סמים 21.10.2003



3
הוועדה למאבק בנגע הסמים
21.10.03

פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7198
ירושלים, ב' בחשון, תשס"ד
28 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני




פרוטוקול מס' 10

מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שלישי, כ"ה בתשרי התשס"ד (21 באוקטובר 2003), שעה 11:00

1. סחר ושימוש בסמים בקרב הספורטאים
2. הצעת חוק הרשות למלחמה בסמים (תיקון מס' 3), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: איוב קרא - היו"ר
נסים זאב

רות לקט - מנהלת תכניות מניעה סמים, טבק, אלכוהול בשפ"י
אורי חרל"פ - מנהל המחלקה לספורט תחרותי וממונה על סמים
אריה אלטר - מנכ"ל ארגון שחקני הכדורגל, ארגון השחקנים
ז'ק אשרוב - יו"ר הוועדה למניעת סימום בספורט, הועד האולימפי
יוסף וייס - רופא האיגוד, איגוד הכדורסל
שלמה בן-גל - יו"ר איגוד האתלטיקה
ז'ק כהן - מזכ"ל איגוד האתלטיקה
מיכאל שגיב - יו"ר הוועדה הרפואית, איגוד האתלטיקה
אברהם לזרי - חבר ועדת הסמים, איגוד האתלטיקה
ריקי צימר - רכזת פרוייקטים, הרשות למלחמה בסמים

שגית אפיק

מ"מ ריקי אליה

רויטל יפרח
















1. סחר ושימוש בסמים בקרב הספורטאים.

אני מתכבד לפתוח את הישיבה. החלטנו היום בוועדה למלחמה בנגע הסמים, לשמוע וגם להשמיע ולהעלות לסדר היום את סוגיית הסמים. העניין עלה אצלנו בוועדה בעקבות הפרשה של פליקס חלפון, אני מוכרח להתוודות, כדי לראות איך הספורט מתנהל בסוגיה הזאת. האם זו באמת תופעה חד-פעמית או שיש גם דברים שאנחנו לא יודעים עליהם. יש לי הרגשה, שהמקרה של פליקס חלפון ובעבר של שמוליק רוזנטל היו מעידות חד-פעמיות, לפחות כך אני רוצה להאמין. אבל, הייתי רוצה לשמוע מראשי הספורט בישראל, שישמיעו לציבור כמה דברים שקשורים לכדורים למיניהם שלוקחים לצורך המרצה או מה שנקרא כדורי מרץ . יש מידע שמגיע לוועדה, שיש ענפים ואני בכוונה לא נכנס באופן פרטני לשום דבר, כי אין לי כוונה חלילה לפגוע במישהו או בענף כל שהוא, אלא באופן כללי להעלות את הנושא הזה, להראות כמה הוא חמור כשזה קורה בקרב ספורטאים, שבעיניי ברובם, אם לא כולם, הם אנשים "מלח הארץ". אני רואה פה את אריה אלטר, היכרתי אותו כשהיה צעיר והוא כבר עם שיער לבן. כולנו היינו ספורטאים ואנחנו מכירים את המודעות שיש לספורטאים בנושא הסמים.

אני ממשרד החינוך, ממינהל הספורט. הערה לפני הדיון: אני חושב שאנחנו עושים עוול. נתפס ספורטאי שעוד לא הוכח בכלל אם כן או לא, באיזו עבירה ואנחנו עושים ישיבה לסחר בסמים.

לא, לא לסחר. אמרתי מראש. אני חושב שזה חד פעמי. אמרתי שאני רוצה להעלות את חומרתו של נושא הסמים. לא אמרתי שזה חלילה נמצא בקרבנו.

אז בא נדייק ונקרא לזה תמריצים בספורט ולא סמים, כי אלה שני דברים שונים.

אמרתי, תמריצים. אולי לא הקשבת. אמרתי שזה תמריצים בספורט וזה חלק מסמים. אנחנו רוצים להעלות פה, בוועדה, את הנושא הזה בכל חומרתו בקרב הנוער והספורטאים, שאם חלילה מישהו פה ושם מועד, שידעו את חומרתו. אין פה כוונה להעניש איש חלילה, אלא, זה יותר בנושא הסברתי-מניעתי. תקרא לזה איך שאתה רוצה. לכן, צריך לראות את זה ברוח חיובית ולא שלילית. אנחנו יושבים פה כדי לדסקס נושא מאוד חשוב, שלדעתנו אסור שיחלחל ואנחנו כולנו צריכים להיות יד אחת, למנוע תופעות כאלה בהסברה ובהצהרה.

הייתי רוצה לשמוע מנציג ההתאחדות לכדורגל משהו בקשר לפרשה הזאת, פרשת פליקס חלפון ואחר כך תתייחס לנושא התמריצים.

בוקר טוב לכולם. אני רוצה לחזק, כהערה מקדימה, את ההערה של ידידי חרל"פ. אני לא מתכוון להתייחס לעניין של חלפון. זה בהליך משפטי עכשיו וכולכם יודעים זאת. דבר שני, אם היה לכאורה משהו, הוא לא קשור לכדורגל והוא לא קשור לספורט. פליקס חלפון הוא אינדיבידואל. הדברים האלה, אם יתבררו כנכונים ובמלא חומרתם, הם קשורים להחלטה של אדם לעשות את זה, בלי קונוטציה לספורט ובלי קונוטציה לתמריצים, לחומרים אסורים. כל מה שאנחנו בעצם אומרים בקשר לספורט, כי זו עבירה פלילית של סחר ויבוא ולא עניין של שימוש לצורך קבלת יתרון בלתי-ספורטיבי, כמו שאנחנו קוראים לזה. בזה פתחתי וסגרתי את הנושא של פליקס חלפון מבחינתי. חוץ מזה, אנחנו לא מעורבים בזה כי זה הליך פלילי וזה לא קשור להתאחדות לכדורגל.

לגבי כל הנושא של השימוש בתמריצים...

אבל תגיד מה ההתאחדות לכדורגל עושה, אילו פעולות?

הנושא של פליקס חלפון, זה הקו של ההתאחדות לכדוגל. כלומר, אין שום מעורבות, אנחנו לא מטפלים בתיק. זה לא עניינינו ואנחנו לא צריכים לקבל עדכונים מבית המשפט מה מצבו. זה לא קשור אלינו. בכל נושא של השימוש בתמריצים ובחומרים אסורים, יש להתאחדות לכדורגל ועדה רפואית, שהיא בעצם הוועדה שממונה על זה ויש תת-ועדה שהיא ועדה שממונה על כל הנושא של בדיקת סמים. אנחנו עושים בדיקות סמים, מה שנקרא בדיקה לשימוש בחומרים אסורים על ידי כדורגלנים. עושים את זה בכל הליגות, אבל בעיקר בליגות הגבוהות, בצורה אקראית. גורם ההפתעה הוא מאוד חשוב.

כמה בדיקות כאלה נעשות בעונה?

הוזמן לכאן מר אשרוב, שהוא יושב ראש הועדה שלנו והוא יודע את המונחים.

הוא מתעכב בכניסה.

אז אני אשמור לו את הבמה הזאת, שיגיד את כל העובדות, כי אני לא רוצה לטעות ולהטעות. אבל, אנחנו עושים בדיקות רבות במשחקי ליגת העל, יש תקנון של וופ"א שמסביר בדיוק איך לעשות את הבדיקות האלה, מה הנוהל, יש הגרלה. אתה לא יכול לקבוע מראש איזו קבוצה ואיזה שחקן. יש נוהל מאוד מסודר של בדיקה במחצית, איך אתה עושה את זה בתוך בקבוקים ושולחים את זה למעבדה. כלומר, אלה דברים מאוד רגישים ושמים להם תשומת לב גם משפטית וגם רפואית מאוד גדולה, כי היו כבר הרבה מקרים בעולם שאנשים שכביכול נתפסו, הצליחו להוכיח שהיתה שרשרת נסיבות שהובילה לזיכויים. אז הדברים האלה נעשים על פי תקנון ועל זה אחראי דוקטור אשרוב.

היו מקרים בהתאחדות לכדורגל והמקרה הידוע הראשון היה פרשת האפדרין עם קבוצת מכבי תל-אביב ולא מזמן היה עוד סיפור, עם שחקן מקבוצת אשדוד שנתפס. צריך להבין, שהדברים האלה נעשים הרבה פעמים מתום לב או מחוסר תשומת לב של ספורטאי כזה או אחר. הרבה פעמים לא, אבל בהרבה פעמים בגלל הרשימה המאוד מסובכת ומורכבת של החומרים האסורים ובגלל שהיא משתנה הרבה פעמים מתקופה לתקופה ובגלל שלפעמים איגודי ספורט בין לאומיים ולאומיים לא מסונכרנים מבחינת הרשימות, הדברים האלה נופלים בין הכיסאות וספורטאי שלקח איזו שהיא תרופה לצינון שהכילה איזה שהוא מרכיב, יכול בגין אחריות אוטומטית להיחשב כנטל חומרים אסורים ולהימצא אשם בבתי הדין. כמובן שיש עליו אחריות לבדוק ויש עליו אחריות להתייעץ עם רופא הקבוצה, אבל צריכים להבין שהרבה פעמים זה לא בקונוטציה כמו שאתה אומר של פליקס חלפון, אלא לפעמים זה באמת איזו שהיא תרופה שמכילה במקרה גם חומר שאסור ברשימות האלה.

כמה אנשים נתפסו?

עד כמה שזכור לי עד היום בכדורגל, היתה הפרשה הזאת של האפדרין והיה שחקן שעכשיו נתפס באשדוד. אלה שני המקרים בשנים האחרונות ולא זכור לי משהו לפני זה. אפשר להגיע מזה להרבה מסקנות. יכול להיות, שהתופעה הזאת כמעט לא קיימת ויכול להיות שלא תופסים. אבל, בפועל נעשות בדיקות ונעשות בדיקות שגרתיות ונעשים ימי עיון על ידי רופא ההתאחדות, מר רוזנובסקי, שמקיים ימי עיון והסברה בתחום הזה ומתקיימות הרצאות. אנחנו פועלים יותר גם בצד ההסברתי וגם בצד המניעתי, בקטע של בדיקות שזה גם גורם מרתיע.

אילו דברים הסברתיים עושים בקבוצות?

בקבוצות עצמן אני לא יודע.

אילו דברים יזומים נעשים על ידי ההתאחדות?

לפני חודשיים שלושה התקיים בהתאחדות יום מודעות בנושא של חומרים אסורים וחומרי תזונה ותוספי מזון, שנוהל על ידי רוזנובסקי. זומנו אליו כל הגורמים הרלוונטיים גם מעולם הכדורגל ובכלל, כדי באמת להגביר את המודעות ולהסביר מה מותר ומה אסור, אילו חומרים מומלצים ואלו לא. ליצור איזו שהיא הגברת מודעות. וכמובן, כשנתפס מישהו, אנחנו מענישים אותו בחומרה גם כהרתעה וגם כדי להביע כמה אנחנו רואים בחומרה את התופעה הזאת. כדי לסבר את האוזן, בנושא של מכבי תל-אביב, כשהיה מעורב שחקן שקיבל את אותם כדורים אסורים, היה מעורב מאמן כושר שנתן את החומרים האסורים והיתה קבוצה שכביכול היתה לה אחריות לכל הנושא הזה ושלושתם הוענשו. השחקן הורחק לשלושה משחקים, כי כביכול הוא לא עשה את זה בכוונת תחילה. לא הוכח שהוא עשה את בכוונת תחילה. מאמן הכושר הורחק לשנתיים והקבוצה הוענשה בהורדה של 4 נקודות וקנס של 100 אלף שקל, בגין אחריות שילוחית בכלל על הביצוע הזה. אלה עונשים מאוד חמורים בכדורגל, כדי להראות שאנחנו לא נסבול תופעות כאלה.

בדרך כלל, כשנתפסים בקבוצות, השיפוט הוא בהתאחדות לכדורגל או בבית משפט אזרחי?

בהתאחדות לכדורגל. עבירות כאלה הן עבירות שאסורות בחוק הספורט, גם בתקנוני ההתאחדות לכדורגל העבירה הזו אסורה כל עוד היא לא מהווה עבירה פלילית. כלומר, בחור שנטל תרופה לצינון, כמובן שאין בזה עבירה פלילית, אבל יש בזה עבירה על תקנון ההתאחדות, כי זה מכיל חומר שאסור על פי תקנוני ההתאחדות לכדורגל ברשימה. ואז כמובן שהוא מועמד לדין בבית הדין המשמעתי הפנימי של ההתאחדות לכדורגל, שהוא כפוף לו תקנונית ומענישים אותו בהתאם לעונשים הקבועים בתקנון. אבל זו לא עבירה פלילית, כמו שאתה מתייחס פה בסחר וכולי. זה אסור גם על פי חוק הספורט. יש סעיף שאוסר על הספורטאים ליטול חומרים ממריצים ויש רשימה שמצורפת. כלומר, זה גם בחוק מדינה.

מה קורה עם ספורטאים זרים שמגיעים מארצות שמריחואנה מותרת בארצם?

אין אף הולנדי פה.

אבל גם אם היה, הם עדין כפופים. ברגע שהם שחקנים זרים ורשומים ברשומות ההתאחדות לכדורגל, הם כפופים לתקנוני ההתאחדות לכדורגל.

כשהם מגיעים לפה, כל הדברים האלה מובנים להם?

מוסברים להם הרבה דברים. אני לא יודע בדיוק מה מוסבר להם ומה לא. אני מניח, שכספורטאים, הם יודעים שזה אסור, כי זה אסור בכל ההתאחדויות וזה אסור בפיפ"א וזה אסור בוופ"א.

בתחקיר שקיבלנו פה, חלק מהספורטאים הזרים שמגיעים לפה משתמשים בסמים באופן חופשי ואין להם מודעות לדבר הזה.

הדברים שאנחנו שומעים עליהם מדי פעם, ובלי להחתים ענף כזה או אחר, מה שאני שומע מהפרסומים ולא מה שאני המצאתי או חקרתי, הם יותר מה שנקרא סמים כמו גראס וחשיש.

זה סמים מבחינתנו.

נכון. ואלה תופעות שאנחנו פחות רואים אותם בכדורגל. אנחנו פחות רואים אותם, אנחנו לא אומרים שהן לא קיימות אבל אנחנו לא רואים ולא תופסים. אני לא רוצה להגיד איפה כן. מי ששומע ומכיר יודע שזה יותר באוכלוסייה מסוימת בענף מסוים.

מר אלטר, אתה רוצה להתייחס בשם השחקנים?

אם נתייחס למה שעורך דין שילה אמר, לפחות במקרה השחקנים בשני המקרים, זה נעשה מחוסר ידע ובתמימות וממש לא היתה פה נטילה יזומה של איזה שהוא חומר וזה גם הוכח בבית הדין של ההתאחדות. לפעמים, תום הלב וחוסר הידע הם שני דברים שיכולים להפליל שחקן אבל זה לא דברים שאתה יכול לקחת אותם כדבר יזום, שמישהו לקח סמים והצהיר באופן מודע. לכן, הנושא הזה בענף הכדורגל לא קיים, כי לא מצאנו אשמים בדבר הזה.

בנושא פליקס חלפון שכל כך הטריד אותך - -

תיכנס לעניין ההסברתי. האם זה יכול לחזור על עצמו?

אנחנו לא יכולים להתייחס לזה בצורה הזו, היות ומדובר פה על משהו פרטני, שלא שייך לכדורגל בכלל, בשום סיטואציה, כי זה משהו שאדם עשה, יוזמה פרטית. אם הוא צריך להיענש, הוא ישלם במלא המחיר ולא אנחנו נקבע. לא בוועדה ולא בארגון השחקנים מה המחיר וגם לא בהתאחדות. מה שכן, אני דאגתי באופן אישי להביא פסיכולוגים לילדים שלו, אבל זה לא שייך. לזה ארגון השחקנים דאג. אני חושב, שעד שלא הוכח, אנחנו ניתן לו את התמיכה שלו, לפחות למשפחה ולילדים.

עוד מילה אחת לגבי דבריו של עורך הדין שילה: לא הגורמים הוזמנו לדיון בהתאחדות. אנחנו לא הוזמנו, ותרשום לך את זה כהערה, היות ואנחנו נמצאים בקשר ישיר ורציף עם השחקנים. אנחנו מסבירים להם הרבה מאוד נושאים ומן הראוי שגם אנחנו נוזמן לוועדה כזאת, כי אנחנו יכולים לעזור והמטרה שלנו היא לעזור. שאנחנו מראש לא נגיע לסיטואציות שהן אסורות. אני חושב שבאופן כללי בכדורגל, נגע הסמים לא קיים. תמריצים כאלה ואחרים ידועים יותר בענפי ספורט אחרים. כדורגל הוא משחק קבוצתי וזה לא כל כך בא לידי ביטוי ואתה לא יכול לראות את זה במשחק. אתה יכול לראות את זה אצל רץ 100 מטר, כי רק הוא רץ 100 מטר. זה משהו מאוד אישי. נכון להיום, על סמך העובדות, זה לא קיים בכדורגל. אני חושב שהנושא של הישיבה פה קצת מותח את היריעה בכל הנושא הזה.

אף אחד לא בא לשפוט מישהו. בסך הכל זה הבהרות ונושא הסברה ותו לא. גם כאשר קרתה הפרשה של פליקס חלפון, היא פגעה בתדמית גם אם תוכח חפותו. ואז, אנחנו פה מבהירים שהספורט שלנו לא נגוע. אנחנו צריכים לראות שכל אחד עושה את המקסימום. אנחנו, כוועדה מפקחת על הנושא הזה במדינת ישראל, שמים את היד על כל דבר שלדעתנו יכול להביא לאווירה חיובית בתדמית של ישראל. מדובר בשחקן נבחרת ישראל...

העובדה שאני פה היא כיוון שאני חושב שזה חשוב וכמו שאמרת, זה הולך לשחקנים הצעירים, כי יש עשרות אלפי שחקנים צעירים, שהשחקנים המובילים משמשים להם דוגמה ומודל לחיקוי.

רציתי לשאול את הדוקטור על מספרים לגבי השנים האחרונות או בשנה האחרונה, האם יש לך רישום כמה בדיקות פתע היו בקבוצות הכדורגל לגבי סמים ממריצים? ומעבר לכך, מה האבחנות שהיו בשנים האחרונות. האם יש עליה בשימוש?

תראה, אני יושב ראש בוועדה שמקבלת את התקציב שלה בצורה צולעת, כך שאין לי יותר מדי תקציב לבדוק את השחקנים. התקציב של הוועדה שלי קלוש. בדיקה שאנחנו שולחים אותה למעבדות מורשות על ידי הוועד האולימפי באירופה, עולה בסדר גודל של 1300 שקל. זו הוצאה ניכרת, שהאיגודים, ההתאחדויות והוועד האולימפי עצמו, מתקשים לעמוד במספרים גדולים מאוד.

בכל אופן, אנחנו נמצאים במצב של קרשנדו מבחינת מספר הבדיקות ובדקנו בהתאחדות לכדורגל נדמה לי בסדר גודל של כ-140 שחקנים. אנחנו לא בודקים בדיקות פתע, אנחנו מביאים למשחק. במשחק ישנו תקנון מסוים ותיכף אגש גם לענפים האחרים. ישנו תקנון שאנחנו עושים הגרלה הן של המשחקים והן של השחקנים, כי הרי אנחנו לא חושדים באף אחד, ובמהלך המשחק יש פרורגטיבה ליושב ראש הוועדה, אם הוא רואה שחקן חשוד, לקרוא לו גם כן לבדיקה.
בשנה שעברה, מצאנו בכדורגל שחקן אחד שגם עבר, כי בכל פעם שנמצא מישהו חיובי בנטילת דברים אסורים, אנחנו עושים תחקיר ולאחר מכן מעמידים אותם לוועדת משמעת. התחקיר היה מאוד בנאלי, על איזה כדור שהאמא נתנה לשחקן, כיוון שהוא היה מצונן. הוא הורשע ונענש. אחד מתוך 140. בשנה הקודמת - -

140 בדיקות עשיתם?

כן, 140 בדיקות בכדורגל.

זה כדור שאסור או כדור אספירין? הוא היה מצונן.

אבל בתוך הכדור ישנם חומרים שגורמי הספורט העולמיים החליטו שהם יכולים לשמש גם כממריצים. התרופות האלה, בתחילת 1958 באולימפיאדות החורף באוסלו, נלקחו כממריצים לאתלטים. הם היו מזריקים את זה, שואפים את זה ולכן החליטו שזה אסור.

אפשר לדעת איזה כדור זה?

הכדור הזה בשימוש ברפואה בארץ. הרבה מאוד אנשים נוטלים אותו ואני בטוח שגם אתם נטלתם אותו. אבל, כפי שלאישה בהריון אסור לקחת סוגים מסוימים של תרופות, למרות שלאחרים הם מותרים, כך גם לספורטאי זה אסור וזה היה השחקן של אחת הקבוצות בארץ.

זה כתוב ברשות.

שנה קודם לכן, עשינו כמעט 78 בדיקות לכדורגל והן נמצאו תקינות. מבחינת ענפים שונים אחרים, אני רוצה לציין שבשנה האחרונה התחלנו ונכנסנו לכדורסל בכוח רב. התחלנו טיפה באיחור, עשינו כ-30 בדיקות נדמה לי, וכל הבדיקות נמצאו שליליות. גם בכדורסל אנחנו לא עושים בדיקות פתע, אבל כל הבדיקות היו שליליות.

פתע זה לא מחוץ לתחרות. עצם זה שמגיעים למשחק בהפתעה והם לא יודעים שבאים למשחק מסוים ונוטלים משחקן מסוים. פתע זה מחוץ לתחרות כמו בבית או באימון.

אני אחדד את זה: אף אחד לא יודע מתי אנחנו מגיעים לאצטדיון. הם יודעים בערך כשעתיים קודם לכן, כשרואים אותנו כבר בשטח וזה לגבי המשחקים. יש שתי צורות בדיקות: 1. בזמן תחרות והאחרת מחוץ לתחרות. אנחנו מגיעים למחנות אימונים ואנחנו גם מגיעים לבית של הספורטאי ולאחר שאנחנו מזדהים מבקשים ממנו לעשות את המבדק הזה. בכל אופן, גם בכדורסל כמו בכדורגל, אנחנו בודקים עם הגרלה מסוימת וגם שם ראש הועדה רשאי לקרוא לכל ספורטאי שנראה לו חשוד, מעבר להגרלה וכולם היו בעצם שליליים.

גם כאן אנחנו נתקלים בבעיה מסוימת ואני יודע עד כמה איגוד הכדורסל עושה מאמצים אדירים לעמוד בתפקיד. כל הבדיקות עולות 1300 שקל. הבדיקות נשלחות לאותן מעבדות. הבדיקות נשלחות למעבדות מאושרות, כמו שאמרתי ואלה התוצאות.

מבחינת ענפים אחרים היו לנו כמה סירובים בשנים האחרונות, כאשר ספורטאים סירבו לתת שתן. האחרון היה בחור מצחיק מאיגוד מרימי המשקולות, שטען שהוא נותן שתן רק בנוכחות עורך הדין שלו ואנחנו נחכה שעורך הדין יגיע. לא צריך להגיד לכם, שבבדיקות הפתע נמצא חיובי אחד, שלקח חומר משתן ועוד מעט נעשה את התחקיר, כי רק אתמול קיבלתי את התוצאה. וכאן המקום להעיר ולומר: העולם קורא בלעז לחומרים האלה שאני בודק "דופינג". ההבדל בין סמי רחוב או סמים הוא שהמדינה אוסרת, לבין "דופינג", שאנשי הספורט אוסרים. אצלנו בארץ ישנו ערבוב בגלל העברית ואני מנסה לשנות את שם הוועדה לא למניעת סמים אלא הוועדה למניעת חומרים אסורים בספורט, כיוון שאין לי מילה ל"דופינג". בכל אופן, המלחמה הגדולה בעולם כנגד ה"דופינג" וזה משהו אדיר היום, עם משאבים אדירים, הקימו גוף של ממשלות להילחם בדבר הזה, כי למשל בוועדה שאני חבר בה באירופה, בדקנו ושמנו לב, למשל באיטליה, שהורמון הגדילה נכנס באופן חוקי בכמות של פי 80 יותר - -

זה שמייצב את הגוף?

זה שמייצב את הגוף והוא גם אנטי-אייגינג טוב מאוד. הוא נכנס לאיטליה פי 80 יותר מהדרישה של המחלות, כך שזה בטח הולך למשהו. אז הקימו גוף שקושר גופי ספורט וגופים ממשלתיים ונקרא ואדה ותפקידו להילחם במה שנקרא "דופינג".

אנחנו חתמנו על הסכמתנו להיכנס לגוף הזה שנקרא ואדה, שיחייב את כל הגופים של הספורט. עכשיו גם ממשלת ישראל חייבת לחתום שהיא מסכימה לצאת למלחמה הגדולה הזאת כנגד ה"דופינג".

עוד נקודה קטנה וזה טוב גם לחברים שלי מענפי הספורט: ספורטאי שנתפס בעולם, בעיקר באולימפיאדה בשימוש בחומר אסור, לא די שהוא עובר תחקיר רציני וזה יכו להגיע עד ליושב ראש, הוא נשפט והאיגוד שלו חוטף קנס והיום הוא עומד על 50 אלף דולר. כך שאם אני מדבר ואני רוצה שקולי ישמע, התקציב של נורבגיה - -

איך אפשר לחייב את הקבוצה או את החברה שאחראית עליו? זה לא גוף אישי. 50 אלף דולר זה לא קנס אישי, נכון?

חוץ מאשר האתלט יחטוף גם המדינה חוטפת, כלומר היא מורידה את זה על האיגוד.

אז איך אפשר לחייב איגוד?

אם הוא לא ישלם, הוא לא ישתתף בשום תחרות ובשום מפעל. זה קל מאוד.

מה ההיגיון הם נותנים קנס למשל לישראל, על - -

אחריות שילוחית. אחרי הכל, אתה אחראי, אתה תפעל ותדאג. וכאן אני מבקש שקולי ישמע: בנורבגיה יש מספר אוכלוסין כמונו. הם עושים 3000 בדיקות בשנה. אם תכפילו את זה ב-1300 אתם תגיעו למספרים גבוהים. ההצעה שלנו - -

התקציב של ההתאחדות שלנו, מאיפה זה בא?

הוועדה שלי מקבלת או אמורה לקבל 50 אלף שקל ממשרד הספורט, התרבות והחינוך. אנחנו מקבלים את זה תמיד באחור של שנתיים. תחלק 50 אלף שקל ל-1300 ותראה כמה בדיקות אני מסוגל לבצע בכסף ממשלתי.

אז הדיון היה כדאי. אני לא מבטיח, אבל אנחנו נדאג.

אני רוצה להמשיך לדבר: בענפים השונים של הספורט הישראלי, אנחנו הצענו לוועד האולימפי הבינלאומי - -

ומאיפה בא שאר הכסף?

אני מנסה לגנוב מהאיגודים ולהכריח אותה לדרוש מהם.

מה ההשתתפות של האיגוד מול הממסד?

כמעט כלום.

כל ההכנסות של כל המשחקים האלה לא הולכות לאיגודים?

מה שדוקטור אשרוב אומר הוא שאין תקציב רציני לדבר הזה. אין בכלל תקציב. זו טיפה בים. אנחנו עושים שם 3000 בדיקות בנורבגיה, אבל הלוואי שהתקציבים של אותם האיגודים יהיו כמו בנורבגיה.

אין לזה תקציב ממשלתי. הגוף הזה הוא חוץ-ספורט כך שהוא יכול לשלוט ולעשות את הדבר הזה ולעשות בדיקות. אחת ההצעות שלנו, שנדונה עכשיו, בוועד האולימפי הבינלאומי, אתה בטח כבר מכיר את זה כי זה עוד מעט יכנס לפעילות, אנחנו דורשים שכל ספורטאי בתחרות בינלאומית שהיא, לא יוכל לתחר אם לא יהיה לו פספורט ועל הפספורט לפחות 3,4 בדיקות שהוא ביצע בשנה ולא חשוב איפה. על ידי כך אנחנו מחייבים את כולם לעשות בדיקות, כמה שיותר.

באיגוד האתלטיקה זה קיים.

אני יודע. הדבר הזה מצוין. אבל אם אני מנסה להשליך אלינו, לארץ, בהיעדר תקציב כל איגוד יכול בכל שנה לסגור לי את הברז, ואז אני לא יכול לבדוק אצלו כי אין כסף.

מה קורה עם אנשים שלוקחים תרופה נגד הצטננות? יש אפדרין, נכון? אז לפעמים היא נותנת אבחנה של סם והיא בסך הכל תרופה נגד שפעת. מה קורה עם זה?

אני אשאל: אישה בהריון שיש לה דלקת שקדים ויש לה חום גבוה. האם היא יכולה לקחת כל סוג של אנטיביוטיקה? לא. ישנם סוגי אנטיביוטיקה שיפגעו בעובר - -

אבל זה חשוב לו בכדי להבריא.

אז אנחנו מרשים לו לקחת את התרופה הזו, אבל אם הוא בא לשחק כשהוא חולה, זה כבר דבר שהוא לא בסדר. עיקר הדוגמאות הן על אסתמה, שהם לא חולים חריפים מיידי אלא חולים כל הזמן. הוא מקבל את הטיפול שלו והוא יכול לתחר, בתנאי שהוא מודיע לרופא שלו והרופא שלו מחזיק את הרצפטים. וכאשר בא השופט להתחיל את המשחק או את התחרות הוא מודיע לשופט, ואחר כך, אם הוא נבחר לתת את השתן, הוא מודיע ומספר אילו תרופות הוא לוקח. כך שכל הדבר הזה שקוף וידוע. יש לנו חולי סוכרת שמקבלים אינסולין. הרי לחייהם הם צריכים את האינסולין. אינסולין הוא חומר ממריץ גדול מאוד בספורט. הספורטאים לוקחים את זה להמרצה. חולה סוכרת שימצא אצלו אינסולין והודיע על כך מראש, פטור מענישה כי הוא חולה. אבל מי שלא מודיע, ואנחנו יודעים שהוא לא חולה, זו עבירה קשה מאוד. כך שישנם המון חומרים, המון הורמונים המון תרופות שהולכים בתור "דופינג". אנחנו מצפים שהספורטאים יתחילו עכשיו להשתמש בתרופות גנטיות קשות וחמורות. הפיתוח די חדשני ואנחנו מפחדים שיתחילו להשתמש בזה, כי המעבדות שלנו לא יודעות בדיוק מה יהיה.

אני רופא איגוד הכדורסל. אני רוצה לעבור על כמה נקודות. לא אתייחס לפליקס חלפון וגם לא אזכיר שוב, שהמילה סמים, כמו שאמר דוקטור אשרוב, זה לא רק חומרים זה גם שיטות. כי אם לא יודעים, הקזת דם של ספורטאי ואת אותו דם מחזירים לו אחרי שבועיים לפני תחרות, זו שיטה אסורה.

בזה הפסיקו כבר לפני 20 שנה.

הפסיקו, אבל עוד עושים. נתפסו נבחרות באולימפיאדת החורף האחרונה עם מטען שלם של מנות דם.

מה זה נותן?

אתה מעלה את כמות הדם אצל הספורטאי לפני התחרות ואתה מעלה את הכושר שלו לקשור חמצן ולתת חמצן לרקמות, אז הוא יכול לעשות פעילות רצינית הרבה יותר טובה מאדם שההמוגלובין שלו נמוך.

תסלח לי, דוקטור אשרוב, זה ממש לא מדויק פיסיולוגית. אתה יכול לשרוף כמות חמצן מתונה ובזה נגמר הסיפור. אגב, המילה "דופינג" באה מזה.

עובדה שהשיטה אסורה. איגוד הכדורסל במשך שנים רצה לעשות בדיקות ומחוסר תקציב קשה היה לעשות. היתה עוד בעיה, שאין בארץ מעבדה מאושרת על ידי הוועד אולימפי. כך שבדיקות שנעשות בארץ אינן תקפות. אי אפשר להאשים שחקן בבית משפט עם בדיקה שנעשית בארץ. הבדיקות חייבות להישלח לחוץ לארץ ויש רק מספר מוגבל של מעבדות שמוכר. לא נצליח להקים מעבדה כזו בארץ, לא בגלל שאין לנו את המכשור, כי התנאי זה לפחות 1000 בדיקות בשנה ולא יגיעו 1000 בדיקות בשנה, כך שלא יכירו במעבדה כזאת.

והערבים בוועד האולימפי הבין לאומי לא יאשרו לך.

איגוד הכדורסל עשה תמיד הסברה ומי שמכיר את הפלקטים של השחקנים המפורסמים שלנו, שהם נגד השיטות האלה כבר הרבה זמן. בשנה האחרונה, כמו שאמר דוקטור אשרוב, התחלנו הלכה למעשה לבצע בדיקות. הבדיקות נעשות לפי תקן. אחת הבעיות היא כמובן חוסר הידיעה. הסיפור הזה של פסאודו-אפידרין ידוע הרבה שנים, אבל שחקנית ישראלית ששיחקה בגרמניה לקחה קודאין אקמול, מה שנקרא דקסמול שיש בו פסאודו-אפידרין וזרקו אותה מגרמניה. שמה דינה דינרמן והיא איבדה את הרשיון שלה לשחק שם בגלל שהיא באמת לא ידעה. חוסר הידיעה היא אחת הבעיות ואני חושב שהרבה הסברה תתרום בנושא הזה.

וכסף.

בדיוק. הנושא היותר חשוב הוא הענישה. אם אין ענישה, לא יעזרו הבדיקות ולא שום דבר. אם שחקן נענש בזה שהוא לא משחק חמישה משחקים, זו לא ענישה. שחקן כזה צריך להיזרק לשנתיים מהמגרש ואז שחקנים יחשבו פעמיים, האם להשתמש בשיטות כאלה או לא. יש לציין, שבשנה האחרונה באיגוד הכדורסל כל הבדיקות היו טובות ואני רוצה לציין דבר נוסף - -

מה זה טובות?

תקינות. אבל, שחקני ושחקניות נבחרת ישראל שמשחקים באליפות אירופה, עוברים מדי אליפות, אחת לשנתיים, בדיקות ועוד לא נתפס אף שחקן שהשתמש בחומרים אסורים. זה לא קיים בכדורסל. אנחנו שואפים ליותר בדיקות ולשם כך צריך כסף. הכסף לא יבוא מאיגוד הכדורסל, שהוא גם כך דל במשאבים. הוא צריך לבוא מהחינוך ומהרשויות שאתם שולטים עליהם, כי כאן יש יותר כסף וזה אינטרס של כולם שישתמשו פחות בסמים. אני חושב שאמרתי כל מה שרציתי.

אני המזכיר הכללי של האיגוד. המיוחדות שלנו היא שאנחנו איגוד שהכוח שלו נובע גם מהגברים וגם מהנשים. זאת אומרת, יש לנו ליגות-על איכותיות גם בנשים וגם בגברים והבדיקות אצלנו הן בדיקות שנעשו גם בקרב הנשים הכדורסלניות, כי גם שם יש לנו שחקניות זרות מאמריקה ומהגוש המזרחי ואירופה בכלל. ולשמחתנו הרבה, כל הבדיקות לפני שנה, גם בגברים וגם בנשים היו שליליות ולו בגלל הסיבה הזאת, כדאי להוציא את הכסף ולהתעקש לקיים את הבדיקות האלה, כולל השנה, למרות המצב הקשה של כל האיגודים ובטח שלנו. אפשרנו לבצע בדיקות באותו היקף שהיו לפני שנה.

יחד עם זאת, אנחנו נתונים לביקורת מתמדת, כי איגוד הכדורסל הוא אחד האיגודים היותר דומיננטיים בספורט הבין לאומי, מהסיבה שהקבוצות שלו לאורך כל השנה, משתתפות במשחקי גביעי אירופה. ממכבי תל-אביב, דרך הפועל תל-אביב, דרך גליל עליון, דרך נהרייה ונשים מרמת השרון וירושלים ואחרות. הקבוצות האלה עומדות בפני הבעיה שהן יכולות לנסוע למשחק מסוים ולקבל שם את ההגרלה, ושחקנית מסוימת או שחקן נלקחים עם תום המשחק וצריך לתת את הבדיקה ללא ויכוח וללא שאריות וללא עורכי דין וללא שום פטנטים אחרים. הדברים האלה מוסברים לשחקנים. אנחנו לפחות שלחנו את התקנון המלא של הוועדה למניעת שימוש בחומרים אסורים והייתי מציע, דוקטור אשרוב, שהתקנון הזה יגיע ליושב ראש הוועדה.

אנחנו בקשר עם הרופאים והפיזיותרפיסטים של האגודות ואם יש חידוש של חומר שמגיע מואדה או מהגופים הנוספים, אנחנו מיידעים את הקבוצות מיידית, שהחומר הזה אסור בשימוש בשום צורה ובשום מקרה. תודה.

מטבע הדברים, זה לא רלוונטי לאיגוד השופטים כי שופטים הרי לא מתחרים באף אחד. אם נתייחס לנושא הסמים הקלים, איגוד השופטים עורך מספר רב של בדיקות ותחקירים הן לשופטים חדשים שמתקבלים לאיגוד והן לשופטים שמקודמים במעלה הליגות. בין ייתר הבדיקות גם השימוש בסמים קלים, אם על ידי תחקירים, בדיקות של פסיכולוג, גרפולוג ובמקרים אחדים של שופטים בליגות הבחירות ושל שופטים שמתקבל עליהם מידע מסוים, גם על ידי מבחני פוליגרף. אני יכול להגיד, שבשנה האחרונה נמצאו או הודו שלושה שופטים בשימוש חד פעמי בסמים קלים.

זה בעונה האחרונה או בשנים האחרונות?

בבדיקות שערכנו בעונה האחרונה הם הודו בשימוש שלא במסגרת עונת המשחקים. שימוש חד-פעמי.

כמה בדיקות עשיתם?

אנחנו בודקים כל שופט שמתקבל לאיגוד וכל שופט שמוחתם על ידינו. זה בדיקות אישיות, מבחני אישיות, תחקירים ומבחני פוליגרף.

מה קורה עם אדם שהשתמש? יש מעקב?

שלושת השופטים שהודו שהשתמשו בסם באופן חד-פעמי הועמדו לדין משמעתי והושעו לתקופות של בין חצי שנה לשנה.

אני יושב ראש איגוד האתלטיקה. איגוד האתלטיקה רואה חשיבות בנושא של מלחמה בתכשירים אסורים. לכן גם הבאתי את אנשי המקצוע, יושב פה פרופסור מיכה שגיא,יושב ראש הוועדה המקצועית ואבי לזרי, שהוא חבר ועדת הסמים של איגוד האתלטיקה.

באופן כללי, לקראת הענישה על פי התקנון של ההתאחדות הבין לאומית באתלטיקה, מי שנתפס עם תכשירים אסורים זה שנתיים ובפעם שניה זה הרחקה לצמיתות. ארגון האתלטיקה עושה בין 20 ל-30 בדיקות לשנה, תלוי בתקציב ואני מצטרף לדוברים שנאמרו פה, כי אם רוצים לעשות את זה בצורה רצינית, צריכים להרחיב את הדברים האלה. אנחנו מקיימים את הבדיקות. כשמקיימים בתחרויות בדיקות זו לא בדיקת פתע. בדיקת פתע זה כשמזמנים את הספורטאי ואומרים לו תבוא לאיגוד ואז בודקים אותו. מתוך הבדיקות רוב הבדיקות נעשות בתחרויות ו-6 או 7 אנחנו מבצעים בבדיקות פתע. בנוסף לזה, במידה והאיגוד נתפס באירועים הבין לאומים, האיגוד נקנס. במידה והאיגוד נתפס, כמו שאמר דוקטור אשרוב, האיגוד נקנס. האיגוד עושה מאמצים לפני יציאה ותחרויות גדולות ועושה בדיקות, על מנת שלא ניתפס באירועים הגדולים כי זה ביזיון לאתלטיקה שיתפסו שחקן בתחרות מתוקשרת כמו באליפות העולם בפאריס. זה ביזיון די גדול ואנחנו עושים את כל המאמצים למנוע.

בנוסף לזה, לפני שלוש שנים קיימנו כנס גדול והזמנו את פרופסור לנקיס, שהוא ראש ועדת הסמים של איגוד האתלטיקה העולמי והוא יושב ראש ועדת הסמים של הועד האולימפי הבין-לאומי. זימנו מאמנים ודיברנו. דבר נוסף, כל יציאה לקראת אירוע או תחרות בין-לאומית אנחנו מדברים על הסוגיה הזאת. מסבירים, מנסים עד כמה שאפשר. זה פחות או יותר מה שאיגוד האתלטיקה עושה. האיגוד לא מתוקצב בנושא של בדיקות הסמים. הוא מפריש כ-35 עד 40 אלף שקל ובעצם אין את זה לאיגוד והוא עושה את הבדיקות. אנחנו מחויבים על ידי ההתאחדות הבין-לאומית של האתלטיקה.

בנוסף לזה, יש תקנון של איגוד האתלטיקה הבין-לאומי. במידה ויש באיגוד ספורטאים שנמצאים בין ה-20 הראשונים בעולם כמו אוורבוך, חייבים לבדוק אותם 4 פעמים בשנה. בנוסף לזה בודקים אותם גם שם, בתחרויות הגרנד-פרי. זאת אומרת, למשל אוורבוך נבדק בארץ 4,5 פעמים כי אני מחויב ובנוסף לזה, הוא נבדק בכל תחרות גרנד-פרי, כי הוא היה בין שלושת הראשונים בבדיקות סמים.

באליפות ישראל אנחנו רואים תוצאה חריגה, שלא תואמת, אנחנו מבינים שיש צורך בבדיקת סמים.

היה איזה בחור שנתפס לא מזמן, נכון?

נתפסו אצלנו כ-4 אנשים במהלך 5 השנים האחרונות. זה היה בזארוב, בביקין, איתי מרגלית ועוד אחת במכביה כשעשינו הגרלה. מדובר ביהודיה מרוסיה שתפסנו אותה - -

רק לתקן, זה היה ב-12 השנים האחרונות, כי בביקין זה היה בשנת 91.

הזמן רץ. נקודה נוספת: כאנשי חינוך, אחת הבעיות המרכזיות זה לא בספורט, כי תמיד יהיו מלחמות ויעקפו את המערכת. הבעיה היא במועדוני הכושר של ילדים בגילאי 13,15 שלוקחים חומרים אנאבולים וגורמים נזקים בלתי הפיכים ושם צריכים לעשות את הבדיקה. השימוש בחומרים האלה הוא חופשי והם קונים את זה כדי להיראות טוב בגיל הטיפש עשרה. זו בעיה די משמעותית וכדאי שתשימו את היד שם.

אני רוצה להתייחס לדברים האלה, חשבתי להשאיר את זה לסוף: הקרב בעולם הוא על ספורט נקי והספורטאים, יש עליהם ענישה ויש להם בדיקות. איפה שאין לנו אפשרות להיכנס, לנו, לאנשי הספורט, זה הקהל הרחב והוא נמצא במתנסים ומכוני כושר. במכוני כושר ישנה מכירה לא רגילה של חומרים כאלה. זה לא רק בארץ אלא בכל מקום בעולם. מדובר בחומרי תמריץ. התמריצים האלה נמכרים בשוק שחור, דרך יצרנים לא ידועים. לפעמים זה נכנס לארץ בצורה חוקית - -

מה ההצעה לכם ובמה אנחנו יכולים לעזור?

לעשות איזה שהוא כוח שיבדוק את המכונים בחקיקה.

אני צריך לדעת בדיוק באילו חומרים מדובר, כי בכל פעם צץ משהו וזה משתנה.

אתה תאמץ את החומרים האסורים של הוועד האולימפי הבין-לאומי, ואת זה אסור למכור בשום מקום. יש לך חוק שיכול לעזור לך וזה חוק הרוקחות. חוק הרוקחות מחייב שמכירה של תרופה או ממריץ של כזה דבר ייעשה אך ורק על ידי בית מרקחת, כנגד מרשם של רופא. צריך לאכוף את החוק הזה, לא צריך חקיקה חדשה.

זאת אומרת, למכור את זה בשוק שחור אסור ואז בעצם החוק הנוכחי מכסה. אין אכיפה. מיד אבקש התייחסות של המשטרה.

יש לי הצעה לעניין הזה, כמו שמועדון שבו מגישים משקאות חריפים נסגר ברגע שיש אקט של אלימות, אותו דבר פה. ברגע שנתפס מכון כושר כזה, פשוט סוגרים אותו.

אלה הצעות פנטסטיות, שאף אחד לא יעמוד בהן. אז תפסת ילד לוקח סם, אז מה, אתה שולח אותו לבדוק ב-350 יורו את השתן? ראה, המחוקק הישראלי אוהב להיכנס לנשמה של האזרחים במדינה זאת. ראה את הטמטום של חוק הספורט, אני לא רוצה להרחיב עליו את הדעה, אבל זה הדבר הכי מטומטם שיצא מהכנסת הזאת וטוב כי יבוטל, אבל זה לא הנושא כרגע. כדי שתבין את מה שאני אומר, אתה יודע למשל שפרופסור קפלינסקי לא יכול לתת אישור לספורטאי לעלות על המגרש. למה? כי ועדה מסתורית במשרד הבריאות לא נתנה לו אישור להיות רופא ספורט. אין כזה דבר רופא ספורט. אז עכשיו תראה את הבדיחה: ממה ספורטאי מת? הוא מת מנקע בקרסול? אם יש לו נקע בקרסול הוא לא משחק. הוא מת מהתקף לב לפחות. לצערי, בכל מקרה מוות בארץ אני יושב ראש ועדת החקירה של זה. אז הם מתים מלב, והקרדיולוג לא יכול לתת לו אישור. כשמישהו מרגיש לא טוב עם הלב הוא הולך לרופא ספורט המצחיק הזה, שלא קיים כזה דבר? אז הנה דוגמה איך המחוקק נכנס ולא מסוגל לתפקד. אז למה להיכנס לזה, לא יעמדו בזה.

אני הייתי רוצה לשמוע הצעה ריאלית.

הצעה ריאלית היא אל תיכנס לזה. יושבת פה המשטרה שלא יכולה לטפל בקוקאין, כשכבר רואים את האדם מתנדנד. אז הם לא עומדים בזה כי זה כוח אדם, זה כספים וזה משהו אדיר.

טוב, אבל גם אי אפשר להרים ידיים.

לגופו של עניין: ראה, העולם הוא מתוחכם. התחום שאני עוסק בו הוא רפואת ספורט ואני פיסיולוג של המאמץ וביולוגיה מולקולרית. כבר אמר דוקטור אשרוב, שאני שמח לשמוע אותו, שכבר זזים לתחום הגנטי ואנחנו עושים את זה. אני אומר לך, הם שניים שלושה צעדים לפנינו. העניין הוא, שדנים בוועדות רפואיות להרשות סמים. יש אנשים שמדברים על זה. כמובן שאני נגד זה, כי אנחנו צריכים להגן על הספורטאי שלא מבין את ההשלכות העתידיות. אני חושב, שהמיקוד צריך להיות בעיקר הריכוז בספורט שיש לו את הרווח הכי נקי מסמים וזה אתלטיקה קלה ואתלטיקה כבדה. בקבוצות זה שולי. אז יש איזה "קוקו" אחד מתוך 11 וזה לא משפיע על כל הקבוצה. ההפך, הוא עוד מכניס גולים עצמיים לפעמים.

זה כן משפיע. זה היה המקרה שקרה למכבי תל-אביב שכל השחקנים של ההרכב הראשון קיבלו את הכדורים.

אני חושב שכנסת ישראל ואנחנו כאזרחים, חובה עלינו להילחם בקטן כגדול. אתה מכה בכל מקום שיש דברים אסורים כאלה ולא, בטל את החוק.

בכנות, יש פה קצין משטרה והוא יסביר לך באילו צרות הוא נמצא. אני אומר לך בלי לשמוע אותו, הרי צריך להיות גם הגיוני. זה מתימטיקה.

לסיכום דבריי, צריך לרכז בענפים העיקריים. אני לא חושב שענפי ספורט קבוצתיים מרוויחים בגדול כמו למשל אתלט, כמו מרים משקולות או רץ מרתון, שצריך יותר חמצן. אלה שמשחקים בקבוצות מגיעים למצב של גיחוך. אתה ראית לאחרונה את אלה ששמים פלסטר על האף כדי לפתוח את האף כדי שיכנס לו יותר חמצן? אני מכריז פה בקול רם: עוד לא נולד היהודי או כל אדם אחר, שיכול לנשום דרך הפה ודרך האף ביחד. הוא נוחר. כשחסר לו חמצן הוא פותח את הפה, אבל אתה רואה את המודה הזאת. לכן, אני הייתי בודק כמובן, אני לא מציע לוותר אבל אני מציע שההתמקדות הכספית תהיה באמת איפה שגונבים את הסוסים. כמובן שלא לוותר על הקבוצות.

סלח לי, דמויות החיקוי זה כוכבים של קבוצות. תיקח את מיקי ברקוביץ, תיקח דמויות אחרות כמו בקהאם. אם יוודע לצעירים שבקהאם הוא טוב בגלל שהוא לוקח חומר מסוים, זו פרסומת הכי טובה לחומר הזה. דבר נוסף, כאשר נתפס השחקן מהפועל אשדוד, התקשורת עבדה עליו בצורה איומה ימים. כאשר נתפס המתאבק הכל עבר בשקט. זאת אומרת, יש גם אימפקט מסוים לגבי כוכבים. דבר נוסף, ישנם חוקים שאנחנו מוציאים. אנחנו צריכים לעמוד מאחורי החוק. אם המשטרה לא יכולה לעשות את זה, זו בעיה שלה ולאו דווקא בעיה שלנו. שיבטלו את החוק. אין דבר כזה. המשטרה צריכה לדעת שהיא יכולה להיכנס למכון כושר ולשות את הבדיקה. מכון הכושר חייב לדעת. לחפש בתאים, הם ימצאו את זה.

סלח לי, אתה לא יכול לעשות את הבדיקה הזאת כי אתה שולח לגרמניה. לאן הוא ישלח בדיוק?

במכוני כושר אתה לא יכול לחפש תמריצים ברמה כזו של אפדרין וכולי. שם תחפש סמים. לגבי סמים אין בעיה. סמים זה משהו חמור ובזה המשטרה מטפלת או צריכה לטפל. ברמה של תמריצים אתה לא יכול להתייחס כי אם אמא שלו נתנה לו משהו - -

- - -

בואו נשמע את עמדת המשטרה בעניין הזה.

אני מאגף החקירות. בראש ובראשונה, כפי שכבר נאמר על ידי קודמיי, משטרת ישראל לא יכולה לאכוף את כל העבירות בנושא סמים גם בקרב העבריינים הקיימים כרגע. אנחנו מתעסקים בספורטאים שבדרך כלל הם אנשים טובים ובדרך כלל מה שהם לוקחים זה סטרואידים וכל מיני סמים כאלה להגביר את הפעילות הגופנית.

מבחינת החוק הפלילי זה לא תופס, נכון?

יש רשימה שמעוגנת בתקנות, בחוק בפקודת הסמים וזו רשימה שמעת לעת מתעדכנת, כי בכל פעם שיש רשימה אז ממציאים איזה שהוא חומר נוסף ואז צריכים לעדכן את הפקודה שוב. את זה אנחנו כן אוכפים.

איך מחלקת זיהוי פלילי תוכל לעזור בעניין?

מבחינת נתונים סטטיסטיים לגבי שחקנים, אין לנו נתונים לגבי השימוש בסמים. לגבי מה שדובר בראשית הדיון, לגבי פליקס חלפון, אני לא חושב שזה קשור לספורט.

על זה אין ויכוח. אבל אם כוכב כדורגל שיש לו מעריצים רבים עושה צעד כזה והוכח שהוא נכון והוא אשם, אז תדע לך שזה דגם לחיקוי אצל ילדים ובני נוער. צריך לקחת את זה בחשבון. זה לא מוסיף לנו בנושא ההסברה.

גם ככה יש לנו את הצרות שלנו. לא צריכים לחכות שפליקס חלפון יעשה את מה שיעשה. יש שימוש בסמים בקרב סטודנטים, בקרב כל האוכלוסייה.

לגבי הנתונים שהעלו פה ראשי האיגודים, האם יש לך נתונים אחרים לגבי ספורטאים שהשתמשו בסמים?

לא ניתן להפיק נתונים כאלה. ניסיתי לעשות את זה לפני הישיבה ולא הצלחתי לעשות זאת במדור הסטטיסטיקה אצלנו. לאחר שפניתי ליחידות של חקירה בשטח, לא נמצאו נתונים כאלה שניתן לכמת אותם ולהגיד.

כי לפי הנתונים שלהם זה כמעט ולא קיים.

השכיחות היא נמוכה מאוד. אין ספק. אני חושב שממה שאנחנו יודעים - -

למשל מועדון כמו מכבי חיפה, מכבי תל-אביב, מחלקת הנוער והבוגרים. המשטרה לא נתקלה בחשדות?

במפורש לא. הטיפול, כפי שכבר הוצג כאן, זה ברמה המשפטית של האיגוד ולא בטיפולה של משטרת ישראל.

אני מדבר על סמים ולא על חומרים מסוכנים.

בקשר לסמים, ברגע שזה מובא אלינו, אנחנו עושים את הבדיקה ומנסים לראות אם מדובר על שימוש לצריכה עצמית בכמות קטנה ביותר, והנטייה בהתחלה לנהוג בסלחנות. אבל כשמדובר בסחר, אין פשרות בעניין הזה. אנחנו מביאים את התיק עד להעמדה לדין במידה והוכחה אשמתו של אותו שחקן.

לגבי שחקנים זרים, יש לך איזה נתונים?

לא, אין לנו נתונים.

אני מצד המערכת הפלילית, מפרקליטות המדינה. טיפול בנושא של סחר, שימוש בסמים בקרב ספורטאים מבחינת המערכת הפלילית הוא טיפול רגיל של כל עבריינות סמים רגילה. זה נכון כמובן, גם אני אאשר את זה והיה קונצנזוס, אבל אני מדברת מתוך התיק עצמו, שלא נמצא כל קשר בין הפעילות הפלילית המיוחסת לפליקס חלפון לבין העיסוק שלו בספורט. באשר לעבירות פליליות, כמו בעבירות פליליות אחרות בתחום הסמים - -

איך את מייעצת לאיגודים להתמודד עם הסוגיה שהעלו פה, של החומרים הממריצים?

החומרים הממריצים לא נמצאים בטיפול המערכת הפלילית. לכן גם לנו אין מענה ותשובה לעניין הזה. אין ספק, שהרי זה דברים שאסורים על פי חוקות ספורט ותקנונים של אגודות ספורט וזאת המסגרת שזה חייב להיות מטופל בה, על כל הקשיים שהעלו הנציגים השונים שם, בעיקר קשיים תקציביים שמקשים מאוד לעשות את הבדיקות האלה בתדירויות הרבה יותר גבוהות ובהיקפים הרבה יותר נרחבים. לנו, כמערכת פלילית, כל עוד החומר עצמו לא מוגדר כסם על פי פקודת הסמים, אין לנו למעשה בכלל כניסה לנושא הזה. אגב, יכול להיות שיש איסורים אחרים על פי פקודות אחרות כמו בתחום הבריאות, רוקחות וכולי, שיש מנגנוני אכיפה מן הסוג הזה אבל לא הייתי נכנסת לזה בהקשר של נגע הסמים.

אנחנו לא מזהים באמת תופעה של שימוש או סחר בסמים בקרב ספורטאים כתופעה, אלא הייתי אומרת אפילו להפך. נדמה לי, שיש איזו שהיא הכרה של הציבור שדווקא ספורט וסמים זה דברים שלא הולכים ביחד. על הרקע הזה, ופה אני רוצה להציג פרויקט של הרשות למלחמה בסמים, אני גם חברת מועצת הרשות למלחמה בסמים כנציגת משרד המשפטים, שהרשות למלחמה בסמים יזמה פרוייקט שנקרא "כן לספורט ולא לסמים" ביחד עם משרד הרווחה וגם ההתאחדות לכדורגל. כל הקרדיטים נתונים לכל הגופים שבאמת התאחדו לנצל את ההכרה הזאת ואת האווירה הציבורית הזאת, שאנחנו מאמינים שקיימת ככלל. ברור שיש תמיד אנשים שטועים בדרך, כמו שאנחנו רואים את זה, אבל הכרה כללית היא שדווקא אותן דמויות ספורט מפורסמות יכולות לשמש ולהירתם כהסברה, מניעה, על ידי משיכת בני הנוער לעיסוק בספורט כדי להרחיק אותם מסמים וכמובן גם כמושאי חיקוי. אותן דמויות ציבוריות שיוקיעו בציבור יעזרו לנו, לחברה שלנו והרשות למלחמה בסמים בהחלט עוסקת בנושא הזה, לשנות את האווירה הציבורית שהיום היא מאוד בעייתית בכל הנוגע לשימוש בסמים וזה מתחיל כבר מהסמים הקלים וסמי חברה, שהם כבר בתוכם נותנים איזו שהיא לגיטימציה לתופעה שמבחינה חברתית אנחנו רואים אותה כתופעה שלילית, בלי להיכנס לפן הפלילי המובהק. הזכרתי בעניין הזה אירוע שהיה בבית הנשיא בחודש ספטמבר, שכל הגופים האלה נרתמו לרבות הנשיא עצמו, כולל דמויות חשובות בתחום הכדורגל, שגם התחייבו לקחת על עצמם את המשימה הזאת של לסייע במאבק הזה.

אני רוצה לחזק את מה שנאמר פה ואולי לעשות את האבחנה בין שתי הקטגוריות. קטגורית הסמים האסורים על פי החוק, שבהם חשיש מריחואנה קוקאין וכולי וסמים אסורים על פי חוק הספורט, כשהרשות למלחמה בסמים מטפלת בנושא של חומרים שאסורים על פי החוק. בכל אופן, ברמת המניעה וההסברה ומה שהזכירה פה אתי, נראה לנו מאוד חשוב להתייחס לכל החומרים האסורים. כשאנחנו באמת רואים בספורטאים ובספורט בכלל מנוף להעברת מסרים. אנחנו יכולים להסתייע בספורט להעברת מסרים גם לאנשי ספורט, גם לשחקנים ולקבוצות המוניות, לאו דווקא שחקנים תחרותיים, כי אנחנו מאמינים שעל ידי זה שכל שחקן יחזק את המידע אצלו ואת הידע אצלו בתחום ונעלה את רמת המודעות, הרי בסך הכל גם נגביר את המודעות לנושא מצד אחד וגם אולי נשמש דוגמה לבני הנוער שבעצם ניזונים הרבה פעמים מהדמויות אלה, גם בקרב הספורט האולימפי וגם בקרב קבוצות כדורסל או כדורגל, שמשמשים באמת דמויות להזדהות ומעצבי דעת קהל מהבחינה הזאת. לכן, אנחנו קוראים לכל האנשים שיושבים פה ומבקשים להסתייע בהם לצורך הנושא הזה, כשבאמת יש זיקה מאוד ברורה בין השימוש בספורט כאמצעי לבין הסמים. הספורט באמת מדגיש אורח חיים בריא וחשוב להדגיש את זה וחשוב לציין את זה. אני מאמינה שעל ידי זה שנחזק את המניעה בהסברה, אולי גם נפחית את השימוש, כי באמת הרשות למלחמה בסמים בדקה את הנושא ולא מצאה בקרב הספורטאים תופעה חריגה של שימוש בסמים, למעט המקרה של חלפון. אם יש 250 אלף משתמשים ביניהם משתמשים מזדמנים במדינה, אז בוודאי גם יש כמה שחקנים, אבל זו לא תופעה.

הוא לא השתמש, הוא מכר לכאורה.

זה נכון. אבל בוודאי בין המשתמשים אולי נמצא פה ושם שחקנים, אבל בהחלט אנחנו לא רואים את התופעה הזו כתופעה חריגה. אם מכאן תצא איזו שהיא קריאה להפעלת תכניות מניעה והסברה, זה מאוד חשוב.

אותו סיפור של חלפון הוא לא דמות להזדהות ושום חיקוי, כי גם בקונסנזוס, סחר בסמים ויבוא של קילוגרמים של קוקאין זה דבר פסול מכל מקום, אבל ודאי שלא יזיק גם אם לאחר הרשאה יהיה גם גינוי. גם אם זה לא קשור, ודאי שתהיה הוקעה של הגופים שעסוקים בספורט וזה חלק מההסברה.

אני ממשרד הרווחה. אני איש ספורט ותיק. לפני שנים חברנו עם הרשות לסמים ביחד, בהחלטה משותפת והתחלנו להפעיל את אותו פרוייקט כפי שאת קוראת לו בעשרות שכונות. אני מתייחס דווקא לא לספורטאים פעילים באגודות ספורט אלא למי שהוזכר פה קודם, לנוער שנמצא לא במתנסים אלא נמצא בסיכון גבוה. הם מסתובבים וחסרי מסגרת, נשרו מבתי הספר וכולי. חיפשנו מענים דווקא לנוער הזה שאנחנו מטפלים בו מטבע הדברים כאוכלוסיית יעד ומשתמשים בספורט ככלי טיפולי שיקומי חברתי עבור האוכלוסייה. בשנים האחרונות הפעלנו ולא הרחבנו את זה, לא מסיבות אידיאולוגיות או עקרוניות אלא מסיבות של משאבים, למרות שהעלויות לא יקרות יחסית, של ספורט עממי בשכונות מצוקה, עיירות פיתוח, פרברים עירוניים. לקחנו קבוצות של נערים בגילאי 15-20, זה בדרך כלל הגיל הממוצע, ועשינו להם תכנית שמשולבת גם מתכנית ספורטיבית. זה היה כדורגל, כי זה הענף הכי פופולרי וגם הכי נגיש מבחינת ציוד וכולי, אבל היו לנו קבוצות של ספורט צלילה וספורט אתגרי וכל מיני דברים כאלה. אני רוצה להגיד לכם, שאנחנו הפעלנו בקרב כמה אלפי בני נוער. לצערנו, זה יכול היה להיות על עשרות אלפים. עשינו על זה גם מחקר מעקב שהוכיח עד כמה זה השפיע. הכוונה לבני נוער שכן השתמשו בסמים, לא נרקומנים או משתמשים קשים, אלא מה שנקרא משתמשים קלים או סמים חברתיים וכולי. הנערים נדבקו לפעולות וכל פעולה ספורטיבית וכל ערב בשעות הפנאי, היה בערך שעתים ספורט ובגיל ההתבגרות אוהבים ספורט. אבל, כל פעולה היתה מלווה בתכנון משותף ופעולת מניעה. זה דבר שהיינו רוצים מאוד לחזק אותו. יש לי גם חוברת לתת לך על הפרוייקט הזה עם מחקר.

בדרך אני שאלתי, איפה דוקטור יוסי אסף. הוא היה צריך לשבת פה, הוא ראש מכללה כמוני, מכללה גדולה מאוד. הוא עסק עשרות שנים בעניין סמים, איש חינוך, הוא האיש שלכם.

יושב פה אורי חרל"פ ממשרד החינוך והוא יודע. יש לנו כבר שנים פרוייקט במכון שאנחנו לוקחים חברה צעירים בגיל 20 ומעלה, גם משכונות שיקום ומצוקה וחלקם היו משתמשים בסמים ומעבירים להם קורס מדריכים במשך שנה שלמה בתנאי פנימייה. עד היום גמרו כבר קרוב לאלף צעירים. הם מפוזרים בשכונות למעט שלושה ארבעה מקרים שאנחנו יודעים, מתוך מעקב מחקרי, שנפלו חזרה לסמים ועבריינות, רובם שגרירים של הנושא נגד המלחמה בנושא ורובם עובדים במסגרות בעיירות הפיתוח. במגזר הערבי יש לנו ביקוש אדיר ואנחנו רוצים לפתוח קורס, כי שם גם יש בעיה שבחלק מהמקומות אין מורים לחינוך גופני ואז שמים אותם כממלאי מקום ויש ביקוש של פי שניים - - הכוונה היא למדריכים באותם מסגרות שאמרתי קודם, מתנסים, בתי נוער, חדרי כושר עם כל האיסורים שיש.

אני רוצה להדגיש עד כמה הספורט יכול להיות מוביל לספורט מקצועי, וזה למעטים וגם כלי טיפולי-שיקומי-חברתי לאוכלוסיות שאנחנו מטפלים בהן.

היה מאוד מעניין לשמוע פה את הדברים, כי חלק מהדברים שהושמעו פה לא מוכר לי. מה שאני לוקחת מכאן הוא שבהתייעצות במשרד החינוך השנה - -

היא אחראית גם על הספורט והחינוך ביחד.

אתמול היתה צריכה להיות מסיבת עיתונאים שרוצים לקצץ 2.5 מיליון לכל מערכת החינוך לטבק אלכוהול וסמים. מזה רצו לקצץ שליש, כדי שיהיה לנו "הרבה" כסף.

אני דיברתי אתמול עם ראש הממשלה ושר האוצר. אין לכם מה לדאוג.

עשינו פעולה לפני מספר שנים עם הרשות למלחמה בסמים, ופיתחנו תכנית עם הספורט אצלנו במערכת ובינתיים הם עברו לתרבות והם נפרדו ממשרד החינוך והפעולה די נפגעה. הם עברו למשרד המדע ועכשיו הם חזרו למשרד החינוך.

אם מתוך הדברים שנאמרו כאן אכן איגוד השחקנים או אני לא יודעת מי היה רואה כתרומה חברתית, כמו שיש היום לגופים כלכליים שונים לגייס קבוצה מבין השחקנים, שתהיה מוכנה לתרום לפעולות ההסברה והמניעה שנעשות במערכת החינוך, אם יהיה גוף כזה או גורם כזה שאפשר יהיה להיפגש אתו, אנחנו יכולים להשתלב בתוך ההכשרה של קבוצה כזאת שהם יוכלו להגיע לבתי הספר ואנחנו עושים המון פעילויות בנושאים האלה ולהעביר איזה שהוא מסר.

זה מקובל עלי.

שני משפטים של פן וזווית ראייה אחרת: אני רוצה להתייחס לעניין הענישה האוטומטית שקיימת בגופים הבין לאומים שנתיים וארבע שנים, זה נכון. יש כאלה שמצדדים. אני חושב שאותו ילד שקיבל מאמא שלו כדור בתום לב - -

אצלך התקנון מדבר אחרת. לך יש ענישה חלשה יותר.

יש קיצוני לכאן ולכאן אני לא חושב שצריך לקבוע עונשים של שנתיים או שלוש בפעם ראשונה בלי לבחון את אופי המקרה. מה הן הסיבות שאנחנו אוסרים את השימוש בסמים בספורט? יש שתי סיבות עיקריות, כמו שאני רואה את זה: פגיעה בבריאות הספורטאי ורמאות. לגבי פגיעה בבריאות הספורטאי, יהיו כאלה שיתווכחו עד כמה המדינה יכולה להתערב ברצונו של אדם לפגוע בבריאותו או לא ואני לא נכנס לזה. בעניין של הרמאות, צריכים להבין את הראש של הספורטאי. נעשו מחקרים בארצות הברית ובמקומות אחרים ושאלו אתלטים ושחקני כדורגל וספורטאים מכל מיני סוגים: אם אתה היום לוקח כדור שגורם לך לנצח בכל התחרויות במשך 5 שנים ואחר כך אתה מת, אתה לוקח אותו? רוב הספורטאים ענו שהם לוקחים את הכדור. אלה מחקרים שנעשו גם באתלטיקה וגם בכדורגל. בשבילם הניצחון הוא הכל. אתם חייבים להבין שהם יעשו הכל. הם קמים בבוקר והכל הוא סביב האולימפיאדה. הניצחון או ההפסד זה עניין של חיים ומוות.

יש פה לפחות 6 ספורטאים שהיו בנבחרת וברמה לאומית ואני לא חושב שמישהו מאתנו היה עושה את זה.

אני לא מכליל אני רק מצטט מחקרים שנעשו, לא אני אמרתי את זה. אני רק אומר, וכמו שציינתם ש-5 שנים לפניכם? מי זה האנשים של 5 שנים לפניכם? זה המאבק בין מדעני האיגודים לבין מדעני המחתרת הספורטאית, שכל אחד ילך צעד קדימה ותמיד יהיה את הקונפליקט הזה של ללכת צעד של מה שלא נכנס בחוק ולרמות. צריך להיות ריאלים בדברים האלה, שכדי לפתור את הבעיה הזאת צריך לדעתי, אם אתה רוצה צעד פרקטי, להקים גוף כמו שיש את הגוף הבין-לאומי, צריך לקום גוף לשיתוף פעולה ולתיאום ישראלי גם בין הגורמים בתוך המדינה, כלומר: בין הארגונים השונים, בין הוועד האולימפי לאיגוד הכדורסל להתאחדות לכדורגל, לכל הגורמים. שתהיה איזה שהוא ועדת תיאום כזאת, שכל אחד ידע מה השני עושה, שכל אחד יידע על הבדיקות שהשני עושה ושכל אחד ישתף במחקרים ובמידע שהוא מכיר.

מה דעתכם?

אני מבקש מכם, בואו לא נשתמש במונח כל כך מכוער, סמים חברתיים. אין דבר כזה, תפסיקו עם זה. כמו כן, בכינוסים הבין-לאומיים של הוועד האולימפי, לפעמים מראים לנו מה קורה עם הנרקומנים השונים במרכזי כפרי גמילה. באיטליה הם הקימו נבחרות של כדורעף בכפרים האלה והשחקנים הם הנרקומנים והם מתחרים בינם לבין עצמם והם מביאים תוצאות של גמילה טובה יותר. נקודה נוספת: הבדיקות עולות הון תועפות. אינפורמציה להעביר לאנשים בהרצאות או בהדגמות או בכל דבר שהוא, עולה גם הון תועפות. האיגודים עסוקים בלחיות את חיי היום יום וגם שם הם נתקלים בבעיות קשות ביותר. אם לא תבוא עזרה ממשרד החינוך או מגוף ממשלתי אחר, גם בשנה האולימפית הזאת, שצריך לעשות כל כך הרבה בדיקות לספורטאים, בלי לצאת החוצה בדיבורים או באינפורמציה, אנחנו נהיה בבעיה.

אני רוצה לסכם את הדיון הזה. אני רוצה לומר שמבחינתנו, פה, רואים בחומרי התמריצים סוגיה של רמאות שצריך להתייחס אליה בפרופורציה הנכונה ואנשים שמרמים, צריך להעניש אותם בהתאם בעונש מרתיע ולא סלחני, כדי שהתופעה לא תתפשט. אני פונה ואני אפנה גם ואדבר עם שרת החינוך התרבות והספורט, להעביר ולהגדיל את התקציב לבדיקות של החומרים הממריצים וממש להעלות את זה באופן כזה, שיהיה אפשר באמת להרגיש את זה. מה שראיתי היום ומה ששמעתי, אין שום פרופורציה בין הדרישה לבין מה שנעשה מבחינת הבדיקה כדי לאמת את הנתונים לעומת ארצות אחרות, לפי מה ששמעתי ועל פי הדיווחים של האנשים פה.

לכן, אני אפנה גם לשר האוצר יחד עם שרת החינוך, למצוא את המשאבים ולהעביר לכם ולנסות לקיים דיון אצלה בסוגיה הזאת. אני אבקש ממנה שתזמן אתכם. אני אבקש ממנה להגדיל את בסיס התקציב ואת יכולה להעביר את המסר, לגברתי השרה. כשאני פונה אליה, היא מתייחסת בהתאם.

אנחנו רואים בחומרה רבה שנתפסו מספר שופטים שהשתמשו בסמים על פי הדיווחים. לדעתי, אינני יכול לקבל את זה ששופט ימשיך לשפוט כאשר הוא הודה בשימוש בסמים. זה מעשה קרימינלי ולדעתי זה שנותנים לו עונש, זה לא אומר שהוא צריך להמשיך לנהל משחק. הוא יכול בהחלט לטעון ולהביא לתוצאות מעוותות כאשר הוא עולה לשפוט בין שתי קבוצות. זה יהיה אבסורד לחשוב שאדם כזה ימשיך לשפוט.

אני פונה למשטרת ישראל לעקוב אחרי הפרסומים פה בהקשר למכוני הספורט, ששם נמכרים חומרים שאסורים. את הסוגיה הזאת לא שמעתי, ופעם ראשונה שאני שומע ואני חושב שמשטרת ישראל יכולה בהחלט לטפל בזה. לא צריך לחוקק חוק בשביל זה. מספיק שמדי פעם יפורסם שביקרתם באיזה מכון וחצי מהמכונים יחשבו פעמיים, אם לא כולם, לא לעשות את הדברים האלה.

אין בסיס חוקי לזה. אי אפשר להיכנס למכון ולעשות בדיקה, מבלי שהיה קיים חשד סביר ששם משתמשים בסמים. זה לא בתחום של משטרת ישראל. רק אם קיים מידע ניתן להוציא צו או בלי להוציא צו - -

המשרד לביטחון פנים ופקחים של משרד הבריאות צריכים למצוא דרך לפקח על הדבר הזה, איך אפשר להביא למצב שדברים אסורים לא ימצאו. זה יכול להיות סם שצורך אותו מישהו שהוא לא חוקי או חומר ממריץ. ואז זה צריך להיות משרד הבריאות. אנחנו נפנה במכתב למשרד הבריאות ולמשרד לביטחון פנים. אתם ביניכם, צריכים למצוא את השביל לפקח על הדבר הזה, אם עלתה סוגיה כזו כואבת.

תמיד יימצא הרופא שיחתום על זה.

חברים, אני מודה לכם על ההשתתפות בישיבה.




2. הצעת חוק הרשות למלחמה בסמים (תיקון מס' 3), התשס"ג-2003

הצעת חוק הרשות למלחמה בסמים, תיקון מס' 3 התשס"ג-2003:

1. בחוק הרשות למלחמה בסמים, התשמ"ח-1988 (להלן- החוק העיקרי), בשם החוק, במקום "הרשות למלחמה בסמים" יבוא "הרשות הלאומית למלחמה בסמים".

2. בסעיף 2 לחוק העיקרי, אחרי "רשות" יבוא "לאומית".

הרשות למלחמה בסמים (להלן- הרשות), הפועלת מכוח חוק הרשות למלחמה בסמים, התשמ"ח-1988. תפקידיה של הרשות למלחמה בסמים (להלן- הרשות) לקבוע מדיניות מניעה, טיפול, שיקום, ענישה ואכיפת חוק בתחום השימוש לרעה בסמים, כדי שזו תהווה בסיס לפעילות הרשות לפעילות הממשלה בנושא. במסגרת תפקידיה, על הרשות לגבש מדיניות של שיתוף פעולה בין גורמים שונים הפועלים בתחום השימוש לרעה בסמים ולקיים קשרים עם גופים בארץ ובעולם, והכל לשם קידום הטיפול בבעיית הסמים. בשנים האחרונות קמו ארגונים שונים, פרטיים ומוניציפליים, העוסקים, כל אחד בדרכו, בנושא הטיפול בסמים; ברשויות מקומיות שונות קראו לארגונים שהקימו בשם "רשות למלחמה בסמים". הדמיון בשמות הגורמים המטפלים בסמים גרם לא אחת לטעות בהבחנה אין הרשות, הפועלת על פי חוק, לבין גופים פרטיים או מוניציפליים. כדי להבדיל בין הרשות לבין שאר הארגונים הפועלים בתחום ולמנוע הטעיה, מוצע להוסיף לצד המילה "רשות" את התואר "לאומית", בדומה לחוקים אחרים ובהם חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ"א-1961, חוק הרשות הלאומית לתרבות היידיש, התשנ"ו-1996, וחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ"ז-1997. הצעת החוק פורסמה בהצעות חוק 3134, מיום ח' בתמוז התשס"ב (18 ביוני 2002), עמ' 660, והיא מתפרסמת כעת בשנית.

אין שום בעיה עם זה.

יש לי שאלה: הרשות למלחמה בסמים לא הופיעה בחוקים אחרים ואתם מתקנים כאן רק את חוק הרשות. אם הוא מופיע בחוקים אחרים, אז צריך לשנות גם שם.

זה מופיע בחוק הרשות למלחמה בסמים, עד כמה שידוע לי. אבל בכל מקום אחר שזה מופיע צריך לשנות. ואז אנחנו יכולים להיקרא כך מהיום?

בסדר. אני מצביע ומחליט פה אחד.

יש הסתייגויות.

אני מצרף את ההסתייגויות.

בסדר גמור. נכין ונניח.

אני מודה לכולם. הישיבה נעולה.

(הישיבה ננעלה בשעה 12:45)