פרוטוקולים/כספים/7698



5
ועדת הכספים
5.11.2003

פרוטוקולים/כספים/7698
ירושלים, כ"ו בטבת, תשס"ד
20 בינואר, 2004

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום רביעי, י' בחשוון בתשס"ד (5 בנובמבר 2003), שעה 9:00

1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 130), התשס"ג-‏2003
2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 134), התשס"ג-2003
3. תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ג-‏2003
4. תיקון תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: דניאל בנלולו – ממלא מקום יושב ראש הוועדה
רוחמה אברהם
רוני בריזון
נסים דהן
אבשלום וילן
אליעזר כהן
יעקב ליצמן

עו"ד רחל זכאי נוימן מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד יעקב קוינט מינהל מקרקעי ישראל
עו"ד מוטי בניאן לשכת עורכי הדין
ישעיהו בן יהונתן סגן מנהל אגף המכס ומע"מ
קובי בוזו כלכלן, אגף המכס ומע"מ
עו"ד איריס וינברגר אגף המכס ומע"מ
דפנה עין דור כלכלנית, משרד התחבורה
יואב לבנה ראש תחום תקינה, מינהל התעופה האזרחית
צביה בלאו לשכה משפטית, מינהל התעופה האזרחית
מוטי אנגלמן מינהל התעופה האזרחית
שלמה אלישר מנהל אגף כלכלה, משרד התחבורה
סמדר אלחנני יועצת כלכלית לוועדת הכספים

שגית אפיק

טמיר כהן

יפה קרינצה





1. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 130), התשס"ג-‏2003

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה. נציג המכס, בבקשה.

יש לנו היום שני צווים שהם שלושה נושאים. המטרה שלהם זה לייעל את גביית המסים. בתיקון מספר 130 מדובר על נורות. כפי שידוע, יש על נורות מס קניה של 10% מהמחיר הסיטונאי. על כל הנורות יש מס קניה, פרט לנורות של מטולי תמונות. מטולי תמונות, ויוגראפים, היום כבר כמעט ולא משתמשים בהם. היום כמעט כל המצגות נעשות עם מקרנים וברקואים.

בגלל שהנורות האלה היו פטורות ממסים, היה ניצול לרעה של הפרט. היו מייבאים נורות של מנורות ונורות של מטולי תמונות ביחד, והיו מצהירים עליהן כפטורות. מה שרצינו לעשות זה תיקון, שכל הנורות יהיו חייבות במס קניה אחיד.

איזה עוד נורות?

הכל חייב היום במס קניה, בסך הכל. לשם האחידות נטיל על הכל.

אין על זה הסכם בין-לאומי? גם בהסכמים יש הגבלה על מס קניה.

אין הגבלה.

מדובר, כפי שאתם רואים, בתוספת הכנסות שולית של 36,000 ₪, בגלל שהכמות קטנה. אין הרבה נורות מהפרט הזה.

אתה לא מסתדר עם היבוא בגלל הברחות וכל מיני זיופים, נכון? בגלל זה אתה הולך לשים על הכל - - -

לא על הכל. היום יש על הכל חוץ מנורות של מטולי תמונות.

יש יום על הכל, חוץ מקבוצה מאוד מצומצמת. רצינו לעשות אחידות, וגם מבחינה כלכלית זה נכון, שיהיה אותו מס. זה יותר טכני כדי לסדר את תהליך המכס, וכמו שאתה שומע זה רק 36,000 שקל, כל ההכנסות בשנה שלמה.

אם זה שווה בשביל 30,000 שקל שבאת לוועדה, אז בסדר.

תודה רבה. מי בעד אישור הצו?

הצבעה
בעד: פה אחד
נגד: אין
אושר

תודה, תיקון מספר 130 אושר.






























2. צו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין (תיקון מס' 134), התשס"ג-‏2003

אנחנו עכשיו בתיקון 134. מדובר פה בשני נושאים. הנושא הראשון הוא טבק לא מעובד. מסתבר שיש יבוא גדול מאוד של טבק לא מעובד. הוא היה פטור ממס קניה, והוא הגיע לארץ במקביל מכונות לחיתוך טבק ולסכינים. מה שעשו, זה שקצצו את הטבק הזה והכינו מזה סיגריות. כפי שידוע, על סיגריות יש מס מאוד גבוה - - -

והרבה הברחות.

בשיטה הזאת התחמקו מתשלומי מסים. סדר הגודל היה 130 מיליון שקל התחמקות ממסים, וזו הסיבה שהטבק הלא מעובד היה פטור ממס קניה.

הטבק הלא מעובד הוא בצעת חומר גלם לתעשייה. חומר גלם לתעשייה מקובל עליו שיש לו פטור.

הוא מקבל את הפטור. מר בוזו יסביר, הוא מטיל ונותן פטור לתעשייה.

אנחנו מטילים את מס הקניה על הטבק הלא מעובד, אבל במקביל אנחנו נותנים תעודות לכל מי שמתצהיר כחוק שהוא מייצר סיגריות. הוא משחרר את זה בפטור מהנמל - - -

אז מי ישלם? מי מביא טבק לא מעובד זה רק יצרני הסיגריות.

לא, מסתבר שהביאו עוד אנשים, שעשו את זה באופן לא חוקי ולא דיווחו לשלטונות.

אתה יכול לראות מי שמייבא כמות גדולה של טבק. אתה רואה מי עושה את זה.

נכון, זה נמצא עכשיו בחקירה.

היה כתוב בעיתון שתפסו כמה מפעלים פירטיים לייצור סיגריות, שמייצרים ומוכרים.

הנושא השני הוא מגני בוץ. גם פה אנחנו עושים סדר. על כל חלקי החילוף לרכב יש מס קניה בשיעור של 12%.

מה זה מגני בוץ?

זה ליד הגלגלים.

אין לי רכב, אז אני לא יודע. אני יודע מה זה "מגני", לא יודע מה זה "בוץ".

כשיש גשם , יש מים, יש בוץ.

אתה עונה לו? נפלת בפח?

אני תמיד נופל בפח.

על כל חלקי החילוף לרכב יש מס קניה בשיעור 12% מהמחיר הסיטונאי. גם על מגני בוץ מגומי תאי – זה סוג אחד – יש עליו מס קניה בשיעור של 12%. בטעות לא חייבנו מגני בוץ אחרים ולכן היום הם פטורים. גם כאן, אנחנו רוצים לעשות סדר. אנחנו רוצים לחייב את מגני הבוץ האלה במס קניה בשיעור 12% כיוון שיבואני רכב מייבאים את כל החלקים יחד, ויכולים לעשות כל מיני משחקים, להעמיס דווקא על מגני הבוץ האחרים או שאר חלקי חילוף לרכב.

מה היה הרציונאל לפטור אותם?

בטעות ניתן הפטור.

אז תעשה תיקון טעות וגמרנו.

זו העלאה. לא היה על זה מס והיום יש על זה מס. פורמלית, לפי הכללים אם יש העלאת מס אנחנו צריכים להגיש את זה לפה, כדי שתבקרו אותנו, זה הכל.

מי בעד אישור הצו?

הצבעה
בעד: פה אחד
נגד: אין
אושר

אושר, תודה רבה.

תודה רבה.




































1. תקנות מינהל מקרקעי ישראל (אגרות), התשס"ג-‏2003

תקנות מינהל מקרקעי ישראל. עו"ד זכאי נוימן, בבקשה.

מזה שנים גובה המינהל סכומים על מספר שירותים שהוא נותן, ולא בגין אחרים. אנחנו חושבים שהדרך הנכונה להסדיר את הנושא זה בתקנות במסגרת האגרות ולא בדרך אחרת.

זו פעם ראשונה שאתם עושים את זה?

כן. זה במסגרת בדיקה של דרכי עבודה, חשבנו שראוי לעבוד בצורה הזאת. הפעילות שנעשית במסגרת מינהל היא רבה. החל מעסקאות מאוד קטנות של מה שקרוי האזרח הקטן, ועד עסקאות מאוד גדולות. חלק ניכר מהפעילות זה פעילות שנועדה לא למעשה ביצוע אמיתי, אלא בדיקות שוק, בדיקות שווי ובדיקות עלויות של עסקאות. זו דרך מסוימת של פרה רולינג ללא שהן מתגבשות לכלל עסקאות.

זה לגיטימי.

הכל לגיטימי, רק כל דבר מצריך עבודה, ובמקרה שלנו זה מצריך עבודה רבה, שמיד אעמוד עליה. לכן, מן הראוי שזה יתומחר ויוחזר בנסיבות המתאימות. הנסיבות המתאימות שאנחנו חשבנו עליהן, שזה בהנחה שאזרח או יזם באופן אמיתי מתחילים לפעול, וזה לא משנה בנכס קטן או גדול מבקש לגלגל עסקה. חשבנו שאם מתגבשת עסקה, הרי שהסכום שהוא שילם עבור הפעילות של הכנות שומה, מדידות, פיקוח, בדרך להכנת העסקה, יקוזזו מסכום העסקה, וכך באמת אמרנו. למעשה, האגרות שלא תוחזרנה הן אגרות שלא הביאו לכלל עסקה.

אדבר בשני מישורים, ראשית בעיקרון ואחר מכן לגבי הסכומים. אני חושבת שקשה לערער על העיקרון בצורה אמיתית מאחר ונעשית עבודה, ועבודה רבה מאוד בהקשרים האלה. בעיקר כשיש שומות שמאי ממשלתי - - -

עד היום לא שילמו על זה?

בחלק מסוים כן. למשל, על מידע מוקדם אנחנו גובים כ-500 שקלים היום.

מה חדש, איזו גביה חדשה יש?

אנחנו מבקשים למשל על ערעורים על קביעת ערך קרקע. דווקא במשוב לביצוע עסקאות בפטור ממכרז, שהן עסקאות יזמיות מן המעלה הראשונה – אלה דווקא לא אזרחים קטנים – עליהן לא נגבה היום סכום. מבחינת עלות מערכת ועלויות נלוות הן משמעותיות ביותר. אלה עסקאות שמצריכות פעילות משולבת, לא רק שלנו, גם של משרד המשפטים – השמאי הממשלתי - - -

ועל זה לא גבינו כסף? מה למשל?

למשל אם אתה חושב לעשות עסקת פטור ממכרז – יש הרבה אפשרויות לבצע עסקאות בפטור – למשל להקים מפעל. מקבלים המלצה ממשרד התמ"ס או ממשרד התיירות. אז באים למינהל ומתחילים להריץ את העסקה. השמאים מתחילים לבדוק במה מדובר, האם קודם כל מוציאם פיקוח, עושים תרשימים. אנחנו לא יכולים לא לתת מידע אמין לאזרח.

כמה יכול לעלות דבר כזה?

העלויות לנו הן למעלה מהסכומים האלה.

מה הצפי השנתי של ההכנסות?

אני מוכרחה לומר שצפי ההכנסות הוא לא כל כך גדול. מה שיקרה זה יאפשר ניצול זמן יותר יעיל. מי שרוצה לעשות עסקה יעשה את העסקה, וגם יקבל את הכסף בחזרה.

מי שרוצה מידע, כמה זמן לוקח לקבל מכם תשובות?

תלוי, ואני מקווה מאוד שבמקומות שהוא תלוי יותר זמן זה יתקצר משמעותית.

אני חושב שאותו מידע שאתם מוסרים, וגובים תמורתו סכומים – ואני מברך על זה, אני מבין שאתם מסדירים את זה בפעם הראשונה – הייתם צריכים גם להכריז באותו זמן כמה זמן אורכת כל בדיקה.

אנחנו גם מכינים גם אמנת שירות, שלא באה לוועדת הכספים, כי היא לא טעונה את אישורה. היא נמצאת כרגע בהכנה. פרק הזמן של ביצוע עסקה, של שנה, שקבענו זה גם כן לא גחמה, אלא משום שתוקף שומה הוא לשנה.

למשל הקרקעות שיש לבד"ץ, שאתם מודיעים מידי פעם לקרן קיימת, מי ישלם את זה? יש גם שם בדיקה.

זה בינינו לבין הקק"ל. אנחנו מחוייבים לעשות את זה מכוח דין.

אדוני היו"ר, לפני שאנחנו נכנסים לפרטים אני רוצה לדון בעיקרון. מאז ומתמיד האוצר התנגד להטלת אגרות, תוספת של אגרות ועדכון אגרות. הוא ראה בזה תחליף מסים. בוודאי ובוודאי, מדיניות חדשה של מינהל מקרקעי ישראל, הדיון הזה צריך להיות גם ברמה העקרונית וגם ברמה הפרטנית. בוודאי לא ניתן לאשר את זה בדיון חפוז של פעם אחת. הייתי מציע לעשות חושבים.

במיוחד כשאני רואה בתקנות, למשל, "ערעור על קביעת ערך קרקע – יעוד קרקע למגורים ליחידת דיור אחת – 750 שקל". אדם פרטי שיש לו בית אחד, והוא רוצה לערער על ערך הקרקע. מטבע הדברים, ברגע שהערעור שלו יתקבל ויחידת הדיור שלו לאדם פרטי תרד. היום ערך הקרקע במקומות מסוימים הוא 40% עד 50% ממחיר הדירה – כמו במרכז הארץ - והוזלה במחיר הקרקע היא הוזלה משמעותית במחיר הבית. אני לא חושב שעל דייר אחד כזה צריך להטיל 750 שקל אגרה, על זה שהוא מבקש לערער על גובה מחיר הקרקע שהעריכו את הבית שלו.

זה על דירה ראשונה.

אני לא יודע אם על דירה ראשונה, כתוב: "יחידת דיור אחת". או למשל, בדברי ההסבר כתבתם שחלק מהאגרות יקוזזו אם העסקה תתבצע. בערעור אין עסקה מתבצעת, או שהערעור מתקבל או לא. אין פה המשכיות לעסקה, שבאחר הגלגולים הבאים זה יתקזז. יש פה 2,500 שקל.


הדברים האלה הם רק דוגמאות. אדוני היו"ר, זה לא דבר פשוט, אי אפשר לאשר את זה בישיבה אחת, בטח לא בישיבה של ודעת הכספים שנמצאים פה רק שלושה חברים, אמנם כולם מכובדים. הייתי מציע, או שתהיה ועדת משנה, או שנעשה על זה דיון הרבה מעמיק. זה דבר חדשני, עקרוני, והאוצר משום מה פתאום מטיל אגרות. אגרות זה מס עקיף.

התפיסה שתמורת שירות מגיע תשלום, לאו דווקא מכומת ביחס ישר לשירות, זו תפיסה שלא מהיום. זו תפיסה בדיני המסים מאז ומעולם. יש מס, יש אגרה ויש מחיר. אנחנו לא המצאנו את מוסד האגרה.

אבל זה לא היה קיים עד היום, זו המציאות.

זה עדיין לא עושה את הדברים לנכונים.

בעיקרון אני בעד, אבל אני חושב שצריך לדון על זה יותר לעומק.

אני מוכרחה לומר להערתך, שיש התנגדות של משרד האוצר. זה עבר את הוועדה הבין משרדית - - -

קראתי, אמרתי שבעבר משרד האוצר התנגד מאוד להטלת אגרות.

במקרה הזה הוא השתכנע שיש לזה הצדקה, ויש לזה הצדקה רבה מאוד. פונים בעשרות אלפי פניות בכל הקשר. חלק מאוד משמעותי מהן הן פניות סרק, ונדמה לי זאת לא כוונה המחוקק. מישהו לא חושב באמת שזה מה שהמינהל צריך לעשות במקום דברים אחרים.

את צודקת, אני רק יכול לומר הבט אחר ששולל את הטלת האגרות. היות ו-90% מקרקע המדינה נמצאת בידי המינהל והוא שקובע בעצם את מחיר הקרקע, במחיר הקרקע הוא יכול לגלם את כל ההוצאות האלה. אין צורך להטיל אגרות בנפרד. ממילא המינהל גובה את מחיר הקרקע על סמך שומות כאלה ואחרות. הרבה פעמים ראינו מכרזים שאף אחד לא ניגש אליהם, כי המינהל קבל מחיר קרקע מופרז. מחיר הקרקע הוא עד 40% ממחיר דירה במרכז הארץ, 20% בפריפריה – מחיר די משמעותי ממחיר הדירה. כשמדברים על מחירים כאלה אני לא חושב שדווקא אגרות יהיו הפתרון. יכול להיות שצריך לגלם את הוצאות המינהל – שהן מוצדקות, אף אחד לא רוצה לעבוד בחינם, ודאי וודאי שלא המינהל – במחיר הקרקע שממילא המינהל מטיל.

אני לא רואה שההוצאות האלה מוזילות את המחיר הקרקע. אם היו אומרים שיש אגרות אז תהיה פחות עבודה למינהל, מחיר הקרקע יוזל – יש על מה לדבר. אבל להשאיר את מחיר הקרקע במחירים מלאים וגם להטיל אגרות, המשמעות היא לייקר את מחיר הדירה לצרכן.

הגישה של אדוני עושה עוול, כי הגישה שלנו אומרת – מתוך כוונה לא לייקר את מחיר הקרקע – לקזז את זה ממי שעושה עסקה אמיתית.

בערעור למשל, אין מה לקזז.

אז בנושא של ערעורים זה עושה שכל במובן שיש אולי מקום לחשוב שבערעור שהתקבל גם כן תקוזז האגרה. יש בזה היגיון, אני מודה. אבל זאת באמת אולי הסטייה היחידה מהקו ההגיוני והמתחייב אפילו.

בפני הכנסת, בוועדה הכלכלה, תולות ועומדות הצעה לתקנות של מאגר מידע, שאנחנו מחויבים לעשות ומאוד נכון שנעשה. הכניסה שלהן לתוקף מותנית באישור בצורה מתחייבת – כי לא נוכל לעמוד בזה אחרת – בהתקנת התקנות האלה. כך שלאלמנט הזמן יש משמעות לטובת האזרח.

אני מציע שנתאם בין שתי הוועדות, כדי שלא נעכב אותן.

אני נציג לשכת עורכי הדין. בגדול, אנחנו מסכימים שבעד השירותים האלה צריכה להיות אגרה. דרך אגב, זה לא דבר זר ששלטון נותן שירות וגובה אגרה. אבל יש לי ארבע הסתייגויות קטנות, שגם הגברת רחל זכאי תוכל להסכים אתן.

אחד, בהחלט זה עיקרון חשוב, שהאגרה המשולמת תקוזז אם תהיה עסקה. אבל אנא, קובעים שנה, זה ריאלי, אבל לא במציאות של מדינת ישראל. הייתי מציע שבמניין שנה לא ייחשבו אותם ימים שהם שביתות ועיצומים, כי הם לעתים חודשים ארוכים.

שביתות במינהל מקרקעי ישראל?

ואי קבלת קהל. היו בוודאי בשלוש האחרונות - - - אדוני מוזמן עכשיו למינהל מקרקעי ישראל, המחוזות סגורים מזה חודשיים. אין קבלת קהל. האזרח הקטן – הדלת חסומה בפניו.

אז מה קורה אם אדם צריך לשאול, לקבל איזה שהוא מידע, זה יכול להתעכב לו חודשיים?

שאלה טובה באמת. אם אני אומר לאדוני כמה עסקאות לא נעשות -גם הטאבו בשביתה, גם נסח טאבו אתה לא יכול להוציא – רק בגלל העיצומים האלה.

יש אישור לדבר הזה, שאין קבלת קהל?

יש קבלת קהל חלקית, מאחר ומינהל מקרקעי ישראל – אין מה לעשות -הוא חלק משירות המדינה.

אני לא מאשים אותך בעיצומים, אני שואל אותך מה קורה כאן כרגע.

בבתי משפט, ברגע שיש שביתות מנהל בתי המשפט, השופט דב ארבל, מוציא הודעה שהחל מהימים האלה מניין הימים, של למשל הגשת ערעור שזה 45 יום, לא נחשב. אז בואו נאמר, שנה אני מסכים, אבל שזה יהיה נטו.

הנושא השני שרציתי לבקש, גם היום ניתן לקבל את המידע המוקדם על גובה דמי הסכמה. הרבה מאוד פעמים זה מידע שהוא זמין ונמצא במחשב של מינהל מקרקעי ישראל. בהרבה מאוד אזורים המינהל כבר עשה עבודה נאמנה, ויש כבר דמי הסכמה. כל מה שצריך לעשות זה להכניס את המספר של התיק של הנכס, דמי ההסכמה מיד מופיעים במחשב. ני מציע שהאגרה לא תוטל באותם מקרים שהמידע הוא זמין במחשב של מינהל מקרקעי ישראל. כלומר, לא צריך לשלוח שמאי ממשלתי, לא צריך לעשות עבודה מסוימת. העבודה כבר נעשתה, וכל מה שהפקיד צריך לעשות זה להגיד כמה רשום.

אתה יודע שבבזק זה לא נכון. במודיעין בזק אם אתה מצלצל אתה משלם שמונה שיחות.

אנחנו לא משווים עם בזק. אני משוה את האגרות האלה עם השירות שנותנות הרשויות המקומיות. אם אדוני רוצה לדעת מה היעוד של קרקע מסוימת, יכול ללכת בשעות קבלת קהל לכל רשות מקומית, לשבת שם ולקבל. אומרים לך: זה היעוד לתעשייה - - - בעל פנה אפשר לקבל מידע חינם, אם זה בכתב משלמים.

אתה לא מקבל שום דבר בעל פה. הייתי חבר מועצת עיר, אני מכיר את החוק. היום כדי לקבל מידע אתה משלם עליו בכל רשות מקומית. בדוק, אין בעל פה.

לא, לצורכי ההסתמכות זו בעיה שלי כאזרח אם אני מסתמך או לא, אבל מידע בעלפה שאני מקל? יום-יום אנחנו מקבלים מידע כזה.

אני מסכים שלגבי הערעור יש לעשות חושבים במובן זה שלא יכול להיות שהמדינה גובה כסף. אני רוצה לנצל את זכותי להגיש את הערעור, ואז אומרים לי לשלם. בואו נקבע מנגנון, שגם אם לא תהיה עסקה, אם הערעור מתקבל, ואפילו מתקבל בחלקו, יוחזר החלק היחסי של אותה אגרה. מאוד יכול להיות שאני אגיש את הערעור, ובעקבות הערעור שלי השומה תרד ב-3,000 שקל. גם זה כסף. למה אני צריך לשלם את ה-2,500 שקל האלה? הלא זה אומר שהמינהל לא צדק שגבה ממני 3,000 שקל יותר. אז בשביל להוכיח את זה אני צריך לשלם 2,500 שקל?

תהיה בטוח שהם לא יחזירו לך את זה. ברגע שייקבע מנגנון שמחזירים בו כסף – אך ערעור לא יתקבל.

אני לא חושב.

אין לי מה להשיב לדבר הזה.

דבר אחרון עושים אבחנה – לדעתי נכונה – בין מידע שהאזרח התמים רוצה על דירת מגורים שלו, לבין מידע שהוא בעל אופי מסחרי. אבל גם בן אדם שיש לו חנות קטנה שהיא על קרקע של מינהל, וזה מקור פרנסתו, אם הוא רוצה לקבל מידע מוקדם - 2,500 שקל זה לעתים כל הפרנסה שלו לחודש. לא כל החנויות מתפרנסות. אז צריך לעשות כאן אבחנה. אם מדובר על מידע מיזמי, או אם מדובר על אחד שזה מקור פרנסתו – לעשות איזו שהיא אבחנה. אדם שיש לו חנות קטנה, צריך לשלם 2,500 שקל בימים טרופים אלה שהשוק על הפנים -אין לאנשים האלה את הכסף .

נזכיר במה מדובר. זה לא שמתחילים לגבות ממנו דמי שכירות נוספים, אנחנו מדברים על מקרה שבעל חנות רוצה לעשות עסקת מכירה. אז אני מניחה שעסקת המכירה היא בעלת משמעות מבחינתו.

לפעמים הוא מוכר בהפסד.

יכול להיות. אנחנו לא שואלים אף אזרח ולא נותנים לו יעוץ כלכלי אם זה כדאי לו או לא. אבל אני חושבת שאפשר לקחת אחריות - - -

אבל 2,500 זה גבוה מאוד.

זה יוחזר לו אם תהיה עסקה.

לעתים זה בשביל לדעת אם כדאי לו לעשות או לא. האזרח הקטן לפעמים חושב עם עצמו בתום לב מה לעשות ומה לא לעשות. על כזו חנות להטיל 2,500 שקל – זה גבוה מאוד. זה כמו דירה שלו.

יש לי בקשה מהיועצת המשפטית של המינהל, אל"ף לרושם את כל ההערות שנאמרו כאן. בי"ת, אני מקבל את דעתו של חבר הכנסת נסים דהן, אנחנו נעשה דיון הרבה יותר מקיף. אני מבקש שתבואי בפעם הבאה – אני לא רוצה להגיד שלא קבלתי את כל הנתונים כרגע, אבל ודאי יישאלו עוד מספר שאלות מעוד חברים שיהיו כאן. על פניו קשה לי לראות את כל המחירים של האגרות האלה, עם כל מה שקורה לנו היום במדינה עוד להוסיף כאלה אגרות - אני חושב שזו קצת בעיה. נעשה את זה בדיון יותר מורחב, עם היו"ר הקבוע ועם כל החברים. אני מאוד מודה לכם. תודה.

אני מבקש, אם תוכלי בנוסף, תגישי לנו כמה פניות היו בשנה האחרונה. מספר הפניות בכל נושא ונושא שאת מבקשת בעבורו אגרה, וכמה ערעורים התקבלו, וכמה לא התקבלו.

וכמה ימים לא הייתה קבלת קהל. האמן לי אדוני, הדבר הזה מאוד נוגע לאזרח הקטן.






4. תיקון תקנות הטיס (אגרות רישום, רישוי ותיעוד)(תיקון), התשס"ג-2003

אדוני, אני חייב בשביל הגילוי הנאות להודיע שאני אחד האזרחים שעלול להיפגע מהתקנות המוצעות בנושא הטיס. יכול להיות שאסור לי להשתתף בדיון. אני מבקש חוות דעת מהיועצת המשפטית של הוועדה אם אני יכול להשתתף בדיון, למרות זאת.

זה כמו רשיון נהיגה, אותו דבר.

אם אני יכול להשתתף בדיון, אז אני מבקש אדוני היו"ר, תן לנו זמן למצות את הדיון. אני חייב לדבר ראשון במליאה, הדיון הזה מאוד חשוב לי, אני מכיר אותו מקורב, כטייס. אני מבקש לעשות על זה דיון הרבה יותר מקיף, הרבה יותר רציני, ולא בדקה שנשארה לנו עד המליאה.

אתה דובר חמש דקות וחוזר לכאן. נחכה לך פה. יש לנו דברים משותפים, אתה טייס, ואני הייתי פקח טיסה.

מדובר כאן על תקנות הטיס, אגרות. האגרות האלה נגבות בעבור כל מיני שירותים שניתנים על ידי מינהל התעופה האזרחי. מטרת התיקון היא גם לעדכן את אגרות הטיס וגם לשפר את צורת הגביה שלהן.

מדובר כאן בשתי צורות של אגרות. אגרות בעבור מבחנים מעשיים, ואגרות בעבור מבחני עזר בטיסה. אני אפרט מה זה מבחנים מעשיים - - -

אני מבקש לומר לנו לפני כן מה היה עד היום. אני יודע שבעבור כל מיני מבחנים שילמו כספים.

בעבור מבחנים מעשיים, במשך שנים רבות הענף פעל בצורה מצומצמת מאוד. היו מעט מאוד בוחנים, ושנים רבות לאחור לא עודכנו האגרות.

הייתי שבע או שמונה שנים פקח טיסה, עבדתי בשישי שבת – בצבא – אני רוצה לומר לך שכל כך הרבה בוחנים הכרתי, כל כך הרבה אנשים שזה היה הובי בשבילם ללמוד לטוס. שילמו אגרות, והכל היה בסדר.

משלמים גם היום אגרות. משלמים ברמה נמוכה.

אני רוצה קודם כל לדעת מה התיקון שאנחנו רוצים לעשות. מה ההבדל? מעלים את האגרות, זה מה שרוצים.

מעלים את האגרות, אבל מסיבה מסוימת, שאז הן היו נמוכות מידיי.

מתי בפעם האחרונה העליתם אגרה?

כל חצי שנה האגרות מתעדכנות.

הן מתעדכנות כל חצי שנה, אבל לא הועלו שנים רבות. אציג באופן כללי, ובנושאים המקצועיים יציג מר אנגלמן. האגרות האחרות נגבות הן בעבור מתקני עזר לטיסה, שמוגדרות כאן בנייר שלפניכם. "לרבות מיתקן עזר לניווט, מסלול נחיתה, המראה והסעה. מיתקן קרקע לתקשורת עם כלי טיס, ומתקן תאורת סימון ואזהרה לכלי טיס." עד היום זה נגבה בצורה של החזר על הוצאות ממשיות, שגבה מינהל התעופה, כשהסכום לא היה ברור מראש. לא הייתה שקיפות, לא היה ידוע הסכום. עכשיו רוצים לקבוע בדיוק את גובה האגרות, כדי שכל אדם שמשתמש בזה, יידע מראש את גובה האגרות.

הבעיה שכל פעם שעושים סדר גם מעלים.

כאן מורידים. מורידים ב-13% את האגרות של מתקני העזר לטיסה, ויש נושא נוסף שנכלל בתוך זה, נורת אזהרה שאנחנו גם מתקנים פה.

התקנות האלה כבר אושרו על ידי ועדה בין-משרדית, על ידי משרד האוצר, הנוסח אושר על ידי משרד המשפטים, ואנחנו מבקשים את אישור הוועדה.

היות שאני באמת לא מבין בזה, אין לי רשיון טיס, מכסימום קורקינט, קבלו את התנצלותי. אני עוזב.

בעבר האגרות לא נקבעו על בסיס תמחירי, לפי תשומות. הייתה מגמה לעודד את הנושא של פיתוח תשתית תעופתית, אבל הנושא הזה התרחב, והיום השירות הזה ניתן על ידי בוחנים חיצוניים, ולא על ידי השירותים שלנו. אני מדבר כרגע על מבחנים מעשיים ולא על מתקני עזר לטיסה.

יש כאן הסדרי טיס שונים, ואנחנו עברנו סעיף סעיף עם אנשי המקצוע. בחנו כמה תשומות ואת כל העלויות, וניסינו לתמחר אותם. היום הבוחנים החיצוניים לא מוכנים לתת כשירות. מה שיוצא, יש לנו אגרות נמוכות ורמת שירות מאוד נמוכה, זה אל"ף. בי"ת, יש לנו מצב שגם מינהל התעופה הא גירעוני. הוא לא יכול לתת את מפת השירותים שלו.

אנחנו אמרנו שנעבוד על בסיס תמחירי, זאת אומרת שנתמחר את השירות, ונבחן כמה זה, ולא ניקח אגורה יותר. מדובר כאן בשירות שהכסף לא נכנס לקופה שלנו. זה הולך לבוחנים החיצוניים. מה שמשרד התחבורה גובה זה תקורה בסך 10%. אמנם בנושא של המבחינים המעשיים, שיעור העלייה הוא דרמטי, גבוה, במונחים יחסיים. במונחים אבסולוטיים זה לא.

ניקח דוגמה. לטייס פרטי האגרה הקיימת היום היא 361 שקל, זה עולה ל-918 שקלים. אבל בהתחשב בכל העלות של לימוד הטיסה, השיעורים וכל המבחנים – זה סכום קטן יחסית על מנת לקבל את רשיון הטיס. המחיר הזה יאפשר לנו לתת מבחני טיס בקדימות הרבה יותר גבוהה. היום צריך לחכות עד שמישהו מבפנים מתפנה ועושה איזושהי טובה, כי הבוחנים החיצוניים לא מוכנים לפעול במערכת המחירים הזאת. אולי מוטי אנגלמן יסביר את זה בצורה נרחבת.

זה מפליא אותי מה שאתה אומר.

אני ראש רישוי צוותי אוויר, אחראי על כל בוחני הטיס. אני טייס, קברניט, ועכשיו אני בחברת תהל. יש ארבעה בוחנים במינהל התעופה האזרחית, שהם כולם קברניטים, טייסים בחברות. הם עובדי משרד התחבורה, ולא משנה אם הם עושים שתי בחינות, שלוש בחינות, עושים טיסת פיקוח – יש להם משכורת. אני שייך לבוחנים האלה.

יש סוג אחר של בוחנים – ואלה רוב הבוחנים – שהם בוחני תעופה כללית, והם מקבלים כסף פר מבחן. כשהגעתי לפני שלוש וחצי שנים לתפקיד של ראש רישוי צוותי אוויר, עשיתי רביזיה בכל הבוחנים. היום הבוחנים הם ברמה גבוהה, כלומר כולם קברניטים בחברות, שעובדים באל על, ארקיע, ישראייר או קל, ועושים בזמנם החופשי את הבחינות.

מי שרוצה להיות טייס פרטי, לומד בבית ספר שנה, שנה וחצי. מגיע שעתו לעשות מבחן. מגיע למינהל התעופה ומקבל הפנייה לבוחן.

מינהל התעופה קובע מי הבוחן שלו?

רשות הרישוי קובעת מי הבוחן. יש לנו כמה בוחנים שכל אחד מהם מוסמך לסוגי מבחנים. יש פרטי, מכשירים – יש ספקטרום ענק של מבחנים עם הגדרים בתוך רישיון, ולא כל בוחן יכול לעשות את כל הבחינות. ככה זה בעולם, דרך אגב.

הבקשה הזאת הגיעה בעקבות בתי הספר לטיסה, החברות, משום עצרו אותם הרבה תלמידים. מישהו בא לעשות בחינה, בוחן בשביל 30 שקל עובד חמש שעות, בא עם רכב. הוא בא פעמיים, כי טייס פרטי זה שטח – הקפות – ואחרי זה עושים ניווט. הוא מסתובב חמש שש שעות, לפעמים יותר, כי מזג אויר לא מאפשר לצאת. זה אמיתי מה שאני אומר, זה לא קורה פעם ב.

מה שאתה אומר, אתה צודק.

אותו בוחן מקבל 330 שקל, בסופו של דבר נשאר לו – עשיתי את החשבון – 20, 30 שקל לשעה. היום הם עושים את עושים את זה כמחווה טובה למוטי אנגלמן, אבל גם עם המחווה הטובה הזאת, החברות מאבדות תלמידים, ולתלמידים זה עולה הרבה כסף. התלמידים מחכים עכשיו לבוחן חודשיים, הוא בינתיים לא מרוענן, אז הוא חייב עוד הפעם לטוס. שעת טיסה עולה בערך 900 שקל. זה עולה לו 900 כפול ארבע, חמש, שש. אמרנו שניתן מחיר טוב לבוחנים, והעסק יהיה יעיל. ניקח בוחנים טובים – וזה גם היום קיים – והם גם ירצו ולא בגדר טובה, והתלמידים לא יצטרכו סתם להתאמן.

יש לי פה מכתבים מהחברות. זה דופק את החברות, זה דופק גם את התלמידים. יש בקשות חוזרות ונשנות מהחברות. הבקשה לא הגיעה ממינהל התעופה האזרחית. זה צורך של הציבור לתת להם שירות יותר טוב, ובסופו של דבר אנחנו מוזילים להם.

מהו זמן ההמתנה הממוצע היום?

יכול להגיע גם לחודשיים.

מה יהיה זמן ההמתנה, אם אנחנו נאשר את העלאת התעריפים?

אני מאמין שזה עניין של ימים. זה אינטרס של הבוחן לבוא ולבחון.

גם אם תוסיף 250 שקל לבוחן – כי הרי כמה אתה יכול להוסיף לו בתוך האגרה הזאת – כמה מזה נשאר אחר כך בידיו?

זה שינוי דרמטי.

כמעט הכל.

אין שום ספק שקיצור כזה של זמני ההמתנה - - - החלום שלי הוא לעשות פעם רשיון טיס, כמו כולם. אני יודע שאתה צריך לעשות רענונים עד שאתה מגיע לבחינה.

אתה אומר שהיום, אם אני רוצה לעשות בחינה מעשית, אני צריך קודם כל לטוס שעה. אני משלם עבור שעת הטיסה, נכון?

ודאי. אתה שוכר את האווירון על פי חוק.

הכל אני עושה. אז אני משלם 900 שקל כבר על הטיסה. כמה זמן הבחינה?

זה יכול להיות גם חמש שעות.

הבחינה היא שש שעות בערך, בפרטי.

אני מבין שהאגרה של הבחינה היא חד-פעמית.

חד-פעמית. הבחינה מתחלקת לשני חלקים -אני מדבר על רשיון טיס פרטי, שיהיה יותר פשוט. יש בחינות ארוכות של שמונה שעות. לקבל רשיון להיות קברניט זה שמונה שעות. אני מדבר עכשיו על בחינה של טיס פרטי, מבחינת שעות טיסה. אני מדבר על בחינה שאתה נמצא באווירון באוויר, זה יכול לקחת שלוש, ארבע, חמש שעות, תלוי בניווט שבחרו, תלוי בניווט שאפשר באותו יום, אם זה דרום או צפונה. עושים הקפוץ בשטח, אז לא תמיד התנועה מאפשרת לעשות כל מה שהבוחן רוצה. שטחים תפוסים, לפעמים זה שטח רחוק. זה יכול לקחת שלוש ארבע שעות, כשזה מחולק לשני חלקים נפרדים. בשבוע הראשון עושים את השטח, הקפות, הזדקרויות, פניות.

הבוחן בוחן פעם אחת או מספר פעמים?

בטיס פרטי הוא בוחן פעמיים, למכשירים פעם אחת.

וכל פעם אני צריך לשלם?

לא. לפרטי זה אגרה אחת לבחינה אחת, שמחולקת לשניים. במכשירים זו בחינה אחת, להדרכה למשל, זו אגרה אחת לארבע בחינות. הדרכה יש ניווט יום, ניווט לילה. אבל בעיקרון זה אגרה לבחינה, כשהבחינה יכולה להתחלק - - -

כמות התלמידים הולכת וגדלה?

לאחרונה יש ירידה, אבל בעיקרון עלייה מאוד גדולה. זה נעשה ספורט לא רק של עשירים, זה לא חוג הסילון. זה נהיה ספורט של הממוצע.

בכל זאת, זה לא תענוג הכי גדול בארצנו הקטנה והצפופה לפני שאתה עולה לאוויר אתה צריך - - -

התענוג הוא כל כך גדול, שאתה תראה אנשים שגם בארצנו הקטנה - - - וחוץ מזה, לוקחים אווירון וטסים ללרנקה, לוקחים אווירון וטסים לאילת. עושים את זה.

אני פוחד לאשר את זה. העלייה במחירים מאוד גדולה.

אני אומר שוב, זה לא אינטרס של המינהל. זה בשביל לתת שירות יותר טוב.

אני מסתכל בפסקה (14), מ-249 אתם מעלים את זה ל-2,742 שקלים.

זה בחינה להיות מדריך טיס. אתה יודע מה זאת הבחינה הזאת?

מתי העליתם את זה בפעם האחרונה?

זה לא עלה ב-20 שנה האחרונות.

זה לא תומחר מעולם.

אני רוצה להסביר. כולם רוצים להיות בוחנים, כי זה גם פרסטיז'ה. אבל מי רוצה להיות בוחנים? ה-level היותר נמוך, וזה היה. ב-level היותר נמוך זה ביטחון טיסה. אני לקחתי אנשים מכובדים, קברניטים בחברות, ובם בעצם קובעים את אמות המידה לטייסים במדינת ישראל. חבל שזה לא יעלה.

היום טייס מרוויח בערך 450, 500 שקל לשעה. זה אותו מדריך שמדריך – הבוחן הרי צריך להיות ברמה יותר גבוהה – את החניך, מקבל פחות, הוא מקבל 300 שקל לשעה. הבוחן צריך לקבל יותר מהמדריך. אז יוצא שהמדריך מדריך את אותו חניך - - -

חבר הכנסת דהן, ברוך שובך.

חבר הכנסת דהן, אתה מתנגד?

רק לאגרות של הטייסים. לגבי אלה של המכשירים – תעשו מה שאתם רוצים.

אתה רוצה לשמוע מה הסיבה? זה בטיחות טיסה, תן לי להשמיע לך.

אני מדבר על מחירים, פי ארבע?

אז בוא תשמע.

חבר הכנסת דהן, כמוך כשראיתי את זה קבלתי זעזוע. בפסקה 14 זה עלה מ-249 ל-2,742, אבל זה כדי להדריך. אבל תראה גם את פסקה (1), שם זה עלה מ-361 ל-1,279.

אני יכול להסביר? הדרישה הזאת לא באה ממוטי אנגלמן, היא באה מהחברות, הן דורשות להעלות את האגרות. היום חניך מחכה למבחן חודשיים, אתה יודע כמה זה שעת טיסה עם מדריך, זה יכול להגיע ל-800 ו-900 שקל. חניך שמחכה למבחן חודשיים - כי הבוחן מקבל 330 שקל לבחינה, וכמה מדריך מקבל אתה יודע – צריך עוד פעם לטוס ניווט צפונה שעתיים, שלוש ועוד פעם הקפות שעתיים שלוש, וכמה זה עולה לו? אלפי שקלים, כי אין אינטרס לבוחן לבוא ולבחון.

האגרות האלה מסדרות אל"ף בוחנים ברמה גבוהה. יהיה אינטרס לבוחנים לעבוד. בי"ת יהיה מצב שהחניכים לא יחכו, כי אחרת הוא בין כה וכה משלם פי חמש. לכן באות האגרות האלה. זה משהו שמקובל בעולם, אלה מחירים מקובלים.

בסדר, מקובל עליי. אבל לא יכול להיות שמעלים מ-361 שקלים ל-1,279.

כמה זמן לוקחת בחינה לפרטי, תגיד אתה.

בין 40 דקות לשעה וחצי.

זה מה שלוקח בחינה לפרטי? אני אגיד לך. שעה וחצי יוצאים להקפות, לפחות. מה שאני אומר לך זה אמיתי. ניווט יכול לקחת שעתיים, שעתיים וחצי לפחות, אם עושים ניווט כמו שצריך. הגעת לארבע חמש שעות בלי התדריך והתחקיר, בלי זה שעושים את זה מפוצל.

המדריך מקבל היום בין 200 ל-300 שקל. איך יכול להיות שבוחן יקבל 30 שקל לשעה? תסביר אתה. שיקבל לפחות כמו מדריך, לא פחות ממדריך.

דברנו על זה. לקחנו לדוגמה את הבוחנים במשרד הרישוי. גם שם הם מקבלים לכאורה פחות ממורה, אבל מי שמממן שם - - -

אתה לא יודע מי הוא, אתה לא מכיר אותו. אני לקחתי רק קברניטים. אין יותר בוחנים חארטה, אין יותר מרשות התעופה, אין יותר "מונקי ביזנס". כולם בוחנים ברמה הכי גבוהה.

יש בוחנים פרטיים?

כולם אנשים פרטיים. הם לא עובדי ממשלה.

יש כמה. אני בוחן ואני מקבל משכורת. אם נעשה פה משהו פרווה לא יצא כלום. אז דפקנו את הציבור, ולא נתנו את השירות. בשביל שבוחן ירצה לבוא, צריך לתת לו כך שירצה לבוא. צריך לפתות את הבוחנים שיבואו ויסכימו.

תיקח את הפרופורציה. כשבא טייס והוא צריך להתאמן חמש, שש פעמים – זה עולה לו אלפי שקלים. פה הבוחן בא אחרי יומיים, זה יהיה אינטרס של התלמיד. יש פה עשרות מכתבים להעלות את האגרות. בן אדם השקיע 60,000, 70,000 שקל ובגלל שאין לו בוחן הוא מחכה כמה חודשים.

מצד אחד אתה אומר שהיום בגלל כל הבעיות האלה תלמיד יכול לחכות חודשיים, אולי שלושה. מי מבטיח לי בתקנות האלה שאני הולך להקטין את זמן ההמתנה?

בפועל זה אינטרס של בוחן להרוויח כסף.

עזוב בפועל, אני שואל אותך מה יקרה מחר, מי בודק אותך בדבר הזה?

אני בודק אותו. אני לא אתן לדבר הזה לעבור. זה אינטרס שלי ושל החברה שתהיה בחינה בזמן. היום בוחן לא מעוניין. בן אדם שמרוויח כסף מעוניין לעבוד. זה אינטרס בסיסי.

פסקה (1) זה בוחנים, מה זה פסקה שניה? אני רוצה להבין אחד אחד.

פרטי זה אחד, השני זה מסחרי, השלישי זה תובלה בנתיבי אוויר.

זה לא אכפת לי, את זה במילא החברות הגדולות משלמות. תעשה קופה אחת של אגרות, ושיהיה סבסוד צולב. שהמסחריות ישלמו כמה - - -

אבל איך הבוחן מקבל את הכסף?

מהקופה. תעשה קופה אחת של אגרות, ותעשה סבסוד צולב. אל על בכל מקרה משלמת לעשות את המבחן, שהיא תשלם פי שלוש, מה אכפת לי.

כבוד הרב, בחיי אדם עסקינן. תאמין לי שזה עניין של בטיחות.

תשלם לבוחן פי שלוש, אבל תעשה ופה אחת ותעשה סבסוד צולב. זה הכי פשוט.

למה סבסוד צולב?

אי אפשר לעשות את זה. הרי בוחן שהוא בוחן פרטי – חלק מהאגרה הולל אליו. תסביר את זה מחר לחניך בהרצליה, שאתה התנגדת שיעלו את האגרות והוא יחכה פחות, ועכשיו הוא יטוס חמש, שש פעמים. מה תגיד לו, שהוא ישלם 4,000, 5,000 שקל? זה אמיתי.

אתה טועה קצת, כי את החמש שעות האלה הוא הכל מקרה צריך לטוס. הוא מכניס את זה ל-manual book שלו.

זה לא נכון. הוא צריך עשר שעות בשנתיים. יותר מזה, הוא רוצה לטוס עם הילדים או עם חבר'ה שלו? מה שקורה זה שהוא צריך לשלם למדריך, הוא צריך לשלם למטוס. הוא לא טס להנאתו.

להקפות לא צריך מדריך.

אבל המדריך נמצא במגדל, הוא משלם למדריך.

מר אנגלמן, שוכנעתי שיש פה היגיון, אבל מצד שני אני הולך לבדוק אם התורים באמת מתקצרים לתלמיד. אני מקווה להיות כאן עוד ארבע שנים, אבדוק.

יש לי הערה לח"כים. יש לכם בתקנות עיגול סכומים? אני מדברת עכשיו כלכלית. אין לכם. תקנות עיגול סכומים נובעות מכוח חוק עיגול סכומים, מ-1985. התקנות עצמן אין להן ברירה אלא להסתמך על החוק המקורי. החוק עצמו מעוות, הוא יוצר עלייה כלפי מעלה של התעריפים.

פניתי לחברי ועדת הכספים וביקשתי שייזמו תיקון חוק, אחרת חייבים להתקין את התקנות ברוח החוק. החוק אומר שאם זה נגמר ב-0.5 יעוגל כלפי מעלה. הנוסחה המתמטית הנכונה היא שזה יעוגל כלפי המספר הזוגי הקרוב ביותר, אז פעם אחת זה כלפי מעלה, פעם אחת זה כלפי מטה.

זה לא רלוונטי כרגע.

בכל הזדמנות אני מעלה את זה.

אין עיגול בסכומים האלה.

איך אפשר לתקן את מה שאמרה כרגע הגברת אלחנני?

זה לא קשור.

להבא נעשה את זה. זה לא קשור כרגע לתקנות.

כמה יעלו הבדיקות הרפואיות?

לא נגענו בזה.

אני מבין שאין שום השגה, בוודאי לא על החלק השני. אני רוצה להגיד בהקשר הזה שהסכומים כאן נקבעו לפני שנה. זה המנגנון שכל התקנות והאגרות הממשלתיות מתעדכנות בהתאם למדד, זה אפילו יורד לפעמים. אז צריך לקחת את התיקון המתאים בהתאם לזה. שזה יירשם.

בסדר גמור. מי בעד אישור התקנות?

הצבעה
בעד: פה אחד
נגד: אין
אושר

תודה רבה. אושר פה אחד.

צריך לשנות את נוסח התקנות בשביל שזה יהיה מה שאתה אומר, מר לבנה.

חה"כ בנלולו, התקנות שרשומות לכם בהצעה נמוכות ב-5% ממה שכבר היום בפועל, בגלל עדכון המדד. זה מתעדכן אוטומטית אחת לחצי שנה בהתאם למדד. מאז שזה הוגש זה כבר התעדכן.

זו לא הבעיה של הוועדה. אתם מאשרים סכומים, מעכשיו זה יכול רק להתעדכן.

אנחנו אישרנו את הנוסח כפי שהוגש לפניי כרגע.

מה שהוא מתכוון זה לתקן את המילה "במקום" בצו עצמו, שיזהו את מה מחליפים.

אנחנו לא נתייחס ל"במקום". אבל ה"יבוא 1,279" – נשאר?

נשאר בעינו. זה לא מעודכן על ידי המדד.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:30