כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7235



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
27.10.2003

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7235
ירושלים, ט' בחשון, תשס"ד
4 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שני, א' בחשון התשס"ד (27 באוקטובר 2003), שעה 10:30

ביטול אכרזה על שטחים המהווים חלק מגן לאומי הכרמל לפי תוכנית
מס' חכ/294.

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
מלי פולישוק-בלוך
רומן ברונפמן
יצחק הרצוג
חמי דורון
ג'מאל זחאלקה
אחמד טיבי
איוב קרא

משרד הפנים:
יחזקאל לביא - מנהל האגף לתכנון ואחראי על המידע
אדם קולמן - מתכנן מחוז "חיפה כימיקלים"
משה בן-גרשון - מרכז שמורות טבע, גנים ואתרים
אלי פוקסברומר - לשכה משפטית
שוויד אילון - לשכה משפטית

פרופ' ערן פייטלסון - האוניברסיטה העברית
מוחמד אבו-אלהג'ה - עין ח'וד
אריה שמחוני - ראש מועצת חוף הכרמל
רקפת כץ - החברה להגנת הטבע

יסמין טלמון - מנהלת אגף מקרקעין
יובל פלד - מנהל חטיבת תכנון ופיתוח

מרים פרנקל-שור

יפה שפירא

חנה כהן



ביטול אכרזה על שטחים המהווים חלק מגן לאומי הכרמל לפי תכנית מס' חכ/294

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. אנחנו נדון בשינוי הגבולות של גן לאומי כרמל – אישור תוכניות של הכפר עין חוד ותוספת שטח לגן. הדברים נדונו בישיבה מיוחדת שעשינו בפגרה לפי בקשתם של אנשי רשות הגנים שביקשו לזרז את התהליכים. באותו דיון הוועדה החליטה לא לאשר את זה.

הייתי מציע שתשמש במינוח שבמסמך של שר הפנים.

יש הרי כותרת מדויקת לדיון. היות שזה דיון שני אנשים יודעים בדיוק על מה אנחנו מדברים – ויתור על חלק מאדמות הגן לטובת הכפר ולטובת עוד שני יישובים בסביבה וכן על תוספת שטח.

בפעם הקודמת הוועדה לא אישרה את ביטול האכרזה, בגלל שהשאלות ששאלו חברי הוועדה לא קיבלו מענה. השאלות התייחסו לעצם העובדה של שינוי הגבולות, אם זה באמת ויתור על חלק משטחי הגן הלאומי ויהווה תקדים לוויתורים כאלה גם בגנים נוספים, אם מדובר באישור בדיעבד של בנייה בלתי חוקית ואם כן אם זה קץ לתהליך או שזה עוד חוליה בשרשרת הוויתורים הבאים, כי תהיה עוד בנייה בלתי חוקית ושוב פעם יבואו לאשר אותה. היו שאלות בנוגע להתנהגות של הגנים הלאומים וגן לאומי כרמל בגבולות שנושקים לכפרים הדרוזים ואם יש או אין מדיניות אחידה. היות שלחלק מהשאלות האלה לא ניתנה תשובה באותו דיון החלטנו לקיים דיון נוסף והוא אכן מתקיים היום.

אני מבקש מחברי הכנסת, במיוחד מחבר הכנסת איוב קרא שצריך ללכת ולנהל את הוועדה שלו, לומר כמה מילים ואז נחזור לשמוע את נציגי הגורמים הרלוונטיים.

אני חושב שהגיעה השעה שעין חוד והיישובים באזור יקבלו לגיטימציה באזור הזה, כי בעיניי הפארק לא יותר חשוב מבני אדם. יחד עם זאת יש לי שתי הסתייגויות בנושא הזה. במידה ואני אקבל תשובות שייראו לי יכול להיות שבסופו של דבר אני כן אתמוך בהצעה המקורית. השאלה הראשונה שלי: אם כבר היישובים האלה מקבלים לגיטימציה, מדוע לא נלקח בחשבון לסלול את הכביש שמחבר בין דליה, עין חוד וניר עציון לכיוון חוף הכרמל, כדי להביא למצב של התפתחות אמיתית של האזור הזה?

דבר שני, אם כבר הולכים על התוכנית הזאת, מדוע לא מסכמים גם את התוכנית של דליה-עוספיה? אני חושש שזה חלק מהבעיה באזור של דליה-עוספיה, כלומר יקשרו את גריעת הפארק פה לפארק באזור דליה-עוספיה.

1. האם בראייה עתידית יש קשר בין התוכנית הזאת לתוכנית של דליה-עוספיה? 2. מדוע לא מאפשרים לסלול את הדרך הזאת בין דליה-עין חוד וחוף הכרמל? אם מישהו יכול לתת לי תשובות נכונות, אני אתמוך בתוכנית הזאת.

בישיבה הקודמת חבר הכנסת אפללו דיבר על הבניה הבלתי חוקית בדליה ובעוספיה, שהיא על שטחי הפארק, ועל אי התמודדות של הרשויות עם התופעה של הבנייה הבלתי חוקית.

שהמדינה תדאג לתוכנית מתאר נכונה ואז אף אחד לא יבנה בצורה לא חוקית. חייל לא צריך לחכות שלושים שנה אחרי שחרורו כדי להקים בית.

חבר הכנסת קרא, זה לא רק בגלל זה.

זה לא רק בגלל זה, אבל זה בין היתר. אם ביישוב כזה שמקיים את כל חובותיו אין תוכנית מתאר, איך אתה רוצה שיחיו?

השאלה היא אם העובדה שאין תוכניות מתאר אינה באשמת הכפר.

התוכנית הזאת אינה קשורה לדליה ועוספיה. זו תוכנית שחלה במרחבים אחרים.

האם יש לה השפעה על הצפי בדליה ועוספיה ותוכנית הפארק שם?

האם זה שאתם נסוגים במסגרת האכרזה הזאת משטחי הפארק לא ישפיע לכיוון ההפוך בחלקים האחרים של הפארק? האם לא יהיו נוקשים יותר או ינסו להכריז על אדמות נוספות באזורים הדרוזים בגלל שפה יש איזשהו צמצום?

בהתאם לתוכנית המתאר המחוזית תמ"מ 6 שנמצאת כרגע בתהליכי הפקדתה, השטח המתוכנן לפארק הנוכחי שאנחנו דנים בו עכשיו, כולל היישובים ימין אורד, ניר עציון ועין חוד, שהם יישובים שמוספים ונגרעים מתוך הפארק, כולל השטחים שנגרעים או מוספים לפארק בתוך התוכנית הזאת, הכל כלול בתוכנית המתאר המחוזית ואין בכך שום השפעה ונגיעה לגבי דליה ועוספיה.

לגבי סלילת הדרך – זו סוגיה שאני שומע אותה פה בפעם הראשונה. אכן קיימת שם מטרוקה – מתכונת דומה להרבה מטרוקות שקיימות. מטרוקה היא חלקת דרך שבפועל היא מבוצעת כדרך עפר, אינה ייעול קרקע אלא חלקה.

באיזו שפה המילה הזאת?

בתורכית.

זו מילה ערבית.

הבסיס הוא חוק המקרקעין התורכי. מדובר בחלקות ששייכות למדינה או שייכות לרשות המקומית והן לא יהיו דרך במשמעות של חוק התכנון והבנייה. לכן אין כל קשר בין דיון על דרך, על צורך בדרך כזאת או אחרת לחיבור לשני הכפרים. ככל שקשור לתוכנית המתאר המחוזית דרך כזאת לא מופיעה ולא נדרשה. יחד עם זאת, אם מישהו ייזום תוכנית לדרך ויימצא את כל ההיבטים התכנונים לנושא הזה, הנושא הזה יובא לדיון.

ואז הדרך הזאת תעבור בשטחי הפארק או שזה יהיה כביש עוקף?

היום הדרך הזאת היא בתוך הפארק. המטרוקה הזאת היא בתוך הפארק, אבל התוכנית שאנחנו מגישים היום היא בהתאם לחוק התכנון והבנייה. דרך, בהתאם לחוק התכנון והבנייה, היא דרך שצריכה לקבל גיבוי סטטוטורי בתוכנית. כרגע, לא מבחינת התוכנית ולא מבחינה מחוז חיפה, אין שום קשר בין אחד לשני.

ואיך זה מבחינת תוכניות המתאר של היישובים הדרוזים – עוספיה ודאלית אל-כרמל?

הסוגיה של התכנון של הכפרים הדרוזים היא סוגיה מאוד מורכבת. נאמרים דברים שלדעתי מטעים ושגויים. מבחינת היישובים ושטחי הבינוי האפשריים בתוך תוכניות מאושרות – יש כמות עצומה של שטח לבינוי וזה מאושר בתוכניות מפורטות. מדובר באחוז מאוד גבוה.

כמה אחוזים?

כ-70% של המבנים בתוך השטחים המאושרים לבנייה הם ללא היתרים, כאשר התושבים לא טורחים לקחת היתרים ולא לבקש היתרים, למרות שהם יכולים לעשות את זה.

זה בדאלית אל-כרמל?

גם בדליה וגם בעוספיה. אני מדבר על תוכניות מאושרות.

אתה לוקח אותנו לוויכוח לא רצוי.

לכן אני אומר שזו סוגיה שלמה שאני חושב שכדאי לקיים עליה דיון נפרד, מפני שהדברים שנזרקים לחלל האוויר הם דברים מטעים. ככל שזה קשור אלינו, למשרד הפנים ולמחוז חיפה, מבחינה תכנונית אין שום קשר בין התוכנית הזאת למצב הבנייה בתוך הכפרים הדרוזים.

גם בשטחים שהם היום בשטחי הפארק?

יש בניה חורגת מגבולות השיפוט וגם בתוך גבולות הפארק. ככל שידוע לי מדובר בכ-50 מבנים ועוד הכשרות קרקע שונות שנעשות בתוך השטחים הללו.

פה מאשרים בנייה בלתי חוקית שנעשתה ללא תכנון בכפרים ישראלים. מחר יבואו אנשי דאלית אל-כרמל ועוספיה ויבקשו שגם להם תאשרו את החריגות.

הוא אמר שהוא מוכן לאשר.

את זה הוא לא אמר.

הוא אמר שהבתים בדליה ובעוספיה בנויים בשטח שהוא מוכן לתת להם אישורים.

הוא לא אמר את זה.

השאלה המרכזית שהיתה בדיון הקודם היא שאלה של יצירת תקדים, שגורלו של הכפר עין חוד שונה, שזה כפר שלפני עשרות שנים היה אמור לקבל את ההכרה, המעמד וכו'. איך לעשות היום את קו ההפרדה בין אישור רטרואקטיבי של הבנייה הבלתי חוקית, כפי שאתם מבקשים כעת, לבין הבנייה הבלתי חוקית במקומות אחרים בגבולות הפארק?

הייתי אומר שלוחות הזמנים וסדר היום שהיה בטיפול הזה בנושא של עין חוד התחיל בשנת 92' דרך המלצת קהת. היו שתי החלטות ממשלה להכיר ביישוב כיישוב בנפרד. הוצאו אישורים של השר לאיכות הסביבה ואישור מועצת גנים לאומיים ושלוש החלטות המועצה הארצית. היו 11 דיונים בוועדה המחוזית, כולל דיונים והתנגדויות. ככל שמערכת התכנון והמערכת הממשלתית עניינה היה לטפל ביישוב נקודתי, כולל מצד אחד תוספת שטחי פארק ומצד שני תוספת ליישובים, גם לניר עציון וגם לימין אורד, שנמצאים היום בתוך הפארק. לכן אני חושב שהשוואה בין סוגיה של בנייה לא חוקית שקיימת היום בדליה ועוספיה לבין עניינים שלדעתי עניינם לא בתחום התוכנית הזאת, אינה נכונה.

חבר הכנסת קרא מעלה שאלה לגבי סלילת כביש. מה ההליך המקובל, ממי צריכה לבוא היוזמה?

השטח הזה הוא שטח גלילי והיוזמה יכולה לבוא מטעם הכפרים או מטעם פארק הכרמל או גורמים שונים.

זה יכול לבוא גם מאיתנו.

הכנסת לא יכולה ליזום דבר כזה.

כתושב חיפה שמכיר היטב גם את הפארק וגם את הכפרים הדרוזים וגם את עין חוד, אני חושב שהמשפטים האחרונים של מר קולמן ממצים את ההבדל המהותי של הליך מאוד ארוך, כואב, שעבר את כל האינסטנציות הנכונות והגיע אלינו לא להחלטה תקדימית-הכרזתית, אלא כהליך טכני בלבד. לכן אני רוצה להחזיר אותנו למטרת הדיון – אנחנו מתבקשים לאשר את שינוי גבולות הפארק. אני חושב שהוועדה צריכה לקחת בחשבון 11 שנות עבודה גם של הממשלה וגם של המתכננים וגם של התושבים, אני כבר לא מדבר על הצד ההומני של הנושא, ולאשר את השינוי במפות הפארק. אם חבר הכנסת איוב קרא באמת מעוניין בכביש, ואני מאמין שאם הוא מעלה את זה זה אכן צורך אמיתי, אני מציע שייזום את זה דרך המועצות המקומיות ואנחנו נתמוך במהלך הזה. אני מתחייב לתמוך בזה.

מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע היא הגוף שאחראי על פי חוק גנים לאומים ושמורות טבע על נושא האכרזות והפשרה מאכרזות. זו מועצה ציבורית שיש בה נציגים למשרדי הממשלה השונים, למועצות אזוריות, למועצות מקומיות, אנשי ציבור ואנשי אקדמיה הממונים על פי חוק בידי השרה לאיכות הסביבה ושר הפנים.

המועצה הזאת דנה בתוכנית הזאת שנדונה פה כבר פעמיים. המועצה הזאת היא זו שמעצבת את המדיניות בנושאים של אכרזות. הקו שמנחה אותנו לכל אורך הדרך הוא קו שבא לתת מצד אחד מענה לשמירת הטבע ולאינטרסים של הדורות הבאים, בד בבד עם מתן מענה ליישובים ולצרכים של הדור הנוכחי. מנסים להפוך את הדיונים ממשחק סכום אפס, כלומר משחק שבו מה שאחד מרוויח השני מפסיד, למשחקים שהם סכום חיובי, קרי שכולם מרוויחים. זה הקו שמנחה אותנו בדיונים שלנו. השאלה היא איך לעשות את הדבר הזה. הדרך שבה אנחנו עושים את זה ושאנחנו מנסים זה לחבר מצד אחד הרחבות של שמורות טבע וגנים לאומיים יחד עם הפשרות. בהפשרות אנחנו מנסים לראות תמיד את הראייה ארוכת הטווח, כלומר אנחנו מנסים למנוע את המצב שבו ייבנה בית-בית, דונם-דונם. את זה אנחנו מנסים למנוע. הדרך שבה אנחנו עושים את זה זה על ידי שאיפה להסדרות ארוכות טווח, בראייה אסטרטגית, בתוכניות ובהסכמות רחבות.

התוכנית הזאת היא דוגמה חיובית. מצד אחד היא מגדילה את שמורת הטבע בכ-6,000 דונם. בו זמנית היא גורעת מהגן הלאומי שטחים עבור ימין אורד, ניר עציון ועין חוד. כאשר בא הנושא של עין חוד עלתה השאלה אם צריך לגרוע שטח קטן יותר או גדול יותר. אנחנו אמרנו לגרוע שטח גדול יותר, זה כדי שלא יבואו בעוד שנה או שנתיים ויאמרו שצריך עוד איזה דונם פה דונם שם. רצינו לתת ליישוב אפשרות לחיות לטווח של שנות דור או יותר ויוכל להתפתח בשטח שנגרע ולא יצטרך להשתפשף עם שמורת הטבע וגן לאומי. זה מתוך תפיסה שאנחנו רוצים ליצור יחסי שכנות טובה בין הגן הלאומי לבין השכנים שלו ולא יחסי ניגוד כפי שהיו בעבר.


אותו קו מנחה אותנו בדליה ועוספיה. היתה יוזמה בראשות שאול אמיר מהטכניון. התוכנית הזאת הסתכלה בראייה ארוכת טווח על דליה, עוספיה והגן הלאומי, זיהתה איזה אזורים הם רגישים יותר ורגישים פחות. זה נדון בפני מועצת גנים לאומיים ושמורות טבע ואימצנו אותה כקו מנחה – היא לא תוכנית פורמלית, היא לא תוכנית סטטוטורית, אבל היא קו מנחה. כשבאים אלינו עכשיו דברים מדליה ועוספיה אנחנו מסתכלים עליהם ביחס לאותה תוכנית – תוכנית צל – ולומר אם זה פוגע או לא, אם זה מתאים או לא מתאים.

אותו הדבר היה לאחרונה במטה יהודה. לפני שנתיים באה אלינו התכנית של כיסלון. דחינו אותה בגלל שבאה אלינו תוכנית נקודתית ורצו 100 דונם. שלחנו אותם חזרה לבוא עם מערכת הסכמות כוללת בין קק"ל והמועצה המקומית, גם על ההרחבות וגם על הגריעות. הם באו אלינו לפני כחודשיים ומאז בכל ישיבה אנחנו עושים גם הרחבות וגם גריעות. בישיבה האחרונה אושרה התוכנית של כיסלון יחד עם הרחבות של גן לאומי.

זה קו שמנחה אותנו לכל אורך הדרך. זה נכון בעין חוד, זה נכון בדליה, זה נכון במטה יהודה, זה נכון בכל אזור אחר. אנחנו דוחפים לכיוונים האלה. לא בכל מקום זה קל. אנחנו דוחפים להגיע להסדרה כזאת בחורפיש, בבית ג'אן וכן הלאה.

זה הקו שמנחה גם בעין חוד ולכן אני חושב שבנושא הזה זה נותן מענה טוב גם לעין חוד וגם ליישובים האחרים וגם יוצר בסיס לשכנות טובה, גם כאשר שוקלים את המצב של הגן הלאומי ושמורת הטבע. לכן אני חושב שעצירת התוכנית הזאת פוגעת בכולם – זה יפגע גם ביהודים, גם בערבים, גם בשמורת הטבע. לכן אני חושב שראוי לאשר את האכרזה הזאת.

אני מציע לאשר את התוכנית בראייה שחשוב לסיים את ההליך הזה. אני מכיר את הכפר עין חוד ואני יודע כמה שנים הוא סובל בגלל הדבר הזה. אני חושב שלא צריך לתקוע אותו בגלל דבר שגם כך מקופח, שכן אנחנו מקופחים במקום אחר. בד בבד אתם צריכים לנסח משהו שישליך על זירוז פתרון הבעיות שיש בדליה ועוספיה.

התפלאתי מאוד שהייתי צריך להגיע הנה לאחר שבפעם הקודמת הנושא הזה נדחה מסיבות שעד היום אני לא מכיר אותן. אני מכיר דבר אחד: מאז שאני ראש מועצה, מ-1990 ועד היום, בנושא של הפשרת שטחים אנחנו הולכים כל פעם צעד וחוזרים שני צעדים אחורה. הנושא הזה התחיל עם ניר עציון וימין אורד, כאשר אנחנו לא יכולים להגיע להרחבות לא באזור של הנופש ולא באזור המגורים, כי כולם שם בטעות. בזמנו מישהו שפך הרבה צבע ירוק על הגבולות של ניר עציון והכניס את זה לפארק הלאומי. לוקח הרבה שנים למחוק את הצבע הירוק הזה שמישהו פעם שפך במתכוון או לא במתכוון.

לגבי עין חוד – בנושא הזה אנחנו לא יודעים איפה הסוף. הממשלה שלחה לי ב-1996 צ'ק של 5 מיליון שקל כדי להתחיל כביש. זו היתה הפעם הראשונה שכל חברי המועצה הסתכלו עליי בתדהמה – לקחתי את הצ'ק, החזרתי אותו למעטפה ואמרתי שאני לא מוכן לקבל מתנות. את הכביש הזה צריך לתכנן, הכביש הזה שווה לכל הפחות 20 מיליון. לכן קחו את הצ'ק בחזרה ותעשו מה שצריך.

אני מבקש להקליט את הנאום הזה במלואו. כל פעם שיבואו ראשי הרשויות וידברו על איך צריך להתנהג וכו', אני אתן אותך כדוגמה.

לא כל ראשי הרשויות מחזירים כסף.


כל מה שאני מבקש פה הוא שתגמרו את המסע הארוך הזה, שאף אחד לא יודע למה הוא כל כך ארוך. נדמה לי שהוא כל כך ארוך כי לא היה מישהו עם דגל שיוביל אותו את כל המסע הזה.

יחד עם זה, בזה שאנחנו צירפנו עכשיו עוד 6,000 דונם, שהיו שטחי אש, לרשות שמורות הטבע, אנחנו נגרום לזה שנמנע גם שריפות. כך יהיה עוד "בעל בית" אחד שישמור על עוד 6,000 דונם, כי זאת המכה הכי קשה אצלנו.

לכן אני מבקש שתאשרו את התוכנית של הרחבה וגריעה בשטח פארק הכרמל. אני אומר לכם תודה רבה שהמסע הולך ונגמר.

נושא עין חוד הוא טרגדיה שנמשכת עשרות שנים. כאן יש פיצוי קטן לטרגדיה שעברו הכפר הזה ותושביו. זה לא נופל בקטיגוריה של בנייה בלתי חוקית כפי שניסו לומר כאן. כל מקום בו היו מתיישבים תושבי עין חוד היה בלתי חוקי. פה מבקשים להסדיר עניין בסוג של הסדר שמאפשר לאנשים לחיות. צריך לבחון אם המצב אחרי אישור התוכנית יהיה יותר טוב או פחות טוב. מכל נקודת מבט, איך שלא נסתכל על זה, המצב יהיה יותר טוב מהמצב הקיים היום.

יש לי מה לומר לגבי דליה ועוספיה ואפילו היום דיברתי עם אנשים שם, כדי לוודא שאחד לא בא על חשבון השני. הם מעונינים לדון בעניינם, אבל בעוד זמן. לכן, כשהם יבואו לכאן אני מציע שנדון גם בעניינם.

מר אבו-אלהג'ה, אחרי האישור הזה אנחנו יכולים לרשום בפרוטוקול שלא תהיה חריגה מהגבולות שנקבעו לכם?

לא היתה אף פעם חריגה. אני מנהל את העניין הזה כבר משנת 1978. רוב היושבים כאן היו ילדים כשאני התחלתי לטפל בבעיה הזאת. הגיע הזמן לשים לה קץ. אני מופתע לשמוע – סליחה שאני אומר את זה – את הקשקושים שנאמרו פה, שקושרים את תוכנית עין חוד במה שקורה בג'ת ובפארק X ופארק Y. מה זה שייך? אנחנו קיימים עוד לפני התוכנית של הפארק הלאומי, אנחנו קיימים מקום המדינה, המדינה שמה אותנו שם, המדינה גירשה אותנו מהבתים הקודמים ואנחנו לא מבקשים אותם ולא רוצים אותם. אנחנו רוצים להיות אזרחים במדינה הזאת. כבר אמרתי את המשפטים האלה בוועדת הפנים הזאת לפחות שבע פעמים בחיים שלי.

אני מבקש מכם לסגור סוף סוף את העניין הזה. אם האדריכלים והמתכננים תכננו חריגות, יהיו חריגות. אם לא תוכננו חריגות, לא יהיו חריגות. אנחנו יישוב קטן, בסופו של דבר נהיה במועצה האזורית חוף הכרמל, אנחנו נשמור על הפארק ועל התכנון והבנייה. אנחנו רוצים להיות אחד מיישובי המועצה, שווים לכל דבר ועניין. אני מודה לכם.

אנחנו מאחלים לכם בהצלחה. אנחנו חושבים שזה צעד מבורך.

אנחנו נמתין מספר דקות עד שחבר הכנסת יורי שטרן יגיע. ההצבעה תתקיים ב-11:15.

(הפסקה)

אם אין אף מתנגד, אני מעלה את התקנה הזאת להצבעה – ביטול האכרזה על שטחים המהווים חלק מגן לאומי כרמל לפי תוכנית מספר חכ/294.

והתוספת של 6,000 דונם כמפורט.

זה על פי מכתב שר הפנים מה-1 ביוני 2003.

מדובר בהסדרה ושינוי גבולות פארק הכרמל.

מי בעד הבקשה?

הצבעה
בעד – 6
נגד – אין

הוועדה מאשרת את ביטול האכרזה על שטחים המהווים חלק מגן לאומי הכרמל לפי תכנית מס' חכ/294.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.




- - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 11:10