כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7256



2
ועדת הכלכלה
5.11.2003

פרוטוקולים/כלכלה/7256
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 85
מישיבת ועדת הכלכלה
מיום רביעי י' בחשוון התשס"ד ( 5 בנובמבר 2003 ), שעה: 9:00

1. כללי המועצה לענף הלול (מכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 2003),
התשס"ג-‏2003
2. הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשס"ד-2003
3. תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התשס"ג-‏2003
4. תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם) (תיקון), התשס"ד-‏2003

חברי הוועדה: שלום שמחון
אבשלום וילן
יצחק וקנין

יצחק בן דוד - סמנכ"ל ייצור וכלכלה, משרד החקלאות
ד"ר מרים פרוינד - סגנית מנהל שירותים להגנת הצומח, משרד החקלאות
עו"ד תמי מור - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן-כהן - הלשכה המשפטית, משרד החקלאות

יצחק טובלי - מנכ"ל המועצה לענף הלול
עו"ד תומס מנור - יועץ המשפטי, המועצה לענף הלול

יעל ארנון - משרד האוצר

יוסי דרור - מזכיר ארגון עובדי הפלחה
פיני מהר"מ- מרכז מדור גידולי שדה, ארגון עובדי הפלחה
צבי עמית - נציג סקציית הזרעים, חברת הזרע

ד"ר זמיר- הווטרינר המחוזי, הלשכה הוטרינרית ברחובות

אתי בנדלר

לאה ורון

אושרה עצידה



1. כללי המועצה לענף הלול (מכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 2003),
התשס"ג-‏2003

חברים בוקר טוב. על סדר יומנו ארבע נושאים חקלאיים והנושא הראשון שבהם הוא כללי המועצה לענף הלול (מכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 2003), התשס"ג-2003. בבקשה להציג את הנושא.

חוק המועצה לענף הלול מסמיך את שר החקלאות לקבוע בכללים מידי שנה מכסות ארציות להטלה, הדגרה ולפיטום. המכסות האלה מחולקות אחר כך למכסות אישיות בידי ועדת מכסות שמוקמת. כללי המועצה לענף הלול לייצור פטמים לשיווק בשנת 2003, קובעים את המכסות הארציות ששר החקלאות קבע לשנת 2003. זהו ההיבט המשפטי.

האם עוד מישהו רוצה להוסיף משהו בעניין? אם לא, ברשותכם יש לי שתי בקשות לפני שאנחנו קוראים את התקנות. זה נושא שעלה הרבה פעמים קודם לכן בוועדת הכלכלה גם על ידי חבר הכנסת וקנין, גם על ידי וגם על ידי אחרים.

כפי שאתם רואים התקנות האלה מובאות הנה בסיום השנה, ואנחנו נשמח אם התקנות של שנת 2004 יגיעו בתחילת השנה. מבחינתנו, אנחנו לא נעכב את העניין הזה. הנושא השני שאליו קשור גם חבר הכנסת וקנין ושאותו הזכרתי, הוא העניין של כללים לייצור במשק עצמו. בזמנו, אנחנו העלנו לא אחת את האפשרות הזו ואני רציתי לשמוע מהגורמים במשרד האם הנושא הזה נמצא על סדר היום. אני מדבר גם על הביצים וגם על הפטם.

לגבי הפטמים אנחנו בהחלט חושבים שמן הראוי אולי באיזשהו דיון שיתנהל לגבי מדיניות התכנון בשנים הקרובות, להגביל את היצור לאותם כאלה שהם בעלי נחלות ושהם מייצרים במשקם, מין רשיון ייצור כזה רק לאלה שאנחנו באמת רוצים שהם ייצרו. זו הייתה אחת הסיבות שהביאו אותנו לבחון מחדש את כל נושא התכנון בענף, הזליגה הזו של הייצור ממשקי החקלאים לחוות חקלאיות.

לגבי שלוחת ההטלה, קודם כל לגבי מה שקורה בחוק הגליל, אנחנו הגשנו המלצה של ועדת שימוע שמונתה על ידי שר החקלאות לנושא אכיפת התנאים שנקבעו בהחלטות הממשלה השונות שהקצו מכסות הטלה לחקלאים באזור מרום הגליל, גם לגור במשקם, בנחלתם, וגם לייצר במשקם. שר החקלאות טרם אימץ את ההמלצות, אבל אתמול דיברתי איתו ואני מניח שהוא יעשה את זה בקרוב.

אבל נכון לרגע זה, הבעיה היא לא רק בגליל. יש מכסות רבות שמיוצרות באזורים אחרים ברחבי הארץ.

כן. לגבי נושא ההטלה, גם על מנת לנסות להוריד את מחירי רכישת המכסות, אנחנו נקיים דיון, זה נושא שהעלאתי לפני כמה זמן, לגבי האפשרות להגביל את משך זמן השותפויות שקיימות היום של ייצור מכסות במשקים אחרים. כתוצאה מכך אולי יגדל היצע המכסות של אותם יצרנים שלא מייצרים כבר הרבה מאוד זמן במשקם, וככלל הם בעלי מכסות אבל הם לא מייצרים. מיכסותהם מיוצרות על ידי גורמים אחרים. אם נצליח למצוא את הדרך להגביל את משך זמן הייצור במשקו של אחר או משך זמן השותפות, ייתכן ויהיה פליטה של מגדלים בעיקר במרכז הארץ, שיאפשר למגדלים באזור מרום הגליל שטרם רכשו את מכסתם עקב החלטות הממשלה, לעשות את זה.

תומי, האם יש אפשרות שזה יהיה בכללים האלה?

הכללים האלה ממילא התוקף שלהם הוא רטרוספקטיבי למעשה. אנחנו לגבי שנת 2004 ממילא נמצאים בדיונים לגבי מה יהיה אופי התכנון, האם לעשות רפורמה בתכנון, רפורמה שאתה בתור שר היית מעורב בה, ובמסגרת הזו בוודאי שתהיינה הגבלות לגבי אזור הייצור. אני לא בטוח שהם מתכוונים להגביל את זה אך ורק למשך הייצור, אני לא יודע אם זה אפשרי או רלוונטי משום שפטם כגידול, המחזורים שלו מאוד קצרים ואנשים בהחלט מגדלים את זה באופן קצת יותר רחב עם אנשים אחרים, בשותפויות בלולים יעילים יותר.

בניגוד לכללים?

לא, בניגוד לכללים. היום בכללים אין הגבלה על מקום הגידול, גם בחוק אין הגבלה על מקום הגידול. החוק היום מאפשר למעשה לגדל במקום אחר, רק על ידי מתן הודעה. זו הוראת חוק שקיימת כבר עשרים ומשהו שנה.

לגבי הטלה, בוודאי שיש טיוטא של כללים בעניין הזה. לגבי פטמים, זה צריך להיות חלק מהרפורמה בענף. אבל, הגבלה לגדל אך ורק במשק ספציפי פטמים, אני חושב שזה קצת קיצוני.

לגבי הביצים, אתה אומר שיש כללים כאלה?

לגבי הביצים יש טיוטא של כללים שבזמנו ניסחתי כבר לפני שנתיים ושלוש ושלא עברה לא מנימוקים משפטיים.

האם היא מונחת על שולחנו של השר? האם הוא מתכוון לדון בה?

נדמה לי שזה חלק מהדיונים שיש לי עם משרד החקלאות בשבוע הבא, ואנחנו נדון בנושאים הללו.

אני חושב שהדבר הזה הוא דבר מאוד אקוטי, במיוחד בתקופה הזו כשהמכסות נודדות למקומות אחרים ואין על זה בכלל שליטה, לצערנו הרב. רוב הביצים האלו מגיעות לשוק במה שנקרא שוק שחור ולא בצורה הקבועה דרך המשווקים המורשים. לכן אני חושב שזה חשוב מאוד, כי ענף ההטלה הוא ממילא מסודר. ענף ההטלה הוא לא כמו הפטם. הפטם יותר פרוץ. אני חושב שבהטלה אפשר לעשות את הסדר הזה במהירות הרבה יותר גדולה.

אנחנו נתחיל לקרוא את התקנות. אבל ישנם שני דברים כפי שאני אמרתי אותם בהתחלה. אנחנו נשמח לקבל את הכללים לשנת 2004 כבר בתחילת השנה. אנחנו נשמח עוד יותר אם יצורף אליהם הכללים לגידול במשקו. אני מבקש שתעביר את זה לידיעת השר. ועדת הכלכלה תשמח להיות קואופרטיבית בנושאים האלה.

אנחנו מתחילים לקרוא את התקנות ומי שרוצה להעיר הערות תוך כדי קריאתן יכול להעיר.

( קוראת את כללי המועצה לענף הלול (מיכסות לייצור פטמים לשיווק בשנת 2003), התשס"ג-2003, סעיף הגדרות. )

האם זו לא הגדרה אנכרוניסטית לומר שפטמים זה בגיל שאינו עולה על חמישה חודשים? מי מגדל פטם עד חמישה חודשים? זה לא שאני רוצה שישנו, אבל זה אנכרוניסטי לגמרי. זו הערה מקצועית.

( קוראת את סעיף 2 - מכסה ארצית. )

תומי, למה שלא תעשו את זה עכשיו 330 אלף טון? זה יקל עליכם אחר כך, בהליך הבא שאתם עושים.

אנחנו ניסינו לעשות 330 אלף טון. אבל, בשביל שיהיה 330 אלף טון צריך לעשות מהפכה אגררית ולחלק את המכסות מחדש.

מאחר ואני בטוח שאתם לא מדברים רק עם עצמכם, אני רוצה להקל פה על שר החקלאות. אם יהיה כתוב פה עכשיו 330, הצעד הבא שלו יהיה יותר קל. אם אתם לא מתנגדים לזה אז בואו נכתוב לא 330, 300.

אין לנו פה בכללים קריטריונים איך להקצות את ה-300.

אל תקצה אותם, שקודם כל יהיה כתוב 300.

אז אולי הוא יציע לשר והשר אם הוא יחפוץ בכך יתקן את הכללים.

מיכל סגן כהן הציעה פה הצעה יצירתית שבסעיף הזה עד שזה ייערך וייפתר, אם השר יגיד שהוא לא מתנגד לזה שיהיה כתוב פה 300 אלף טון, אנחנו נתקן רק את הדבר הזה.

לא, לא. לא את זה כרגע. אנחנו נוציא תיקון לכללים אם השר יחשוב - - -

אדוני היושב ראש, אם אתה תרשום עכשיו 330, אנחנו חייבים להקצות אותם. אנחנו לא יכולים לרשום מספר שהוא מספר באוויר כי מחר יהיה בג"צ.

תומי, אתה לא יכול להקצות אותם כי גמרת לגדל אותם כבר. אנחנו כבר בחודש אוקטובר.

זה לא מדויק. הרשימות מוכנות ואנחנו מחכים לכללים האלה כדי להקצות אותם ובמיידית, כי אחרת אנחנו נמצא את עצמנו ללא רצף. אם אנחנו נעכב את ההקצאה של 330, אז אנחנו מאבדים את כל התהליך.

אבל מאחר וגידלו כבר את ה-300 אלף האלה - - -

לא גידלו את ה-300.

כמה גידלו עד עכשיו?

גידלו 220.

בהרשאתכם?

זה במודל שאנחנו מודעים לו. עדיין אין הקצאות.

אבל, אתם תהפכו את האנשים רטרואקטיבית לעבריינים אחרת.

לא, לא. זה ברור, משרד המשפטים לא ייתן לנו.

סליחה אדוני, אתה העלאת שאלה שאני לא הייתי ערה לה. אם גידלו בפועל בהרשאה של משרד החקלאות מכסה, 220 אלף לעומת 180 שנקובים בכללים, אם הוועדה תאשר היום את ה-180, אלה שגידלו מעבר לכך ומעבר למכסות האישיות כי המכסות האישיות בסופו של דבר תהיה הרי הקצאה של 220 לא של 180, יצא שהם עבריינים. יהיה חוסר התאמה בין האמור בכללים לבין - - -

ראשית, אנחנו לא יכולים להטיל איסור רטרואקטיבי. אני מניחה שהחלוקה תהיה כזו ש- - -

לא זו התשובה, התשובה טמונה בכיוון אחר לגמרי. ברפורמה בשנת 94 פתחו את הגידול מעל למכסה. בהתחלה זה היה 10%, אחר כך 20%, אחר כך כמעט ללא הגבלה. מה שבא אחרי הכללים זה היתר של השרים לגדל מעל למכסה. לא הבאנו כי אין כללים. הגידול מעל למכסה הוא חלק מהתוכנית של הרפורמה.

איפה היא מעוגנת?

בחוק.

אז לאיזה צורך מביאים לוועדה בקשה לאשר 180 אלף כאשר ברור מראש שזה לא המכסה?

כדי לשמור שרק בעלי מכסה יגדלו, כי גם אם מגדלים מעל למכסה רק בעלי מכסה רשאים לגדל.

זה תוחם את המועדון.

כדי לתחום את המועדון.

זה לא משנה, המועדון תחום בין אם זה 180 ובין אם זה 220.

לגדל מחזור גידול לוקח כחודשיים. המכסות בזמנו היו בערך לפי ארבעה או ארבעה וחצי מחזורים שנתיים. השוק גדל ועבדו על בסיס חלוקת המכסות בהתאם לנפח השוק. הכל חוקי, שינו את הנוסחה. עכשיו השאלה, אם אתה אומר 220, כמה אתה מעריך יהיה הייצור השנתי?

300 אלף. אנחנו עכשיו יושבים על להגדיל, איך מקצים לאור הייצור מחדש את ה-300 אלף.

האם אתם יכולים לתת איזה משפט שפחות או יותר על בסיס הקריטריונים הקיימים יחולקו השאר בהתאם להחלטת שר החקלאות או מה שכתוב בחוק? השאלה היא, האם זה לא פותר לכם את הבעיה?

כמו שאמר מר טובלי, בשנים האחרונות במסגרת הכללים האלה של 180 אלף טון היו מתלווים צווים של ייצור מעבר למכסה שלמעשה היו מאפשרים למגדלים לחרוג מהמכסה שלהם ולייצר את ה-300 אלף טון. השנה, לצערי גם שנים קודמות, הגענו למצב שאנחנו מאשרים את הכללים לקראת סוף השנה ויש בזה בלשון המעטה משהו לא כל כך תקין. אנחנו מקבלים את האתגר שהציב לנו יושב ראש הוועדה, באמת לקראת שנה הבאה ובראשית השנה ללכת ולשנות את הכללים באופן שנתאים את סך הכל המכסה הארצית ונקבע כללים גם לגבי קריטריונים לחלוקת המכסות האלה לגבי יצרנים בפועל, כולל מה שציינו קודם כללים לגבי ייצור במשק או לייצור בתחומי אזור מסוים. אני מקווה שקרוב מאוד לתחילת השנה אנחנו נביא סט של כללים מגובשים שיענו על תמונת הייצור במשק הישראלי.

אני ניסיתי לעזור. אתם כנראה התרגלתם למצב שאתם באים הנה ויש התנגדות. אין התנגדות. יש פה חיבוק אבל אתם לא רוצים, האם נכריח אתכם?

האם יש פה מישהו שיכול לצאת ולבדוק עם השר האם יש לו התנגדות שיהיה כתוב פה 300 אלף טון במקום 180?

כן.

איציק, אם אתה מדבר איתו אז תסביר לו גם את ההיגיון. מאחר ואני כבר מודע להתנגדות הבאה שתהיה לו מצד האוצר, אז יש לו שלב ביניים.

( קוראת את סעיף 3 קביעת מכסות אישיות, וסעיף 4 מכסות אישיות.)

אם תעלה את המכסה תהיה בעיה כיוון שאין קביעה של עקרונות איך יחלקו את המעל, ואני לא הייתי מציעה לעשות את זה בשלב הזה. משרד המשפטים כך או כך מאוד יכעס על התקנות האלה. יהיה לי מאוד קשה לשכנע לפרסם את הכללים.

( קוראת את סעיף 5 מכסות נוספות (א) (1)(2).)

מה זאת אומרת "רשות מקומית שמרבית תושביה אינם יהודיים"?

זה היה לכפרים של הדרוזים.

( קוראת את סעיף 5(ב), את סעיף 6 פנייה לקביעת מכסות אישיות (א) (ב), את סעיף 7 שינויים במכסה האישית, את סעיף 8 גידול פטמים (א)(ב)(ג), ואת סעיף 9 שמירת דינים. )

האם יש הערות?

ממתי תהיה תחילתם של הכללים?

אין פה תחילה רטרואקטיבית.

זה חל מ-2003, אבל ודאי שאי אפשר להפוך מישהו לעבריין מתחילת 2003. למעשה, זה להפוך את הוועדה לחותמת גומי וכל מילה נוספת מיותרת.

האם אפשר לסכם ולהצביע? באופן עקרוני אנחנו מעדיפים שהכללים לשנה הבאה יגיעו מוקדם. אני גם אומר שאני אתן לזה קדימות אם אתם תיערכו כך שזה יהיה בתחילת השנה הבאה וניכנס למסלול שזה קורה בתחילת כל שנה. אני מכיר את ההיסטוריה של העבר ואני מניח שאם פעם אחת ניכנס לתוך המסגרת הזו אז הדברים יסתדרו.

העניין השני הוא, אני מקווה שהדיונים לגבי קביעת המכסה החדשה הכוללת יסתיימו כמה שיותר מהר. ככל שזה תלוי בי ובוועדת הכלכלה, אנחנו גם ניתן לעניין הזה קדימות. מאחר ואני הבטחתי לשר החקלאות שאני אקדם את כל העניינים שקשורים לענייני חקלאות ואחרים, אז אני לא רוצה להגיד מילים שמעבר לעניין הזה. יש לנו עניין לסיים את הפרשייה הזו של 180 אלף כשהייצור בפועל הוא 330 טון. אני חשבתי שיש לכם פה הזדמנות בלתי חוזרת לתקן את העניין. בואו נאמר שאם עד השעה 11:00 בבוקר תתפסו את שר החקלאות והוא יגיע למסקנה שכך הוא רוצה או שהוא מקבל את הצעתנו בעניין, אז נעשה את זה. אם לא אז אישרנו את זה כמו שזה. חברי הכנסת אבו וילן ויצחק וקנין האם זה מקובל עליכם?

מקובל.

תודה רבה.






2. הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשס"ד-2003

הסעיף השני בסדר היום הוא הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), תיקון התשס"ד-2003. מי מציג את הנושא?

אני אציג את הנושא. תקנות מחלות בעלי חיים והסדרת תנועת בעלי חיים בישראל שהותקנו מכוח פקודת מחלות בעלי חיים, קובעות שאם מנהל השירותים הוטרינריים ראה חשש של התפשטות מחלות במטרה למנוע אותן, הוא יכול לקבוע שהעברת בעל חיים מתחום רשות אחת לתחום רשות אחרת טעונה היתר.

תחום רשות הוגדר בתקנות והוא מאוד רחב. הוא למעשה כולל אפילו מיישוב ליישוב ואף פחות מזה. מנהל השירותים הוטרינריים מתוקף הסמכות שניתנה לו הודיע ב-82 את הודעת מחלות בעלי חיים, הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל. על פי אותה הודעה בעל חיים לעניין התקנה, כלומר מי שחייב בהיתר העברה ממקום למקום, עד היום זה בקר, חזירים, כבשים, עזים ועופות, לרבות גופותיהם ונבלותיהם. מנהל השירותים הוטרינריים סבור שכדי למנוע הפצת מחלות גמלים, יש צורך גם לקבוע משטר של היתרים בהעברת גמל ממקום למקום.

כמה גמלים יש בכלל בארץ?

יש לנו כ-5,000 ומשהו גמלים רשומים שאנחנו יודעים עליהם על פי החיסונים והתוויות אוזן שאנחנו עושים להם. כ-1,000 נמצאים בסקטור היהודי ועוד בערך 4,000 בקרב המיעוטים. בסקטור היהודי הם משמשמים בדרך כלל לטיולים וגם עבור חלב לגלידה אבל זה מספר קטן מאוד.

חלב נאקות מסייע להפחתת הסוכר.

באזור הערבה מיצרים גלידות מחלב נאקות. בדרך כלל סקטור המיעוטים משתמש בחלב של הגמלים וכאן זו הסכנה הגדולה, משום שיש מספר מחלות שאנחנו מכירים אותן ואחת מהן היא מחלת קדחת מלטה שבה נלחמנו מספר שנים כדי לצמצם אותה. הבדווים היום עושים שימוש רב בחלב הזה. הם נותנים לילדים את החלב הזה לשתייה והם עושים ממנו מוצרי גבינה. אנחנו נתקלנו בכמה משפחות שחלו במחלה הזו כתוצאה משימוש בחלב הזה. אנחנו מכירים לפחות משפחה שלמה שחלתה כולה במחלה הזו, כולל הילדים. תוך כדי תחקיר שנעשה הסתבר שהם חלו במחלה הזו בגלל שתיית חלב מאותן נאקות.

אנחנו עשינו את הפעולות שאנחנו צריכים לעשות. אבל, אנחנו מציעים שעל ידי זה שאנחנו נוכל לחייב על ידי היתרי העברות, אנחנו נוכל לשלוט על תנועת בעלי החיים ואז נוכל למנוע את העברה, הפצה והתפשטות של אותן מחלות שאנחנו מאוד חוששים מהן. אני לא רוצה להקריא אותן כאן, אבל המחלות הן רבות מאוד. אם יהיה לנו הכלי הזה גם לגבי הגמלים, הם יצטרכו לבוא אלינו ולקבל את האישור. ברגע שהם יבואו אלינו לקבל את האישור, אנחנו נדאג שהם יהיו מסומנים, אנחנו נדאג שהם יעברו את הבדיקות שאנחנו רוצים כמו שאנחנו עושים גם בבקר וגם בצאן. אנחנו יודעים את זה למשל בבקר, שאין פרה שיכולה לעבור ממשק למשק ללא היתר העברה ולא לפני בדיקה. אם יהיה לנו את הכלי הזה אנחנו פשוט נוכל למנוע את זה.

האם הם מודעים לכך שאתם מתכוונים להכניס אותם למשטר הזה?

הם יודעים שאנחנו מתכוננים לעשות את זה. גם עכשיו אנחנו משתדלים איכשהו למנוע את זה על ידי שיחות ודיבורים איתם.

אבל, עכשיו אתה קובע את זה בהודעה שתיתן לך כלי חוקי והיא הופכת את מי שיפעל בניגוד לזה לעבריין. השאלה היא האם לקראת זה שהם הופכים להיות עבריינים בפוטנציה, מישהו מביא לידיעתם את האיסור שאתה תקבע?

אנחנו מביאים את זה לידיעתם, זה ברור. עשינו אותו הדבר גם עם צאן. הרי עם הצאן זה גם היה פרוץ, ואז אנחנו החלטנו לסמן את כל הצאן בארץ. אנחנו הבהרנו להם שהם לא יכולים להעביר את זה.

אנחנו נסדיר את העניין. אנחנו ניתן קצת זמן כדי שאתם תוכלו להפיץ את התקנה החדשה הזו לכל בעלי הגמלים. יש לך בוודאי את הדרכים להוציא חוזרים גם בערבית וכן הלאה.

תחילה נדחית, 30 ימים מיום פרסומה. האם 30 ימים הוא פרק זמן שנראה לך מתאים כדי שתוכלו להביא את דבר ההודעה לנוגעים בדבר?

כן. אנחנו נפיץ את זה גם בשווקים הבדווים וגם בין השיח'ים.

מיכל, בבקשה תקראי.

( קוראת את הודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל)(תיקון) התשס"ד-2003. ) אני אשנה את סעיף ההסמכה.

את סעיף ההסמכה תשנו ככל שנדרש.

"תיקון סעיף 1- בסעיף 1 להודעת מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ"ג-1982, "הגדרת בעלי חיים" אחרי "בקר" יבוא: "גמלים".

"תחילה – תחילתה של הודעה זו 30 ימים מיום פרסומה."

אנחנו מאשרים את התקנות האלה ועוברים לתקנות הבאות.




3. תקנות הזרעים (מכירה) (תיקון), התשס"ג-‏2003
4. תקנות הזרעים (גידול זרעים מושבחים ומכירתם) (תיקון), התשס"ד-‏2003

אנחנו עוברים לתקנות הזרעים. האם אנחנו נעשה שתי התקנות הבאות ביחד?

כן, הן קשורות אחת בשנייה.

אנחנו מדברים על מתן מעמד של זרעים מושבחים לזרעי חיטה. אגב, אנחנו התחלנו את התהליך פחות או יותר היום לפני שבע שנים, ובשעה טובה אנחנו מגיעים לסיומו. היו הפרעות אובייקטיביות והיו תהליכים ארוכים, ועדה מייעצת והמינוי.

חיטה זה גידול של מיליון דונם. רבע מקרקעות המעובדות של מדינת ישראל מגדלים עליהם חיטה. הנושא של איכות הזרעים והשיפור המתמיד באיכות הזרעים הוא קריטי. מערכות הטיפוח בישראל ברובן המכריע היום הן מערכות פרטיות. אין כמעט טיפוח ציבורי. היתרון בהפיכת זרעי חיטה לזרעים מושבחים הוא הגנת חקלאי ישראל. זאת אומרת, האפשרות לתת לחברות הזרעים את היתרון הנדרש להן כדי להמשיך ולפתח זנים חדשים לטובת חקלאי ישראל, זרעים עם עמידות למחלות שחודרות אלינו חדשות לבקרים, זנים עם איכויות משופרות בהתאם לדרישות השוק שהולכות ומחמירות מידי פעם. לכן, ראינו לנכון לבוא ולבקש את הבקשה הזו כדי שאפשר יהיה לקבל זרעים מושבחים יותר.

אתם תומכים בתקנות האלה כפי שהן מונחות.

כן, אנחנו היינו שותפים מההתחלה בכל הדיונים. הבקשה התחילה מאיתנו ואנחנו שמחים שזה מגיע היום לסיום.

כנציג חברות הזרעים אנחנו תומכים בזה.

מה זו האגרה הזה של 49 שקל על כל טונה זרעים? האם זה ישנו תמיד, זה דבר קבוע?

על האגרה ידברו אנשי משרד החקלאות.

זה כפוף לאישור ועדת אגרות וועדת כספים.

האם זו אגרה חדשה?

לא.

האם המחיר עודכן בהזדמנות זו?

נעשה תחשיב חדש והמחיר כמעט ולא עודכן. זה כמעט מחיר זהה למה שהיה.

ביבי אתמול דיבר שוב על הורדת מסים. מה הסיפור הזה עם האגרה הזו? מי נהנה מזה?

המדינה, את האגרה גובה המדינה.

כמה טונות זרעים נמכרים בשנה בארץ?

עשרת אלפים טון. זה יוצא חצי מיליון שקל. בואו נאמר שהחקלאים לא יתנגדו אם זה ירד.

לא קובעים את זה פה, אלא בוועדת אגרות. לי יש בקשה שהנושא הזה יישקל עניינית. זה כסף קטן ואנחנו יודעים מה זה מכירת חיטה.

יעל, האם אין לכם התנגדות לסכום של האגרה?

מבחינתנו זה ועדת אגרות ועוד לא הסתכלנו על התחשיב ועל התמחיר המדויק.

49 זה לזרעי יסוד, זה עניין פנימי של חברות הזרעים. אבל המגדל מה שהושת כבר זה 25-26, זה יגיע ל-40 שקלים בערך. אני אשמח אם זה ירד.

בבקשה לקרוא את התקנות.

( קוראת את תקנות הזרעים (גידול מושבחים ומכירתם) (תיקון)- תיקון התוספת, ושטח מזערי של שדה) "לא יגדל אדם זרעי חיטה בשדה ששטחו פחות מ-100 דונם."

למה מגבילים את השטח המזערי של שדה לגידול חיטה?

זו הנורמה המקובלת לגידול זרעים.

לא משנה. נניח שלי יש 80 דונם ואני רוצה לגדל, למה להגביל את זה מלכתחילה?

כי אנחנו צמודים לתקנות הבינלאומיות וזה מה שמקובל שם. זה חוסך שעות פיקוח ובקרה. כשיש חלקה אחת ואחידה זה יותר טוב. זה מה שמקובל, נצמדנו לזה.

האם הנושא הזה עבר את אישור משרד המשפטים?

בהחלט, כן. האמת היא שאין מקרים כאלה שאדם רוצה פחות.

אני שואלת, למה מלכתחילה צריך להגביל את זה?

לרוב החקלאים אין חלקה של 100 דונם.

יש כאן הגבלה על חופש העיסוק בצורה מאוד מלאכותית, אני לא מבינה את זה.

ממש לא. זה ייצור זרעים, זה לא ייצור חיטה. ייצור זרעי חיטה, זרעי חיטה זה לא גידול חופשי. זה גידול שנעשה בתיאום מראש עם חוזים עם חברות הזרעים.

יש כל מיני מגבלות על גידול זרעי חיטה שאתם אומרים שהם עניינים לצורך השבחה, לצורך הטיב, לצרכים אחרים שאתם תגדירו. למה שטח גודל השדה שיש לי רלוונטי לעניין ההגבלות האלה?

אני חושב שהמגבלה היחידה שיכולה להיות זה שאם פעם ירצו לייצא זרעים וישאלו האם הם גודלו על פי העקרונות של התקנות הבינלאומיות אז יצטרכו להגיד כן, ואם זה לא אז זה לא.

לי זה נשמע בלתי סביר לחלוטין.

זה אומר שיחידות קטנות במקרה הזה הן בבעיה. אני לא חושב שאתם צריכים להתעקש על זה.

לא מתעקשים, נשאלו הסברים.

זה קיים גם כיום.

איפה זה קיים כיום?

היום בחלק א' יש את החיטה ושם כתוב: גודל מינימלי של שדה, לא יגדל אדם זרעי דגן. זרעי דגן זה גם זרעי חיטה, שעורה, מאושרים בשדה שגודלו פחות מ-100 דונם.

גברת מור, ממתי התקנות שאת קוראת? שאת אומרת שזה קיים? משנת 70. בינתיים חוקקו עוד כמה חוקי יסוד שמגבילים מגבלות חוקתיות על האפשרות להגביל את חופש העסוק של אדם.

אין לכם סיבה להתעקש על זה.

לא מתעקשים. אבל נשאלו הסברים ופשוט להיצמד לסטנדרט הבינלאומי.

האם יש נימוק ענייני חוץ מההצמדה שאנחנו לא מכירים אותה ואנחנו לא יודעים מה מקורה?

ב-OECD יש ועדה לזרעים שקבעה תקני זרעים. הוועדה הזו קבעה גודל מינימלי לזרעי חיטה של 100 דונם. אבל שוב, זו לא התעקשות.

האם אי אישור תקנה כזו במקרה הזה יכולה להיות איזשהו מכשול להכרה שלנו, לאיכות זרעי החיטה שלנו במדינות האיחוד האירופי?

קשה לי להגיד.

אני שואלת, מה הטעם הענייני לכך? אני מנסה להבין האם יש איזשהו טעם ענייני להגבלה הזו.

אני לא חושב שיש טעם ענייני.

אם כך, הוועדה לא מאשרת את התקנה הזו אלא אם כן תמציאו לוועדה נימוק ענייני ואז יושב ראש הוועדה יחליט האם לכנס את הוועדה רק כדי לאשר את התקנה הזו. כן, אדוני היושב
ראש?

לא, לא צריך לכנס בשביל זה את הוועדה. מסמיכים את היושב ראש לקבל החלטה.

הוועדה צריכה לאשר.

אני רק רוצה להזכיר שבאותו סעיף שקובע שטח מזערי יש סעיף קטן (ב) שאומר שהאמור בסעיף קטן (א) לא יחול על שדה לייצור זרעי יסוד או זרעים רשומים.

יש שם שלושה סוגים של זרעים: יסוד, רשומים ומאושרים. זה דרגות ניקיון של זרעים, ומה שמגיע לחקלאי זה הזרעים המאושרים. רק הקטע האחרון של הייצור זרעים הוא המוגבל. שני הקטעים הראשונים לא מוגבלים.

אתם תבדקו את סעיף 1. אני מבין שלחבר הכנסת וקנין לא תהיה התנגדות שאני אוסמך לאשר או לא לאשר את התקנה הזו בהתאם.

אין לי התנגדות.

הסעיף לא מאושר אלא אם כן ימציאו לך נימוקים ענייניים. הוועדה לא מאשרת כרגע את תקנה 1, אלא אם כן בתוך תקופה שיושב ראש הוועדה יקבע יומצאו לו נימוקים עניינים לכך שיש צורך באותה תקנה ואז הוא יחליט בכל זאת לאשר אותה.

ואם אנחנו לא פונים, ומוחקים את סעיף 1, נמשיך הלאה כאילו יש לנו את האישור, או, קיי?

כאילו אין לכם אישור לתקנה 1.

נמחק את סעיף 1.

סעיף 2 יהיה 1.

אתי בנדלר: אדוני היושב ראש, תוך כמה זמן אתה רוצה שהם ימציאו לך את הסבר?

שבועיים.

( קוראת את תקנה 2 בידוד השדה, ואת תקנה 3 מרחקי בידוד (א),(ב),(ג),(ד).)

מה זה "שלא כמפורט בסעיפים קטנים (א) ו-(ב)"?

בשדות חיטה רגילה לא לזרעים.

האם אז צריך 200 מטרים מרחק כדי להבטיח- -

- - אחידות.

( קוראת את תקנה (ד). )

יש לי מה לומר על תקנת משנה (ד). אומנם מגבילים כאן את שיקול דעתו של המנהל בכך שהוא יהיה רשאי לשנות את המרחקים רק אם הוא ראה צורך בכך. אבל, בעצם מה שאומרים זה שהמנהל אם הוא ראה צורך בכך, בלי שיש כאן קריטריונים שקבועים בתקנות, יכול לעשות overall על התקנות. הוועדה מאשרת את המרחקים ויכול המנהל אם הוא יראה צורך בכך, לא יודעת למה, לקבוע שהמרחק יהיה 20 מטר או 2 ק"מ. אבל, ודאי לא להשאיר עם כל הכבוד לפקיד, להפעיל שיקול דעת בלתי מוגבל ולשנות מרחקים שהם מאושרים על ידי ועדה.

יוסי, האם יש פה תקנות בינלאומיות שאתם נצמדתן אליהן?

כן.

הכל צמוד לתקנות ייצור זרעים בינלאומיות. אנחנו התאמנו אותם אולי פה ושם לישראל. אי אפשר לעשות מרחק של 18 ק"מ בין שדה לשדה אצלנו כמו שאפשר אולי בארצות הברית ובאוסטרליה. את המינימום הנדרש עשינו.

באיזה מקרים המנהל מפעיל את שיקול דעתו?

עד עכשיו זה הופעל רק בנושא של זיהום ומחלות שיכולות לעבור בתעופה. למשל, נבגים של פטריות או דברים כאלה, כאשר יש מגיפה בשדה אחד לא רוצים לקרב את שדה הזרעים.

האם זה קביעה לתקופה מוגבלת?

לשדה מסוים.

למקרים פרטניים.

הקביעה הזו, הסטייה מהמרחקים היא לתקופה מוגבלת בשל בעיות מסוימות?

בוודאי.

אבל כתוב כאן לידיעת המגדל אז זה מקרה פרטי פרטני לאותו שדה.

את זה אני מבינה. אבל, נניח שישנו איזשהו סכסוך בין המנהל לבין מגדל מסוים. האם הוא יביא לידיעתו שהוא קבע שהמרחק המינימלי יהיה שני קילומטרים? אנחנו צריכים בכל זאת להגביל את שיקול הדעת.

הוא לא יעשה דברים שהם לא תקינים.

תכתוב: לתקופה מוגבלת שלא תעלה על שנה.

במשרד המשפטים שאלו בדיוק את השאלה והסברנו שיכולים מקרים של מחלות ליד שדות ומקרה פרטני והם אישרו את זה. זה קיים גם בכל הכללים שלנו.

יש היום מקרה נוסף שייכנס כבר לשיקולים. אישרו עכשיו את תקנות ה-GMO, תקנות הצמחים המהונדסים ושם בטוח מרחקי הבידוד בין שדה שמגדלים בו הרבה יותר גדול.

הם מדברים על הגדלה בגלל שיש מחלה. אי אפשר לתת שיקול דעת בלתי מוגבל לפקיד לעשות overall על תקנות.

אנחנו נמצא את הנוסח לעניין. זה דבר שבא כדי שאם יבואו לבדוק את העניין אנשים מחוץ לארץ אז הם יראו שהכל בסדר ושאפשר יהיה לקנות. אפשר לעשות פה איזשהי תחימת זמן. איך אנחנו ננסח את זה?

לאיזה תקופה בדרך כלל קובעים הגבלה כזו?

עונת גידול אחת.

לעונת גידול שנמשכת לכל היותר שנה?

לכל היותר שנה.

אז אפשר לכתוב: לתקופה שלא תעלה על שנה אחת בכל פעם. זאת אומרת, אפשר יהיה אפילו להאריך את זה.

אין בעיה.

אם כך אז אנחנו אומרים: שינוי כאמור יהיה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת כל פעם,
נכון?

כן, אנחנו עוברים לתקנה 4.

( קוראת את תקנה 4 ביקורת הבידוד, תקנה 5 גידולים קודמים (1)(2), תקנה 6 בקשה לגידול זרעי חיטה, תקנה 7 בדיקת שדה, תקנה 8 קציר שדה (א) (ב). )

מה זה כל הקטע הזה של "קצר פאה"?

לאיזה צורך זה הפאה?

למשל, אם קיים זיהום מסביב.

השוליים מתארכים בעשבים, בחלזונות, במחלות שמגיעות. קוצרים אותם לחוד. זה סטנדרט יצור זרעים מאז ומתמיד בלי קשר לאיזה זרעים, מושבחים, לא מושבחים.

( קוראת את תקנה 8 (ג), את תקנה 9 הפקה נפרדת, את תקנה 10 חיטוי זרעים, את תקנה 11 רמת הניקיון בשדה.)

יש לפנינו טבלה ואנחנו נעיין בה בהזדמנות הבאה.

שוב, זה סטנדרטים בינלאומיים. לא המצאנו שום דבר בשביל להפריע למישהו.

עיינו בטבלה בנוגע לסעיף 12 ואנחנו בסעיף 13.

13 זה אגרה. ( קוראת את תקנה 13 אגרה בעד הסכמה לגידול זרעי חיטה.)

גברת מור, אני ראיתי לפי סעיף ההסמכה שאתם מעבירים את זה לאישור ועדת הכספים אז אני מציעה שלא נדון בזה. אגב, אני מציעה שתדברו שוב עם משרד המשפטים. אני לא בטוחה שיש צורך בפיצול הזה. ראוי לדון בזה שוב. מקום שהחוק לא קובע את זה במפורש אלא לפי זה חוק יסוד משק המדינה, נדמה לי שאפשר להביא את זה לאישור - - -

את אומרת שישנה אפשרות שזה יהיה פה.

אינני יודעת. אני חושבת שאנחנו צריכים לדון מחדש בשאלה הזו.

אנחנו עוד לא הסתכלנו על הסכומים.

זה עוד לא עבר לשר האוצר. עוד אין לנו את האישור שלו.

אז כך או כך אין מה לאשר כרגע.

כרגע לא.

סעיף תחילה "תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן."

סעיף 13 ו-14 לא פה.

אנחנו עוברים לתקנות הזרעים (מכירה) (תיקון) התשס"ד-2003.

"תיקון תקנה 18 בתקנה 18 לתקנות הזרעים (מכירה), התשכ"ה-1964, להלן - התקנות העיקריות), בסופה יבוא: "חיטה כל הזנים".

מה זה אומר?

תקנה 18 קובעת שלא ימכור זרעים מהגידולים המפורטים להלן אלא אם אושרו כזרעים מושבחים. כיוון שאנחנו נכניס את החיטה אז כל הזנים של החיטה אסור למכור אותם אלא אם הם אושרו כזרעים מושבחים לפי התקנות שדיברנו עליהן קודם.

2. תיקון התוספת הרביעית "בטבלה שבתוספת הרביעית לתקנות העיקריות, הגידולים "חיטה רכה" ו"חיטה קשה" והאמור לצדם – יימחקו"

תחילה, "תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן."

ביום שזה ייחתם עם יבול החיטה במחסנים, יבול הזרעים, אז כמובן שהמכירה תהיה של זרעים שקיימים במחסנים. היום אנחנו נמצאים במכירת החיטה. עוד אפשר את הזרעים שכרגע גדלים, להפוך למאושרים. אם זה ייכנס לתוקפו ביום שיבול החיטה במחסנים, הוא יותר מ-90 יום במחסנים, אז היצור הבא יוכל להיות תחת התקנות האלה, המכירה לא.

הערה מאוד חשובה. מה שאומר האדון שאי אפשר לאשר תחילה של 90 ימים.

תחילת מאי צריכה להיות ה-90 יום. ה-90 יום צריכים להתחיל בראשון לפברואר ושייגמרו בראשון למאי.

אז אפשר לתת: תחילתן של תקנות אלה ביום אחד במאי, בראשון במאי, רק תקנות המכירה.

בסדר גמור. אם כך, אנחנו אישרנו את שני הסטים של התקנות, למעט סעיף 1 לגבי ה-100 דונם שאנחנו נמתין שבועיים ואם לא אז אני אוסמך לאשר או לא לאשר את הדבר הזה. אני מזכיר שאנחנו לא אישרנו את האגרות ואת סעיפים 13 ו-14. אנחנו נשמח שיתקיים דיון בוועדת הכלכלה ואנחנו נשמח לאשר אותם. אבל, הם לא במסגרת התקנות האלה.

שינוי בתקנה 3, ובתקנת התחילה של תקנות המכירה.

בסעיף 1 יש מה שנקרא דבר והיפוכו כי בסעיף 7 (ב) בדיקות שדה כתוב: מספר בדיקות בשדה יהיה, בשדה ששטחו עד 100 דונם. זה רק לגבי זרעי יסוד ומאושרים.

כן, שמה אפשר גם פחות מ-100 דונם.

תודה רבה.


הישיבה ננעלה בשעה 10:05.