פרוטוקולים/ועדת חוקה/7262



2
ועדת משנה לעניין הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב – 2002
2.11.03

פרוטוקולים/ועדת חוקה/7262
ירושלים, ט"ו בחשון, תשס"ד
10 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת משנה לעניין הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב – 2002
שהתקיימה ביום ראשון, ז' בחשוון התשס"ד – 2 בנובמבר 2003 – בשעה 09:00

1. הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 – דיון בבקשת שר המשפטים
לפיצול סעיף 70 בהצעת חוק (לפי הוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת)

חברי הוועדה: רשף חן – היו"ר

עו"ד דוידה לחמן-מסר – משנה ליועץ המשפטי לממשלה, משרד המשפטים
עו"ד גלי גרוס - משרד המשפטים
גד סואן - מנכ"ל איגוד חברות ציבוריות הרשומות בבורסה
אלישע צידון - רשם החברות
איילת צור - יועצת כלכלית לחבר הכנסת מיכאל איתן

תמי סלע

דורית ואג

הדס דויטש-פרי


1. הצעת חוק החברות (תיקון), התשס"ב-2002 – דיון בבקשת שר המשפטים
לפיצול סעיף 70 בהצעת חוק (לפי הוראות סעיף 121 לתקנון הכנסת)

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

קיבלנו פנייה משר המשפטים, שמבקש לפצל ולהקדים את הדיון בסעיף 70 של הצעת החוק הממשלתית, שעוסק בתיקון סעיף 354 לחוק. לכן אנחנו מקיימים עכשיו את הישיבה, בעצם מחוץ לתור בנושא הזה.

מבחינה פרוצדורלית, אני אביא את הדברים כפי שאני מבין אותם, ואם אני טועה, אני מבקש שיתקנו אותי. למעשה, צריך לקבל רשות ממליאת הכנסת לעשות את התהליך הזה, והאישור הזה יהיה בעצם כמו קריאה ראשונה על אותו חלק מהסעיף, שאז יוצא מיתר הדיון, ויתקדם בנפרד. אני מניח שלכאורה היינו צריכים קודם לקבל את האישור ואז לקיים את הישיבה- -

הוועדה צריכה להחליט שהיא מסכימה לפצל, ואז זה מונח.

פורמלית היינו צריכים להחליט, לפנות, לקבל ואז לדון לגופו. הואיל וזה סעיף קטן, והדיון לגופו לא צפוי, לדעתי, לקחת כל-כך הרבה זמן, פשוט ננסה את שני הדברים עכשיו.

אני מציעה שנעשה את הדיון לגופו, בהנחה שנאשר, זה צריך לבוא למליאת הוועדה לאישור פורמלי, נניח את זה על שולחן הכנסת, ואז אני מציעה לעשות עוד ישיבה – אבל לא של ועדת המשנה, אלא ישר של מליאת הוועדה. נדבר עם מיקי, שאתה תנהל אותה. זאת כדי לחסוך שני כינוסים – של ועדת המשנה ושל מליאת הוועדה.

בכל מקרה, את ההמלצה, שוועדת המשנה תמליץ למליאת הוועדה להציע למליאת הכנסת לפצל, צריך להביא לפני מליאת הוועדה.

ודאי, בזה התחלתי.

כולנו אומרים אותו דבר; עכשיו אנחנו עושים את הדיון לגופו, מתוך הנחה שיאשרו לנו לעשות את זה גם בצורה נפרדת.

חוק החברות החדש מטיל מספר חובות על חברות כלפי רשם החברות, ובצדן הוא קבע סנקציות על אי-מילוין. אחת החובות של החברות היא תשלום אגרה פרטית. נשמטה או לא נקבעה סנקציה על אי-תשלום אגרה פרטית. מאז שחוק החברות החדש נכנס לתוקף – עכשיו מתחילה השנה הרביעית - הסתבר לנו בבדיקה שיותר משני שלישים מהחברות אינן משלמות אגרה פרטית. מדובר בכ-200,000 חברות פעילות. אגב, החוב המצטבר מאוצר המדינה נכון להיום על שלוש השנים האחרונות מתקרב לחצי מיליארד ₪. זה על האגרות עצמן. בשנה האחרונה יכולת לשמוע דברים בין עורכי-דין ורואי-חשבון, שאומרים: "אין לחץ, הלקוחות לא צריכים למהר לשלם, אין סנקציה". הרי בתוך עמנו אנו יושבים, ועד שאתה לא מקבל את הפתק האדום הרשום על הקנס, אתה לא משלם. חברות לא משלמות, גם המצב הכלכלי עושה את שלו. האגרה עומדת על סדר גודל של כ-1,000 ₪ לשנה. איחדו את זה. החליטו בשנה מסוימת לקבוע אגרה אחת אחידה עבור כל החברות, וזה תמורת השירותים שאנו נותנים במהלך השנה – רישומים, הודעות, שינויים וכדומה.

ניתן לגבות את זה, אני מניח, כמו כל חוב אזרחי אחר.

כן.

יותר מזה; מה שעשינו בחוק החברות זה חידוש. ביטלנו את כל העבירות הפליליות חוץ מאחת, של אי-רישום חברת חוץ. יש פה פילוסופיה של אכיפה אזרחית. דהיינו, אין צורך שאי-שליחת טופס במועד יהיה עברה פלילית. זאת הפרה של מעין חוזה בין המדינה למקבל השירות. אתה מקבל את הזכות להיות אישיות משפטית מוגבלת, כנגד זה אתה חייב למלא מספר חובות האזרחות של האישיות המשפטית כדי שהציבור יקבל מידע. חובות האזרחות זה חלק מחוזה. הפרת את החוזה – יש פיצוי מוסכם.

העיצום הכספי, שזאת מילה שמשרשרת להרבה מאוד חוקים אחרים, מהווה תפישה חדשה לעולם המשפט. זה כמו עברה מינהלית, אבל זה אפילו לא עברה. זה עיצום כספי. אנחנו מסמיכים את רשם החברות לומר 'לא קיימת חובה מינהלית-אזרחית המוטלת עליך מכוח החוק כחלק ממערך ההסכמות שהיו בינינו, יש לך פיצוי מוסכם, זה עיצום כספי'. הציבור יכול לתבוע נזק, יכול לתבוע הרבה דברים כתוצאה מאי-קיום החובות, אבל לרשם החברות, על-מנת לאכוף את החוזה, יש פיצוי מוסכם.

מה שעוד יפה בפיצוי המוסכם הוא שזה נותן לחברה צ'אנס. אם לא אכפת לחברה והיא אדישה, הוא ממשיך הלאה, מתוך מחשבה שחוזים יש לקיים והוראות חוק יש לקיים. בסעיף 354 א: "עיצום כספי יוטל על החברה.. יודיע לחברה כי אם לא תתקן את ההפרה תוך 45 יום, יהיה עליה לשלם עיצום כספי... יוגש ערעור" – אפשר להגיש ערעור. "לא שולם במועד עיצום כספי, רשאי הרשם לדרוש את תשלומיה מכל מי שרשום במרשמי החברה או שהיה רשום כאמור בזמן ההפרה".

"שילם... את העיצום הכספי, לא תידרש החברה לשלמו, והמשלם זכאי על ההשבה מאת החברה".

מה הדין אם החברה לא יכולה לשלם את הכסף?

אין דבר כזה. זה חוק. היא קיבלה שירותים מהמדינה, זה כמו חוב מס הכנסה.

אם אין כסף, זה המצב, ומוכח לכם שזה המצב, הדירקטור היה צריך להביא את הכסף מהבית?

כן. הוא היה אחראי לשלם בזמן אגרה, הוא לא קיבל מתנות מהציבור.

הדירקטור לא היה אחראי לשלם.

אפשר לעשות ויכוח פילוסופי כמה שרוצים. יש לנו מציאות עגומה, שבמדינת ישראל כל מה שלא אסור הוא מותר. אם המדינה חושבת שיש קשת של שירותים שהיא נותנת לאזרחים על-מנת להתאגד בחברות, יש מועד שבו הם צריכים לשלם את השירותים. אם החברה נכנסת לפירוק ויש נאמן ויש מפרק, אז יש לנו דבר אחר – אפשר לתבוע את האגרה השנתית מהמפרק, כי הוא בא בנעלי הנהלת החברה. אנחנו לא מענישים, אין כאן הענשה. יש כאן העצמה.

דוגמה אחרת; שש שנים לא שילמו אגרות, ומגיעים לחדלות פירעון. נניח שבשנה החמישית הם לא הגישו בקשה לפירוק, אבל הם חדלי פירעון. מוסרית, חברתית – שש שנים אתה לא עומד בדרישות החוק. אתה מקבל שירותים בחינם. נניח שהרשם מוכיח בחברת יחיד – זה הרבה יותר חברות פרטיות. חברות ציבוריות אין בעיות אתן, וגם היום הן יעברו לרשות ניירות ערך, והאגרה תהיה- -

למה זה מתייחס רק לפרטיות?

זה לא מתייחס רק, אבל הבעיה היא בפרטיות. חברת היחיד הזאת, של דידי לחמן-מסר, שאני המנהל, אני בעל המניות ואני הדירקטור - אני מנהלת את העניינים שלי כחברה פרטית, נהנית מכל השירותים של רשם החברות- -

את לא יכולה להתייחס לחברות בצורה הזאת. יש חברות שבאמת אתה הבעלים, הדירקטור והכל, ויש חברות שלא. אי-אפשר שכל החוק יהיה מכוון לאותן חברות פרטיות קטנות. יש גם חברות שאינן כאלה.

יש דוח שנתי. אחת בשנה צריך לשלוח דו"ח שנתי לרשם החברות. הדירקטור מפקח על ההנהלה, וצריך לשאול את ההנהלה 'האם קיימת את חובותייך על-פי החוק?'. ההנהלה צריכה לדווח. יש לו תפקיד פיקוח.

ההתראה נשלחת לכל הדירקטורים?

ההתראה נשלחת על מי שרשום במרשמי החברה כדירקטור באותה חברה, מכל מי שרשום במרשמי החברה.

הדרישה נשלחת לתיבה עם העתק לדירקטורים.

תראה גם איך זה בנוי יפה: "תיקנה החברה את ההפרה, תודיע על כך", כלומר יש לה רשות לתקן את ההפרה מיד. לא מיד מבקשים מהם את הכסף.

מה הפרוצדורה לדרישה הראשונית של האגרה? פעם בשנה צריך לשלם אגרה. יוצאת דרישת תשלום?

פעם בשנה אנחנו מוציאים לכל החברות הודעה על תשלום. לחברות שאין להן חובות יוצא טופס מסוים. לאלה שיש חובות קודמים יש טופס מיוחד, שמחולק לשניים – אחד האגרה על השנה השוטפת, ובאחד מציינים לו חובות קודמים. דבר נוסף: בחודשים ינואר ופברואר פעם בשבוע אני מפרסם בעיתונים הכלכליים מודעות שעולות לי הרבה מאוד כסף, ואני מודיע: 'חברות יקרות, הגיע המועד, תשלום האגרה הוא כזה, ניתן לשלם אותו בחשבון כך וכך'.

כשחברה לא שילמה אגרה, אתם נותנים לה שירותים?

כן, אנו נותנים לה עדיין אפשרות.

אנחנו עומדים בכמה שלבים. קודם כל, אנחנו מכינים תזכיר חוק לתיקון הנושא הזה, של חברה שלא משלמת אגרה – אפשר לא לתת לה שירותים מסוימים, כי חלק מהשירותים נוגעים לכלל הציבור. לכן יש כאן תרשים זרימה.

מהשיטה הקודמת - הליך מזורז- -

לא, נתת פרס למפר. אנחנו בונים דבר יפה, אנו בונים מצב של חברה מפרה. הבנקים יידעו שחברה לא משלמת, ואנו מציעים לא לתת לה מספר שירותים.

כשהם רואים "חברה מפרה", הם מפסיקים את האשראי. היום, אגב, מי שיש לו חוב מעל שנתיים – אומרים לו בבנק 'לך לרשם החברות'. הבנקים נעשו זהירים יותר.

כמה העיצום הכספי?

הוא התחיל ב-6,000 ₪, היום עומד על כ-6,240 ₪.

בואו נראה את תרשים הזרימה.

חשוב לציין את מה שאלישע אמר בהתחלה - בעבר היה על כל פיפס אגרה. עשינו כינוס של כל האגרות לסכום אחד, כלומר הוא מוטל פעם עם רישום החברה ואחת בשנה, דהיינו לא לטרטר את האזרח. באמצעות תשלום אחד אתה מקבל מכלול שירותים.

רישום מניות, העברת מניות – הכל בחינם?

כן.

יש כאן תפישה של שירות לאזרח, מהיר ויעיל, עם תשלום האגרה השנתית. בכל היתר אתה לא צריך להיות מוטרד. לכן יש בי כעס.

אם החברה לא ממלאת את החובות שלה- -

זה 6,000 ₪ או עד 6,000 ₪?

אין שיקול דעת.

"חברה שהוטל עליה עיצום כספי הפרה אותה הוראה שבשלה הוטל העיצום הכספי בתוך שנתיים ממועד החלתו, רשאי הוא להטיל עליה כפל העיצום הכספי". כלומר זה לא קנס פיגורים, שנמשך.

אם הגענו לינואר בשנה הבאה, והוא עוד פעם לא שילם, אז לא יוטל עליו עוד 6,000, אלא יוטל עליו עוד 12,000.

כעבור שנתיים, לא כעבור שנה.

צריך לחכות עד שנגמרות שנתיים שלמות.

"הן רשאי הוא לעשות כן אם החברה הפרה בתוך התקופה האמורה שלוש הפרות או יותר, או אם העיצומים הכספיים הוטלו בשל הפרת הוראות שונות".

נאמר שהגענו למרס, והטלת 6,000 ₪. עברה עוד שנה, לא שילמו, נשלחה להם דרישה רגילה של שנה חדשה, שוב לא שילמו, הטלת עליהם- -

אני מחכה שימלאו שנתיים.

אתה לא תטיל עליהם את ה-6,000, אתה תחכה עד תום השנה.

כתוב שבתוך שנתיים צריכה להיות עוד הפרה. אם בינואר לא שילמת אגרה, ההפרה הנוספת תהיה בינואר הבא. כלומר, אם בינואר הבא לא תשלם, אז יש לנו כבר הפרה.

ואז הכפל יהיה על ההפרה החדשה, או גם על הישנה?

רק על החדשה.

"כמו-כן, אם הפרה שלוש הוראות שונות, עיצום כספי יהיה הסכום המעודכן מיום הדרישה".

"עיצום כספי יוטל על החברה בדרישה של הרשם, שתופנה לחברה. בדרישה יציין הרשם את ההפרה, ויודיע לחברה התרעה, כי אם לא תתוקן ההפרה בתוך 45 ימים ממועד הדרישה, יהא עליה לשלם את העיצום הכספי במועד שנקבע בדרישה". אתה נותן לו 45 יום.

"תיקנה החברה את ההפרה" – כלומר, יש לה אופציה ראשונה לשלם – "הוגש ערעור" – היא יכולה להגיש גם ערעור – "לא ישולם העיצום הכספי". אנחנו לא אהבנו את זה, אני מודה ומתוודה, כי יש לך פה תמריץ להגיש ערעור. אין לך מה להפסיד.

"על החלטת הרשם ניתן לערער לבית משפט השלום... שולם העיצום הכספי והתקבל הערעור, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה".

"לא שולם במועד העיצום הכספי שהוטל" – והכוונה היא גם שלא הוגש ערעור – "רשאי הרשם לדרוש בכפוף לסעיף קטן (ה) את תשלומו מכל מי שרשום במרשמי החברה כדירקטור באותה חברה". למה דירקטור ולא מנהל? מנהלים לא רשומים. אין חובה למנכ"ל בחברה פרטית. חברה פרטית לא צריכה שיהיה לה מנהל, הדירקטור יכול למלא את כל הפונקציות של המנהל. לכן, מאחר שבחוק החדש כתוב שתפקידי הדירקטוריון הוא לפקח על החברה- -

לא צריך תיקון בעניין הזה, עכשיו כשהכניסו את תפקיד המנכ"ל לחוק- -

לא, זה רק בחברה ציבורית.

השאלה היא אם לא יהיה נכון שכשיש מנכ"ל, יהיה הליך של רישום מנכ"ל?

בטפסים שקיימים לנו, בטופס רישום החברה או בטופס של הדוח השנתי, אם לחברה יש מנכ"ל, יצוין שמו, כתובתו ותעודת הזהות שלו.

זה מופיע אצלכם כמנכ"ל?

כן.

"חברה רשאית לציין בדין וחשבון השנתי כי המנהל הכללי או דירקטור מסוים" – שים לב לזה, זה גם היה תוספת של הוועדה, וזה מעניין – "הוא אחראי לקיום ההוראות והחובות... ציינה החברה כאמור, לא ידרוש הרשם את תשלומו של העיצום הכספי מדירקטור אחר בחברה, אלא אם כן נדרש תשלומו של העיצום הכספי קודם לכן מהמנהל הכללי או מהדירקטור שציינה החברה". כלומר אומרים לחברה 'שימי לעצמך אחראי על דיווחים. אתם לא רוצים שכל הדירקטורים יקבלו הוראות שיעקלו לכם את הבית כתוצאה מאי-תשלום של 6,000 ש"ח? אין בעיה, תתכנסו ותחליטו'. יש כאן גישה מודרנית, שלצערי הרב, לא עובדת.

יש דבר נוסף – הפירוק; "הרשם רשאי לבקש את פירוקה של חברה אם עיצום כספי שהטיל לא שולם על-ידה, או בתוך שלוש שנים ממועד העיצום הכספי שב הרשם והטיל עיצום הכספי".

כלומר אם יש חברה שבשנה מסוימת לא שילמה עיצום כספי בכלל?

כן.

כלומר במשך שלוש שנים יש שני עיצומים שנשארו לא משולמים?

כן.

כי ברגע ששילמתי, מחקתי.

ודאי.

מהם אמצעי הגבייה?

ברגע שיש עיצום כספי, המרכז לגביית קנסות יכול לבצע את הגבייה. הם יעילים מאוד. אני יודע את זה, כי אצלי מדובר במסות.

וזה חל גם על האגרה או רק על הקנס?

גם על האגרה.

מה בעניין חברות ציבוריות?

היינו שמחים להכניס את זה גם לגבי חברה ציבורית, זה לא נכנס בטעות. אגרה שנתית, להבדיל מהחובות האחרות שיש ב-354 א, כן חלה לגבי חברה ציבורית. אמרנו שאין שום סיבה ליצור את האפליה, ולכן היינו שמחים להוסיף.

למה מלכתחילה כל החובות האלה שבסעיף 354 א חלות רק על חברות פרטיות?

רוצים רק את האגרה השנתית.

אז למה לא לעשות את זה בסעיף אחר, שיחול גם?

יש; 354 ב – לגבי הנושא שהיא לא דיווחה על כך שהיא הפכה לחברה פרטית.

"היה לרשם יסוד סביר כי חברה ציבורית הפרה חובה המוטלת עליה לפי הוראות 343, רשאי הוא להטיל עליה עיצום כספי...".

צריך להוסיף פה את הסעיף החדש שאנחנו מוסיפים.

אגב, בדיון לקריאה שנייה ושלישית נבקש להוסיף עוד תיקון, אם אפשר, כדי להבהיר- -

זה בסדר, אנחנו עכשיו עושים את הדיון כאילו כבר קיבלנו את הפיצול. ההערה הזאת נכונה, נכון? ולכם ודאי אין התנגדות?

בסעיף קטן (ב): "היה לרשם יסוד סביר כי חברה ציבורית" – רוצה להוסיף: לא שילמה אגרות או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם, לא משהו חדש, לפי סעיף 44(6), או הפרה חובה המוטלת עליה וכו'.

אנחנו מבקשים להוסיף בסעיף 354 ב אחרי המילים "חברה ציבורית" את המילים "לא שילמה אגרות או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6)".

מה זה הסעיף הזה?

זה הסעיף שמסמיך את השר לקבוע תקנות לאגרות בתשלומים, וזה גם הסעיף שהפנינו אליו.

זה לא הסעיף שקובע את החובה לשלם אגרות.

מקור החיוב הוא בכך שהמחוקק הראשי הסמיך את השר לקבוע תקנות שבו נקבע שיעור אגרות.

תמי, מה האלטרנטיבה? נכתוב לפי תקנות שהותקנו לפי סעיף 44 או מכוח סעיף 44?

"לפי" בדרך כלל כותבים בחקיקה ראשית ולא בחקיקת משנה, זאת מילת קוד שכוללת את השרשור.

בסדר, זה פותר את הנקודה הזאת.

אולי נכתוב: "שנקבע כי היא חייבת בתשלום".

אני אסביר מה הבעיה ב-356.

קודם הסברתי את המערכת הכללית. עד היום לרשם החברות אין עיצום כספי על אי-תשלום אגרה.

יש בעיה טכנית שנתקלנו בה, וכדי למנוע את חוסר-ההבנה, 356 א- -

אז הבקשה לפיצול תהיה עם התיקונים האלה, וזה יכשיר את זה. עד עכשיו זה לא חדש.

ב-356 א כתוב, כמו שדידי הקריאה קודם, שאם חברה הפרה איזו הוראה, נגיד לא הגישה דין וחשבון שנתי לרשם, הוא מטיל עליה עיצום כספי וכו'. השאלה מה קורה, אם היא עדיין ממשיכה לא להגיש את אותו דוח שנתי – לא דוח שנתי חדש, כלומר מתמידה בהפרה למרות שהוטל עליה עיצום כספי, ואפילו היא שילמה אותו. אין ספק שתשלום 6,000 ש"ח עיצום כספי לא פוטר אותה מהחובה בחוק להגיש דין וחשבון שנתי מלכתחילה. מצד שני, אפשר היה תיאורטית לטעון, שצריך להטיל עליה שוב 6,000 ש"ח, אבל זה גם לא הגיוני.

לכן מה שרצינו להוסיף זה סעיף של עברה נמשכת; על כל יום נוסף אחרי 45 יום אחרי המועד שקבע הרשם בדרישה לפי 356 א, שהיא עדיין לא מתקנת את ההפרה המקורית, יהיה עוד 100 ש"ח קנס.

אותנו מעניין שהציבור יקבל את הדיווח. באה חברה מסוימת ואומרת 'לא רוצה להגיש דוח שנתי'. דוח שנתי הוא הקשר היחיד שיש לחברה עם הציבור. לכן אני רוצה את התוצאה הטבעית של המעשים.

כל מה שאת אומרת פה הוא נכון והגיוני לחלוטין, אני מסכים. כך ההצעה הזאת היה צריכה להיות, אבל היא לא. אנחנו עכשיו הולכים בהליך שהוא יוצא דופן – העניין הזה של הפיצול, ומלבישים עליו גם תיקון די גורף להצעה. השאלה היא כזאת; בהתחשב בזה שאתם המדינה, בשבילכם להגיש הצעת חוק לקריאה ראשונה זה שום דבר. מה הבעיה להגיש אותה?

זה קורה חדשות לבקרים בנושאים הרבה יותר מרחיקי לכת. פה אנו נמצאים בעולם העיצום הכספי. אם הייתי צריכה לקבל ציון, הייתי מקבלת "7 מינוס", כי גם כשהכנו את הצעת החוק, היינו צריכים לחשוב על זה ולהכניס את זה, ולא הכנסנו את זה. עכשיו אנחנו מכינים עוד תיקון. תוך כדי עבודה אתה בודק את הדברים האלה, וזה קורה.

לכן אנחנו מבקשים להוסיף. אם אף אחד לא טוען נושא חדש ואף אחד לא מתקומם על זה, הכל בסדר.

אי-אפשר להניח על שולחן הכנסת הצעה לפיצול עם התוספת.

הכנתי פה את שתי החלופות. יש כאן מצד אחד את הסעיפים המקוריים שאנחנו רוצים לפצל מהצעת החוק, וגם התיקונים, שאפשר יהיה אחר-כך לדון בהם. בתיקונים המקוריים יש סעיף 70, שזה הסעיף שאנחנו מדברים עליו, ובסעיף 76 (ב) יש הסעיף של התחולה – מאיזה מועד זה נכנס לתוקף.

לאור הדבר הזה, שלא היה ידוע לי לפני תחילת הישיבה, שיש כוונה להוסיף גם תוספות, לא נלך במתכונת המקוצרת שחשבנו ללכת בה, אלא נפצל ונדון שוב בהצעה המתוקנת.

אם חבר הכנסת איתן לא ינהל את הדיון במליאת הוועדה, ואתה תנהל את הדיון- -

אפשר להציע, אבל ההחלטה היא ביניכם.

ועדת המשנה יכולה להחליט על דעת הוועדה, בלי לחזור לוועדה?

יש אפשרות אם מסמיכים, זה לא המקרה.

אני רוצה בבקשה על הפיצול, שממילא צריכה להתאשר במליאת הוועדה החלטה שלך, היושב-ראש.

אני מקריאה את סעיף 15 (א): "ועדה קבועה רשאית לבחור מזמן לזמן ועדות משנה ורשאית היא בהחלטה שתתקבל ברוב של שני שלישים להעביר את סמכויותיה כולן או מקצתן לוועדת משנה כזאת, פרט לסמכויות שיוחדו לה בחוק".

זה גם לא מתאים, כי אם אני אבקש דבר כזה, אני אצטרך להבהיר שמה שהם רואים כרגע כהצעת חוק זה בכלל לא מה שהולך להיות בפועל. זה יעורר חשדות, וזה לא טוב.

אני מציע כהצעת החלטה שוועדת המשנה ממליצה למליאת ועדת חוקה חוק ומשפט לבקש ממליאת הכנסת לפצל את הדיון בסעיפים 70 ו-76 (ב) של הצעת חוק 3132 מיתר סעיפי הצעת החוק לשם זירוז הבאת סעיפים אלה לקריאה שנייה ושלישית.

לנו אין התנגדות להצעה שהגיש משרד המשפטים, אך דבר אחד אני מבקש; הולכים לפצל סעיף כדי לזרז את הדיון. מתוך הדבר הזה משתמע כאילו הדיון בהצעת החוק הכללית הולך להתמרח- -

דיון בהצעת החוק הכללית הולך להתקיים ביום ראשון בבוקר בשעה 09:00 מדי שבועיים, כי בשבוע השני אני כאן בוועדת חוקה שדנה בחוקה. זה הקצב.

אני מבקש לזרז את הדיון בהצעת התיקון של החוק, כי אנחנו מחכים לה כבר כמה שנים. היא הרבה יותר חשובה בעיניי מהתיקון הזה, שדרוש, אולי- -

נראה לי שהקצב שאמרתי הוא די מהיר.

אני מבקש מאוד שזה לא יהיה על חשבון זה, ש'עכשיו יש לנו זמן, אפשר לדון בניחותא'.

אתה פורץ לדלת פתוחה. מבחינתי, הדיון יהיה מהיר ככל האפשר.

הצבענו.

נושא הישיבה הקרובה הוא אחריות דירקטורים.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:00.