקציב. נשאלתי האם אנחנו צריכים לראות את דין מי שמקבל שקל אחד מקופת המדינה כדין מי שמקבל 90% מהתקציב הציבורי, ולעניין הזה חשוב לי שהוועדה תיתן את דעתה, כי אני נתקלתי בנושא הפחתת השכר שנכנס לתוקף מכוח חוק התכנית הכלכלית של מאי-יוני. שם נקבע שלא כל עמותה מחויבת בהפחתת השכר, אלא רק עמותות ש- 25% מהתקציב שלהן או יותר ממומן בידי המדינה. הוועדה צריכה לתת את דעתה האם אנחנו צריכים לחייב בחובת הייצוג ההולם החל מהשקל הראשון או שמא מן הראוי לתת קו אובייקטיבי שלפיו רק אותם עמותות או ארגונים שמקבלים אחוז מסוים ומעלה מתקציב המדינה.

לעניין שאלתו של חבר-הכנסת סער, נושא העובדים לא הוכנס בידינו. אנחנו לקחנו את העובדים וההנהלה מחוקים אחרים שמתייחסים לביטוי הולם, יש לזה תקדימים, וזו לא הייתה המצאה או גחמה של הוועדה.

לגבי חובת הדיווח, אנחנו לא נוהגים ככלל לכתוב בחקיקה דיווח לגופים באשר הם, אבל הרשות לקידום מעמד האישה היא חריג בעניין זה; היא גוף סטטוטורי, היא הוקמה מכח חוק, ויש לכך אפילו תקדים בחוק הרשויות המקומיות – יועצת לענייני מעמד האישה. משום כך אני לא רואה מניעה להטיל חובת דיווח.

אני רוצה להרחיב את הנקודה הראשונה שהעלית. כל עמותה שמקבלת מכספי המדינה, אם הם רוצים לוותר על השקלים הבודדים האלה, שיוותרו עליהם. כל עמותה באשר היא צריכה ליישם את נושא הייצוג ההולם ולא משנה אם הם מקבלים שקל או עשרות אלפי שקלים. זה צריך לעמוד בעינו. בנושא חובת הדיווח חברת הכנסת גלאון רוצה להעלות הצעה.

אני מקבלת את עקרון חובת הדיווח לוועדה ובראש ובראשונה לרשות. פנה אליי מנכ"ל הוועד האולימפי בישראל, אפרים זינגר, והסב את תשומת לבי לנקודה ששווה שנדון בה כי היא נראית לי הגיונית. הוא אמר לי שגופי הספורט פועלים בקדנציות של ארבע שנים. זאת-אומרת, אני לא מקבלת את המכתב הזה שזו ביורוקרטיה, אבל מי שרוצה לדווח, הוא אומר שאם הם יצטרכו לדווח כל שנה הם לא יוכלו להראות שינויים. לכן מכיוון שהקדנציה של כל גופי הספורט מסתיימת ב- 31 בדצמבר 2004 ובכל איגוד הספורט מתקיימות בחירות, הוא מציע שהסעיף יהיה מנוסח באופן שבו חובת הדיווח ייעשה אחת לארבע שנים, לדוגמה, בתום 30 יום מיום היבחרה של הנהלה חדשה לכל גוף. זה נשמע לי הגיוני, כי אחרת הם לא הספיקו לעבוד.

ארבע שנים? הם יסיימו את הקדנציה, ויגידו שלא עשו כלום, ובארבע השנים הבאות גם לא יעשו כלום.

אז צריך לחשוב.

ומה עם העובדים וההנהלה?

אנחנו מבקשים דיווח על הייצוג ההולם, לא ביקשנו מהם דיווח מה הם עושים בשיעורי הספורט. אני רוצה להתעדכן בעניין הייצוג ההולם. הוא מדבר על כך שכל ארבע שנים הם מתחלפים, וטוען שהם לא מספיקים לעשות כלום, ואין לו מה לדווח. אז קודם כל לזרז אותו כל שנה, ואם הוא לא עשה כלום, אז באמת יש לו בעיה. בעניין הזה מדובר על ייצוג, כלומר, אם הוא מכניס עוד אישה – מה הדיווח? אין פה הגשת פרוייקט תזה.

מכיוון שמרבית האיגודים מקיימים את ההבטחות שלהם אחרי המשחקים האולימפיים, וזה יוצא אחרי כל ארבע שנים, אולי היה היגיון. אבל אני יודעת שלמשל איגוד הג'ודו ואיגוד ההתעמלות החליטו לערוך כבר השנה את הבחירות שלהם ולא חיכו אחרי האולימפיאדה. זאת אומרת, יש לנו דוגמות אחרות. התאחדות הכדורגל לאו דווקא מקיימת את הבחירות שלה בסיום המשחקים האולימפיים, זו לא נקודת ציון. זה לא חל על כולם, זה חל על מרביתם. אנחנו מדברים גם על איגודים לא אולימפיים, ולכן נראה לי שדיווח פעם בשנה זה לא כל-כך יקר ולא קשה, זה מכתב.

לטעמי, אם נחייב חובת דיווח פעם בשנה נראה שהם עשו משהו. אם כל שנה הם יוסיפו עוד נשים זה רק יעשה טוב.

אני חושבת שתיקון להצעה שלך הוא נכון, חובת הדיווח צריכה להיעשות פעם בשנה, והיא גם גורמת להם לעבוד בזה – אם אני צריכה להיות ברורה. זה שוט חשוב.

אני מסכימה באמת לדברים של דליה. בתחילת הישיבה לרגע חשבתי שאולי אפשר באמת ללכת לקראתם, אבל אחרי ששלומית הסבירה את העניין אני משוכנעת שלא יקרה שום דבר אם באמת ידווחו. אנחנו רואים שמי שאכפת לו אפילו לא טרח להגיע.

ההצעה כפי שהיא, עם ההרחבה שלך לגבי השקל הראשון ובאשר לעמותות היא נכונה, ואני מקבלת את כל מה שהוצע עד עכשיו.

הוגשה לי הסתייגות על-ידי חברי-הכנסת ברכה, מח'ול וטיבי בנושא חובת הדיווח. הם מבקשים שתוטל חובת דיווח ראשוני תוך שלושה חודשים מיום קבלת החוק. הם אמנם לא נמצאים כאן, אבל חבר-הכנסת טיבי שהוא חבר הוועדה ודאי רשאי להסתייג. לטעמי, קצת מיותר להטיל את החובה שלושה חודשים מיד אחרי שהחובה נכנסת לתוקף, כי אני תוהה מה יהיה תוכן הדיווח הזה. ייתכן שאוכל לדבר עם חברי-הכנסת ולשאול אותה אם הם מעוניינים להגיש הסתייגות חלולה.

אם אנחנו מקבלים את ההיגיון שהציעה יושבת-ראש הוועדה, יכול להיות שכל הארגונים האלה צריכים לתת דיווח ראשוני מה המצב היום. היום אנחנו בתת-ייצוג, ובעוד שנה מאותו תאריך הם ייתנו דיווח מה השתנה. אז יהיה לכם פה רישום: ב- 1 בדצמבר זה היה המצב, ב- 1 בדצמבר שנה הבאה נוכל לבחון את זה. אני דווקא בעד. אם אנחנו הולכים על זה, אני בעד לקבל את ההסתייגות.

אני מציעה מה- 31 בדצמבר.

עד שהחוק יתקבל ויעבור זה נותן להם חודש.

אני לא מציעה לקבוע תאריך. כמה זמן מאז שהחוק נכנס.

זה נותן חודש, זה נורא מעט.

שלושה חודשים מיום קבלת החוק.

מיום כניסתו לתוקף.

הם אומרים שהשר ימסור לוועדה למעמד האישה תוך שלושה חודשים דין וחשבון בנוגע להמלצות הוועדה שהועברו למשרדו. תוך שלושה חודשים אנחנו נוסיף את ההסתייגות מיום כניסתו לתוקף. יש הסכמה?

כן.

מקבלים את ההסתייגות בתוספת: "מיום כניסת החוק לתוקף".

זה יחנך אותם להידרש בכלל לנושא.

זה לא דבר שמקובל בחוקים אחרים. בהתאם לסעיף 15 לחוק הספורט מוטל קנס על מי שלא ממלא אחר הוראות החוק. אולי זה מוצדק בעניין הדיווח לוועדה, ואני חושבת שיש מקום להבחין בין ועדה לבין רשות שהתפקיד שלה אינו כולל קבלת דיווח שוטף מגופים לא-ממשלתיים.

אבל אם מוציאים דו"ח, שולחים לרשות ושולחים לי עותק, למה לעשות סיפור?

יש בעקבות זה גם משמעות פלילית. צריך לקחת את זה בחשבון. לוועדה זה דבר אחד, לרשות זה דבר אחר.

את יכולה לחדד את ההבדלים בקנסות?

בהתאם לסעיף 15, העובר על הוראה מהוראות חוק הספורט או על תקנות שלפיו, דינו קנס כאמור בסעיף 61 א' 2 לחוק העונשין.

איך זה מבדיל בדיוק?

זה לא מבדיל. זה לא יוצר הבחנה כלשהי, כי מן הסתם עוד אין הבחנה בחוק בין חובה זו או אחרת, ואין התייחסות לרשות לקידום מעמד האישה. מלכתחילה הרשות לקידום מעמד האישה יכולה לפנות ולקבל מידע בהתאם לחוק חופש המידע.

באילו חוקים יש חובת דיווח לרשות?

רק בחוק הרשויות המקומיות.

ומה הוא אומר? חובת דיווח על מספר הנשים?

"היועצת לענייני מעמד האישה שזו היועצת ברשויות תדווח מידי שנה לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת, לרשות לקידום מעמד האישה ולמועצת הרשות המקומית שבה היא עובדת על פעולותיה ועל המשאבים העומדים לרשותה".

לכן אני רוצה להמשיך לשאול. עם כל ההערכה לרשות לקידום מעמד האישה, הרשות יזמה לדאוג לייצוג הנשים במועצות המקומיות. לא דומה חוק הספורט שנחקק בכנסת ומחויב בדיווח לוועדה. אני גם לא חושבת שבעניין הזה צריך להיות מעמד שווה, עם כל ההערכה שאני רוחשת לרשות ולוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת. זה לא דומה. אני אומרת את זה עכשיו כהגנה על הוועדה. לא צריכה להיות אותה חובת דיווח; הרשות יכולה להתעדכן, ופה זה יכול להיעשות אופציונלי. הוועדה לא צריכה לתת אותו משקל לרשות לקידום מעמד האישה בנושא חוק הספורט בייצוג נשים בספורט בעניין הזה.

נדון בחובת הדיווח גם לרשות. כל מי שרוצה לדבר רק בעניין ההסתייגות הזו ידבר.

מי העלה את ההסתייגות הזו?

הרשות עצמה.

אני רוצה לומר כמה דברים בנושא הרשות. לטעמי, כוועדה לקידום מעמד האישה יש לנו זרוע ביצועית. אני תמיד אומרת שאני מייחלת שתהיה שרה לקידום מעמד האישה במדינת ישראל. נכון לעכשיו זה עדיין לא קיים, אבל עד אז יש לנו הרשות לקידום מעמד האישה שאני רואה בה הזרוע המבצעת הקיימת נכון להיום מבחינת הוועדה. מכיוון שכך, אני רואה גם את החשיבות שלה. אני לא רואה פה בכלל דברים שעומדים במקביל. זו זרוע מקבילה שצריכה לקבל את כל הכוח מאיתנו כדי שתוכל להוציא דברים לפועל.

אין לה מעמד בכנסת.

זה לא סותר את זה.

לשום רשות ביצועית לא צריך להיות מעמד---

זו דעתך.

אני מודה שאני לא כל-כך מבינה את העניין. יש לנו מטרה, והיא תושג באמצעות חקיקה.

לא בחקיקה. את לא יכולה אפרופו חוק זה או אחר לתת משקל---

אני נותנת משקל גם לרשות וגם לוועדה.

אבל את לא עושה את ההבחנה כשאת עושה את השימוש בחקיקה.

אבל למה לא לתת להם? זו השאלה.

כי בעיניי אין להם מעמד שווה.

אבל זה לא קשור, אם תהיה חובת דיווח לשר, הוא במעמד שווה?

ברור שחובת הדיווח הוא כלי אלמנטרי בניסיון ליישם חוק מהסוג הזה שמונח כאן על השולחן; אבל כמו שאמרו פה חברותיי היועצות המשפטיות, יש הבדל בין רשות לבין ועדה, ואני אסביר מדוע. גם לנו בחוק שירות המדינה מינויים סעיף 15 א' משנת 1995 יש חובת דיווח גם לוועדה לחוקה חוק ומשפט שלא אוכפת את זה בכלל, לוועדה לקידום מעמד האישה ולנציבות שירות המדינה. המשרדים חייבים בדיווח לנציבות שירות המדינה שגם היא רשות לצורך העניין. ההבדל הוא שעל-כך אין סנקציה. הבעייתיות כאן היא שבחוק הספורט גופא יש סנקציה, זה החוק היחיד, ואני מצטרפת לשמחה שיש כאן סנקציה כי זה בא מתוקף חוק הספורט, ולא מתוקף הרעיון של ייצוג הולם. כל משרדי הממשלה חייבים לדווח לנציבות שירות המדינה ולפעמים הם אינם מדווחים. כל החברות הציבוריות והממשלתיות חייבות לדווח לרשות לקידום מעמד האישה לא כרוטינה, אבל אם הרשות פונה אליהם. לפעמים הם מדווחים ולפעמים לא, ואין עליהם סנקציה וקנסות. החוק הזה מיוחד שעוגנה בו חובת דיווח מיוחדת לכנסת, וברגע שאת תעגני גם חובת דיווח לרשות שעלולה להפעיל עליהם קנס זה בעייתי, זה יוצר במשפט הציבורי אפליה לרעה של הגוף הזה. אני לא יודעת אם זה ראוי. הרשות יכולה לפנות תמיד לקבל דיווחים מכוח חוק הרשות, יש לה הסמכה בחוק הרשות לקבל דיווחים, להעלות שאלות, אבל אין לה הסמכה בינתיים להטיל קנסות.

את הבעיה הזו אפשר לתקן תיקון קטן.

אנחנו במשרד החינוך תומכים בעמדה של משרד המשפטים וגם במה שרבקה אומרת. מעיון בסעיף 5 לחוק הרשות לקידום מעמד האישה יש כאן התפקידים של הרשות. דיווח איגודים לרשות אינו בהגדרת התפקידים. סעיף 5.3 קובע שהתפקיד שלה הוא לרכז מידע ונתונים. היא יכולה לקבל את המידע הזה מהוועדה עצמה, לא צריך להקשות על האיגודים גם לדווח לוועדה.

היא יכולה לקבל מהאיגוד בפניות.

גם ככה חריג הדיווח לוועדת הכנסת, זה לא מופיע בהרבה חוקים, אבל אפשר להסתפק רק בדיווח לוועדה.

הרשות צריכה לקבל מהוועדה. יש הבחנה מאוד ברורה בין ועדות כנסת לבין רשויות ביצוע. אני לא חושבת שוועדה צריכה לתת משקל שווה, ואני אומרת את זה עם הרבה הערכה לפעילות של הרשות. הרשות תתעדכן או שהוועדה תחליט שהיא שולחת לרשות באופן רוטיני או שהרשות תתעדכן על-ידי הוועדה. לא נכון לעשות את זה.

או שבחובת הייצוג ההולם יכניסו חובת דיווח לרשות כולל קנס.

לטעמי, זה מה שיהיה. כנראה לא מבינים מה תפקיד הרשות. היא זרוע ביצועית. את אומרת שהוועדה תעביר---

יש כאן נקודה נוספת, הרשות היא סטטוטורית, ויכול להיות שיש כאן היבט תקציבי; הרשות תגיד: "רגע, אנחנו צריכים לטפל עכשיו בנושא נוסף, אנחנו צריכים עוד כח אדם". יכול להיות שזה רק יסבך את זה.

אתן נותנות את כל הטיעונים למה כן.

לא.

בהיבט תקציבי אנחנו צריכים לקבל את עמדת משרד האוצר כי הרשות תבקש עוד כח אדם כדי ליישם.

מעולה. הרעיון של הוועדה הוא ליצוק תוכן בכמה שיותר. בזכות הוועדה יש רשות, ואנחנו לא צריכים לדאוג אם יהיו להם יותר סמכויות, אנחנו צריכים לדאוג אם לא יהיו.

משרד החינוך אמור להפעיל את הסנקציות בעת הצורך.

נכון. לא הרשות מטילה סנקציות וגם לא הוועדה.

אז למה צריך לתת להם את הדיווח הזה? אם זה ככה הם לא רלוונטיים, הם יכולים לקבל את זה בתור ניירת, וזהו. אם אין להם יכולת לאכוף את הסנקציה, למה הם רלוונטיים, למה צריך לעגן אותם בחקיקה? זה לא נראה לי הגיוני.

אני מבקשת להדגיש שתפקיד הרשות הוא בעיקר לפקח על רשויות מקומיות, על גופים ממשלתיים. לכן חובת הדיווח מובנת בהקשר של רשויות מקומיות, פחות כאשר מדובר בגופים פרטיים כמו האיגודים וארגוני הספורט.

רוח הדברים ברורה. אני רוצה לשמוע את חברות-הכנסת כדי לדעת מה מבחינתכן.

אני חושבת שיש בעיה בהטלת גזרות שגופים לא יכולים לעמוד בהם. שלומית קודם העירה שמשרד החינוך ממונה על ביצוע החוק, אבל עובדה שגם הוא אינו מטיל קנסות.

זה קורה.

דוגמה אחת את יכולה לתת לי? אני לא מכירה.

בנושאים של הדרכה. בדרך כלל לא, טוב שיש סנקציה כי בדרך כלל זה לא נעשה, מתוך תקווה שהגופים יבינו את נחיצות הנושא ויפעלו בהתאם אין סיבה להפעיל סנקציה.

אני חושבת שיושבת-ראש הוועדה צודקת בעניין הזה. אין שום סיבה שגם הרשות לא תהיה מעורבת כאן, אני לא הבנתי מה הבעיה.

יש כאן בעיה עקרונית בתפיסת תפקידן של רשויות שהן זרועות הביצוע של המדינה לבין תפקידן של ועדות כנסת, ומה מדווחים לוועדות הכנסת. מה תפקידה של ועדה בכנסת בהפעילה את הרשות, ומה תפקידה של רשות. יצירת מעמד שווה בהקשר הזה של חוק הספורט היא חטא לשני הגופים: הן לרשות והן לוועדת הכנסת. זה לא משקל שווה.

אם אני מבינה נכון, את אומרת שהוועדה אמורה לבקר את הרשות בהיותה זרוע מחוקקת וההיא מבצעת. לכן את אומרת שזה ערבוב רשויות.

נכון! זה לא מעמד שווה.

אז אם נותנים דיווח לגבי הרשות המוניציפלית---?

הדיווח המוניציפלי הוא בהגדרת החוק שייצג את הקמת הרשות לקידום מעמד האישה. זה שני דברים שונים. זות תפיסה עקרונית מה תפקידן של זרועות ביצוע ומה תפקידן של ועדות בכנסת. זה לא הגיוני מבחינה מנהלית, סדרי שלטון, לא מבחינת החוק. אם כבר שולחים לפה אז גם ישלחו לשם, אבל לא מדובר בהקשר הזה, יש כאן ראיה לא נכונה של תפקידי הגופים.

אותי זה לא שכנע, אבל נעלה את זה בהצבעה בסוף, ומה שתחליטו יהיה מקובל.

לגבי הנקודה הראשונה שהעלתה הלית, האם אתן רואות לנכון להחיל את החוק בכל עמותה באשר היא?

כן, בטח.

אז זה התקבל. לגבי השאלה למה מדובר על עובדים והנהלה, מבחינתכם זה ברור?

כן.

ולגבי ההסתייגות של אחמד טיבי, מח'ול וברכה? מקובלת תוך כדי הוספת ההסתייגות שתחילת שלושת החודשים היא מיום כניסת החוק לתוקף.

יש עוד מישהו שרוצה לדבר לפני שמעלים את הדברים להצבעה?

אני רוצה להתייחס בקשר להיקף התחולה של החוק מכל עמותה. המטרה של החוק היא חשובה, והיא באה לידי ביטוי נכון כשמחילים את זה על גופים דו-מהותיים. עמותות פרטיות פועלות באופן ציבורי כמו התאחדויות ואיגודים. כאשר מיישמים את זה על עמותות של קבוצות כדורגל, כדורסל, כדוריד – למשל, קבוצה נרשמת לליגה ג' בהתאחדות לכדורגל, 7 גברים מחליטים להקים עמותה ולהירשם כקבוצה, בוחרים 3 שיהיו חברי ההנהלה שלהם, והם צריכים ליישם את החוק הזה – תאורטית אין בעיה ליישם את העניין הזה, באופן מעשי בהרבה מאוד מקרים כשמדובר בגופים שאין להם החשיבות הציבורית של הייצוג של אותו ענף לחייב בעניין הזה, זה יעורר בעיות ויגרום להרבה מאוד פעולות פיקטיביות ודיווחים שישקפו מצב פיקטיבי של צירוף של שם של בת משפחה, בעוד בפועל העניין לא ייושם ולא ייצא לפועל, כי אני חושב שאין עניין. אמנם בחוק כתוב לגבי ביטוי הולם "בנסיבות העניין", אז יאמרו שנסיבות העניין של הקמת קבוצת כדורגל בליגה ג' אינן מחייבות את זה. ואם מישהו יגיד שזה כן מחייב, יצרפו בת משפחה מעל גיל 18 ויאמרו שיש ביטוי הולם. המטרה הייתה צריכה להיות שבגופים ציבוריים שמייצגים ענף ובאים לידי ביטוי בהיבטים האלה החוק נכון, צריך לחול וצריך לבוא לידי ביטוי. בעמותות האלה אין שאלה של היקף כי ממילא התמיכה הציבורית היא אפסית, אבל יצטרכו בכוח לחפש אישה כדי לענות על תחולת החוק. בעמותות האלה, בעיקר בליגות הנמוכות הצירוף הזה והאופן שבו יעמדו בדרישות החוק יהיה פיקטיבי ולא יענה על מטרת החוק שהיא כשלעצמה חשובה.

עולה מדבריו של מר אביבי שאנחנו מדברים רק על כיוון אחד, נשים; אבל הבעיה יכולה להיות גם בנושא של גברים בקבוצות נשים. לעניין הזה אין ביטוי בחוק אף על פי שאתם אמורים לציין את זכות האישה, אבל אם כבר מחוקקים חוק רצוי שגם הנושא הזה יופיע.

דבר שני, הסעיף הזה מועתק עקרונית מסעיף 6 ג', אבל את הסיפא של 6 ג' משום מה לא הכניסו, ואני חושב שהוא מאוד חשוב. הסיפא אומר שבמקומות שיש בחירות זה לא יחול. אני לא רואה סיבה מדוע פה לא יכניסו את זה. צריך להכניס גם את החריג שזה לא יחול במקרה של בחירות, כי בבחירות אף אחד לא יכול לשלוט בזה.

יש לי הצעה לפתרון. אולי נעשה שריון כמו שיש לנשים בכנסת.

אני מייצגת את העמותה לקידום הנשים בספורט. בין היתר, בשם העמותה לקידום נשים בספורט, שדולת הנשים הגשנו בג"צ נגד איגוד הכדורסל בנושא של ייצוג הולם. בדקנו את הנושא הזה לעומק וגילינו שהבחירות שעליו מדבר מיקי שניידר הן למעשה ועדות מסדרות. אין שם בחירות דה-פקטו. כשביקשנו שיהיה ייצוג הולם לנשים הביאו את הטיעון שכרגע שמענו מאדוני בכיוון ההפוך: למה קבוצות יביאו נשים בעוד הם מיוצגים על-ידי גברים, ואלה קבוצות של גברים. כשהפועל ומכבי מביאים את הרשימות שלהם לאיגוד, אז פה הם יכניסו אישה שהיא לא מעורבת? חייבים להתחיל את המהפך הזה מלמטה; חייבים להיכנס לענפים של העץ, כי כשנגיע למעלה יבואו בטיעון הזה שלמטה אין נשים, ולכן הן גם לא יכולות להגיע לצמרת.

אני עמותה לקידום נשים בספורט, חברת הנהלת איגוד הכדורסל; אני כאילו נבחרתי. מאוד אכפת לי כדורסל נשים, אני לא מצליחה להיבחר כיושבת-ראש ועדת כדורסל נשים, זאת-אומרת, יש שם מינוי של מישהו, וזה לא עלה לבחירות, לא היה בהצבעה. אני רוצה לחזק את דבריה של עורך-דין לנג, אין שם שום בחירות, לא מביאים מועמדים ובוחרים מישהו; מביאים שמות ומציגים את ההנהלה. זו ועדה מסדרת. גם במקום שיש כדורסל נשים אנחנו לא מצליחים לקבל את ניהול הוועדה הזו.

אנחנו נעלה את הצעת החוק להצבעה. כל הדברים שהיו בהסכמה הם בהסכמה? לגבי חובת דיווח לרשות---

אני מציעה שנאשר את החוק, ובנקודה הזאת הייתי רוצה להתייעץ ברשותך אם היועצת המשפטית של הכנסת.

אני ביררתי עם היועצת המשפטית של הוועדה.

אני דווקא כן הייתי מעוניינת לקבל את ההצעה של חברת-הכנסת.

בסדר, אז את זה אנחנו מורידים, וזה לא יצריך אותנו לחזור.

לא.

אני אבקש להקריא את נוסח הצעת החוק לפני שאנחנו מאשרים אותה: ייצוג הולם 9 א'

א. "בקרב העובדים וההנהלה של אגודת ספורט, ארגון ספורט, התאחדות וארגון, המקבלים תמיכה לפי חוק יסודות התקציב, התשמ"ה – 1985 (בסעיף זה – גופי ספורט), יינתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגן של נשים בסוגי המשרות השונים, ובלבד שאם לצורך ביצוע הוראות סעיף זה נדרשת העדפת אישה תינתן העדפה כאמור אם המועמדים בני שני המינים הם בעלי כישורים דומים".

ב. (1) גופי ספורט ידווחו בכתב אחת לשנה לוועדה לקידום מעמד האישה של הכנסת על ביצוע הוראות סעיף זה (בסעיף זה – הדוח); הדוח יימסר לוועדה לא יאוחר מיום 31 בדצמבר של שנת הדוח.

(2) הוועדה תקיים דיון בדוח לא יאוחר מ- 60 ימים מיום מסירתו, תעיר הערותיה ותגיש המלצותיה לשר, כפי שתמצא לנכון".

בנוסף לכך אני אוסיף את הסתייגויותיו של חבר-הכנסת טיבי ואחרים, כפי שהוסכם בוועדה בעניין דיווח ראשוני אחרי 3 חודשים מיום כניסתו לתוקף של החוק.

זה גם יענה על כך שב- 31 בדצמבר הם לא יצטרכו להגיש את הדוח, בפחות מחודש.

מי בעד? פה אחד. תודה רבה לכולם.




הישיבה ננעלה ב- 11:50