פרוטוקולים/כספים/7276



38
ועדת הכספים
4.11.2003

פרוטוקולים/כספים/7276
ירושלים, ט"ז בחשון, תשס"ד
11 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני
פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
יום שלישי, ט' בחשון התשס"ד (4 בנובמבר 2003), שעה 10:15

א. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש ביצור
הכנסה), התשס"ג-2003.
ב. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין),
התשס"ג-2003
3. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשס"ג-2003
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) (תיקון), התשס"ג-2003
4. אישור השקעה בחברת בניין הבימה.
5. שינויים בתקציב לשנת 2003.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון - היו"ר חיים כץ
רוחמה אברהם יעקב ליצמן
חיים אורון משולם נהרי
אלי אפללו מיכאל נודלמן
דניאל בנלולו אורית נוקד
רוני בריזון ניסן סלומינסקי
מיכאל גורלובסקי יאיר פרץ
משה גפני איוב קרא
נסים דהן אהוד רצאבי
יצחק הרצוג אברהם בייגה שוחט
יצחק כהן

טלי ירון-אלדר - נציבת מס הכנסה
אהרון אליהו - סגן נציבת מס הכנסה
חיים דוקלר - סגן נציבת מס הכנסה
אורי קרניאל - מנהל תחום בכיר, נציבות מס הכנסה
יעל ייטב - מנהלת מח' חקיקה, נציבות מס הכנסה
דניאלה רימון - נציבות מס הכנסה
טלי דולן - יועמ"ש, אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
בועז סופר - אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
שוש שחם - לשכת עו"ד
איתן צחור - לשכת עו"ד
עו"ד בועז ברזילי - ועדת מסים, לשכת עו"ד
טארק בשיר - משרד המשפטים
אורלי גרטי סרוסי - עיריית תל-אביב
יהונתן כהן - רשות החברות הממשלתיות, משרד האוצר
צביקה חלמיש - סגן החשכ"ל, משרד האוצר
תימור שוורץ - משרד האוצר
אילנית ורנר - משרד האוצר
אסף מאיר - משרד האוצר
קונסטנטין בלוז - משרד האוצר
יולי מרוז - משרד האוצר
גלית שנהר - משרד האוצר
עמית שפייזמן - משרד האוצר
ולדימיר סימון -
הרצל -
משה שגיא - משרד החינוך

שגית אפיק

סמדר אלחנני

טמיר כהן

תמר מרימוביץ

תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש ביצור הכנסה),
התשס"ג-2003

אני מבקש לפתוח את הישיבה. אנחנו קיימנו כבר דיון בנושא הזה. אני מבין שההצעה שמונחת לפנינו היא הצעה מתוקנת שהתחשבה בדיון.

אנחנו מדברים על תקנות שבאו בהמשך לתיקון 50. אחד הפרקים בתיקון 50 מתייחס לנושא של חילוף נכסי נדל"ן. אחד מסוגי הנכסים שניתן היה לחלף בהם היה המבנה העסקי. צריך להגדיר מהו מבנה עסקי, והתקנות האלה מגדירות מה ייחשב כמבנה עסקי, מפני שכך אפשר גם יהיה להחיל עליו את הוראות החילוף. כפי שאמרתי, התקנות האלה באות להסדיר את ההגדרה של מה הוא מבנה עסקי שניתן יהיה לחלף בו, ואלה התקנות.

חברי הכנסת הם לא עורכי-דין. אם אתה יכול, תסביר לנו את הדברים בפשטות.

כפי שאמרתי, התקנות האלה באות להסדיר את ההגדרה של מבנה עסקי. בתיקון 50 נקבעה הוראת חוק חדשה, שקובעת שניתן יהיה להחליף נכס בנכס, תוך מכירת נכס אחד ורכישה בתמורה נכס אחר תוך דחיית המס שחלה על מכירת הנכס הראשון. זאת המהות של החילוף. ניתן להחליף סוגי נכסי נכסים מאוד מסוימים, ובהם נכס מסוג שנקרא "מבנה עסקי". התקנות האלה באות להבהיר מה הוא אותו מבנה עסקי שניתן יהיה להחיל עליו את הוראות החילוף.

גם במכירה וגם בקנייה? במכירה הוא ממילא מבנה עסקי.

בתהליך של חילוף יש לנו פעולה של מכירת נכס אחד ורכישה של הנכס השני. הוראות החילוף דוחות את מלוא מס השבח החל על מכירת הנכס, וביחס לנכס הנרכש מטילות עליו מס בשיעור של חצי משיעור המס הרגיל.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (מבנה עסקי המשמש ביצור הכנסה),
התשס"ג-2003, אושרו.

יש לי הערה.

אחרי ההצבעה אין הערות, לכן שאלתי לפני כן.

אני מבקש רביזיה.

יש רביזיה בעוד שלוש דקות.

אנחנו לפני ההצבעה, היא יכולה לשאול שאלה?

בדיון הקודם כשדנו בנוסח, הערנו שהפטור ממס שבח ניתן במקרה הזה למוכר את הנכס העסקי, אם הנכס הזה שימש לייצור הכנסה. אתם בזמנו דרשתם שהמוכר יצהיר בדוח על הכנסותיו, ואם היה שוכר שגם הוא יצהיר. אמרנו שאי אפשר לחייב את המוכר, שהשוכר יגיש דוח על הכנסות, כי מה קורה אם השוכר לא רוצה להגיד דוח הכנסות? אז המוכר לא יקבל פטור? קיבלתם את ההערה שלנו, ותיקנתם את הנוסח של סעיף 1 לתקנות. אבל לגבי החלק השני סעיף 2, התנאי הוא שנכס חלופי שהמוכר קונה גם כן ישמש כמבנה עסקי, ופה הכנסתם גם את התנאי – בתנאי שהמוכר מצהיר על ההכנסות מהנכס הזה, אבל כאן השארתם את המצב שאם הוא מושכר, השוכר חייב להגיש דוח על ההכנסות. אתם שוב כובלים את ידי המשכיר, בעל הנכס וזה לא הוגן. קיבלתם את ההערה שלנו לגבי החלק הראשון, אז בבקשה תקבלו אותה גם לגבי החלק השני.

זאת הערה נכונה. מספיק שיכללו את ההכנסה בתצהיר, לא צריך דוח ממש.

הם כתבו כאן את הנוסח. בחלק הזה הם אמרו שהמשכיר יכול להוכיח שהוא השכיר את זה.

או הצהרה או חוזה. אבל למה הוא צריך לתת דוח?

ואם השוכר לא רוצה לתת דוח? טלי ירון, שהנוסח של ההתחלה יהיה גם בחלק השני.

בסדר.

אני מסיר את הרביזיה.

מי בעד הרביזיה?

הצבעה

בעד – אין
נגד – רוב
הרביזיה לא התקבלה.

אתם תכינו את הנוסח, והתיקון יוקרא תוך כדי הדיונים.

הנוסח של סעיף 2 יותאם לסעיף 1, לעניין הגשת הדוחות.

ב. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין), התשס"ג-2003

גם זה נידון באותו תאריך. שמעתם את ההערות שנשמעו פה, ותיקנתם את הדברים בעקבות ההערות.

שאלתי שאלות בדיון הקודם.

התקנות מתייחסות למקרה בו יש חילוף של זכויות, לתנאים ולמגבלות שחלים במקרה של חילוף של זכויות ואיזה תיאום של הוצאות הבנייה צריך, כשאנחנו עושים פה התאמה למדד, כי בחוק המקורי כתוב שהכסף מחילוף המקרקעין צריך לשמש לבנייה של הנכס החדש.

עסקת קומבינציה.

זו לא קומבינציה, זה חילוף. לקחתי ומכרתי נכס אחד, ולקחתי את כל הכסף והשקעתי אותו בנכס אחר. אני מדברת על כל הכסף. כולו צריך לשמש לרכישה של נכס אחר, ולא לקחת אותו הביתה. זה לא כל הכסף, זה 70%, אפשר להוסיף כסף. במקרה הזה שאני מוכרת נכס אחד ומשתמשת בו לרכישה של נכס אחר, המכירה הראשונה פטורה ממס, כדי שיהיה איזה גלגול של נכס תמורת נכס.

מאיזה מס? מס שבח?

אנחנו עוסקים במס שבח. התנאים האלה של חילוף מותנים בתנאים שייקבעו בתקנות. איזה תנאים ייקבעו בתקנות? יש תנאים טכניים, כמו: מודעות, טפסים, צריך לרשום, להודיע על החילוף, ומאחר שיש התניה ש-70% מהכסף צריך לשמש לנכס שנרכש, צריך להגיד – שכן הבנייה אורכת לאורך תקופה ולא ביום אחד – תיקחו גם את כל הוצאות הבנייה, תמדדו את זה ותקבעו איזה ערך ליום אחד. זה הסעיף השני – הוראת תיאום קובעת את הוצאות הבנייה.

על כמה זמן מיום המכירה עד יום הקנייה מדובר?

24 חודש, למדנו את זה בתקנה הקודמת.

אם אני מבינה את השאלה שלך, זה לא לתקנות האלה. יש סיפור אחר של משך הזמן בדירה שנייה, וזה לא שייך לתקנות האלה.

אז למי זה שייך מה שאת מסבירה כאן? תני לי דוגמה.

יש לי מבנה של מוסך על קרקע בדרום תל אביב, ואני רוצה למכור את המוסך הזה ולקחת את הכסף ולבנות לי מוסך חדיש רק באזור התעשייה באור יהודה. אני מוכרת את הקרקע, ולכן מדובר במס שבח, כי יש לי מבנה עסקי. מדובר על כך שאני מוכרת אותו וקונה קרקע אחרת. במכירה אין מס שבח, אם אני אומרת שהשקעתי אותו במשהו אחר.

כפי שאמרה טלי, אפשר למכור את המוסך, לקנות קרקע ולבנות עליה המוסך. תקנות החילוף מאפשרות גם את בניית המוסך תוך חמש שנים. בניית המוסך יכולה לארוך חמש שנים.

אבל בכמה זמן מדובר מהמכירה עד לקנייה?

12 חודשים.

לבנות חמש שנים, וזה בכלל לא מופיע בתקנות, אלא בחוק. אלה לא דברים שאפשר לשנות בתקנות. מה שקבענו בתקנות זה רק את המידוד.

יש כאן טעות דפוס קטנה בסעיף 2(2), שם כתובה המילה "רקע" במקום "קרקע".

הוראת התיאום מדברת על שני שלישים מהתקופה. העניין הזה לא כלכלי ולא הגיוני. הוא אפילו נתקף, בנסיבות אחרות, על-ידי בית משפט. היום יש תוכנות שמחשבות כל הוצאה ואת המידוד העדכני לפי ההוצאה. כשקובעים נוסחה של שני שלישים, זה יכול לפגוע במישהו ויכול להטיב עם מישהו. בגלל שזה שני שלישים ולא חצי, כנראה שזה יותר יפגע מאשר יזיק.

קודם כל, דיברנו על זה. אני לא בטוחה, שזה יותר יפגע מאשר יזיק. להיפך, במקרה הזה זה דווקא יעזור ולא יעזור. בשביל דבר כזה שהוא בסך הכל בדיקה של התקיימות תנאי, להתחיל לעשות כל חישוב של הוצאה ולהתחיל לתאם כל קנייה של בלוקים ממועד רכישת הבלוקים או המלט עד התאריך, נראה לי להטיל נטל מיותר ומזיק. זו בסך הכל התקיימות תנאי. שני שלישים פה זה לטובה ולא לרעה.

מה גם שהחוק עצמו, שקובע ששווי הזכות החלופית זה ערך הקרקע והוצאות הבנייה, בדיוק מתייחס לשני שלישים.

על זה דיברנו בפעם שעברה.

הצבעה

בעד – כולם
נגד – אין
נמנע – אין
תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (חילוף זכויות במקרקעין) (הוראת שעה),
התשס"ג-2003 אושרו.

ג. תקנות מס הכנסה (שווי השימוש ברכב) (תיקון), התשס"ג-2003
תקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב) (תיקון), התשס"ג-2003

בהמשך לישיבה שהתקיימה לפני כחודש וחצי, הצגנו הצעה לשינוי מבני לקבוצות המחיר. קבוצות המחיר משמשות בסיס המס לעניין אגרות הרכב ושווי השימוש. ביקשנו מפאת ההשפעה הדי המכרעת שיש לשיקולי המס, במקרה הזה לקבוצות הנכים, על הרכישות ועל הריכוזיות בשוק, אנחנו מבקשים להוסיף קבוצת מחיר, או לרווח מעט את הקבוצות כך שהפערים בין קבוצה לקבוצה, בעיקר בשווי השימוש, יהיו קטנים יותר.

תנאי הכרחי מבחינתנו היה לא לפגוע כהוא זה בכלי הרכב הקיימים, לא מבחינת אגרות ולא מבחינת שווי שימוש. אכן הצלחנו לעמוד במשימה הזאת, כלומר אין שום השפעה על רכב קיים, למעט אפשרות נדירה. הלכה למעשה, באגרות אין בכלל שום השפעה במאה אחוזים. בשווי השימוש תתכן השפעה מזערית, אבל הלכה למעשה אני לא מאמין שמצב כזה קיים.

אנחנו רוצים להשפיע פחות, וששיקולי המס יהיו פחות משפיעים, ולכן בקשתנו היא לעשות את השינוי מפה ואילך. בגלל שאנחנו רוצים לעשות שינויים, רכב קיים לא צריך לסבול מזה. האגרות בהקשר הזה חשובות הרבה יותר, כי אלה צרכנים שהם אינם מאוגדים. לכן לא עלה בדעתנו לפגוע באגרות, כי לא זאת מטרתנו. לכן בסופו של דבר אנחנו מסתכלים על סך כל השינויים. אין עלייה בנטל המס. אין עלייה באגרות על רכב קיים. אין הלכה למעשה עלייה בשווי השימוש על רכב קיים.

יש רק עלייה במחיר הרכב.

זה בלי קשר, בזה הוא לא אשם.

הוא כן אשם, היצרנים והיבואנים מעלים את מחיר הרכב בהתאם.

עשינו שיעורי-בית, וניסינו ללמוד את ההערות שחברי הכנסת העירו. אנחנו בהחלט מוכנים להתייחס פרטנית למקרה שדיברת עליו, כלומר לעלייה האפשרית במחירי הרכב. יש לנו פתרון נקודתי.

עשית איזה שהם שינויים?

ההצעה היא ההצעה המקורית. אני מתייחס להערות כאל הערות בונות, ולכן עשיתי שיעורי בית. הבנתי שהבעיה העיקרית היתה במחירים. אם הייתי פותח ומרווח קבוצות כדי לא ליצור הטבה עודפת, אנחנו בהחלט מוכנים לצמצם, ואני אומר לחברי הוועדה היכן אנחנו מוכנים לצמצם, כי שם הביקורת היא בהחלט חיובית.


בשיחות שלי גם עם חברי כנסת, גם עם מנהל הוועדה וגם עם יבואני הרכב, אני לא מתיימר להצהיר שמדובר במודל אופטימלי. אני לא בהכרח חושב שאם היינו בסיטואציה שיש לנו עכשיו דף חלק והיינו רוצים לקבוע שיטה מסוימת, היינו קובעים את השיטה שמונחת על שולחן הוועדה, אלא משהו מעט שונה. אבל אנחנו לא בדף חלק. אנחנו צריכים להסתכל על מצבת הרכב הקיימת, על ההשפעות גם קדימה וגם אחורה, ולכן השינוי שאנחנו עושים בהחלט עשוי להשפיע. הוא שולי, ולכן ההשפעה על המצב של כלי הרכב הקיימים היא אפסית. לכן אנחנו חושבים שיש פה מן ההגינות לומר שאדם שמתעתד לרכוש רכב חדש, לא משנה אם זה אדם פרטי או סקטור עסקי שמשלם שווי שימוש, אם רוצה הוא יבחר רכב כזה ואם הוא לא רוצה הוא לא יבחר רכב כזה, אבל אני לא מרע את מצבו של רכב קיים.

מי ששמע אותי הרבה פעמים בנושא, אמר שאפשר כבר לעשות ממני קלטת... עניין שווי השימוש ברכב צמוד זה נושא שאני מתמודדת נגדו כבר הרבה שנים מאז ש"המציאו" אותו. אני חילקתי לכם חומר, שלא רק אני עבדתי עליו. שווי השימוש עצמו איננו מייצג את שווי השימוש האמיתי, שיש למי שמצמידים לו רכב צמוד.

איך אפשר? אמיתי?

יש לנו הרבה מאוד תחשיבים מה היא עלות אחזקת רכב.

זה תלוי כמה הוא נוסע, אם המשפחה משתמשת או לא ברכב. אפשר לעשות רק הערכות של ממוצעים עם חציון, שבכלל לא נותן קנה-מידה, אבל הוא חציון.

לכן אתה מחזק את דבריי. אני חושבת שנתת אילוסטרציה מאוד טובה למה שאני אומרת. אתה מדבר על שימוש פרטי. לא צריך לתת תמריץ לשימוש ברכב פרטי. אני נגד תמריצים שליליים. גם לא צריך לעשות תמריצים שליליים, אבל לא צריך לעשות תמריצים חיוביים. זאת דוגמה מאוד טובה לכך שככל שאתה משתמש יותר ברכב, אתה בעצם נהנה יותר ומשלם למעשה פחות מס.

לכן נותנים רכב, זאת הטבה.

אני מציעה שהמעביד ייתן לעובד את סכום הכסף הכרוך בכך, אפילו שייתן לו כפול. תראו שאז השימוש ברכב יהיה שונה. אני מציע שלא יהיה דבר כזה שווי שימוש ברכב צמוד, שלא תהיה הקלה למעביד ושלא תהיה זקיפה לעובד. שיעשה המעביד מה שהוא רוצה עם העובד, ושהעובד יעשה מה שהוא רוצה. השימוש ברכב לא שייך למס הכנסה.

בן-שחר - -

רפורמת בן-שחר לא התמודדה עם זה, זאת כל הבעיה. התשובה היא כל-כך פשוטה.

שיתנו כסף - -

כתבתי לכם על זה הרבה מאוד פעמים, ואני אחזור על זה. מס הכנסה לא צריך לשאול את המעביד או את העובד אם יש לו רכב או אין לו רכב, לא לנהל ספר רכב ולא לנהל ספר רישומים במוסך, ולא לרשום מה היה בתחילת השנה ובסופה. למישהו שנוסע הרבה אפשר להגיד שמכירים לו ב-24,000 קילומטר לשנה לפי שלושה שקלים לקילומטר, ושייקח 72,000 שקל כהוצאה מוכרת, ושלא יספר איך נסע. אם יש 72,000 שקל הוצאה מוכרת, שיעשה עם זה מה שהוא רוצה. מה זה משנה למס הכנסה איך אדם נוסע? עורך-דין שיושב במשרד שלו וכל הקליינטים באים אליו, קשה להגיד שיש לו הוצאות נסיעה, אבל הוא יכול להגיד שהוא נוסע לפעמים לקליינטים. אפשר לומר לו שייקח 500 קילומטר לחודש, שזה 1,500 שקל ושלא יספר איך נסע. יכול להיות שצריך אולי לעשות ספר נסיעות. למה מס הכנסה מתעסק עם זה? עזבו את זה, את הרכבים, את סיווגי נפח מנוע, שייסע בקורקינט, מה אכפת לכם? תנו לו רק הוצאה מוכרת כי יש לו הוצאה ביצירת הכנסה. זאת ההצעה הגדולה שלי.

לחלופין, בתקופה זו, אני רואה כמה מקצצים בקיצוץ הנוסף מקצבאות הילדים וכל מיני די חמורים שמתרחשים פה בתוכנית הכלכלית, וכולכם כבר ערים לזה. אני חושבת שלא צריך לתת את הצ'ופר הזה ששמו הקטנת שווי השימוש ברכב צמוד. כמה רכבים כאלה יש? 300,000? אם תוסיף רק 1,000 שקל לכל אחד, יש לנו 300,000,000 שקל.

למה נקבע רק 900 שקל כסכום המקסימלי לשווי רכב?

זה לא הסכום המקסימלי, אלא המינימלי. הרי אתה משלם 2,400 שקל.

אני מעביר את זכות השאלה והדיבור שלי לחבר הכנסת דהן.

אני חוזר על הדברים שאמרתי בדיון בתל אביב. לדעתי אנחנו מתערבים התערבות גסה במחירים של המכוניות. מרגע שאנחנו קובעים מ עד, זה יהיה תמיד המחיר המקסימלי. ברגע שאנחנו מכניסים שווי שימוש במחירים של בין 114,000 ל-135,000 שקל, אין יותר מכוניות של 114,000 שקל, כולן יתיישרו ל-135,000 שקל. דיברנו על זה בישיבה שהתקיימה בתל אביב. חשבנו שהפתרון יהיה לצמצם את המדרגות, כדי שלא תהיה אפשרות לעשות פער רווחים רק בגלל הנטייה לקנות שווי שימוש X. מעסיק שירצה לקנות מכוניות מדרגה 2 שהמחירים שלהן הם בין 114,000 ל-135,000 שקל, לא ימצא כאלה מכוניות.

כנ"ל לגבי שווי שימוש גבוה יותר. אני חושב שאנחנו מתערבים פה התערבות גסה. היבואנים יעלו את המחירים ויישרו קו עם המחיר הגבוה. אנחנו רק גורמים עוול, למי? לא לאלה שממילא מקבלים מס תשומות על הקנייה של הרכב, אלא על האזרח הפרטי שאין לו שווי שימוש, שלא יקבל החזר על הקנייה שלו, שלא יקזז מס תשומות ולא מס הכנסה. הוא ישלם את המחיר הגבוה, כשאין לו שום החזר.

על חברת אינטל שקונה 1,000 מכוניות ותשלם במקום 114,000 שקל 135,000 שקל אני לא מרחם, כי היא תקבל קיזוז ממס הכנסה, היא תקבל בחזרה מע"מ ומס תשומות, היא תקבל 2.5% כל שנה על שווי השימוש ועל הבלאי, והיא תקבל את כל ההחזרים בחזרה. אבל האזרח המסכן, שפתאום יצטרך לשלם 135,000 שקל במקום 114,000 שקל לא יקבל החזר משום מקום. מי גרם לו לזה? משרד האוצר שהחליט לעשות עוד מדרגה באמצע. זאת ההערה המרכזית שלי.

באתי באיחור, ולכן לא הספקתי לעבור על החומר. יש שני דברים שאני רוצה לבקש לשנות. שווי הרכב נקבע לפי סוג הרכב ולפי שוויו, והוא לא מתעדכן בירידת הערך ככל שהוא נמצא על הכביש.

לנהג זה לא משנה, מה אכפת לו?

שווי רכב למעשה נועד למסות בטובת הנאה עובד שמקבל רכב צמוד, והשווי הזה נקבע על-ידי ועדה שבזמנו נקבעה, ואמור לכלכל בפנים את סוג הרכב שהוא מקבל ואת טובת ההנאה שהוא מקבל וכן הלאה וכן הלאה. זאת אומרת שזאת נגזרת של שווי הרכב שמוצמד אליו, אם זה מרצדס או סוסיתא. ככל שהרכב הזה מזדקן, ברור מאליו שגם השווי וטובת ההנאה שהוא מקבל יורדים. אין לי כרגע מספרים מול עיניי, אבל לאדם שיש לו רכב צמוד מסוג וולבו או מרצדס, ככל שהרכב הזה מזדקן, הוא עדיין ממשיך להיות בקבוצה 5, והוא עדיין ממשיך לשלם 3,500 שקל בחודש. לא ניתן ביטוי לירידת ערך הרכב, ואז יוצא שהוא משלם גם על רכב "טרנטה" מס גבוה יותר, למרות שהוא לא נהנה מהשווי הזה.

יש דבר נוסף שמציק לי בכל הסיפור. לא אחת קורה שטובת ההנאה שעליה משלם העובד מס, במצטבר השנתי גבוהה יותר מאשר ההוצאות בפועל של המעסיק ושל המעביד, לרבות הפחת.

לרבות הפחת במלואו? ההצעה במלואה?

בוודאי.

אמרתם שזה לא יקרה.

זה לא קורה הרבה.

עד ה-17 בפברואר שנה זאת זה קרה. בתכל'ס לאדם שיש רכב מסוג מסוים, סך הכל טובת ההנאה שלו שהוא משלם עליה מס, גבוהה יותר מאשר ההוצאות בפועל. יוצא מזה שהעובד משלם מס יותר גבוה, המעביד גם לא יכול לקזז את היתרה מרכבים אחרים, כי כל רכב עומד בפני עצמו, ולכן יש פה מצב שמשולם מס ביתר, מצב שהוא מיותר לחלוטין. שני הדברים האלה צריכים תיקון.

אני מחזקת את ידי חבר הכנסת דהן וגם של חבר הכנסת רצאבי.

אני לא יודעת כמה מכם זוכרים, אבל נושא שווי השימוש התחיל לפי נפח מנוע, לא לפי שווי. שווי השימוש נקבע לפי רכב גדול ורכב קטן ובדרגות שונות. המטרה של שווי שימוש היא לקבוע מה שווי ההנאה שכשהמעביד מעמיד לרשותך רכב וכו'. גם אם נושיב כלכלנים 10 שנים, גם יחד עם סמדר אלחנני, לא נוכל לקבוע יחד מה השווי האמיתי. אי אפשר לקבוע, אין דבר כזה. מאחר שאין דבר כזה, אנחנו צריכים לחיות עם משהו שהוא משוער, מוערך, נקבע, בלי קביעה שהיא חד-משמעית, הכל בהערכה. יש כאלה שנהנים ויש הסובלים, ולכן נמשיך לחיות עם זה, כי אין פתרון אחר.

מה שאני הצעתי.

גם מה שאת הצעת מחייב קביעה של השווי, כמה שווי טובת ההנאה, כי אתה מקבל טובת הנאה. התקנות האלה חלות על עצמאים וחלות על שכירים שמקבלים רכב מהמעביד.

גם על חברי הכנסת.

נכון. גם אם אני עצמאית, ואני משתמשת ברכב שרשום כרכב של העסק והרכב צמוד אליי, יש שווי שימוש, כי יש איזשהו ערך בזה שאני משתמשת ברכב. לכן אנחנו צריכים לחיות עם משהו שהוא ממוצע וכללי, ושמתאים באופן כללי לכולם ולאו בהכרח פרטני וטוב לכל אחד.

הרב ליצמן, למשל, לא נהנה מהרכב של הכנסת.

אז מה? אז הוא לא משלם מס.

זאת דוגמה מצוינת, יש כאלה שכמעט לא נהנים מהרכב, והם ישלמו בדיוק אותו דבר כמו אלה שנהנים וכל הזמן משתמשים ושימוש רב וניכר, וזה חלק מההגיון. חלק מהמטרה זה גם לא לרדת ליומן הרכב של כל אחד כמה הוא נוסע ואיך הוא נוסע. לכן אנחנו חיים עם ממוצעים באופן כללי בכל הנושא הזה של שווי שימוש.

לגבי שינוי עדכון קבוצות רכב, לא בהכרח העובדה שהרכב התיישן משנה את טובת ההנאה.

למה? אם שווי הרכב ירד, טובת ההנאה ירדה.

לא בהכרח. לא רק שלא בהכרח זה משנה, יכול להיות שזה היה מחייב הגדלה של שווי השימוש של רכב חדש, כי לקחנו פה איזשהו ממוצע. יכול להיות שזה היה מחייב הגדלה של אחד, וזה בעיקר היה מגדיל את הבירוקרטיה, כי מדובר בשינוי כל שנה את הקביעה של שווי השימוש ובשינוי כל שנה של הפחת. אם הרכב נרכש באמצע השנה, השינוי היה נעשה כעבור שנה. בקיצור, היינו מנהלים מערכת שלמה של חשבונאות סביב הרכבים, ועוד מעבר למה שיש היום, ובשביל מה? כדי שהממוצע יישאר אותו דבר ונעלה לאחד ונוריד קצת לשני? זה לא הגיוני.

יותר מזה, אם כבר, אתה רוצה לעודד נסיעה ברכבים חדשים ולא ישנים. בראייה יותר מקרו כלכלית, מבחינת זיהום אוויר, מבחינת תחזוקה, מבחינת עלויות, מבחינת בטיחות ומכל הבחינות אתה רוצה לעודד נסיעה ברכבים חדשים. לכן אין היגיון להתחיל לעשות מערכת בירוקרטית שלמה, שבסך הכל לא נותנת דבר – אולי לחלק היא תיתן, אבל נצטרך לעשות שינוי, כי הממוצע צריך להישאר אותו דבר. לכן, בעיניי השינוי לא נחוץ ולא דרוש.

כל עוד יש סבסוד צולב, אבל זה מתבקש.

זה חלק מהמערכת, שיש סוג של סבסוד – אפילו קשה לי להגיד סבסוד צולב.

אבל הסבסוד הצולב זה בתוך המערכת, זה באותה קבוצה. לא ענית עוד לשאלה שלי.

כמו שאתה אומר שזה דוחף את המחירים למעלה, אני יכולה בקלות להסביר לך למה זה דוחף את המחירים למטה.

למה שנעסוק בתיאוריות? הניסיון מוכיח שזה דחף את המחירים למעלה. בפעם הקודמת שעשינו את השינוי כל המחירים של המכוניות הממוצעות קפצו למקסימום.

אם אתה רוצה להיכנס לקבוצת המחיר הנמוכה, בדיוק כמו שאתה אומר שהמחיר יעלה, זה יוריד את אלה קצת יותר לרמת המחיר הנמוך. הטענה הזאת היא נכונה לשני הכיוונים. זה בטח שיקול, אבל כל קריטריון שניקח יהיה בסופו של דבר איזשהו שיקול כלכלי בצדו. אם נכניס מחר חזרה את עניין נפח מנוע, יהיה שיקול כלכלי סביב נפח המנוע. לכן אנחנו צריכים לקבוע איזשהו קריטריון, ואנחנו לא יכולים להתחמק מזה. אני חושבת שהטענה של חבר הכנסת דהן שיעלו המחירים זהה לטענה שירדו המחירים.

דובר על כך ששווי השימוש עולה על ההוצאה בפועל ולא מתירים את שווי השימוש, אלא מתירים רק את ההוצאה בפועל, כולל פחת.

בוודאי.

בבדיקה שעשינו יש מקרים כאלה, לא רבים בסך הכל. אני בהחלט מוכנה לשקול לתקן את התקנה בקטע הזה.

באיזו דרך? יש שתי אפשרויות. אחת – להקטין את הטיוב במס של העובד.

לא, ההוצאה תהיה בגובה שווי השימוש.

אז מי שייהנה זה שוב המעסיק, ואני רוצה להגן על העובד, שמשלם מס מיותר.

הוא לא משלם מס מיותר, מאחר שהמס שהוא משלם לא קשור רק להוצאות. המס שהוא משלם קשור לזה שיש לו איזושהי טובת הנאה. במקום שייתנו לו כסף והוא יקנה רכב בחנות, אמרו לו שייקח את הרכב. לכן הכסף שהוא משלם הוא על שווי טובת ההנאה שלו. המגבלה של ההוצאה היתה קשורה להוצאה שהמעביד מוציא בקשר לרכב הזה, ובאמת יש מגבלה שזה לא יותר מההוצאה בפועל. מאחר שבשווי השימוש אנחנו מחייבים את העובד במס על שווי השימוש, אנחנו נאפשר במקרים האלה את ההוצאה בגובה שווי השימוש ולא תהיה המגבלה של ההוצאה בפועל.

הקבוצות נקבעות על-ידי משרד הרישוי. כאשר רכב מזדקן, האם הדירוג שלו יורד? אדם קנה מרצדס 6, ישלם 3,800 שקל בחודש. זה השווי לרכב שנת 2003, אבל מה קורה אם הרכב הוא משנת 1996? הוא ממשיך לשלם את זה לפי 3,800 שקל, וזה אבסורד שהוא ישלם אותו מחיר.

קודם התלוננת לגבי אופנוע, והוא היה בהצעה.

התנגדנו לאופנוע. זה לא היה מתאים, ולכן הוצאנו את זה.

חבר הכנסת רצאבי, הרי השיטה של שווי שימוש היא שיטה של ממוצעים. שווי שימוש מבטא מה טובת ההנאה שלי. מה טובת ההנאה שלי בגדול אף אחד לא יכול לקבוע. גם יש פערים, כי אחד נוסע 10קילומטר והשני נוסע 50,000 קילומטר. נלקח פה הממוצע של הכל. בסך הכל לקחו פה איזשהו קריטריון, שיכול להיות קריטריון אחד במגוון קריטריונים. הקריטריון אומר שווי הרכב במועד הרכישה. יכולים להיות מיליון קריטריונים אחרים שמבטאים טובת הנאה, אבל ככל שנסבך יותר, ניצור מערכת יותר מורכבת ומסובכת.

למה? אין הרבה איך לשחק עם זה.

מאחר שזה ממוצע, כמו שנלך לפי מספר קילומטרים שאדם נסע, זה רק יותר מסובך. אני רוצה מערכת פשוטה ככל האפשר. מאחר שזה ממוצע ומאחר שאני רוצה מערכת פשוטה, נניח שהייתי הולכת עם הטענה שלך, אז הייתי צריכה לקבוע בכל שנה שינוי של שווי השימוש לפי ערך נניח, ואז הייתי יוצרת מערכת הרבה יותר מורכבת והייתי צריכה עכשיו להעלות את שווי השימוש במועד הרכישה הרבה יותר.

את אומרת ש-3,800 לחודש זה שווי נמוך יחסית למרצדס שנת 2004?

מה זה נמוך? אם הייתי צריכה לעשות את מה שאתה מציע, הייתי צריכה להגיד שמי שיש לו מרצדס בשנה הראשונה ישלם 8,000 שקל, בשלוש השנים אחרי זה 5,000 שקל ואחר כך זה ירד הדרגתית, אבל לא היינו יוצאים עם תוצאה יותר טובה לאזרחים, כי אנחנו מדברים על ממוצע והיינו מסרבלים מאוד את המערכת, אז למה? אתה נהנה יותר בשנה הראשונה.

כל זמן שזה כלכלי לחברות הליסינג, המחירים הם ריאליים. ברגע שזה יפסיק להיות כלכלי לליסינג, המחירים הם לא ריאליים.

מעבר לזה, צריך לעודד נסיעה ברכבים חדשים.

אני לא נהנה מזה, אבל אני משלם. את צודקת לגבי סוג הרכב, כי אני חושב שאי אפשר להיכנס לכל הפרטים, אבל מצד שני לא יכול להיות שאני נוסע הביתה, וזה יכול להיות תיאורטית 100 קילומטר בחודש, כשמישהו אחר נוסע 50,000 קילומטר, ושנינו אנחנו משלמים אותו דבר.

בשביל 100 קילומטר, לא כדאי לך לקבל רכב.

אבל אין לי רשיון.

אז תוציא רשיון. אתה מפסיד המון כסף.

זה פשוט לא ישים. חיים דוקלר עמד בראש ועדה.

מנגד לטענה הזאת יש טענה של אלה שגרים רחוק ונוסעים הרבה.

אם אתם רוצים להגיע לצדק המוחלט, אני מציע לקיים דיון בנושא הזה, כי זה לא במסגרת הדיון. האם יש לכם איזו הצעה מוסכמת?

אם אפשר, אני רוצה לשאול את יבואני הרכב האם הטבלה שמוצגת לפנינו גורמת לירידת מחירים או לעליית מחירים.

קודם כל תשמע מה אומרת הטבלה.

יש הצעה לתיקון.

אני בפעם הקודמת ראיתי איזשהו פגם ועיוות בהפרשים. אני מדבר דווקא על הקבוצות הגדולות ביותר. בנינו איזו הצעה, שבעיניי היתה מקובלת, שקבוצה מספר 1, שזה 86,000 – תשלם 950 שקל.

היום זאת הורדה.

אני מדבר על הורדות.

היום זה 1,000 שקל.

העובדים הזוטרים שבאמת צריכים את הרכב לצורך העבודה הם הרכבים האלה, ואת אלה לא צריך לקנוס. זה הכוח המייצר את כל הדברים, ולאלה לדעתי צריך להוריד את המחיר ולא לתת קנס. אלה שנמצאים במקום הגבוה ביותר והפחיתו להם כסף, צריך להוסיף להם. אני אקרא לכם את הטבלה, שהיא בעיניי די צודקת והוגנת: קבוצה מספר 1, 86,000 שקל– 950 שקל. קבוצה מספר 2, מ-86,000 עד 114,000 - 1,000 שקל, שזאת גם הפחתה.

לא.

התכוונתי שזאת הפחתה לעומת מה שהציעו.

הציעו 1,000 שקל וזה נשאר כך.

קבוצה 3, מ-114,000 עד 135,000 שקל - 1,300 שקל.

זה מה שהם גם מציעים.

מ-135,000 עד 155,000 – 1,600 שקל. זאת תהיה הפחתה של 100 שקל.

והפחתה גם במחיר.

מ-155,000 עד 201,000 שקל – 2,360 שקל, וזאת העלאה של 100 שקל.

160 שקל.

מ-201,000 עד 287,000 שקל - 3,060 שקלים, ומעל 287,000 שקל – 3,960 שקל.

3,930 שקלים, הפרש של 100 שקלים.

בשורה התחתונה, האוצר יקבל יותר.

אתה נגד האוצר?

לא, אבל לא צריך לקחת את זה מהאזרחים.

קודם כל, ההצעה הזאת שווה, פחות או יותר. גם לרכבים הגדולים תהיה עלייה של 100 שקלים. אלה שמייצרים ומקבלים את הרכב "הכי נמוך", ייהנו קצת יותר. אני חושב שההצעה הזאת לא הרבה יותר טובה למס הכנסה באופן דרסטי, אולי יש פה משהו בשוליים לטובת המדינה, אבל זאת לא היתה הכוונה.

מדובר ב-50 מיליון שקל.

תבדוק את החשבון, זה לא סכום כזה. זאת ההצעה שלי, ואני מקווה שהיא תתקבל על כולם.

אנחנו מבקשים במסגרת זאת לשנות את מנגנון ההצמדה, ובמקום להצמיד את זה אחת לרבעון, שזה לא סביר כי זה מכניס עלויות ביורוקרטיות, לעבור להצמדה חד-שנתית. היום במונחי האינפלציה הנוכחית, זה ללא עלות.

אני זוכר שבדיון שהתנהל בתל-אביב הוצאנו את האופנועים מן הדיון. אמרו שיחזירו את זה חזרה.

אין דיון על אופנועים.

בחלק מהמקרים יש העלאה של שווי השימוש, וזה בכיוון הנכון, אבל יש גם הפחתה. מי שחושב שזה לא כדאי לו, משתמש ברכב רק לעבודה, ואין לו שווי השימוש הפרטי. אם לא כדאי לו, הוא יצהיר שזה לא לשימוש פרטי והוא לא ישלם.

אני עובר להצבעה. מי בעד הצעת הפשרה של חבר הכנסת אפללו? מי נגד?

הצבעה

בעד – כולם
נגד - אין
הצעת הפשרה של חבר הכנסת אלי אפללו התקבלה.

תודה רבה, ההצעה עברה. אני מאוד מודה לכם. אני מודיע שיש הפסקה עד השעה 11:30. בשעה 11:30 נעבור לדון בנושא הבימה. בשעה 12:00 נקיים את ההצבעה על ה-2.5 מיליון שקל.


חידוש הישיבה

ד. אישור השקעה בבניין הבימה

שר האוצר החליט להקציב כסף לצורך שיפוץ בניין הבימה. מאחר שחברת בניין הבימה היא חברה ממשלתית, נדרש אישור של ועדת הכספים לצורך ההשקעה שם. לכן אנחנו מבקשים את אישור הוועדה. יש לציין שהבניין הנוכחי הוקם בשנת 1937, ומאז הוא רק עבר איזשהו שיפוץ חלקי.

אני מבין שיש שם בעיות בטיחותיות קשות.

במידה שהשיפוץ לא יתחיל, הבניין עצמו לא יוכל להמשיך לשמש כתיאטרון.

קודם כל אני בעד, אבל אני רוצה להבין אם החברה היא בבעלות המדינה ובבעלות תל-אביב באחוזים שווים, לדעתי גם ההשקעה צריכה להתחלק 50%-50%.

ההשקעה שלנו היא נמוכה מ-50%. עיריית תל אביב משקיעה 11,000,000 שקל, החברה עצמה 8,000,000 שקל, והממשלה רק 6,800,000 שקל.

רוצה.

למה הממשלה כבעלים שיש לה אחוזים שווים כמו לעיריית תל אביב, לא תשקיע שווה בשווה?

מאחר שבתל-אביב יש תיאטראות נוספים, שבהם מדינת ישראל השקיעה סכומים גבוהים מעיריית תל אביב, העירייה הביעה כאן את נכונותה לתת סכום גבוה יותר.

אתה מתכוון ל"הבימה" ול"קאמרי".

ובית לסין.

האם במסגרת השיפוצים והגישה לנכים יאפשרו גם גישה לכל המוגבלים, לא רק לנכים, כדי שיוכלו ליהנות מהתיאטרון הלאומי של מדינת ישראל? יש רשימה ארוכה של מוגבלים ונכים, לצערי הרב, שאין להם גישה למופעי תרבות, בגלל חוסר נגישות. יש חוק הנגישות במוסדות ציבור, שעוד לא יושם במלואו. האם לפחות הבימה בהשקעה ממשלתית כזאת תהיה החלוצה הראשונה שתתאים את עצמה לכל סוגי המוגבלויות?

נדרוש שזה יהיה חלק מהשיפוץ.

אשלח לך את סוגי המוגבלויות.

האם נמצאים כאן נציגי הבימה?

נמצאת פה דירקטורית בחברת בניין הבימה.

אדוני היושב ראש, יש לי שאלות עקרוניות לגבי מה שקורה ב"בימה". אנחנו באים לתת תקציב לשיפוץ "הבימה", דבר שאני חושב שהוא חשוב ונחוץ. אבל יש לי שאלות חשובות מאוד לא לגבי המבנה, אלא לגבי הפעילות.

תהיה לך הזדמנויות כשנקיים דיון על תקציב תרבות.

הייתי רוצה להעלות את זה עכשיו לפרוטוקול.

עוד מעט נדון בתקציב משרד החינוך.

אתה יכול להעלות את זה לפרוטוקול, אבל אני הייתי מציע לך לשמור את השאלות הנכבדות האלה לדיון שנקיים פה בנושא התרבות.

זה תיאטרון לאומי, שהייתי רוצה לראות אותו מופיע בדרום ובצפון. מה עושים בפריפריות? לדעתי, לא רק שלדעתי לא עושים מספיק ואולי כמעט שלא עושים, אלא שכל התרבות מתמקדת בתל-אביב ובמרכז הארץ, כשצריך לזכור שלא כל האנשים יכולים להגיע לשם.


אני יודע שמעמידים תנאים להגיע למקומות כמו ירוחם או קריית-שמונה, שההופעות תתקיימנה ערב ערב, בטענה שאחרת אין טעם מבחינה כלכלית להביא ציוד למקומות כאלה. אני לא חושב שזאת התשובה, כי בכל זאת מדובר בתיאטרון לאומי שצריך להגיע לכל מקום. אני לא רוצה לדבר על המשכורות הגבוהות ששם מקבלים. זה דבר שאני אדבר עליו בדיון הבא.

להרגשתי – ואני מקווה שאני טועה בכך - התרבות בארץ נותנת לימין תחושה שהוא מוקצה. אני רוצה להגיד לתיאטרון הלאומי ולתרבות, שאני בעד התרבות, אבל בעד התרבות שאנחנו חלק ממנה ולא מוקצים ממנה.

חבר הכנסת אפללו, אני מאוד מסמפת את הדברים שאמרת, אבל זה לא שייך לדיון היום. אני חושב שהעלית כמה נושאים מאוד חשובים לדיון. הייתי מציע שתיזום דיון בוועדה, כשנדבר על תקציב התרבות ותרחיב את כל הנושאים שדיברת עליהם, כמו שתיאטראות והתיאטרון הלאומי בפריפריה. אין לזה שום קשר לנושא של הבקשה לאישור התקציב למבנה.

אני תומך בזה.

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
ההשקעה בחברת בניין הבימה אושרה.

הצבעתי נגד, כי לא מאשרים תקציבי בינוי לבתי ספר.

ה. העברות תקציביות

אנחנו עוברים להעברות תקציביות. בקשה 015 – 31, מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה 015 – 31 אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה מספר 041 – 34. מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה 041 – 34 אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה מספר 026 – 54, שירותים ציבוריים לחשמל.

מדובר בהעברת עודפים מחויבים גם ברשות הגז הטבעי וגם ברשות לשירותים ציבוריים – חשמל. מדובר בעודפים מחויבים משנה שעברה.

מי בעד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה 026 – 54 אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה מספר 016 – 31. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה מספר 016 – 31 אושרה.

אנחנו עוברים לבקשה מספר 054 – 73, מפעלי מים.

מדובר בהעברת 81,000,000 שקל של עודפים מחויבים משנה קודמת. רוב ההוצאה היא למפעלי קולחין, המענקים שנותנת המדינה להקמת מפעלים להשבת קולחין וגם לרשויות ניטור, לפי התחייבויות קודמות. מדובר גם בטיוב בארות, בסיום הקמת מערכת מידע ומחשוב בנציבות המים שתקלוט את כל הנתונים, והוצאות תכנון.

מי ראש מנהלת הביוב?

עדיין לא מונה.

אדוני היושב ראש, היה חשוב שימונה ראש מנהלת ביוב.

מה זה ייעול השימוש במים?

ייעול השימוש במים זאת תוכנית משותפת של נציבות המים ומשרד החקלאות לתמיכה בגידול דגים בבריכות מיוחדות שמקטינות מאוד את השימוש במים לצורך הזה.

זה שייך לאילת?

לא, זה לא שייך לאילת, זה שייך למושבים ולקיבוצים.

זה לכל המקומות בארץ?

לא, צריכים להגיש תוכנית עסקית.

אני יודע שלמקומות מסוימים נתנו תקציבים, ולמקומות אחרים שגם מגיעים להם תקציבים, לא נתנו.

יש כללים מסוימים שצריך לעמוד בהם.

הם עמדו גם בכללים.

קה לי להגיד למה לא נתנו.

הנושא הזה לא ברור לי.

יכול להיות שמדובר פה בהעברת תשלומים לאלה שכבר נתנו להם התחייבויות של המדינה. לגבי התחייבויות נוספות, יש כללים ויש ועדה בנציבות המים במשרד החקלאות שבוחנת את זה.

אבל הם מבקשים רטרואקטיבית לאשר לכם.

לא, זה מה שהוגש בשנה שעברה. היתה התחייבות שנה שעברה.

אני לא הייתי מאשר, בלי לדעת מה קורה, כי לחלק אישרו ולחלק לא.

אם אתה רוצה, אני יכול להראות לך רשימה.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה מספר 054 – 73 אושרה.

אנחנו עוברים להצבעה על פנייה מספר 508 509, שדנה ב-2,500,000 שקל לקמפיין האוצר.

בהנחה שתתקיים הצבעה על ה-2,500,000 שקל, אחרי שנקבל את תשובות משרד האוצר כמובן, אני רוצה לדעת על מגבלות ההוצאה והתכנים על-ידי היועצת המשפטית של הכנסת כפי שנעשה בעבר.

אם משרד האוצר רוצה, יש לו יועץ משפטי – שייגש ליועץ המשפטי שלו ויקבל ייעוץ. אני לא חושב שאנחנו צריכים לעשות את זה פה. זה לא לוויכוח.

האם אפשר לבקש מכבודו להעלות את זה להצבעה, כדי שהנוהל שהיה כאן בוועדת הכספים יתקיים. אם ההצעה תפול, היא תפול.

הנוהל היה לגבי נושא מסוים, זה לא היה נוהל מקדמת דנא. אני חושב שהנושא הוא שונה לגמרי.

אני מבקש שיצביעו על זה.

הגברת הנכבדה אתמול ציינה ש-90% הולך למודעות ו-10% ליחסי ציבור. זה רבע מיליון שקל. אנחנו מבקשים לדעת, האם נבחר כבר מישהו למשרד יחסי הציבור.

לאור ביטול השביתה, אולי אין טעם לכל זה? האם נבחר מקורב של ראש הממשלה? חבל על הכסף.

קודם כל, אני חייבת לתקן אי הבנה מהדיון אתמול. אמרתי ש-90% מתוך הסכום של 2.5 מיליון שקל מיועדים לרכישת מדיה, והכוונה היתה לרכישת מדיה. הנוספים זה כולל את כל העבודה הנוספת שדורשת פעילות הסברה שכזו. לא היתה כוונה לכך שה-10% הנוספים מיועדים ליחסי ציבור.

זה מתקשר גם להערה שהעירו אתמול, ולא היתה לי הזדמנות להתייחס אליה, בנוגע למכרז שאכן היה בנושא הזה. מכיוון שנוצר לוח זמנים מאוד צפוף, הגיעו במשרד האוצר למסקנה שצריך לצאת באיזושהי תגובה בלוח זמנים מהיר. לכן לא הצליח המכרז, והלכו בדרך המקובלת הרגילה, פנו ללפ"ם - לשכת הפרסום הממשלתית - וכל ה-2.5 מיליון שקל מועבר היום ללפ"ם, ולפ"ם מבצעת ועורכת את כל הפעילות ההסברתית.

זה עונה לשאלה ששאלתי.

הכל הולך ללפ"ם.

אני עדיין עומד על הצעתי.

הנוהג שהיה, אני חושב שצריך לרענן אותו ולדון בו מחדש. אני לא רואה אותו כאורים ותומים. אני לא בטוח שהנוהג היה גם נכון בעבר. אין לי בעיה לדון על נוהגים כאלה בעתיד. אני לא חושב שהפעם אנחנו צריכים להסתמך על נוהגי העבר. אם אדוני רוצה להעמיד את זה להצבעה, בבקשה.

אם זה עובר ללפ"ם, זה היה צריך להיות מפורט בטבלה.

היא מפרטת מעבר לטבלה, והיא אומרת לך מעבר לטבלה שזה עובר ללפ"ם.

אני לא רוצה לחזור על הדיון שקיימנו אתמול, במודעות יש לא רק הסברה שהיא לגיטימית מצד הממשלה, אלא יש בזה מרכיב לא קטן של תעמולה. לפיכך, הכנסת לא יכולה לאשר תעמולה שאיננה מבחינה ההסברה.

מתברר לך שהיא יכולה.

לכן אני מבקש שיצביעו על זה. הרי אנחנו יודעים מה קורה. הדברים האלה נעשים כדי למתן את האפשרות שתופיע על דפי העיתונות מערכת שהיא מערכת שאינה מערכת הסברתית של הממשלה. שר האוצר יכול לעשות את זה בטלוויזיה כמה שהוא רוצה ומתי שהוא רוצה, יש לו מספיק הזדמנויות לעשות את זה. לכן אני מבקש שיצביעו על העניין הזה.

אתה מדבר על הצבעה פוליטית לחלוטין. אני בפירוש מוכן להצביע על זה. איך אתה רוצה לנסח את הבקשה שלך להצבעה?

תוכן המודעות, לא משנה אם מדובר בלפ"ם או בגוף פרטי, שיוחלט עליו בתקציב הזה, יאושר על-ידי היועצת המשפטית של הכנסת, כפי שהיה בעבר.

ואני מציע כנגד, שתוכן המודעות האלה יאושר על ידי היועץ המשפטי של משרד אוצר או של הממשלה, לא של הכנסת. רבותיי, מי בעד ההצעה של בייגה שוחט? מי נגד?

הצבעה
בעד – מיעוט
נגד – רוב
הצעתו של חבר הכנסת אברהם שוחט לא אושרה.

עכשיו אנחנו עוברים לעצם ההצבעה. מי בעד אישור התקציב של 2.5 מיליון שקל, כפי שנדרש בפנייה מספר 508 509? חבר הכנסת גורלובסקי, אל תצביע.

למה?

מה למה? העיפו אותו.

הוא ממלא מקום בוועדת הכספים. רק ברגע שמישהו חסר, הוא מצביע במקומו.

הצבעה
בעד - 9
נגד – 7
פנייה מספר 508 - 509 אושרה.

תשעה בעד, שבעה נגד. ההצעה עברה, תודה רבה.

אנחנו עוברים לבקשה הבאה – 044 – 34.

מדובר בבקשה להעברת העודפים המחויבים של נציבות המים, בסביבות 3.5 מיליון שקל, מתוך זה מיליון שקל להשלמה של העסקת עובדי כוח-אדם וצוותי פיקוח ביו"ש, ייעוץ מקצועי בנושא ביטחון מים וייעוץ מקצועי נוסף, פרסומים של נציבות המים לחיסכון במים ודברים נוספים, ותחזוקת תחנות הידרומטריות.

מי בעד? מי נגד?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
בקשה מספר 044 – 34 אושרה.

תודה רבה, הבקשה אושרה. חבר הכנסת בנלולו, תחליף אותי בבקשה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 422 423.

מדובר בהעברה של סכום של מיליון ו-800,000 שקל לתקציב משרד ראש-הממשלה, ליישום החלטת ממשלה מספר 2467, כפי שמפורט כאן, שהיא אותה החלטת ממשלה שמדברת על התוכנית של טיפול נקודתי, ששותפים ליישום התוכנית הזאת מספר משרדי ממשלה, בין היתר גם משרד ראש הממשלה, שהוא לצורך העניין המשרד שמרכז ומנחה את הפעילות במסגרת התוכנית. התקציב השנתי במשך ארבע שנים הוא מיליון ו-800,000 שקל לשנה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 422 423 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 434. אין נציג בנושא משרד התעשייה והמסחר.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 438. כפי שאמרנו, אין נציג.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 450, בנושא משרד התשתיות הלאומיות.

מדובר בהעברה להסכם שכר עידוד מתקציבי שכר פנויים במשרד. היה גירעון בתקציב שכר עידוד של המשרד. הכיסוי של הגירעון נעשה בפנייה הזאת, לאחר שנחתם הסכם עם המשרד שמקטין את תשלומי שכר העידוד השנתיים בכחצי מיליון שקל לשנה. יש איזושהי רפורמה שנעשתה במשרד התשתיות הלאומיות בנושא שכר העידוד, ועל בסיס זה אנחנו רוצים להעביר את הכסף על מנת להשלים את הגירעון השנה, כדי שבתחילת השנה אפשרי יהיה שכר עידוד, כמו שמחייבים הסכמי השכר.

לא הבנתי.

שכר עידוד בחלק ממשרדי הממשלה, בהתאם להסכמי שכר עם העובדים, משקף את ההתייעלות של העובד ביחס לתקן מסוים של רמת עבודה מסוימת, לפי פרמטרים כאלה ואחרים שנקבעים. במשרד התשתיות הלאומיות קיים מנגנון של שכר עידוד, והעובדים יקבלו שכר עידוד. לטעמנו, המנגנון הזה היה בעייתי בשנים האחרונות, עקב גידול חד בהוצאות שכר העידוד שנבע מכך שהמנגנון היה מיושן ונדרש לרפורמה. כתוצאה מזה גם נוצר גירעון. אנחנו מבקשים בפנייה הנוכחית לכסות את הגירעון אחרי שתתבצע הרפורמה.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – כולם
נגד – אין
פנייה מספר 450 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 451 452. אין נציג לפנייה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 453.

מדובר כאן בתוכנית משותפת שמבוצעת בסיכום בין המוסד לביטוח לאומי לבין משרד המשפטים, עקב הצבר של תיקים בבתי דין לעבודה, שנוגעים לסוגיות שונות שקשורות לביטוח לאומי. הסיכום בין שני המשרדים הוא שהביטוח הלאומי יקצה מקומות ייעודיים להנהלת בתי המשפט, שבהם היא תשתמש על מנת לממן שופטים ייעודיים שמטפלים באותם תיקים שנוגעים לסוגיות של הביטוח הלאומי שנמצאים בטיפול של בתי דין לעבודה.

הלוואי שכך יהיה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 453 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 458, שנוגעת לתיירות. לא הגיע הנציג שמטפל בעניין.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 473 474.

זה משרד המדע.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 476, הרשות השנייה. לא נמצא כאן נציג.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 477.

מדובר בהגדלה של תקציב התמיכות, כשהתוספת היא מהכנסה נוספת מתקציב מותנה בהכנסה. כידוע, נעשים עכשיו מכרזים להפעלת תחבורה ציבורית, ומדובר פה במה שהתקבל מחברות שזכו במכרזים להפעלת תחבורה ציבורית.

הצבעה
בעד – רוב
נגד – אין
פנייה מספר 477 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 484 בנושא מים.

לפנייה יש שני היבטים: אחד – שינויים פנימיים והתאמות בין כל מיני סעיפים שיש בהם יתרה חיובית ויש להם גירעון ודורשים השלמה.

השלמה כדי לכסות את הגירעון?

כן, ועוד רישום של הכנסות ממכרזים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 484 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 485 486.

מדובר בפנייה בעלת כמה סעיפים. הראשון והעיקרי הוא העברה של כ-18 מיליון שקלים. כאמור, מדובר בהעברה של 18 מיליון שקלים מהתקציב השוטף של המשרד לביטחון פנים לתקציב הפיתוח של המשרד לביטחון פנים, לצורך ביצוע פרויקטים במחשוב, בבינוי ובתשתיות.

הסעיף השני זה הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה המיועדת עם מקורות ממכירות קנטינה בשירות בתי הסוהר, בהתאם לצפי מכירות מעודכן.

סעיף שלישי – הגדלת ההוצאה המותנית בהכנסה וההכנסה המיועדת במשטרה, מהביטוח הלאומי, ושינויים פנימיים שהם שינויים בהרשאה להתחייב.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד - מיעוט
פנייה מספר 485 486 התקבלה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 487 488.

המטרה העיקרית של הפנייה הזאת היא לתקצב מענקים לרפורמה ברפת במשרד החקלאות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 487 488 התקבלה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 489 490 491.

הפנייה הזאת נועדה לתקצב סיום הקמת מחוז הנגב במשרד החקלאות, בדיקות פל-קל במשרד החקלאות, כי חלק מהמבנים נבנו בשיטה הזאת, וצריך לבצע בהם תיקונים, שיקום מעגן טבריה והקמת בנק גנים ומכון וולקני במשרד החקלאות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 489 490 491 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 492 493.

מדובר באיגום של 15 מיליון שקל לתוך סעיף 73 לצורך תוכנית אב למשק המים. במכרז התחרו חמישה זכיינים לשלושה מחוזות, דרום צפון ומרכז, וגם מישהו בנושא ההתפלה. אחרי זה קיבלו עבודות קונקרטיות בתוכנית לארבע שנים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 492 493 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 494.

מדובר פה בשינוי פנימי בתקציב משרד התחבורה. יש פה שני נושאים שעולים על הפרק. הראשון, הגדלת ההרשאה להתחייב בקשר למיפוי שדות תעופה. המיפוי הזה נדרש, על מנת לאשר אישורים לתוכניות בנייה בסמוך לשדות תעופה. יש פה 151,000 שקל לשיפוץ מבנה של אגף מערכות מידע. בסמוך למבנה שלהם נבנה מפעל למחזור אשפה, ונדרשים שינויים בתוך המבנה על מנת שאפשר לעבוד שם עם מחשוב.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 494 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 495, בנושא חקלאות.

הפנייה הזאת, מטרתה לתקצב שני נושאים: האחד – המרת עובדי כוח-אדם למסגרות העסקה ויישום מסקנות צוות א', והשני – טיפול במחלת ספגת המוח, שהיא הפרה המשוגעת.

מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 495 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 496.

זאת פנייה שנועדה לתקצב תשעה מיליון שקל לתמיכות שונות בחקלאות.

מה זה תמיכות שונות?

כ-6.5 מיליון שקל תמיכה בענף הבקר, מיליון ו-700,000 הדברת זבוב הים התיכון.

זה לקיבוצים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 496 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 497. בנושא תחבורה.

לאגף מערכות מידע יש הכנסות ממכירת שירותים לכל מיני גורמים שהם גורמי חוץ, בין היתר כאשר יש דוחות חניה ורוצים לאתר את בעלי הרכב, אז פונים לאגף מערכות מידע. נעשתה בדיקה מתוקנת של ההכנסות שצפויות השנה. מסתבר שיש תוספת הכנסות לעומת המתוקצב של מיליון שקל. אנחנו מבקשים לתקצב את זה, וסעיפי תפעול של אגף מערכות מידע.

זאת תקנת השתתפות?

כן.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 497 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 498.

הפנייה נועדה לעשות שינויים פנימיים של סוף שנה בתקציב משרד האוצר. בנוסף, יש תקצוב של מיליון שקל לתקציב הדיור הממשלתי בהוצאה מותנית בהכנסה. מנהל הדיור הממשלתי ומשרד האוצר נותנים שירותים כלל ממשלתיים בכל הקשור לדיור או למכרזים של דיור עבור משרדי הממשלה, גם עבור גופים כמו ביטוח לאומי וכדומה. לכן, חלק מההכנסות שלו הן בהוצאה מותנית בהכנסה, תמורת השירותים שהוא נותן לאותם גופים.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?



הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 498 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 500.

מדובר פה בשינויים בתקציב הפיתוח של משרד התחבורה. עיקרם של השינויים נובעים מבדיקה מחודשת של אומדני הביצוע.

אנחנו מבקשים להגדיל את ההרשאה להתחייב בסדר גודל של 200 מיליון שקל לפרויקטים שהם פרויקטים חדשים. לפי הנוהל החדש של אגף תקציבים, אנחנו צריכים להתחייב על מלוא העלות של הפרויקט עצמו. פה אנחנו מגדילים את ההרשאה להתחייב, ושהביצוע בפועל או הביצוע של המזומן ייעשה במהלך השנים הבאות. האפשרות הזאת מאפשרת לבנות ברצף את הפרויקטים בתשתית בלי עיכובים.

מה זה כבישים עוקפים?

מדובר על השלמת התחייבויות ישנות, סגירת התחייבויות ישנות מול קבלני ביצוע כבישים עוקפים, כאשר מדובר על כל אותם הפרויקטים שכבר הסתיימו.

ביש"ע?

ביש"ע, ואנחנו צריכים להשלים התחייבויות מול הקבלנים ולסיים את התשלומים הסופיים, ולמעשה לשחרר את האנשים.

כבוד היושב ראש, אני מוחה בתוקף. היה סיכום דיון במשרד התחבורה, כולל תוכניות, וזה אף פעם לא הגיע לפה. כנראה שלא עומדים לבצע את זה לגבי הכביש בטבריה. ישבנו עם נציגי משרד התחבורה, עם ראש עיריית טבריה, עם מהנדס המחוז ועם מנהל המחוז, וזה לא יוצא לפועל. הוציאו סיכומי דיונים והתוכניות לא יצאו לפועל.

אני מבקש לעכב את כל נושא הפיתוח, עד שכביש הכהנים בטבריה ייצא כבר לפועל, כי זה פשוט בלתי אפשרי. כבר הוצאו תוכניות, ואתם לא מביאים אותן לידי לביטוי. בסופו של דבר זה לא מגיע לידי ביצוע. אי אפשר לחיות במדינה הזאת כיהודי? אי אפשר לנסוע בטבריה?

הבעיה העיקרית היא שאם היו מוציאים את העוקפים, הכל בסדר.

לא, יש כבר סיכומי דיון בעניין הזה.

כבוד חבר הכנסת יצחק כהן, אני לא מרגיש נוח כדי לענות. אני צריך לבדוק את הבעיה הזאת כנושא ענייני. אבל אני לא חושב שצריך לעכב בקשה כזאת.

אם אני לא מסוגל לנסוע בטבריה, אחרי כל כך הרבה סיכומי דיונים, הכבישים העוקפים האלה יחכו.

בכל זאת הייתי מכבוד חבר הכנסת כהן להקשיב. הבעיה היא בעיה, ואני אעלה אותה עוד פעם בפני מנכ"ל המשרד, וזה מה שאני יכול לעשות. אני בכל זאת לא חושב שצריך לעכב את הבקשה. כפי שאמר עמיתי ממע"צ, מדובר פה על כך שחלק מהעבודות הסתיימות, וצריך לשלם לקבלנים שביצעו אותן. אני לא חושב שזה אתי לקבלנים ומבטא מוסר תשלומים נכון לעכב תשלומים. אנחנו לא יכולים לעשות את זה בלי השינוי שהוא שינוי תקציבי. יש פה פרויקטים חשובים, מעבר לעוקפים. מדובר פה על איילון צפון, שאני חושב שכולם חושבים שהוא פרויקט חשוב באזור עמוס תנועה עם הרבה פקקי תנועה. מדובר פה על חיבור לכביש 45 באזור רמות. אלה פרויקטים חשובים.

אני הייתי מבקש מחברי הוועדה להבין שאנחנו מנסים למלא את התפקיד שלנו ולבצע את העבודות בצורה הטובה ביותר. הייי מבקש מחברי הוועדה, שלא לעכב את הפנייה.

אנחנו לא נעכב תקציבים לאף אחד ולא לקבלנים שמגיע להם כסף, כי זה באמת לא אתי. אני מבקש להביא לוועדת הכספים תשובה לחבר הכנסת יצחק כהן בדיון הקרוב.

אנחנו דורשים את זה, לא מבקשים. זאת בושה.

אני מבקש כרגע לאשר את הבקשה הזאת, ובדיון הקרוב אני מבקש לתת תשובה לחבר הכנסת כהן. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 500 אושרה, תוך דרישה לתת תשובה לחבר הכנסת יצחק כהן בנושא הכביש בטבריה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 503, משרד הפנים. לא נמצא כאן נציג.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 504 505, משרד האוצר.

מדובר בהעברה של 20 מיליון שקל לתקציב אגף המכס והמע"מ, שמופקדים על כל הנושא של פטור ממסים עקיפים במסגרת הסכמים דיפלומטיים שיש בין ישראל למדינות אחרות. חשוב לציין שפנייה דומה אנחנו העברנו גם בשנה שעברה. גם אז נדרש תגבור מעבר לתקציב שתוקצב במקור של 20 מיליון שקלים. זה נובע מכך שגם בשנה שעברה וגם השנה היו העברות מסיביות של גופים הומניטריים לרשות, שלפי ההסכמים פטורים מתשלום מסים עקיפים וגם הוגשו דרישות נוספות, מעבר למה שהוגש בעבר, על ידי שגרירויות להחזרי מסים.

תודה. מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 505 504 אושרה.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 512, משרד התמ"ת. הנציג לא נמצא כאן.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 513. הנציג לא נמצא כאן.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 517.

לא, זה על הרכבת.

אנחנו עוברים לפנייה מספר 529.

הפנייה הזאת היא בעקבות סיכום בין משרד החינוך, היחידה להסכמי שכר באוצר, וארגוני המורים, שמטרתה להקטין את הקיצוץ בשעות ההוראה במשרד החינוך בשנת הלימודים התשס"ד. המורים הסכימו על ויתור של 60 מיליון שקל מתוך התקציבים המגיעים להם, כמו תנאי שירות למיניהם, שיפוץ חדרי מורים, השתתפות בדמי חברה באגודות מקצועיות, על מנת להקטין את הקיצוץ. הפנייה הזאת באה להגדיל את בסיס השעות, על מנת שנוכל להפחית את הקיצוץ ולהגיע לאיזון בנושא השעות.

מי בעד?

מה זה פעולות החינוך העצמאי?

אם הבנת נכון, יש פה איזשהו קיצוץ מכל מה שמגיע למורים בנושא תנאי שירות ובינוי וכו'. העבירו את זה להגדלת שעות לימוד. אדוני סגן שר החינוך לשעבר, זה טוב?

תעמיד את זה להצבעה.

משה הסביר לי, ואני כמובן סומך עליו. אבל דיברתי עם מנכ"ל החינוך העצמאי עכשיו, שאומר שהוא לא מכיר את הנושא הזה. יש בבסיס התקציב 1,700 שעות שלא תוקצבו. זה לא מופיע פה. אני מבקש לדחות את ההצעה.

אני אהיה פושע, אם אני אדחה עוד שעת לימוד אחת לתלמיד. אני פה מוסיף שעות לימוד.

לא, אתה מוריד.

לא, אני מוסיף.

זה כולל גידול טבעי.

זה לא כולל גידול טבעי. על גידול טבעי צריך להיות פנייה בשבוע הבא. משום מה, האוצר פיצל את זה לשניים.

אז בואו נביא את הכל יחד.

יש עוד שינוי של גידול טבעי מעבר לזה.

וזה יבוא לידי ביטוי ברשתות?

גם ברשתות.

אז תביא את זה ביחד בשבוע הבא.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?
הצבעה
בעד – רוב
נגד – מיעוט
פנייה מספר 529 אושרה.

אני מבקש רביזיה.

יש לך דקה.

למה? אני מבקש להזמין את מנכ"ל החינוך העצמאי ואת מנהל מעיין החינוך התורני. אתם עושים טעות. למה האוצר פיצל את זה? הוא מתעלל בנו?

קודם כל, הפנייה הזאת היא מלפני ארבעה חודשים.

למה פיצלו את זה? חסרות 1,700 שעות.

הפנייה הזאת של הקיצוץ היא כבר לפני ארבעה חודשים, והגידול הטבעי הוא רק מעכשיו. אני דיברתי עם משרד האוצר בשבוע שעבר. נציגי המשרד אמרו שהם החליטו בפניות של משרד החינוך להפריד בין נושא השעות לבין כל השינויים הפנימיים. בשבוע הבא יביאו את הנושא של הגידול הטבעי. אני במקרה גם יודע זאת.

גם תקשורתית אנחנו בבעיה, כי בשבוע הבא יביאו לך רק את הנושא של הגידול בלי הקיצוץ, אז שיביאו את שני הנושאים יחד.

בשבוע הבא זה גידול לכולם.

למה אנחנו צריכים היום לאשר רק קיצוץ? מה אכפת לך שזה יהיה בעוד שבוע?

הכסף הזה איננו בחינוך העצמאי.

אני אישרתי דקה לרביזיה.

מי בעד הרביזיה? מי נגד?

הצבעה
בעד - 2
נגד – 3
הרביזיה של חבר הכנסת גפני נפלה.

הרביזיה נפלה. אני מבטיח לך שבשבוע הבא יעלו את נושא הגידול.

תודה רבה, אני נועל את הישיבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:45