כנסת פתוחה

היכרות עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, הגב' יהודית פלוטקין



5
הוועדה לקידום מעמד האישה
4.11.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/7249
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 49
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
יום שלישי, ט' בחשוון התשס"ד (4.11.2003), שעה 12:30

היכרות עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה,
הגב' יהודית פלוטקין.

חברי הוועדה: גילה גמליאל - היו"ר
רשף חן
ואסל טאהא
אתי לבני
גדעון סער
גילה פינקלשטיין

נעמי בלומנטל

הרשות לקידום מעמד האישה
יהודית פלוטקין - מנהלת הרשות
מרי חדייר
עו"ד קרן גייר
אדריאנה באומל
בת-שבע שטראוכלר
חנה מור-יוסף
יפעת שרגיאן
עדי עדאווי

הוועדה המייעצת של הרשות לקידום מעמד האישה
זיוה בן-דרור
רחל קרמרמן

משרד הרווחה
עדה גרוס - מנלהת מחוז תל-אביב והמרכז

משרד הביטחון
תא"ל דבורה חסיד - יוהל"ן

נציבות שירות המדינה
עו"ד רבקה שקד - ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה

משרד הבריאות
מלכה טל - ממונה על מעמד האישה

משרד החינוך, התרבות והספורט
מרים שכטר - ממונה על השוויון בין המינים

ויצ"ו
בלה כהן


שדולת הנשים בישראל
עו"ד ציונה קניג-יאיר -מנהלת הלשכה המשפטית
איילה אילת - רכזת פרוייקטים
עו"ד הלית כהן

בטי שמיר

תמר שפנייר


היכרות עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, הגב' יהודית פלוטקין

אני פותחת את הישיבה. ראיתי חשיבות עליונה לכנס ישיבה מיוחדת כדי לקיים היכרות עם מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה במשרד ראש הממשלה, הגב' יהודית פלוטקין, שמתחילה את תפקידה. מכיוון שאחד ההישגים של הוועדה לקידום מעמד האישה לדורותיה היתה הקמת הרשות, אני חושבת שיש חשיבות עליונה לשתף פעולה בצורה הדוקה בין הזרוע המחוקקת לזרוע המבצעת, וגם לשאוף להגיע למצב שבו אצלנו בארץ תהיה שרה לקידום מעמד האישה, ושהרשות תהפוך להיות יחידה אינטגרלית מהזרוע המבצעת.

ראשית, אני רוצה לברך אותך, יהודית. היתה לנו שיחה ארוכה על הכלים לקדם פעילויות במהלך השנים הקרובות, רציתי לתת את הבמה כדי שתוכלי להציג את תוכנית הפעולה שלך, להכיר את כל נציגות הארגונים. אנחנו רוצים לברך אותך, אין ספק שנשתף פעולה בצורה יותר הדוקה. אני נכנסתי לתפקיד בעת חילופי בעלי התפקידים ברשות. מנהלת הרשות הקודמת סיימה בדיוק את תפקידה, אחר כך היתה ממלאת מקום.

לצערי הישיבה הזאת תהיה קצרה יותר ממה שתוכנן, משום שהקדימה את הישיבה של מליאת הכנסת לשעה 13:30. הגב' יהודית פלוטקין, בבקשה.

אני מתנצלת שאצטרך לצאת מוקדם משום שהקדימו את ישיבת מליאת הכנסת. אני מברכת את מנהלת הרשות לקידום מעמד האישה ומקווה לשיתוף פעולה, בהצלחה ואנחנו נעזור לך.

חברת כנסת אתי לבני תהיה בעתיד יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה, כך שהעבודה תהיה בשיתוף פעולה גם מצידה.

הגב' פלוטקין, אנחנו מאחלים לך הצלחה. המחלוקת הפוליטית דועכת בוועדה הזאת. כולנו בעד מטרה אחת – קידום מעמד האישה. בהצלחה.

צהריים טובים. חברי הכנסת, נציגי הוועדה המייעצת, נציגי משרדי ממשלה, לגילה המון תודה על הבמה. ברגע שנכנסתי לתפקיד, נפגשנו גילה ואני כדי לראות איך אפשר להעצים את הקשר. מאחר שמול כל הוועדות המרכזיות יש משרד ממשלתי ומול הוועדה לקידום מעמד האישה אין משרד ממשלתי, הרשות צריכה כמיטב יכולתה למלא הפונקציה עם המגבלות הקיימות. הלוואי שיהיה משרד לקידום מעמד האישה, אבל רואה חשיבות מאוד גדולה בקשר בינינו - יש אצל גילה המון פתיחות, ואני בטוחה שזה ימשיך הלאה - בדברים שמגיעים לוועדה ודברים שמגיעים לרשות - וצריכים לעבור מאחד לשני. צריך להיות גם שיתוף פעולה בתחומים שאנחנו משלימים אחד את השני.

אני רוצה לציין שאני בתוך 100 ימי החסד שלי כולל שבתות וחגים, תיקחו את זה בחשבון. נפלתי לתוך הנושא בדיוק לקראת תקציב המדינה, ולקראת חודש נובמבר שבו מתקיים יום המאבק הבין-לאומי באלימות נגד נשים, כך שיש המון עבודה. אשתדל כמיטב יכולתי לחלוק אתכם במה שאספתי עד היום ובראייה שלי, אשתדל לקצר לאור זה שהישיבה הזאת קוצרה. אשמח לשמוע אתכם ואני מקווה שיישאר לכך זמן, ואם לא יהיה מספיק זמן היום אשמח לעשות זאת בהמשך, וכן לפגוש כל אחד ואחת כאן בנושא הזה.

קודם כל, מכיוון שאנחנו עוסקים בוועדה של בית המחוקקים, בחרתי להציג את נושא הרשות מהזווית של החוק. עשינו פילוח של החוק, ההיבטים המעשיים של עשיית הרשות ואמרנו: בואו נראה מה אנחנו עושים, מה אנחנו רוצים לעשות, מה אנחנו יכולים ואולי גם מה המגבלות שלנו. בשקף שלפניכם אני מעלה את הנושא של מטרות החוק כפי שהוגדרו בחוק הרשות לקידום מעמד האישה, שהוא בסך הכל בן חמש שנים. אני מסתכלת על הרשות עדיין כסטרט-אפ, וזו הזדמנות שיש ועדה חדשה ושיש מנהלת חדשה לרשות, לראות איפה בצומת הזאת אנחנו יכולים לעשות לשיפור מה שאפשר לשפר עם הלקחים שיש לנו מהמהלך של חמש השנים אחרונות.

המנהלות הקודמות של הרשות - עו"ד נעמי לירן באה מהתחום המשפטי ומתחום היזמות העסקית, ורונית לב-ארי באה מתחום המלחמה באלימות. אני באה, אני מקווה, מתחום הראייה המערכתית של הנושא אבל במיוחד מהתחום של העבודה בקהילה. אני חושבת שזו השלמת מעגל, כשאני לא רוצה בשום אופן להזניח את העניין החוקי, וכמובן שפה שיתוף הפעולה בינינו מאוד חשוב, וכמובן לחזק מאוד את הנושא של המלחמה באלימות, אבל אני רואה חשיבות מאוד גדולה של פרוייקטים בקהילה. אתן דוגמא קטנה – אם לוקחים את הנושא של שוויון הזדמנויות לנשים בתפקידי ניהול, יכולים לקדם חוקים ותקנות, אבל כששיש מכרז נשים לא מגישות מועמדות. ואז יש ועדת חיפוש ויש המכתב של היועץ המשפטי לממשלה שאומר לחפש נשים גם אם הן לא הגישו מועמדות. אנחנו צריכות לדאוג גם לזה שתהיינה נשים מועמדות, הרי ברור לנו שיש מועמדות ראויות. אנחנו צריכות גם לבדוק את עצמנו מדוע אין מספיק מועמדות שניגשו ולפעול בעניין הזה. אנחנו צריכות להיכנס לנעליהן של הנשים לכל אורך הקריירה שלהן ולראות מה הסיבה, ולנסות לפתור את זה נקודתית בהיבט חוקי, בהיבט של ועדות שקיימות, בהיבט של תקציבים, בהיבט של תשובות שאנחנו יכולות לתפור בתוך אותם תקציבים שקיימים. אם ניקח דוגמא מנושא קיצוני אחר - אלימות במשפחה - אנחנו יכולות להילחם שלא יקלו בעונשם של גברים אלימים, נושא שלא צריך לציין פה עד כמה הוא חשוב, אבל אם באותו זמן, בתקופה של צו ההגנה הגבר מגיע ומפליא באישה את מכותיו, או שהוא נמצא בכלא ואפילו שם אי אפשר להכריח אותו לעבור סדנת גמילה מאלימות, והוא יוצא במצב הרבה יותר גרוע ממה שהוא נכנס - אז יש לנו החוקים, יש לנו התקנות והתקדמנו פה, אבל אם לא השלמנו פה עוד כל מיני דברים, אנחנו לא ממצים את מה שכבר השגנו. אני רואה את תפקידי להביא מהידע, מהניסיון, מקמטים, מכוויות ומההצלחות את החיבור בין הדברים שכבר קיימים - וכמובן לנסות לקדם את הדברים שהושגו על-ידי כל אלה שהיו לפניי וכל חברות הוועדה למעמד האישה, חברות הכנסת - לבין מה שקורה בקהילה, שההישגים האלה יגיעו לכל האוכלוסיות.

תחומי הפעולה של הרשות בחוק - אם אתם שמים לב, האלימות הוא התחום היחיד שהוגדר במפורש בתוך תחומי פעולת הרשות. אני מניחה שזה היה מתוך ראייה שלנושא הזה יש חשיבות רבה בתוך מניפת העשייה של הרשות. עם כניסתי לתפקיד בדיוק נפלנו על נובמבר, ודרך הפעילות של נובמבר אולי אדגים את הזווית של עבודה בקהילה. אנחנו יכולים לבחור בין קמפיינים תקשורתיים, שלצערי השנה אין תקציבים אליהם, לבין עבודה בקהילה בנושא, שהיא עבודה הרבה יותר קשה אבל אנחנו חושבים שהיא לא פחות מועילה. לצורך זה אנחנו פועלים להרחבת מערך סוכני השינוי שלנו; זה רלוונטי בנושא של אלימות וגם לגבי כל שאר הנושאים. עשינו יום עיון של הכנה לקראת נובמבר, הזמנו את כל היועצות למעמד האישה ליד ראשי ערים, את הממונות במשרדי ממשלה בשיתוף עם רבקה שקד שיושבת כאן, שמאוד משתתפת איתנו בכל הפרוייקטים ובוודאי בנושא של מניעת אלימות. הרחבנו הפעם וחשבנו מי עוד סוכני שינוי בקהילה, הזמנו את האחראיות למעמד האישה בכל המפלגות. היתה נציגה של שינוי, היתה מרים מסרי מהליכוד, היתה נציגה ממפלגת העבודה, אסתר ביתן. שאר המפלגות לא הגיבו, אבל אני לא מתייאשת. זאת פעם ראשונה שנעשתה פנייה כזאת, ואני מקווה שבעתיד תהיה היענות גדולה יותר.

זה כבר הצליח. בשינוי אנחנו עושים יום נגד אלימות.

הזמנו נציגי תנועות נוער, התאחדות התעשיינים, ארגון הסוחרים, כל הוועדה המייעצת שלנו והמינהלת שלנו וכן הלאה. כל אלה הם סוכני שינוי שאנחנו נמצאים איתם בקשר, הזמנו אותם, הצגנו להם את הנושא מבחינה מקצועית, ואמרנו להם: בואו תעשו אצלכם אירועים, הרצאות, ימי עיון, שאנחנו נממן. העבודה שלנו בזה היא הרבה יותר גדולה מאשר לצאת לקמפיין פרסומי שאין ספק שיש לו אפקט גדול אבל אין לנו תקציבים. אנחנו רואים שליחות בפעולה של זריקת אבנים שיעשו מעגלים בקהילה. יש לנו הדים מאוד חיוביים, ואנחנו מנסים לפרוץ גם לתנועות נוער. אנחנו מאוד מקווים שיהיה לנו כנס של מדריכי תנועות נוער שנחשוף אותם לנושא הזה, ואנחנו אפילו מקווים שתצא מזה ועדה לשוויון הזדמנויות בארגון תנועות הנוער "מתן", אנחנו עובדים איתם על זה שיקימו ועדה ואנחנו נעזור להם בכך. גילה, אני חושבת שכאן נזדקק גם לשיתוף פעולה שלכם, כדי שנושא שוויון ההזדמנויות בין גברים ונשים, בין נערים ונערות, ייכנס למערך ההדרכה של כל תנועות הנוער מתוך כוונה להראות, כפי שאמר חבר הכנסת טאהא, ששוויון הזדמנויות בין המינים בכלל ומאבק באלימות בפרט הוא נושא שחוצה את כל הגבולות המפלגתיים, ופה אנחנו גוש אחד - שמאל וימין ומרכז.

אנחנו עושים כנסים בשירות המדינה, כנסים לעולים בשיתוף משרד הקליטה, כנסים לצוותים רפואיים ופארה-רפואיים בבתי חולים. ביוזמה של עדי עדווי, שיושב כאן ומרכז אצלנו את הנושא של נשים במגזר הערבי, אנחנו בונים כנס לסטודנטים במגזר הערבי כשעל הבמה יישבו הסמכויות הדתיות למוסלמים, לדרוזים, לערבים נוצרים. הרעיון בא בעקבות הדיון בוועדה פה על רצח נשים ערביות, נפגשנו עם נשיא בית הדין השרעי, והחלטנו לצאת לסדרת פעילויות בשיתוף הממסד הדתי. אחת הפעולות הראשונות, כבר בנובמבר, הוא כנס שבו ישבו על הבמה הסמכויות הדתיות ויאמרו לקהל של אלף סטודנטים וסטודנטיות: אין לכם להיאחז בנושא הדתי להצדקת אלימות נגד נשים, אלא להיפך. במסגרת פריצת המעגלים אנחנו פונים לא רק לנשים אלא גם לגברים. עם דבורה חסיד אנחנו נעשה עבודה משותפת גם במסגרת חיילות וחיילים. נעשה פעולה גם עם תלמידי תיכון; נקיים כנס של נערות יהודיות וערביות בנושא הזה בתל אביב. בסך הכל אני מקווה שנגיע לעשרות אלפי משתתפים עם דגש על סוכני שינוי.

גברתי היושבת ראש, אני מברכת על היוזמה. גב' פלוטקין, אני רוצה שתדעי שלבוא לוועדה הזאת זה תמיד נעים, תמיד עם חיוך, לא בכל ועדה זה כך, פה תמיד יש אווירה נעימה, כיף לבוא לפה. נשמח שתצטרפי אלינו. יש נושא שחיכיתי להזדמנות להעיר את תשומת ליבך לגביו, ואפילו במאה ימי החסד לעסוק בו. 31 שנה הייתי בשדה חינוך, כמנהלת כל פעם הגיע אליי ביקור המפקח; כל פעם אמרתי: אולי הפעם נראה אישה מפקחת, ותמיד הגיע גבר.

לעומת המורות שכולן נשים.

אמרתי שמערכת החינוך תהיה משובחת אם המפקחים יהיו נשים, ויש ממש מפקחות בודדות, כולם גברים. אני לא מבינה למה זה כך כי עד שהמפקח זז, הנשים עושות ארבע פעולות...

יהודית, אני רוצה את העזרה שלך לשנות את התמונה, בעזרתה של גילה שכל פעילות שהיא לוקחת על עצמה מצליחה. יש להקים ועדת משנה או ארגון לקידום נשים עובדות הוראה. אני רוצה לראות תמונה אחרת במערכת החינוך במדינת ישראל, שכל המפקחים יהיו נשים ולא גברים, ואז מערכת החינוך תהיה יותר טובה. אפשר ללכת לקראתי בחזון הזה?

אני איתך בחזון.

אני רוצה לתקן לך את הטעות. אולי בממלכתי-דתי זה מכו שתיארתי. בחינוך הממלכתי יש הרבה מאוד מפקחות והמצב הולך ומשתנה. מספר המפקחות הולך ועולה כלפי מעלה.

אפשר לדעת מה היחס בין מפקחים למפקחות?

אני לא באתי מוכנה עם נתונים, אבל אני אשמח לבדוק את זה.

תבדקי בכלל את היחס בתפקידי הנהלה במערכת החינוך.

אני אשמח שזה ישתנה עוד יותר. לא באה ממקום של לקבֵּע.

כדאי לקיים דיון על הנושא הזה. מחמ"דים, מנהלי מחוזות - יש נשים בודדות, הרוב גברים.

היום יש שבעה מחוזות, ויש שלוש מחמ"דיות ושלוש מנהלות מחוז.

במשרד הרווחה 80% ממנהלי המחוזות זה נשים.

אני רוצה שמשרד החינוך יהיה כמו משרד הרווחה.

אני חושבת שההערה נכונה והיא רלוונטית לא רק לגבי משרד החינוך. במשרד החינוך זה מאוד חשוב, כי שם עוסקים בחינוך ומדובר בדמויות לחיקוי, אבל זה רלוונטי לגבי כל התחומים - שבדרגות הנמוכות יש יותר נשים, ובדרגות הגבוהות יותר גברים. כפי שאמרתי, יש לחפש למה ולנסות למצוא את הפתרונות. יש לנסות לחבר בין מה שניתן לעשות ובין מה שנעשָה.

אחרי שביליתי היום שלוש שעות בוועדת הכנסת, ברור שהרבה יותר נעים לבלות בוועדה שלך, גברתי היושבת ראש, מאשר בוועדות אחרות בבית, אבל לפעמים יש אילוצים שנובעים מתפקיד. היום זה יום של קריאה ראשונה של התקציב, מבחינה זה יום עמוס מאוד, אבל היה לי חשוב לי לכבד את המעמד וגם את היושבת ראש החדשה של הרשות למעמד האישה. אני רוצה לברך אותך בהזדמנות הזאת, אני חושב שאת ראויה לתפקיד ואני בטוח שתצליחי לקדם את הנושא שהוא גם יקר לכולנו. יש לך פה פרטנרים טובים מכל הסיעות, שיסייעו לך ויסתייעו בך.

חשוב ביותר לבצר את הרשות למעמד האישה לצד ביצור המעמד של הוועדה הזאת. אלה שתי זרועות – אחת של הרשות המבצעת, השנייה של הרשות המחוקקת - שאמורות לשתף פעולה כדי לקדם נושא משותף. כאשר עלתה אתמול הצעת החוק שעוסקת בייצוג נשים בהנהלות של אגודות ספורט - שאני רוצה לברך את יושבת ראש הוועדה על הטיפול המהיר, אחרי תקופה קצרה בכנסת הזאת העברנו אותה בשתי קריאות ואנחנו פחות או יותר בישורת האחרונה. הצעתי לתקן את הצעת החוק כך שחובת הדיווח לשתי הרשויות, ואני חושב שחשוב לבסס את העיקרון הזה.

לרשויות לוקח זמן לבסס את המעמד שלהן, חמש שנים זה זמן קצר ביותר. אני הייתי שותף להקמת המועצה לביטחון לאומי בשנת 1999, לפני כמעט חמש שנים, והיא התקדמה מאוד בתקנים, בהיקף הנושאים שבהם היא עוסקת, שהקבינט הביטחוני וראש הממשלה מבקשים ממנה להתייחס אליהם, אבל היא עדיין רחוקה מהמעמד האופטימלי שהיינו רוצים לראות. בגזירה שווה, גם לרשות למעמד האישה לוקח הרבה זמן להתבסס. תהליך ביסוס המעמד של הרשות מותנה ותלוי בתהליך הפנמת המסרים בציבור, הפנמת הנושא. היה אפשר לראות את זה בקונסנזוס שהיה במליאת הכנסת כשהצביעו על החוק של ייצוג נשים באגודות ספורט - אף אחד לא התנגד ורק חבר אחד נמנע. זה דבר שבעבר אולי היה קשה להעביר אותו.

לדעתי האתגר העיקרי של הרשות לקידום מעמד האישה היום, הוא פחות לעסוק בנושאים הקלאסיים - שנשארו חשובים וצריך לטפל בהם - שנוגעים לאלימות במשפחה, תקיפה מינית והטרדה מינית. הדברים האלה הם חשובים, יש עמותות חשובות שמסייעות בזה וצריך להמשיך לטפל, אבל הסוגייה המרכזית בעיני היא הסוגייה של שוויון, כאשר היא מחוברת לעניין של ייצוג הולם. אתמול זאת היתה נגזרת מאוד ספציפית של הסוגייה הזאת, בתחום שבו קיפוח הנשים הוא מאוד קיצוני, אבל בסופו של דבר כדי להגיע לשוויון אמיתי בחברה אנחנו צריכים לעבור מהפכה, והמהפכה הזאת עוברת דרך ייצוג הולם של הנשים בהנהלות, בדירקטוריונים, במערכת פוליטית, בהנהלות של חברות ממשלתיות, שזה משליך גם על חברות עסקיות בסקטור הפרטי. הכל משולב. בנושא הזה, לא שלא נעשתה עבודה, אני עבדתי הרבה עם הרשות למעמד האישה כשהייתי מזכיר הממשלה, ואני יכול להעיד על העבודה; יושבות פה מרי והאחרות שעסקו בזה, יחד עם היושבת ראש הקודמת, בהחלט נעשתה עבודה רצינית, עבדנו גם בזיקה לוועדת השרים למעמד האישה, אבל בסופו של דבר התחומים האלה היו די בצל לעומת התחומים שבהם אישה היא קורבן. לפי דעתי צריך לצאת מהחד-מימדיות הזאת של טיפול בסוגיות של נשים, לצאת למרחב של הדברים שבסופו של דבר מובילים לשוויון.

אני רוצה להודות גם ליושבת ראש הוועדה וגם ליושבת ראש הרשות. לי יש עוד משימות שנוגעות לתקציב שהולך להיות מוצג עוד שעה במליאה. אני מודה לכולן ולכולם על ההקשבה.

גדעון סער היה הראשון או השני שמיוזמתו פנה אליי כשנבחרתי, הוא ישב אתי ואמרי: תקבלי את כל הגיבוי והעזרה שאת צריכה. כל הכבוד לו.

כן ירבו. הגב' פלוטקין, תמשיכי בבקשה.

אנחנו מאוד הקפדנו להגיע למקסימום מעגלים על-ידי חומרי הסברה. במסגרת ההרצאות שסיפרתי עליהן קודם, בסוף כל הרצאה כל משתתף יקבל מידעון של כל השירותים שקיימים בתחום מניעת אלימות בארץ. אנחנו עכשיו עוסקים, בשיתוף עם משרד הקליטה, בתרגום של זה לרוסית וגם לערבית, למרות שבמידעון בעברית מצוינים המרכזים שבהם מדברים רוסית ומרכזים שבהם מדברים ערבית. אני מקווה שהמידעון הזה יופץ במאות אלפי עותקים, וגם יהיה קרש קפיצה, כי כפי שאומרת לנו מנהלת הקו למניעת אלימות שמופעל על-ידי משרד הרווחה, שהפניות הולכות יורדות מנובמבר לנובמבר. ברור שהמקרים לא יורדים מנובמבר לנובמבר, ואנחנו רוצים לעשות מאמץ מבחינתנו שתהיה המשכיות ששל פניות ושהדברים האלה יהיו זמינים. לקראת ה-25 בנובמבר אנחנו גם הולכים להפעיל את קו החירום הארצי ממשרדנו, יש לנו גם כרזה שהוצאנו בעניין הזה, שאדריאנה תראה לכם. לאדריאנה יש תואר שני בתקשורת פוליטית והיא עוזרת לנו בכל הפרוייקטים בתחום התקשורת. עשינו פנייה לחברי כנסת, לשרים, שיחד עם המתנדבות יאיישו את הקו הזה, כדי גם לעודד פניות, גם להראות שזה קונסנזוס. ישבו שם אנשים מכל הקשת הפוליטית, כדי להראות שמלחמה באלימות נגד נשים זה לכל רוחב הקשת הפוליטית.

אנחנו מאוד משתדלים לתאם את הפעילות הזאת עם משרדים אחרים, אני בקשר עם הצוות למאבק באלימות שנמצא מתחת לוועדת שרים למאבק באלימות, קיבלתי על עצמי בשבוע שעבר ריכוז תת-ועדה במשרד הרווחה בנושא תיאום בין-משרדי למלחמה באלימות, ואני מתכוונת לטפל בנושא הזה חזק, כמובן לא על חשבון הדברים שדיברתי עליהם קודם. בוודאי אני מקבלת את הדברים שאמר חבר הכנסת סער לגבי הנושא של קורבָניוּת.

הרשות היא רשות מרכזית. בשקף שלפניכם כתוב שהיא צריכה לעודד, לתאם ולקדם את פעולות כל משרדי הממשלה. החוק הזה נשאר קצת מדי פתוח, וזה אולי לדיון בהמשך - איך עושים, עם מי עושים, כמה עושים ואיך מיישמים אחרי שמוצאים מה שמוצאים. כל הכבוד לחברות הכנסת מכל המפלגות שעשו את פריצת הדרך האדירה, הן פתחו את הדלת ואנחנו היום בחמש שנים צריכות לבדוק ולראות איפה אנחנו יכולות לעשות מקצה שיפורים.

אם מדברים על תיאום, אנחנו בקשר עם כל משרדי הממשלה, וגם עם גורמים חיצוניים - ארגוני נשים, עמותות, אנחנו מרחיבים את הקשר לחברות עירוניות, הסוכנות, הג'וינט, התאחדות התעשיינים, לשכות מסחר. כפי שהסברתי קודם, אנחנו רוצים להרחיב את מערך סוכנות השינוי שלנו. השנה, פעם ראשונה בכנס ההכנה שהיה לנו לקראת חודש נובמבר, התקבצו יחד נציגות ונציגים, גם גברים, של אנשים שאכפת להם ממגוון אדיר של גופים. אנחנו רוצים להרחיב את זה, ושיהיה לנו הפורום של אלה שפועלים בנושא במגוון הכי גדול של גופים; וגופים שלא פועלים בתחום הזה, אנחנו פועלים שימנו מתוכם אנשים שיפעלו בנושא. אם זה בחברות עירוניות שתהיה ממונה על מעמד האישה; אם יש בצה"ל יועצת לרמטכ"ל למעמד האישה, מה עם המשטרה, מה עם השב"כ, מה עם המוסד. אנחנו רוצים לפעול להרחיב את הנושא, ואנחנו מאמינים שבאמצעות סוכני השינוי האלה נוכל לקדם את הנושא בצורה הכי יעילה.

בנושא של לעודד, לקדם ולתאם – מה שהספקנו בתוך מאה ימי החסד - נעשתה פנייה לתוך הגופים לגבי מתן העדפה מתקנת. פנינו למשרדי הממשלה למיפוי השירותים השונים בתחום היזמות לנשים ובתחום הטיפול במיגזר הערבי. מסתבר שיש מגוון אדיר של פעילויות שנעשות, ולא היינו בטוחים שמשרד אחד יודע מה קורה במשרד שני. עשינו מיפוי, ואנחנו הולכים עכשיו להוציא אותו וליידע את כולם על כל הפעילות, ואחר כך לפעול לאגם משאבים ולעשות פעילות יחד. הקמנו במשרד שלנו ועדה בין-משרדית ליזמות עסקית וטיפול בנשים במגזר הערבי. אנחנו מזמינים את כל הגורמים, כולל מועצות נשים שפועלות בעניין הזה, כולל עמותות שפועלות בעניין הזה, כולל נציגי משרדי הממשלה - ממשרד התיירות שפועל בנושא לינה כפרית בכפרים ערביים ועד מט"י והרשות רשות לעסקים קטנים – את כל הגופים האלה אנחנו מרכזים אצלנו ואנחנו מתכוונים להרחיב את הפורומים האלה כדי ליצור תוצר של שיתוף פעולה ופרוייקטים. דווקא היום, כשהמשאבים מצומצמים, אני רואה תפקיד כפול ומכופל לעשות איגום משאבים – כל אחד שם את הטיפה שלו וביחד אפשר לעשות פרוייקטים מאוד יפים. אנחנו נטיל את כובד המשקל שלנו לכך - מעבר לזה שכל אחד רוצה את הטריטוריה שלו, וזה טבעי - שיהיה שיתוף פעולה. יש לנו גיבוי מלא ממנכ"ל משרד ראש הממשלה, שהוא יטיל את כל כובד משקלו לשיתוף פעולה בנושאים האלה. הוא אמר לי: אני לשירותך, תבואי אלינו עם גוף שלא רוצה לשתף פעולה, ואני אערב את הדרגים הכי גבוהים כדי שיהיה שיתוף פעולה בנושא.

השקף הבא - מיפוי הגורמים הנותנים סיוע והכוונה בנושא אלימות, כל העמותות שעוסקות בנושא מעמד האישה. מיפוי הקצאות התקציבים - איך אנחנו יכולים לחבר תקציבים. נפגשתי עם ממלא מקום מנכ"ל משרד ראש הממשלה, וביחד איתו אנחנו עושים פנייה לכל משרדי הממשלה כדי לאגם את כל התקציבים בנושא ולראות איפה אפשר לחבר. ביקשתי את עזרתו בפנייה לקרנות שעובדות מחוץ למערכת, ואנחנו נבחר יחד פרוייקטים שמתאימים ועונים על צרכים. אנחנו רוצים לעשות את זה עם כל הגופים הפועלים בתחום, אנחנו רואים חשיבות מאוד גדולה לעשות ביחד עם ארגוני נשים. נפגשתי עם יושבות הראש של ויצ"ו, של נעמ"ת, של אמונה, של השדולה, כולם מאוד מעוניינים לשתף פעולה. לתחום הזה, שלהערכתי היה בו שיתוף מאוד מאוד פורה, הייתי רוצה לעשות שדרוג רציני כדי לראות איך אנחנו עושים העבודה עם הגורמים שפעילים בשטח וגם סוכנים אחרים כמו תנועות נוער וכן הלאה.

אנחנו עוסקים במעקב ליישום החוק למינוי יועצות ברשויות המקומיות. גילה גמליאל יזמה פריצת דרך בנושא, לדעתי זה נושא שהוא ממש חזון שלך, כי מדברים על סוכני שינוי בשטח. יש לנו מאות רשויות מקומיות, בחלקן אין יועצות, אנחנו פעלנו להגדלת מספר היועצות ויש הגדלה משמעותית. חלק מהיועצות הן נשים מאוד מוכשרות שמקבלות מקסימום גיבוי מראש העיר, בחלק מהמקרים ראשי הערים מינו עלי תאנה. גם אלה שלא מינוי עלי תאנה, לא קיבלו שום הדרכה בנושא. סיכמתי עם מרכז השלטון המקומי שיזמינו אותי לכנס של ראשי ערים כדי שאסביר להם על תפקיד היועצים. אין בכלל הבנה של הדבר הזה, אני לא יודע כמה אצליח להסביר אבל אני מקווה שמקסימום. בנוסף לכך, אין להן תקציבים, אנחנו שיש רק שתי יועצות בארץ שמקבלות שכר על עבודתן, וגם אלה שעובדות בהתנדבות אין להן תקציב לעשייה. אין ברשות תקציב לתת להן. המקסימום שאני יכולה לעשות - הגעתי להסדר עם המרצים המובילים בנושא של מניעת אלימות, שיהיו מוכנים להרצות ברחבי הארץ במחירי נציבות שיורת המדינה, שאתם יודעים שהם מחירים מאוד נמוכים והרבה מתחת לרמה האובייקטיבית של המרצים האלה, מתוך השליחות הם מוכנים לכך. אני מחברת אותם לרשויות המקומיות, ואנחנו משלמים בעבור ההרצאות שלהם כדי שליועצות יהיו איזשהו כלי לפעול בקהילה. אבל הדבר הזה חייב להיפתר בדרך זו או אחרת, ואז כשאנחנו נותנים להן השתלמות - ויושבת פה בת-שבע שטראוכלר שריכזה את הנושא של ההשתלמויות לרשויות המקומיות, נעשתה עבודה מאוד גדולה - הן גומרות את ההשתלמות, הן מציגות פרוייקטים של עבודה בקהילה, והולכות הביתה וכל הפרוייקטים נכנסים למגרות. זה פשוט לא ייתכן. פה על-ידי איגום משאבים של כולנו, כל אחד מתחומו, צריך לשנות את זה.

השאלה אם לא כדאי את ההשתלמויות האלה לשלב עם חברות מועצות. לדעתי יש נתק, כי היועצות לא יכולות להיות חברות מועצה או חברות עירייה, לפי החוק הן עובדות עירייה או עובדות מועצה. חברות המועצה תוכלנה לייצג את הנשים בצורה הרבה יותר טובה במהלך הישיבות, אם יהיו להן הכלים, וכאן לדעתי משהו התפספס. כאשר עסקנו בנושא המוניציפלי ועברתי בארץ - והיו גם מועמדות מהמיגזר הלא יהודי, גם דרוזיות - כאשר דיברתי עם הנציגות שלנו, הרגשתי חסך בקשר הישיר בינן לבין היועצות גם בהיבט שבתקציב שהן הולכות לאשר הן תדרושנה שליועצות יהיה תקציב שיוכלו להוציא אותו לפועל. לדעתי שווה לשקול את השילוב של החברות הנבחרות מול היועצות, דבר שיביא ליותר פרודוקטיביות.

אני חושבת שזה רעיון מאוד נכון, מאוד טוב. קודם כל נשלב את חבורת המועצה גם בתכנון ההשתלמות וגם בעבודה.

זה ירחיב לך את העבודה, בת-שבע שטראוכלר, אבל את מתורגלת.

על בת שבע אי אפשר לאיים עם עבודה.

אנחנו עובדים עם מזכיר הממשלה, עו"ד ישראל מימון, שיש לנו איתו שיתוף פעולה נהדר - אנחנו הולכים למפות את כל החלטות הממשלה בשנים האחרונות כדי לראות מה נעשה, כמה נעשה, מה לא נעשה, ונעשה סדרי עדיפויות.

לא נעשָֹה הרבה.

אולי כדאי לעשות שילוב בין ועדת השרים לענייני קידום מעמד האישה - שעדיין לא התכנסה, למרות שביקשנו בישיבות קודמות - לבין הרשות והוועדה שלנו. אז תהיה לך יותר עבודה במיפוי של עבודת הממשלה.

זה נכון. גם יהיו יותר כלים ליישם דברים שכולם מסכימים עליהם ביחד.

גם לנושא של אכיפת חוקים אנחנו מנסים להתייחס גם מהזווית הקהילתית. יושבת פה עו"ד קרן גייר שעובדת אצלנו בחצי משרה, לא באה כמשפטנית אלא כרכזת בתחום העבודה, ואנחנו מטילים עליה כל הזמן את כל התיקים בתחום המשפטי. אתן לכם דוגמא איך אנחנו עוסקים בעניין הזה גם בתחום הקהילה. יזמנו עם רבקה שקד ועם הנציבות קורס לנשים מנהלות בדרגים הכי בכירים במשרדי ממשלה, שייתן להן כלים להתקדם, וזה מתקשר למה שדיברנו בתחילת הישיבה. השתתפנו בקורס הכשרה לשילוב נשים בהנהלות איגודי ספורט, ועכשיו עשינו פנייה למנהלי איגודי ספורט להתחיל לשלב את הנשים שהשתתפו בהכשרות.

יש לנו בתהליך גם הכשרת חברי ועדות מכרזים בשיתוף עם הנציבות, באמצעות האוצר, קידום יישום חוק המכרזים, העדפת עסקים בבעלות נשים. אנחנו רואים כל הזמן שהחוקים קיימים, יש פריצות דרך, והתפקיד של הרשות הוא לדאוג שהדברים האלה באמת יקרו בשטח, כי לצערנו מעצמם הם לא קורים. לא מתוך כוונה רעה הם לא קורים, פשוט כולם עמוסים, ואנחנו רואים תפקיד מאוד חשוב לרשות בעניין הזה. פנינו ליועץ המשפטי שיעזור לבנות כלים יותר מעשיים לאיתור נשים לתפקידים בכירים, לנושא של גיבוש פעולות למינוי נשים לוועדות ציבוריות, אנחנו עושים זאת יחד עם עו"ד שלומית ברנע, היועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, שמשתפת איתנו פעולה בצורה בלתי רגילה.

השקף הבא מדבר על הסעיפים בחוק. העמקת המודעות – התפקיד של הרשות הוא להוביל בנושא של העמקת המודעות הציבורית בתחומי הפעולה שראינו קודם. זה כמעט בלתי אפשרי לעשות את זה עם התקציב הקטן של הרשות, אבל זה במסגרת חשבון הנפש שאנחנו נעשה דברים לשיפור. אתם יודעים שקמפיין תקשורתי אחד לוקח לנו את כל תקציב הפעולות השנתי, אז אנחנו מנסים עוד פעם לעבוד קשה, ללכלך את הציפורניים בנושא של עבודה בקהילה, וסוכני השינוי הם חלק מהעניין הזה. אנחנו עושים כנסים, ימי עיון, גיוס נשים מאגודות מקצועיות שונות שיעזרו לנו בהתנדבות, גיוס כלי התקשורת. פנינו לשר התקשורת סביב הנושא של נובמבר, הוא מוכן ורוצה לשתף פעולה. הוא פנה לדורית ענבר, ישבנו איתה, היא פנתה לכל הכבלים שיציינו את היום הזה, וכבר יש אלינו פניות לחומרים. אני לא יודעת כמה מתוך זה ייעשה, אבל לפחות אנחנו מנסים כמיטב יכולתנו, ללא הכסף, לקדם את העניין הזה גם מול התקשורת. אנחנו מנסים לחשוב יצירתית ככל האפשר, להגיע לכל גורם פוטנציאלי שיכול להשפיע בהעלאת המודעות לקהל הרחב, למובילי דעת הקהל, לאוכלוסייה צעירה ולגברים. אני רואה חשיבות גדולה בקדנציה שלי, כמה שהיא תימשך, להגיע גם לגברים ולהדגיש את הנושא של נוער. היתה לנו ישיבה מאוד טובה עם דבורה חסיד, שמאוד רוצה לשתף פעולה בנושא של חיילות וחיילים. אני מאמינה שאנחנו נעשה עבודה מאוד גדולה, והיא עוד נמצאת בחמישים ימי החסד שלה.

קידום הצעות חקיקה וריכוז מידע. הזכרתי שישבתי על זה עם גילה גמליאל, ויש לנו נושאים נוספים שאנחנו עומדות לשבת עליהם וכבר סיכמנו עליהם. מינוי יועצות גם בחברות ממשלתיות ובעוד גופים – דיברתי על זה. אם מדברים על ריכוז מידע, יזמנו סקר שעכשיו רץ בנושא איתור צרכים של נשים בקהילה. אני מקווה שזו פריצת הדרך במובן הזה שהרשות קיימת חמש שנים, הוועדה למעמד האישה קיימת 12 שנים, נעשו המון פריצות דרך, אך האם אנחנו, אלה שעוסקות בנושא של השוויון בין המינים, יודעות מספיק מה הצרכים, האם אנחנו מפרשות את הדברים נכון. בואו נשמע גם מהנשים איך הן רואות את זה ונזין את עצמנו. מבחינה זאת סוכני השינוי שלנו הם כלי להזנה הדדית. הסקר הזה לא יענה לנו על הכל, אבל אני מקווה שהוא ייתן לנו נקודות אור על מקומות שאולי לא ראינו, ואז נראה איך אנחנו בודקים יותר לעומק ואיך אנחנו נותנים פתרונות. אנחנו עוסקים בהקמת אתר אינטרנט שיאסוף מידע, כבר הוצאנו מכרז בעניין הזה, ואנחנו גם עושים סקר בנושא של מניעת אלימות; אנחנו מקווים שהתוצאות שלו תהיינה בקרוב וגם נביא אותן לוועדה. אני מוכרחה להגיד שהיוזמה לסקר הזה באה מהוועדה לקידום מעמד האישה, מגילה גמליאל ומהצוות שלה, ואנחנו הרמנו את הכפפה.

סעיף 5.8 מדבר על תכנון וקידום הקמת מסגרות פעולה ושירותים בקהילה. עד היום לדעתי נעשה דגש על היבטים אחרים בחוק הרשות והיתה עבודה אדירה, ופה אני הייתי רוצה לתרום את המקסימום.

חבר הכנסת רשף חן, שהוא גם יו"ר סיעת שינוי, רוצה לומר כמה דברים. צריך לציין שרשף חן הוא בין חברי הכנסת היותר פעילים לקידום מעמד האישה והוא ממש מקפיד להגיע לישיבות, הייתי בוחרת אותו לחבר הכנסת המצטיין של הוועדה. הוא וגדעון סער.

קודם כל אני רוצה להצטרף למברכים. אני חושב שהרשות לקידום מעמד האישה היא דבר חשוב שאין כדוגמתו, כפי שאני גם חושב שהוועדה הזאת היא דבר חשוב שאין כדוגמתו. ברור לגמרי מכל הדברים שאמרת שנעשית כאן עבודה רצינית עם הרבה מחשבה. אני רוצה לקפוץ לקצה ולחלוק אתכן מספר מחשבות. צריך לזכור ולהדגיש שהמשימה היא שוויון בין המינים, לא להפוך את הרשות, לא להפוך את הוועדה הזאת לאיגוד המקצועי של הנשים. זה לא העניין. אנחנו מקדמים את הנשים ואנחנו צריכים לקדם את הנשים כדי להגיע לשוויון. אם וכאשר נגיע לנקודה הזאת, כל הגופים האלה צריכים להתפרק. הדבר האחרון שאנחנו רוצים הוא ליצור מצב שיש מפלגה למען הנשים לעומת מפלגה למען הגברים, זה לא הדבר שאמור לקרות, וכל הדברים צריכים להיבחן לאור זה. יש נושאים שהם אמנם מאוד מעניינים לנשים בלבד - למשל בריאות נשים - אך לטעמי זה לא נושא שהוועדה הזאת או הרשות צריכה לעסוק בו כי זה לא עוסק בשוויון בין המינים. זה הופך את הרשות לאיגוד מקצועי של נשים. אני חושב שזה גטו שצריך לצאת ממנו, לא לטעות ולהיכנס אליו. אני יודע שאני מביע כאן דעה שהיא לא בקונסנזוס.

שווה לחשוב על זה.

תניחו שאמרתי את כל הדברים שבקונסנזוס כי אני שותף לכל הדברים האלה, והנה אני אומר משהו אחר.

בריאות הוא התחום שבו נשים הכי מופלות, לא נותנים להן טיפולים.

במקום שנשים מופלות לרעה, חייבים להגיע לשוויון. המשימה בעיניי היא לבטל את אי השוויון במקום שהוא לא רלוונטי, להביא למצב שבעצם אנחנו מתעלמים מהעובדה שאלו נשים.

לטעמי יש חסך אינפורמטיבי בקרב חברי כנסת בכל מה שקשור למעמדן של הנשים בישראל, דיברתי על כך עם רינה ברטל, יושבת ראש השדולה, ואני רוצה לומר שהיא כבר מרימה את הכפפה לשלב זרועות בין השדולה, הרשות והוועדה כדי לארגן יום עיון בכנסת ישראל לכל חברי הכנסת. זה הדבר היחיד שימנע את הבורות הבלתי נסבלת שקיימת בכל מה שקשור למעמד הנשים ומצבן. מה שקורה במצב הבריאות למשל הוא פשוט מחפיר. כמעט כל המחקרים שנעשו עד השנים האחרונות הם על בריאותו של הגבר ועל בסיס זה בנו גם את כל ההיבטים התרופתיים. בתחום הזה המצב הוא קטסטרופה, שלא לדבר על הבעיות המיוחדות לנשים שלא כל כך קיבלו את ההיבט התקציבי. אבל לאו דווקא בהיבט הבריאות, יש בורות כמעט בכל דבר שניגע בו, ומתוך אי הבנה בסיסית מגיעים למצב שמעלים פה הצעות לבטל את הוועדה. לכן ראוי וצריך שנעשה יום עיון מקיף בנושא.

יום לא יספיק.

גם שנה לא תספיק, אבל שיהיה לפחות יום אחד שיתרום להבנת הנושא.

לקחתי את נושא הבריאות בתוך דוגמא. איפה שיש אי שוויון צריך לחסל אותו; בעיניי זו המטרה וצריך לזכור שזו המטרה. מעבר לכל הדברים שנעשים, צריך לשקול אוונגרד, אומץ להיכנס לתחומים שכרגע עדיין לא נכנסו אליהם. אתן שתי דוגמאות. הוועדה הזאת בעבר, ואני מקווה שגם בעתיד, לקחה על עצמה גם את הטיפול בהומוסקסואלים ולסביות. אני חושב שזה בהחלט בתחום של שוויון בין המינים. אם אנחנו מפרשים את הנושא במובן רחב של מיניות, אני חושב שזה גם בתחום הטרמינולוגיה המילולית, אלו בוודאי נושאים מאוד קשורים, כי אנחנו מדברים על מצב שבו אנשים מופלים בגלל המיניות שלהם. נשים לא מופלות בגלל הביולוגיה אלא בגלל המיניות, ואותה אפליה מופנית כלפי הומוסקסואלים לסוגיהם השונים. אני חושב שיהיה נכון אם הרשות, כמו הוועדה, תשקול לקחת על עצמה טיפול גם בנושאים האלה והגנה וקידום גם של קבוצות האוכלוסייה האלה, למרות שזה אוונגרד ולא דברים שהם בקונסנזוס כמו הנושא של אלימות נגד נשים. בעיניי אלימות נגד הומוסקסואלים, למשל, היא חמורה לא פחות.

גם אלימות נגד ילדים.

אני דווקא לא חושב שאלימות נגד ילדים היא באותה קטגוריה, כי היחס אליהם לא נובע מהמיניות שלהם, כך שיש פה הבדל מהותי. הומוסקסואלים ונשים זוכים ליחס רע בגלל המיניות שלהם, לכן אני חושב שזה נושא דומה.

נושא נוסף שהוא בעייתי אבל אני חושב שצריך לתפוס אותו ולהילחם בו בלי פחד, זה אותן תת-קבוצות באוכלוסייה שהן שמרניות מאוד מטבען, ולכן כחלק מהתרבות שלהן מפלות נשים לרעה. יש כאן דילמה חברתית לא פשוטה עד איפה אנחנו מאפשרים לתת-תרבויות לעשות מה שהן רוצות. אני חושב שהיכן שתת-התרבויות נוקטות בגישה שהיא מפלה, שוביניסטית ופוגענית ולעתים אלימה, אנחנו כחברה לא צריכה להסכים לזה. אנחנו צריכים באומץ לבוא לאותן תת-תרבויות ולומר להן: במדינת ישראל זה לא יהיה. החוק לא יאפשר את זה, החברה לא תאפשר את זה, תעברו תהליכי שינוי. אלה יכולות להיות תופעות קיצוניות, כמו הזוועה של מילת נשים שקיימת במדינת ישראל ולמעשה לא אוכפים שום דבר כנגד זה, זה דבר שבעיניי הוא בלתי נסבל. זה נכון גם לגבי תופעות פחות חמורות שהן פשוט אפליית נשים מבחינת הזדמנויות עבודה ויחס ואלימות, מין מצב שאנחנו מרשים לעצמנו לעתים לומר: בעדה הזאת זה כך, או בחברה הזאת זה ככה, ולא לעשות שום דבר בעניין. אני חושב שזו טעות.

אחרון חביב - עירוב של גברים בתהליך. יש נטייה טבעית, במידה מסוימת אנחנו סוחבים שוביניזם מהבית, לראות את כל התהליך הזה כתהליך שמתנהל בין נשים וגברים. אני חושב שז הלא נכון עובדתית, אני חושב שזה תהליך שמתנהל בין חברה שוביניסטית לבין אותם חלקים בחברה שרוצים להפוך את החברה לחברה פמיניסטית. אתן דוגמא שבוודאי תקומם אתכם אבל תחשבו עליה. כולנו מדברים כמובן מאליו על יועצות למעמד האישה. למה אנחנו מניחים שזו חייבת להיות אישה, ואני גם מניח שזאת חייבת להיות אישה, אבל אנחנו צריכים לעצור ולשאול את עצמנו למה מי שאחראי על פמיניזם לא יכול באותה מידה להיות גבר.

יש לנו את עדי עדאווי.

גם את זה ייקחו לנו הגברים?

למה מנהלת הרשות צריכה להיות אישה? דנו בזה ארוכות בהליכי החקיקה.

אם נתת את עדי עדאווי בתור דוגמא, יכול להיות שהוא ראוי לתפקיד של יועץ למעמד האישה לא פחות מאישה אחרת שמתמודדת על התפקיד. בזה שאנחנו מראש באים ומגדירים תפקיד לאישה, לא כתהליך של איזון, כי בתהליך של איזון בדירקטוריונים זה בוודאי נכון, אבל ברגע שאנחנו מראש אומרים "התפקיד הזה מיועד לאישה", אני חושב שאנחנו מבטאים בזה גישה שהיא בעייתית בעיניי.

לגבי מילת נשים, מי שמבצעות את זה בפועל הן נשים.

לכן אני אומר שזה לא מאבק בין נשים וגברים.

זה מאבק בין גישות ותרבויות, ועם זה אני מסכימה.

כל מה שהעלית אלה נושאים לדיון וחשיבה. לגבי הומוסקסואלים, יש לי דעה אבל לא רוצה להיות מקובעת בשום דעה מבחינת הנושא הזה כנמצא באג'נדה של הרשות. אני רוצה להקדיש לזה חשיבה, להקדיש לזה סיעור מוחות, לראות מה אפשר ומה אי אפשר. אני לא פוסלת שום רעיון, אני ידועה כמי שבעיניה שהרעיון הכי משוגע שווה דיון. לא שאמרתי, חס וחלילה, שזה רעין משוגע.

אשמח אם תשתפי בזה את הוועדה.

בשמחה. לגבי הנושא של תת-תרבויות, כאן בדיוק באה העבודה בקהילה. אני עושה המון סיורים כדי גם להעביר וגם לקבל, שהאנטנות שלנו תהיינה בשטח ולא נשב באיזה אולימפוס. הייתי לפני עשרה ימים בסיור, פגשתי את נציבות כל העמותות הבדואיות שפעילות לקידום נשים בנגב. הנשים האלה הן מאוד רציניות, לא נראה לי שהן זורקות מספרים, והן אמרו לי - גם אם פה קצת הגזמה - ש-84% מהנשים במגזר הבדואי הן נשים מוכות. כך שהנושא של מילה הוא טיפה בים. אם מדברים על סדר יום לאומי, אז צריך לקחת נושא כזה ולהגיד: מי עושה מה בנושא הזה? אין היום מרכז אחד שמיועד לטיפול באלימות נגד נשים במגזר הבדואי.

ברגע שאנחנו יודעים שזה המצב, יכול להיות שהגיע הזמן לבוא למשטרה ולהגיד: תיקחו 84% מהבדואים, הם מכים את הנשים שלהם, שימו אותם בכלא, תפסיקו את התופעה. ולא להגיד: בסדר, אלה בדואים, ככה זה עובד.

צריך הסברה בקהילה, מרכזי גמילה, צריך שילוב תרבותי, ועכשיו אנחנו הולכות לעשות עם כל העמותות האלה יום עיון.

על זה נדון ביום העיון שנקיים עם ארגוני הנשים ביחד עם הרשות והוועדה, יחד אתך.

אנחנו מקלים איתם.

אנחנו לא מקלים. סיכמתי עם העמותות הבדואיות על יום עיון בנושא הזה, שבו הן תאמרנה איך הן חושבות שצריכים לתת את התשובות.

אם מדברים על קבוצות, אנחנו עושים קורס יזמות לנשים חד-הוריות עולות, כולל ליווי עסקי, בשיתוף עם משרד הקליטה, הסוכנות ועיריית אשקלון. אנחנו עושים קורס ייחודי לנשים חרדיות הרשומות באגף הרווחה בעיריית בני ברק; זו תת-קבוצה בתוך תת-קבוצה, אנחנו מקיימים את הקורס עם העירייה, עם מט"י ועם היועצת. הכשרת מנהלי וסגני מנהלי מפע"מים שקשורים עם משרד הפנים כדי שיוכלו ליזום פרוייקטים בנושא מעמד האישה בקהילה. קורס הכשרה ויישום של חממות נשים של נשים במיגזר הערבי והבדואי. קורס הכשרת מתנדבות שתלווינה נשים מוכות, בשיתוף עם משרד הרווחה. כל אלה נושאים מאוד חדשניים.

אני אקצר, ואני רק רוצה להתחלק איתכם בנושא אחד שמחבר את כל הדברים בקהילה. אני מאוד מאמינה בנושא של נשים תומכות נשים ובעבודה משותפת של נשים. אני רואה את הנושא הזה של מה שנקרא בשם זמני "חממות נשים", להגדיר את הקבוצות האלה כקבוצות בעלות צורך דומה שמשלימות אחת את השנייה ולבנות מהן קבוצה, אם זו קבוצה של פרוייקט שאנחנו עובדים עליו, של נשים אומניות במשולש שתעבודנה יחד בקבוצה; הן יקבלו את התנור ביחד במתנ"ס, הן יקבלו את אשת השיווק, ואנחנו נעשה להן תערוכות נודדות. אם זה נושא של חד-הוריות שתעבודנה יחד ואולי תעבורנה קורס ניהול משפחתון, שהילדים יוכלו להיות בתורנות כל פעם אצל אם אחרת כדי שהן כן תוכלנה לצאת. הכוונה היא שאנחנו ניכנס לנעליים של הקבוצות האלה, וזה אולי הניסיון שלי מעבודה בקהילה, לנסות לתפור להם תשובות, להוביל פיילוטים כרשות ואחר כך לתת אותם לגורמים השונים בקהילה שיפעלו בעניין הזה.

יש הנושא של הפעילות הבין-לאומית. יושבת על-ידי מרי חדייר שמרכזת את הנושא הזה ונושא הבריאות, שיש בו המון מה לעשות. מרי היא הסגנית שלי, ואני חושבת שמגיע לה ממני ומכל הוועדה תודה מיוחדת. מרי ניהלה את הרשות בכל התקופה של הזעזועים, כשלא ידעו אם המנהלת הקודמת נשארת או לא נשארת, התקופה שבה לא היתה מנהלת וגם לא היה ברור לכמה זמן. ההכנסה שלי לתפקיד לא היתה יכולה להיות יותר מושלמת מזה, ואני חושבת,מרי, שמגיע לך ממש כל הכבוד לך.

תודה רבה.

תודה גם לצוות שלנו. ציינתי כבר את בת-שבע, לא ציינתי את חנה מור-יוסף, את יפעת שרגיאן, שעושות עבודה בתקן של מנהלות לשכה. אצלנו כולם עובדים בלי קשר לתקן שלהם, הן עושות עבודה ענקית בראש גדול, כל הצוות. הייתי מאוד רוצה שנגיע למצב שגם בשנת העבודה הבאה - והגשתי את זה בתקציב שלנו - נוכל לקחת איש מקצוע שילווה אותנו, שיבחן עוד פעם יחד איתנו ויחד עם הוועדה את חוק הרשות על כל ההיבטים, עם ועדה של אנשי מקצוע מתחומים שונים, לראות איך צריכה הרשות להיות בנויה כדי שהיא תוכל לעשות את הדברים האלה, מה היא יכולה לעשות, מה היא לא יכולה לעשות, לעשות שדרוג של מעמד הרשות שיהיה לפחות מקביל למעמד של הרשות למלחמה בסמים והרשות לתאונות דרכים. היום המעמד המשפטי של הרשות הוא לא ברור, היא לא אגף בתוך משרד ראש הממשלה, ואני חושבת שחשוב שהרשות תהיה במשרד ראש הממשלה, אבל אין הגדרה של המעמד שלה, הוא מעמד סטטוטורי אבל לא אגודה. לדברים האלה יש השלכות לגבי כוח אדם, לגבי תקציבים, לגבי כוח להזיז; מצד אחד החוק נותן לרשות את המטלות, אבל הוא לא נותן לה את הכלים ליישם את העניין. הייתי מאוד רוצה שאנחנו נוכל להביא, בעקבות הדיון המשותף הזה, המלצות גם לשינוי בתחום החוק, גם לשינוי בתחום התקציבי, וגם לשינוי בתחום כוח אדם; הוועדה המייעצת תהיה לנו לעזרה רבה. ישבתי עם רחל קרמרמן שנותנת עזרה מאוד גדולה, יש לנו 35 חברות ועדה מייעצת ואני מתכוונת לשבת עם כל אחת לחוד. אני רוצה להודות לחברת הכנסת נעמי בלומנטל. גם נעמי יזמה אתי פגישה, הציעה את כל העזרה ונתנה מהניסיון שלה בתחומים האלה. לך, גילה, תודה שנתת לי את הבמה, ולכולכם שהקשבתם. גילה, למרות שאת בבית המחוקקים, יש לך גם הראייה היישומית שהיא כל כך חשובה.

תודה רבה ליהודית פלוטקין, אנחנו מאחלים לך הצלחה, אנחנו כאן לימינך ואת לימיננו כדי לקדם את המטרות המשותפות שלנו. רחל קרמרמן, בבקשה.

בתוך חלק מזקני השבט בנושא מעמד האישה והמלחמה למען מעמד האישה, אני פשוט יושבת ורוֹוה נחת. יש לי הרגשה של שילוב מנצח. מאוד נהניתי לשמוע אותך, יהודית, בסקירה על כל התחומים. כיוון שאני מכירה את הכוח של גילה גמליאל לעשות דברם ולא רק לדבר, אני חושבת שזה פשוט שילוב מנצח. בתור שילוב מנצח, אני חושבת שכל אלה שנמצאות פה בחדר מוכנות להיות חיילות נאמנות ותורמות.

אנחנו זקוקות לכן כגנרליות.

כל אישה היא גנרל.

למה גנרל זה מחמאה?

זו לא מחמאה, אבל זו מקפצה.

לידיעתכם, ב-24 בנובמבר יש ישיבה משותפת של ועדת החוץ והביטחון הוועדה שלנו, שהולכת לדון במשך שירות צבאי לפי תפקיד ולא לפי מגדר. כולכן מוזמנות להגיע. מכיוון שהצבא מאוד משליך על החיים אצלנו במדינת ישראל, המלחמה שלנו צריכה להיות בהיבטים של הצבא ואז יהיה ניתן לתת את האפשרות של שוויון ההזדמנויות גם בהיבט הצבאי.

בעצם הסוכן הגדול ביותר של השינוי נמצא פה בחדר הזה, ורק הכוח והעקביות של החדר הזה הוא שיביא השינוי. יש החקיקה, יש האכיפה ויש המציאות. רק החפיפה בין שלושת הדברים האלה תביא לתוצאות. אני לצערי, במועצה הציבורית של הרשות, נלחמת כבר שנים לפתח את נושא החקיקה. אני שמחה שסיכמתי עם יהודית שנושא החקיקה בשיתוף איתך, חברת הכנסת גילה גמליאל, ייתן עכשיו זינוק ויתמקד ויהיה מיפוי של כל החקיקה שעשתה. יש למפות את כל החקיקה בנושא הנשים. זה ייתן לנו אפשרות לרוץ קדימה.

יש מיפוי כזה.

בפתח הדברים אני רוצה להתנצל בשם רינה ברטל, יושבת-ראש שדולת הנשים, ועו"ד אלה גרא המנכ"לית ששלנו, על כך שלא יכלו להיות כאן. הן ביקשו למסור שהן יצאו למסע גיוס כספים על מנת להמשיך את הקיום של העמותה המאוד ענייה שלנו. שדולת הנשים מברכת מאוד על כניסת אישה כל כך ראויה לתפקיד כל כך חשוב. יהודית, את כבר הוכחת בעבר את הנכונות שלך ואת הקידום של הנושאים שחשובים לקידום מעמד האישה, ואנחנו גם מקוות להמשך שיתוף פעולה עם הרשות לקידום מעמד האישה.

לא אכנס לכל הנושאים שרציתי לדבר עליהן כי הזמן קצר, אני רוצה רק להזכיר נושא אחד ששודלת הנשים מובילה כבר שלוש שנים, ומקווה גם להמשיך להוביל אולי בשיתוף עם הרשות. זה נושא שהוזכר על-ידי חבר הכנסת גדעון סער - ייצוג הולם לנשים. בהזדמנות הזאת אודה ליושבת ראש הוועדה על קידום יוצא דופן של הצעת חוק שעברה אתמול בקריאה ראשונה, הצעת חוק מתן ביטוי הולם בתחום הספורט. אנחנו הצענו את הצעת החוק הזאת לפני שנה ושבעה חודשים, ובאמת כל התהליכים קוצרו מאז שנכנסת לתפקידך. אני חושבת שבראייה שאת נתת כאן בכל התחומים צריך להביא גם הראייה מלמעלה. כאשר ייכנסו נשים לתפקידים עיקריים, תפקידים עם מוקדי השפעה וכוח, תפקידים שכל המשאבים מתנקזים לשם, כמובן שכל הנשים הללו תוכלנה למשוך את הנשים מלמטה, ונוכל לתת גם את ההיבט הזה ולקדם את זה משני הכיוונים. אני חושבת שהנושא הזה הוא חשוב, ראוי לא רק מבחינת החקיקה, אולי אפילו יותר מבחינת האכיפה, וזה לא נעשה היום. על אף כל המאמצים של השדולה בתור NGO, בתור גוף חוץ-ממסדי, אני חושבת שהעניין הזה צריך להיות בראש סדר העדיפויות של הרשות לקידום מעמד האישה, על מנת שזה יבוא מתוך הממסד בתור חובה, הן על פי החקיקה והן על פי הפסיקה. כמובן שאנחנו מוכנות לשתף פעולה בכל דבר ועניין.

כמובן שאני מצטרפת לכל הברכות והאיחולים ליהודית, היתה לנו כבר ההזדמנות להיפגש. אי אפשר שלא לראות גם את הידע, גם את ההתלהבות וגם את הקסם האישי השופע.

לשמוע את זה מרבקה זה הישג.

אני ידועה כמחמירה, כבית שמאי. אי אפשר לא לראות את זה, אז מותר לקוות. תרשו לי לא להצטרף לאופטימיות הצוהלת של רחל, כי פשוט אני בחזית כל כך הרבה שנים.

את לא מכירה את השתיים האלה מספיק טוב.

מכל מה שהוצג פה, אני רוצה לרדת מהעניין האישי וגם מהחזון, ולהסתכל יותר על התכל'ס. נוח לי להתחבר לדברים של ציונה. אין ספק שצריך לקדם ושנשים תגשנה מועמדות ותצבורנה ביטחון, אבל בכל מה שהוצג פה, לפחות בתחום אכיפת החוקים שהם ממופים, חשבתי לתומי – איזה יופי, הייתי לפני כמה חודשים בישיבה הסוערת על אגודות הספורט, לא ידעתי שזה עבר אתמול, אבל חשבתי לתומי: יהיה עוד חוק שלא ימלאו אותו. אז יש חוק נפלא, קידום נשים באגודות הספורט - כל הכבוד לשדולה, כל הכבוד לגילה ולעמותה לקידום נשים בספורט, וסליחה אם לא נתתי לכולם קרדיט - אבל מה יהיה אם הם לא ימלאו את זה, ואין ספק שלא ימלאו את זה. מי ידפוק על השולחן, מי ידרוש הטלת סנקציה, מי יפעיל הסנקציה ומי יעמוד בשער ויתריע.

לכן צריך לשאוף קדימה. קודם כל שהחוק יעבור, זה שלב א'. אם תהיה זרוע ביצועית ממשלתית הנושא יקודם, ואני מתכוונת לומר את זה מעכשיו עד שתהיה שרה לקידום מעמד האישה. אם יש שר בלי תיק, בוודאי שיש מקום פנוי בקרב השרים לתקן של שרה לקידום מעמד האישה.

נתקלתם בנשים שרצו להתקבל לאגודות ספורט ולא התקבלו?

בוודאי.

קורס עתודה ניהולית במשרדי הממשלה - זה יופי של פרוייקט, אני מקווה שהוא יצליח, אבל הקשר בין זה לבין אכיפה? אז עוד נשים תסיימנה קורס עתודה ניהולית, אף אחד מהן לא תקודם, או ספורות מהן תקודמנה, ואז יגידו: אבל עשינו קורס. עשיתם קורס, אבל מה עם הקידום של אותן נשים? אני לא הייתי שמה דבר כזה בשקף שמדבר על אכיפה. כשאני חושבת על אכיפה, אני רואה בעיני רוחי דברים לגמרי אחרים. כדי לקדם את הנושא הזה, לדעתי יש צורך הכרחי להפעיל מחדש את ועדת השרים לקידום מעמד האישה שגוועה בקול דממה דקה.

זה חובה.

דבר אחרון - גם כאשר מדובר על שינוי חוק הרשות, צריך לבחון היטב את המעמד שלה כי הרשות צמחה לא כפי שחשבנו וקיווינו. קולה של הרשות צריך להישמע - מה שהיא לא יכולה לעשות היום כחלק אינטגרלי כחלק ממשרד ראש הממשלה ולא כרשות עצמאית - גם כשצריך לבקר את השלטון על דברים מסוימים, כמו העלאת גיל פרישה לנשים או רצון לבטל את הוועדה הזאת. הקול של הרשות לא נשמע, וזה לא טוב.

בל נשכח שיהודית רק נכנסה לתפקיד. הסקירה שלך היתה טובה מאוד, ידעת לכלול את הכל, כולל העצמת נשים גם בהיבט של שוויון הזדמנויות וגם בהיבט - שכמה שנרצה לדחוק אותו הצידה ולא להתעסק בו, לא נוכל - של כל מה שקשור לאלימות כנגד נשים. כולנו מאמינות שככל שנשים תצאנה ממעגלי המצוקה וככל שתהיה יותר מודעות, הבעיה בעתיד תצטמצם; כך אנחנו מקוות.

חברת הכנסת נעמי בלומנטל, יושבת ראש הוועדה לקידום מעמד האישה בעבר, בבקשה.

אני באמת אנסה לקצר. המרווח העצום שבו טיפלנו במשך שנים הוא ברור וידוע. הרבה הרבה ברכות ליהודית, באתי במיוחד, זאת הפעם הראשונה שאני באה לוועדה בראשותה של חברת הכנסת גילה גמליאל, משום שאני מכירה את הנושא לפני ולפנים. אני פעלתי מתחילת השדולה ונשים ליברליות ונשות הליכוד, מה לא. מה שהיה טוב הוא שבשנת 1992, כאשר נכנסנו כמה חברות כנסת לכנסת, כולנו היינו מחויבות לקידום מעמד האישה. זה לא היה קודם וזה לא היה מובן מאליו, היו קודם נשים בכנסת אבל רובן אמרו: "נכנסתי לכנסת כבן-אדם, ככל אחד אחר, ואני לא מרגישה מחויבות מיוחדת לקדם נשים". אני חושבת שזה הופנם היום אצל כל חברות הכנסת כדבר אלמנטרי, אך תמיד טוב לחזק את זה. בכל פעם שאני מוזמנת לפורום שקשור לנשים - נשים חולות סרטן, נשים בספורט, משחקי כדורסל - אני מגיעה ברצון ובשמחה. אמרתי את זה בשמנו גם לגילה.

עלה לי רעיון. הנושאים הם רבים ורחבים, הבעיה העיקרית היא אכיפת החוקים. אותו הדבר היה באו"ם כשהיינו בוועדות האו"ם למעמד האישה - מה קורה עם האכיפה. אפילו בנושא הדירקטוריונים, שבהתחלה היתה כזאת התקדמות עם השופט בן-דרור, העניין נעצר. בואו תבחנו כמה נשים מכהנות בדירקטוריונים. עכשיו ברשויות המקומיות גריסה טוטלית, אין כמעט נשים חברות מועצת עיר. כבר שנים לא היינו במצוקה כזאת של נשים כחברות מועצת עיר.

בגדרה נכנסו שתי נשים.

זה יפה מאוד, יש מקומות שאין נשים בכלל. דיברנו בעבר על נשים ברשויות המקומיות, אבל צריך שהן יהיו נשים שמחויבות למעמד האישה, לא מספיק שתהיה נקבה במקום זכר. כל הדברים האלה על סדר יומנו. אני בטוחה שהוועדה, כפי שהיא פעלה בעבר, ממשיכה לפעול בצורה נמרצת; גילה היא מחברות הכנסת הנמרצות ביתר, לא רק מחברות הכנסת אלא מכל חברי הכנסת, היא צעירה, דינמית, בעלת ניסיון, גם ניסיון פוליטי, יודעת להזיז דברים, גם ערכית. הוועדה צריכה לפעול במובן של הראייה הכוללת, לעסוק בחקיקה, להעלות כל פעם נושא, א םזה אלימות, אם זה ספורט, אם זה בריאות נשים - כל פעם להעלות נושא, לדון במירב שבו ולנסות להתקדם. אבל עלה לי רעיון – אולי כל ארגון נשים יתמקד בנושא מסוים. ארגוני הנשים עושים עבודה נהדרת, אולי כדאי לבוא לכל ארגון ולהגיד: הארגון שלכם, למשל, יתמקד במעקב אחרי אכיפת החוקים. שדולת הנשים היתה טובה בעניין הזה. בזמנו ויצ"ו עשתה עבודה מצוינת עם נשים עולות חדשות. אולי כדאי לנסות לפנות לכל ארגון ולומר: יש כך וכך נושאים על סדר יומנו, אתם לא תוכלו לטפל בכל המגוון האדיר הזה; שכל ארגון ייקח על עצמו נושא אחד ובו הוא יתמקד. אני לא בטוחה שהארגונים יסכימו לכך.

האמת היא שיש איזה כיוון, אפשר לאתר פחות או יותר.

נעמ"ת וויצ"ו עוסקים בכל. אבל גם הרשות, גם הוועדה, לא יוכלו לעשות הכל. עלה בדעתי לבחון רעיון שכל ארגון יתמקד בדבר אחד. ויצ"ו – אני לא אומרת שיתמקדו רק בזה, אבל אפשר להגיד להם: מכם הייתי מבקשת לעקוב אחר נשים עולות; וכך לגבי ארגונים אחרים. לגבי הרשות לקידום מעמד האישה, אנחנו חושבת שאנחנו צריכים לעשות מאמץ גדול שהמעמד שלה יהיה כמו של הרשות למלחמה בסמים.

זה היה המודל.

אבל זה לא קרה.

פה ארגוני הנשים והלוביסטיות יכולים ללחוץ, אבל זאת הרבה מאוד עבודה שלנו ושלכם. הרשות צריכה לקבל יותר שיניים, יותר תקציבים, יותר מעמד, ואנחנו צריכות לפעול לכך. אני זוכרת איך קמה הרשות למלחמה בסמים, מישהו לקח את זה על עצמו - בזמנו רפאל איתן היה מאוד פעיל בעניין הזה; הרשות למלחמה בסמים יושבת היום על תקציב של 30 מיליון שקל

התקציב שלנו הוא מיליון.

אין סיבה שלא נגיע לפחות לזה. היום אני לא יכולה להיות מגויסת באותה מידה שהייתי בעבר. צריך להעלות את זה בוועדת הכספים, לא להרפות; יש עכשיו דיונים על התקציב, צריך לשבת עם יושב ראש הוועדה. גילה, תעבירי בין חברות הכנסת, בין חברי הכנסת, שלא ייתכן מצב כזה. ואז אם יהיה תקציב, אם יהיה מעמד, אפשר יהיה לעשות הרבה. אני יודעת שראש הממשלה - אני מוכרחה להגיד שלא כל כך בקטע שלי - בגדול, מאוד תמך תמיד בקידום נשים, ואני מאמינה שגם תומך היום. לכן בואו נציב את זה לפתחם ולא נרפה. אני בדעה שאם לא ניאבק, לא יהיה שום דבר, כלום. הוא מדבר על יועצות למעמד האישה ברשויות המקומיות.

זה תפקיד ללא שכר.

בוודאי שזה ללא שכר. כשזה יהיה שכר, כולם ישבו שם. כל ראש רשות יביא את המקורב שלו והוא ישב בתפקיד הזה עם שכר, כולם יהיו גברים. רק נפתח את זה, כולם יהיו גברים. בתחום הספורט זה גיחוך אחד גדול. הרי אני בוועד האולימפי, כמה נשים יש לנו שם? אין להם מושג קלוש על מה הם מדברים, הם לא יודעים את האל"ף-בי"ת של מעמד האישה. ההישגים הכי גדולים של הספורט הישראלי הם של נשים - אסתר רוט-שחמורוב, יעל ארד. המדליות הראשונות שקיבלנו הן של נשים.

הגולשת היתה צריכה להשיג תקציבים.

ואנחנו לא מיוצגות ואין תקציבים ומתאמנים בלילה. כל נושא שניקח, אראה לכם חד-משמעית איך אנחנו ממש מופלות לרעה. לכן אסור להתקפל, צריך להיאבק, להילחם ולהגיע לתוצאות, וזו צריכה להיות המשימה של כולנו - נעשה יד אחת ואז נצליח.

קודם כל, אנחנו איתך. יהודית, אני מחזקת את ידייך. יש לנו עבודה מאוד קשה. מה שקורה בפועל הוא שכל פעם מטרידים אותנו כשלוקחים זכויות שכבר השגנו, גורמים לנו כל פעם לחזור אחורה, ואז צריך להילחם על מה שקיים וכל פעם לקחת עוד טיפה ולצעוד עוד צעד אחד קדימה. יש לנו הישגים טובים, גם בנושא של הפריות המבחנה שרצו להגביל עד 5 טיפולים, אז כבר אין הגבלה. זה נדון פה בוועדה, וגם את זה הצלחנו למנוע - שלפחות עד ילד ראשון לא תהיה הגבלה של טיפולים. כשכולנו מאוחדות להוביל צעדים קדימה, עם עוד נספחים גברים שמבינים את החשיבות, את פני החברה בכלל - כי זו לא בעיה של נשים; אנחנו אלה שנפגעות, אבל זו לא בעיה של נשים, זו בעיה חברתית - בעבודה משותפת, כפי שאנחנו עושות, יבוא היום שיהיו גברים בוועדה אבל הם יצטרכו לדאוג לעצמם. תודה רבה ויום טוב.

תודה רבה למרי. היא עשתה כל השנים עבודה יוצאת מהכלל. אתן צוות טוב. אני מבינה שכל הצוות כאן, אני רוצה לברך את כולכן.


הישיבה ננעלה בשעה 13:45.