פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7242



4
ועדת הכנסת
27.10.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7242
ירושלים, י' בחשון, תשס"ד
5 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס' 58

מישיבת ועדת הכנסת
יום שני, א' בחשון התשס"ד, 27.10.2003, שעה 09:00

1. הבהרת היועצת המשפטית לכנסת בעקבות הדיון בוועדה בשבוע הקודם.
2. כוונתו של יושב-ראש הכנסת לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה - פניית חברת הכנסת
זהבה גלאון.
3. פגיעה במעמדם של העוזרים הפרלמנטריים - פניות חברי הכנסת זהבה גלאון, שאול יהלום
ויורי שטרן.
4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק, בקריאה הראשונה.

יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת ראובן ריבלין

רוני בר-און – היו"ר
יולי-יואל אדלשטיין
דליה איציק
מיכאל איתן
ענבל גבריאלי
מיכאל גורולובסקי
זהבה גלאון
רשף חן
אחמד טיבי
דני יתום
גדעון סער
מאיר פרוש
יאיר פרץ
יורי שטרן
שלום שמחון
עמרי שרון

חה"כ נעמי בלומנטל
חה"כ גילה גמליאל
חה"כ יצחק הרצוג
חה"כ דוד טל
חה"כ רן כהן
חה"כ אתי לבני
חה"כ אורית נוקד
חה"כ מרינה סולודקין
חה"כ מל פולישוק-בלוך
חה"כ גילה פינקלשטיין
אבי לוי – חשב הכנסת
הדס תגרי - עו"ד, האגודה לזכויות האזרח
דניאלה במברג-אנוש – האגודה לזכויות האזרח
רינה בר-טל - יו"ר שדולת הנשים
ציונה קניג-יאיר - מנהלת המחלקה המשפטית, שדולת הנשים
טליה לבני - יו"ר נעמ"ת
דפנה בוסתן - נעמ"ת
רמי רובין - הנהלת בתי המשפט
עו"ד דן לנדאו - ראש לשכת יושב-ראש הכנסת

אריה האן

דוד לב

אנה שניידר

ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

טלי רם




1. הבהרת היועצת המשפטית לכנסת בעקבות דיון בוועדה בשבוע הקודם

בוקר טוב. אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת הכנסת שמספרה 58. אנחנו מקדמים בברכה את יושב-ראש הכנסת. הנושא הראשון על סדר היום הוא פנייתה של חברת הכנסת זהבה גלאון, שעניינו כוונת יושב-ראש הכנסת - אני קורא מתוך הפנייה - לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה.

סליחה. היועצת המשפטית מבקשת להודיע איזושהי הודעה.

לפני שאנחנו מגיעים לנושאים של היום, רציתי להתייחס ולהבהיר איזושהי אי הבנה לגבי הדיון שהיה בשבוע שעבר בעניין בקשתו של חבר הכנסת אורי אריאל לדון בוועדה בנושא של העמדה לדין של יוזמי הסכם ז'נבה.

מהדברים שלי באותו דיון השתמע כאילו יושב-ראש הוועדה פעל בניגוד לחוות דעת משפטית שלנו והעלה את הנושא לדיון למרות שאנחנו אסרנו עליו זאת במפורש, ולא זאת היתה הכוונה.

יש סמכות ליושב-ראש הוועדה להעלות את הנושא על סדר היום, כפי שהוא אכן עשה, ואנחנו מעולם לא אסרנו עליו, אבל לגופו של עניין, לאחר ששמענו - אני שמעתי - את ההנמקות של הבקשה, סברתי אז ואני סבורה גם היום, שלא היתה סמכות לוועדה לדון בנושא כפי שהוצג, והנושא אכן הוסר מסדר היום.

זאת ההבהרה שרציתי להבהיר.

תודה רבה.



2. כוונתו של יושב-ראש הכנסת לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה -
פניית חברת הכנסת זהבה גלאון

רק אציין שנמצאות עמנו: יושבת-ראש נעמ"ת, גב' טליה לבני והגב' דפנה בוסתן; נציגי האגודה לזכויות האזרח: עורכת הדין הדס תגרי והגב' דניאלה במברג-אנוש; נציגות שדולת הנשים: עורכת הדין ציונה קניג-יאיר, הגב' רינה בר-טל, עורכת-דין שמרית רגב ועורכת-דין הלית כהן.

לא כולן נוכחות.

כך נרשם בפניי על ההתייצבות. מי שפה - מה טוב, מי שאיננו - סליחה אם פגעתי בכבודו וקראתי בשמו כשהוא לא נמצא כאן.

בבקשה, חברת הכנסת זהבה גלאון.

אדוני היושב-ראש, אני מודה לך על קיום הדיון ואני מודה ליושב-ראש הכנסת.

צריך לציין שאני ביקשתי לקיים את הדיון למחרת היום, ולבקשת שתי חברות כנסת - בהן יושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה - שנמצאו בחוץ-לארץ בשליחות הכנסת, הדיון נדחה בדלית ברירה להיום.

נכון. אדוני היושב-ראש, אחד ההישגים שהכנסת יכלה לציין היה בזמנו, בשנת 1992, הקמת הוועדה למעמד האישה והכרתה כוועדה סטטוטורית בשנת 1996. זה אחד ההישגים הגדולים של הכנסת ואחת מנקודות הציון החשובות במאבק להגנתן של נשים, לקידומן של נשים, לייצוגן של נשים, במוקדי הכוח.

אדוני היושב-ראש, יכול להיות שאני מתפרצת לדלת פתוחה, ואולי הרעיון של יושב-ראש הכנסת - - -

סליחה. אולי אדוני הסדרן ימלא את תפקידו ואני לא אצטרך להפסיק את הדיון כל פעם? חברי כנסת יושבים ליד השולחן לפני כל אחד אחר.

היום זה היום של הנשים, אני לא יכול להקים אותן.

אדוני היושב-ראש, ההישגים של הוועדה לקידום מעמד האישה כתובים בדברי ימי הכנסת - בחקיקה, בהעלאת נושאים לדיון ציבורי, בשורה של התבטאויות, התייחסויות, בכנסים, באירועים שהוועדה הזאת עשתה.

אני לא אפרט כרגע את כל הפעילות בעשור האחרון - הפעילות חסרת התקדים - במאבק להגנתן של נשים ולקידומן של נשים בעשור האחרון, דרך כל יושבות-ראש הוועדה שהיו כאן שרות, חברות כנסת, שגם יושבות אתנו כאן היום.

מי שנותן היום יד לסגירת הוועדה לקידום מעמד האישה, מסיג לאחור - אני אומרת: מסיג לאחור - הישגים חסרי תקדים.

זה לא שהשגנו הישגים ואפשר לנוח על זרי הדפנה, ועכשיו בכלל אפשר לפרק את הוועדה למעמד האישה ולהכניס את כל הנושאים שהוועדה דנה בהם, לוועדות אחרות. זה לא שאנחנו נמצאים במצב כל-כך טוב, והנה הכל כבר נפלא.

הדרך להצלחה במאבק לקידומן של נשים ולהגנתן של נשים עוד רבה, וההחלטה עכשיו לפזר את הוועדה בין הוועדות השונות - כי תגידו: בריאות נשים, אפשר גם בוועדת העבודה והרווחה - זה מחזיר אותנו לאיזשהם גטאות נשיים, בדיוק לאותן גומחות, לאותן נישות, שמהן אנחנו רצינו לצאת.

יש מקום בכנסת הזאת - בטח היום, בשנות האלפיים, כשבכל העולם הנושא המגדרי מקבל התייחסות נפרדת - יש מקום בכנסת הזאת, שרוצה להיות מודל גם לציבור - אנחנו מתהדרים בכך שיש היום 17 או 18 נשים בכנסת. מדובר במספר מחפיר - מתוך 120 חברי כנסת- שיש כזה תת-ייצוג.

הכנסת, בכל הפעילות שלה, בכל החקיקה שלה - רוצה להוות מודל לחברה הישראלית כמה חשוב שנשים תיוצגנה במוקדי הכוח, כמה חשוב שנשים תהלכנה בפרוזדורי השלטון - ובאה הכנסת, אותה כנסת שכל היום מטיפה לנושא הזה - כולל יושב-ראש הכנסת עצמו, אני מכירה את העמדות שלו. יושב-ראש הכנסת עצמו היה חבר בכיר בוועדה למעמד האישה, ואני גם יודעת את המחויבות של יושב-ראש הכנסת בנושא.

אז אני מבינה - יכול להיות שאני מתפרצת לדלת פתוחה - אני מבינה שהכנסת נדרשת לקיצוצים, אבל להחליט שפוגעים בוועדה שהמאבק שלה לטובת נשים הוא חלק מהמאבק לשוויון זכויות, חלק מהמאבק לזכויות האדם, זה נראה לי דבר לא נכון.

ואני חושבת, אדוני יושב-ראש הכנסת ואדוני יושב-ראש הוועדה, שזאת ההזדמנות שיש כאן בוועדה היום ייצוג של חברי הכנסת מכל סיעות הבית - הנושא הזה חוצה מפלגות. זה גם לא עניין של נשים - יושבים כאן גברים ונשים - זה אינטרס כלל-חברתי.

זה מאד חשוב להדגיש את הגברים.

נכון, לכן אני אומרת את זה. יושבים כאן גברים ונשים שמחויבים לעיקרון של הגנה על נשים, של קידמה של נשים. הנושא הזה חוצה מפלגות, זה אינטרס כלל-חברתי. יושבים כאן נציגי ארגונים שהנושא הזה הוא בנפשם.

אני חושבת שזה יהיה נכון, אדוני היושב-ראש, שתכריז שההצעה הזו אולי נדונה, וירדה משולחן הדיונים. אני מודה לך.

תודה רבה לחברת הכנסת זהבה גלאון. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, חברות הכנסת וחברי הכנסת ואורחים נכבדים מכל הארגונים שהתייצבו כאן היום.

ראשית דבריי מיועדים לחברי הכנסת עצמם. משנתמניתי לתפקידי לפני כשמונה חודשים, על-פי בחירתכם - עמדתי בפני בעיות לא מעטות שרבים דיברו בהן.

הבחירה לא היתה משהו. כמה קיבלת? בקושי קול אחד הפרש.

בכל זאת, גם קול אחד הפרש הוא קול שיכול להביא אותנו להכרעות מרחיקות לכת.

רק מצנע נבחר ברוב יותר גדול.

ראה עניין אוסלו, למשל. אבל יהיה אשר יהיה הרוב שבו נבחרתי - אני קיבלתי את תפקידי באהבה, ואני עמדתי בפני החלטות רבות, ביניהן החלטות או הצעות שנתקבלו בקדנציות קודמות, אבל שאיש לא ההין לגעת בהן.

אנחנו נמצאים היום במצב שבו כנסת ישראל נלחמת על דמותה ועל החזרת מעמדה, שהוא המעמד היותר חשוב בדמוקרטיה הישראלית, והדברים האלה צריכים לבוא גם בבחינת קבלת הכרעות אשר יעזרו לנו לקיים את המשימה שכולנו מחויבים בה.

אני מוכרח לומר שלא רק הנושא התקציבי - גם הנושא העקרוני - עלה לפניי כאשר האגודה הפרלמנטרית המליצה בפני יושב-ראש הכנסת הקודם, והעבירה גם את ההמלצות אלי, לצמצם את ועדות הכנסת. לצמצם את ועדות הכנסת מהטעם הפשוט שככל שהמפלגות מתרבות, או הסיעות רבות יותר - כך האפשרות לקיים דיונים בוועדה מצטמצמת יותר.

היום אנחנו נמצאים במצב שבו לא ככנסת הקודמת, אבל בכל זאת עדיין 13 סיעות משמשות בכנסת הזו - 13 סיעות שהיו יכולות להיות 14 אם לא היתה מתקיימת המזיגה בין קבוצת שרנסקי לליכוד, ואם לא היה הליכוד מקבל רוב כל-כך גדול שמנע מסיעות אחרות את האפשרות שהיו על סף כניסה לכנסת, להיכנס לכנסת כסיעות נוספות.

אני מוכרח לומר לכם, חברי הכנסת, כעובדות - שאולי המובן מאליו טוב שייאמר - - -

את הבא שיפריע מהספסלים האחוריים אני איאלץ להוציא. אני סיימתי את מכסת האזהרות בקשר לסדר, וזה יכול להיות גם צוות הטלוויזיה.

ארבע הסיעות הגדולות בבית - הסיעה הרביעית בה היא בת 11 חברים; הסיעה הבאה אחריה היא בת שבעה חברים, וכל הסיעות האחרות הן בנות למטה משבעה חברים.

פירושו של דבר, שרוב רובן של סיעות הבית הן סיעות של פחות משבעה חברים - חלקן סיעות של שלושה חברים, ואף שניים.

אני מוכרח לומר שהסיעות הערביות - שהן מפוצלות לשלוש סיעות - הגדולה שבהן, או הגדולות שבהן, הן בנות שלושה חברים, ואחת היא בת שני חברים. סיעתו של עמיר פרץ היא בת שלושה חברים.

19 ועדות מול סיעות בנות שלושה חברים אינן מאפשרות קיום עבודה רצינית בוועדה.

יש ועדות שהן ועדות ייעודיות, שבהחלט יכולות לשמש כוועדות משנה לוועדות קבועות. יש ועדות שהן ועדות לרוחב הלוח, כאשר כל אחת ואחת מוועדות הבית יכולה להתייחס לבעיות שהן מתייחסות אליהן על מנת להאיר פוקוס על נושא מסוים שהוא נושא לרוחב הלוח, אבל סך הכל אנחנו היינו אמורים והיינו מחויבים לקבלת הכרעה ובהגשת הצעה שאני מביא, ועומד להביא אותה בפני פורום ראשי הסיעות על מנת לגבש אותה.

אני רוצה לומר שבכנסת זאת יש 12 ועדות שהן ועדות סטטוטוריות - 10 ועדות שהוקמו על-ידי האבות המייסדים ואשר הן מתקיימות מאז תחילתה של הכנסת, כולל ועדת חוקה שהיא נועדה על-ידי בן-גוריון לקיים את החוקה ולאחר מכן להתפזר, אבל עד היום אנחנו מתלבטים בשאלה זאת, ובתוספת שתי ועדות אשר הכנסת מצאה לנכון לחוקק חוק והן פועלות על-פי חוק. האחת היא ועדת המדע, והשנייה היא הוועדה לקידום מעמד האישה.

רק פן אישי קטן שהוא חשוב לדיון. בזמנו, בשנת 1998, כאשר עלה הרעיון והצורך למקד פוקוס ולעורר את דעת הקהל לצורך בדיון עקרוני בשאלת מעמד האישה בישראל, הייתי בין היוזמים ובין התומכים להקמת ועדה זאת, שהיא היתה ועדה שהיתה צריכה להיות זרקור על הבעיה בכללותה, וכך הוקמה באמת הוועדה אשר קרמה עור וגידים והפכה להיות ועדה סטטוטורית בגלל הצלחתה בשנת 1996.

מאז 1996 מתעוררת מחלוקת - מחלוקת קשה - לגבי הפרשנות מהי הסמכות של אותה ועדה. בישראל, ברוך השם, 52% נשים, בעוד 48% של הגברים.

שאינם נשים.

לכאורה.

דרך אגב, הוועדה למעמד האישה בחרה לראות את הגברים שההתייחסות המינית שלהם היא לאו דווקא בהעדפת נשים אלא בהעדפת גברים, כדבר השייך לתחום סמכותה - דבר שאני למשל, כאשר שקלתי העדפה כזאת או אחרת מבחינה מינית, מיד ביטלתי אותה רק בגלל העובדה שאישה תצטרך לקבוע את ההעדפה המינית שלי, אבל זה אני אומר לא מתוך ציניות - -

אגב, זה היא קבעה. אני מכיר אותה.

את זה אני לא אומר מתוך ציניות. אני אומר זאת מתוך רצון לבוא ולהראות שבסופו של דבר, הוועדה לקידום מעמד האישה פרסה זרועות, ולמעשה קיימת היום מבחינת סדר היום בכל נושא שאנחנו יכולים להעלות אותו על סדר היום.

למשל, נושא שחברות הכנסת עמלו עליו והיתה מחלוקת ביניהן - נושא של השתתפות חיילות צה"ל בחילות קרביים - היא בהחלט שאלה פר-אקסלנס של ועדת חוץ וביטחון, ובכל זאת זה נדון להארה ולפוקוס בוועדה לקידום מעמד האישה.

נושא של עונשי מינימום לגבי אנשים המתאכזרים לבני או לבנות זוגם - הוא נושא שהוא חוקתי בעליל, שצריך להיות נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט - נדון בוועדה לקידום מעמד האישה.

אני מוכרח לומר לכם שזכיתי לא פעם בוועדות להיות הוועדה, שכן בכל ועדה יש יושב-ראש ויש ועדה. בוועדות רבות אני הייתי הוועדה במשך שנות חלדי בכנסת זו. זאת אומרת, היה יושב-ראש, ואני הייתי הוועדה. אני הייתי אולי אחד מהמקפידים ביותר להופיע בכל ישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה - נמצאת פה המנהלת - והייתי שותף ופעמים רבות גם הבעתי את עמדתי ואת דעתי.

הרצון שלי היום - כאשר הופעתי בפני העיתונאים והסברתי מהן התוכניות על מנת לגבש את הכנסת, על מנת לעשות בה סדרים חדשים, אולי לחזור לסדרים ישנים שהם בעלי היגיון רב משום שבוועדות הסטטוטוריות אנחנו יכולים להתייחס לנושא בצורה הרבה יותר מעמיקה - למשל, ועדת המדע, היום כל נושא מדע שהוא לא נושא עיוני אוניברסיטאי, הוא נושא כלכלי. לא יכול להיות דבר שהוא לא יידון בוועדת הכלכלה בפורום שבו משתתפים 10 או אחד-עשר חברי כנסת באופן קבוע, כפי שעושים זאת בוועדת חוקה, חוק ומשפט, כפי שעושים זאת בוועדת חוץ וביטחון וכפי שעושים זאת פעמים רבות בוועדת הפנים ובוועדת העבודה והרווחה. ועדת הכספים- לית מאן דפליג.

זאת אומרת, יש היום בכנסת תופעה שבה בטרם עלה עניין כהצעה לסדר-יום על-ידי אחד מהחברים, כבר ועדה מכנסת לעצמה דיון באותו נושא, ויש כפילויות לא מעטות כאשר חברי הכנסת, כמו הסיעות הערביות, מתלבטים בינם לבין עצמם באיזו ועדה הם ישתתפו באותו יום.

גם יכולים חלילה לקבל החלטות לא אחראיות בפורומים שהם לא מתאימים ואשר לא ראו את כל מכלול הבעיות הקשורות בנושאים, כנושאים, ולא כפוקוס לנושא מעמד האישה ככותרת כללית.

אני מוכרח לומר לכם- כאשר אני באתי, אני התכוונתי לדבר על כל הוועדות שהן מחוץ לוועדות הסטטוטוריות. יכולתי כמובן לדבר - נוח לי לומר כי רן כהן נמצא פה - על הוועדה בנושא העובדים הזרים, אבל אני לא חכם על חלשים - על גברים, זאת אומרת - אני באתי והבעתי את עמדתי שצריך היום להעלות שאלות האם במה שחלמו האבות המייסדים של הוועדה לקידום מעמד האישה, אין כאן איזושהי חריגה שיכולה להביא בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.

לאחר שהקדמתי ולא התכחשתי לאמירה שלי בפני העיתונאים - ואינני מתכוון אף פעם להכחיש את הדברים שאני אומר - חברי הכנסת צריכים לדעת. לגבי הוועדות שאינן ועדות סטטוטוריות - הסמכות היא בידי. הסמכות היא בידי ואני יכול לעשות כל דבר במסגרת המנהלה ובמסגרת העניין התקין - כמובן שוועדת הכנסת יכולה להתייחס. אבי לוי, יחד עם מזכיר הכנסת ואיתי, יכולים רק לתת את הסכומים שאנחנו התחייבנו בתקציב הכנסת לקיים, אנחנו לא יכולים כל יום לשמוע איזושהי בקשה אחרת.

דעו לכם שכל ועדה מוועדות הכנסת - ואין זה חשוב אם היא סטטוטורית או לא סטטוטורית - עולה לנו בכנסת, ואני אומר זאת בלשון זהירה - כ- 600,000 שקלים. מיד כאשר מתכוננת לה ועדה, באים ודורשים ממני את כל אותן סמכויות שיש לוועדה שהיא ועדה סטטוטורית, כולל כל התנאים הנלווים לקיום הוועדה.

בהחלט יכול להיות מצב שבו יש ועדה שהיא ועדת חינוך, שיכולה להקים ועדת משנה לספורט.

600,000 שקלים - אפשר להבין למה?

תכף אני אסביר לך. תנו לי לסיים את קו המחשבה, שהרי ידעתי איזה פורום אני פוגש היום בבוקר, ומי שפוגש פורום כזה בבוקר - לא תמיד שנתו היא נינוחה בלילה. אני יודע בדיוק, ואני התמודדתי יחד אתם בנושאים - - -

אני פוגש אותם שלוש פעמים בשבוע.

טוב, אתה לא נבחרת סתם למעמד שלך.

אז למה לבטל ועדה שיש בה פורום משפיע?

אני בא ואומר - שלא תהיינה לכם שום אי הבנות. המשאבים מוגבלים. אתמול קראתי למשל בעיתון שאני עוסק בשיפוצים. אנחנו לא עוסקים כאן בשיפוצים, אנחנו עוסקים בתוכנית עשור של הכנסת להרחבת משכן הכנסת - תוכנית שעבדו עליה במשך 10 שנים והיום היא מתבצעת והתחילה להתבצע לפני שאני נכנסתי לתפקידי, וזה בשיטת ה- PFI. אני הפכתי להיות קבלן הבית - אני נמצא פה באתרי הבנייה כל בוקר על מנת לראות איך הבנייה התקדמה כי היה פיגור גדול. אין כאן שיפוצים על חשבון ועדה כזאת או אחרת, אנחנו מקיימים את תוכניתנו ואנחנו היינו עלולים למצוא את עצמנו בפני פיל לבן אדיר אם לא היינו מקדמים את הבנייה כפי שהיא קודמה במשך הקיץ הזה.

אני רוצה לומר לסיכום עניין בקשתה של חברת הכנסת גלאון. ועדת המדע והוועדה לקידום מעמד האישה הן ועדות סטטוטוריות שאין לי את היכולת לבטלן, אלא אני יכול להביא הצעה בפני ועדת הכנסת. ועדת הכנסת היא זו שצריכה ליזום ביטול, שינוי, כלשהו בנושא זה ולאחר מכן להביא זאת בשלוש קריאות בפני מליאת הכנסת.

לכן, כאשר אני מעלה רעיון, עדיין אינני יכול לבצע כל דבר. אמנם, אין פוליטיקאי שאין בו תכונות מגלומניות כאלה או אחרות, וודאי יושב-ראש כנסת. יחד עם זה, המדובר הוא - ובהחלט לא נסוגתי מהצעתי - שאנחנו נבוא ונדון בהתפרסויות של ועדות אשר הן ועדות שבאו למעשה והוקמו כדי להאיר בעיה, כדי למקד התייחסות ולאחר מכן לפעול את כל הפעולות שלהן צריך כדי להביא לחקיקה מתאימה.

אין לי כל ספק היום שיש נושאים שהוועדה לקידום מעמד האישה קנתה לה שביתה בהם, והם שייכים לוועדת החוץ והביטחון - רן כהן נמצא בוועדת חוץ וביטחון; נושא של נשים כלוחמות הוא נושא פר-אקסלנס של ועדת חוץ וביטחון; יש נושאים של ועדת חוקה - אינני רוצה להרחיב; יש נושאי בריאות שהם בוועדת העבודה והרווחה. יש נושאים כאלה או אחרים - אני לא בא ואומר לכם היום ועל-פיכם יישק דבר, משום שאין בסמכותי לבוא, אלא להביע את דעתי.

יש היום, לאחר שהארנו את הנושא של מעמד האישה, מעמד חזק מאד לכל הנושאים הקשורים בנושא מעמד האישה. אין לי כל ספק שכל אחת מוועדות הבית תוכל להתייחס ולהילחם את מלחמת מעמד האישה בצורה יעילה וברורה כפי שהתוותה הוועדה, שהיא הוקמה בשנת 1996 כוועדה סטטוטורית, והוגתה וגם פעלה מאז 1998 כוועדת כנסת שהיו לה באמת השפעות רבות על הציבור בישראל. הנושא הזה הוא לפתחכם, ואתם תצטרכו לדון ולהחליט בו. לגבי שאר הוועדות, בוודאי שגם לגביהן תהיינה הערות כאלה או אחרות.

אין לי כל ספק שהוועדה של פניות הציבור היא ועדה חשובה ביותר - אם וכאשר מדובר בפניות ציבור ולא בפניות ציבור על כל דבר, שכן פניית הציבור יכולה להיות כזו: מדוע לא עוזבים את נצרים, ומיד יישב יושב-ראש ועדה לפניות הציבור וידון האם עוזבים את נצרים או לא עוזבים את נצרים; יכול יושב-ראש ועדה לפניות הציבור לקבל תלונה מאישה כזאת או אחרת בציבור מדוע בנושא של בריאות גברים ונשים לא התייחסו לבריאות הנשים כדבר שהוא עדיף.

אלה הם דברים שלא יכול יושב-ראש ועדה של תלונות הציבור לדון בהם. גם כאן צריך לבוא ולקבוע את המגבלות.

אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים להתעשת ולקבל החלטות אמיצות, ולקבוע שוועדות מסוימות יהיו ועדות משנה. הוועדה לפניות הציבור תמיד היתה ועדת משנה של ועדת הכנסת - אין כל ספק שהאנשים הנמצאים היום בראש ועדות אלה הם אנשים שצריכים לשמש אולי כיושבי-ראש הוועדות, והמפלגות צריכות לדאוג שהם יהיו חברים בוועדות המיוחסות.

אין לי כל ספק שהוועדה של עובדים זרים - שהיא בעיה שהפכה להיות שעורה בעינה של ישראל - ואין לי כל ספק שיושב-ראש ועדת הפנים שבזמנו היה יושב-ראש הוועדה, ורן כהן - לית מאן דפליג - זאת אומרת, מהצד הימני ומהצד השמאלי, from the right side and from the wrong side - אני בהחלט חושב שאנשים עושים עבודה מצוינת. היא צריכה להיות במסגרת ועדת משנה או של ועדת הפנים או של ועדת העבודה והרווחה. אין לי כל ספק שוועדת הסמים היא ועדה שמתפזרת על פני ועדות רבות, בעיקר בחקיקה - ועדת חוקה, חוק ומשפט, כי שם מדובר בחוקים שהם חוקתיים, שהם פוגעים. למשל, חוק הלאמת רכוש של אדם שנתפס בנושא של סמים הוא דבר שלא יכול להיות נדון ומוכרע על-ידי קבוצת חברי כנסת אשר הזדמנה בעתות כאלה או אחרים והתאפשר להם לבוא ולהופיע בפני הוועדה.

בינתיים קורה מצב הפוך - בינתיים מעבירים מהוועדה הראשית לוועדת המשנה.

אני, כדי להראות שאני גם נער וגם בער, אני רוצה לומר שגם בנושא ועדת המדע - שהיא ועדה חשובה ביותר - -

שבראשה גם עומדת אישה.

ועדה חשובה ביותר, שהרי בכל העולם אנחנו צריכים להראות כמה אנחנו גדולים, אז אנחנו אומרים שיש ועדת מדע. ועדת המדע - כל הנושאים החוקיים שקשורים בה, כולל הנושאים של סיוע לגבי הצרכים שהמדע בישראל זקוק כעזרה מהממשלה, בהכוונה של הכנסת - כולם נדונים בוועדת הכלכלה. אם לא יידונו בוועדת הכלכלה, לא תוכל להיות לה במה שבה אספקטים כל-כך רבים יכולים להיות נדונים.

לפיכך ולאור כל האמור לעיל, בהחלט אני עומד על תוכניתי לצמצם את ועדות הכנסת על מנת לאפשר לסיעות שהן בנות שניים-שלושה-חמישה ושישה חברים, וגם שבעה חברים וגם 11 חברים - וגם בסיעת שינוי, אני מוכרח לומר - יש להם שישה חברים שנמצאים בממשלה, כך שגם הם תשעה חברים.

גם אצלנו זה בלתי אפשרי.

גם אצלנו - למרות שזכה גדעון סער, הציבור ידע שגדעון ינהל את הקואליציה ואת סיעת הליכוד, הוא נתן בה אמון רב - גם בסיעת הליכוד בכל זאת בכל-כך הרבה ועדות, גם 20 חברי כנסת פעילים אינם יכולים למלא את משימתם, מה עוד שהם צריכים לדאוג לכך שיהיה רוב בכל מקום ומקום משום שיש נושאים שהם נושאים מעורבים של חוק ושל פוליטיקה, שהרי אני לא אבוא ואפתיע אתכם כשאומר לכם שהדברים האלה קיימים.

לא היית רוצה לפגוע באמון - - -

כוונתי טובה - ייתכן שהרבה כוונות טובות מובילות לגיהנום - לא היתה לי שום כוונה באיזושהי צורה לבוא ולפגוע בצורך בקידום מעמד האישה. אני בטוח שהיו עוד חברי כנסת שעשו רבות למען קידום האישה - לא הייתי האחרון שבהם. אני יכול לומר בצורה הברורה ביותר - הייתי בין הראשונים שבהם.

יחד עם זה, אני חושב שגם בעניין זה טוב תעשה ועדת הכנסת אם תבוא ותקבע כי פעמים רבות, כאשר רק אישה נמצאת - ונדמה לי שבכל בעיה בארץ הקשורה באנשים, 52% הם שייכים לאישה - לא ייתכן שכל נושא כזה יועבר לדיון בוועדה לקידום מעמד האישה. בעיקר הדבר אמור לנושאי בריאות, בעיקר הדבר אמור לנושא חוקתיות, בעיקר אמור הדבר בנושאי חינוך ובנושאים אחרים.

אלה הם הדברים שבאתי בפניכם. אני רק אומר לכם - אני חושב שלגבי שתי הוועדות הסטטוטוריות, הן צריכות להיות ועדות פוקוס לדון בנושאים עקרוניים, ובכל שאר הדברים צריכה הוועדה להגביל אותם. לגבי שאר הוועדות, אני חושב שאנחנו לא נוכל לעשות אלא לצמצם אותן ולהעבירן ולהפכן להיות ועדות במסגרת ועדות משנה. אני מודה לכם מאד.

כל מי שחשב , חלילה, שאני רציתי לפגוע באישה - הרי אני מוכרח לומר לו - חלילה, שלא אהיה בבחינת הפוסל במומו פוסל. לא עלה על דעתי לפגוע במעמד האישה. נהפוך הוא - חשבתי היום שכל ועדה בכנסת יכולה לתת את ההתייחסות המתאימה למעמד האישה, כאשר מדובר בהצעה פרטנית. תודה רבה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית, רצית להבהיר.

סעיף 21 לחוק יסוד: הכנסת קובע שהכנסת תבחר מבין חבריה ועדות קבועות והיא רשאית לבחור מבין חבריה גם ועדות לעניינים מסוימים. אותו חוק קובע גם שתפקידי הוועדות, סמכויותיהן וסדרי העבודה ייקבעו בתקנון, במידה שלא נקבעו בחוק.

מכוח הסעיף הזה באמת נקבעו הוועדות הקבועות - אותן 12 ועדות - כשביניהן גם הוועדה לקידום מעמד האישה.

אם היום רוצים, או שוקלים בכלל לשנות את מספר הוועדות ולהתייחס באופן ספציפי לביטול הוועדה לקידום מעמד האישה - - -

אחת מ-12 הוועדות האלה. אל תמקדי את זה בזה.

בסדר, אבל דווקא לעניין הוועדה למעמד האישה - אני, לקראת הדיון היום, עשיתי סריקה של מספר חוקים שבהם ניתנו סמכויות לוועדה למעמד האישה, ואני אוכל למנות אותם.

ומהלך מהסוג הזה יצטרך להשפיע גם על החוקים האלה.

קודם כל, יצטרכו לתקן אותם.

אני לא בטוח.

כן. רק לאחר מכן יוכלו לבטל את הוועדה.

לא בטוח, כי חוק ספציפי - אני לא אומר שזה מה שיהיה - אבל אם יהיה, משפיע באופן אוטומטי על חוקים פריפריאליים, אבל הוויכוח הזה הוא מוקדם ומיותר.

החוקים השונים - רק לדוגמה - זה חוק למניעת הטרדה מינית; חוק מניעת הטרדה מאיימת; חוק הרשות לקידום מעמד האישה; חוק למניעת אלימות במשפחה.

בכל החוקים האלה ניתנו סמכויות לוועדה לקידום מעמד האישה. אם רוצים לשנות זאת- זה כרוך בחקיקה ראשית ולא רק בתיקון תקנון.

אני פונה ליושב-ראש הוועדה. אדוני יושב-ראש הכנסת, שמעתי את דעתך - מתוך שלא לשמה יצא לשמה. אתה תומך בנשים, אתה לא רוצה לפגוע בנשים, אבל ביטול הוועדה למעמד האישה יפגע בסופו של דבר בנשים.

אני פונה ליושב-ראש הוועדה.

השאלה היא האם נבדק עד כמה ועדות אחרות טיפלו באותם הנושאים.

זה לא הנושא בכלל. עצם הבאת הדיון לנישה הזאת - - -

חברת הכנסת גלאון, ביקשת ממני - מחוץ לסדר הדוברים - משפט אחד. אני מבקש לא לפתוח דיון פרטי.

אני פונה ליושב-ראש ועדת הכנסת - שהנושא הזה של ביטול הוועדה למעמד האישה, שצריך לבוא אחר-כך לשלוש קריאות במליאה, אם זה יעבור בוועדה - שלא יעלה כלל לדיון. שעצם הרעיון לא יובא על-ידך, ואני פונה אליך, לא יובא לדיון לוועדה לביטול הוועדה למעמד האישה.

ביום רביעי האחרון חזרתי מכנס פרלמנטרי של נשים מכל מדינות אירופה ומזרח ים תיכון.

מירדן.

זה היה בירדן, ברבת עמון. ובכנס סיפרו חברות הפרלמנט במדינות השונות על הוועדה לקידום מעמד האישה במדינה ממנה הן באו.

אני חושבת לעצמי - אנחנו מדינה נאורה, תארו לכם שלא היתה ועדה לקידום האישה בישראל, ואנחנו - אני וחברתי גילה גמליאל - לא היה לנו מה לספר על כל הנעשה ועל העשייה המרובה בוועדה. לא נשמע דבר כזה. זאת אומרת, נסיגה. מדינת ישראל נסוגה אחורה.

לחשוב על כל הדברים שבהם עסקנו בתקופה הקצרה של השמונה-תשעה חודשים - נושאים כל-כך חשובים: אמהות חד-הוריות, פוריות האישה - קידמנו את הנושא, וכולנו יודעים שילדים זה ברכה; הנושא של סחר בנשים; הטרדה מינית.

אני עצמי עסקתי בנושא של מסורבות גט באופן אינטנסיבי. ערכתי שני כנסים לפני שהבאתי את הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה. ברגע שהבאתי את כל הנושא לוועדה לקידום מעמד האישה - והבאתי את הדיינים והבאתי את המסורבות גט - קידמנו את הנושא הזה בצורה בלתי רגילה - אלפי נשים מסורבות גט - והזעקה של מסורבות הגט היא לא זעקה פרטית שלהן. זו זעקה של כל הנשים במדינת ישראל.

אם יש איזושהי בעיה עם כפילויות - צריך לדאוג שלא יהיו כפילויות. צריך לדאוג למנגנון שידאג שלא יהיו כפילויות. ועדת חוץ וביטחון - אין שם שום אישה.

יש שם אישה. אנחנו שם.

אז אישה אחת.

שתיים.

אני חושבת שלא יעלה על הדעת לבטל את הוועדה למעמד האישה.

דווקא קל לי לדבר אחרי חברת הכנסת גילה פינקלשטיין כי רציתי לציין את ההיבט הבין-לאומי.

כחבר במשלחת שלנו בשטרסבורג במועצת אירופה, אני רואה עד כמה הוועדות שלנו - נניח אפילו הכותרות שלהן - הן עושות לנו שירות בפורומים הבין-לאומיים, ובמצב שלנו זהו נכס שאסור לנו לוותר עליו.

לכן, אני חושב ששתי הוועדות - גם מדע וטכנולוגיה וגם מעמד האישה - הן מסוג הוועדות הייצוגיות, אפשר להגיד, שלא לדבר על התועלת האמיתית שיש לעבודתן.

אני מציע - במסגרת הרפורמות שאתה יוזם, כבוד היושב-ראש - אל"ף, אני דווקא מברך על האומץ שלך, כי לא יכול להיות שוועדה זו או אחרת תהפוך לטאבו מבחינת האזכור שלה במסגרת הדיונים. לכן, אני חושב שעשית דבר נכון בעצם העובדה שלא ראית פה פרות קדושות.

אבל, כשאנחנו מגיעים לגופו של הדיון, אני חושב שחייבים להשאיר את הוועדות האלה. אולי יש צורך לחלק את השעות בבוקר כך שלא כל הוועדות תשבנה במקביל, אלא תהיינה שעות לוועדות 1 עד 6, וועדות 7 עד 12 בשעות יותר מאוחרות.

על הנושא הזה אנחנו נקיים דיון מערכתי. בוא נתמקד בנושא שעל סדר-היום. יש מספיק דוברים פה.

מה שאני אומר, אדוני היושב-ראש, שיכול להיות שיש חלופות שמשיגות את אותה המטרה שהיושב-ראש הציג.

אנחנו נבחן את כולן.

רבותי היושבי-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת, אני הקמתי את ועדת המדע והטכנולוגיה - עוד בזמני ובתקופתי היא קובעה כוועדה סטטוטורית.

אני אומרת לך, כמי שהיתה שרת התמ"ס - ותסלח לי על חוסר הצניעות - שנגעה כמעט בכל נושא או השתדלה לגעת כמעט בכל נושא במשרד הגדול והעצום הזה - אמנם יש שם עכשיו איש מוכשר שיש לו שני שליש מהממשלה, אבל תאמין לי, גם מה שהיה שם היה ממש לא מעט.

אני ראיתי - כמו שאתה יודע - שהדחוף דוחף את החשוב, והחשוב נדחף מפני הדחוף, והחיים הם כאלה שגם כשהייתי יושבת-ראש ועדת החינוך של הכנסת ועסקתי לא מעט שנים בהוראה, אין מה לעשות - מתרחבים הנושאים ובסוף נושאים מהסוג הזה נדחקים החוצה.

איך אני יודעת? בהיותי יושבת-ראש ועדת החינוך עסקתי בנושא של סריקת מערכת החינוך כסילוק סטריאוטיפים מתוך הספרים, וכו', והקמנו את התוכנית לחנך לשוויון בין המינים- שהיא תוכנית מתפתחת, צומחת, מהגיל הרך עד י"ב.

כל זה לא קרה עד שאני עצמי לא ישבתי כיושב-ראש הוועדה ועד שאני עצמי פשוט לא נתקלתי בזה תוך כדי היותי מורה - ולא כולם באו לפה על רקע כזה.

אני רוצה להגיד שאם לא הייתי במקום כזה של יושבת-ראש ועדה - לא היתה לי הזדמנות לעשות את זה, ואם לא היתה הוועדה למעמד האישה - שאפשר להתווכח על הניואנסים שלה, על האיך שלה, כל אחד בסגנונו, כל יושב-ראש - זו לא הוועדה היחידה שמתנגשת עם ועדות אחרות. ועדת המדע אכן מתנגשת גם עם ועדת הכלכלה, ואכן מתנגשת גם עם ועדת הכספים. אגב, כמעט אין ועדה שלא מתנגשת עם ועדת הכספים, אפילו הוועדה הזו, ולא דורכת אחת על רגלי השנייה.

אתה - אני מודה - מעלה בעיה מאד קשה שאני מתמודדת אתה כיושבת-ראש סיעה. אני לא בטוחה שזה לפורום הזה. טוב היה עושה אדוני אילו היה מזמין את ראשי הסיעות קודם.

התכוונתי. רק הקדימה אותי חברת הכנסת גלאון, והרי לא יעלה על הדעת שאם יושב-ראש הוועדה מזמין אותי, אני לא אבוא.

לא. לפני הפרסום של הדברים שלך, ואז יכולנו באמת ללבן את העניין. אל תשכח שהיו גם הסכמים של חלוקה של ועדות - כאלה ואחרות - סביב סיעות, סביב קואליציות, שגם הם לא פשוטים כלל ועיקר.

אני רוצה להגיד לעצם העניין. לא בכדי נגענו פה בוועדה למען הילד - שאני מחשיבה אותה אולי כוועדה החשובה ביותר כי הילד הוא באמת הדמות החלשה במערכות בכלל, מהיותו ילד - והוועדה למעמד האישה.

וצדקה חברת הכנסת גלאון - הדרך עוד ארוכה ורבת חתחתים, ומי כמונו יודעות לדבר על העניין הזה יותר טוב מאשר אחרים כי אנחנו מצויות בעולם מאד גברי, קשה, מסובך - אם אתה מאמץ את כלליו - אוי ואבוי לך; אם אתה לא חלק מכלליו - גם כן אוי ואבוי לך. הסיפור הזה הוא סיפור מאד סבוך, ייקח זמן עד שהימים יהיו טובים יותר.

אני חושבת שזה פשוט לא נכון, לא מעשי, ובעיקר גם לא ה"איך" שאתה מציג את הדברים, כי בטח אי-אפשר לחשוד בך - אני יודעת שכל מי שאומר משהו, יש עליו התנפלויות. אני בכלל הייתי רוצה שיעמוד גבר בראש הוועדה למעמד האישה. מי שמקפח את הנשים אלה בעיקר גברים, ולא הפוך. תמוה בעיני שאני עולה לראיון, שואלים אותי: מה את עשית? למה לא שואלים את רוני בר-און מה הוא עשה למען נשים, או את גדעון סער מה הוא עשה, כאילו אותם פוטרים בכלל מהעניין. הם פטורים, הם לא נבחרו על-ידי הנשים, 50% נשים. רק אני - חובת ההוכחה עלי.

זאת דעתי - היא לא חשובה כרגע - אבל אני חושבת שצריך לקיים את הוועדה בשל כל הסיבות שאמרנו כאן, ותדע לך - כמה שלא תחשיב את הנושא, כשהוא יהיה בתוך ועדה רחבה - לא יתייחסו אליו. למה? כי הדחוף, כפי שאמרתי, דוחק את החשוב.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אני הסכמתי עם כל דבריך, למעט כל דבריך בעניין הוועדה למעמד האישה. אני בעיקר חולק על התזה שלך לגבי מה המטרה של הוועדה הזאת, מה הפונקציה של הוועדה.

הלוא כל דבר שאנחנו עוסקים בו – כל ועדה עוסקת גם בעניין שנוגע לנשים. 52% מהאוכלוסייה – זה נתון, זה ברור. הפונקציה של הוועדה למעמד האישה זה בדיוק אותה ראייה רחבה באותם נושאים שבהם השאלה של מעמד האישה הופכת להיות העיקר ולא הטפל – לא רק כי היא אזרחית במדינה הזאת, אלא זהו הנושא המרכזי. ואם ניקח דווקא את הדוגמה שלך בעניין שירות חיילות בצה"ל – כי בעיני היא דוגמה מאד טובה – היא מוכיחה לטעמי את ההפך מהטענה.

חברת הכנסת זהבה גלאון הגישה השבוע הצעה לדיון דחוף והיא ביקשה שהדיון יתקיים בוועדת החוץ והביטחון.

אכן כן, ומיד תשמע שאני חלוק עליה מאד בעניין הזה.

אבל זה לא עומד בסתירה.

לא אמרתי שזה עומד בסתירה. אני רק הבאתי דברים כדי לגאול עולם – דברים בשם אומרם.

ניקח דווקא את הנושא של הוועדה הזאת בתור דוגמה כי היא דוגמה טובה – גיוס חיילות לצה"ל. הנושא שם הוא לא נושא ביטחוני, הנושא העיקרי שם הוא נושא חברתי - נושא היישום של העיקרון שאומר: אנחנו נותנים גם לנשים לשרת בחילות קרביים. זה העיקר. הוא במקרה נמצא כרגע במסגרת של הצבא, באותה מידה יש לנו הוראה דומה בנושא של דירקטוריונים; באותה מידה יש לנו הוראה דומה בנושא של השירות הממשלתי.

החשיבות של הוועדה למעמד האישה היא בדיוק הראייה הרחבה הזאת, המצב שבו אתה רואה ראייה רחבה של הרצון להביא למצב של שוויון בין נשים לגברים במדינת ישראל וההבנה שאנחנו צריכים בכל החזיתות לקיים קו אחיד בעניין הזה.

אסור לנו בשום אופן לוותר על הראייה הזאת. צריך שיהיה אותו כלב שמירה שכאשר קם מישהו ואומר – משיקולים של תקציב, משיקולים של לא נוח לי כרגע, אני אחזור לברירת המחדל כי זה באמת כנראה יותר נוח – אז תהיה דווקא הוועדה הזאת שתקום ותגיד לא, אתה פוגע בעיקרון של שוויון הנשים - לא משיקולי ביטחון, כי השיקול הוא לא ביטחוני. השיקול הוא חברתי-ערכי, שוויון הנשים.

זו הפונקציה של הוועדה הזאת, ואם אנחנו נבטל אותה – הפונקציה הזאת תלך. לא יהיה מי שיצעק בנושאי כלכלה להגיד: רגע, מה עם הנשים; בנושא דירקטוריונים, מה עם הנשים; בנושאים אחרים, מה עם הזכויות של הנשים, אתם פוגעים בהן.

אסור בשום אופן לבטל את הוועדה הזאת. לגבי יתר הוועדות – חלק יותר, חלק פחות.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני רוצה להתייחס למספר נקודות בדבריך לגבי טענתך להרחבת סמכויותיה מעבר למידה, של הוועדה לקידום מעמד האישה.

מעבר לנושאים שקשורים בנשים באופן מובהק, הנושא היחידי שבאופן כללי הוועדה לקידום מעמד האישה פרסה עליו את כנפיה זה בעצם כל הנושא של הקהילה ההומו-לסבית, שהולכת ומתרחבת. האם בעצם, בנוסף לפגיעה בנשים, אנחנו רוצים גם לפגוע בכל הקהילה הזו, שהרי אין שום ועדה אחרת בכנסת שדנה בקהילה הזו – בזכויותיה, במצוקותיה ובכל מה שקשור אליה?

למה?

כי אין.

מי החליט שאין?

אני אומרת שאין. זה בבחינת עובדה, מה זאת אומרת מי החליט?

זו עובדה כי זה הלך לשם.

חברת הכנסת גבריאלי צודקת.

אני לא מתווכח על העובדה, העובדה בהחלט נראית לי. אני מנסה להבין את ההיגיון למה נושא מהסוג הזה - - -

אנשים, מתוך אמפתיה ובסולידריות של מקופחים, משכו את זה לוועדה. זה לא משנה הסיבה, זה פשוט נמצא שם.

לגבי נושא הדיון בוועדות – אני חברה בוועדת הכנסת, אני רואה כאן את המחלוקות- שלא לומר מלחמות חורמה – שמנהלים כאן יושבי-ראש הוועדות כדי למשוך הצעות לסדר שהגיעו מהמליאה ושיש עליהן מחלוקת, אז לבוא ו"להאשים" את הוועדה לקידום מעמד האישה שהיא מנסה למשוך כמה שיותר נושאים אליה – קודם כל, זה טבעי. שנית, בעניין של לוחמות בצה"ל, הרי ברור לחלוטין שבוועדת חוץ וביטחון התוצאות שתתקבלנה לא ייטיבו עם נשים ובטח לא יגיעו לאותן תוצאות כמו בוועדה לקידום מעמד האישה.

לו נושא של פיטורי נשים הרות היה צריך להיות נדון בוועדת העבודה והרווחה – אותו דבר. אף אחד בבית הזה ובכלל, לא יכול לדאוג לנשים - - -

חברת הכנסת גבריאלי, ברשות היושב-ראש, אני נותן לך הזדמנות לענות לי. נושא הריון הוא ייחודי לנשים, נושא בריאות הוא לכל האוכלוסייה.

בריאות נשים ייחודי לנשים.

יש בריאות של הגבר ויש בריאות של האישה.

לקח הרבה שנים עד שהבינו שיש דבר שנקרא בריאות נשים.

אין ספק.

למשל, גינקולוגיה אין לגברים.

גם בהתייחס לדברי חבר הכנסת רשף – יש נושאים של עונשי מינימום. זה דבר שחייב להיות נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט.

זה לא יכול להיות נדון בוועדת חוקה, חוק ומשפט, מהטעם הפשוט שכאשר מגיעים תיקים של אונס ושל עבירות מין – שמה לעשות, מספר הקורבנות הגבוה ביותר הוא עדיין של נשים – זה דבר שצריך להיות נדון בוועדה לקידום מעמד האישה, עם כל ההיבט החוקי והחוקתי של הנושא הזה.

לגבי ההשתתפות בוועדות – כמעט וחשבתי שאדוני תמים. באמת, אנחנו יכולים לחשוב שלו תתבטל ועדה או ועדה וחצי, אז ההשתתפות בוועדות תגבר? לטעמי זה לא כך, ויש באמת למצוא פתרון אלטרנטיבי – או לעבוד בימים נוספים, או לעשות מעין לוח – שזה דבר הכרחי, בלי שום קשר לביטול שתי הוועדות הללו – כדי ששום ועדה לא תתנגש עם ועדה אחרת וכל חבר כנסת יוכל למלא את תפקידו בצורה טובה יותר.

ולסיום, אני רוצה להתייחס לטיעון התקציבי. אדוני אמר שכל ועדה עולה 600,000 שקל בשנת תקציב. החיסכון – ואני כן מודעת לחשיבות של החיסכון – של 600,000 השקלים אל מול ביטול הוועדה לקידום מעמד האישה, אני לא בטוחה שזה עומד טוב אחד מול השני. אולי כדאי לנו קודם כל לבדוק כל מיני ועדות חקירה פרלמנטריות שהקמנו, ומשום-מה עבודתן לא נסתיימה ונוצרת כפילות בינן לבין ועדות שהוועדה הזו אישרה את קיומן.

המליאה אישרה את קיומן, אבל את צודקת במאה אחוז בעניין זה. לא יכולה להיות ועדה פרלמנטרית קבועה עד אין קץ. כל ועדה פרלמנטרית צריכה להסתיים עם סיום הקדנציה.

עם סיום עבודתה. בינתיים יש ועדות חקירה פרלמנטריות שלקחו את הכותרת הראשית שלהן וממשיכות.

אין ספק שזה קל וחומר, בן-בנו של קל וחומר.

אדוני היושב-ראש, חברי הכנסת, אני בטוחה שיש צורך בשינוי מבני של ועדות הכנסת, אבל השאלה איך עושים את זה.

בסוף הכנסת ה-15 אברהם בורג, משום מה, החליט לבטל את ועדת העליה והקליטה. אחר כך החליט לצרף לוועדת העליה והקליטה את נושא העובדים הזרים.

אנחנו, ישראל בעליה, אמרנו לו שאולי גם נצרף את נושא הסחר בנשים – שיהיה הכל: גם עליה, גם עובדים זרים וגם סחר בנשים.

מה אני אומרת כאן, אדוני היושב-ראש? השינוי הוא הכרחי, אבל איך עושים את זה? – במחטף או אחרי מחקר מה עושים בחוץ-לארץ. בהתייעצות. זה בית, אנחנו כולנו מחליטים כאן. אני אפילו חושבת שמוסרית, אין סמכות לוועדת הכנסת לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה.

אין לה סמכות, רק המליאה יכולה.

האקטיביזם הזה, על בסיס של קיצוצים בתקציב – אני חושבת שאין לזה הסבר. צריכים לשבת ולחשוב – קודם כל, למעמד האישה אולי לצרף גם את זכויות הילד, גם את זכויות המשפחה משום שאלה נושאים שהם כרוכים ביחד.

גם אני לא יודעת איך להופיע בפני ארגונים בין-לאומיים של נשים – גם מעמד האישה זה מענה לארגונים חזקים של נשים של מדינת ישראל. אני חושבת שגם בנושא של ועדות אחרות, אם לעשות רפורמות – אז לחשוב מה לצרף. לבטל נושאים זה לא נכון. זה גם קשור לדימוי הכנסת. אתם לא יודעים איך זה פגע במעמד הכנסת – אפילו הכוונה לבטל את הוועדה למעמד האישה.

מה שאני מציעה – לא בחיפזון – לשבת ולחשוב בתבונה ובחוכמה איך לעשות את הדברים.

אני מאד מקווה שדבריי לא יישמעו כפגיעה, חלילה, ביושב-ראש הכנסת. אני לא חושב יש מישהו כאן שרוצה לפגוע בו, ודאי שגם אני לא רוצה ומעונין לפגוע, אבל אני חושב שהעמדת הדברים כפי שמעמידים אותם זה בהחלט פוגע בחברות שבין החברים ובין הסיעות.

אם נשים לב, גם לגבי הדיון בביטול הוועדה לקידום מעמד האישה – בדבריך, ואולי לא שמת לב – אבל ארבע או חמש פעמים אתה התנצלת שלא התכוונת לפגוע בוועדה הזו, אבל בכל אופן חשבת, בעצם העניין שאתה היית צריך להתנצל כמה וכמה פעמים, כי כך זה בסופו של דבר נקלט. כך זה נקלט – ובדברי ימי הכנסת כך זה יירשם – נניח בעוד חמש-עשר שנים, כשירצו לדון על הוועדות, זה יירשם.

כשאתה תהיה נשיא, יזכירו לך את זה.

אני לא מתכוון לפגוע, אבל התוצאה של ההתבטאות הזאת שאתה רוצה לבטל את הוועדה הזו - ואני גם מתייחס לוועדות האחרות, אבל כרגע אנחנו מדברים על הוועדה למעמד האישה - בדברי ימי הכנסת זה יירשם שיושב-ראש הכנסת בשנת 2003 - זה התחיל בתשס"ג ונמשך בשנת תשס"ד - רצה לבטל.

אני גם לא חושב שזה מכובד - ואני לא רוצה לפגוע - אבל זה לא מכובד להשתמש בנו ולהגיד לנו זה עולה 600,000 שקל. אני יכול לבוא ולומר כמה כסף עולות כל המשלחות שהכנסת מוציאה, יהדות התורה אף פעם לא נסעה.

אל תדאג. זה הולך להצטמצם באופן דרמטי.

אני חושב שלא בזה כנסת ישראל תיוושע ולא מזה ביבי נתניהו וקופת המדינה ייוושעו מכך. להגיד לנו: תצמצמו ועדות כי זה עולה 600,000 שקל - אני לא חושב שזה הדיון.

אתה גם בדבריך הזכרת שתי מפלגות שהנה הן נמצאות בקואליציה והן לא שולחות את החברים שלהן לוועדות - הזכרת את שינוי והזכרת את הליכוד - אז אם זו בעיה של ליכוד ושינוי- - -

לא אמרתי שלא שולחים. דיברתי על חברי הכנסת הפעילים העומדים לרשותם.

אמרת שלשינוי יש שישה שרים - תיקנו אותך שיש חמישה שרים - ואז אמר לך יושב-ראש הוועדה שגם בליכוד הבעיה הזו. אם לכם אין בעיה - אולי תפרידו בין הקואליציה לאופוזיציה, שלאופוזיציה תהיה זכות לשלוח חברים ולקואליציה אולי לא מכיוון שלליכוד, מתוך 40 חברים יש להם 11 שרים.

עד עכשיו דיברת ברצינות.

אני לא הבנתי מה אתה לא הבנת.

אני הבנתי מדבריך, שיכול להיות שיש הבדל שבקואליציה - חבריה עסוקים כי חלק מהם שרים - - -

מה שהוא אמר זה שבאופוזיציה המפלגות מאד קטנות, ואפילו לקואליציה יש בעיה.

- - -

אני מציעה לשניכם להתרכז בנושא.

אדוני היושב-ראש, אמרה יושבת-ראש סיעת העבודה שהחלוקה נעשתה על סמך חלוקה בין מפלגות וסיעות, והיה טוב לקיים את הדיון וגם את האמירה הזאת שרוצים לבטל ועדות בין ראשי הסיעות - אנחנו עכשיו במרכזו של דיון ובעוד שבועיים יזכירו לך שבעצם קיימנו דיון כבר על ביטולן של ועדות - - -

חבר הכנסת פרוש, אני לא יזמתי את הדיון. חברת הכנסת גלאון יזמה אותו.

לא על הוועדה לקידום מעמד האישה, אבל בדבריך גם דיברת על ועדות אחרות. צדקה חברת הכנסת דליה איציק שלא אלה הם פני הדברים, לא כך צריכים לקיים את הדיון. החלוקה נעשתה כולל את החלוקות של הוועדות האלה - שהן ועדות סטטוטוריות - ולכן צריכים למצוא דרך אחרת איך לקיים את הדיון, אבל ודאי שאני מתנגד לביטולן של הוועדות האלה.

שמחתי למצוא את חבר הכנסת פרוש שהוא תומך בוועדה למעמד האישה. לא ראיתי נשים חרדיות בכנסת - אני כנראה לא אראה את זה עוד הרבה שנים - זאת הוועדה היחידה, מכוח יוזמה שלנו, שתיכנס למצב של האישה החרדית בחברה החרדית, וכל הנושאים שעולים לגבי האישה בחברה החילונית קיימים גם בחברה החרדית, ומתחת לשולחן - כולל אלימות, כולל מקלט, כולל התנהגות בתוך המשפחה.

למה, זה הדיון?

לא. אני רק אומרת - אתה כל כך נלחם, אני לא ראיתי מה אתה עושה למעמד האישה.

מי שמבין, יודע שלא על זה אני נלחם - - -

בזעיר אנפין זה קיים ויש טיפול בצורה אינטנסיבית וטובה, ויש מערכות.

יכול להיות אבל אנחנו לא יודעים על זה. נדמה לי שיש כאן "מקיר לקיר" הסכמה שאסור לבטל את הוועדה למעמד האישה, מכל הבחינות. לא נשמע דבר אחד, חוץ מעניין תקציב מינימלי- שגם הוא בטל בששים - יש הסכמה כללית שזה נושא חשוב, בראש סדר העדיפויות, וכדאי לשקול צירוף של זכויות הפרט - זה ההומואים והלסביות - וכדאי לשקול את זכויות הילד שזה חשוב באותה מידה לאותה ועדה, ולעשות את זה זכויות האזרח, זכויות הפרט.

זה רעיון מעניין. את מציעה לצרף את מעמד הילד למעמד האישה.

אני מציעה, צריך לשקול את זה.

זו טעות גדולה.

שתי הדוגמאות שיושב-ראש הכנסת הביא לגבי שירות נשים בצה"ל - שזה צריך להיות נדון בחוץ וביטחון, ועונשי מינימום שצריך להיות נדון בוועדת החוקה, חוק ומשפט - וכבר הזכירו זאת ואני רוצה לחזק, שדווקא לא שם הנושאים האלה צריכים להידון.

בוועדת החוץ והביטחון מה יגידו לנו? אני יושבת שם בוועדה, יבואו אלופי צה"ל, ראשי אכ"א, ויגידו: העלות היא כזאת וכזאת, התועלת היא כזאת וכזאת, לא שווה הגיוס הזה. כאשר זה יידון בוועדה לקידום מעמד האישה, הראייה בכלל תהיה בכיוון אחר. יכול להיות שאישה לא צריכה לסחוב 25 קילו, כמו גבר, יכול להיות שהיא לא מסוגלת, אז היא תסחוב 20 קילו, מה קרה? אז היא לא יכולה להיות לוחמת? נהפוך הוא.

צריך מחשבה אחרת, מכיוון אחר - לא בשטנצים של הוועדות הקבועות. אותו דבר לגבי עונשי מינימום.

מי אמר שאישה לא יכולה לשאת 25 קילו?

זו היתה הטענה בעיתונות, זה לא משנה.

- - -

תודה רבה. אני מבקש לא לקיים דיון סביב השולחן.

יש בעיה בכך. איפה צה"ל יבוא בפני הוועדה למעמד האישה?

למה לא? אם היא תהיה חשובה ומשמעותית - כן, למה לא?

או.קיי. ואז תהיה בעיה שיבואו ויאמרו: יש עניין של שיתוף פעולה בין חיילים שהם גברים.

בוועדת החוץ והביטחון צה"ל רואה את העניין בצורה שלמה. הנושא של גיוס נשים לצה"ל או שיתופן ביחידות לוחמות הוא נושא שצריך פוקוס, זאת אומרת הארה בעניין הגדול. בנושאים הספציפיים צריכים שהוועדות המקצועיות - הוועדות המתייחסות לנושאים עצמם - הן שידונו. להפך. גם אם משאירים את הוועדה למעמד האישה - לא צריך שהיא תפרוס את כנפיה בבחינת תפסת מרובה לא תפסת.

אני רוצה לומר - אתמול היה בכנסת בוועדת המדע יושב-ראש אינטל עם אשתו. מי זו אשתו? טייסת קרב לשעבר, יושבת-ראש הרשות לשדות תעופה לשעבר. אצלנו, כדי שאישה תהיה טייסת - מה שבארצות הברית מובן מאליו - היו צריכים לפנות לבג"ץ, והיום שוב שוקלים את זה מחדש אם זה כן הצדיק את עצמו או לא.

זו נקודת מבט אחרת. זה לא הוועדות המקצועיות של הצבא. זו נקודת מבט אחרת.

זה בעיקרון.

ורק הוועדה למעמד האישה יכולה להביא את זה לידי ביטוי.

אני שקלתי לא להגיע לישיבה היום ולא למצוא את עצמי נמצאת כאן עם מרבית חברות הכנסת של כל סיעות הבית, ולהצטדק מדוע מגיע לנשים ועדה לקידום מעמד האישה.

מה גרם לך לשנות את עמדתך?

גם עצם הישיבה שלי כאן - אני מרגישה יחס אמביוולנטי לעצם היותי כאן בישיבה, ועצם זה שאנחנו צריכות בכלל להתנצל או להצטדק - -

אף אחת לא הצטדקה, אני מוכרח לומר.

- - סביב ההיבטים של הוועדה לקידום מעמד האישה ולהתחיל להסביר את החשיבות שלה.

אני רוצה להבין בבקשה.

אל תפריע לי, אני באמצע דברי.

אבל אני מנהל את הדיון.

אז מה, נהפוך את זה לעימות הידוע?

לא, אני מנסה להבין - - -

למה אתה מפריע לי לדבר? לא הפרעת לאף אחד עד כה.

סליחה. אני מנסה להבין למה בגלל הבקשה שלך דחינו את הישיבה הזאת בשבוע ימים.

מכיוון שהנושא נדון כשהייתי בירדן במשלחת נשים, כיושבת-ראש הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני רוצה לומר בהיבט הזה, שפשוט זה זילות של הוועדה - עצם הדיון - אני רואה בזה דבר שהוא דבר בעייתי מבחינת הנושא הזה.

את מטיחה כלפי חברת הכנסת גלאון?

לא, לא, ממש לא. אני מטיחה את זה כלפי כל אחד על מצפונו.

אני. אני שנעניתי לבקשה וקבעתי את זה על סדר היום.

אני מעלה את זה, כל אחד ומצפונו. ראיתי כאן את מה שלא רציתי לראות בהיבט שאנחנו צריכות להסביר מדוע.

אני חושבת שאנחנו כבר נמצאים בעידן שמעבר, אני חושבת שעצם ההישגים של הוועדה לקידום מעמד האישה מדברים בעד עצמם. בטח ובטח לא הייתי סומכת על כמה מחברי הכנסת הנוכחים כאן שהם אלו שיובילו את הנושאים שקשורים לכל מה שקשור לקידומן של נשים, ואנחנו נחשפים לזה ביום-יום.

אני רוצה לומר יותר מזה. מנו כאן את כל הפעילות של הוועדה והציגו כאן את כל הנתונים. אני חושבת שהדברים האלה הם לא נסתרים מעיניו של אף אחד לפני שהוא מעלה רעיון כזה או אחר בהיבט הזה.

דיברו כאן על צבא, דיברו כאן על דברים שאנחנו כל פעם מחדש, כנשים, מתקדמות קדימה ורוצים לקחת אותנו אחורה. אולי מכיוון שאם אנחנו בסיורים שלנו כאן - והציגו כאן קודם את המשלחות הפרלמנטריות - - -

טוכפלד, תוציא בבקשה את מכשיר ההקלטה מהחדר עכשיו. אתה יכול להישאר, מכשיר ההקלטה מחוץ לחדר בבקשה.

במשלחות הפרלמנטריות - כן, בין היתר נחשפנו לעצם קיומן בעולם הרחב של נשים שהן שרות לקידום מעמד האישה, כך שלא רק מקבלים ביטוי בהיבט הפרלמנטרי אלא זה גם מקבל את ההיבט הביצועי, שאז אולי אנחנו נמצא את עצמנו לא מגיעות למצב שכל פעם כשמקבלים החלטות בממשלה, אז לא רואים את הנושא של הנשים ואז אנחנו נחשפות כל פעם לקיצוצים ולקיפוח כואב והולך ולפגיעה ישירה בנשים.

כאן אני רוצה לומר בצורה ברורה - הוועדה לקידום מעמד האישה תמשיך להתקיים. כמו שאמרתי קודם, אולי הדיון צריך להתבטא באיך בכלל מעלים את זה לדיון ולא לקיים על כך באמת דיון.

אני חושבת שהדברים האלה - מניסיונכם העשיר, חברי הכנסת הוותיקים - בטח ובטח לא הייתי מצפה שהנושא יעלה, ואם היתה פה בחינה אובייקטיבית של הפעילות של הוועדה לקידום מעמד האישה, אז היינו רואים איך באמת משדרגים את הנושא של הוועדה ומעלים אותה מפאתי המרתף כאן לחזות ולעיני כל באי הבית, כדי שכל החלטה שתתקבל בבית הזה - יראו מול עיניהם גם את הנשים ואת הקיפוח בנושא הזה. תודה.

האם אני יכול להבין מדברייך, גברת גמליאל, שאת מבקשת להסיר את הנושא מסדר-היום? מה שאני הצלחתי להבין זה שאת מבקשת להסיר את הנושא מסדר-היום.

אני מבקשת להסיר ממחשבותיכם את הנושא הזה.

אין דבר כזה. אנחנו לא יכולים. המנגנון היחיד שאני יכול לנקוט בו זה להסיר מסדר-היום. יכול להיות שעוד חצי שנה אני גם אוכל להגיע למצב שאני אוכל להסיר מהמחשבות של אנשים משהו. לא בשלב הזה.

במידה שיושב-ראש הכנסת - - -

אני מבקש לענות לשאלה שלי.

אני אענה לך על שאלתך.

חברת הכנסת גלאון ביקשה להציב נושא על סדר-היום, ואת מבקשת להסיר אותו - כן או לא. אם את מבקשת להסיר אותו - - -

אני מבקשת לשמוע מיושב-ראש הכנסת - - -

יושב-ראש הכנסת דיבר, את לא כיבדת אותו בנוכחותך - מטעמים שלא ברורים לי, אבל אמרת ששקלת.

אתה מדבר בשמו כרגע, אם לא שמת לב .

סליחה, אני מנהל את הדיון.

הוא ענה כאן על הרבה שאלות מסביב - - -

הוא לא ענה לאף שאלה. הוא פתח ודיבר משך 40 דקות, את לא היית כאן.

אני שמעתי את כל מה שהוא אמר, למרות שהוצאת את העוזרת הפרלמנטרית שלי.

סליחה, לא הבנתי. איך שמעת מה שהוא אמר?

שמעתי כל מילה. עדכנו אותי on line, יש לי את זה גם בכתובים כאן, אם אתה לא יודע.

לענייננו, אני רוצה - - -

האם העוזרת הפרלמנטרית שלך שידרה לך מחדר הוועדה את מה שנאמר פה בחדר הוועדה?

האם אני נמצאת בוועדת חקירה פרלמנטרית?

תודה רבה. את מוכנה לענות על השאלה אם את רוצה להסיר את זה מסדר-היום או לא?

אני לא חייבת לענות לך לשום שאלה - - -

תודה רבה. הדובר הבא, חבר הכנסת גדעון סער.

שובניסט היית, ונשארת.

אני מבקש ממך לעזוב.

זה היה משפט מיותר, גילה. זה היה משפט מיותר, זה גם לא נכון - -

אני חוזרת בי מדבריי.

- - וצריך למחוק אותו. נמאס לוועדה הזאת מהעימות בינך לבין רוני בר-און. נמאס. קצה נפשנו - - -

סליחה, על איזה עימות אתה מדבר? על איזה עימות אתה מדבר? אני לא מקבל - - -

תן לי להמשיך.

- - גם אם אתה צועק, אני לא מקבל את זה. לא היה פה שום עימות - -

אבל תן לי להמשיך.

- - היתה פה התנפלות מכוערת.

אבל תן לי להמשיך. אני רוצה להבהיר - הרגשנו מאד לא בנוח משך עשר הדקות האחרונות, גילה. את נכנסת באיחור, ועכשיו סתם לזרוק מילה של שובניסט - סתם ככה - מיותר לחלוטין.

את מביכה את כולנו בוועדה. מאד לא קולגיאלית.

חזרתי בי מדבריי, אני מוחקת את זה מהפרוטוקול.

זה מה שייכנס לתקשורת, בדיוק.

כל הדיון בסוף יהיה שרוני בר-און שובניסט.

מה לעשות, האמת כואבת.

את טעית, גילה. האינטרס של כולנו שנבטל את הצעתו של היושב-ראש, שאנחנו מכבדים אותו.

אדוני היושב-ראש, אני מבקשת - אני, שיזמתי את הישיבה, אני אומרת ואני מרגישה רע מאד - אני פונה לחברת הכנסת גמליאל - אני חושבת שבדברים האחרונים שלך שמטת את השטיח מעצם הדיון שלנו, מעצם החשיבות של הוועדה שאת עומדת בראשה - ואת עומדת בראש ועדה חשובה.

הרי אפשר כך להתלהם. אני פתחתי את הדיון, יכולתי להגיד: יושב-ראש הכנסת שובניסט ויושב-ראש הוועדה שובניסט , וכולכם חבורת גברים שכל מה שמעניין אותם זה רק לחסל את הנשים, אז מה הרווחנו בזה?

אנחנו יושבים כאן גברים ונשים, במשך קרוב לשעה ויותר, ומנסים להגיע לאיזשהו מצב- וכולם מדברים וכל אחד מתאפק - ובסוף זה כל אחד: אתה שובניסט ואתה שובניסט, וזה מה שיוצא.

אני רוצה להגיד - אני הערכתי מאד את זה שיושב-ראש הוועדה, שפניתי אליו, הסכים למחרת ומיד לקיים את הדיון. אנחנו דחינו אותו בגללך, על-פי בקשתך, ואני כיבדתי את זה ואני חשבתי שאת צריכה להיות בדיון הזה כיושבת-ראש הוועדה.

לבוא עכשיו ולהפוך מהוועדה הזאת זירת התגוששות - אנחנו מדשדשים פה במי-אפסיים, מתגוששים ומטילים בוץ - על מה? על דיון שצריך להיות דיון עקרוני בתפקידה של הכנסת, בתפקידה של הוועדה, במהותו של המאבק לקידומן של נשים.

הרי מה ייצא בסוף? הוא שובניסט, היא זה, הוא זה. אני מבקשת לסגור את הדיון.

אני גם רוצה להגיד לך יותר מזה, גילה - ברשותך, אם אפשר - העניין הזה שכל מי שאומר משהו - אני מציעה גם לא להשתמש בביטוי הזה יותר מדי, אחרת הוא הופך להיות זול והוא חסר-ערך. צריך גם לדעת להבחין מתי זה שובניזם, מתי זו סתם אמירה, מתי גם אישה היתה אומרת ולא היית אומרת לה את זה.

אני מציעה לא לעשות את זה, אני בטוחה שאת באה מטוב, אני בטוחה שזה מאד כואב לך ואני בטוחה שמאד אכפת לך, ואני בטוחה שאת גם מאד אוהבת את הנושא ואת מאד מחויבת לו, אבל אני אומרת לך את זה - כמי ששמע אותך משתמשת כמה פעמים - לא שמעתי אותך משתמשת בכך על אנשים אחרים כשהתנפלו על שרות לשעבר, על חברות כנסת שיסתמו להן את הפה. לא שמעתי אותך מאד בולטת.

חברות הכנסת הוותיקות - --

גילה, אני מציעה לא להפוך את זה לעימות אישי. גילה, תקשיבי, תפסיקי להפוך את זה לעימות אישי.

תפסיקי את להפוך את זה לעימות - - -

זה לא מעניין אותנו, ובגלל זה חלק מהחברות לא באות לוועדה. חלק מהן לא באות לוועדה רק בגלל איך שזה מתנהל, אז אני רוצה שתדעי את זה.

לא ראיתי אותך מגנה באותה צורה - - -

אדוני יושב-ראש הכנסת, מכובדי יושב-ראש הוועדה, אני מסכים עם עיקר דבריו של חברי, חבר הכנסת רשף חן.

מחד, יש טעם רב בדברי היושב-ראש, שהוא מתייחס לכלל ועדות הכנסת ולצורך בצמצום - הן מטעמים תקציביים והן מטעמים אחרים שקשורים בנוכחות - ומאידך, אינני יכול להסכים לביטול הוועדה לקידום מעמד האישה, ובזה אני מצטרף לכל הדוברים האחרים.

נאמר פה בשולי הדברים על-ידי חלק מהדוברים שבמדינות מערביות מתקדמות יש מיניסטריון לקידום מעמד האישה. אנחנו, במהלך כהונת הממשלה היוצאת, הקמנו לראשונה ועדת שרים למעמד האישה, עכשיו הוקמה פעם שנייה ועדה כזאת, ואני חושב שזה חשוב.

אין לנו יכולת לעשות לגבי ועדה למעמד האישה מה שניתן אולי לעשות לגבי חלק מהוועדות הבלתי קבועות - אולי אפילו גם לגבי ועדה כזאת או אחרת שהיא קבועה, להפוך אותה לוועדת משנה של ועדה קבועה אחרת - במקרה הזה זה פשוט לא בא בחשבון.

לכן, אני מציע שהנושא הרחב - כפי שהצעת, אדוני היושב-ראש - נדון בו בפורום ראשי סיעות, שיקול דעת פרטני. אם כל אחד מאתנו יבוא לדיון עם מחשבה פוליטית ועם מי מכהן בראש כל ועדה, יהיה לנו קשה מאד גם להתכנס - גם בדברים שיש עליהם הסכמה.

אני חושב שאנחנו צריכים לבוא ולחשוב, אדוני היושב-ראש - וגם לזה אני חושב שיש היבטים תקציביים - איך אנחנו - אם אנחנו רוצים שבאמת הוועדות יכובדו במספר סביר של משתתפים, גם מגבילים מספר ישיבות. כאשר כל ישיבה מתכנסת כל יום - כל ועדה - זה באמת בלתי אפשרי.

דבר נוסף שצריך לשקול אותו הוא קיום מועדים לסיום עבודה של ועדות חקירה פרלמנטריות. העניין הזה עלה פה קודם על-ידי חלק מהדוברים. אני חושב שאם קוצבים מועד כזה, יוצרים מצב שבו יש ערך לתביעות של ועדה כזאת, למסקנות ולהמלצות של ועדה כזאת.

לסיום, אדוני היושב-ראש, אני שמעתי אותך מספר פעמים מתאר את הליך בחירתו של הנשיא הקודם, חברנו משה קצב - איך כאשר הצעת את שמו, אפילו באופן בלתי מתואם אתו, ועל כן אני שמח שלא הגבת על ההערה שהעירו פה קודם ולא שללת אותה, ומבחינתנו אנחנו רשמנו לפנינו את הדבר הזה, ונפעל בהתאם.

אל"ף, אני מאד מצרה, חברת הכנסת גילה גמליאל, על האמירה הזאת שלך בימים אלה שאנחנו כל כך שוקדים על התדמית של הכנסת – אמירה כזאת היא רק מיותרת ובוודאי היא מסיטה את הנושא העיקרי שהוא על סדר היום.

אני מסכימה, רובי, שצריך באמת לבצע קיצוצים ובוודאי אנחנו צריכים לתת דוגמה לכך- אנחנו כאן בכנסת – אבל יש סדרי עדיפויות, וכמובן יש מחירים והשלכות.

ואני משוכנעת שהחלטה כזאת לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה, גם תפגע בציבור הנשים, כשלדאבוני, היום כשאתה פותח עיתון אתה רואה שלמרות כל העבודה הנפלאה שנעשתה במהלך 12 השנים האחרונות, עדיין נשים סובלות ממצוקות, מבעיות שלא באו על פתרונן, ולדאבוני ימשיכו ויתקיימו, ואנשים צריכים שתהיה להם את הבמה הזאת.

לא יעלה על הדעת שכל פעם שיעלה נושא כזה – בין אם מדובר באלימות, או בהטרדה, וגם כמובן בנושא החשוב שקשור להעצמת נשים – תהיה מישהי שתימצא באיזושהי ועדה ותמצא לנכון להעלות את הנושא על סדר היום. אני כבר ישבתי בפורומים כאלה, בדירקטוריונים, והיתה שם מישהי שתמיד העלתה את הנושאים האלה, ואני זוכרת את ההתייחסות אליה. אני חושבת שזה יכול מאד-מאד לפגוע בנושאים המהותיים עצמם.

כמובן, גם תהיה פגיעה בתדמית של הכנסת משום שיבואו ויגידו – ואולי אני אפילו אגיד דבר פוליטי, למרות שלא התכוונתי – אבל יגידו: שוב בממשלה הזאת בעצם פוגעים בחלשים, ולא הייתי רוצה שאנחנו נגיע לאמירות האלה שהן לא ענייניות.

מצב הנשים בישראל לא מאפשר לנו לוותר על הוועדה הזאת. אני מאמינה שנושאים רבים יתמוססו אם לא תהיה את האפשרות לקיים את הדיון.

אני מאד מסכימה שצריך באמת לעשות סדר. יכול להיות שצריך להחליט שבנושאים כאלה ואחרים הוועדה לא תדון. חשוב מאד – וזאת הערה כללית – לבנות לנו את סדר היום בוועדות כך שבאמת נוכל להיות בכל הוועדות שבהן אנחנו חברים. קשה להגיע לוועדה הזו, כמו לוועדות אחרות. אני לדוגמה נמצאת בוועדת הכספים, ואי-אפשר להגיע לוועדות אחרות, וכאן יש מערכת שעות שאני מאד-מאד מקווה שבדיון אחר אתם תפתרו את הבעיה, כך שכל חברי הכנסת שרוצים להגיע לישיבות – יגיעו.

שקלתי בעצם לפני הישיבה וחשבתי אולי להעלות רעיון שנקרא שינוי שם הוועדה ואולי קצת תוספת סמכויות – לקרוא לה ועדה לענייני משפחה.

- - -

אני חוזרת בי מההצעה הזאת. אני רק אומרת שהבנתי ממי שבאמת הרבה יותר מנוסה ממני בעניינים כגון אלה, שאם תוקם ועדה כזאת – בסופו של דבר, הנושא של הנשים עצמו גם כן ייעלם משום שידונו בנושאים אחרים וייתכן ואפילו יגיעו לנושאים פוליטיים.

אם זה משפחה, בדרך כלל זה גם חצי גברים.

לכן, אני מבקשת להתעלם מהרעיון הזה, הוא באמת נשמע מאד הגיוני – הנה, גם ראינו בנושא של איחוד רשויות – כשרוצים לחסוך, מאחדים.

דרך אגב, אני רואה את חבר הכנסת אחמד טיבי מולי ואני חושבת לעצמי – אם באמת תתבטל הוועדה הזאת למעמד האישה, מי יהיה בעצם הפה של כל אותן נשים שהן שייכות למגזרים של המיעוטים? קשה לי לדמיין את הדיון בוועדה שיעסוק בכך בצורה רצינית וימצא את הפתרונות.

לכן, אני מאד-מאד מבקשת, רובי, שתנסה לרדת אולי מהעץ, או לחשוב שוב על הנושא, ואולי לא יהיה צורך באותו דיון.

אני אף פעם לא מטפס על עץ שאני לא יכול לרדת ממנו, אבל אני אומר לך בצורה מפורשת, כפי שאמרתי בתחילת דבריי, שהעניין נתון לפתחכם. אני, אין לי את הסמכות הזאת.

אז שמעת את הדעות של רוב החברים.

לגבי ועדות אחרות – שאינן סטטוטוריות – יש לי סמכות ואני מתכוון להביא זאת לכנסת.

אדוני היושב-ראש, למי שלא הבין את הקשר בין סוגיית הנשיא לנושא, אני אבהיר שאם יהיה נשיא משורות סיעת הליכוד – תיכנס עוד אישה לסיעת הליכוד בכנסת. זה בכנסת הנוכחית- בינואר 2007 הכנסת הנוכחית אמורה לבחור נשיא, למי שלא ידע.

למה שלא תהיה נשיאה?

אני מוכרחה לומר שליושב-ראש הכנסת יש גם את הסמכות וגם את המחשבה שאפשר- ישנן ועדות שאפשר לדון אם שווה שהן תהיינה קיימות או לא, משום שאני מכירה ועדה שהייתי מאד פעילה בה שאני יודעת בפירוש שמחפשים כל שבוע מה כדאי להעלות על סדר היום מרוב זה שהיא מיותרת.

יחד עם זאת, אני מאד בעד פיקוח פרלמנטרי, הרבה ועדות. להיפך – זה מחזק את הכנסת, זה נותן יתר פיקוח.

חבר הכנסת מיקי איתן, זה מפריע לי. אתה לא יכול להיכנס פה להסתובב מאחד לאחד ולהתלחש. זה מפריע לי.

לא הסתובבתי מאחד לאחד. הסתובבתי רק אל אחד.

היית אצל שטרן, עכשיו אצל גדעון סער.

אני רוצה לשאול אותו משהו דחוף.

תודה. אני מפסיק את הדיון לחמש דקות, תשאל אותו מה שאתה רוצה.

אני חוזר בי.

אני חושבת שדווקא אתה, כיושב-ראש הכנסת, צריך לעודד קיום של ועדות. אנחנו יודעים את החשיבות שלהן – זה פיקוח, זה העלאת נושאים על סדר היום הציבורי – זה כוחה של מערכת דמוקרטית ציבורית שעובדת בצורה יעילה, ואני בטוחה שוועדות הכנסת פועלות יפה וטוב כמו בכל העולם.

זאת הנחה שעוד ניתנת לסתירה, לצערי הרב.

בסדר, אפשר לדון בכך. לגבי הוועדה לקידום מעמד האישה – זאת האחרונה שצריכה להיפגע, חד-משמעית. מי שמדבר על כך, יש בזה חוסר הבנה בסיסי לכל המהות של מעמד האישה, וההערות שאני שומעת כאן – ואני חושבת שגם ההתנפלות על גילה היא קצת מוגזמת, אם לא הרבה מוגזמת.

אני הייתי רוצה להציע שיהיה פה יום עיון על מעמד האישה כי לפי דעתי, הרוב לא מבינים במה מדובר. אני יכולה לגעת נושא-נושא ולהבהיר לך עד כמה מעמד האישה נמצא בשוליים שבשוליים.

אתה דיברת על בריאות נשים. מה ההבדל בין בריאות נשים לבריאות גברים? אתה מכיר הרבה רופאי נשים. אם תשימו לב, רוב העבודה שהיתה בנושא נשים בבריאות, היתה קשורה בעצם למשפחה, לפריון האישה – כל הנושא שאמור בעצם לתרום למשפחה.

פריון האישה לא שייך ב- 50% לפריון הגבר? בתור אדם שהיה בוועדה לקידום מעמד האישה, אני שמעתי שנים רבות- יש איזו סאגה האומרת שתמיד זו האישה, אבל ברוב המקרים זה הגבר.

יושב-ראש הכנסת, אני מציעה – תדבר עם נשים שעברו טיפולי הפריה, למשל – מי סבל וכמה סבל.

אין ספק.

זה דבר שאף פעם לא עולה, לא מדברים בו. אבל תדעו לכם, שרוב תשומת הלב לבריאות נשים במשך מאות שנים היתה בנושא הפריון. זה בעצם להבאה ולהולדת ילדים לעולם, וכולנו בעד.

אבל, בעצם בריאות האישה, התברר שיש לקונה רצינית ביותר בטיפול בבריאות האישה, ואני אתן דוגמה – ותסלחו לי שאני מעט מאריכה כי אני רואה שיש חוסר הבנה בסיסי לנושא.

אתן דוגמה. אישה מגיעה לרופא, הרופא רואה אותה, אומר: שוב היא הגיעה לכאן. למה? כי היא כבר היתה עם הילדים שלה והיא היתה עם בעלה והיא היתה עם ההורים של בעלה והיא היתה עם ההורים שלה. היא אומרת לרופא: הרגשתי קצת מיחושים בצד שמאל בחזה. מה הוא עונה לה? – אולי בעלך הרגיז אותך, אולי הילדים קצת הרגיזו אותך, תיקחי כדור הרגעה, תנוחי בבית.

לזה צריכים ועדה לטיפול ברופא, לא ועדה לקידום מעמד האישה.

כשבא גבר – ואשתו כמובן מגיעה אתו – ואומר שיש לו כאבים בצד שמאל בחזה, מיד משכיבים אותו עם כל המכשור.

אלה רופאים שובניסטים.

מה שאני אומרת אלה לא דברים בעלמא.

חברת הכנסת בלומנטל, את מוציאה את דיבתם של הרופאים. אני הייתי ממליצה לך להחליף רופא. זה לא כך עם כל הרופאים.

אבל היא צודקת. זאת באמת ההתייחסות לנשים.

אני רוצה שתהיה הבנה לנושא הזה, זהו נושא בסיסי. כשבא הגבר, ישר מחברים אותו למכשירים. מה יוצא כתוצאה מכך? גברים מגיעים לטיפול – כשיש להם בעיות לב – הרבה לפני נשים, נשים מגיעות בגיל מאוחר יותר כאשר בעיות הלב שלהן כמעט גורמות לקריסה. אפשר לבדוק ולראות את זה במספרים.

בארצות הברית, בנושא בריאות נשים, נתנו בזמנו – במשטר קלינטון – חצי מיליארד דולר כדי לבחון את כל הנושא, להסיק מסקנות ולקדם את כל העניין. זה קשור למחקר הסרטן, ועוד כהנה וכהנה.

היום ברדיו למשל, איך אומרים לנו תמיד: מה עוד אתן רוצות? עוד פעם נשים. מה את רוצה, מיידלע? אפרופו, נשיא – גם טייסת את רוצה להיות? למה לא? אין שום מניעה לכך שאישה תהיה טייסת.

אם מדברים על צה"ל, בואו נבחן נשים לתפקיד לצה"ל לא לפי שהיא אישה או גבר, אלא נגיד מה דרישות התפקיד – לסחוב 25 קילו? אני מבטיחה לך שנמצא אישה שסוחבת 25 קילו. בואו נראה מה דרישות התפקיד, נציב את הדרישות ואחר כך נחליט אם גבר ימלא אותו, או אישה. זה הבסיס לדברים , זה לא אישה או גבר.

חברת הכנסת בלומנטל, אני יכול להזכיר לך רק את נושא הדיון בבקשה?

אני יודעת ואני חושבת שאני מדברת מאד לעניין, תסלח לי, אדוני. מאד לעניין, כי זה הבסיס, זאת המהות ואני נוגעת בו רק על קצה המזלג. כל נושא שתיגע בו – אתה תראה שיש בעצם קיפוח.

קחו נשים בפוליטיקה, בואו תבחנו את הנושא. למה הנשים עדיין מקופחות? כי אין להן כמעט כוח פוליטי. איפה אנחנו נמצאות? שלוש שרות בממשלה? – ולא הבכירות מביניהן. פה בכנסת – איזה אחוז פנטסטי של נשים, ובאיזה תפקידים אנחנו? אגב, אני מאד מברכת על כך שיש יושבות-ראש סיעה, זה באמת יעלה את הדיון גם בנושא הוועדה לקידום מעמד האישה.

איפה היו כל החברות שלך כשראש הממשלה ככה התנפל עלייך, גם בגלל שאת אישה?

אני הראשונה שיצאתי להגנתה.

נושא נוסף – אלימות נגד נשים. אז אומרים: מה, אין אלימות נגד גברים? נכון, יש גם אלימות נגד גברים. למשל, אולי אני מדברת עכשיו בצורה אלימה, אבל כמה יש? לפי כל הסטטיסטיקות, אולי 10%, כך שאפשר להבין שזה נושא מרכזי.

דירקטוריונים. בואו ניקח נתון סטטיסטי פשוט ביותר. עד שלא היה בג"ץ, עד שבשדולת הנשים לא העלו את נושא הדירקטוריונים – לא היו נשים, כי זה כיף להיות דירקטור. אני מודיעה לכם – כל מי שהיה דירקטור, זה נורא נחמד. יושבים כל החבר'ה, והיום יש חוק חדש – כל חמש שנים מתחלפים, אז מה הם עושים? – אתה בבזק? טוב, אני אתן לך את אל על, קח אתה את בזק.

את טועה בעניין זה. היום, חוק הדירקטוריונים קובע ש- 50% צריכות להיות נשים. אני, כשר, לא היתה לי הזדמנות למנות גבר.

לא 50%. צריכה להיות נציגות של שני המינים.

רובי, זה מה שזה אומר. אלמלא הבג"ץ, אלמלא הוועדה לקידום מעמד האישה, אלמלא הנשים שפעילות כאן בכנסת – ואני מוכרחה לומר: כשאנחנו נכנסנו לכנסת ב- 92', זו היתה פעם ראשונה שכל הנשים יחד נאבקו וזה היה חוצה מחנות שנאבקנו למען נשים בכלל.

ולסיום, צריך להבין יותר במה דברים אמורים. אין נושא שאני אגע בו – קחו ספורט למשל: הרבה הישגים בספורט הישראלי – אסתר רוט-שחמורוב, יעל ארד – הביאו לנו את ההישגים הגדולים ביותר בספורט הישראלי – ורוני בר-און, ישבנו יחד בישיבות, וכמה תקציב יש לנשים בספורט? אפס לעומת הגברים. היום נשים בכדורגל – אלה הנבחרות בעולם.

מה הפלא שמאמן הכדורסל אומר: הבאתי את הזונות מהבית? זאת ההתייחסות.

אנחנו באמת 50% ולכן לא סתם, זאת אחת הוועדות החשובות בכנסת. אני חושבת שהיא נוהלה במשך השנים בצורה באמת יוצאת מן הכלל – הרבה מאד חקיקה, הרבה נושאים שעלו על סדר היום – ונשות ישראל – בזכות הוועדה לקידום מעמד האישה, בזכות ארגוני הנשים, הארגונים שהציבו על מצעם לקדם את הנשים, אפילו בדברים הבסיסיים ביותר, השיגו לא מעט, אבל חייבים להמשיך את המאבק.

לשם כך, בין השאר, חייב שתישאר הוועדה לקידום מעמד האישה. היא רק צריכה לעבור לחדר יותר משמעותי.

אדוני יושב-ראש הכנסת ויושב-ראש הוועדה וכל החברים, קודם כל אני חושב שמן הדיון כאן ברור – ואני דווקא מסכים עם הטענה הזאת – שמעבר לכל הרצון ברפורמה ובהתייעלות, יש גם חשיבות סמלית רבה לקיום הוועדה לקידום מעמד האישה, וכנראה מה שעדיין קשה לנו – אני מדבר גם על עצמי – להתרגל שעצם קיום מיניסטריון למעמד האישה או ועדה פרלמנטרית למעמד האישה מעידים דווקא לא על חולשה בתחום הזה במדינה פלונית-אלמונית, אלא דווקא על קדמה והתקדמות בתחום הזה, וכנראה כך הדברים צריכים להיות.

יחד עם זה, אני חושב שנושא של הגדרת הסמכויות של הוועדה זה נושא מאד-מאד חשוב- לא רק האספקט שהתייחס אליו היושב-ראש של תפסת מרובה לא תפסת – ולפעמים טיפול בחוקים – אלא אני מתייחס לתקופה שבה הייתי חבר בכנסת הקודמת בוועדה לקידום מעמד האישה – חלק מסוים מן הזמן הוועדה דנה בסוגיות שלפחות לדידי בינן לבין קידום נשים בחברה והגנה על נשים, אין כל קשר – לפחות כך אני רואה את הדברים, אבל מה לעשות, הדברים תלויים גם כנראה ביושב-ראש הוועדה.

דבר נוסף שעלה כאן פעמיים-שלוש בדיון ועולה כל פעם ומרגיז מחדש זאת האשליה שאם נרכיב איזשהו לו"ז פלא לוועדות – אז אפשר יהיה להגיע לכל הוועדות. בלי קיצוץ משמעותי במספר ועדות הכנסת אין שום נוסחת פלא, פרט לאותה תמונה ידועה לכולנו של חבר כנסת שנכנס לוועדה, אומר משפט, ויוצא משם בלי אפילו לשמוע את התשובה לצורך העניין של השר שהוזמן לשם, או מי שזה לא יהיה.

לכן, אני אומר – בואו נרד מן האשליה הזאת. רוצים לקצץ את הוועדות – אז יהיה אפשר אולי להרכיב איזשהו לו"ז סביר.

נקודה אחרונה – ואני מבקש לא לקבל אותה כצינית, אלא דווקא שנאמרת בהרבה כאב – מכיוון שכאן יש קונצנזוס נפלא וכולנו נלחמים למען הוועדה למעמד האישה, אדוני היושב-ראש, אני מציע שבשבוע הבא לצורך העניין נבדוק. נעלה את הוועדה לסמים, או זכויות הילד, או עובדים זרים, או כל ועדה אחרת, ומשום-מה – ואני אומר שיש לי רושם כזה – יהיו פה עוד פעם נאומים נלהבים ואותו קונצנזוס למה אסור ולמה בשום פנים ואופן לא ניתן לבטל דווקא את הוועדה הזאת.

לכן, אם אנחנו רוצים לצאת מן הפלונטר הזה – אולי אני חושב שגדעון סער דיבר על זה – צריכים להתכנס בדחיפות יושבי-ראש הסיעות ולהחליט מה כן ומה לא, כי אם כל פעם תעלה פה איזושהי ועדה, אני מבטיח שיהיה קונצנזוס נפלא למה את הוועדה הזאת אסור לבטל. תודה רבה.

מירב הדברים נאמרו, ואני מצטרף לדעת חבריי על כמעט חוסר קיום אפשרות לסגור את הוועדה, אדוני היושב-ראש, ואני אומר את זה לאו דווקא רק בשל הרקע המקצועי שלי.

מספר נושאים, כאשר מובאים לדיון בוועדה למעמד האישה – גם כשהם מתאימים לוועדה אחרת – נניח, נושא פוריות או הפריית מבחנה, או תרומת ביציות - -

אין ספק.

אין ספק שהאווירה, הסביבה, האוהדת של הוועדה למעמד האישה דוחפת קדימה, מקדמת את החוק, תוך כדי שמיעת כל דעה – גם דעה אופוזיציונית להצעת החוק – ואני אומר זאת מניסיון אישי בהצעת חוק דומה של תרומת ביציות בקדנציה הקודמת. גם לפני חודש – דיון בהצעת האוצר לקצץ בטיפולי הפריה.

אני רוצה לגעת בנקודה שחברת הכנסת נוקד נגעה בה, והיא למשל מגזרים חלשים או רבדים חלשים של החברה הישראלית – למשל, האישה הערבייה בישראל – שבדרך כלל, זו ועדה שנותנת להם במה. הרי האישה הערבייה – כמו שאנחנו נוהגים לומר – היא מקופחת פעמיים: פעם בגלל שהיא אישה ופעם בגלל שהיא ערבייה, וזו במה שאסור לסגור בפניה.

אני מתייחס לדבריו של חבר הכנסת אדלשטיין - אני חושב שטוב שהנושא הזה עלה כאן בוועדת הכנסת. אני שייך לאלה שחושב שיש ועדות שצריך לסגור, וטוב עשה היושב-ראש שהעלה את הנושא. לא במקרה שיש הסכמה כללית נגד ההצעה לסגור את הוועדה לקידום מעמד האישה, שיכולה להיות משודרגת הרבה יותר.

לכן, צריך לשקול בכובד-ראש את הצעתו של היושב-ראש לסגור חלק מהוועדות – גם בגלל סיבות תקציביות, גם בגלל סיבות אחרות, וגם בגלל שכל אחד מאתנו יודע שלפעמים אנחנו חברים בוועדות ולא מגיעים אליהן, אלא בישיבת הפתיחה אולי ומטעמים קולגיאליים.

לכן, אני בהחלט מקבל את הצעתו של עמיתי, שצריך לדון בכך בין היושב-ראש לבין ראשי הסיעות ולצאת עם תוצאה שתוציא מההצעה הראשונית את האפשרות לסגור את הוועדה למעמד האישה.

לא אחזור על דברים, אבל יש לי הרגשה שיושב-ראש הכנסת הביע מצב אוטופי. מה זה מצב אוטופי? במצב שבו משקלנו באוכלוסייה – 50% - - -

בתור בער, אני לא יודע בדיוק מה זה אוטופיה.

ידעתי שתגיד את זה, אז הנה אני מסבירה.

תני לי דוגמאות כי אני לא מבין.

כאשר יהיו פה 60 חברות כנסת והן תהיינה משובצות בכל ישיבות ועדות הכנסת ותהיה לנו אישה יושבת-ראש ועדת הכספים, ואולי שרת האוצר תהיה אישה, אולי לפחות ליד שר האוצר תהיה איזושהי אישה – כי לא ראיתי שם בסביבה אישה, חוץ מהפקידות – אז אולי תהיה יותר מודעות לכל הדברים שהחברים והחברות פה העלו.

המצב הוא רחוק מלהיות כזה, ולכן אני מאד מקווה, אדוני היושב-ראש, שנגיע למצב שאתה רוצה להגיע אליו, שלא צריך את הוועדה למעמד האישה. אני חושבת שכולם שותפים פה לרצון להגיע למצב כזה.

המצב כרגע הוא שהיו דיוני תקציב – רק התחילו עכשיו, אבל אני מדברת על התקציב האחרון שהגישו לנו בסוף אפריל – והיה דיון. אני הייתי בדיון אצל שר האוצר, ואמרתי לו: אדוני, אתה פוגע קודם כל בנשים. השאלה שלו היתה: באמת? למה? הוא אפילו לא היה מודע לעובדה שהוא קודם כל פוגע בנשים, וחלק קטן מהנושאים כבר עלה פה ואני לא אחזור עליהם – טיפולי הפריה, קצבאות אמהות חד-הוריות, פיטורים בסקטור הציבורי שזה כמעט הכל נשים, שכר המורים, כשזה בעיקר מורות. יש מספיק נושאים שקודם כל פוגעים בנשים.

ברשותך. האם למשל בנושא פיטורי מורים צריך לא לדון בוועדת חינוך ובוועדת כספים, אלא לגבי מורות בוועדה לקידום מעמד האישה ולגבי מורים בוועדה אחרת?

מה שאני אומרת – כל נושא שהוא בא לידי ביטוי בכל ועדה.

יש עיקר וטפל. לפעמים הם דומים, בדרך כלל לא.

מה שאני מנסה לומר, שאנחנו כנשים רואות דברים שאתם לא שמים לב אליהם – לא בגלל שלא חשוב לכם, אתם פשוט פחות מודעים לכך, לצערנו. יש גברים שכן – רוב הגברים לצערי לא.

לכן, התפקיד שלנו כנשים פה בכנסת להטיל את הזרקור הזה, להאיר אור, על בעיות שמפריעות לנו. הרי מה זה כנסת? זה אוסף של אנשים שמייצגים אינטרסים מסוימים. זה פוליטיקה.

ואנחנו באות, עם ה- 15% המסכנים שיש לנו פה בכנסת, להציג אינטרסים של יותר מחצי מהאוכלוסייה במדינת ישראל – 52%. זה לא דבר של מה בכך. אז אם אתה תבוא ותגיד לי – בכל ישיבה, בכל ועדה, יהיה זרקור כזה – הלוואי. המצב העובדתי הוא שזה רחוק מלהיות כך. כמה נשים יש בוועדת הכספים של הכנסת? אני הייתי צריכה להילחם עם יושב-ראש המפלגה שלי כדי שלפחות חצי מהקדנציה אני אהיה בוועדת כספים. הוא לא הבין אפילו את החשיבות – ולא שהוא אדם לא מבין, אדוני יושב-ראש הכנסת, גם הוא לא נבער מדעת, תאמין לי, כמוך - כי הוא כועס עלי שאני אמרתי לסלק את הבערות בהקשר של ועדת מדע – ואינני רוצה להיכנס לכך. גם ועדת המדע היא חשובה, אבל זה דיון אחר.

אני אומרת – התפקיד שלנו, הנשים, להאיר את המצוקה של הנשים. בכל תחום ותחום יש בעיה עם נשים, ואנחנו רחוקים מאד מלהגיד שהמצב טוב ושנפתרו בעיות הנשים במדינת ישראל.

לכן, כל עוד המצב הוא לא כזה, הוועדה למעמד האישה צריכה להיות. הפתרון – לעשות דברים. זה לא לעשות דיונים כפולים, בוודאי שאפשר לקיים ישיבות משותפות – כמו שמצאו לנכון לקיים ישיבת תקצוב של הצבא עם ועדת הכספים ביחד עם ועדת החוץ והביטחון, למה? כי אלה שתי ועדות חזקות בכנסת, אף אחת לא רצתה לוותר, אמרו נעשה את זה ביחד.





למה לא עושים את זה בתחומים אחרים? בוודאי שאפשר לעשות את זה היכן שהדברים נושקים אחד לשני ומאד מחוברים, ולא צריכים לעשות כפילות. למשל, רציתי להגיע עכשיו לוועדת הכספים, שם מדברים על בז"ן. אני חברה בוועדת הכלכלה וגם שם מדברים כל הזמן על בז"ן. אז איפה להיות? מי צריך לדון במה? אז יש נושאים שהם נופלים על כמה ועדות, ואני חושבת שיושבי-ראש הוועדות – אגב, אני שמחתי שאתה מדבר כנראה ביום רביעי על איך פועלים ואיך אנחנו כחברי כנסת יכולים לפעול – דיון קצת שונה, אבל קשור לענייננו.

חברת הכנסת פולישוק, בחוק של האבות המייסדים של הכנסת, בכל ועדה קבועים הגבולות של הסמכויות. יש דבר שנכנס תמיד במסגרת אותה ועדה. לכן גם אומרים מהייעוץ המשפטי לגבי כל חוק – הוועדה המיועדת לדון להכנה היא הוועדה הזאת והזאת.

אדוני, מה כתוב על ועדת החינוך למשל? כתוב שהיא תעסוק בענייני חינוך, נקודה. לא כתוב שם מילה על אקדמיה, למשל, אז איך תפרש אקדמיה? האם אקדמיה זה חינוך?

החוק להשכלה הגבוהה קובע.

חוזרים לקרב הענקים שהיה בקדנציה הקודמת בין ועדת המדע לוועדת החינוך.

האם אקדמיה זה חינוך? אולי דווקא אקדמיה זה מדע? יש כל כך הרבה נושאים שלא נופלים בהגדרה, ואתה כעורך-דין יודע את זה, אחרת לא היו צריכים בתי משפט במדינת ישראל.

לכן אני אומרת – אנחנו צריכים להפעיל גם שיקול דעת ו"קומון סנס" שלנו כחברי כנסת, ובוודאי כראשי ועדות, ואני אומרת זאת מכיסא של יושבת-ראש ועדה.

הרבה מאד פעמים אני פונה לחבריי יושבי-ראש ועדות אחרים – כמו לגילה גמליאל, כמו לוועדה לאיכות הסביבה וועדת החינוך – ואני אומרת: בנושאים מסוימים בואו נקיים דיון משותף, למה לטרטר את אנשי המקצוע המומחים במדינת ישראל כל יום? למשל, בנושא רעידות אדמה יש אנשים שהופיעו בשלוש ועדות באתו בוקר, הרי זה אבסורד. אז אפשר קצת לשתף פעולה בין אנשים, זה לא פשע – גם בפוליטיקה.

אולי לא פשע, אבל לפי דעתי זו אוטופיה – אם לחזור להתחלה.

אני יכולה להגיד לך שדווקא בעניין הזה אני מאמינה שאפשר לעשות את זה. אני לפחות עושה את זה, ככל שאני יכולה.

הצרה שנושא הוועדות המשותפות הפך להיות שגרה – בגלל ריבוי ועדות. הוועדה לתלונות הציבור, לדוגמה – כל תלונה יכולה לעלות לסדר היום.

אני אזמין אותך פעם לוועדה שלנו רק לראות את הקטטות – כשכבר מחליטים על ועדה משותפת – מי יהיה היושב-ראש.

תאמין לי, אני הייתי בסיפור הזה. לפחות חמש פעמים כבר קיימתי ישיבות משותפות עם יושבי-ראש אחרים – גברים דווקא – ולא היתה לנו בעיה, מצאנו את הדרך. כשרוצים – הכל אפשרי.

אני רוצה להציע – אם צריך לצמצם חלק מהוועדות אני לא מתנגדת. בוועדות הסטטוטוריות בוודאי שאסור לגעת, לגבי היתר אפשר לחשוב איך משלבים אותן כתת-ועדות ועם ועדות אחרות.

אבל, יש הצעה נוספת שאני רוצה להציע וזה לצמצם את מספר חברי הוועדה – חברי הכנסת בכל ועדה. לא אסון אם יהיו שישה חברי ועדה.

אבל איפה יהיה אז ייצוג לסיעות?

אפשר למצוא את הדרך.

לך, ברוך השם, יש סיעה בינונית עד גדולה, ואין לך בעיה. מה תעשה סיעה עם שישה-שבעה חברי כנסת?

אז היא תהיה בחלק מהוועדות.

גם סיעה גדולה לא עומדת בכל הוועדות.

אדרבה, אז עוד לצמצם?

תודה רבה. בזה תם סדר הדוברים של חברי הכנסת, וכרגע אני מבקש לתת את זכות הדיבור לעורכת-הדין גב' הדס תגרי מהאגודה לזכויות האזרח.

שלום. אני אשתדל לקצר כי דיברו ואמרו הרבה דברי טעם לגבי החשיבות של הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני אתייחס לדוגמה אחת לגבי הוועדה למעמד האישה, ואני ארחיב קצת לגבי שתי ועדות נוספות – הוועדה לעובדים זרים והוועדה לזכויות הילד. שלוש הוועדות האלה הן מהוועדות שעומדות היום על סדר היום לביטול.

הדיון כיום הוא בוועדה לקידום מעמד האישה. אני מבקש להתמקד בזה.

אני אתמקד, ואני בכל זאת רוצה לומר מנקודת המבט שלנו – של האגודה לזכויות האזרח – מדובר בשלושה תחומים שעוסקים בהיבטים מאד חשובים של זכויות אדם: הוועדה למעמד האישה שעוסקת בשוויון של נשים; הוועדה לזכויות הילד שעוסקת בזכויות ילדים; והוועדה לעובדים זרים, שזה אולי הגורם הממשלתי היחיד שדן גם בהיבט של זכויות העובדים הזרים ולא רק בהיבט של האכיפה.

הדברים קשורים זה בזה. דיברו פה על הדחוף והחשוב, ורק דוגמה מהשבוע האחרון. דיברו על הנושא של חיילות קרביות, וזו ממש דוגמה מובהקת, כי מתי דנה ועדת החוץ והביטחון בנושא של שירות נשים בצבא, בפתיחת תפקידים חדשים לנשים ובשוויון לנשים בצבא?

השבוע אישרנו שתי הצעות לדיון מהיר.

השבוע, לצערנו – כשקרה אסון, כפי שקרה – אז נושא דחוף עלה לסדר-היום.

לא. זה נקבע בשבוע שעבר – לבקשת חברת הכנסת זהבה גלאון.

זה נקבע ככה אחרי שהצעה שלי נשלחה לוועדה לקידום מעמד האישה. יש שתי הצעות זהות – אחת נשלחה למעמד האישה.

אתה ביקשת.

נכון, כי אני ביקשתי.

אבל בשגרה – מניסיון שהיה לנו כארגונים של נושאי זכויות האדם - אם הנושא של שוויון של נשים בצבא צריך לחכות למועד לדיון בוועדת החוץ והביטחון, ואם הנושא של אלימות כלפי נשים, סחר בנשים, או הטרדה מינית, או נושא של ביטוח בריאות לילדי עובדים זרים, או נושא של חינוך חינם בגיל הרך – אם כל אחד מהנושאים האלה צריך לחכות למועד לדיון בוועדת העבודה והרווחה, זה פשוט לא קורה. אז מגיע דיון אולי אחת לשנה, אולי פעמיים בשנה, קמצוץ מהנושאים האלה – שהם נושאים קריטיים מבחינת החשיבות שלהם גם לנושא של טובת הילדים, זכויות ילדים וחינוך ילדים.

צריך לדאוג שזה לא יהיה כך.

אבל זו המציאות.

לא. המציאות היא לא מחויבת להיות כך.

המציאות היא שהוועדות מתכנסות כך וכך פעמים ויש להן כך וכך נושאים על סדר היום, וועדת העבודה והרווחה עמוסה לעייפה במגוון אדיר של נושאים, וכל אחת מהוועדות – והנושאים האלה הם לא בראש סדר העדיפויות שלהם. לעומת זאת, בוועדות הספציפיות האלה יושבים חברי כנסת שהנושאים האלה הם בראש סדר העדיפויות שלהם, כשזמנה של הוועדה מוקדש לכך, כשנוצר קשר עם הגורמים המקצועיים ועם הארגונים.

ועובדה – נמנו החוקים שקידמה הוועדה לקידום מעמד האישה: חוק למניעת הטרדה מינית – שהוא היום דוגמה בכל העולם לחקיקה מתקדמת בתחום של מניעת הטרדה מינית. והזכירו פה – ואני לא רוצה להעלות זאת כי אני לא חושבת שזה הנושא המרכזי – היוקרה שדברים כאלה מביאים לישראל בעולם, וההפך – מה קורה אם הנושאים האלה לא תופסים מקום; וחוק למניעת הטרדה מאיימת; חוק למניעת אלימות במשפחה; החוק בנושא הרשות למעמד האישה – רק קמצוץ של דברים שלא היו קורים אלמלא הוועדה לקידום מעמד האישה.

אני שוב רוצה להזהיר – למרות שזה לא הנושא המרכזי – בנושא של הוועדה לזכויות הילד ובנושא של הוועדה לעובדים זרים, כי אולי בכל זאת הדיון הזה מוכיח שנושא של נשים, בכל זאת יש לו לובי קצת יותר חזק מאשר זכויות ילדים ומאשר זכויות של עובדים זרים – והנושאים האלה לא מקבלים ביטוי בוועדות אחרות, ולא יכולים לקבל ביטוי, ולכן מאד-מאד חשוב שהוועדות האלה ימשיכו לפעול.

יושב-ראש שדולת הנשים, גב' רינה בר-טל, בבקשה.

תודה רבה. אני רוצה להתייחס בדבריי בעיקר לאדוני יושב-ראש הכנסת, שכיבדת אותנו בנוכחותך באחת מהישיבות החשובות ביותר שהתקיימו בוועדה לקידום מעמד האישה לפני מספר חודשים, כאשר הנושא על הפרק היה הנושא של ייצוג הולם.

אני חושבת שאתה נהנית מדברינו המקצועיים – ואנחנו הערכנו ביותר גם את נוכחותך, גם את מעורבותך, וגם את ההתחייבות שלך. אינך יודע להעריך את גודל ההערכה שרחשנו. יצאנו מן הכנסת חזרה למקומותינו ואמרנו - אחרי כל המאבקים וכל המלחמות – ובעצם זה מה שאני רוצה לומר כאן כרגע גם ליושב-ראש הוועדה.

סביב השולחן הזה ישבו – ועדיין יושבות –מספר נשים שנלחמו שנים רבות להגיע לאן שהגענו, בכל הנושאים שאני לא אחזור אפילו על אחד מהם, והדיון היום בעצם מחזיר אותנו אחורה, ושוב – אני לא אכנס לשום נושא.




נכון נאמר, שפנינו הן גם כלפי פנים וגם כלפי חוץ, והמדינה הזו – יש לה כל כך הרבה בעיות היום, שגם כיצד אנו נראים בעיני הגויים ויהודים במקומות אחרים בעולם – יש לכך חשיבות גדולה, ונושא של נשים היום בכל העולם הוא נושא עקרוני וחשוב בהיבט של חברה אזרחית.

אני מציעה לשקול גם את הנקודה הקטנה הזו, שהיא לאו דווקא קשורה לפוליטיקה בכלל, וגם לא לחקיקה. היא קשורה באמת לחברה אזרחית דמוקרטית ושוויונית.

אני רוצה להאיר את תשומת לבך – ודרך אגב, אני הייתי בישיבות הוועדה לקידום מעמד האישה יותר מכל חברות הכנסת, למעט יושבות-ראש הוועדה לדורותיהן – נושא הייצוג ההולם בחברות הועלה בהארה וכזרקור על-ידי הוועדה לקידום מעמד האישה, ונחקק בוועדת החוקה, חוק ומשפט, ובצדק.

אז תרשה לי להמשיך ולסיים, שבחרתי את הדוגמה הזאת כי אתה יושב כאן, לומר שהדברים האלה עולים כזרקור בוועדה. הוועדה – ואני לא מדברת בשם היושבת-ראש, אני מדברת בשמי – הוועדה תפקידה להעלות את הנושאים האלה על סדר היום, ודברים מסוימים שהיא יכולה לעסוק בהם – היא תעסוק בהם בהיבטים המשפטיים, ציבוריים, וכו', ובנושאים אחרים – כבוד יושב-ראש הכנסת ואנשים אחרים...

אני חשבתי שאת רוצה לומר יושב-ראש כנסת - בתקופתך כחבר כנסת וכחבר ועדה, הבאת לידי הארה של כל כך הרבה נושאים, תדאג עכשיו שכל ועדה בכנסת – לא יירד מסדר-יומה כל נושא ונושא המתייחס לכך. זו גם אפשרות.

לא. זו אפשרות, אבל היא נשללת.

זה לא בידיי, זה בידיכן.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אני מבקשת לסיים את דבריי, ואני מבקשת שדבריי יהיו מאד ברורים. אני מבקשת לומר שלקחתי את הדוגמה הזו כי היא דוגמה טובה, היא דוגמה נכונה. ההתגייסות שלך, כיושב-ראש כנסת, לנושא הזה שאומר: אני כיושב-ראש כנסת רוצה לדאוג לייצוג הולם של נשים במגזר הציבורי, ואחר כך אולי במגזר הפרטי...

ובכל אתר ואתר.

ובכל אתר ואתר – זה בדיוק הנושא, ודוגמאות נוספות כאלה צריכות להיות, ולכן רק הוועדה הזאת – רק הוועדה הזו – יכולה להיות הבית, המקום, ההיכל, החדר, האינסטנציה, ואני אסיים ואני אומר: גם להפוך את הוועדה הזאת לוועדה סטטוטורית – ידידיי, שניכם יושבי-הראש – היה מאבק קשה ביותר. קשה.

מ- 1992 עד 1996 נלחמה קבוצת נשים – לבד, לא היו לה שותפים – להפוך את הוועדה הזו לסטטוטורית, וטוב שכך. וטוב שכך. תודה רבה.

אני רק לא מצליח להבין – אולי גברתי תוכל להסביר - למה כאשר עולה נושא לדיון מסוג האמירה של יושב-ראש הכנסת, שפורשה כפי שפורשה – לפחות על-ידי חברת הכנסת זהבה גלאון, שהיא אמונה עלי לפחות בתור רגישה לזכויות הנשים לא פחות מכל מישהו אחר שהיה אי-פעם בחדר הזה – והיא מבקשת לקיים דיון דחוף בוועדת הכנסת, והיא מגדירה כנושא לסדר-היום: "כוונתו של יושב-ראש הכנסת לבטל את הוועדה לקידום מעמד האישה" – ומכונס הדיון הזה, כאשר הדיון הזה נפתח – דיברו פה לפחות מספר דוברים שאינם חברי הוועדה כמספרם של חברי הוועדה, שכמעט כולם נכחו פה, הדיון הזה מתקיים, ואת רואה בזה הליכה לאחור. את אמרת שעצם קיום הדיון כאן היום הוא הליכה לאחור. למה זו הליכה לאחור?

אני מכבדת את חברתי הטובה, זהבה גלאון, אני חושבת ששיקולי הדעת שלה וההחלטות שלה בעניין הזה היו נכונים וטובים, וטוב ומצוין שהנושא עולה לדיון, נקודה.

אלא שאני לא הייתי צריך להעלות את זה לסדר-היום.

החשיבה, האפשרות, הסבירות, האחוזון, שמא מישהו בחדר הזה או במקומות אחרים חושב שיש מקום לבטל את הוועדה הזו – זו מבחינתי ההליכה לאחור.

אז עכשיו השאלה שלי מתעצמת כפליים. הרי אמרת את הדברים אחרי ששמעת את כל הדוברים – את יושב-ראש הכנסת ואת כל הדוברים – ואף אחד אפילו לא התקרב לכיוון הזה. אז איפה הדיון הזה מוליך את הוועדה, או את מעמדה של הוועדה לקידום מעמד האישה, לאחור?

הדיון לא התחיל בדברים של חברת הכנסת זהבה גלאון, הוא התחיל בדברים של יושב-ראש הכנסת. זה הדיון שמפריע לה.

אני, מכל מקום, בפעם הבאה כנראה אשקול אם בכלל צריך להעלות את זה לדיון, כי אני בוודאי לא רוצה לגרום זילות לוועדה בעצם קיום דיון בכנסת.

אני מניח שהדיון תם, ואני חושב שניתן להסתפק בהודעתו של יושב-ראש הכנסת ובעצם קיום הדיון.

מקובל עלי, ואני רוצה להודות לך, אדוני היושב-ראש.

סליחה. הניחו לי כאן פתק, תוך כדי שאני מסכם, שגם הגב' עורכת-הדין טליה לבני, יושבת-ראש נעמ"ת, מבקשת לומר דברים, וזה בסדר, אבל בפעם הבאה אני מבקש להקדים את זה כדי לא להימצא במצב שאני מסכם, ויש עדיין דוברים. בבקשה.

כנסת ישראל אומרת את אמירותיה לא רק בחקיקה. חלק מהאמירות זה פשוט קביעת סדרי נושאים – איזה נושאים עומדים על סדר-יומה באופן קבוע או בוועדות אחרות. שמות הוועדה ושמות הוועדות הם גם נושאים שהחליטה הכנסת שבאופן קבוע היא תבחן את הדברים על-פי הנושאים האלה.

השם של הוועדה הוא קידום מעמד האישה - לא מעמד האישה ולא הוועדה למען האישה ולא הוועדה למשפחה, אלא קידום מעמד האישה. זאת אומרת, החליטה כנסת ישראל – יחד עם ארגוני הנשים וחברות הכנסת – שהנושא של קידום מעמד האישה הוא נושא שהיא תיתן את דעתה עליו וחבריה יפעלו למענו, בוועדה ובמליאה.

אני חושבת שהוועדה נותנת הזדמנות לבחינה אינטרדיסציפלינרית של הנושאים הנוגעים לקידום מעמד האישה. זוהי במה לכל הארגונים. הוועדה נותנת הזדמנות לכל הארגונים לקיים דיון ציבורי בכנסת, וזה לכבודה של הכנסת שהנושאים נבחנים בהליך החקיקה ובעבודת גיבוש מדיניות לקראת חקיקה.

אני חושבת שאם מהדיון הזה היתה יוצאת החלטה – אפילו הודעה של יושב-ראש הכנסת עצמו – שמתוך פועלו, או פעילותו בעבר למען קידום הוועדה למעמד האישה וקידום מעמד האישה בישראל, הוא מצטער שהדברים הובנו כך, כי באמת זה כאילו מתוך כוונות טובות יצא דבר שהתפרש בדיוק הפוך, אני חושבת שלכבודה של כנסת ישראל שהרעיון יירד מסדר-היום.

תודה רבה. הדיון בנושא הזה תם.



3. פגיעה במעמדם של העוזרים הפרלמנטריים – פניות חברי הכנסת זהבה גלאון,
שאול יהלום, יורי שטרן

הנושא הבא על סדר-היום הוא פגיעה במעמדם של העוזרים הפרלמנטריים. היו פניות של חברי הכנסת זהבה גלאון, שאול יהלום ויורי שטרן – כולם ביקשו להסיר זאת מסדר-היום. אני מבין שהנושא נפתר והוסדר.

האם אפשר לדעת איך הוא הוסדר?

אקרא בפניכם את הסיכום, כפי שהועבר אלי: "לכבוד העוזרים הפרלמנטריים" – כותב ראש לשכת היושב-ראש, עורך-דין דן לנדאו, אל העוזרים הפרלמנטריים - "הודעה על סדרי חניה לעוזרים הפרלמנטריים.
1. בהמשך לישיבות שהתקיימו בעניין שבנדון, ובהמשך לאישורי החניה שכבר חולקו לעוזרים הראשונים בכל לשכה, הוחלט כי בשלב זה תוקצה חניה מיוחדת לעוזרים הפרלמנטריים הראשונים (אחד בכל לשכה), בחניון ב' (החניון הפנימי הבלתי מקורה).

בימים הקרובים יוגדר ויסומן אזור החניה האמור באמצעות מחסום בצדו האחד, ומחסום דוקרנים חד-כיווני בצדו השני. באזור זה תותר חניה לעוזרים פרלמנטריים בלבד, באמצעות פתיחת המחסום על-ידי שימוש באישור הכניסה המגנטי ו/או באמצעי אחר.
אזור החניה המוגדר מכיל, במצבו הנוכחי, כ- 55 מקומות חניה.
2. במקביל, יחולקו אישורי כניסה קבועים ליתר העוזרים הפרלמנטריים (ה"שניים").
אישורים אלו יאפשרו להם חניה בחניון ג' – החניון החיצוני הסמוך למנחת המסוקים).
3. על פי ההסדר שנקבע, עוזר פרלמנטרי ראשון, שמצא כי אזור החניה המוגדר, בחניון ב',
מלא, יפנה לחניון ג' ויחנה שם. לא תותר חניית עוזרים פרלמנטריים בחניון ב' אלא באזור
החניה המוגדר להם כאמור.
4. בזמן הקרוב תבצע הכנסת עבודות לשיפורו של חניון ג', בסלילתו באספלט ובהצבת תאורה מתאימה, לטובת כלל המשתמשים בחניון זה.
5. משמר הכנסת יגביר את סיוריו באזור חניון ג'. כמו כן, יינתן בשעות החשיכה ליווי של משמר הכנסת מבניין הכנסת אל החניון, למי שיבקש זאת.
6. עוזרים שאין בידם אישור כניסה לרכב מתבקשים לסור לאגף ביקורים והיתרים, לשם הסדרת האישור."


עד כאן ההודעה. האם אתה מבקש להמשיך לקיים דיון?

אני מבקש לדון בנושא הפטור מחובת הנחה.

תודה רבה, אדוני היושב-ראש.




4. בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק, בקריאה הראשונה

יש לנו בקשה של הממשלה לפטור מחובת הנחה – בקריאה ראשונה – את הצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24)(תיקון), התשס"ד-2003, שעניינו רק תחילת תחולת החוק. הם אומרים שזה עניין של הגשת תביעות באופן ישיר להוצאה לפועל – שדרושה התמחשבות – מערכת המחשוב טרם הותאמה, והצורך להגיש זאת עכשיו בכתבי יד לא יאפשר הוצאה לפועל של החוק הזה.

מבקשים לשנות את מועד התחולה – במקום "בתום שנה מיום פרסומו" – זה היה צריך להתחיל עוד מעט, ב- 30 באוקטובר – במקום זה רוצים שהתאריך יהיה 1 בינואר 2005.

מי בעד מתן פטור מחובת הנחה מוקדמת על שולחן הכנסת? נא למנות, שבעה קבועים.

ה צ ב ע ה

בעד – רוב
נגד – אין
בקשת הממשלה להקדמת הדיון בהצעת חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 24)(תיקון), התשס,ד-2003, בקריאה ראשונה, נתקבלה.

נגד – אין. הבקשה אושרה.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:15.