פרוטוקולים/ועדת הפנים/7139



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
29.09.03

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7139
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"ד
9 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 75
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
שהתקיימה ביום שני ג' בתשרי התשס"ג – 29 בספטמבר 2003 – בשעה 13:30

א. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה),
התשס"ד-2003

חברי הוועדה: ניסן סלומינסקי – מ"מ היו"ר
אלי אפללו
רוני בריזון
ויקטור בריילובסקי
יצחק הרצוג
אהוד יתום
גדעון סער

אריה אלדד
אברהם בורג

ראובן ריבלין - יושב-ראש הכנסת
ויקטור בריילובסקי - סגן שר הפנים
אהוד שילת - המפקח הארצי על הבחירות, משרד הפנים
יחזקאל לביא - משרד הפנים
עו"ד יחיאל אטיאס - מרכז שלטון מקומי
עמית לנג - רכז פנים, משרד האוצר
דלית דרור - ממונה בכירה על ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים

מרים פרנקל-שור
הלית מגידו

יפה שפירא

הדס דויטש


א. הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה),
התשס"ד-2003

שלום רב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

הכנסת אישרה בקריאה ראשונה הצעת חוק הרשויות המקומיות (מימון בחירות) (תיקון מס' 25 והוראת שעה), התשס"ד-2003, שלמעשה היא סגירת לקונה שהחוק דיבר על מימון בחירות במצבים נורמליים ורגילים שבהם הבחירות מתקיימות בו-זמנית לראשות העיר ולמועצה, ולא לקח בחשבון שיכולים להיות, כמו בישראל, יוצאים מן הכלל, שגם הדמיון לא מעלה על דעתו, אבל זה קורה, ושיהיו מקומות שבהם יהיו בחירות רק לראשות המועצה או לפעמים אולי רק למועצה.

כמה ישובים כאלה יש?

יש מקרה אחד בלוד, ואם הוא יאושר בלוד, האלוף יחיל אותו אוטומטית גם בעמנואל, כך הבנתי. אבל הדיון הוא בלוד, שם הבחירות הן רק לרשות, ולא למועצה. אם לא נאשר את ההצעה הזאת, לא יהיה מימון בחירות בכלל בלוד. בעיקרון, זה צריך להיות דבר טכני בלבד, נכון שיש בו הרבה סעיפים.

כדי לפרט בקיצור, אתן לאהוד שילת להציג את הדברים.

חוק מימון בחירות לרשויות מקומיות מתייחס לבחירות למועצות המקומיות ולראשי רשויות במובן הזה שהחוק היה בנוי שהמימון יינתן לפי זכייה במנדט. מספר המנדטים שבהם זכית - זה מה שאתה מקבל.

מה שזכית למועצה.

כן.

מתי אתה מקבל מימון לפי מה שיש לך בקיים?

זה מקדמות.

ואחר-כך זה מתקזז לפי החשבון הסופי.

החשבון הסופי נעשה לפי מספר המנדטים שרשימה זכתה בו, ללא כל הבדל אם רשימה מריצה ראש רשות או לא מריצה ראש רשות. כלומר גם רשימה שלא מריצה ראש רשות וזכתה במנדט מקבלת אותו סכום של רשימה שהריצה ראש רשות וזכתה באותו מנדט.

לימים נחקק חוק הבחירות לראש מועצה אזורית, כשראש מועצה אזורית הוא מועמד בפני עצמו, הוא לא קשור לשום רשימת מועמדים, והוא הוסף לחוקק המימון, כשהתחשיב של הבסיס של המימון, כלומר מספר שקלים כפול מספר הרשומים בפנקס הבוחרים נשאר, וקבעו לגביו תשלום שונה, כי שם לא מדובר בזכייה במנדטים, אלא בין המתמודדים לראש הרשות.

זה ראש רשות אזורית במובן של קיבוצים וכו'?

מועצות אזוריות, בדיוק. שם מועמד לראש מועצה אזורית לא רתום לרשימה כמו בעיריות ומועצות מקומיות. אלה מועמדים עצמאיים, למעשה. לכן מה שנקבע בחוק זה שהתחשיב הבסיסי של מספר שקלים כפול מספר הבוחרים נשאר, ומזה הוא מקבל לפי אחוז הקולות שהוא מקבל, כלומר 60% מינימום, זה שנבחר.

למה 60%?

אני מדבר על ראש מועצה אזורית, מבחינת המימון. ראש מועצה אזורית נבחר אם הוא קיבל הכי הרבה קולות ומעל 40%. מי שנבחר מקבל 60% מהמימון הכללי של המועצה האזורית, אם הוא קיבל 55% קולות או 50% קולות. אם הוא קיבל מעל 60% קולות, נאמר 63% מהקולות, הוא יקבל 63%. חוץ ממנו, זוכה גם מועמד לראש מועצה אזורית שלא נבחר, ובלבד שקיבל מעל 20% מהקולות הכשרים שניתנו לראשי המועצה.

אבל חבר מועצה זה סכום אחר.

אני מדבר על מה שכתוב היום בחוק. את זה קבעו כבר לפני זמן. בינתיים שינו גם את חוק הרשויות המקומיות (בחירות) לגבי ראש רשות, חוק הבחירה הישירה, וקבעו שבכל מקרה שראש רשות חדל לכהן מחמת שהוא מתפטר, נפטר וכו', יש בחירות מיוחדות לראש רשות. היתה תקופת מעבר, ומהבחירות האלה זה יחול בכל מקרה. לא קבעו מימון לבחירות מיוחדות. כלומר מבחינה זאת זה נשאר חשוף. היו במשך השנים האחרונות בחירות כאלה, אבל התיקון בחוק המימון לא- -

אני מתנגד לעשות את זה היום.

איך הכנסת תצביע? יכנסו את הכנסת במיוחד בשביל זה?

ממילא עד שנגמור את העסק הזה – אני הולך למשוך את הישיבה עכשיו ארבע שעות. אתה יודע כמה שאלות יש לי? אני לא מוכן שיחקקו כזה דבר על עניין שאינו בוער. לא אכפת לי שיתנו הוראת שעה שליש, כדי לשחרר. אני פתוח לכל מיני דברים שיאפשרו לעשות את הבחירות, אבל אני נגד חקיקה מהסוג הזה על דבר שאינו בהלה נוראית. רציתי לבקש הצעה לסדר.

אדוני היושב-ראש, אם אפשר יהיה לשחרר אותי, כי לי יהיה קשה מאוד בשבוע הבא. אנחנו בתוך התהליך של הבחירות.

יושב-ראש הכנסת רוצה לדבר אתי דקה.

אהוד, אם אנחנו מאשרים היום בהוראת שעה – אני לא יודע כרגע את התהליך – 25% מקדמה, הפח נשבר ואנחנו נמלטנו, כי את השאר נגמור בחקיקה מסודרת ומאורגנת? אתה מבין למה אני לא אוהב חקיקה מהסוג הזה. בלי שום קשה לחקיקה, איזו מקדמה- -

50% מינימום. אבל מתי יכנסו את הכנסת?

בשבוע הבא.

בשביל דבר כזה? בחיים לא.

למה לא? הרבה פעמים כינסו בגלל דבר כזה.

בשביל דבר כזה? בחיים לא.

אז לא יהיה חוק היום, זה יישאר עד אמצע הלילה.

אני מבקש הפסקה של שתי דקות.

חזרנו.

הדיון בכנסת עומד להסתיים. היושב-ראש רצה לדעת אם לעשות הפסקה – אולי הפסקה של יום-יומיים, אולי הפסקה של שעה – כדי לדעת אם לחכות לנו או לא. אמרתי לו שזה תלוי בדעתו של חברו הטוב.

הפסקה של יום נראית לי.

לא, הוא צחק. הוא לא יודע על משהו שהכנסת צריכה להתכנס. הוא שאל אותי שאלה טכנית – איפה אנחנו נמצאים, כי הוא רוצה לדעת איך להתקדם שם. הכנסת, להערכתי, לא תתכנס, יכול להיות שאלה יהיו בחירות שלא יהיה להן מימון.

למה? המועמדים כבר לפחות ארבעה חודשים בתוך הריצה, או ארבע שנים או ארבעים שנה. הם בתוך המרוץ הזה. מה קרה היום?

אם באמת יש כאן נושאים בעייתיים מאוד, זה סיפור אחד. אם רק בגלל העיקרון שלא נאה ולא יאה לעשות את זה ביום אחד - השאלה היא מהי הנקודה.

לי יש עיקרון שלא מחוקקים באותו יום.

אפילו בדיון הקודם הכנסת חוקקה באותו יום חוק.

אם הייתי רואה את זה, הייתי אומר אותו דבר, אך לא ראיתי. הפעם ראיתי. אתם יודעים שאני לא אחת ולא שתיים נוקט עמדה, שעניינה מה נכון לכנסת. אני אפילו לא יודע מי חבריי שמתמודדים בעד או נגד כאן.

אני מכבד מאוד את מה שאומר פה אברהם בורג, וגם מעריך את זה. למרות כל ההערכה שלי אליו, למה שהוא אומר באופן עקרוני, ואני מאמין שהוא מתכוון לכך, היות שאני בטוח שהוא מתכוון ברצינות לעניין הזה, אך מן הצד השני לא נשכח שוועדת כנסת החליטה החלטה, שזה היום יעלה לקריאה סופית, שהיום נעביר את החוק הזה. אני לא חושב שבגלל העיקרון נכנס כנסת באופן מיוחד.

ועדת הכנסת אומרת שאם זה ייגמר היום, אפשר להצביע.

לא, היא אפשרה להצביע.

בסדר, ואין לי ספק שמה שאתה אומר הוא עקרוני, ואתה לא מתנגד, אולי, באופן אישי. אני מבין את העיקרון שלך, אבל לפעמים צריך למצוא את דרך המלך. אני רוצה לדבר על העיקרון. אני משוכנע שאם תיכנס מעט לעומק העיקרון, אולי תשוכנע. אני מדבר אליך באופן אישי.

אני חושב שכל המתמודדים ברשויות בארץ ממומנים על-ידי בחירות. אני מעלה גם את נושא קיס רסמיה; לפני חודש היו שם בחירות, ולא קיבלו. אם החוק יהיה צודק, אני לא מוצא סיבה למה בקיס רסמיה לפני חודש לא היה. אני לא מבין את זה, והייתי רוצה לשאול את אהוד שילת.

אברהם, לגופו של עניין, מגיע להם. הם בשיא הבחירות שלהם, והם מתחייבים. אני חושב שלא הוגן שהם ייפגעו. גם אני מדבר באופן עקרוני. אתה מתנגד לדרך, שעושים את זה כמחטף, לדבריך, ואני מדבר באופן עקרוני על כך שמגיע להם. אני מסכים אתך, אתה אומר שזה מחטף. אני מקווה שתסכים אתי, שמגיע להם. אם מגיע להם וזה מחטף מצד שני, בוא נראה מה לטובתם. לטובתם לתת להם, ואם כך, אני חושב שצריך קצת למחול על כבודך, ולפעמים לוותר על העניין העקרוני, שהוא צודק, ולנסות לראות לגופו של העניין הזה, וללמוד, שזה לא יקרה בפעם הבאה. אני מבקש שתשקול את זה.

אם יתברר שיש כאן נושאים שבאמת נתונים במחלוקת, נעצור את זה. אבל אם יתברר שהכל מקובל, הרי שהכנסת כבר עברה על העיקרון הזה. יש מערכת בחירות, שיכול להיות שאנשים מסוימים מפסידים או שאנחנו הופכים אותם לעבריינים.

אנחנו מכים על חטא על הנושאים האלה. אני חוזר ואומר, שאתה צודק בעניין הזה, אך לפעמים צריך להיות חכם, לא רק צודק.

אחרי שחבר הכנסת אפללו פנה אלי בקריאה נרגשת שאהיה חכם, אני רוצה לאכזב אותו, ולומר שאני לא רוצה ליצור תקדים.

מכיוון שאלי פתח כאן יריעה יותר רחבה, אני רוצה להרחיב את היריעה. כמה מהחוב אנחנו מצמצמים. ודאי שהבחירות זה עסק לחוץ, ולא משנה כמה כסף מעבירים לאנשים, זה אף פעם לא יספיק להם, השאלה היא כמה מהחוב אנחנו מצמצמים. כולנו היינו במערכות בחירות, אנחנו יודעים גם שכסף לא נכנס מיד. ברגע שהתהליך בתוך הקנה, הרבה דברים שנראים סגורים יותר פתוחים.

אני אומר לכם את דעתי האישית, אני משחרר אפילו את חבר הכנסת הרצוג לצורך העניין, כי אין כאן עמדה סיעתית. הממשלה האימפוטנטית שכחה בכלל שיש פה איזה קטע, אז פתאום הם העבירו, נזכרו, ואם היתה ישיבת כנסת עוד יומיים מה היה קורה? לא היה קורה כלום, זה היה עולה עוד יומיים. ואם היתה ישיבת כנסת לפני יומיים? זה היה עולה לפני יומיים. אין שום קדושה במה שקורה הרגע. באופן מקרי היתה ישיבה והיתה פשלה, אז שילבו את הישיבה עם הפשלה, והסתדרו. שום קדושה אין פה בשום תאריך. כל פעם אומרים 'רק הפעם, בפעם הבאה לא נעשה את זה'. הוראת שעה זה 60 שעות אצלנו. לא ראיתי שעה של 60 דקות בהוראות שעה בחוק הישראלי. מ-48' יש הוראת שעה על חוקי החירום. כל דבר יש בו רגעי, ואתה מבטיח לי לגבי הפעם הבאה, וזה לא נכון בכלל.

לו הייתי במקומו של רובי, הייתי מכריז בישיבה הזאת על הפסקה, ומחדש את הישיבה מחר או מחרתיים – מה זה חשוב? שיבוא ח"כ וחצי ושר ויצביעו. אין לי התנגדות שיעבור דין אחד לכולם, לגר ולאזרח הארץ, אלא שאני לא מסוגל לא בחצי שעה של ישיבה ולא בארבע שעות של ישיבה לשבת על 30 סעיפים, כל אחד ממנו לך תדע לאן הוא משליך ומאיפה הוא הולך. וזה ניסיון לשים על פלס אחד איזה שלוש-ארבע שיטות בחירות, בסופו של בחירות. חבר'ה, תעזבו. זה לא רציני. אלי יודע שאם אומרים להם 'מחרתיים הכנסת מאשרת', נפתרו להם חצי מהתעוקות שלהם.

אם היו בחוק רק שני סעיפים, היית נשאר בעיקרון?

לא יודע, זה מה שיש. הביאו בומבה בת 30 סעיפים כבדים. כל נאומו של פרס ניסיתי להבין אותם. אני לא מסוגל להבין את זה.

איך מתנהלות שם הבחירות עכשיו?

שאלו אותי מה לעשות, כי לכאורה החוק לא חל עליהם, לא המגבלות על הכנסות ולא המגבלות על הוצאות. רק אמרתי להם שיש יוזמה בכנסת, הצעת חוק, ואם החוק יעבור, לדעתי, כדאי להם להתנהג כאילו החוק חל. זאת היתה עצה שלי.

חבר הכנסת בורג, אני רוצה לתקן אותך. אני במשך שנים רבות לא הגשתי הצעות שקשורות בבחירות כהצעות ממשלתיות.

כי הכנסת עוסקת בענייני בחירות ולא ממשלה, נכון. זאת היתה מסורת יפה.

היא נשברה על-ידי הכנסת, כי את הצעת החוק הזאת כמעט כלשונה לגבי מימון בחירות מיוחדות לראש עיר הנחתי על שולחן הוועדה הזאת ב-99', והיא לא עברה, כי אף אחד פה לא רצה להגיש אותה.

למה?

כי זה לא עניין אותם.

כלומר יש בזה משהו יותר ממה שכתוב.

לא, אין בזה שום דבר. זה לא עניין את שני חברי הכנסת שישבו פה.

היו גם אחרים.

הם השניים שהיו פה.

זה רק מחזק אותי, שזה מונח כל-כך הרבה זמן.

אז החלטנו להעביר את זה בהצעה ממשלתית.

אני רוצה לחדד כאן נקודה; אנחנו הולכים לשנות חוק שלם בגלל זה. למועצות אזוריות היום זה אותו חוק. מה שזה בא לעשות זה בחירות מיוחדות.

אלי, קראת את החוק?

אבל בירושלים וחיפה עשית חוק הוראת שעה.

מה שעשו בחוק בהוראת שעה על ירושלים וחיפה זה שצמצמו את יחידת המימון פר בוחר מ-61 ₪ ל-49 ₪.

תחשוב שמה שיש היום במועצות אזוריות - גם שם זאת הצעת חוק, פחות או יותר, אותו דבר, לדעתי. אני רוצה לשאול נציג של משרד הפנים, האם ההצעה הזאת לא חופפת לגבי חוק מימון בחירות לגבי המועצות האזוריות?

אופן התשלום למועמד לראש רשות הוא בדיוק כמו מועצה אזורית.

זה אותו דבר.

אין כאן שום הבדלים?

אין הבדל.

אלי, בחיים שלי לא שמעתי על הליך חקיקה ששמים לי 30 סעיפים על השולחן בחוקי בחירות, ואומרים לי 'זה כמו ההוא'. אני חבר כנסת או סמרטוט? איפה שאני בא לישיבות, אני רוצה כל פרט.

הנציג אומר שזה אותו דבר, אין שום שינוי מהמועצות האזוריות. גם בקשר לגבעת שמואל, יש לי משהו לתקן.

אולי תביא הכל בבת אחת?

הבנתי שאתה רוצה להישאר פה עד הבוקר.

אנחנו צריכים לדון בזה ולהחליט. היום הצעתי לו הצעה לשקול את זה. אם זה היה שונה מאשר המועצות האזוריות, והיה חוק חדש לגמרי, דרמטי, שלא דנו בו, זה דבר אחר. אבל זה הרי אותו דבר.

מה קורה עם סיבוב שני?

גם סיבוב שני.

אתה הולך לפי מספר סכומים של 45 ₪?

49 ₪, מה שהוחלט בחוקים הקודמים.

יכול להיות לך מצב של סכומים אסטרונומיים, כי אם אין לו הרבה מתמודדים מולו, זה הרי לא כמו מועצת עיר. אתה הולך לפי כמה קולות הוא קיבל.

אני הולך בזה שראש רשות מקבל 60% מהמימון של היישוב. מועמד לראש רשות שלא נבחר אבל קיבל מעל 20% מהקולות- -

אבל במועצות יש 30 חברי מועצה, למשל. לראש הרשימה בארץ אין לך אף פעם מימון. ראש הרשימה שותה את הכסף של הרשימה.

כי לא היו בחירות נפרדות לראש רשות.

נניח שהמקרה הזה היה קורה בירושלים, העיר הכי גדולה, יכול להיות שהמימון לראש הרשות היה מימון אסטרונומי?

בכל עיר. למה דווקא בירושלים? תגיד במצב רגיל.

בירושלים במצב רגיל, היה הבדל בעלויות?

נאמר שיש 350,000 בוחרים כפול 49 ₪ זה המימון של ירושלים. כשזה בחירות רגילות, זה מתחלק בין 31 מחברי המועצה. כזה בחירות לראש רשות, מי שנבחר לראש רשות מקבל 60% מהסכום הזה.

נניח, לוד. לפני שנה היא עשתה בחירות למועצה, נאמר, וקיבלה את המימון. עכשיו היא עושה לראש, ומקבלת שוב את המימון, כלומר קיבלה פעמיים.

נכון, כי זה שתי בחירות נפרדות.

נאמר בני ברק, אין שם בחירות, ואלי מתמודד בבחירות כתקנן, כמו כולם, הוא בראש רשימה, יש 15 חברי מועצה, נניח, והוא מקבל חמשה, שזה שליש, אז הוא מקבל שליש ממימון המפלגות, נכון?

כן.

והוא יכול להיות גם ראש עיר, אבל הוא יקבל שליש ממימון המפלגות. אם היה חל על בני ברק הזאת דין לוד, הוא היה מקבל לא שליש ממימון המפלגות, אלא פי שניים.

כמו שיש במועצות אזוריות.

כך זה במועצות אזוריות.

כך זה היה במפלגת העבודה בכל המועצות האזוריות.

אלי, אני רק רוצה להזכיר לך שלא לוד ולא עמנואל הן מועצות אזוריות.

כי אין שם חברי מועצת עיר.

במועצות אזוריות יש נציגים.

בבחירות הבאות זה כבר לא יהיה כך במועצות האזוריות, נכון? מהבחירות של ינואר הן כבר יעבדו אחרת, לפי שיטה עירונית, נכון?

לא.

אני מציע שנקרא את הסעיפים, ואיפה שיהיו לנו חילוקי דעות, נדון.

אני רוצה לשאול אותך שאלה שהיא ברמת ההגינות; יש אפשרות אחת, שעל כל מילה ועל כל דבר אני אומר 'על זה אני רוצה להסתייג, על זה אני לא רוצה להסתייג' וכו', ואז הדיון כאן יהיה מיליון שעות. לא אכפת לי לוותר על הקטע הזה, ולהגיש את כל ההסתייגויות בסוף. תגיד לי מה נוח לך מבחינת הדיון. אני לא רוצה לגזול את זמנו של חבר הכנסת יתום.

בסדר.

אז אתם פוטרים אותי מלריב אתכם, תגמרו את התוך, ונגיש את ההסתייגויות למליאה.

בהסתייגויות שלו אלי, כל הסתייגות, הוא לא יכול אחר-כך להמשיך במליאה להסתייג בהן, או הוא יכול בכל מקרה?

הוא יכול.

אני מציע שנתחיל לקרוא את החוק, ונעיר את ההערות.

אני לא אעיר כלום.

בוז'י, גם אתה לוקח אותו דין?

כן.

בואו נסכם על דעת כולם; אנחנו מקריאים את החוק, כשנסיים, נצביע עליו, ואחר-כך יהיו הסתייגויות. אנחנו נגיש את שניהם ליושב-ראש. אם יספיק לקיים היום דיון במליאה, יספיק. אם לא, יחליט מה שיחליט.

אני מבקשת להגיש לי את ההסתייגויות בכתב.

לי יש שתי הסתייגויות, ואעביר אותן בכתב.

הלית, בבקשה קראי את הצעת החוק.

אהד, אני לא מבין; אם ביטלת את סעיף 4 א, שהיה בו סכום, אז אין לך סכום.

סכום המימון הוא בסעיף 3. סעיף 4 מצמיד את הסכום הזה למדד, ולגבי סעיף 4 א, הקימו ועדה ציבורית. היום הסכום הבסיסי של 33 ₪ צמוד למדד לפי הוראות הסעיפים האלה זה 61 ₪ או 62 ₪. אלא שנקבע בהוראות שעה שהזכרת קודם, שבשנת 2003 ו-2004 הסכום יהיה 49 ₪.

בעניין 4 פסקה (2): "סכום המימון אשר כל מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות זכאי לקבל יהיה כאמור בסעיף קטן (א 1)" – זה הסעיף, כי בסעיף 7 (א 1) נאמר מה זכאי לקבל מועמד לראש מועצה אזורית. פה נאמר על בחירות מיוחדות, שזה יהיה אותו סכום.

לסעיף 4 א רבתי יש לנו הסתייגות. הם ביטלו את סעיף 4 א, וזה דבר שאנחנו מתנגדים לו, כי אנחנו חושבים שהסעיף צריך להיות במקביל לחוק מימון מפלגות. אני לא רוצה לפגוע במה שחברי הוועדה אמרו, אבל בעיקרו, התיקונים הם טכניים, ודווקא כאן זה דבר מאוד מהותי – הולכים לבטל את הוועדה הציבורית שקיימת לפי חוק מימון מפלגות.

זה טעות לומר "בטל", זה לא חל כאן בהוראת שעה.

לא, הרעיון הוא לבטל את הוועדה הציבורית.

לבטל רק לגבי הבחירות האלה?

לא, לבטל את היכולת של הוועדה הציבורית להגדיל את הסכום הבסיסי של 33 ₪.

אנחנו מבקשים שיהיה תיקון מקביל למה שכתוב בחוק מימון מפלגות. שם אני רוצה להגיד שיש אפשרות גם להגדיל וגם להקטין - אמנם ההקטנה זה החלטה של פה אחד של חברי הוועדה. בניסוח כפי שקיים כיום, מדובר רק להגדיל. אנחנו מבקשים שזה יהיה מקביל לחוק מימון מפלגות.

זאת שאלה מהותית מאוד, זה משהו שיושב-ראש הכנסת צריך להחליט.

זה לגבי כל הבחירות?

לגבי כל הבחירות. מה שרוצים זה שיישאר בחוק שהסכום הוא 33 ₪, צמוד למדד, ששום ועדה, גם הוועדה הזאת, לא תוכל להגיד שהסכום הבסיסי הוא 50 ₪ צמוד למדד.

לפי מה שאני מבין, השינוי הזה הוא לא רק לגבי לוד וכו'. בבקשה, אנחנו דנים כאן בחוק אגב לוד, וההשלכה שלו היא על כל חוקי הבחירות.

לכן אנחנו דנים על זה.

אהוד, יש עוד שינויים שלא קשורים ישירות בדבר הזה?

ודאי. זה שינויים שביקשתי בזמנו בשתי ועדות של כנסת.

ודאי שאי-אפשר לעשות את זה כך.

לא אמרתי לעשות את זה כך.

לכן שאלנו מראש, אם זה נושא רק של תיקון טכני.

אני חושב שמתוך 30 סעיפים, 25 סעיפים מתייחסים לעניין של בחירות מיוחדות, או 27 סעיפים.

אז בואו נעבור על אלה.

אין בעיה, אני מוכן להפנות אליהם ישירות.

תתווכחו אתי מה זה תהליך חקיקה.

לגבי סעיף 3 להצעת החוק שמדבר על סעיף 4 א בחוק העיקרי, אני מבין שיש כאן הצעה שהיא שונה במהות. יש ההסתייגות של מרכז השלטון המקומי, אבל הוא לא יכול להסתייג, אלא אם כן מישהו מחברי הכנסת מסתייג בשמם.

אני מסתייג בשמם.

ההצעה שלנו היא שזה ייעשה במימון למקביל לחוק מימון מפלגות, שם יש אפשרות להעלות ולהוריד.

אהוד, אין אפשרות לנהל את הבחירות בלי החוק הזה, כדי שנוכל לדון בו בניחותא?

מגילה של אינטרסים.

אם אין חוק, וסיעת אם לא יכולה להכריז על מועמד משלהם, ואסור לתת לו כסף.

זה לא מדויק. נניח שהכנסת תתיר לך בהוראת שעה בלוד ובעמנואל, שיש כבר סיעת אם שנבחרה לפני שנה – נגיד לוד, אני לא יודע מה המקרה בעמנואל, היא תכריז עליה בתור מועמדת, ודרך סיעת האם, שנבחרה לפני שנה, תעשה את פעולת המימון שלך.

אבל יש שם סיעת אם שלא היתה, והיא רוצה- -

אבל אם זה שני מקרים, תבדוק את זה, תבוא ותגיד. יכול להיות שזה פשוט יותר.

אני לא יודע אם יש מועמדים אחרים.

השאלה היא, אם אפשר לבדוק את זה, ואז הבעיה פתורה.

אני חשבתי שהחוק הזה בא רק כדי לסתום איזו פרצה טכנית. אני מבין שדרך זה, למעשה, אתם – או האוצר - באים לעשות סדר בעוד כל מיני דברים.

אני הגשתי הצעת חוק ב-99', שביקשה להסדיר את הנושא הזה מעיקרו, וזה עיקר החוק. ביקשנו ליישם לקחים מהבחירות שהיו ב-98', שהתברר שפה ושם יש פרצה שצריך לסגור. זה הכל. זה היה הנוסח וזה נשאר הנוסח, רק לא בא דרך הכנסת, אלא בא דרך הצעת חוק ממשלתית, זה הכל. בפסקה (3) הבאה, פסקה (ב), מדברת על מועדים לתשלום, שזה לא מיד עם פרסום תוצאות הבחירות, אלא 20 ימים אחרי זה, משום שיש ערעורים. בתל-אביב, זה היה הלקח של הבחירות האחרונות, שילמנו למועמד בשביל שני מנדטים את ה-85%, הגישו ערעור לבחירות, הוא הפסיד מנדט, והוא אמר 'אין לי כסף להחזיר חצי מיליון ש"'ח'. אז עד היום מידיינים אתו בבית משפט. יש את זה בסעיף שהגענו אליו – פסקה (3), סעיף קטן (ב). אני מוכן להגיד את הדברים האלה מראש, לא באתי להסתיר משהו, חס וחלילה. להפך, אני אומר את הדברים.

זה בדיוק מה שאמרתי, אברום, שהוא יציג לנו את הדברים הנוספים והמיוחדים, כי זה לא הרבה, אולי חמשה נושאים.

מה שלא יהיה, את צריכה להצביע על פיצול, אם את עושה את זה.

עוד משהו שאני מבקש להציע; בסעיף 7 ו-9 (2) א אני מבקש להאריך את המועד להגשת בקשות למימון עד ליום החמישי שאחרי יום הבחירות. היום המצב הוא שסיעה של המועצה היוצאת - יש לה שבעה ימים להגיש בקשה למימון מיום הזדהות הסיעות במועצות, ואם היא לא הגישה, היא מאבדת את זכותה למימון. לרשימה חדשה יש עד היום ה-21 שלפני יום הבחירות להגיש בקשה למימון. לא הגישה עד המועד הזה, היא מאבדת את זכותה. יש המון רשימות, שכתוצאה מזה לא מספיקות להתארגן ולא מגישות בקשות למימון. אני מבקש שאפשר יהיה להגיש בקשה למימון עד היום החמישי אחרי הבחירות. אין בזה שום נזק למערכת, ורק נמנע מהם את הצער, ההתרוצצות והלחצים. בשלוש המערכות האחרונות העבירו פה הוראת שעה לשלם להם מימון, למרות שהגישו באיחור.

זה לא שייך לא ללוד ולא לעמנואל.

ביקשתי שיציין דברים שלא שייכים.

זה סעיף 7, 8 וסעיף 9 פסקה (2) סעיף קטן (1), שמתייחסים לדברים האלה.

בסעיף 13, פסקה (2), פסקה (3) ופסקה (4) עוסקים בהתאמה של המגבלות על תרומות, להתאים את זה לחוק מימון מפלגות. היום זה מותאם בצורה הזאת, שאסור לקבל תרומה מתאגיד, וברשות מקומית אסור לקבל מאדם פרטי ובני ביתו, אלא עד 5,000 ₪. בחוק מימון מפלגות כתוב גם שתרומה מאדם זה אדם שרשום במרשם האוכלוסין, כלומר אסורה תרומה שאדם שלא רשום במרשם האוכלוסין. תרומה לא יכולה להיות בעילום שם, וצריך לפרסם את שמות התורמים, כפי שיורה מבקר המדינה, ולעניין זה גם תרומה על-ידי אדם שפועל למענם ובזיקה אליהם.

את כל ההוראות האלה אנו מבקשים להכניס גם לחוק מימון לפי חוק הרשויות המקומיות מסיבה פשוטה; ההוראות האלה חלות על סיעות האם, סיעות הכנסת בחוק הזה. אבל כל הסיעות המקומיות – זה לא חל עליהן, וצריך להשוות את התנאים האלה. כי סיעה של כנסת יכולה לקחת לא 5,000 ₪, אלא לפי החוק, נדמה לי, 1,800 ₪, והיא יכולה לקחת את זה רק מאדם פרטי שרשום במרשם האוכלוסין. אבל סיעה ברשות המקומית יכולה לקחת את זה גם מאדם פרטי בחו"ל, או יכולה לקבל תרומה בעילום שם, כי לא נאסר בחוק הזה במפורש. אנחנו מבקשים פשוט להתאים את ההוראות האלה, וזה לא קשור לבחירות מיוחדות לראש רשות.

סעיף 17, חוות דעת של מבקר המדינה לרואה חשבון; היום לפי החוק, רואה חשבון יכול לבקש ממבקר המדינה חוות דעת אם הוצאה מסוימת או סוג מסוים של הוצאות הוא הוצאת בחירות או לא. בחוק מימון מפלגות סיעה יכולה דרך רואה חשבון לבקש חוות דעת כזאת גם על הכנסה או סוג מסוים של הכנסות, כלומר לא רק הוצאה, אלא גם על הכנסה – אם הכנסה מסוימת היא הכנסה תקינה או לא. אנחנו מבקשים פשוט להתאים את זה. אני מדגיש כל דבר שלא קשור לבחירות מיוחדות לראש רשות.

סעיף 20, פסקה (2); סעיף 20 מדבר על הדוח שמבקר המדינה מגיש ליושב-ראש הכנסת, והוא רשאי לבקש ארכה. הוא חייב להגיש את הדוח שלו עד החודש השמיני שלאחר הבחירות, והוא רשאי לבקש ארכה מהכנסת, מוועדת הפנים של הכנסת. הם בעצמם ביקשו להוסיף את מה שכתוב פה בפסקה (2), שאם הם ביקשו ארכה, אנחנו נוכל לשלם משהו מתוך ה-15%, כי האנשים התחייבו לכסף הזה, שנוכל לתת להם איזו מקדמה על חשבון ה-15%. לעומת זאת, אם שילמנו מקדמה – זה בפסקה (3) – וקבע מבקר המדינה שצריך לקנוס את אותה רשימה במעל מה ששילמנו לה, שר הפנים יכול לגבות את ההפרש הזה, אם שולמה מקדמה כזאת, מתוך ה-15%.

סעיף 21 הוא סעיף חדש- -

בינתיים, חוץ מדבר אחד, השינויים הם סבירים.

אני מחייך להנאתי. התחלנו בחוק, שזה 'ממש אותו דבר', וגמרנו פה כבר בששה-שבעה סעיפים, שעניינם עניין אחר לגמרי. אם אתם שואלים אותי, סגן שר הפנים הציג מצג שווא לכנסת. הוא הציג כך שזה שתי רשויות, גומרים מהר ושלום על ישראל. מסתבר שזה לא כל-כך מהיר. אין מנוס, לדעתי, אלא מלבוא למליאת הכנסת ולבקש פיצול.

סעיף 21 הוא סעיף חדש. אנחנו מבקשים שאפשר לגבות כל תשלום ששולם ביתר. היום אין סעיף כזה. זה דוגמה של תל-אביב, ששולם להם עבור שני מנדטים, הוגש ערעור, הם הפסידו מנדט, הם אומרים 'שילמנו את כל הכסף לספקים', ואין דרך לגבות מהם. אנחנו מנהלים נגדם הליך משפטי.

סעיף 24 עוסק בסכומים שסיעת אם צריכה להחזיר, לפי החוק הזה. היום היא לא מחזירה לנו את הסכומים, כמו סיעה רגילה, מקומית, אלא שר הפנים פונה ליושב-ראש הכנסת, והוא מנכה את הסכומים שסיעת האם צריכה להחזיר מתוך המימון השוטף שלה בשיעורים שיושב-ראש הכנסת קובע. חבר הכנסת בורג עשה את זה. לא קבוע כמה שיעורים הוא נותן. אנחנו מבקשים לקבוע בחוק שסך כל השיעורים האלה ייגמרו עם תום הקדנציה של הכנסת, ואם מקדימים את הבחירות, יתרת החוב תיגבה מיד, כדי לא להיות בכנסת הבאה במצב שאותה סיעה כבר לא קיימת בכנסת, ואין ממי לגבות את החוק, כפי שקרה לנו פעם.

אני מוכן שתשאיר את זה בחוק, כי על זה אני מפיל את החוק במליאה.

זה הכנסת?

סיעות כנסת לא מחזירות כסף לקופת המדינה דרכנו. יושב-ראש הכנסת צריך לגבות את זה מהם מהמימון השוטף בשיעורים.

נניח שהליכוד בלוד צריך להחזיר כסף, גובים את זה- -

במסלקה שפה.

כך זה החוק כיום, אבל לא כתוב בכמה שיעורים, בכמה תשלומים.

כדי להוסיף את הצד השני, המפלגות הוותיקות, שיש להן תחושה של נצח, אומרות 'עזוב, ממילא נהיה בבחירות הבאות, אז תפרוס לנו את זה לשתי קדנציות'. אבל מה קורה עם סיעה כמו צומת, שפתאום נעלמת? מי יחזיר? זה סוגיית הדיון.

זה מה שקרה לנו. לכן אנחנו מבקשים שהפריסה תהיה עד סוף קדנציה של כנסת, כפי שהיא מתוכננת.

כאמור, את זה אני מבקש לא לפצל...

סעיף 30 הוא הסעיף האחרון, והוא מדבר על אותן הוראות שעה שהזכרתי אותן קודם לגבי סיעות שאיחרו לבקש את המימון. אנחנו מבקשים להחיל את זה על הבחירות האחרונות שהיו באור עקיבא, החל ב-1 ביוני, כי גם שם היו סיעות מסכנות – אחת או שתיים - שלא הספיקו להגיש במועד את הבקשה למימון. ביקשנו שהמועד לבקשת הבקשות יהיה חמשה ימים אחרי הבחירות, וייתר את הצורך בכל בחירות לבוא עם הוראות שעה כאלה. זה קרה כבר שלוש פעמים בכנסת.

כמה ספרת, חבר הכנסת בורג?

8 סעיפים.

חשבתי שיש פחות.

אני מציע שנתקדם. או שנעשה את זה דרך פיצול או דרך הסתייגויות. אני לא יודע אם נספיק לתפוס את הכנסת עוד היום.

אמשיך להקריא.

נוכח העובדות שהוצגו כאן, ואני אומר את הדברים על דעת סגן השר, אנחנו מבקשים לפצל את ההצעה. את אותם סעיפים שיכולים להתפרש כחלים על רשויות מקומיות אחרות בהמשך – הסעיפים הללו- -

כלומר נפצל את הסעיפים שהוא הוסיף. נפצל את החוק, וכל אותם סעיפים שהקריא אהוד ידידנו, שהם תוספת- -

אבל זה בדיוק כמו באזוריות, אמר לי אפללו.

אנחנו רוצים לפצל, לאשר עכשיו את החוק המקביל לאזוריות, ואת כל התוספות שהוא הקריא – הם יגישו את זה בנפרד.

כדי לפצל אתה צריך לרדת למליאה, להצביע על פיצול, והחלק הנותר שאתה רוצה לדון בו חוזר לרמת קריאה ראשונה.

הצבעת הפיצול היא כאילו קריאה ראשונה של אותו חלק.

זה לא מה שכתוב, ועל-פי מה שהעלה בחוק ההסדרים האחרון חבר הכנסת אבו וילן בפני
יושב-ראש הכנסת את הפרשנות שהוא העלה בפניו, יושב-ראש הכנסת פסק - אגב, בניגוד לדעתי, אני חושב שהוא טעה בפסיקה שלו – שמה שנותר חל עליו דין קריאה ראשונה.

מה פירוש?

מההתחלה. חברי כנסת צריכים להירשם, צריכים לדון. אני רק הגון אתכם.

הצעת חוק שמבקשים לפצלה הולכת למליאת הכנסת. החלק שדיברתי עליו - רואים אותו כאילו הוא עבר קריאה ראשונה, ואותו ממשיכים להעלות בקריאה שנייה ושלישית.

מה שלא יהיה, צריך לרדת למליאת הכנסת, להצביע על פיצול ולחזור הנה. אחר-כך נצטרך לדון בזה.

יש כאן חמשה סעיפים שהוסיפו אותם, כאילו עלו טרמפ על הנושא הזה של המקרה המיוחד שלו. אותם אנחנו רוצים להוציא, ואנחנו צריכים רק לאשר ללוד את מה שהיה קיים. מפצלים חמשה סעיפים ומשאירים את כל האחרים. כלומר פיצלנו חמשה סעיפים מהחוק, ואנחנו עכשיו פה מצביעים ומאשרים את כל אותם סעיפים פרט לחמשה האלה, מורידים את כל זה למליאה, והמליאה אכן מאשרת את הפיצול. למה צריך לחזור לפה?

באופן עקרוני לא צריך להתקיים כאן דיון, אלא אחרי שמאשרת מליאת הכנסת את הפיצול, יש זמן להגיש את ההסתייגויות ולהכין את החוק. אין צורך להצביע כאן על אישור החוק לקריאה שנייה ושלישית.

לי יהיה ויכוח על זה.

אז למען הסר ספק נחזור ותתכנס הוועדה, לא נורא.

חבר הכנסת אפללו, יש עניין אחד למען היושר האינטלקטואלי; אמרת שהעניין הזה הוא בדיוק כמו במועצות. מסתבר שלא, שהכניסו כאן חמשה-ששה-שבעה סעיפים שנוגעים במהות של חוק מימון מפלגות. אז קודם כל, בשביל ההגינות של מה שהצגת כאן, קריאה לאומה; הליך הפיצול הוא מאוד מוגדר בתקנון הכנסת.

אם אתה מתנגד בסופו של דבר בכל דרך לעניין הזה- -

ניסן, אני אציע לך הצעה, תגידו לי אם אתם יכולים לחיות אתה; תתקן אותי מרים פרנקל-שור, האם בכוכבית 121 שלוש כוכביות כתוב שאפשר את החלק הנותר או את החלק המפוצל להפוך להוראת שעה, ולהמשיך ולדון בחוק בהסדר הקבע יותר מאוחר?

נכון.

אז אציע לכם הצעה כזאת; מפצלים את כל העניינים שהם טרמפ, משאירים אותם לגפני ב-99' לטפל בהם, הופכים את כל מה שעניינו לוד וקיס רסמיה להוראת שעה, וזה מה שיורד למטה. רוצים לחקוק את כל הדברים – שבו אתי כמו בני אדם.

אבל לא כתוב עד מתי הוראת השעה הזאת.

עד הבחירות.

אם לא מקבלים את מה שאני מציע, אני מבקש כמה שעות להכנת ההסתייגויות שלי, ואני עומד אחרי-כן על ענייני חמש דקות על כל הסתייגות.

היה יותר מכובד בלי להגיד את זה. כל הרעיון זה כאן לאשר את קיום הבחירות. אחרת כולנו לא מסכימים.

כבוד היושב-ראש ריבלין, מתברר לנו שהחוק הזה הוא לא חוק תמים כל-כך, כלומר שעל הבחירות ללוד ניסו להכניס כאן כמה סעיפים שמשנים את כל מערכת הבחירות בכלל, ועליהם באמת צריך לקיים דיון בכובד ראש. הגענו כאן להבנה בהסכמה משרד הפנים – סגן השר נמצא כאן – לפצל, ולהוציא את אותם חמשה או ששה סעיפים.

היועצת המשפטית מסכימה?

כן. יש רק הליך שידרוש מאדוני משהו נוסף; לפצל את זה, ולרדת למטה, שהכנסת תאשר את הפיצול. הם אומרים שלפי הנוהל, כנראה, נחזיר את זה לוועדה שנאשר את החלק שנשאר – לאשר לקריאה שנייה ושלישית. אז זה יורד למליאה להצבעה.

ב-15:30 נפתח את הישיבה, נכריז על פיצול, נצביע על הפיצול, ותעלו לכאן. אין לי סגן יושב-ראש כרגע שיכול להחליף אותי. אני צריך לצאת הכי מאוחר ב-15:50.

בואו נחליט על סעיפי הפיצול.

אהוד, תגיד לנו מה אתה מוציא.

בסעיף 4, פסקה (3), סעיף קטן (ב) הרישא נשארת, ואז יש משפט שמתחיל ב"ובמקום ישולם מיד". את המשפט הזה למחוק עד סופו. כלומר בפסקה (ב) יישאר "בפסקה (1), במקום "לפי סעיף קטן (א) או (א 1)" יבוא "לפי סעיף קטן (א), (א 1) או (א 2)". זה מה שיישאר בפסקה (ב).

מוחקים את סעיף 7, 8, בסעיף 9 להוריד את פסקה (2) (א).

אם אתה מבטל את 9 (2) (א), ברור לך שפסקה (3) צריכה להישאר?

זה בסדר.

בסעיף 10 בפסקה (1) את הסיפא שמתחילה ב"ואחרי" - את זה להוריד.

בסעיף 12 רק (ד) צריך להישאר. (ה) זה תוספת, וצריך להוריד את זה. יישאר רק תוספת של סעיף קטן (ד).

סעיף 13 פסקה (2) מחליף את סעיף קטן (ב), וצריך להוריד את פסקאות (2) ו(3). כלומר נותר (ב) (1), ואני מציע לאחד את זה, כי זה בדיוק מה שכתוב היום, אך תוסיפו פה "מועמד בבחירות מיוחדות".

אנחנו נסדר את העניינים הטכניים.

עוד בסעיף 13; פסקאות (3) ו-(4) יורדות.

כלומר בסעיף 13 נשארות פסקאות (1), (2) (ב) (1) ו-(5).

את סעיף 17 צריך להוריד, אלא אם כן חבר הכנסת בורג מסכים שגם רואה חשבון יכול לבקש חוות דעת גם על הכנסות.

בסדר.

בסעיף 20 פסקה (1) נשארת, (א) ו-(ב) שלה נשארות. בפסקה (2) צריך להוריד את "בסעיף קטן (ב) בסופו יבוא". פסקה (3) – להוריד. בפסקה (4) בסעיף קטן (ד) במקום "או מועמד לראש מועצה אזורית" יבוא "מועמד לראש מועצה אזורית או מועמד בבחירות מיוחדות לראש רשות", ואת כל הסיפה צריך להשמיט. כלומר את המלים אחרי "חלק מיתרת המימון" עד סוף הפסקה צריך להשמיט. פסקה (5) להשמיט, את פסקה (6) משאירים, ואת (7) משאירים.

סעיף 21 להצעה יורד, סעיף 22 מתייחס ל-24, והוא נשאר. סעיף 23 נשאר, סעיף 24 יורד, סעיף 25 נשאר, סעיף 28 נשאר, סעיף 26 נשאר, סעיף 27 יורד, סעיף 30 נשאר, סעיף 29 יורד וסעיף 30 יורד.

אנחנו לא יכולים להוריד את כולו. (ד) ו-(ה) נשאר, (א) גם צריך להישאר.

לא, כל סעיף 30 הוא מכלול אחד.

צריך יהיה לנסח אותו מחדש, רק של קטע קטן מתוך הסעיף הזה.

את מה שנשאר אנחנו רוצים להחיל רטרואקטיבית על הבחירות שהיו מה-1 באוגוסט.

חבר הכנסת בורג, חוץ מקיס רסמיה היו לנו השנה ב-2003- -

אותו עיקרון, אל תגיד למי.

בעוד שתי רשויות. בואו נעשה את זה מ-1.1.2003.

השאלה מהי המשמעות, מירי, של חקיקה רטרואקטיבית. זה הדבר היחיד שמטריד אותי. אני אפילו לא רוצה לשמוע מי הרשויות.

אנחנו אף פעם לא אוהבים חקיקה רטרואקטיבית.

כמה היו מהבחירות הכלליות המונציפליות האחרונות עד הבחירות האלה?

בערך ששה.

אבל אם אנחנו מחילים את זה על 2003, למה לא על 2002? זה בעייתי. אני בעד לעזוב את זה עכשיו.

מתי היו הבחירות המונציפליות האחרונות? מ-99' עד היום יש ששה מקרים?

כן.

אבל מה קרה שם עם הכסף?

לא היה חוק.

אם עושים רטרואקטיבית, אז רטרואקטיבית מהבחירות המונציפליות הקודמות.

ההצעה שלי היא ללכת מכאן ואילך, ושאלי אפללו יגיש בהסתייגות את מה שהוא רוצה. אני תמיד מסויג משני דברים; מלהיות לא-הגון על אחד ולא על השני, וכן מחקיקה רטרואקטיבית.

בואו נסכם שאנו מפצלים, מחליטים מהיום ולהבא – בלי רטרואקטיבית – ואנו מאשרים לאלי אפללו להגיש הסתייגות על המקרה הספציפי.

וזה עומד כהוראת שעה – כל התיקון הזה - עד אחרי הבחירות המונציפליות של ה-28. זאת היתה ההצעה שלי.

שהוא יחול על הבחירות שיתקיימו ב-ב' בחשוון התשס"ד. הרי המימון הולך גם אחרי.

אם אתם רוצים להפוך את זה לחוק שיהיה מכאן ואילך, שיבואו הנה לחקיקה מסודרת. זה רק הוראת שעה. מתי הבחירות בעמנואל?

בנובמבר.

זה צריך לחול גם על זה.

אם כך נסכם, שהחוק הזה עומד בתוקפו על כל הבחירות שיתקיימו ב-28 באוקטובר ועד סוף חודש נובמבר.

למען ההבהרה על כל הסעיפים, לפי מה שאהוד הקריא אותם; כל הסעיפים האלה עכשיו מפוצלים מן החוק, והם נותרים על שולחנה של הוועדה. הוועדה תשוב ותדון בהם ותביא אותם לקריאה שנייה ושלישית. לגבי הסעיפים שאנו לא מפצלים אותם, אנחנו הופכים אותם להוראת שעה בתאריכים שמירי דיברה עליהם.

מי בעד הסיכום הזה? תודה, נחזור בעוד כמה דקות.

אנחנו פותחים מחדש את הישיבה.

אני רוצה להביא לאישור הוועדה בקריאה שנייה ושלישית את מה שסוכם על הסעיפים שנותרו לאחר הפיצול, כפי שהקראנו במליאה כהוראת שעה לתקופה הזאת.

מי בעד? מי נגד? אושר פה אחד.

אני מושך את הסתייגותי, ואגיש את זה במסגרת הצעת חוק, כדי לכלול את קיס רסמיה וישובים אחרים, כדי לא לעכב.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 16:30.