כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7328



5
הוועדה למלחמה בנגע הסמים
03/11/2003

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7328
ירושלים, כ"ט בחשון, תשס"ד
24 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 12

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, ח' בחשוון התשס"ד (3 בנובמבר 2003), שעה 11:00

בעיית הסמים בלוד, רמלה, יפו ועכו.

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
מוחמד ברכה

סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי
נצ"מ עמוס בר - רמ"ח שיטור קהילתי, משטרת ישראל
המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אבי אזולאי - מפקד תחנת עכו, משטרת ישראל
המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אהרון ולריולה - ראש מפלג סמים, משטרת ישראל,
המשרד לביטחון פנים
רפ"ק יובל בן-אבי - קצין שיטור קהילתי, משטרת ישראל
המשרד לביטחון פנים
רפ"ק שלי דלל - קצינת מדור חקירות, משטרת ישראל,
המשרד לביטחון פנים
רפ"ק שמואל רוזנטל - קצין אמ"ן שפלה, משטרת ישראל,
המשרד לביטחון פנים
ד"ר אנטולי מרגוליס - סגן מנהל מחלקת סמים, משרד הבריאות
רות לקט - מפקחת ארצית, מנהלת תכניות מניעה סמים,
טבק, אלכוהול בשפ"י, משרד החינוך
יעל נרדימון - ראש תחום התארגנות קהילתית,
הרשות למלחמה בסמים
יואב בן-ארצי - מרכז תום טפול ושיקום ברשות העירונית
להתמכרות דיירי הרחוב ושיקום האסיר,
עיריית תל-אביב-יפו
צביה וייסמן - רכזת מניעה במחלקה לקידום נוער,
עיריית תל-אביב-יפו
שלומי כהן - ראש צוות תחום סמים, עיריית לוד
יעקב אלמוג - ראש צוות קליטה וקהילה, עיריית רמלה
יעל אברהם - עובדת סוציאלית במחלקת סמים,
עיריית רמלה
שרית גולנזר - מנהלת פרוייקט נוער נפגעי סמים ברמלה,
עמותת עלם, עיריית רמלה

בת-שבע פנחסוב

חפציבה צנעני (הקליטה: אתי בן- שמחון)

בעיית הסמים בלוד, רמלה, יפו ועכו

אני פותח את הישיבה. אנו מקיימים היום דיון סביב סוגיית המלחמה בנגע הסמים בעיקר בערים המעורבות: עכו, לוד, רמלה ויפו. יש לי הרגשה, שדוקא בערים הללו יש עלייה בשימוש בסחר בסמים ובכל מה שמשתמע מסוגיית הסמים. אני פעם רוצה ללמוד זאת, כדי להעביר לציבור את התרשמותנו, למה דווקא בערים כאלה מעורבות השימוש בסמים או העליה בו מורגשים הרבה יותר מאשר בערים יהודיות נטו. יכול להיות שאני טועה, אך על-פי הנתונים שיש לי מורגשת כל הזמן עלייה בסוגיה הזאת. מה הסיבות למצב הזה? כיצד אפשר להביא למצב שהדבר הזה ישתנה? אני יודע שיש מלחמה ונעשית עבודה גדולה בערים הללו מצד משטרת ישראל לפחות בתקופה האחרונה, אבל אני חושב שלא מספיק בראייה של מה שצריך לעשות. המשטרה עושה את המכסימום, אבל, לדעתי, לא מרגישים ירידה דראסטית בעניין הזה.

אני שמח שנמצא לידי סגן השר לביטחון פנים, חבר-הכנסת יעקב אדרי וקציני משטרה. יחד עם משרדי הממשלה ונציגי המשרדים השונים שהגיעו לפה ננסה ללבן זאת ולהגיע לאיזה שהן המלצות שלדעתי חשובות להמשך הדרך ולמאבק הזה. סגן השר יעקב אדרי, פתח בדברים ותן לנו סקירה על הקונצפציה הזאת. מה, לדעתך, אפשר לעשות?

אכן יש בעיות מיוחדות ואפיונים מיוחדים בערים המעורבות. זה לא אומר שבשאר היישובים אין לנו את הבעיה הזאת, ומותר לי להגיד זאת גם כראש עיר עד לא מזמן. הבעיה קיימת כמעט בכל היישובים בארץ אם לא בכולם. שלוש הערים הערים האלה מאופיינות באוכלוסיה מעורבת, בשכונות מצוקה קשות, ונשמע יותר פרטים מקציני המשטרה שיושבים איתנו.

אתחיל מהסוף ואציין שבעקבות החלטת ראש הממשלה על טיפול נקודתי בשתי ערים, עכו ולוד, המשטרה עובדת שם בצורה מאד יסודית ורצינית, ונשמע פרטים. התהליך ארוך מאד. כשסוגרים תחנה, לפעמים נפתחות שתיים. אבל, אפשר להגיד שזו הפעם הראשונה שנעשה טיפול יסודי. לצורך עניין זה אנו גם עושים איזה שהוא טיפול מערכתי. זה לא רק נושא הסמים, אלא יש גם את נושא אכיפת ההריסה שלפעמים כרוך יחד במקומות בהם מוכרים את הסמים. זו פעם ראשונה שהרסו ממש מבנים שלמים בגלל שאלה מקומות שמיועדים למכירת סמים וגם מקומות שהיו ללא רשיון בנייה.

גם הרשות למלחמה בסמים כבר בפנים והיא שותפה. לא מזמן תיקצבנו בצורה משותפת, כל אחד מצידו, את הנושא הזה, על מנת שיהיה טיפול. יהיו יותר מדריכים ויותר עובדים, וגם על זה נשמע מהרשות למלחמה בסמים.

אני מקווה, שבסופו של דבר הטיפול המערכתי יניב תוצאות. קשה מאד לחסל את כל בעיית הסמים, אבל שכאשר גם בשלוש הערים האלה ישתפר המצב הכלכלי, שהוא גם חלק מהנושא, והאכיפה תיעשה בצורה קשה נגד כל הסוחרים ונגד כל הבעייתיות המיוחדת כששם למעשה מתרכזות משפחות אלימות מאד עם מאפיינים אלימים מאד, וכאשר גם בבתי-המשפט נושא האכיפה ירתיע, אני מקווה מאד שכולם ירגישו הקלה בפרט ביישובים האלה.

חיסול התופעה - אני לא מתיימר והמשטרה לא מתיימרת לזה, אבל אני חושב שבפעם הראשונה אנו בכיוון הנכון בנושא הזה.

אני חבר הוועדה ולא יצא לי עד היום לבקר ביישובים, לראות את הבעיות מקרוב ולשמוע את ראשי העיר שנבחרו זה עתה בפעם נוספת. בלוד ובעכו יש ראשי עיר חדשים. כדאי לראות את הדברים מקרוב. אם מותר לי להגיד - אנו אחרי בחירות, וזה לא יישמע כתשדיר בחירות - ברמלה יש לנו ראש עיר מצויין שמוביל את העסק נכון. אם נצליח להביא את המצב בשתי הערים האחרות כפי שיש ברמלה, אני חושב שעשינו עבודה טובה. כאמור, פרטים נשמע גם מהמשטרה.

מה עם תל-אביב-יפו?

בכל מקום יש בעיה. כרגע, מדובר על שלוש הערים.

אנו מבקשים מרמ"ח שיטור קהילתי סקירה כללית על כל הערים המעורבות. כיצד, לדעתך, צריך לעשות זאת? מה חסר ומה צריך להמליץ לעשות, כדי למגר או להביא לירידה דראסטית בסוגיית הסמים?

לא אכנס לנתוני כל מקום, כי אין לי אותם. יש כאן נציגים של האח"ק שיתנו לך את הנתונים לגבי היקף הסמים בארץ.

הם יתייחסו לזה אחר כך וזה יהיה פרטני לגבי כל עיר, ואתה תציג זאת יותר באופן כללי.

צריך לזכור שעבירת סמים היא עבירת חשיפה, שמשמעותה היא שללא מודיעין וללא טיפול אינך יודע על קיומה. זה נכון לגבי זנות, לגבי שוחד וגם לגבי סמים. אם אתה רואה, מבחינה סטטיסטית, עליה בכמות תיקי הסמים מבחינת סחר, שימוש וכו', המשמעות היא שאותה תחנה משקיעה יותר בנושא סמים. לכאורה, תחנה שיש בה ירידה בכמות התיקים נלחמת כאילו פחות בנושא סמים, כי העבירה קיימת אלא שזה רק עניין של חשיפה. זה מבחינת הנתונים הסטטיסטיים, ואני אומר זאת כדי שזה לא יטעה: מבחינת זה שאם אתה רואה בעיר מסוימת עליה בשימוש ובסחר בסמים, צריך שזה לא יטעה מישהו והוא יחשוב שעכשיו יש פה עליה בסמים. לא זה המדד.

האם במשטרה אין צפי לתופעה? האם רק כשהתופעה נופלת עלינו אנו מטפלים בה? האם אין ראיה איפה המוקדים בהם הדבר יכול להתעורר? מה שאתה אומר בעצם הוא שזו מכה מהשמים וכשזה נופל אנו מטפלים בזה.

זה לא מה שהוא אומר.

זו לא התשובה שנתתי. ברגע שאתה רואה עליה בסמים, המשמעות היא שהמשטרה עובדת יותר קשה.

מחלקת שיטור קהילתי עוסקת בעיקר בנושא מניעה, וזה נכון לגבי נוער. אציין במה אנו עוסקים. לאח"ק יש את הנתונים לגבי המקומות. נמצא כאן קצין אמ"ן של מחוז שפלה שיוכל לתת לך נתונים לגבי איזור רמלה ולוד. מבחינתנו, כאמור, אנו עושים פעילות מניעה שכוללת מספר מודלים. המודל הראשון שאנו מטפלים בו הוא מודל "בית-ספר בטוח". אנו מכסים בלוד תשעה בתי-ספר תיכון כאלה בהיקף של 1,200 תלמידים. יש שם הרצאות בנושא מניעת שימוש בסמים, ויש שוטר שצמוד פחות או יותר לבית-הספר והוא איש הקשר ופעם בשבוע לפחות הוא מבקר בבית-הספר ורואה תלמידים.

מה הוא עושה כשהוא חושד שתלמיד נמצא תחת השפעת סם?

הוא שוטר והוא מטפל בזה. יש מעצר ויש עיכוב, וזה בהתאם לנושא. כמובן שאם יש דיווח של המנהל על שימוש בסמים בתוך תחום בית-הספר, זה מופנה ישירות לתחנת המשטרה לטיפול.

יחידות מניעת עבירות נוער - יש לנו יחידות מתנדבים כאלה בכל הארץ וגם בארבעת המקומות שביקשתם לדבר עליהם. בלוד יש לנו 14 מתנדבים כאלה שעוסקים עם הבילוש בנושא מניעת עבירות נוער: סמים, רכוש וכל סוגי העבירות.

יש לנו פעילות עם נוער מנותק בגני אביב, שזה גם בלוד, ע"י השוטר של מרכז השיטור הקהילתי בשיתוף עם המתנ"ס המקומי.

יש לנו דברים נוספים בלוד. למשל: פעילות שנעשית יחד עם בני העדה האתיופית, יש כ-35 בני-נוער, ויש מודל מנהיגות צעירה בנושא מניעה ומעורבות בחברה. כמו כן, מפעילים בני-נוער במסגרת קבוצת כדורגל של מועדון הפועל תל-אביב גם בלוד, והמועדון מונה חמישים ילדים.

ביפו אנו מפעילים בשלושה מקומות את מודל "בית-ספר בטוח" בעזרת שוטרים קהילתיים. מבחינת מתנדבים ביחידות הנוער, יש 16 כאלה ועוד 31 מתנדבים עם הבילוש. יש ימע"ר (יחידת מניעת עבירות רכוש) שזה הבילוש, ויש ימע"ן (יחידת מניעת עבירות נוער), ובשתי היחידות יש לנו מתנדבים. בסך-הכל, ביפו יש לנו 47 מתנדבים שעוסקים גם בנושא סמים.

יש לנו פרוייקט "קהילה אכפתית" שזה פרוייקט משותף עם הג'וינט, המשטרה והרשות, ושם אנו עושים הרצאות ופעילות עם בני-נוער.

יש ביפו את מודל "משמר השכונה". דרך אגב, הבאנו לשכונת עג'מי, שם יש מש"ק, ביקור של קצינים מקפריסין שבאו ללמוד נושא של שיטור קהילתי. החיבור בין הנוצרים למוסלמים גם בקטע העבירות, בין היתר גם סמים, הוא חיבור מצויין עם השוטר. יש שיתוף פעולה הדוק מאד.

ביפו העתיקה יש פעילות של מתנדבים באיזורים מוכי סמים.

יש מודל "משמר השכונה" בשיכונים. בשיכון חסכון ביפו יש פעילות מתנדבים באיזורים מוכי סמים. יש פרוייקט רווחה של העירייה גם ביפו בנושא אילוף כלבים, וזה נעשה עם בני-נוער מנותקים.

ברמלה אנו מפעילים ארבעה בתי-ספר בטוחים עם 1,500 תלמידים, וגם שם יש שוטר לכל בית-ספר. במסגרת קבוצת כדורגל, מועדון הפועל תל-אביב בג'ואריש, יש מועדון שמונה 80 ילדים. המש"ק שם עושה פעילות יוצאת מן הכלל. הוא מחובר היטב לאוכלוסיה, ויש שם פעילות יפה מאד בעיקר נגד סמים. אנו מכירים את ההסטוריה.

בנושא ימע"ן וימע"ר יש לנו ברמלה ששה מתנדבים שעוסקים בנושא סמים ובילוש.

בעכו אנו מפעילים ארבעה בתי-ספר בטוחים באמצעות שוטרים קהילתיים. יש לנו שם שישה מתנדבים שעוסקים בנושא ימע"ן וימע"ר, כלומר בבילוש ובסמים. המש"קים שם קיבלו יעדים ממפקד התחנה וממפקד המרחב לתפוס סמים ולהעלות ב-100% את תפיסות הסמים. לפי הנתונים, רק מרכזי השיטור הקהילתיים, רק השוטרים הקהילתיים, העלו את התפיסות מ-6 תפיסות אישיות שלהם ל-30 תפיסות, שזו עליה של מאות אחוזים.

בעכו יש מודל של תפיסת חניונים, שמשמעו מניעת גניבות מכלי רכב בחניונים. מגיעה קבוצה, עושה תצפיות ומארבים על חניונים למניעת העבירות ולתפיסת סמים, וזאת גם באתרי בילוי, כולל בקניונים ובחופי הים.

במכללת גליל מערבי פועל בקמפוס משמר השכונה עם 50 מתנדבים סטודנטים שעוסקים בתחום מניעת הפשיעה והסמים.

יש לנו שותפויות טובות עם מציל"ה, עם הרשויות המקומיות, עם הרשות למלחמה בסמים ועם "אל-סם", ובאיזור הצפון - עם עמותת "יוזמות קרן אברהם". עם אותה עמותת "יוזמות קרן אברהם" אנו מתכוונים גם לרדת למגזר הבדואי, כלומר לעשות פעילות לא רק בצפון אלא גם בדרום גם בעניין הנוער. יש פעילות עניפה מאד בנושא הנוער בעניין הזה.

אלה דבריי, ולאחר ששמעת את המעט ממני אני ממליץ שתשמע נתונים משאר הקצינים.

סגן ניצב אהרון ולריולה, תן לנו יותר נתונים. אני יודע שבתקופה האחרונה היה נסיון להשקיע ולתת 'פּוּש' לסוגייה הזאת לפחות בלוד וברמלה וגם קצת בעכו.

אני ראש מפלג סמים ביחידה המרכזית בתל-אביב, ואני יכול לדבר על תל-אביב.

תן לנו נתונים לגבי יפו. מה נעשה בשנה ובשנתיים האחרונות? היה נסיון לגבות זאת חזק, כדי להוריד זאת בצורה דראסטית.

אני מתנצל שאין בידי נתונים. קיבלתי את ההזמנה רק אתמול אחר הצהריים. בנוסף, אנו לא עושים התפלגות כלשהי בין דתות ומגזרים שונים.

אתה יכול לדבר על יפו באופן כללי.

אני יכול להגיד, חד-משמעית, שאין הבדל בין יפו לתל-אביב, הרצליה, בת-ים או חולון, כל ערי הלווין של תל אביבי, מבחינת הסחר בסמים או השימוש בהם. השימוש בסמים חוצה גבולות, אמונות, דתות וכל מה שתרצו. זה עסק כלכלי נטו, וכרוך בזה הרבה מאד כסף. מתח הרווחים שם עצום ומפתה. לצערי הרב, במה שהיה עד לא מזמן כוח הרתעה מסויים בנושא הזה, תחום הענישה - ואני מדבר על בגירים ולא על קטינים, שכן בנושא הקטינים המדיניות קצת שונה - גם פה אנו נוחלים מפלה כלומר בנושא ההרתעה.

לגבי הענישה של בתי-המשפט, אינני רוצה להתבטא בחריפות.

האם אלה עונשי מינימום?

יש עונשים קלים מאד.

זה בידינו.

נכון. צריך לעשות עונשי מינימום בנושא הסמים. אני הולך לטפל בזה.

וזאת, במיוחד לגבי שידול נערים וקטינים.

תמליצו.

הכל.

בין היתר, אני רוצה שהמשטרה שתכוון אותנו, אם צריך, לחקיקה, כדי שנוכל ליזום דברים. אחת הסיבות שיושבים פה היא כדי לעזור לכם, לנו ולציבור למגר את התופעה הזאת בכל דרך.

אני יכול לספק בעתיד נתונים ודוגמאות על סוחרי סמים שאני אישית עובד עליהם שנים. הם נכנסים, באים ויוצאים מבתי-סוהר, ודבר לא משתנה. כמו כן, אני יכול לספק דוגמאות על סוחרים כבדים מאד שהיחידה שלי, אישית, תפסה, ואנו מדברים על עונשים מגוחכים של חודשים ספורים בבית-סוהר. לצערי הרב, וקשה לי להגיד זאת, משתלם להיות סוחר סמים.

אתה אומר שזה משתלם עם העונשים. אדם יכול להיות שם שנה או שנתיים ולצאת.

ברוב המקרים זה גם הרבה פחות מזה.

עד שהמשטרה מצליחה לתפוס מישהו ולהביא את הראיות, ועובדים על כך כל כך הרבה, ובסוף בית-המשפט פוסק משהו אחר.

לגבי יפו, בעבר, היו תחנות סמים קלאסיות. תחנת סמים קלאסית היא שיש בית אליו באים משתמשים וקונים סמים. היום, זה התפתח ואין צורך להגיע לנקודה מסויימת, אלא מרימים טלפון, מזמינים מה שרוצים וזה מגיע הביתה באותה עלות. זה בפירוש שירות TAKE AWAY.

איך מתמודדים עם הדבר הזה?

אנו מתמודדים יפה מאד.

האם זה נכון שאתם מתמקדים בעיקר בסוחרים ושאתם כמעט לא נוגעים בשימוש?

ביחידה המרכזית יש את יחידות המרחבים שמטפלים עד רמה מסויימת. היחידה המרכזית מטפלת ברמות הגבוהות יותר על-פי סדרי עדיפות של ייבוא וייצור, סוחרים כבדים מאד או מפיצים. לגבי רמת השימוש, אישית אינני רואה במשתמשים עבריינים. אין לנו את היכולת לטפל בכל המשתמשים. מדברים על סכומים אדירים מאד של משתמשים, ואין למשטרה יכולת. גם החוק שונה לגבי המשתמשים, למשל: אין סמכות מעצר כלפי משתמש.

תייבש את הביצה - יהיו פחות זבובים.

לכן, הוא נוגע בסוחרים.

זו הנקודה. אנו מטפלים ברובד הסוחרים, ייצור ושימוש, במגמה אם לא לחסל, כמו שאמר חבר-הכנסת, אז לפחות לצמצם או לשמור על סטטוס-קוו. זה המינימום.

איך משפיע הדיון הציבורי בנושא התרת סמים מסויימים?

יש הטוענים: "למה לא נרשה לאזרח להשתמש בביתו לבד עם עצמו? יגלגל לעצמו סיגריה, ולא קרה שום אסון". אני ואתה נלך להשתמש בבית אצלי או אצלך בסיגריית חשיש או מריחואנה, ואחד משנינו צריך לחזור הביתה ולנהוג במכונית?! נניח, שאני דורס ילד של מישהו אחר, כי יש השפעות לחשיש וגם למריחואנה.

אני מדבר בהקשר של תפוצת שימוש בסמים, ולא על ההשלכות החברתיות השונות כולל תאונות דרכים וכו'.

האם אתה מדבר על אישור סוג מסויים לגיל מסויים ומעלה? אני עונה על זה.

זה מתחיל בזה וממשיך הלאה.

אתה אומר שיהיו יותר משתמשים.

אנו נאשר לבוגרים להשתמש בסמים, ואותם בוגרים, שמשתמשים בסמים, יוצאים החוצה לנהוג במכונית והורגים את ילדינו חד וחלק. אני רואה את המסוממים האלה שנוסעים על הכביש, והם הורגים את הילדים שלנו.

לגבי השימוש, אני מבין מדבריך שזה לא בסדר-היום שלכם אלא בעיקר סוחרי סמים.

אצלנו, ביחידה המרכזית בתל-אביב, אכן.

מתח הרווחים - אם אתה קונה היום קילוגרם הרואין בדרום לבנון, אני מניח שהמחיר הוא סביב 5,000 דולר. שווי הקילוגרם הזה באמצע דיזנגוף הוא 50 אלף דולר. כל גרם של הירואין מחלקים ל-11 מנות שכל אחת היא בערך 0.09 גרם, וכל מנה שווה 100 שקל. אם תעשה את הכפולות של אותו קילוגרם ב-100 שקל, תגיע ל-1.1 מליון שקל רווח ברוטו על כל קילוגרם, וזאת ללא עירבוב. אם עירבבתי קילוגרם נוסף, זה שווה 2.2 מליון שקל. אם הרווחתי מינימום 1.1 מליון שקל והורדתי את ה-5,000 דולר ואת ה-50 אלף דולר, תבין מבחינת הרווחים איפה זה עומד על כל קילוגרם. תחשוב כמה קילוגרמים נכנסים וכמה המשטרה תופסת, ואז תבין איפה השוק השחור 'מתפוצץ' לך בקטע של כספי הסמים.

תראה את שרשרת אכיפת החוק במדינה - המשטרה, הפרקליטות, בתי-המשפט ובית הסוהר - כשרשרת או כלולאות מחוברות. המשטרה יכולה לעבוד קשה מאד. ברגע שהפרקליטות תסגור עיסקה והעונש שהיא תלך איתו יהיה עונש חלש, העבריין הרויח. הלכה הפרקליטות איתנו והיתה איתנו בנהיגה ביד קשה עם אותו עבריין, הוא מגיע לבית-המשפט. לדוגמא: אם אתה מפעיל סוכן בשטח שמפיל עשרה סוחרים והעונש על סחר בסמים הוא עד 20 שנה, העונשים שרצים הם בין על-תנאי ועד שלוש שנים.

כי אין עונשי מינימום.

נכון.

מהו, להערכתך, עונש מינימום סביר?

חמש שנים.

דעתי האישית לגבי סחר הוא שעונש המינימום שצריך להיות הוא בין 3 ל-5 שנים.

השאלה היא האם המדינה תהיה ערוכה לקלוט את כל הסוחרים האלה.

תיכף נגיע לזה.

זו לא הסיבה.

יש ארבע שנים ויורד לו חצי או שליש, ומה נשאר לו?

השרשרת הנוספת היא בתי-הסוהר. צריך לזכור שיש עוד שני דברים שקשורים לבית-הסוהר: האחד - בתי-המעצר, והשני - בתי-הסוהר. אם היום שוכבים על הרצפה מאות עצורים ואסירים בגלל חוסר מקום, זו בעיה מצטברת שבית-המשפט מתחשב בה. יש הרבה שחרורים כתוצאה מזה.

דרך אגב, לא בגלל זה. גם כשהיו מקומות, הענישה היתה בערך אותו דבר. בעיית המקומות הולכת להיפתר. יש תקווה שהיא הולכת להיפתר.

סגן ניצב אבי אזולאי, תן לנו נתונים לגבי עכו. אני מודאג מאד ממה שקורה שם. היו אלי הרבה פניות מתושבי עכו, לפחות הערבים.

אני מפקד התחנה בעכו. נושא הלחימה בפשיעה בכלל בעכו ובנושא הסמים קיבל תפנית בשנתיים האחרונות בהתערבות ראש הממשלה. התחנה מצביעה על עלייה בתפיסות סמים. התחנה לקחה לעצמה יעד גם בנושא השימוש ולא רק בנושא סחר. אנו עוסקים בעיקר בנושא השימוש והאחזקה. אנו בעליה בתפיסת משתמשים, ודרכם אנו גם מורידים את הפשיעה של גניבות מכלי רכב. אנו יודעים שהנרקומן, שמחפש את הכסף ואין לו בבית, הולך לחניון, גונב ופורץ. כך אנו מורידים את הפשיעה בכלל בעיר.

אני מבקש נתונים לגבי 2003.

לגבי שימוש, בכל שנת 2002 נפתחו בתחנת עכו 393 תיקים. כרגע, אנו עומדים על 400 תיקים, והשנה עדיין לא הסתיימה. מדובר על אחזקה.

לגבי גידול סמים, שזה בדרך-כלל שתילים, יש עלייה אם כי עליה קטנה. בכל שנת 2002 נפתחו שמונה תיקים, ואנו עומדים על תשעה תיקים.

לגבי אחזקת סמים שלא לצריכה עצמית, שזה אנשים שעדיין לא הפעילו תחנת סמים אבל אדם קונה לעצמו 4-5 מנות ונותן לחבר או לחבורתו - זה לא תחנת סמים אבל זה אחד שקונה לעצמו יותר ומחלק לחבריו - אנו בעליה. אם ב-2002 נפתחו 151 תיקים, אנו עומדים החודש על 187.

לגבי סחר בסמים, אנו בירידה. 'התלבשנו' על תחנות סמים. היתה תחרות בעכו בין העיר לעכו העתיקה לגבי מי פותח יותר תחנות סמים, וכמעט בכל רחוב היתה תחנת סמים. היום, כמעט ואין תחנות סמים בעיר, ובעכו העתיקה זה ירד באחוזים גבוהים מאד כי יש נוכחות שוטרים בשטח. הקהילה רואה את השוטרים ברחוב, ויש הרבה שיתוף פעולה.

פר סוחרי סמים - עשינו שני מבצעים גדולים מאד בעכו ונתפסו כלי-רכב והרבה כספים, והיום זה עדיין במשפט ובתהליך של חילוט לטובת המדינה. המשפט ארוך ולא קל, וזה גם חלק מהנושא. בסוף הם עושים עיסקה עם הפרקליטות כדי לא להמשיך את כל הסחבת הזאת, והעונשים קלים מאד.

אם בעבר היו מגיעים מצור-שלום, מהקריות ומהכפרים לעכו, היום אין דבר כזה וזה בדיוק הפוך. הם יוצאים מהעיר לחפש את הסמים בחוץ.

האם אתה יכול להגיד איפה הם בעיקר המוקדים?

בעיקר בכפר מכר-ג'דידה. היום, אני יותר צריך את הטיפול בכפר מכר-ג'דידה כי זה גם באחריות שלי ואינני יכול להתעלם. גם שם אני נלחם בתיקי הסמים ובסחר. עיקר תחנות הסמים הם עכשיו בכפרים. מגיעים למכר-ג'דידה, לכפר יאסיף, לאבו-סנאן ולכפר ירקא. אבל, זה בעיקר מכר-ג'דידה. זה חלק של עכו שגרים שם ויש שם את השיכונים, וזה איזור בעייתי.

אנשי עכו לשעבר.

אני מזמין אתכם להסתובב בעכו העתיקה כדי להבין זאת. המקום צפוף מאד, בעיות התושבים קשות מאד והעוני קשה.

מה, לדעתך, צריך לעשות באזור מכר-ג'דידה כדי שגם שם זה יירד?

אנו עובדים גם שם וגם שם. צריך להמשיך לעשות.

מה צריך לעשות? אולי אין שם משאבים של עכו.

מה שצריך לעשות בעכו. לדעתי, הטיפול הוא שאתה תופס את הנרקומן עם הסמים, חוקר אותו ופותח לו תיק ומשחרר אותו ואין לו מה לעשות. הטיפול שלאחר מכן הוא הבעיה של בני-הנוער והנרקומנים, שאין מה לעשות איתם בעיר. אם נער משתמש בסם ואתה מעביר אותו לרווחה ומנסה לטפל בו- - -

בניגוד ליפו, אצלכם יש טיפול במשתמשים.

יש טיפול במשתמשים, ואנו גם מגיעים לנערים בבתי-ספר. איננו פותחים לנערים תיקים פליליים בפעמים הראשונה והשניה. אנו בודקים עם המשפחה, ובדרך-כלל אנו משתפים פעולה עם ההורים ועם בתי-הספר כדי לא לסבך את הנער. אנו יודעים לסמן נערים בעייתיים ואיתם אנו עובדים מול העירייה.

שוב, הבעיה היא שכמשטרה "מה אחרי?" זו לא בעיה שלנו, וזה חסר.

אבל, במכר-ג'דידה יש יחידה ויש טיפול בילדי מכורים. למיטב ידיעתי, יש שם הרבה מאד עבודה בנושא הטיפול.

אינני אומר שאין עבודה. אני אומר שזה לא מספיק.

זה אף פעם לא מספיק.

אני אומר שזה לא מספיק. בעיר בעכו במיוחד אינני רואה שזה מספיק.

וזאת, למרות הגיבוי שקיבלתם.

במשטרה אתה רואה את העשייה. אתה רואה שכבר פוחדים לפתוח תחנות סמים ואתה רואה פחות סוחרי סמים מסתובבים, אבל הלאה - מה עם הנרקומנים?

סוחרים פחות ומשתמשים יותר.

האם בעכו יש מציל"ה?

יש משתמשים שהם קבועים, אלא אם כן המערכת מוציאה אותם לגמילה.

זה לא השפיע ולא צמצם את מספר המשתמשים. אין לזה השפעה ישירה.

כל עוד אין מערכת שיקום שתוציא אותם מהמעגל הזה, הם תמיד יחזרו. זאת הבעיה העיקרית שלנו.

בני-נוער - לגבי אחזקה ושימוש, בשנת 2002 פתחנו 82 תיקים, ובשנת 2003 פתחנו 103 תיקים. גם כאן יש עליה. היה לנו בעכו נער בגיל 13 שכבר היה מזריק לעצמו, שגם אביו נרקומן.

בסחר בסמים אנו בעליה גדולה מאד גם בנושא הנוער. משני תיקים ב-2002 הגענו לעשרה תיקים. מדובר בסחר בסמים של נערים שמוכרים.

האם הם בלדרים? הם בלדרים.

מדובר בצריכה עצמית.

סוחר קטן.

כמו שאמרתי, נער קונה לעצמו כמות גדולה של גראס ומוכר לחבריו. זה בעיקר בני-הנוער שמוכרים זה לזה במקומות בילוי.

בעיה נוספת בעיר עכו היא שאין מקומות בילוי לנערים. הייתי אתמול בפגישה עם ראש העיר החדש שנבחר, מר לנקרי, והראיתי לו את הבעיות הקיימות.

האם יש בעיר מספיק מתקני ספורט?

יש מתקני ספורט, אבל בני-הנוער כל היום בחוץ אחרי הלימודים. הם גורמים לנזק. צריך שמישהו יעסיק אותם בשעות הפנאי. זה אותו דבר גם במגזר הערבי וגם במגזר היהודי.

ברמת התחנה אנו עושים הכל ומשקיעים, ואנו רואים את התפנית. עובדה שלא באים מכיוון חיפה והקריות לעכו. כל נרקומן שמגיע לעיר, במיוחד לעכו העתיקה, סביר להניח שהוא ייתפס עם הסם.

המשטרה נמצאת בצומת מאד קשה. לפני שנכנסים לסמים אין מסגרות שיקחו את הילדים ויטפלו בהם, ואחרי שנכנסים לסמים אין מסגרות שיטפלו בהם, ואתם נמצאים באמצע. הבעיה היא לא בהרתעה ובענישה.

זאת הבעיה. המשטרה עושה את העבודה ואני מרגיש זאת. אנו עושים המון. הבעיה העיקרית היא מה לפני ומה אחרי: איך הוא לא יגיע לזה? ואם הוא כבר הגיע לזה - איך לגרום שלא יחזור לזה?

קצינת מדור חקירות, שלי דלל, תתייחסי לעניין הזה.

האם קיבלתם את הנתונים המספריים ששלחנו לוועדה?

זה חשוב לפרוטוקול. את יכולה לחזור על הנתונים לגבי 2003. ראיתי שיש את נתוני 2002.

יש לי השוואה עם שנים אחורה, ונדבר קצת על יפו. ראש מפלג סמים דיבר על פעילות הימ"ר. התחנה עצמה, מרחב יפתח, מטפל בשימוש ברחוב גם בתחנת סמים. לא הרבה, אלא בתחנות הקטנות.

סליחה על הבורות, אך מה זה מרחב יפתח?

זה מרחב האחראי על יפו, תחנה המרכזית ושכונת התקוה. יפו היא רק חלק מהעניין. עד לפני שנתיים זו היתה תחנת יפו, ואיחדו אותם ועכשיו זה מרחב.

יפו לא נשאר מרחב לבד עכשיו? האם פיצלו אותו? עכשיו, יהיו שני מרחבים.

יפו ושכונות דרום תל-אביב.

המגמה לאורך השנים, 1999-2002, היא מגמת ירידה בכל הנושאים: בשימוש ובסחר בסמים. ב-2003 רואים שהמגמה נמשכת.

מגמת ירידה.

היא סטטית. אם בכל 2002 נפתחו 1,582 תיקים על שימוש, על סחר, על גידול ועל כל עבירות הסמים, אזי ב-2003 יש 993 תיקים.

זו ירידה.

זה שתופסים פחות זה לא אומר שיש ירידה.

כן. לפעמים, הנתונים מטעים.

חשוב להדגיש מה שאמרנו קודם: כל נושא תיקי סמים זה עבודה של המשטרה. זה לא אומר שאם ביפו יש 900 תיקים אז רק 900 אנשים משתמשים או סוחרים בסמים. זה מה שהמשטרה עבדה, וזה מה שהמשטרה גילתה. בדרך-כלל, המשטרה מגלה ממוצע של 10% ממה שבעצם יש. אל תתפוס אותי במלה ויופיעו פרסומים.

זה אסון לאומי. זה אסון חברתי גדול.

חייבים גם לזכור שהעשייה של היחידה היא לא רק העשייה של השוטרים בשטח אלא גם הלאה. הסמים עוברים לבדיקות במעבדה, שגם שם בשנים האחרונות היתה קצת בעיה תקציבית אבל עכשיו היא נפתרה ע"י הוצאת הנושא לבודקים. יש את כל נושא התביעות וכל נושא בתי-המשפט, כמו שאמרו פה, ההרתעה שלנו, ובעצם המשטרה היא גוף אחד שנמצא במערכת כוללת כשהעשיה של המשטרה היא עשייה של חשיפה אבל היא מושפעת גם מכל מה שקורה מסביב. בכל סדר העדיפות של המשטרה, אם אלה בעיות הביטחון ואם אלה הבעיות התקציביות, גם המלחמה בסמים מושפעת מכל המצב של המשטרה.

האם הוקמו מועדונים ודברים כאלה?

אינני יכולה להגיד לך.

אלה לא הקטעים שלנו.

האם את מרגישה שזה עזר או משהו?

אינני יכולה להגיד לך. אני מאגף החקירות.

את זה יאמרו הנציגים של הרשויות המקומיות.

גם אם זה עזר, 900 שזה 10% זה אומר שחסר כוח-אדם.

זה מאד מעניין אותי, אך עלי ללכת לישיבת נשיאות הכנסת.

(חבר-הכנסת מ' ברכה יוצא מחדר הישיבות.)

בתחנת לוד ב-2002 נפתחו 924 תיקים בסך-הכל, והשנה נפתחו כבר 1,030 תיקים. כלומר, יש עליה בכמות התיקים שנפתחו בתחנת לוד. זה מראה על עשיה של התחנה ושל מחוז מרכז. חברי ממחוז מרכז ידבר על זה.

גם בתחנת רמלה המצב מראה על עליה. ב-2002 נפתחו 493 תיקים, ובשנת 2003 עד עכשיו נפתחו 416 תיקים.

הגשת כתבי-אישום - אין לנו נתונים לגבי כמה כתבי-אישום הורשעו, אלא כמה כתבי-אישום הועברו לתביעה להכנת כתבי-אישום. בתחנת עכו ממוצע של 70% מהתיקים מועבר לתביעות, בתחנת לוד - ממוצע של 50%, ואותו דבר ברמלה ובתל-אביב.

מה הסיבה לכך שזה רק באחוזים כאלה?

לפעמים, יש בעיה עם הראיות.

הרבה פעמים גם אין כוח-אדם שיטפל בכל הסיפור הזה.

יש גם סדר עדיפות מסויים שהתובעים, הפרקליטות והתביעה, עובדים לפיו. כשרוב התיקים הם תיקים של שימוש עצמי, אם לאותו משתמש אין עבר קודם וזו פעם ראשונה שהוא נתפס ומנת הסם היא מנה אחת וכמות הסם קטנה, התיק ייסגר ולא יגיע לכדי כתב-אישום כי בתיעדוף שאנו עושים זה המצב.

אם הוא יגיע בטעות, גם הענישה תהיה מצחיקה.

יש גם את נושא הענישה.

אנו נקבל ממשרד המשפטים נתונים קצת סופיים לגבי כתבי-אישום.

יש לי הרבה מה להגיד, וצר לי שאני אחרון הדוברים מטעם המשטרה. אני שמח שאתם יושבים ושומעים את הנתונים המועברים לחברי-הכנסת - נתונים של רמלה ולוד. אנו מדברים פה על אופרה אחרת לגמרי. לפני כן אגיד חצי מלה על עצמי. אני אמ"ן שפלה, ולמעשה אני אמון טריטוריאלית על הערים רמלה, לוד, רחובות, ראשון-לציון, מודיעין, שוהם ואיזור קו התפר. הטריטוריה בעייתית, ואנו מתמקדים ברמלה ובלוד. הנתונים מדברים בעד עצמם. כעת פועלות בלוד 38 תחנות סמים.

האם אין לך נתונים לגבי 2002?

אין לי לגבי 2002.

זה חבל, כי אין לנו אפשרות השוואה.

קודם כל, הנתונים כנתונים מוחלטים מדברים בעד עצמם.

שנית, לגבי 2002, אם זה ממש חשוב לכם, אתן לכם את כל הנתונים.

אם אתה יכול, תאמר את הנתונים פחות או יותר.

הנתונים המוחלטים מדברים על כמות נכבדה ביותר, שזה כמובן איזה שהוא הישג מפוקפק, של תחנות סמים ברמלה ובלוד. אתם יכולים לראות את ההשוואה בין רמלה ללוד, וזה גם משקף את היקף הבעייתיות. ברמלה פועלות שמונה תחנות סמים, ובלוד - 38 תחנות סמים. מתוך 38 התחנות יש 10 כספומטים. מרבים להשתמש במונח "כספומט", ומשמעותו שמדובר ביעד מבוצר, בלי מרכאות, כמו שאנו מכירים מהצבא, שאין יוצא ואין נכנס בו. אין בכלל יכולת גישה כשאנו מדברים על דיני ראיות. יש חור בקיר, מכניסים כסף ומקבלים חומר. אתה יכול לבקש איזה סוג של חומר שאתה מעוניין בו. בנושא הראיות יש בעייתיות ענקית לאסוף אותן.

אפרופו מה שהציע סגן השר, אני מנצל את הבמה הזאת ומזמין אתכם כי אין טוב ממראה עיניים. תקבעו את לוח-הזמנים איך שנוח לכם, ואני מוכן לארגן לכם סיור מודרך וענייני. הנהלת הרשות למלחמה בסמים, מר מסינג עם איתן גרוניך, התחילה לפני כחודש- - -

האם אתה מתכוון לרמלה וללוד?

רמלה ולוד, ואנו ניתן דגש ללוד על מנת שתוכלו להתרשם נכונה מהמצב העגום. המצב עגום והוא פונקציה של שני דברים: אחד - היקף הבעיה, ומאידך עם כל הרצון הטוב והמדיניות של השר, המחוז והמרחב, יש מגבלה אובייקטיבית של היכולת לטפל בבעיה.

אמשיך בנתונים גם למען אלה שאין להם את הנתונים לפניהם. לגבי תפיסות סמים מינואר השנה עד ספטמבר השנה, ברמלה נתפסו 748 גרם ובלוד - כמעט 20 ק"ג הירואין.

האם איחדת את הכל ביחד?

קוקאין - ברמלה נתפסו 113 גרם, ובלוד לבד נתפסו למעלה מ-6 ק"ג.

מריחואנה - ברמלה נתפסו 76 ק"ג, ובלוד לבד נתפסו למעלה מ-80 ק"ג.

אקסטזי (כדורים) - ברמלה נתפסו 1,012 כדורים, ובלוד נתפסו למעלה מ-10,000 כדורים.

LCD - ברמלה נתפסו מעט, חמישה בולים, ובלוד נתפסו 3,613.

חשיש - ברמלה נתפסו למעלה מ-2 ק"ג, ובלוד נתפסו למעלה מ-6 ק"ג.

פ"א - מדובר על פתיחת תיק חקירה, שלמעשה יש בו בשר מבחינה ראייתית ועכשיו מגבשים את חומר הראיות במטרה להגיש כתב-אישום. עשיתי פה התפלגות לסחר ושימוש ביחס לרמלה וללוד. בלוד הנתונים משמעותיים הרבה יותר מרמלה, וזו פונקציה שמשקפת: מצד אחד - את רמת הבעיה, ומאידך - את היקף הפעילות והמאמץ שמרכזת המשטרה.

מפקד המרחב, כמדיניות, מרכז מאמץ של כל היחידות.

לפי הנתונים, כשאני מסתכל על שימוש, זה כמעט זהה, ובסחר הפער אדיר. לוד הפכה למרכז מסחרי לסמים.

מה זה "הפכה"? היא כזו כבר שנים.

מבחינת המשתמשים, זה כמעט אותו דבר.

אגע בעניין הסחר.

התחלתי להגיד שכמדיניות, פיקוד המרחב היתווה ביצוע לריכוז מאמץ, וזה אומר שכל היחידות המרחביות וכל היחידות המחוזיות כמעט ולבטח תחנת לוד מרכזים מאמץ נגד התופעה.

מבחינת מעצרים, יש לשנות יש סטטוסים: עיכוב ומעצר ביחס לסחר ולשימוש, ואתייחס כאן רק למעצרים וגם זה מדבר בעד עצמו. בלוד העשייה רבה יותר, וזו גם פונקציה שמשקפת את רמת הבעיה והיקפה. עשיתי התפלגות ליהודים, ערבים ועולים חדשים, וזה חלק מהמחקר שאנו עושים כדי לדעת איפה אנו הולכים למקד את עיקר הטיפול שלנו. בסופו של דבר, רשמתי לכם כמה אירועים ראויים לציון כפונקציה לעבודה ממוקדת ומודיעין איכותי של המשטרה.

הסוכנים הסמויים של המשטרה. במהלך השנה הפעלנו סוכן במסגרת מבצע "סוס טרויאני". השתמשנו בשוטר ממוצא מוסלמי, ואחרי תקופה ארוכה הצלחנו להחדירו פנימה לתוך משפחות הפשע, קרי לתוך אלה שמנהלים את הכספומטים. הוא הצליח להגיע לדרג מנהל כספומט, ולמעשה מהקטע שהצלחנו להחדירו פנימה לתוך החומות המבוצרות הוא אסף ראיות ועסק גם בסחר בסמים במטרה להפליל. ביום הפיצוח מוטטנו חמש משפחות פשע, עצרנו 40 גברים מה-LEVEL הבכיר ביותר של הסחר בסמים בלוד, ולמעשה באופן מאד סימלי טרקטורים עלו על כספומטים והרסו אותם.

אותו דבר לגבי רמלה. הפעלנו סוכנת סמויה. במתודיקה שלנו אנו גוזרים את תכנית העבודה מנושא התעניינות שמגדירים במשטרה וכתוצאה ממדיניות הפיקוד. היום, המשטרה עובדת לפי יעדים ומדדים ויעדי פיקוד. מפקד המחוז הכריז על יעד נוער, דהיינו צמצום הפשע בקרב הנוער. הפעלנו סוכנת סמויה בתוך רמלה, שבהגדרתה פעלה נגד סוחרי סמים שמכרו לנוער ונוער שמכר לנוער. גם במהלך פעילות זו הפללנו 16 סוחרי סמים ופתחנו תיקים. אפרופו העבריין/המשתמש הצעיר ביותר, עצרנו ילד בן 12 שסחר בסמים בלוד ומתועד כחלק מאיסוף הראיות שלנו במצלמות המשטרה. אם תהיו מעוניינים, אוכל להעביר לכם גם את זה על קלטת. זה משהו מזעזע. בפעילותנו האחרונה היה ילד בן 14 שקידם מכירות לתחנת סמים, דהיינו נתנו לו מנות שהן יותר קטנות והוא נתן אותן בחינם כדוגמאות, ובשיטת שיווק זו הוא משך את הקליינטים לתחנת הסמים שלהם. זה משהו מדהים ומזעזע.

אלה הנתונים. אלה הבעיות.

מה קורה בקרב בני-נוער?

אגע גם בזה. אם יורשה לי, אומר כמה המלצות, ואני מוביל זאת לפתחכם. אתם המקום לשינוי החוקים. כפי שנאמר, אני חושב שצריך לעשות עונש מינימום על סחר בסמים. בארצות-הברית יש שיטה שלגבי מי שמורשע פעם שניה בסחר בסמים אין בכלל שיקול דעת לבית-המשפט, והחוק הוא עונש מינימום. העונש חייב להיות מרתיע, עם כל מצוקת מקומות הכליאה/מעצר בבתי-הסוהר ובבתי-העצורים.

לגבי הכספומטים, חייבים לחוקק חוק שיאפשר למשטרה, ולא לגלגל זאת לבית-המשפט כרשות שופטת אלא לקצין משטרה, ברגע שנאספו X ראיות. כלומר, ללכת על העקרון: החור שבקיר מכר - החור ייהרס. בדרך-כלל, יש איזו שהיא סוגיה שמטרידה את מי שלא כל כך מבין איך הדברים עובדים, כי נמנעים מהריסת בתים שגרות בהם משפחות. הם לא משתמשים בבתים, אלא בגדרות שלהם, כלומר בחלק החיצוני של הגדר, בתוך החצר. כספומט זה מבנה מבוצר סגור ולא ניתן להכנס אליו עם טרקטור, ובתוכו מופעל ON LINE מנגל, וברגע שהמשטרה מגיעה ו/או יש חשד שהמשטרה מגיעה, זורקים פנימה את הסמים והכסף ומשמידים ראיות. כך למעשה יכול להגיד האדם שבפנים: "מה אתם רוצים? נכנסתי לישון. אני לא יודע על מה אתם מדברים".

מה אתה מציע? זה בעייתי בעיקר בבתים של ערבים.

הוא מדבר על הריסת הגדר של החצר של הבית.

אדוני, בדיוק כאן הבעייתיות, ותוכל לראות זאת אם תבוא אלינו. איננו הורסים בית. אנו הורסים, גם כמסר וגם כענישה, גדר שמשמשת גדר של בית עם איזה שהוא מבנה שלא משמש למגורים. אפשט זאת לצורך העניין: נניח ששלחתי שוטר והוא קנה מהחור סמים, ותיעדתי זאת במצלמות וידיאו ובדקתי שמדובר בסמים מעבר לכל ספק - יורשה לקצין משטרה לעלות עם טרקטור ולהרוס את המקום, לעצור את האדם ולחקור אותו ולקחת את התגובה שלו.

מבחינת הוועדה לתכנון ובניה, לרוב אלה מבנים וגם הגדר לא-חוקית ואין לה היתר. האם אי-אפשר להוציא צווי הריסה ואז לעשות זאת?

יש שם בעיה.

זו, בדיוק, הבעיה. אדוני, זה שורש הסחבת.

נכון.

אם אנו מדברים על פרדס ניר בלוד, שום דבר שם, פשוטו כמשמעו, לא חוקי.

האם אתם מצליחים בכלל לעשות צווי הריסה?

זו הבעייתיות.

האם הבעיה היא להוציא צו הריסה או לבצע?

כדי להוציא צו הריסה, אתה תלוי ברשות המקומית. ברגע שהוא הוציא, ההוא מוציא צו מניעה, וכך זה חצי שנה ותחנות הסמים חוגגות. ברגע שלי יתאפשר, כקצין משטרה, ואפילו יקבעו זאת מינימום לניצב-משנה, מפקד מרחב, שברגע שיוצג לו חומר ראייתי שעל פניו משכנע שמדובר בסחר בסמים, הוא יורה בכתב על הריסת המקום - אני אומר לכם: לא יהיו תחנות סמים בשיטת הכספומטים ולו אחד.

הוא מעלה עכשיו בעיה קשה מאד.

חבר-הכנסת נסים זאב, בעיית הכספומטים היא זו שהפכה את לוד למרכז הסמים הארצי. אובייקטיבית, הבעייתיות שלנו, כמשטרה, למרות כל ריכוז הכוחות, היא להגיע ולהכנס פנימה ולמגר אותם, ואני עכשיו מציע פתרון שהוא פתרון לגיטימי וחוקי במדינה דמוקרטית שבמסגרת מלחמה בפשע נוכל לעשות זאת.

האם יש לכם משהו כתוב או הצעה כתובה בעניין הזה?

אדוני, אני מוכן להגיש לך הצעה כתובה.

גם לנו, לוועדה.

תגיש זאת לוועדה ולי.

אני מבקש שתגיש לנו את זה, ואנו בהחלט נבדוק זאת.

אעשה זאת בשמחה רבה.

אף אחד ממשרד המשפטים לא נמצא פה.

עתה, נשמע את הרשות למלחמה בסמים.

נמצאים פה את שלושת המתאמים של לוד, רמלה ותל-אביב, ואני מציעה שהם יציגו את העבודה ביישובים.

אני מבקש שכל אחד יתייחס למה שנאמר פה ע"י משטרת ישראל. מה אתם תרמתם? מה אתם עושים? תתייחסו גם לעניין תרומתכם למצוא מקומות שהנוער יוכל לבלות ולהיות בהם. הדבר הזה, בהחלט, יכול להיות מניעתי לגבי הסוגיה הזאת.

נכנסתי לתפקיד הזה לפני שלושה חודשים וגיליתי שיש הרבה עבודה ועשייה בעכו. אם מדברים על חיזוק המשטרה שחוזקה בעכו ב-32 תקנים, מן הסתם, לדעתי, יש לחזק גם את הצד ההסברתי והמניעתי. לי לבד קשה לעבוד. לדעתי, נקודת התחלה צריכה להיות רכז נוסף במגזר הערבי ורכז נוסף במגזר היהודי, על מנת לאגם את כל הגופים שמטפלים בעיר.

מה כוללת היחידה הזאת? האם היא כוללת רק אותך?

כרגע, רק אני, כאשר אני בשני כובעים: גם של מציל"ה וגם של הרשות.

האם אין לך צוות נוסף? האם אין כלום?

כרגע, לא.

הוא עוד יבנה.

הצגתי כמה תכניות לקראת 2004. כשהתחלתי בעכו, אמרתי שאני ממפה אותה ל-22 שכונות. מה אני רוצה לראות בשכונות האלה? אני רוצה להקים ועד שכונתי חזק ומשמר שכונתי בסיוע של מפקד תחנה, ואני רוצה שבכל שכונה כזו תהיה מועדונית כדי שיהיה לבני-הנוער האלה איפה להתרכז.

במקביל, עבודה עם הורים. בלי הורים חבל על הזמן.

במקביל, כמובן, הורים וילדים ביחד.

הבעיה העיקרית היא, כמו שדיברנו וכמו שאבי אזולאי הזכיר, מקומות בילוי - מניעת שוטטות, ואנדליזם ושימוש בסמים.

כשהתחלתי, נכנסתי לשכונה ראשונה, שכונת גיבורי סיני שם אנו מדברים על בערך 2,000 תושבים, שמרביתם אמהות חד-הוריות והורים נתמכים ע"י ביטוח לאומי. ככל שהמצב הסוציואקונומי קשה, המצב הכלכלי של המשפחות נעשה יותר ויותר קשה וכך לילדים אין תעסוקה כי בסך-הכל החוגים שהמתנ"ס מקנה הם עם עלות כספית. אינך יכול לעמוד ב-140 שקל בחודש.

עם האמצעים הדלים מאד שלי, אם אני מנסה להשוות את זה למתנ"ס הפוך על הפוך, קידום נוער, הרווחה נוער וצעירים ועיריית עכו שאני בעצם כפוף למנכ"ל - יש לי יתרון מסויים שכשאני מגיע לשכונה אני רוצה לראות איך אני מאגם את כל המשאבים האלה כדי לטפל באותם נערים. אם, למשל, היום נכנסתי לבתי-ספר, אמרתי: "אני רוצה אחרי 50 פעילים". מה אני עושה? הולך לבית-ספר תיכון, ודרך מחוייבות אישית אני מכניס 50 פעילים. אני רוצה להכשירם כפעילים, ואותם פעילים יאמצו את אותם נערים. כל נער כזה מאמץ שני נערים, וכך הרווחנו 100 נערים בשנה. ראש עיר חדש נכנס, ואני חושב שזו תהיה מהפכה משמעותית לעיר עכו. כמנהל מתנ"ס, יש לו תפיסה חינוכית בטיפול בנוער. אני מאד מאמין שנתחיל לעבוד.

מבחינתכם, מבחינת הכנסת, מבחינת הוועדה הזאת, אני אומר שוב: תנו לי את הכוח עם שני אנשים נוספים ועם משאבים נוספים שיהיו לנו לעיר. המשטרה עושה את עבודתה כמו שצריך. יש לנו עכשיו מודל של סיירות ממונעות על אופניים. אמרנו שאנו רוצים להקים בארבע נקודות משטרה נוספות סיירות ממונעות על אופניים ובני-נוער מהשכונות יגוייסו. אותם משמרות שכונות שיוקמו ישמרו על השכונות שלהן, ואז הרווחנו פה הרבה דברים.

אתה כפוף לרשות, ולא לכנסת.

ברור. מי שקובע את ענייני התקנים שלך זה הרשות למלחמה בסמים וכמובן גם הרשות המקומית. אנו נתייחס לזה.

דבר נוסף שנחוץ מאד בעכו, ואבי אזולאי הזכיר זאת, הוא לגבי המכורים. לגבי המכורים הנקיים ברגע שנגמלו או אלה שבעצם נתפסו עם סמים ואין להם לאן ללכת, בעכו נחוץ מאד מרכז אחד גדול כדי שתהיה הכוונה. אני יודע שבארצות-הברית לאדם שיוצא מזה יש מישהו שמכוון אותו למקומות עבודה. אם לא תעסיק את אותו אדם במשהו, הוא ימשיך. אם הוא יחזור לשכונה שלו ולרחוב שלו, אף על-פי שהוא הפך למכור נקי ונגמל מסמים, הבעיה הכי קטנה שלו מיד מפנה אותו שוב לצד השני והוא חוזר להשתמש בסמים כי אין לו משהו אחר לעשות. עם הריב הכי קטן עם האשה הוא חוזר להשתמש.

האם אין יחידה כזו בעכו?

אין יחידה. יש את הרווחה, שזה גוף שמפוצץ עד הראש. אין מספיק תקנים. יש למשל את היחידה שיש בה שלושה אנשים, שבה בערך 80 נגמלים שהם צריכים לטפל בהם. אבל, אין מרכז אחד גדול שיתן להם הכוונה וירכז ויאגם את הכל.

דבר נוסף שאני חושב שהוא נחוץ מאד - חבר-הכנסת, דיברת קודם על מגרשי ספורט ומתקני ספורט. אני חושב שבעכו בשנה האחרונה הוקמו חמישה מגרשי ספורט חדשים. בחפיר בעכו העתיקה הושקע משהו כמו 1.2 מליון שקל בהקמת חמישה מגרשי ספורט, וראינו שלתושבים מעכו העתיקה שמגיעים לחפיר אין מה לחפש במרכז העיר והם באים לשם ומשחקים.

נחוץ מאד היום מרכז אחד, ואני חושב שזה יכול להיות מרכז נוער אחד גדול ביפו העתיקה. אין לנערים האלה מה לעשות, ואז הם מגיעים לרחוב בן-עמי ומתחילים לבצע שם מעשי ואנדליזם ואלימות והפשיעה חוגגת, ומעלים לנו את הגניבות מרכב, והופכים לבלדרי סמים. אם יהיה לנו מרכז נוער אחד גדול בעכו העתיקה, זה יכול להיות פתרון מצויין. דרך אגב, זה תהליך שהתחיל לפני הבחירות המקומיות, וזה נפל באיזה שהוא שלב מסויים. אחרי הבחירות עכשיו אני אעלה זאת חזרה לראש העיר, כי זה דבר שנחוץ לנו מאד.

בסך-הכל, יש הרבה משאבים שמושקעים בעיר, ויש עמותות: קרן הג'וינט וקרן אברהם. יש לנו משהו חדש שאנו מקימים עם קרן אברהם: ספורט אתגרי, וזה משהו שנפל לפני אירועי אוקטובר 2000. זה פרוייקט חדש יחד עם המתנ"ס. אני והם מריצים זאת שוב. מדובר בהקמת יחידות ספורט אתגרי ליהודים וערבים, והם יהיו מכל הארץ. אנו מתכוונים לבנות שם קבוצות של 50 נערים כאלה. כאן אני אכניס את משטרת ישראל. איפה שיש נער כזה שמצליח בשלב מסויים, שהגיע כמובן לגיל המתאים, ואפשר לגייס אותו למשטרת ישראל או למשמר האזרחי - באופן טבעי אנו פה גורמים לו להיות חלק ממוסדות האכיפה בעיר עצמה והאיכפתיות שלו עולה. זה המוטו שלי. אני חושב שהתחלנו לעשות אותו, והדרך עוד רבה.

אני מתנצל, אך עלי לעזוב את הישיבה.

(סגן השר לביטחון פנים, יעקב אדרי, יוצא מחדר הישיבות.)

אני מבקש שכל אחד מהרכזים יתייחס לעיר שלו, ולומר דברים נוספים שמאפיינים את העיר שלו ולא לחזור על אותם הדברים.

אני מתנצלת על האיחור. אני נמצאת היום במקום אולי קצת שונה מעכו אבל זה מאד מזכיר לי את תחילת דרכי. אני מכהנת כשנתיים בתפקיד הזה. אני בת העיר לוד, ואני גאה להיות בלוד. אני חושבת, שהיום, מבחינת הרשות למלחמה בסמים, מבחינת הפיתוח הקהילתי, העיר לוד נמצאת במקום הרבה יותר טוב והרבה יותר חזק. הרשות, באמצעות משרד ראש הממשלה, קיבלה השנה סיוע של 460 אלף שקל שמתחלק לשלושה תחומים עיקריים: תחום העבודה של המניעה וההסברה ופיתוח קהילתי, קבוצות הורים בעיקר וכמובן קבוצות התערבות ומניעה בבתי-ספר ובחינוך הבלתי פורמלי, חיזוק ותמיכה בתחום טיפול ושיקום בעיר לוד וכמובן גם עבודה עם המשטרה. היה לי חשוב מאד להתייחס לדברי שמואל רוזנטל. מדובר בעבודה משותפת בעיקר מבחינת הנוער בעיר לוד, כשלדעתי, הם עושים עבודה מצויינת.

כדי לסבר את האוזן, אומר שיש לנו בלוד גוף נוסף - "ציונות 2000". קיבלנו רק השנה מדריכי איתור. יש לנו מדריך במשרה מלאה למיגזר היהודי, ובחצי משרה - למגזר הערבי, ובחצי משרה - לאתיופי. בעזרת מדריכי האיתור האלה בשטח אנו עושים פעולות מניעה. מבחינתי, מניעה היא שילד נמצא במסגרת ולא על ברזלים. מניעה היא כשיש לו מודל לדוגמה ולמצויינות אישית. מניעה היא, בהחלט, גם לקבל את כל הנושא של ידע וערכים ותכנית מסודרת ממדריך. אני חושבת, שזה שהכנסנו שני מועדונים חדשים בעיר, שהם בתוך מתנ"סים שקיימים, בעזרת מדריכי איתור זה צעד גדול ומבורך. הפוך על הפוך זה עומד לקום בחודשים הקרובים, וזה כבר בתהליכי הקמה, יחד עם "ציונות 2000" בעיר, והמדריכים נמצאים בתוך העיר, בתוך השכונות ובתוך בתי-הספר.

כדי לא להלאותכם, הכנתי איזה שהוא דף סיכום של יוני, וכן דף סטטוס נכון ל-10 בחודש.

תחום נוסף שראוי לציון הוא נושא הקהילה הערבית בעיר לוד. גיבשנו פורום שמתייחס לכל הנושא של ילדים ונוער בקהילה הערבית בעיר לוד. יש לנו גם מדריך איתור, ורק בשבוע שעבר, ורות לקט נמצאת פה, עשינו סמינר לבתי-הספר של המגזר הערבי, לכל מקיף רמלה-לוד וחטיבת ביניים ועוד בית-ספר יסודי. אנו הולכים לעשות איזו שהיא מנהיגות צעירה בנושא הזה. זה לא פשוט בקהילה, כי הרבה פעמים יש לילדים מחסומים ויש מכשולים לדבר איתם, כי הרבה פעמים זה משהו שילדים גדלים לתוך המצב הזה או שהם רואים זאת ויש בעייתיות עם הנושא. יחד עם זאת, יש מאמצים ויש איזו שהיא מכוּונוּת גם של הקהילה עצמה וגם של הגורמים העירוניים בעיר.

שכונה נוספת ראויה לציון היא גני-אביב, שהיא שכונה הגובלת בשכונת ס"ח. לצערי, הקשר בין הילדים היהודים לערבים איננו קשר חיובי בשכונות הללו, והוא קשר שמעודד שימוש והחלפות, ואינני יודעת אם לקרוא לזה סחר. אנו נמצאים גם בגני-אביב. יש לנו גם שלוחה של קידום נוער בגני-אביב. יש ילדים שמשתמשים ומטופלים במרכז יום ברמלה. הם יוצאים פעם בשבוע לשם באופן קבוצתי וחוזרים. יש מתנ"ס בגני-אביב. יש צוות נהדר של המשטרה - שני שוטרים קהילתיים בגני-אביב שיש עבודה. יש עבודה בבתי-ספר ובחטיבת ביניים חדשה שנפתחה.

מתל-אביב-יפו יש לנו פה את צביה ויסמן שהיא נציגת תל-אביב.

בתל-אביב-יפו יש עבודה כבר באמת ארוכת שנים בנושא מניעה. אם מדברים על מניעה, אחלק זאת לחלקים הבאים: מניעה אוניברסלית שזה נושא של הסברה שנערכת גם בבתי-הספר ע"י משרד החינוך ודרך המחלקה לקידום נוער והמחלקה לחינוך חברתי שזה נעשה בקהילה ע"י הסברה והרבה מודעות לקהילה. החלק השני, החלק היותר עמוק או יותר מטפל במחלקה לקידום נוער, הוא נושא עבודה עם בני-נוער, ואנו קוראים לזה: מניעה סלקטיבית, וכאן אנו עושים גם איתור בני-נוער בסיכון לשימוש בסמים בבתי-הספר ובקהילה, ומפעילים תכניות עבודה קבוצתית בקבוצות קטנות בבתי-ספר או אחרי שמאתרים אותם. עובדים עם בני-הנוער האלה לאורך השנה. זו ממש עבודה לכיוון השיפור ולכיוון היציאה מהנושא הזה, אם הם עדיין לא נגעו בזה, כלומר פיתוח ערכים והוצאתם מנושא הסמים. אם הם משתמשים בסמים, גם פה אנו עושים עבודה יסודית מאד עם הפנייה לגורמים טיפוליים כמו "אל-סם" או שמפנים אותם אחר כך לקהילות טיפוליות. לצערנו הרב, מנסיוני, בעיר תל-אביב אם לפני עשר שנים לא נתקלנו בבני-נוער מכורים, הרי שהיום אנו מוצאים בני-נוער מכורים וצריכים גם לעבור טיפול הרבה יותר אינטנסיבי גם בקהילות הטיפוליות. זו, בהחלט, מהווה איזו שהיא בעייתיות. אם לפני עשר שנים לא היה נער אחד והיום אפשר לספור משהו כמו 50 בני-נוער שאנו מאתרים אותם שהם מכורים, בעיניי זו עליה מאד גבוה. כמובן שאני מדברת על גילאים שבין אפילו 14 ל-21.

זה ביפו - כן?

אני מדברת על העיר תל-אביב בכלל ולאו דווקא על יפו. ההשקעה של עיריית תל-אביב ביפו היא כרבע מסכום המניעה, הסכום הכספי שמוקדש למניעה, שזה בהחלט הרבה. אני חושבת שיש יישובים שזה כלל הסכום למניעה.

העבודה נערכת גם באוכלוסיה הערבית וגם באוכלוסיה היהודית. יש לנו גם בתי-ספר מעורבים, כלומר יש שם גם אוכלוסיה ערבית וגם אוכלוסיה יהודית. לא יכולתי בדיוק לעשות את ההתפלגות לגבי כמה, אבל ההערכה היא שבני-הנוער המטופלים ביפו, ואני מדברת על נוער מנותק ונוער בסיכון גבוה: אוכלוסיה ערבית הם פחות או יותר 300 בני-נוער, ואוכלוסיה יהודית היא 210 בני-נוער. כאן זה לא אומר שיש פחות שימוש בסמים באוכלוסיה היהודית.

210 בני-נוער ביפו בלבד מטופלים.

אני מדברת על כאלה שמגיעים אלינו לתכניות מניעה עם כלים טיפוליים, שאנו קוראים להן: חינוכיות. כאמור, מדובר ב-210 בני-נוער יהודים וב-300 בני-נוער ערבים. זה לא אומר שיש יותר שימוש באוכלוסיה הערבית, אלא הכוונה היא שיש השקעה יותר באוכלוסיה הערבית מכיון שגם האוכלוסיה הערבית יודעת לצרוך את השירותים כמו שצריך כשאת זה יש פחות בקהילה היהודית.

התכניות מתחלקות לעבודה קבוצתית ולטיפול פרטני. אנו עובדים הרבה בנושא הפעלת תכניות אטרקטיביות שזה חלופות, שזה שימוש בכל מיני פעילויות אטרקטיביות כמו: פעילות ימית, פעילות של מוזיקה, תיאטרון, וידיאו וספורט. אלה הן פעולות שאנו קוראים להן: פעולות מושכות. בעיקר בקהילה יש הרבה בעיה להגיע אל בני-הנוער ויש הרבה נוער מנותק, וכדי להגיע אליהם צריך לעשות זאת בדרך הזאת.

אלון אהרון מעכו דיבר, ואני חושבת שזו בדיוק הדרך. מצא חן בעיניי החזון שלו. אני חושבת שבעיריית תל-אביב הפעילות או השקעת המשאבים בבני-הנוער, גם בפעילות הפנאי של אחר-הצהריים, הקמת מועדונים היא אחד הדברים החשובים ביותר, וכך גם אנו עושים את הנושא. בנוסף, יש לנו גם קבוצות הורים.

אתן נתונים על יפו בלבד. ביפו יש לנו 350 מבוגרים שמטופלים מדי שנה ביחידה. ההערכה היא שיש 2,500 מכורים פעילים בקהילה עצמה, שהיא קהילה גדולה מאד.

האם יש נתונים ל-2003?

לא. כרגע, אני מדבר על יחידת זמן שהיא בינואר עד אוקטובר. כאמור, ההערכה היא שיש 2,500 מכורים פעילים. השאלה הנשאלת היא איך אנו לא מגיעים אליהם, ויש לי שתי תשובות. אני רוצה להוסיף עוד שני נתונים ואפיונים דמוגרפיים.

יש 250 מטופלים.

לא. יש 350 מטופלים, כשהפילוח הוא: 80% גברים ו-20% נשים. הגילאים הם: 25 ואפילו 22 עד 45. יש לנו קצווֹת של בני 60, וזה מעט מאד אנשים. הגיל השכיח הוא 35.

אחוז הערבים שמגיעים לטיפול הוא 60% לעומת 40% מבין היהודים, וזו מגמה שהשתנתה בשנים האחרונות כשאז זה היה 40% ערבים ו-60% יהודים, כלומר זה התהפך.

שכונת עג'מי היא מוקד ולב הבעיה מבחינת הסחר, מבחינת השימוש וגם מבחינת מטופלים שמגיעים. זוהי השכונה הבעייתית ביותר, לצד שכונות אחרות שקיימות שזה: לב יפו, יפו ג', יפו ד' שגם מהן מגיעים.

כספומטים - אצלנו יש את המושג "מוּקָרְקָן" (המראות). יש גם בתחנה המרכזית וגם ביפו מוניות, שהן לא מוניות ממש אלא דמה-מוניות שנוסעות לשם בכל שעות היום. אני עצמי עושה סיורים גם בשעות הלילה ובשעות הלילה המאוחרות, ומבחינת נקודת היציאה, ההמראה, גם בשעה24:30 בלילה יש המראות. אין שביתות בכספומטים, הם עובדים 24 שעות וזו עיר ללא הפסקה במלוא מובן המלה.

האם המונית שנתפסת לא מוחרמת?

הנהג לא יודע שהוא מסיע נוסע לקנות סמים.

הוא עצמו סוחר.

במבצע סמוי בעכו 'נפל' עכשיו נהג מונית.

הוא מוחרם וגם מחולט על-פי החוק.

אלה נתונים, וברצוני לומר גם מה אנו עושים איתם. אולי זה יישמע יומרני, אבל אנו עושים הרבה מאד. אנו גם מאתרים את האוכלוסיה הזאת, גם מלווים אותה לגמילה פיזית, וגם נותנים להם טיפול פסיכוסוציאלי מקיף שזה אומר שיחות פרטניות, קבוצתיות ומשפחתיות, בדיקות שתן כדי לוודא נקיון, מרכז יום עירוני שנהנה מקבוצות חמישה ימים בשבוע 6.5 שעות כל יום, ליווי להשלמת השכלה והכשרה מקצועית בהתאם ליכולת ובהתאם לכישורים, מציאת מקומות עבודה ותיאום והפניה למוקד התעסוקה העירונית שתפקידו הוא אך ורק לזה.

התקציב שעומד לנו לסיפור הזה, וגזרתי זאת מכל התקציב העירוני, זה 900 אלף שקל, כאשר אחוז מימון המשרד הוא 20% בלבד ו-80% מממנת העירייה. מה שהיה הפוך לחלוטין: 75% המשרד ו-25% עיריית תל-אביב. עוד פעם זה השתנה.

אם אתה שואל אותי מהם הפערים ומה אנו דורשים, הרי זה שאלה תקנים טיפוליים בעיקר שאין לנו אותם. יש לנו כוח-אדם מצומצם ביותר לטפל בהרבה מאד מקרים, וכל מקרה זה משפחה רב-בעייתית שאתה חייב לטפל בכל המשפחה כדי שהיא תחזור למסלול שיקומי וכדי שאפשר יהיה לשמר את הנקיון ולאורך זמן. אחרת, עשית עבודה חלקית שכן אנשים חוזרים להשתמש בסמים, נוסעים חזרה ללוד, קונים את החומר ובחלק סוחרים, ואז זה כאילו אנו עושים עבודה בניוטרל. אני יודע שאינכם הכתובת, אבל תרשו לי להציג את זה שאנו צריכים לפחות עוד שלושה תקנים טיפוליים ולפחות תקן אחד למגזר הערבי בלבד. אין לנו עובדים ערבים, וזה חבל.

כמה היחידה שלכם מונה?

האם אתה שואל כמה תקנים יש או כמה מטופלים יש? יש ארבע משרות.

מה לגבי רמלה? האם יש לך משהו נוסף לומר? את הקונצפציה כבר כולם הבינו.

אין לנו מתאם ברמלה.

מעבר למה שיעל נרדימון אמרה, אני חושב שהדבר החשוב להגיד על רמלה הוא שבמספר החודשים האחרונים אין מתאם סמים ברמלה עקב קיצוצים תקציביים. אני מבין שהנושא נמצא עדיין בדיונים מול הרשות. אם אני זוכר נכון, היה מתאם עד פברואר.

האם עכשיו אין מתאם?

עכשיו, אין מי שמתאם את הנושא הזה.

אני חושב שברמלה יש תשתית חברתית של פיתוח שירותים טובה מאד החל במועדוניות לילדים בסיכון וכלה בפרוייקטים מיוחדים שאנו עושים עם אוכלוסיות ממוקדות כמו ילדים ערבים וכמו נוער וילדים אתיופים בגילאי 9-12 כחלק ממאמצי המניעה הסלקטיביים שלנו. יש מערך שירותים טוב ורחב גם בנושא הטיפולי.

האם יש שקט באיזור ג'ואריש לעומת העבר?

אני חושב שמאז החמולה של קראג'ה עברה דירה, יש שקט. הבנתי גם מנתוני רכז המודיעין פה שברמלה יש שמונה תחנות לעומת 38 בלוד, כך שמצבנו הוא יחסית מצב טוב. אבל, כמו שראש העיר מתאר זאת, זה מצב של בלון, כלומר אתה מצמצם במקום אחד וזה עובר למקום שני ולהיפך, ולכן עבודת המניעה חשובה מאד. התשתיות קיימות גם בנושא נוער וגם בנושא הורים. יש לנו ברמלה בית-ספר להורים של 60 קבוצות הורים. בגלל הקיצוצים בנושא המניעה לא הופעלו הרבה תכניות מניעה בקרב הקבוצות האלה, ואני מתאר לעצמי שזה אחד הדברים שנצטרך לטפל בהם.

אני חייב להגיד כאן שאנו מוטרדים מהקיצוצים שחלים עלינו. נהנינו מתקנים עודפים בנושא טיפול נקודתי גם ברווחה וגם בחינוך, ולפי מה שאנו מבינים הדברים האלה הולכים להתבטל ולהתקצץ ב-2004. המשמעות היא שיכולת המערכת העירונית לטפל בנוער, בתשתיות החברתיות וגם במכורים תהיה יותר נמוכה.

אני שרית גולנזר מרמלה. בשנה האחרונה יש שירות חדש ברמלה ובעוד שלוש ערים: נצרת עילית, באר-שבע וירושלים, ומדובר במרכז יום לנוער נפגע סמים.

בעקבות באמת היעדר המשאבים, הוחלט להקים ע"י איגום משאבים ברשות המקומית, משרד העבודה והרווחה, הרשות למלחמה בסמים- - -

מי שדחף זאת זה קרן רש"י. צריך להזכיר אותם בגדול, כי זה פרוייקט של קרן רש"י.

למעשה, המרכז בא לתת מענה ומסגרת לבני-נוער שיש להם בעיית שימוש בסמים והם מנותקים. אני יכולה לפרט, אך לא אלאה אתכם בכל מיני קבוצות. יש פעילות גם אחר הצהריים לנוער שהוא לא מנותק.

מבחינה תחוקתית, איך הכנסת יכולה לקדם זאת? אנו יודעים שיש לבני-נוער בעיה להגיע לטיפול. גם אם הם משתמשים ואפילו אם הם סוחרים, הם לא רוצים. הם עדיין לא מיצו את השלב של שימוש. הם עדיין נהנים, והם עדיין לא מרגישים שהם בתחתית ובשפל ולא סבלו מספיק, והם לא נמצאים שם. אני חושבת שמה שחסר זה פחות לחכות שיתדרדרו ופחות לחכות שיתבגרו, אלא כן להגדיר מבחינת החוק עונשים ואם לא עונש - אז שיקום וטיפול. כלומר, כן להציב אופציה: שיקום או מאסר או סנקציה אחרת. אחרת, אנו רואים שהם מתפספסים לנו. מוותרים להם וסוגרים תיקים. אנו בקשר עם שירותי המבחן ועם המשטרה ויש אי-תביעה ונותנים עוד צ'אנס ועוד צ'אנס, וככה משחררים. הנערים כבר צוחקים בעצמם על המשטרה: "תפסו אותנו, ויאללה". מה שקורה הוא, שהם המפסידים העיקריים כי הם מתבגרים ואז בגיל 18 הם בוגרים והם לא ירויחו את השנים האלה. הם רק מפסידים. אני חושבת שזה מה שחסר.

לסיכום: ראשית, אנו פונים לממשלת ישראל, באמצעות משרדיה, וגם לרשות למלחמה בסמים לראות ביישובים המעורבים - עכו, תל-אביב-יפו, רמלה וכמובן לוד - כיישובים מוכי סמים שצריך לתת להם גיבוי עוד יותר ממה שקיבלו בשנים האחרונות. לצורך כך, צריך להתמקד בטיפול נקודתי במקומות הללו, לרבות הפניית משאבים, מטפלים, מתאמים ומה שצריך בעניין הזה. ברוח דברים אלה ייצא מכתב למזכירות הממשלה.

שנית, אנו נגיש היום הצעת חוק פרטית שלי, שאני מעריך שסגן השר לביטחון פנים וכל הגורמים יגבו אותה, והיא: קביעת עונש מינימום של חמש שנים לסוחר סמים שהוכחה אשמתו מעל לכל ספק.

שלישית, אנו נקיים בקרוב סיורים של הוועדה באיזורים שהועלו כאן: בעיקר בעכו, ג'דידה-מכר ובאיזור הזה - סיור אחד, בלוד וברמלה - סיור שני ובתל-אביב-יפו - סיור שלישי.

רביעית, אנו פונים למשרד החינוך ולמשרד הרווחה למצוא משאבים ולהעבירם לרשויות, כדי שיקימו מועדונים. זה חלק מפעולות המניעה שאנו חייבים לעשות.

הערה - מקומות שבהם יש שיקום שכונות כמו בעכו, "עמידר" שיקום שכונות, אפשר שזה יופנה גם אליהם לגבי מועדוניות כי להם גם יש את המשאבים האלה.

משרד השיכון- - -

זה דרך משרד העבודה.

בסדר.

הוועדה תקיים בשבוע הבא דיון דחוף בנושא המסרים הכפולים בנושא השימוש בסמים ע"י גורמים בכירים במערכת וגם בקרב הציבור ואנשי ציבור.

לגבי הריסות כספומטים, בתום הסיור שיהיה בלוד-רמלה אנו ניתן את המלצתנו על האופן בו יתבצע הדבר הזה.

אני נועל את הישיבה.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 12:40.