כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7251



2
ועדת כלכלה
4.11.03

פרוטוקולים/כלכלה/7251
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 83
מישיבת ועדת הכלכלה
יום שלישי, ט' בחשון התשס"ד (4 בנובמבר 2003), שעה 9:00

1. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס"ד-2003
2. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או גז), התשס"ד-2003

חברי הוועדה: שלום שמחון-היו"ר
אליעזר (צ'יטה) כהן

יוסי נוברסקי אגף ניהול תשתיות, המשרד לתשתיות לאומיות
חגית אייזנמן-מלכה סגן יועמ"ש, משרד לתשתיות לאומיות
דוד חדיק אגף ניהול משאבי תשתיות, המשרד לתשתיות לאומיות
אדי בית הזבדי אגף ניהול משאבי תשתית, המשרד לתשתיות לאומיות
זאב גרוס,עו"ד לשכה משפטית, המשרד לתשתיות לאומיות
ולדמיר נמירובסקי סמנכ"ל תשתיות אנרגיה, המשרד לתשתיות לאומיות
אסף מאיר אגף התקציבים, משרד האוצר
יוסף דאובר מרכז פחם ומדידת מים, נציבות המים
אבי מושל רכז זיהום אויר מכלי רכב, המשרד לאיכות הסביבה
אלי פוקסברומר לשכה משפטית, משרד הפנים
ראובן נכט סגן מנהל אגף הייצור למכונות, חברת החשמל
תמיר זקס מחלקת בקרת בצועי יחידות הייצור, חברת החשמל
בנימין כהן אגף שיווק, חברת החשמל
פטר הנדל מהנדס אסף הרופא, משרד הבריאות
הלן עטרות מהנדסת ראשית, מכון התקנים
יעקב גלעד סמנכ"ל חברת א.ב. קיסין
שרון חסיד עוזר סמנכ"ל להנדסה, חברת מקורות
תמיר לדרמן מהנדס משאבות, חברת מקורות
רונן רגב תחקירן ראשי, המועצה לצרכנות
משה ויינגרטן מנכ"ל המיכל, התאחדות התעשיינים

אתי בנדלר

לאה ורון

יפעת שפרכר




1. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני
שאיבה), התשס"ד-2003

אנחנו דנים בתקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס"ד-2003, ותקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים מוסקים בדלק נוזלי או גז), התשס"ד-2003. שר התשתיות ביקש מאיתנו לא להעלות לסדר היום את הסעיף השלישי. זאת תהיה הפעם האחרונה שנאפשר להוריד עניין מסדר היום לילה לפני.

יש לנו כמה הסתייגויות לגבי הנושא של בדיקות משאבות. אצלנו הנושא נעשה בצורה רוטינית, לא רק בפן שצויין בתקנות האלו. אנחנו עושים בדיקות רצופות של שאיבה. יש לנו בעיה עם התקנות כי הן צרות מידי. אם אני מבין נכון, הכוונה היא לחיסכון בעלויות, כשאנרגיה זה לא המדד היחידי לעלויות. שיפוץ של משאבה יכול להגיע במקרים קיצוניים למיליון שקל. אנחנו תמיד עושים את החישוב הכולל. חישוב כולל זה עלות שיפוץ פלוס הפסדי אנרגיה. הפרמטר של אנרגיה הוא פרמטר חשוב מאוד, אבל הוא לא הפרמטר היחיד.

האם משרד התשתיות עשה איזה שהוא תיאום עם מקורות?

קיימנו פגישות. אנחנו מוכנים להסכים לבקשה של מקורות להוריד מ60 ל-55. מקורות היא חברה מאוד מכובדת שיש לה נפח די מכובד בתחום, אבל יש עוד אגודות מים.

עם אגודות המים עשיתם תיאום?

לא היו התנגדויות. יש מבט לאומי על כל משק החשמל. 2.5% זה מנוע, ו-95% מהעלות של כל העסק הזה זאת העלות של אנרגיה. שאר הדברים זניחים. אם אנחנו באים ואומרים שאנחנו חוסכים 4% לפחות מכמות האנרגיה, אז גם לחברה שמתפעלת את המתקן כדאי להשקיע כדי לחסוך.

החברה מתנגדת לזה משיקולים לטווח קצר?

אני לא פרשן של אף אחד. למשרד התשתיות יש מבט על כל המשק הלאומי. אנחנו טוענים שהמשק הלאומי מרוויח, איכות הסביבה מרוויחה ואלה שמתפעלים את המתקנים מרוויחים.

לנו אין התנגדות אם זה מתואם עם נציבות המים.

אין לזה השלכה על מקורות?

אם נציבות המים אישרה את זה, אז אין בעיה.

האם אין לזה השלכות על מצבה של מקורות?

אני לא מבין כל כך במשק המים, אבל למיטב הבנתי ההשלכה היא מזערית.

לפי חוות הדעת שקיבלתי מאנשי המקצוע במכון התקנים התקנה מקובלת. רציתי לציין לשבח את העובדה שהתקנה לא עוסקת רק בפרטים טכניים, אלא כשיש תקן אז מפנים לתקן.

אני לא מתווכח על העניין של התקנים, אני גם לא מתווכח על העניין המקצועי. חברת מקורות היא ספק המים הלאומי הכי גדול, אי אפשר להשוות אותה לאגודת מים שמספקת מים בקנה מידה קטן. מה שנחשב שולי באגודת מים קטנה, לאו דווקא נחשב שולי בחברת מים גדולה. זה מה שניסה להגיד הנציג של מקורות. לכן שאלתי את משרד האוצר על כך. אני מבקש ממשרד האוצר שיעביר לנו איזו שהיא חוות דעת לגבי ההשלכות של העניין הזה.

רפרנט המים אמר שאם זה מתואם עם נציבות המים אז זה בסדר. אני אעביר את חוות הדעת שלהם.

לא רק אינטרסים של חברת מקורות עומדים מול עינינו, אלא יש גם אינטרס של משק לאומי של חשמל .

לא התייעצו איתנו לגבי העניין הזה. אנחנו קיבלנו את זה ביום חמישי.

היה סיור מוחות לפני 4 שנים.

אני לא יודע עם מי נערך סיור המוחות הזה, אבל לפי מה שאני יודע זה היה לפני 6 שנים. לא דיברו אז על המספרים שמופיעים פה.

אתם גם לא פניתם אלי. משרד האוצר יעביר לנו את חוות דעתו לגבי ההשלכות שאמורות להיות לגבי חברת מקורות וגופים אחרים. אנחנו נאשר את התקנות, אבל הם יצאו לפועל רק אם יסתבר שאין לזה השפעה מרחיקת לכת. אם נגיע למסקנה שלעניין הזה יש השפעה מרחיקת לכת, אז זה יחזור חזרה לדיון בוועדה.

כמה זמן אתה מקציב לצדדים להעביר את חוות הדעת?

שבועיים.

זאת אומרת שהאישור ייכנס לתוקפו בעוד שלושה שבועות, אלא אם כן יחליט יו"ר הוועדה לקיים דיון נוסף בנושא.

אני לא רואה פה הגדרה של הממונה.

ההגדרה נמצאת בחוק.

אין פה חובת דיווח לגבי בעל המתקן, אלא רק לגבי הבוחן. אין פה התייחסות לסנקציה במידה ומישהו לא עומד בתקנות האלו, ואין גם חובת תיעוד תוצאות הבדיקה.

התקנות כפופות לחקיקה ראשית. מכיוון שבחקיקה ראשית יש תשובה לכל הדברים האלה, אז צריך לחזור למקורות. בפרק הגדרות יש הגדרה של ממונה.

יש גם סעיף עונשין.

יש גם חובת דיווח. החברות מדווחות פעם בשנה לממונה על צריכת החשמל או על צריכת האנרגיה.

כל הדברים האלה לא עלו בתיאום עם נציבות המים?

אני לא יודע איך הדברים האלה צצו.

תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות אנרגטית במתקני שאיבה), התשס"ד-2003. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק מקורות אנרגיה, התש"ן – 1989, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: 1. בתקנות אלה – "בוחן" מי שעורך בדיקת נצילות של מיתקן שאיבה, כמפורט בתקנה 6; "בוסטר" – מתקן שמגביר לחץ מים; "התקן" – תקן ישראלי ת"י 30 חלק 2 – "משאבות צנטריפוגליות: משאבות טורבינה אנכיות – משאבות ציריות ומשאבות טבולות – בדיקות באתר", המופקד לעיון הציבור במכון התקנים הישראלי; "מהנדס" - מהנדס הרשום בפנקס המהנדסים והאדריכלים המתנהל לפי חוק המהנדסים והאדריכלים התשי"ח-1959; "מיתקן שאיבה" – מכלול המורכב ממנוע חשמלי ומשאבת מים אשר צריכת החשמל שלו 150,000 קוט"ש בשנה או יותר; "מיתקן שאיבה עילי" – מיתקן שאיבה שנמצא על פני הקרקע. "נצילות" – הנצילות האנרגטית של מיתקן שאיבה (overall efficiency) כהגדרתה בתקן.

2. נצילות מזערית של מתקני שאיבה. הנצילות המזערית של מיתקן שאיבה היא – (1) במיתקן שאיבה עילי ובבוסטר – 65 אחוזים או יותר. (2) במיתקן שאיבה מבארות – 60 אחוזים או יותר.

הם מבקשים שזה יהיה 55 אחוזים. אנחנו נוטים להסכים.

אוקיי, סיכמנו שזה יהיה 55%.

3. בדיקת נצילות (א) בעל מיתקן שאיבה ,ידאג לעריכת בדיקת נצילות מיתקן שאיבה (להלן – הבדיקה), אחת ל-30 חודשים לפחות; (ב) הבדיקה וחישוב נצילות מיתקן השאיבה יבוצעו בידי בוחן ולפי התקן; (ג) הבוחן ירשום את תוצאות הבדיקה ואת המלצותיו לשיפור נצילות השאיבה לפי הטופס שבתוספת, וימסור העתק ממנו לממונה.

אנחנו עושים בדיקת נצילות פחות או יותר אחת ל-30 חודשים אבל לא למשאבות שלא עבדו כמעט. יש מקרים שמשאבות לא עובדות. כשיש הרבה מים בכינרת אנחנו כמעט ולא משתמשים בקידוחים, אלא רק במוביל. כמעט ולא משתמשים זה יכול להיות 1000, 2000 שעות עבודה בשנה. ירידת נצילות של משאבה היא פונקציה של שעות העבודה שלה.

יש רישום של מספר שעות העבודה של כל משאבה?

אצלנו יש רישום מדוייק של שעות העבודה. אנחנו כל חודש מודדים את זה כדי לעקוב אחרי צריכת האנרגיה שלנו. כיוון שזה כך, ביקשנו להוסיף תקנה שזה לא יהיה כל שנתיים וחצי, אלא לפחות אחרי 7500 שעות עבודה.

אנחנו רואים ירידת יעילות אחרי עבודה של 10,000 שעות, 20,000 שעות, 30,000 שעות.

מה אומרים על זה במכון התקנים?

אני לא יכולה לתת תשובה כרגע, אני צריכה להתייעץ עם המומחים.

המשמעות של 1000 שעות עבודה לשנה למשאבה של 1 מגה ואט היא צריכה שנתית של 1 מיליון קוט"ש. מבחינת המשק הלאומי היא צרכה מיליון קוט"ש בשנה. אם היא עבדה ,אז יש להניח שהיא עבדה בשעות שיא ביקוש. סיבות הקטנת הנצילות של משאבה הן לא רק תוצאה של העבודה הרצופה, אלא קודם כל אי התאמה של המשאבה לצרכים. מה שקורה הוא שמתכננים מתקנים גדולים מידי וכתוצאה מזה המשאבה לא עובדת בנקודה האופטימאלית שלה. הבדיקה שלנו באה על-מנת לזהות את המצב הזה.

מה נראה לך סף סביר?

אנחנו לא רוצים להיענות לבקשה, כי אנחנו חושבים שהיא לא נכונה.

למה אתם כן רוצים להתייחס?

לעשות בדיקה פעם בשנתיים וחצי.

פעם בשנתיים וחצי כשצריכת החשמל של המשאבה היא 150 קוט"ש, שזאת הכפלה של גודל המשאבה בכמות השעות שהיא עבדה. משאבה גדולה זה מעט שעות, משאבה קטנה זה יותר שעות. משאבה שעבדה 1000 שעות זאת משאבה שעבדה הרבה מאוד שעות, כשיש להניח שרוב השעות היו בשיא ביקוש. במקורות טענו שאין צורך לבדוק משאבה שעובדת מעט שעות, כי הנצילות שלה לא משתנית. אני אומר שיכול להיות שהנצילות של משאבה שלא עבדה שעה אחת קטנה מאוד כתוצאה מזה שהיא לא מתאימה לצרכים. מעבר לזה יש בעיה של לכלוך, דברים סביבתיים שיכולים להשפיע על הנצילות של המשאבה, לאו דווקא העבודה השוטפת.

הטיעון הזה נכון אבל רק לגבי הבדיקה הראשונה. פעם אחת בודקים אם היא לא עומדת בתנאים. לא צריך לבדוק את זה כל שנתיים וחצי.

יש לכם הזדמנות נוספת לשכנע בחוות הדעת שתגישו.

4. בדיקת נצלות חוזרת (א) הראו תוצאות הבדיקה שנצילות מיתקן שאיבה קטנה מהקבוע בתקנה 2, ינקוט בעל המיתקן אמצעים לשיפור הנצילות במיתקן זה ותיערך בדיקה חוזרת לא יאוחר מ-6 חודשים מתאריך הבדיקה האחרונה (ב) לא יפעיל אדם מיתקן שאיבה, לאחר שנערכה בו בדיקה חוזרת, אלא אם כן נצילותו היא כמפורט בתקנה 2. 5(א) בעל יתקן שאיבה יסמן כל מיתקן שאיבה שברשותו במספר סידורי וידווח על כך לממונה (ב) הותקן מיתקן שאיבה חדש, שהספקו 50 קילוואט ומעלה, ידווח בעל מיתקן השאיבה על כך לממונה, תוך שלושה חודשים מיום התקנתו. 6. הבדיקה תיערך על ידי מהנדס בעל נסיון מוכח של 3 שנים לפחות בביצוע בדיקה כאמור או הפעלה או החזקה של מיתקני שאיבה בהספק של 50 קו"ט לפחות שהוכיח למנהל את כל אלה: (1) ברשותו אמצעים לעריכת הבדיקה; (2) בקיאות בהליכים של בדיקה, או הפעלה ותחזוקה של מיתקן שאיבה; (3) הוא יאנו עוסק בייצור, יבוא או שיווק של ציוד שאיבה.

כתוב פה שהבדיקה תיערך על ידי מהנדס. הבדיקה אצלנו לא נעשית על ידי מהנדס, אלא על ידי בודקי משאבות, כשבסוף המהנדסים חותמים על זה.

איך אתה מציע להגדיר את זה?

אנחנו מציעים שהמבחן עצמו יבוצע על ידי בוחן בעל נסיון מוכח שאינו בהכרח מהנדס, ואילו ניתוח המבחן ואישורו יבוצעו על ידי מהנדס.

אסור לטכנאי לפי חוק החשמל לגעת במתקן הזה. מדובר בזרמים הרבה מעבר למה שמותר לטכנאי. מה שמבקשים מאיתנו זה שנאפשר הפרת חוק החשמל. את זה לא נוכל לעשות.

המשמעות של קריאת מונה חשמל..

לא קריאת מונה חשמל. אם הבדיקה שאתם עושים היא רק קריאת מונה חשמל אז אין בעיה.

בבדיקת יעילות משאבה הבוחן עומד מול הלוח.

מה כתוב בחוק החשמל?

לנו אין בעיה להסכים לזה, רק מדובר פה בהפרת חוק.

אם לא מתעסקים במתקן עצמו, אז יש אפשרות שזה יהיה טכנאי.

האם המהנדס או הטכנאי צריכים לקבל ממך הרשאה לזה?

הבוחן הוא בעל ניסיון מוכח, אבל הוא לא צריך להיות מהנדס. המלצתנו היא שהמבחן עצמו יבוצע על ידי בוחן בעל ניסיון מוכח שאינו בהכרח מהנדס, ואילו ניתוח המבחן ואישורו..

תוריד את המילים "שאינו בהכרח מהנדס".

אני מציע שמה שכתוב בסעיף 6 יסומן כסעיף (א), ונוסיף סעיף (ב) שבו יהיה כתוב שהבדיקה תאושר על ידי מהנדס.

6(ב) תוצאות הבדיקה יאושרו על ידי מהנדס בחתימתו.

זה דבר קצת בעייתי, כיוון שאנחנו עוסקים בזרמים מאוד גבוהים. הבוחן לא יבקש הסמכה מהמנהל על כל מתקן ומתקן, הוא יבקש הסמכה על כלל העבודה. אם זרמים במקום הזה יותר גבוהים ממה שמותר לטכנאי, אז מה יקרה?

אני מציעה שבמקום לעשות (א) ו(ב), נעשה תיקון שאומר כך: הבדיקה תיערך על ידי מי שהוא בעל ניסיון מוכח, שהוכיח למנהל כי הוא רשאי לבצע את הבדיקות לפי חוק, וכי מתקיימים בו כל אלה.

אז הוא יצטרך לאשר גם את הטכנאי.

אני הייתי מוסיף וכותב כך: רשאי לעסוק בעבודות הנ"ל לפי כל חיקוק.

אני מציעה שאת הנוסח הסופי תקבע הממונה על חקיקת המשנה במשרד המשפטים.

היועצת המשפטית תמצא את הנוסח המתאים. אין כוונה שלכל בדיקה יגיע מהנדס של מקורות.

תחילתן של התקנות האלה 6 חודשים מיום פירסומן, אבל הוועדה לא תאשר את התקנות אלא לפי ההליך שקבעת קודם.

אני תומך בגישה של מקורות מהבחינה הטכנית. אני אפילו ממליץ כשהמכונה חדשה להכפיל את הזמן כך שזה יהיה 60 חודשים במקום 30.

אתה יכול להצטרף לחוות הדעת שהם יגישו. אנחנו מאשרים את התקנות..

אלא אם כן תחליט לקיים דיון נוסף.

למישהו יש הערות על הטופס?

בסעיף 2 ובסעיף 3(ג) בטופס צריך לתקן כך שזה יהיה מטר קוב לשעה ולא לשנייה.

אנחנו מאשרים את הטופס.





















2. תקנות מקורות אנרגיה (בדיקת נצילות הבעירה במחממים
מוסקים דלק נוזלי או בגז), התשס"ד-2003

חלק מהאנרגיה שאנחנו מייבאים נצרכת לצורכי חימום מים וחימום אוויר בחלקים תעשייתיים. להערכתנו, כמיליון טון שווה ערך נפט מידי שנה מופנה למטרה הזאת. המתקנים שממירים את הדלק לחום הם דודי מים, דודי שמן תרמי, או דוד שמחמם אוויר. אנחנו במשך שנים עקבנו אחרי הנצילות של המתקנים האלה, וגילינו שהנצילות מאוד ירודה. גם המעבדה לפיזיקה של משרד התעשייה ערכה בדיקות של דודי מים, כשהמסקנה היתה שהנצילות היא כ-40% כשניתן להגיע בקלות לנצילות של 80%. כשהדוד חדש הנצילות שלו מגיעה ל-85%. אנחנו מבקשים שתיעשה בדיקת נצילות.

על מי זה חל? למי יש את הדוודים האלה? האם ברור שזה לא מטיל חובה על משקי בית?

לא מדובר במשקי בית. אנחנו מגדירים את גודל הדוד.

אפילו המקוואות לא נכנסות.

הגדרנו את הגודל של הדוד. אנחנו מדברים על מוסדות גדולים. הבדיקה פשוטה מאוד. גם אמצעי שיפור הנצילות פשוטים מאוד כך שקשה להעלות על הדעת פעולת שימור אנרגיה יותר חכמה מזו.

אני חושב שחשוב מאוד שהתקנות האלה יאושרו, כי יש חשיבות ליציבות הדוד מבחינת פליטת זיהום אוויר.

"בוחן" – אדם שהממונה אישר לו לבצע בדיקת נצילות הבעירה בהתאם לתקנות אלה; "גז" – גז פחמימני מעובה, גז טבעי או גז המתקבל מתהליכי תסיסה המשמש חומר בעירה להסקת מחמם; "גזי פליטה" – תוצר של שריפת החומרים המסיקים את המחמם; "מחמם" דוד או מחולל למים חמים לאוויר חם או שמן תרמי בהספק גדול מ-580 קוו"ט המוסק בדלק נוזלי או בגז; "תקן" – ת"י (1676 " מיתקני הסקה למים חמים.

2(א) נצילות בעירה של מחמם תיבדק בידי בוחן אחת ל-12 חודשים. (ב) הבדיקה האמורה בתקנת משנה (א) (להלן – הבדיקה) תיעשה כאשר המבער פועל בלהבה גדולה וספירת הפיח בגזי הפליטה ביציאתם מהדוד היא מזערית; נתוני הבדיקה יכללו טמפרטורות גזי פליטה, טמפרטורות הסביבה, ואחוז דו תחמוצת הפחמן. (ג) נצילות הבעירה תחושב לפי איבודי חום בגזי הפליטה, לפי סעיף 10.1.1 לתקן; קיימת באתר המחמם מערכת בדיקה של גזי פליטה, ייעשה החישוב לפי נתוני המערכת. (ד) הבוחן ימסור את תוצאות הבדיקה לממונה תוך 39 ימים מיום ביצוע לפי הטופס שבתוספת. ה) הראו ממצאי הבדיקה שנצילות הבעירה קטנה מ-83% עבור מחממי מים ו-80% עבור מחממי שמן תרמי ואוויר חם, ישפר בעל המחמם את הנצילות ותיערך בדיקה חוזרת של הנצילות בידי בוחן תוך שלושה חודשים מיום ביצוע הבדיקה האחרונה.

3. הממונה רשאי להיכנס לכל אתר שבו מופעל מחמם כדי לבדוק את נצילות הבעירה ולוודא את אמינות תוצאות הבדיקה.

4. האחריות לקיום הוראת תקנות אלה חלה על בעל המחמם ועל כל אדם האחראי לתחזוקה או להפעלה של המחמם.

מה זה אדם האחראי לתחזוקה או להפעלה של המחמם?

במשכן הכנסת, למשל, זה הממונה על המזגן, לא יו"ר הכנסת.

זאת אומרת שאתה מדבר על עובד של תאגיד.

כן.

ההגדרה הזאת קיבלה את אישורה של הממונה על חקיקת המשנה?

כן.

ההגדרה הזאת יכולה להיות קצת בעייתית, כי יש תאגידים שמתקשרים לפעמים עם קבלנים. השאלה אם אתם רוצים להעביר את האחריות לאותם קבלנים.

הקבלנים הם לא בעלים של הדוודים.

אתה אומר "ועל כל אדם האחראי לתחזוקה או להפעלה של המחמם".

זה יהיה על שניהם.

ובתנאי שהוא יודע שהועברה אליו אחריות לבדיקות תקופתיות. אני מניחה שלא יוגשו כתבי אישום נגד הפועל של קבלן המשנה.

אנחנו נוהגים ליידע את הבעלים שיש תקנות כאלו.

אין לי כל כך בעיה עם הבעלים, יש לי בעיה עם בעל חוזה.

אנחנו נוהגים ליידע גופים שיש להם דודי מים גדולים לגבי התקנות האלו.

היועצת המשפטית של הוועדה תבדוק עם משרד המשפטים..

אני מבקשת שתפנו את תשומת ליבה של הגברת רוזן לשאלה שעלתה כאן. אני מבקשת שהיא תודיע לי אם הנושא נבחן על ידה. אם יהיה צורך לתקן, אז רק התקנה הזאת תבוא לאישור הוועדה.

תחילתן של תקנות אלו 3 חודשים מיום פירסומן.

בסעיף 2(א) כתוב שנצילות בעירה של מחמם תיבדק בידי בוחן אחת ל-12 חודשים. זה צריך להיות אחת ל-14 חודשים במקום אחת ל-12 חודשים, כי אם הבדיקה מתבצעת בחורף התוצאות הן שונות מאשר אם הבדיקה מתבצעת בקיץ.

הערתך מתקבלת. זה תוקן ל-14 חודשים. אנחנו מאשרים את התקנות מתוך תקווה שלא נצטרך להביא את סעיף 4 בחזרה לדיון בוועדה. תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 10:00