כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7316



2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
12/11/2003

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7316
ירושלים, כ"ד בחשון, תשס"ד
19 בנובמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני



פרוטוקול מס' 51

מישיבת ועדת העליה, הקליטה והתפוצות
יום רביעי, י"ז בחשוון התשס"ד (12 בנובמבר 2003), שעה: 09:00

הגברת שיתוף הפעולה וחיזוק האמון בין אוכלוסיית העולים ממדינות
חבר העמים ומשטרת ישראל - חה"כ קולט אביטל.

חברי הוועדה: קולט אביטל - היו"ר
יגאל יאסינוב
מיכאל מלכיאור
מרינה סולודקין

יורי שטרן

תנ"צ מרגלית קרופרו - ראש מחלקת חקירות ותביעות,
המשרד לביטחון פנים
תנ"צ ראובן אריאב - סגן ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי,
המשרד לביטחון פנים
סנ"צ סוזי בן-ברוך - ראש מדור חקירות נוער, המשרד לביטחון פנים
סנ"צ אורית היימן - ראש מדור מחלק פלילי, המשרד לביטחון פנים
חנוך צמיר - משנה למנכ"ל המשרד לקליטת העליה
אורי קונפורטי - מנהל אגף צעירים, הסוכנות היהודית
ויטלי גרשטיין - סגן ראש עמותת עולים "המגן והחרב"
גאורגי כץ - עמותת "המגן והחרב"
בוריס לייפר - עמותת "המגן והחרב"
אלי זרחין - יו"ר האגודה למען ילדים עולים

דנה גורדון

חפציבה צנעני




הגברת שיתוף הפועלה וחיזוק האמון בין אוכלוסיית העולים ממדינות חבר העמים
ומשטרת ישראל

אני פותחת את הישיבה. אנו נפגשים היום, וזו לא פגישה ראשונה וכנראה גם לא האחרונה, לא רק כדי לשמוע סקירה אלא כדי לראות כיצד אנו מתקדמים בטיפול בעבריינות בעיקר בקרב בני-נוער בעליות השונות.

נפגשנו כאן קודם, ובוועדה הזאת התקבלו כמה החלטות שלמיטב הבנתנו היו יכולות לעזור הרבה בטיפול בעבריינות הזאת. חלק מההחלטות הללו נגעו לתגבור הקשר וליצירת אוירה אחרת של אמון בין המשטרה לבין העולים, ומשבר האמון הזה קיים, וחלק מההחלטות היו הרבה יותר ספציפיות. גם לפני שנכנסתי לוועדה הזאת, היתה פה ישיבה עם קודמי בתפקיד, חבר-הכנסת צבי הנדל, לגבי הצורך לגייס מכל המאגר של האנשים שעסקו בנושאים האלה, בעיקר במדינות חבר העמים, את הידע שלהם. היה אמור להיות שיתוף פעולה לבין משרד הקליטה בנושא הכשרת כמה מבין האנשים האלה בשפה העברית ובקורסים מקצועיים. אם אינני טועה, לפני כחודשיים או קצת יותר קיימתי מפגש עם מפכ"ל המשטרה בדיוק על הנושאים האלה, והסתבר לי ממנו שהמשטרה מצידה נתקלת בבעיות בגיוס אנשים כאלה משורות העולים. מצד שני, אנו יודעים שיש ארגונים שמסוגלים להביא את האנשים הטובים שמוכנים לשרת בתפקידים שונים. פניתי לשרת הקליטה בפגישה בלתי-פורמלית, והיא טענה לפחות באוזניי שהנושא הזה לא מוכר לה. לכן, אני פותחת במין תחושה שאנו יושבים פה, מקבלים החלטות ובסופו של דבר מתחלפים שרים ופקידים והדברים אינם מיושמים.

הבוקר אפשר היה לשמוע ב"קול ישראל" את הכתבה ואת הדרך הלגלגנית שבה הציג הכתב לענייני משטרה את נושא הישיבה הבוקר. הוא קצת צחק על זה שאנו מדברים על שיתוף פעולה עם המשטרה, אבל זה בדיוק נושא ישיבה זו. אנו סבורים שהמפתח לטיפול יותר נכון ולהידברות יותר טובה עם אנשים ובעיקר עם נערים זה לנסות למצוא אפיקים, דרכים ואמצעים להגיע אליהם בדרך אחרת. זה לא רק עניין של שפה. זה אולי גם עניין של גישה.

אנו שמחים שיש פה ייצוג בכיר של משטרת ישראל. המפכ"ל היה אמור להגיע, והוא התנצל שלא יוכל להגיע היום אבל התחייב בפני מפורשות שלישיבה הבאה הוא יגיע, ואנו, בהחלט, סבורים שכך צריך להיות. הוא רואה בישיבה הזאת היום ישיבת הכנה. נמצאים פה גם נציג המשרד לקליטת העליה ונציגי ארגון המייצג את אלה שמתוכם, לדעתנו, ניתן, בצורה זו או אחרת, לגייס כוח-אדם מעולה לשורות המשטרה. נפתח בסקירה קצרה של המשטרה, וכיון שיש לנו נושאים רבים ודוברים רבים, נבקש מכם, אם ניתן, לקצר. תחילה, חובה נעימה היא לתת את זכות הדיבור לחברת-הכנסת סולודקין.

אני עומדת על כותרת הישיבה: "הגברת שיתוף הפעולה וחיזוק האמון בין אוכלוסיית העולים ממדינות חבר העמים ומשטרת ישראל". הייתי מופתעת מאד, ואני מתבטא בצורה עדינה מאד, ממה ששמעתי ברדיו שאנו מתכוונים לדבר על אלימות עולים. נושא הישיבה ברור מאד. יש משבר אמון עמוק מאד בין משטרת ישראל לבין יוצאי חבר המדינות. יש הרבה טענות לאוכלוסיית העולים מחבר המדינות כלפי המשטרה. לפי הנושא, אנו התכוונו לדבר גם על עבריינות של המשטרה שמכה. אלה לא טענות לסוזי בן-ברוך, כי זה נושא אחר. במדור שהיא יושבת בו לא מכים עולים, אבל זה בלתי נסבל שנותנים מכות לנשים בהרבה ערים בצפון וגם באשקלון.

יש ראש עיר חדש, והוא טוען שהוא רוצה לעשות סדר ונקיון ולהלחם בעבריינות.

היה מקרה שאחרי חקירת המשטרה התאבד נער בן 13 בנצרת, אבל זה היה לפני שלוש שנים והפיקו מסקנות לגבי מה עשו לא נכון. היה לנו גם ויכוח עם השר הקודם, שלמה בן-עמי. אם אנשים הגיעו, אנו יכולים לשמוע אותם מהם על בריונות נוער, אבל זה לא הנושא שאנו רוצים לדבר עליו.

לגבי שיתוף הפעולה, יושבים כאן אנשים שמייצגים את עמותת "מגן וחרב", שהם שוטרים וחוקרים לשעבר מברית-המועצות. במשך כמה שנים כולנו מנסים להכניס אותם למערכת, ואינני יכולה לומר שזה נעשה עם הרבה הצלחות. היושבת ראש אביטל, אמרת שלא הצליחו לגייס שוטרים מחבר המדינות, וזה לא נכון. היו אפילו חוקים האומרים: "לא רוצים לתת לכם להכנס למערכת".

ציטטתי פחות או יותר מה שנאמר לי: לגבי חלק היה גיוס, אבל לגבי אותם אנשי הקשר בין הקהילה לבין המשטרה עליהם דובר לא הצליחו והנושא 'תקוע'.

יחד עם חברי חבר-הכנסת יגאל יאסינוב, שגם פועל מאד בנושא משבר האמון בין המשטרה לבין אוכלוסיית העולים מחבר המדינות, אנו מוכנים לשמוע 10-15 דקות דברים שאנו יודעים בנושא עבריינות נוער, אבל אנו רוצים לדבר ברוב הדיון על דברים אחרים שקשורים למשטרה: תיקים שתפורים לאנשים חפים מפשע, חסרונות וכשלון בהתגייסות נוער מחבר המדינות אחרי הצבא למשטרה, וכן כל מיני מכשולים כשלא נותנים לנו לבנות יחסים נורמליים במשך שבע שנים.

בנוסף, זו לא יכולה להיות תנועה חד-צדדי. זה יהיה, רק כאשר גם כשהמשטרה תבין שיש משבר מאד עמוק.

אני בטוחה שמשטרת ישראל יודעת בדיוק מהי כותרת הדיון היום, ולכן אני סבורה שהיא גם באה לתת לנו כמה תשובות. אבקש אחר כך את התייחסות המשרד לקליטת העלייה, כי היו פה החלטות שחייבו גם את המשרד הזה ואיננו יודעים עד כמה ההחלטות האלה יושמו.

על מנת ליישר את ההדורים, ברצוני לומר שלא באנו לדבר רק על נוער. לא שמעתי הבוקר את הכתבה ברדיו, אבל נדבר בכלל על נושא שיתוף הפעולה של האוכלוסיה יוצאת חבר העמים עם משטרת בישראל בפרט, ועל אחת כמה וכמה אוכלוסיית העולים בכלל עם משטרת ישראל.

לפני מספר חודשים הקים המפכ"ל ועדה בנושא מגזרים מיוחדים, שבודקת את כל נושא יחסי שיתוף הפעולה, יחסי הגומלין, של משטרת ישראל עם כל המגזרים המיוחדים במדינת ישראל, וביניהם כמובן גם יוצאי חבר העמים. הוועדה נמצאת כמעט בשלבי סיום עבודתה. בדקנו את כל המגזרים המיוחדים, אך נדבר עתה רק על יוצאי חבר העמים. היא בדקה את תמונת המצב העכשוית של יוצאי חבר העמים במדינת ישראל, כלומר מה אחוזי המעורבות שלהם גם בפן החיובית, מעורבות בקהילה, ולכן גם הוקם אגף קהילה ומשמר אזרחי לפני חמש שנים במשטרת ישראל, ולא בכדי הוא נקרא "אגף קהילה" שכן אחת המטרות העיקריות היא לחבר את כל הקהילות לתוך משטרת ישראל. יושב כאן סגן ראש אגף הקהילה, שיסקר את כל הפרוייקטים החדשניים שנעשו בתקופה האחרונה.

בדקנו את תמונת מצב הקליטה מנקודת מבט שלנו, ויצאנו בקריאה לא קטנה לכל יוצאי חבר העמים להתגייס למשמר האזרחי.

איך? האם נעשה דרך העיתונות?

פנינו לכל בתי-הספר בארץ, ונכנסנו לכיתות. יש פרוייקט "מחוייבות אישית" בכיתות י'-י"א בשיתוף עם משרד החינוך, ופנינו לבני-נוער. הראיה היא, שיש לנו היום יותר מ-800 בני-נוער יוצאי חבר העמים כמתנדבים. כמי שחמש שנים היתה קצינת המשמר האזרחי בתל-אביב לפני תפקידי הנוכחי, אני יכולה לומר שאחד הדברים שמאד נהניתי לעשות הוא לגייס את בני-הנוער האלה, וחלקם היום משרתים במשטרת ישראל, במגזר הסיור, במשמר הגבול ובתנועה.

בכלל ולא רק לגבי עולים, מתנדב משמר אזרחי, שבנערותו היה מתנדב במשמר האזרחי והלך לצבא ורוצה לחזור אלינו, ליחידות הנוער, מקבל אצלנו עדיפות ראשונה. אינני מסתכלת כלל על רף הגיוס שקבענו מלכתחילה. הוא בעדיפות ראשונה מתגייס ליחידות הנוער במשטרת ישראל, כי מבחינתנו הוא כבר שוטר לכל דבר.

דבר נוסף שבדקה הוועדה הוא מה הם מקומות הריכוז של העולים והיכן משטרת ישראל צריכה לתת תיעדוף הן מבחינת דוברי שפות והן מבחינת הפרוייקטים הייחודיים שבנה אגף קהילה ומשמר אזרחי עם כל הגורמים האחרים. אני מוגבלת בעשר דקות, ואני מעדיפה לא להראות את המצגת לגבי מפת השטח שיש לנו פה. אלה הריכוזים הגבוהים, ואלה הריכוזים של העולים החדשים. זה נותן לנו תמונת מצב לגבי איפה המענים המיוחדים שלנו, כמשטרה, לנושא הזה.משנת1990 עלו למדינת-ישראל 900 אלף עולים, שמהווים 14% מסך האוכלוסיה בכלל במדינת-ישראל. יש להבחין בין עולים בגירים, מגיל 18 ומעלה, לבין עולים קטינים שעלו לארץ מ-1990. הגדרת "עולים קטינים" היא בהתאם לשאר המשרדים. לגבי העולים הבגירים, חלקם בפשיעה בחברה הישראלית הוא כמו חלקם באוכלוסיה, כלומר הם לא חריגים מהאוכלוסיה הותיקה. וזאת, להבדיל מהנוער - ושמעתם את הנתונים בוועדה הקודמת, ולא אחזור עליהם אלא רק אזכירם - שחלקו באוכלוסיה הוא 11.8%, וכשאנו סופרים את כמות הנחקרים ב-2003 רואים שחלקם מסך כל הנחקרים הקטינים הוא 20%. זה צריך לצלצל לנו היטב, משום שאם אנו סופרים את כמות החשודים הקטינים שהגיעו למשטרת ישראל הרי שחלקם הרבה יותר גבוה מחלקם באוכלוסיה.

התייחסותם למשטרה - בדקנו כמה תלונות מוגשות ע"י האוכלוסיה הבגירה מחבר העמים לעומת אוכלוסיית הקטינים. הסתבר, שבקרב האוכלוסיה הבגירה רק 11%, מתוך 14% שזה חלקם באוכלוסיה, מסך-כל המתלוננים הגישו תלונות למשטרת ישראל. כלומר, יש איזה שהוא תת-ייצוג. ההסבר לכך יכול להיות שבאמת אין להם תלונות, ואנו יכולים להיות אופטימיים מאד ואנו מאד מקווים שזה כך, או שהם לא מספיק מאמינים במשטרת ישראל ומעדיפים לסגור את העניינים בינם לבין עצמם ומסתדרים ביניהם ולא באים למשטרת ישראל.

או שהמשטרה לא מקבלת תלונות.

אני מוכנה לקבל כל תלונה כזו באופן פרטני.

את. לפעמים, אני, כחבר-כנסת, חייב להתקשר לתחנת משטרה ולשאול למה הם לא מקבלים תלונות. כך אתם מורידים את מספר התלונות.

חבר-הכנסת יאסינוב, לא יכול להיות שזה יהיה בכל ישיבה כזאת.

אני מצטער.

אם באת לכעוס עלינו, אני- - -

אני לא כועס.

זה לא ויכוח פרטי עכשיו.

אוכלוסיית הקטינים - חלקם באוכלוסיה הוא 11.9%, ויש לנו 17% מסך-כל התלונות במשטרת ישראל מקטינים שבאות מיוצאי חבר העמים. כלומר, האוכלוסיה הצעירה הרבה יותר מאמינה במשטרה, הרבה יותר פתוחה להגיש תלונות והרבה יותר בטוחה להגיע למשטרת ישראל להגיש תלונות. יותר מזה, אנו מאד נמצאים בתוך האוכלוסיה הזאת. אנו מאד נמצאים בתוך בתי-הספר, ונכנסנו באופן חזק למתנ"סים או למועדונים קהילתיים ומדברים עם האוכלוסיה הזאת. מגייסים אותם למשמר האזרחי. הרבה מאד מידע מגיע מהחברים שמגוייסים למשמר האזרחי ורואים את החשיבות בשיתוף המשטרה. יותר מזה, רואים את התוצאות. כשאנו באים ואומרים להם: "יש לנו מידע שאתם נסחטים ע"י קבוצת עולים אחרת ואינכם באים למשטרה. בואו ותתלוננו. אנו מבטיחים לכם שזה ייפסק", יש כאלה שבאים, יש כאלה שמהססים, ובסופו של דבר הם באים להתלונן, כלומר הם מגישים את התלונה כשהם רואים שהחברים האלה נעצרים ונחקרים ושיש להם טיפול. זה לא לכלוא אותם באיזה שהוא כלא או משהו. זה מעצר ראשוני לשם חקירה, והם מיד מטופלים. הם יודעים שהם מטופלים באופן כזה שגם אין אחר כך יחסי שנאה ביניהם, וזה דבר שמביא תועלת. אנו, יחד עם משרד החינוך, עובדים חזק על נושא הגישור. אנו מאמינים במפגש החד-פעמי הזה.

על אלו קבוצות גיל את מדברת?

עד גיל 18. יש כבר יותר אמון במשטרה.

האם בקרב בני-הנוער יש כבר קבוצות עבריינים שמאורגנות כחבורות? דיברת על סחיטה.

אני בכוונה עוצרת כאן. אני אומרת שמתחת לגיל 18 הם הרבה יותר מאמינים במשטרה ובאים להתלונן, כי עובדה ש-17% מסך כל התלונות למשטרת ישראל זה קטינים. יש קבוצות בני-נוער, קבוצות אתניות, שמטבע הדברים מרגישים יותר בטוחים להתחבר זה עם זה, ואנו באמת מבחינים בחבורות קטנות של בני-נוער מחבר העמים שבינם לבין עצמם יש חבורה נגד חבורה. נכנסים פנימה, עושים בירור אם זה ברמת בירור, ואם זה ברמה של חקירה נערכת חקירה ואנו משתדלים מאד לפצל את הקבוצות האלה בשיתוף משרד הרווחה כאשר משתדלים לבדוק מה קורה אצלם בבית ומשתדלים לגשר על הפערים החסרים.

העבירות הבולטות בקרב עולי חבר העמים המבוגרים הן: אלימות, עבירות מוסר ועבירות הונאה. כרגע, אני מדברת על מבוגרים. 4% מסך כל התלונות של העולים מחבר העמים הן תלונות בגין הונאה בדרך-כלל ע"י לאו דווקא עולים אחרים אלא דוברי שפה רוסית שמנצלים אותם לצורך העניין.

מה עשתה משטרת ישראל? בחמש השנים האחרונות התמקדנו מאד בנושא המגזרים המיוחדים עם דגש על עולים מרוסיה ואתיופיה. אגף קהילה ומשמר אזרחי עשה מספר פעילויות מאד ממוקדות באוכלוסיה הזאת. אני חייבת לציין, שאפילו בנושא תנועה אגף התנועה הוציא פליירים והסברים בשפה הרוסית לדוברי הרוסית ובשפה האמהרית לדוברי אמהרית. בשנה שעברה נכנסנו בגל של הסברה אדיר בנושא הטרור: איך לזהות מפגע מפגע/מחבל? איך לזהות מכונית חשודה? תירגמנו זאת לכל השפות, כולל אמהרית ורוסית. המודעות שלנו בתוך המשטרה לדוברי שפות הולכת וגדלה.

לגבי הגיוס, סך-הכל יש לנו במשטרת ישראל 502 שוטרים בקבע, מקבלי משכורת, שהם שוטרים מחבר העמים. יש לנו כמעט 900 שח"מיסטים, שאלה שוטרים שמשרתים במשטרת ישראל במקום שירות צבאי. לגבי האתיופים, זה לא חשוב כרגע.

לא. אנו נרצה לשמוע גם עליהם.

יש 336 שוטרים יוצאי אתיופיה ו-248 שח"מיסטים. צריך להבהיר שמשרתי שח"מ הם חיילים שמשרתים במשטרה במקום שירות בצבא. הם באים מרצון, וגם פה יש תחרות על המקומות כי עלינו לקלוט אותם במקומות שיעניינו אותם ובמקומות שאחרי זה יהיו לנו את האזרחים הכי טובים בעולם.

האם המספרים האלה כוללים את משמר הגבול?

כן, זה כולל את משמר הגבול. מתוך 502 משמר הגבול זה 173 שוטרי מג"ב, והשאר זה בתוך יחידות המשטרה.

נושא גיוס דוברי שפות למשטרה התחיל כבר ב-1990 עם העליה, והייתי ראש מחלק חקירות באותה תקופה ומתוך 35 חוקרים היתה לי דוברת רוסית אחת. באותה שנה גייסנו שני דוברי רוסית למחלק שלנו. זה נאמר, כדי שתבינו שאיננו יכולים לחקור בלי לדעת את השפה או את המנטליות.

דיברתם על השוטרים הקהילתיים. היה איזה שהוא סיכום לפני כשלוש שנים כאן בכנסת בין אגף קהילה ומשמר אזרחי, ונדמה לי ששר הקליטה אז היה יולי אדלשטיין, והיתה נכונות נהדרת של משרד הקליטה לגייס או לממן 13 שוטרים קהילתיים דוברי שפות. היה סיכום, ולמיטב ידיעתי הנושא נפל בין הכסאות משום שמשרד האוצר לא אישר העברה כספית ממשרד למשרד. זה 'תקוע' כאן. זה לא 'תקוע' במשרד הקליטה.

איפה זה 'תקוע'? האם זה 'תקוע' באוצר?

יש בעיה של העברה תקציבית ממשרד ממשלתי אחד למשנהו, ובמקרה זה בין משרד הקליטה למשרד לביטחון פנים.

סליחה שאני מפסיקה אותך, וזה לא יהיה על חשבון זמנךְ. אני יודעת שהמשרד לקליטת עליה עובד באמצעות כל מיני משרדים. לצורך העניין, יש תקציב מיוחד שאתם מעבירים למשרד החינוך.

יש טכניקה של העברה ממשרד למשרד, וזה לא דבר חדש.

הנושא הזה בבדיקה.

כמה זמן צריך לבדוק

היתה לנו ישיבה חשובה מאד בנושא הזה עם שרת הקליטה, וזה נמצא בראש סדר העדיפות של משרד הקליטה, ואני חייבת לציין שזה לא קרה בעבר בקצב כזה. גם שרת הקליטה ממש בימים אלה בודקת איפה זה נמצא. בכל אופן, נשמח מאד לקבל שוטרים קהילתיים, וככל שיותר זה הרבה יותר טוב.

משטרת ישראל קיבלה החלטה בימים האחרונים לגייס עוד מעל 150 תקנים ליחידות הנוער במשטרת ישראל למרות הקיצוצים. המפכ"ל נתן הוראה לכל המפקדים לשטח לצמצם בכיוון כזה שיהיה תיעדוף ליחידות הנוער במשטרת ישראל. אנו אמורים לקבל החל מינואר 2004, באופן הדרגתי, מעל 150 תקנים, כאשר כבר בוועדה של המגזרים המיוחדים, שאני עומדת בראשה יחד עם גורמים נוספים, החלטנו שבגיוס הראשון ינתן תיעדוף ליוצאי חבר העמים ולדוברי השפה האמהרית. כבר התחלתי לקבל מחברים שישבו בוועדה הקודמת ובוועדה אצל שרת הקליטה שמות מועמדים, והעברנו את קורות חייהם. במשך שלושת החודשים האחרונים גייסתי כבר שלושה דוברי רוסית ושלושה דוברי אמהרית ליחידות הנוער. בנוסף, הורדנו את רף הגיוס ליחידות הנוער במשטרת ישראל, ואין לנו בעיה עם זה. יש לנו עדיפות להכניס את דוברי השפה ומכירי המנטליות, כי אנו מוקירים את העשיה של אלה שכבר נמצאים במערכת. יש לנו היום מעד 24 כאלה שעושים עבודה נהדרת ומאד מועילים למערכת.

סיכום - אנו עושים את המכסימום, כדי שאוכלוסיית העולים בכלל במדינת ישראל תכיר במשטרה כמשטרה אחרת, שונה, עם פנים לאזרח ועם הרבה מאד הבנה עד כמה שאפשר. אם יש פה ושם קצת חריגות, אנו נשמח לשמוע על כל חריג כזה, ואני מבטיחה לךָ שזה יטופל עד תום.

לצערי הרב, נכשלתם.

אשמח לשמוע. אם זה תלוי בנו, אעביר זאת למפכ"ל ולממונים, ואני מאמינה שזה יטופל שוב.

סגן ראש אק"מ יציג את הפרוייקטים המיוחדים של אגף קהילה ומשמר אזרחי.

אדבר בקיצור. אנו מפעילים פרוייקט אחד שנקרא: עמ"ל (עולים למען המשטרה), ואנו מנסים להפעיל זאת באיזורים שיש לנו עולים. יש לנו ששה מודלים כאלה בצפון, בתל-אביב ובירושלים.

הקמנו יחידות מתורגמנים לכלל השפות, ובעיקר לדוברי השפה הרוסית, ויש לנו מעל 300 מתנדבים בכל הארץ. ברגע שמגיע מתלונן שלא מדבר עברית, אנו קוראים להם מביתם והם באים לעזור לנו.

מי אמר לך את זה? זה לא קורה.

אין לנו את זה בכל מקום בארץ, אבל יש לנו בהרבה מאד מקומות בארץ.

לנו יש תלונות שלא לוקחים.

חברים, יהיה לכם זמן לשאלות אחר כך.

האם תוכל לתת לנו פריסה של האנשים האלה?

יש לי רק פריסה מחוזית, ואין לי את הפריסה ביישובים. אבל, אני יכול לבדוק ולהשיב במועד יותר מאוחד בדיוק איפה יש לנו.

יש לזכור שזה מתנדב, כלומר אם הוא לא יכול לבוא הוא לא מגיע. תיכף אדבר גם לגבי הגיוס.

יש לנו קרוב ל-5,000 מתנדבים עולים לאו דווקא מחבר העמים, אבל אני מניח שרובם מחבר העמים, בכל התחומים, כשהם מתנדבים רגילים. אנו רואים זאת בכל הארץ. יש לנו מעל 1,400 מתנדבים. גם במשטרת התנועה הארצית יש לנו מתנדבים מקרב העולים.

אנו גם פותחים מרכזי שיטור קהילתי. נכון להיום, אין מרכז שיטור קהילתי לאוכלוסיה הרוסית. אנו משתדלים למפות את מרכזי השיטור הקהילתי לאוכלוסיות ששם אנו חושבים שצריכים להיות, ובין היתר גם בתחום העליה הרוסית.

סנ"צ סוזי בן-ברוך התייחסה לנושא הנוער, ואני אתייחס למרכזי שיטור קהילתי. למרות הקושי התקציבי של משטרת ישראל, המפכ"ל הקים צוות שיצטרך לבדוק גם את היכולת להקים מרכזי שיטור קהילתי למגזרי העולים ובין היתר הרוסים. לא יהיו הרבה תקנים; אם יש מרכז שיטור זה יחידת-קצה, כלומר אם אנו רוצים שזה יהיה בעיר חיפה, אז יש שוטר בהדר. הוא דווקא לא חייב להיות דובר רוסית, כי שמתי לב שהרבה מדברים גם עברית, ואז הוא עובד שם מול העליה. באשדוד יכול להיות שאנו נלך לכיוון הזה, מכיון שיש מרכז. יש שם שוטר באחת השכונות שעובד יפה מאד עם העליה הרוסית והוא לא רוסי. הוא עובד עם עובדת עירייה. אנו נבדוק את הנושא הזה ואיך לפתח אותו בשנת 2004. אבל, אני אומר שוב: יש קיצוצים, והעדיפות הראשונה של המפכ"ל, ואמרה זאת סנ"צ סוזי בן-ברוך, היא לנוער ואחר כך למרכזי השיטור הקהילתי.

אומר כמה מלים על גיוס. כמעט כל הצוות הזה היה עם המפכ"ל אצל שרת הקליטה, והמפכ"ל דיבר על כך שאנו נקלוט עולים מחבר העמים. הוא נתן גם הנחיה לאגף משאבי אנוש, אגף כוח-אדם, שיתחילו לפעול.

איך אתם מביאים זאת לידיעת הציבור?

דרך הפירסום באמצעי התקשורת.

האם היה כבר פירסום כזה?

אני לא יודע אם זה היה כי אינני עוסק בזה, ואני יכול לבדוק. השבוע או בשבוע הבא דוברת משטרת ישראל תיפגש עם אמצעי התקשורת לדוברי השפה הרוסית, עם מי שיבוא, כדי לראות איך, למשל, נעביר את כל ההודעות, שאנו מעבירים לכתבים הרגילים , גם לתקשורת הרוסית.

יש לנו במערך המשמר האזרחי קציני הסברה מתנדבים. אנו מנסים לאתר גם מתנדבים שנוכל להפעילם, והם יהיו הקשר שלנו מול התקשורת הרוסית.

לגבי תלונות נגד שוטרים, על כך ששוטרים מכים, לא אנו הצוות, אבל גם אם היו פה ערבים, אתיופים או סתם עבריינים, כל הטיפול בעניין שוטרים שמכים נעשה במחלקת חקירות שוטרים. כל תלונה כזו אמורה להיבדק שם. אני מניח, וצריך לבדוק עם מח"ש, שאם היתה תופעה כזאת, הם היו אמורים להאיר את עיני המשטרה. שוב, אינני בתחום הזה, אבל אם היה דבר כזה- - -

חבל שאתה לא בתחום. אם מח"ש נכשל בעניין של מה לעשות? גם מח"ש וגם אתם?

אם מח"ש נכשל - צריך לפנות למשרד המשפטים, ואם אנו נכשלנו - למפכ"ל.

על חבר-הכנסת שטרן לצאת לוועדה, ויש לו שאלה.

זה דיון חשוב מאד, ואני שמח שוועדת הקליטה חזרה לנושא הזה אחרי בערך שנה או פחות. זה לא יורד מסדר יומה של ועדת העליה והקליטה, ואני מודה לך על כך שזימנת את הישיבה.

כיו"ר ועדת הפנים, אני עובד עם המשטרה. עם כל המאמצים שמדי פעם באמת נעשים כדי לטפל בנושא, בסך-הכל המצב הוא מהגרועים בכל המערכות.

נכון.

אתה אומר שיש לך מתורגמנים, וזה אולי על הנייר. לפני שלושה שבועות נעצרו אנשים במגדל-העמק תוך כדי קמפיין הבחירות. מהשעה 12:00 עד השעה שאני הגעתי, 17:30 בערב, לא מצאו מתורגמן. הייתי ער ועד לזה. לא גבו עדות משתי נשים שרצו להעיד, ואמרו להן: "לכו הביתה. אין לנו. אנו לא מבינים רוסית". זו עיר, שכשליש מתושביה אם לא יותר הם דוברי רוסית. כך המצב בכל מקום. אני חושב שכל אחד מחבריי יגיד את אותו הדבר. אין מקום שאנו מגיעים שלא אומרים לנו במיוחד המבוגרים שאין הם שפה, שהם מתלוננים ולא רוצים לשמוע אותם. שולחים ישר החוצה כי אין להם מי שמדבר רוסית. זה קורה בערים בהן אחוז העולים 30%-40% לפעמים. זה דבר בלתי נסבל.

ממרכז מחקר ומידע של הכנסת ביקשתי את ייצוג העולים במערכות. בסך-הכל, בשירות הציבורי עולי ברית-המועצות החל משנת העליה 1970, ולא רק הגל האחרון, כל עובד שלישי בשירות הציבורי הוא יוצא ברית-המועצות.

זה ממש לא רע.

בסך-הכל באוכלוסיה המבוגרת בגיל העבודה כ-19% הם מאותה עדה, ובמשטרה זה 5%. במשטרה ייצוג העולים הוא פי שלושה נמוך מהשירות הציבור בכלל והוא פי ארבעה פחות ממשקלם באוכלוסיה.

מדובר למשל על בעיות הנוער העולה. האם אתה יודע כמה חוקרי נוער דוברי רוסית יש?

השאלה היא: האם הייצוג נמוך משום שאנשים מעדיפים ללכת למקומות אחרים או שמשום שיש כזה תור והם נדחים? האם לךָ ידוע שיש כל כך הרבה אנשים שרוצים להתגייס לשורות המשטרה ועושים להם קשיים להתגייס?

יש ארגון שמונה 400 איש שרוצים.

אולי גם אין תקנים?

המשטרה לא שמה מספיק דגש על זה בגיוסים שלה, למרות שהם אמרו הרבה פעמים שהם ישתדלו. למשטרה יש את הלוקסוס לגייס גם חיילים, והם לא צריכים תקנים. באמצעות מדיניות הגיוס הם יכולים להגיע למספר מספיק של האנשים, כמו שעשו במערכות אחרות. בביטוח לאומי יש שפע דוברי רוסית - אומנם לא בכל מקום אבל זה כך יחסית למשטרה. המשטרה לא עשתה את המאמץ הנדרש לצורך העניין: לא באמצעות הגיוס עם צה"ל, ולא באמצעות מילוי התקנים. לא שמו דגש על זה למרות כל ההבטחות.

מדברים על בעיית הנוער, וזו הבעיה החמורה ביותר. את אמרת שעל זה הדגש. כמה יש חוקרים דוברי רוסית?

יש עדיפות.

נתתי סקירה בהתחלה. יש 26 דוברי רוסית ואמהרית יחד.

יש 14 דוברי רוסית.

נכון.

וזאת, מתוך כמה חוקרי נוער?

430 חוקרי נוער.

זה מדהים. מדובר בטיפול כל כך עדין שנושא שפה הופך לדבר עליו יפול או יקום דבר.

לא. תשווה זאת לסטטיסטיקה של כמה יש בני-נוער מבין העבריינים.

לצערנו, בני-נוער עולים מעורבים בפשיעה- - -

אחוזם יותר גבוה. אחוזם כפול מאשר באוכלוסיה הכללית. נדמה לי שלגבי בני-נוער מבין הרוסים זה מגיע ל-15.6%. כלומר, יש פה פער שצריך לסגור אותו.

לפי הנתון שאת מסרת עכשיו, מבין החוקרים יש 3%.

אנו מודעים לפער שצריך לסגור אותו.

למה אתם לא סוגרים אותו?

נתתי את הנתונים לפני שנכנסת. משטרת ישראל הכניסה לשורותיה גם שוטרים במקום צבא. יש מעל 1,200 שוטרים וחיילים במשטרת ישראל. בנוסף, יש 102 שהם מש"קים.

אינני רוצה את הנתונים האבסולוטיים, והם לא אומרים לי כלום. 14 חוקרי נוער דוברי רוסית לכל הארץ זה בדיחה. כמה זה באחוזים?

אתה צודק, ואינני אומרת שלא. אנו מודעים לזה, ואמרתי שעומדים לקבל עוד מעט מעל 150 תקנים.

למה עוד מעט? למה 13 שנה לא הספיקו כדי לייצר את פרופיל השוטר שעונה לפרופיל האוכלוסיה? למה עכשיו אתם מדברים איתנו על מה שאתם רוצים לעשות במקום באמת לעשות?

היא לא יכולה להחזיר את הגלגל אחורה. בואו וננסה לצאת מפה עם דברים. אולי סוף-סוף ניתן להשיג דברים.

הייתי בשטח, ואמרתי שבזמן העליה הייתי ראש מחלק חקירות במשטרת ישראל. מה שהיה חשוב למשטרת ישראל לתת זה קודם כל מענים לשטח, לחוץ, לאנשי הסיור והתנועה שישוחחו ברחוב עם העולה החדש.

בסדר, אבל אין. מדובר על 5%.

גם שם אין.

חבר-הכנסת שטרן, נכון, אתה צודק. לכן, אמרתי שלמרות כל הקיצוצים, משטרת ישראל נתנה הנחייה חד-משמעית לכל המפקדים בשטח לצמצם במקומות אחרים ולתת תיעדוף לנוער ומתוך 150 תקנים שהולך נושא הנוער לקבל דבר ראשון זה הולך למגזרים המיוחדים.

חבר-הכנסת שטרן, תסיים את דבריך. גם אני לא מתפרצת בוועדות שלךָ.

ראשית, אינני מתפרץ. קיבלתי רשות דיבור.

שנית, בגלל שאני יו"ר ועדת הפנים וביקשתי ממך ועדה משותפת גם במכתב ששלחתי לפני שלושה חודשים, אני חושב שיש לי נגיעה לעניין שלא תמיד יש לחברי-כנסת שלא עוסקים בזה.

ישבתי עם מפקד מחוז הדרום.

אין לוקסוס כזה שאנו לא מתעסקים בנושא עליה ומשטרה. כל אחד עוסק בזה. מתעסקים בזה כל הזמן.

לא. מתעסקים בבעיות, אבל לי יש מעמד מסויים מול המשטרה וזה הכל.

נושא האלימות הוא נושא נורא ואיום, שמתחיל מזה שאדם בא להתלונן ולא מבינים אותו ומתחילים להרביץ. כמעט כל בקשה שלנו, של חברת-הכנסת מרינה סולודקין ואני לא יודע אם חבר-הכנסת יגאל יאסינוב כבר הספיק לבקש ושלי - שלחנו, ושום דבר לא נבדק כמו שצריך.

אבל, יש לךְ מאגר. חוץ מזה, אתם חייבים לעשות את המאמץ הזה בדחיפות מירבית, כי המצב קטסטרופלי. יש קבוצה של כ-400 איש בוגרי המשטרה הסובייטית, הרוסית, האוקראינית וכו' והם מומחים.

העליתי זאת בתחילת דבריי. מדובר בעמותת "מגן וחרב".

ישבה ועדת הקליטה לפני יותר משנה. הדבר כאילו זז, ועשו מבחן, ואוטוטו היו מוכנים לגייס את אותם אנשים המנוסים והחוקרים, והדבר נעצר. דיברתי גם עם המפכ"ל.

זו לא היתה ישיבת ועדת קליטה לנושא נוער, אלא בנושאים אחרים - נכון?

זה יכול להיות גם לנוער. זה תיגבור.

אתה מדבר על אנשים בכירים, כלומר אנשים הרבה יותר בוגרים.

אני מדבר על כל מיני.

הוא אמר משהו אחר: לאנשים האלה יש נסיון גם בטיפול בבני-נוער וגם בפשע.

יש להם נסיון בכל נושא. למשל, האדון מאחורי עסק באבטחת שדות התעופה. יש כאלה שעסקו בדיוק בפשיעת הנוער. זה כוח שלא מנוצל וחבל. ועדת העליה והקליטה עשתה בזמנו צעד מאד משמעותי לקידום נושא זה, ואני מקווה שנוכל לחזור לאותה נקודה שבה זה נפסק ואכן להביא לשילוב האנשים האלה במשטרה.

אני מתנצל, שכן עלי ללכת להצבעות.

אני תנ"צ מרגלית קרופרו, ראש מחלקת החקירות והתביעות של משטרת ישראל. אני עומדת בראש מחלקה שאחראית על מדור נוער שסנ"צ סוזי בן-ברוך עומדת בראשו, מדור נפגעי העבירות ואלימות. אנו מחלקה מקצועית שנותנת הנחיות מקצועיות בשטח ונתקלת בדברים בשטח. אנו מקבלים בברכה את הישיבה הזאת. יושבת ראש הוועדה, כפי שאמרת, זו ישיבת הכנה לישיבה הבאה שתתקיים. ברצוני להתייחס למספר נושאים שעלו כאן ולהראות זויות אחרות. אני די מצטערת שמר יורי שטרן עוזב בשלב הזה.

יש הצבעה בוועדת הכנסת על חוק ההסדרים.

אני מצטערת, אבל אין לי ספק שזה דבר לא פחות חשוב ואני מאחלת לך בהצלחה.

אני מדברת רק על החקירות, ועל זה אני מופקדת. מערך החקירות שלנו מונה קרוב ל-3,500 איש. אנו מדינה קולטת עליה, אבל אם תסתכלו על ההתפלגויות בנושא זה - ואני מדברת גם על שנים עברו - די קשה לפלג את אוכלוסיית החוקרים באופן שיתן מענה לכל סוגי האוכלוסיות. אנו גם עוסקים בתקציב, ואתם יודעים שנושא התקציב עומד ביסודו של כל ארגון מסויים. אנו נדרשים בחקירות לבצע תמלולים. כפי שאתם יודעים, המפגש שלנו בנושא החקירות הוא לא רק מול עולים מחבר העמים. מאחר וזו מדינה קולטת עליה, אנו נתקלים, לצערנו, בחשודים, במתלוננים, שבאים מכל מדינות העולם. אנו נתקלים לא פעם בבקשות לתמלל, להגיש תמלולים ולתרגם. אני מסכימה, כפי שאתה ואת אמרתם וכפי שאמר מר יורי שטרן, שלא יעלה על הדעת שהמפגש בין איש מרות, שזה השוטר, לבין מתלונן לבין עד או לבין חשוד בעבירה לא יהיה בשפתו. זה בבסיס ההבנה של מפגשים בין אנשים בין שזה בחברה הישראלית ובין שזה בארגונים אחרים. קל וחומר שזה כאשר אדם נמצא תחת מרות, כלומר תחת חקירה. זה לא משנה אם הוא חשוד, וזה לא משנה אם הוא מתלונן. הוא נמצא בסיטואציה שבה איש מרות שואל אותו שאלות והוא צריך להשיב לו.

הוא גם צריך לדייק.

הוא צריך לדייק. הוא שואל אותו. כולם צריכים להבין על מה מדברים. קל וחומר, כשזה חשוד שחוקרים אותו והוא צריך לחתום או חשוד שעשוי להפליל את עצמו. על זה אין מחלוקת וכולנו מסכימים על כך. אלא מאי? אינך יכול להכשיר במשטרת ישראל ולפלג אותה בצורה כזו, ואני מדברת על שנים עברו, באופן שיתן את המענה המדוייק לכל סוג של אוכלוסיה. אינך יכול לעשות את זה. זו הנחת היסוד. אין מחלוקת על כך שאתה צריך לשאוף לעשות זאת.

את מסבירה לנו דברים שאנו תומכים בהם. אנו תומכים בּךְ. זה לא אומר כלום.

יפה, אבל אני רוצה להגיע לאיזו שהיא נקודה כדי להראות לכם את תמונת המצב.

מה עושה המשטרה בנושא הזה? מר יורי שטרן דיבר כאן על הסיפור במגדל-העמק, שאינני מכירה ואין לנו שום בעיה לבדוק אותו ולהתייחס למקרה הזה.

לא, הבעיה איננה רק לבדוק.

הבעיה היא לא רק לבדוק.

המשטרה עושה מספר דברים. ראשית, כפי שאמרה סוזי בן-ברוך, היא פועלת להרחיב ולתת הוראה לסמן תקנים שמתפנים ולאייש אותם בדוברי שפה זרה.

שבע שנים אנו בכנסת. שבע שנים מאז אביגדור קהלני אתם אומרים שפועלים. אנו בשנה השמינית כשמציגים שאלונים בכנסת והגיעו לאחוז שוטרים דוברי רוסית במשטרה - 5%. אם כך, מה אתם עשיתם? כלום.

שמעתי טענות שמפחדים ממשטרת ישראל מפני שיהודי רוסיה פחדו ממשטרת רוסיה. בתודעה הציבורית אתם יותר אכזריים ויותר גזעניים ממשטרת רוסיה.

קודם כל, אינני מוכנה לקבל את הטענה הזאת שאנו גזעניים.

אני רואה שנציגת המשרד לקליטת עליה כל כך מתעניינת בדיון שהיא קוראת עיתון.

אני מוצאת כאן היום בבוקר משהו גם לגבי עולים, ואני רוצה לשים זאת על שולחנךְ.

אם אתה יכול לגייס כוח-אדם שעובר רף של גיוס כפי שקבעה משטרת ישראל, וזה לא נושא שלי אלא יש נושא של אגף כוח-אדם - אתה עובר.

מה אנו עושים בחקירות?

ברצוני להקריא משהו, כי אני חושבת שזה רלוונטי מאד, מפרוטוקול ועדה זו לפני שנתיים. אצטט לךְ את נציגת המשטרה האומרת: "התהליך הראשון הוא תהליך של התאמה למשטרה ברמה התיאורטית, מבחן דפ"ר, שזה מבחן קשה מאד, פסיכומטרי, ידע בעברית, מבחן אישיות, בדיקות בטחוניות ובדיקה רפואית". היא מסבירה למה קשה לקבל לאנשים למשטרה. כתוצאה מהאמירה הזאת בא כל יתר. כלומר, פנינו למשרד לקליטת עליה כדי שיכשירו אנשים, כדי שיאפשרו להם לתפקד גם בעברית וכדי שיתנו גם איזו שהיא הכשרה מקצועית. היום, אנו נמצאים בדיוק באותה הנקודה.

אינני מתפרצת ואינני אומרת "כן כשלון" או "לא כשלון". אינני כאן מספיק זמן כדי לשפוט. אני כאן כדי לראות איך מזיזים את העגלה קדימה, כדי שלא נזמין אתכם בעוד כמה חודשים ושוב נשמע את אותו הדבר שנורא קשה לגייס, שהם לא עומדים במבחנים וכו'. אם אנו רוצים למצוא מגשרים שגם יודעים את השפה וגם מסוגלים לקלוט את הקורה בעברית, צריך לדאוג לאיזה שהוא מעבר, גישור, בין אותה אוכלוסיה לבין יכולתנו אחר כך להביאם, מלבד אותם הנערים שיוצאים מהצבא.

הבנתי. אסביר את המצב הקיים ואקח עוד 2-3 דקות. רציתי לפרוש לפניכם עוד יריעה, אבל אני רואה שזמננו קצר. יש הליך אחד של גיוס, כפי שאת הקראת, שזה תנאי הגיוס של משטרת ישראל, ויש גם הליך שני. שמענו כאן טענות קשות מאד, כפי שטענתם, שלא מבינים את האדם ולא מקבלים תלונות, ולזה אני רוצה להתייחס. ראשית, חובה לקבל תלונה במשטרה. אנו מוציאים הנחיות דווקניות. יש מספר חוזרים בנושא הזה. לשולחני אני מקבלת תלונות מאנשים ומגופים אם יש חשד שלא קיבלו תלונה, ואנו בודקים את הנושא. חובה בכל תחנת משטרה לקבל תלונה שמגלה תשתית לעבירה פלילית כמובן.

אבל, השוטר אומר "אני לא מבין אותך. לך הביתה", ואז לא מקבלים.

שנית, אנו מעסיקים מתורגמנים בחקירות. יש לנו התקשרות גם עם חברת תמלול.

זה רק בחקירות.

ברשותך, אני מדברת עכשיו על נושא החקירות, כי אחת הטענות שלכם היא שלא מקבלים תלונה. לא הסיור מקבל תלונה אלא החקירות.

זה לא בנוער.

אני מדברת עכשיו על מגזר החקירות. אנו מעסיקים מתמללים. אנו מעסיקים מתורגמנים בתשלום. אנו גם משתמשים בהקלטות כדי להבין ולראות.

מה הבעייתיות בנושא הגיוסים וכל הדברים האלה? אתה מקבל אדם לעבודה, ויש איזה שהוא רף מסויים שבו הוא עובר. לא עשינו בדיקה ואנו לא גורמי אמ"ש פה כדי לומר לכם מה ההתפלגות הכלל נרחבת באמ"ש. אבל, אנו יודעים מנסיוננו: אני אישית יכולה להעיד שאני יושבת בוועדת גיבושים של המשטרה, והרבה אנשים, דוברי השפה, אנשים מוכשרים, טובים ואקדמאים לא מתגייסים כי הם לא עוברים איזה שהוא רף מסויים. זה לגבי האמירות: "אלו דווקא לא מגייסים", "משטרה גזענית" או "יש בעיות בנושא הזה" או כל הדברים האלה. שוב, השאיפה שלנו, גם בעבודות קודמות, ועכשיו ניתן אור ירוק כפי שאמרה סוזי בן-ברוך, היא לגבי כל תפקיד שיתפנה לסמן את האחוז המסויים של דוברי השפות הזרות.

לצערי הרב, שוב הגעתי למסקנה שהמשטרה לא רצינית. אם בצורה כזאת אתם מתייחסים לחברי-כנסת ולוועדת עליה שלא בפעם הראשונה דנה בנושא, אתם מתחמקים מאיתנו. באתם להביא לנו קצת מס שפתיים.

גברת מרגלית קרופרו, אין לי תלונות אלייך, כי איננו יודעים איך אתם עובדים. עבודת הגוף, שאת מייצגת פה היום ומנהלת אותו, איננה ידועה לנו. אנו היום מדברים לא על מה שקורה רק בתוך החקירה ואיך אתם מטפלים בתוך החקירה. זה נכון שכשאדם מגיע לחקירה ורוצים לשים עליו חותמת "מאפיה רוסית" או משהו אחר, יהיו מתורגמנים, וידברו איתו בשפת האם וגם יישב אתו במעצר אדם שידבר איתו באמצע הלילה ברוסית ובכל שפה אחרת. דרך אגב, אצלכם מופיעה השפה הקווקזית שקיימת אולי רק במשטרת ישראל. גם בשפה הזאת יש לכם מתורגמנים. אינני רוצה להמשיך.

האם יש כזה דבר?

אצלם בחוזר זה קיים, ויש מתורגמנים בשפה הקווקזית.

לזה יש תקן.

יש תקן. אין שפה כזו: קווקזית. השפה הזאת קיימת אצלכם בחוזר בשם אחר לחלוטין. כלומר, אלה שני תקנים. תבדקו קודם כל ותעשו שיעורי-בית.

סוזי בן-ברוך, גם אלייך אין לי טענה, כי הדיון פה היום הוא לא על תפקוד המחלקה שלך.

ראובן אריאב, אליך יש לי טענה. הגוף שלכם לא קיים בפועל. הוא קיים רק על נייר ורק על נייר אתם מטפלים. אינני יודע איך להגדיר את זה שאתם מטפלים בפניות למשטרה דרך מתנדבים. אינני רוצה להשתמש במלים חריפות, אבל זו בושה. אם אין מתרגם שמוכן מזמנו הפרטי לתרום ולעזור לתרגם - התרגום לא יבוצע, וגם אם כן - בית הדין לא בהחלט יקבל את התרגום הזה מסיבה אחת: לאיש הזה אין רשיון והוא לא יכול להופיע אחר כך בבית-דין והתרגום שנעשה אינו חוקי. לכן, מה שעשיתם לא שווה.

אזכיר לכם, שהבעיה היא והדיון היום הם המשבר בין משטרת ישראל לעולים. אני, חברת-הכנסת סולודקין ואנשים שיושבים פה מייצגים את העולים, ולא רק את העולים מרוסיה, שמשטרת ישראל ולא גוף אחר שמה עלינו חותמת "מאפיה רוסית". עד היום לא הוכחתם לגבי אף קבוצה שאפשר להגדירה כפועלת תחת שם. היא לא קיימת. המשטרה עדיין לא התנצלה.

חבר-הכנסת יאסינוב, אני חושב שזה בזה מן הגוזמה.

לא, המשטרה לא הוכיחה. יש קבוצות פשע. אם יש קבוצה הבנויה מ-4-5 יוצאי פרס, האם זו מאפיה פרסית?! זהו ההבדל.

אתה מדבר כאן על משבר. אנו רוצים להעמיד את הדברים- - -

הייתי רוצה לסיים את דבריי, ואחר כך לשמוע אותך.

אתה לא הולך אחרי זה. אתה נשאר פה.

אני לא הולך. יש לי עוד ארבע ישיבות ועדות, ובכולן ביקשתי להחליף אותי וחברים מצביעים. חבר-הכנסת שטרן הוא יושב-ראש ועדה, והוא לא יכול היה להשאר. אני חייב להמשיך בדבריי.

חבר-הכנסת יאסינוב, אתה חייב, אבל אין לך זמן בלתי מוגבל. אני מבקשת שתסיים. יש עוד כמה אנשים שרוצים לשאול.

לא אמרתי יש לי זמן בלתי מוגבל, אבל יש פה שאלה: אינני יודע איך המשטרה חיה עם העובד הזאת. כמה פעמים אתם סוגרים את התיק שכן העולים הצליחו להגיש למשטרה מחוסר עניין ציבורי? רוב התיקים נסגרים. המשטרה מאד שמחה אם עולה בא להתלונן נגד עולה אחר, והם פותחים את התיק ואין להם פה בעיה. משום מה, התיק הזה לא מפריע למשטרה. כשעולה מגיע ורוצה להתלונן על מישהו אחר, פה מתחילה הבעיה. אישית, בשנה הזאת הייתי חייב פעמיים להתקשר רק למשטרת ערד, כי לא נתנו לאנשים להגיש תלונה. אני, חבר-כנסת, הייתי חייב להתקשר.

למה לא נתנו להם?

אינני רוצה לדבר על זה עכשיו. אני חושב שאתם יכולים לבדוק. פעם אחת לא רצו כי אמרו: "האם יש פה בכלל עבירה? - אנו לא יודעים. בואו ותסבירו לנו".

אני מבקשת לקצר בלי כל סיפור חיינו. אינך יכול לדבר בצורה בלתי מוגבלת.

לסיכום: ראשית, את המודעות לעיתונות הרוסית מעבירים בפאקס, באי-מייל, בטלפון ואפשר גם לשלוח אדם ולהעביר זאת מיד ליד, כך שאין צורך להקים ועדה ולהחליט איך אתם תעבירו זאת. זה מה שאמרתָ, וזה מה שאפשר היה להבין מהמלים שלךָ.

לסיום אספר מקרה שקרה ב-1999 בירושלים, ועכשיו אני יכול להגיד זאת כי סגרתם אותו כבר שבועיים כך שמותר לי להגיד.

אני מבקשת שתסיים בלי סיפורים.

עולה מאבטח רוסי קיבל מכות רצח ממאבטחי רב ראשי לשעבר בקשי-דורון. הוא פנה לתחנת המשטרה וביקש ופתחו חשבון, ולמחרת סגרו, ואיתו - פתחו חשבון. למחרת רואים שתיק סגור מחוסר עניין ציבורי. האדם כמובן איבד את העבודה. היינו חייבים, רק דרך יועץ משפטי לממשלה, לחייב את המשטרה לפתוח את התיק מחדש.

אני בוריס לייפר, מנהל הסניף הצפוני של עמותת "מגן וחרב" - עמותת שוטרים מרוסיה. עבדנו שם באמת קשה. ואנו מומחים ויודעים את העבודה. טיפלתי בתיקי רצח, אונס ואלימות אמיתית ולא כמו בישראל, ויש הבדל. אנו לא רק רוצים לעבוד, אלא יודעים לעבוד. מלבד השכלה שעבדנו במשטרה, כמעט לכל אדם בעמותה שלנו יש השכלה גבוהה. סיימתי פה קורס תוספת למה שסיימתי שם, ויש לי אפילו מקצוע נוסף - אני מורה לביולוגיה וגיאוגרפיה עם תואר ויש לי תעודת הוראה. אבל, נתנו לנו מבחן כל כך קשה. לא מדובר במבחן הפסיכומטרי, שזה שטויות. היה מבחן קשה בעברית, ואף אחד מהקבוצה שלנו לא עבר.

דבר יותר מעניין - אפילו אנשים שנולדו פה לא כולם עברו מבחן בעברית. עד הפנסיה לא יצליחו לעזור לנו ואין לנו סיכוי. אנו שנה וחצי אחרי מבחנים, ולא קיבלנו אפילו תשובה מה קורה. אומרים: "התיק שלכם בלשכת הגיוס. תחכה עוד קצת", והזמן עובר.

מדובר ב-150 צעירים.

אתם עדיין צעירים.

קצת. אני בן 31, נמצא בארץ ארבע שנים וחיכיתי כבר שלוש שנים. אני מטומטם כי חשבתי שאתגייס, ואני לא צדקתי.

כן, אנו פה. לא צריך ללכת לרוסיה. אנו ראינו הכל, אנו מומחים ואנו רוצים לעבוד. לעתים רחוקות, אני מתרגם במשטרה, כשמבקשים, אבל העברית שלי לא מתאימה למשטרה.

תגיד שוב את המשפט האחרון, כדי שלא יגידו שזה רק מונח על דף.

יש פה רשימה, ומדובר ב-400 שוטרים צעירים מרוסיה. בחרו 25, ונתנו מבחנים.

האם מישהו מהקבוצה הזאת התקבל?

אף אחד לא הצליח לעבור את המבחן בעברית.

מן ההגינות לומר לכם, שאנו לא אחראים לגיוס כוח-אדם למשטרת ישראל. אנו דוחפים- - -

אבל, אנו מבקשים תשובות לישיבה הבאה.

מי שישבה כאן בדיון שדובר בו היא נציגת כוח-אדם, והיא זו שצריכה להיות מוזמנת לכאן, כי אם 400 איש נגשו לבחינה ואף אחד לא עבר היא צריכה לתת את ההסברים. אין לנו מושג למה הם לא עברו את הבחינה. לצערי, זו פעם ראשונה שאני שומעת על הגוף הזה. אשמח מתוך הגוף הזה לקחת כמה חבר'ה צעירים עד גיל 25-26. תני לראות שוב אם הם יעברו את רף הגיוס למשטרת ישראל. יכול להיות שבינתיים הם למדו עברית. אנו לא יכולים לתת כאן מענים לדבר הזה.

אני רוצה להתקדם בישיבה. נציג המשרד לקליטת עליה, בבקשה.

אני מבקש להתייחס, כמובן מנקודת מבט המשרד, לשלוש נקודות שהועלו במהלך הדיון. ראשית, משטרת ישראל יודעת זאת, וזה נאמר בהרבה הזדמנויות, כולל באותה פגישה עם המפכ"ל והשרה שלי, שכל מה שקשור בהוראת העברית ושיפורה של העולים החדשים המועמדים להתגייס לשורות משטרת ישראל נשמח להכניס זאת תחת אחריותנו המקצועית והתקציבית.

איך זה נעשה באופן מעשי? נניח שמחר הם מפרסמים הודעה לעיתון ואנשים ומתייצבים במשטרה, ויש בעיה עם העברית. האם הם ישלחו אותם לקורס אצלכם? איך זה הולך?

ברצוני להגיע לנקודה הזאת. זה ברמה של ההצהרה, אבל זה לא נשאר כמובן ברמת הצהרה ואנו מתכוונים לזה.

באופן יותר מעשי, ממש בימים אלה יש קשר בין אגף התעסוקה של משרדנו ומשאבי האנוש של משטרת ישראל, שלצערנו לא נמצאים כאן, לארגן קורס מסוג זה. מדובר על קורס שיחיל בתוכו כ-30 משתתפים, והוא יהיה גם עברית אבל לא רק עברית. תהיה בו התייחסות להחלטת הוועדה הזאת מלפני מספר חודשים שעסקה בעצם באיזו שהיא אוריינטציה והסברה פלוס עברית. באופן מעשי, הקורס הזה יהיה באחריות משטרת ישראל כי הם הגוף המקצועי שקולט את האנשים, ואנו נעזור להם בשני אפיקים: אפיק איתור וגיוס עד כמה שאנו יכולים והפצת דבר קיום הקורס, ובמימון תקציבי באמצעות התחשבנות בין המשרדים.

מה יכלול הקורס?

מה שתחליט משטרת ישראל.

האם האוריינטציה תהיה יותר לעברית?

גבירתי, אתם הגוף המקצועי.

זו שאלה פנימית אצלךְ בבית.

אינני מתיימר להבין: לא בחקירות ולא במפכ"ל עם השרה. זה הסיכום, ואנו עומדים מאחוריו. יש לנו גיבוי תקציבי. אני יודע שהאגפים המקצועיים שלכם ושלנו כבר בקשר, ומדובר בתקופת זמן קצרה מאד לפתוח את הקורס.

שנית, לגבי התעלומה של 13 התקנים של השיטור הקהילתי, ברצוני לתקן את הדברים שנאמרו כאן. זה הרבה יותר ותיק מאשר תקופתו של יולי אדלשטיין. זה התחיל בתקופת השרה יולי תמיר, ואני חושב שזה היה ב-1999.

אתה משמח את נפשנו לראות כמה גלגלי הביורוקרטיה פועלים מהר.

אני צריך לומר את הנתונים כפי שהם.

זו הבשורה.

זו בשורה.

אינני יודע להגיד באופן מדוייק מדוע זה לא קרה בשנים עברו.

היה חשוב להדגיש זאת. זה מ-1996. נכנסתי לכנסת, ומיד זה היה ה-נושא.

מאחר והבנתי שזה יעלה בדיון, ניסיתי ללמוד קצת את הפן ההסטורי כאן. אני מבין שבאיזה שהוא מקום זה נעצר במשרד האוצר, אבל אינני מאשים איש. בינתיים, עברו הרבה מים בירדן והנסיבות השתנו, כמובן הנסיבות התקציביות והיכולות התקציביות שלנו כמשרד. יחד עם זאת, אנו בודקים אפשרות בימים אלה האם נוכל לעמוד באותו סיכום. אינני מתחייב שנעמוד בו, אבל בהחלט מאחר והוא היה קיים ואף אחד לא מתכחש לו- - -

גם על השיחה בין המפכ"ל והשרה?

זה עלה, וזאת ההבטחה, וזה קורה ממש בימים אלה. מדובר בבדיקה האם נוכל לעמוד באותו סיכום.

שלישית, מאחר וכולנו מסכימים על זה שנושא הנוער, הצעירים, הנוער בסיכון, הנוער על הגדר, הנוער העבריין, כבד מאד וחשוב מאד, אנו מביאים זאת לביטוי בפעילות ובאופרציות מאד מאד מוגדרות וזה לא נשאר רק ברמת הסיסמא. זה קיבל מפנה וביטוי בתכנית העבודה שלנו כבר בשנת 2003 באיגום משאבים בקואליציות בין משרדים, בין גופים, בין ארגונים ועם רשויות מקומיות, ורק כך נוכל לטפל בנושא הזה. כבר ב-2003 בכ-300-400 פעולות, שמיועדות לדברים שאמרתי, השתתפו כבר אלפי בני-נוער. בתקציב 2004 סומן תקציב מיוחד שלא היה קיים, ואנו מעריכים שהוא יהיה כשבעה מליון שקלים במפורש ובמדוייק בנוסף לקיים, בנוסף לפעילות הקיימת, לפרוייקטים שייבנו וכבר עובדים עליהם בשיתוף עם כל הגופים הרלוונטיים.

עברנו לשלב תרגום החשיבות ברמה האופרטיבית. אנו נלווה זאת גם במעקב ובבקרה, ואני מקווה שנוכל לדווח גם על שיפורים.

מה שאנו שומעים בוועדה הזאת, ולא רק בתחום זה, זה כל מיני נושאים וכל מיני החלטות שרק מקבלים שוב ושוב איזה מין מיחזור. אני באמת באה לכאן לא כדי להתקיף אותךָ, אבל אומרים לנו: "אנו החלטנו, אבל זה 'תקוע' באיזה שהוא מקום באוצר", ועובדה שזה כבר 'תקוע' כמה שנים. לפני שהגעתי לכנסת, בכל זאת עבדתי בכמה מערכות. אני יודעת שמי שעובד על איזה שהוא נושא ויש לו עניין לקדמו לא משאיר זאת משנה לשנה ולא אומר "זה 'תקוע'" אלא ממשיך ללחוץ כדי שהדבר הזה ייצא מה'תקיעה' שלו, כי אין מה לעשות; לפעמים, דברים נופלים בין כסאות, ואם אין מישהו שממשיך כל הזמן ללחוץ - זה לא קורה.

מר אריאב, אולי על הנייר יש לך 300 מתנדבים ואולי הכוונה טובה, אבל אם אין סיסטמה עם כוננות, עם מספרי טלפון, כדי שאנשים יידעו שבימים האלה והאלה יש כוננות ואם יהיה טלפון תוך חצי שעה או שעה האדם צריך להתייצב, שוב הדבר ישאר בגדר נייר. אם אנו רוצים להזיז את העגלה הזאת, יש גם לתרגם את הדבר הזה למישהו שיש לו עניין לדחוף. אם לא יהיה מישהו שיש לו עניין לדחוף, נמשיך להפגש פה פעם בחודשיים. אנו, ככנסת, לא יכולים להפוך לגוף אקזקיוטיבי שמתחיל לטלפן לאוצר לבדוק למה הדברים 'תקועים' ולמשטרה - לבדוק למה 300 אנשים נמצאים רק על הנייר ואין סיסטמה ליד זה איך מגייסים אותם בהתראה טלפונית. עבדתי פעם בסיסטמה הזאת במשרד ממשלתי, וידעתי ש-X ימים בשבוע יש כוננות ובשיחת טלפון אחד גייסו אותי ובאתי ב-23:00 בלילה. כך זה קורה, אם באמת רוצים לגייס את האנשים.

בקשה - אני לא באה כדי להגיד לכם שאתם עושים זאת בכוונה, שאינכם מעוניינים או שיש לכם דעות קדומות. אינני מאשימה כאן אף אחד, אבל אני רוצה לראות תוצאות. זו מטרת הוועדה הזאת. עברו מספיק שנים כדי שבישיבה הבאה נתחיל גם לקבל דיווח על תוצאות. זאת ההערה שלי כרגע לפרוטוקול.

אני אלי זרחין, יושב-ראש האגודה הישראלית למען ילדים עולים ועובד בפורום למנהיגות ישראלית מתנדבת. גבירתי היושבת-ראש, חברי-הכנסת הנכבדים, גבירותי ורבותי, האגודה שלנו קיבלה בשנה שעברה יותר מ-100 פניות של בני-נוער עולים, כולם דוברי רוסית, שנפתחו נגדם תיקי פ"א, ואף אחד מהם לא הגיע למשפט. כשד"ר סוזי בן-ברוך מציגה נתונים גדולים כאלה, היא לא מדברת על עולים שהורשעו בפשע. היא מדברת על נערים שנגדם פותחים תיקים. אני שואל: עד כמה קל לפתוח תיק לנער עולה, כשבינתיים הוא צבע שחור למשל, וזה לא סתם מקרים? אולי חוקר שגר ביישוב, נניח ברמלה או בראשון-לציון, יזמין את אבא תושב ראשון ויגיד לו: "בנך הלך מכות בבית-הספר. אסור לעשות זאת" ותיק לא נפתח? כשבזמנו, עליית הנוער ואחר כך קידום נוער במשרד החינוך רצו לקלוט עולים, הם קבעו רף אחר לגמרי לאנשים. הם גייסו אנשים לפנימיות ועובדי קידום נוער שלא באו מתחום קידום הטיפול. בקרב נוער עולה שוטר הוא אוייב. אני רוצה להתחבר לשם נושא הישיבה: "שיתוף פעולה". יש בית-ספר, שאת מכירה ואתמול היה כאן, שלוש שנים כל תלמידי בית-הספר דוברי רוסית. פעם אחת לפני ארבע שנים עשו פרוייקט "בית-ספר בטוח", וילדים נרשמו אצלנו בתור ועמדו ארבע שעות מול השוטר במקום שעה אחת. המשטרה לא מוכנה להכנס לבית-הספר. אין לה כוח-אדם. פותחים תיקים. אני מוכן להעביר לכם אחר כך פרטים מדוייקים. המשטרה חייבת לפתוח תיק כביכול. פותחים תיקים, סוגרים תיקים, בניגוד לחוק, ואפילו לא מודיעים.

אנו לא יכולים עכשיו לפתוח את כל הישיבה מחדש. לא התבקשת לתת פה סקירה. אני מבקשת שתקצר. מכיון שאנו פה בישיבה כשמפה אנו רוצים לצאת עם איזה שהם רעיונות, אם יש לך הצעה - בבקשה.

אני מציע לקבוע קריטריונים מיוחדים לאנשים לא עד גיל 26 - אנשים בעלי הכשרה והשכלה. אני מעדיף שאלה שכבר זמן מסויים נמצאים בארץ, שיכולים לקבל גם סיווג וגם לעבור מבחנים, יכנסו לתפקידים. כשהמשטרה רוצה לגייס אנשי מחשבים, היא מגייסת מעל גיל 40. כשהיא החליטה לגייס עובדים סוציאליים, היא גייסה כאלה מעל גיל 35. זה שיקול של המשטרה.

דבר אחרון אני רוצה להגיד הוא למר אריאב, שנפגשתי איתו ואני יודע שהוא לא גזעני.

תודה.

מה אתה רוצה? גם הוא עולה חדש.

לא אני, אלא אבי.

הוא אמר: בוא ונשים שורה יוצאי חבר העמים, ערבים, אתיופים ועבריינים סתם. הוא לא מתכוון להגיד: עולים וותיקים. יש אתיופים, רוסים, ערבים, ועבריינים סתם.

לא. אם כך, אני מתנצל. נאמר פה על העליה הרוסית.

גם היה פה איזה הקשר. לא צריך להגזים.

אני מודה, שאני לא גזעני.

אני אורי קונפורטי, ואני מייצג את הסוכנות היהודית. מכיון שאנו עוסקים בשיתוף פעולה, רציתי אולי לחדד נקודה. יש לנו, למשרד הקליטה ולסוכנות היהודית, פרישה של מקצוענים של מרכזי קליטה, של מרכזי תעסוקה, מרכזי קליטה שפרושים לאורך כל הארץ. הם פרושים במקומות עתירי עולים.

כמה אנשים כאלה יש לכם? האם גם הם יכולים להיות אנשי קשר?

יחד עם רכזי התעסוקה יש לנו בסביבות עשרים. זה לא כולל את המוסדות ואת מרכזי הקליטה, שהם בסביבות עוד כ-20 מוסדות. אם אנו ניצור את החיבורים הנכונים בשטח בין השיטור הקהילתי, בין היחידות שלכם, למקצוענים שלנו, זה יהיה אחרת. יש פה אינטרס משותף והאנשים נמצאים בשטח, והחיבורים לא קיימים. אם נעשה זאת נכון, ואולי בעבודת מטה, ונוריד זאת במשותף לשטח - יכול להיות שנשדרג את העניין ונגיע לתוצאות טובות יותר.

אני מבינה גם, שהרכזים שלכם דוברי אותן השפות.

רובם, 90%.

כלומר, הגישור הזה יכול גם לסייע ולפעמים גם להיות מאגר של אנשים שיכולים לעזור לפעמים בתרגום.

אמת. הרכזים עוסקים בתחום עליה. אם זה בנושא התנדבות, הם מרכזים פרוייקטים. הם גם חולשים על תקציבים. הם אמורים לקדם את כל נושא העליה אצלם ובין היתר גם בתחום העניין הזה.

זה קונסטרוקטיבי מאד. אני מבקשת מהמשטרה או מנציגיה לרשום את הנקודה הזאת.

היושבת ראש קולט אביטל, אנו מודים לך על כך קיום הישיבה החשובה, וזו רק התחלה לעבודה שאנו עושים.

אמרו לי שהיום אני אגרסיבית יותר מכרגיל, ואני רוצה לומר לכם שאנו, קהילת יוצאי ברית-המועצות, משלמים ביוקר. אנו משלמים, תרתי משמע, בדם. כנראה שהדם שלנו יותר זול מדם של אחרים. תיק חייל שנרצח, יאן שפשוביץ - יש נרצח ואין רוצחים, והסיבה היא: חקירה מגמתית ורשלנית. רצו לסגור את התיק.

האם מדובר על הבחור באיזור כפר כנא?

לא, מדובר על מקרה באשקלון.

תיק נוסף הוא תיק ארתור בוצ'ין, בן 18 שנתנו לו מכות רצח ועכשיו הוא נכה קשה 100%. בפעם הראשונה סגרו את התיק נגד אלה שנתנו לו מכות, ואחר כך פתחתי את התיק דרך היועץ המשפטי רובינשטיין, ושוב אין תוצאות.

אני מאד אוהבת פתרונות יצירתיים, אבל אנו לא בשלב של מתנדבים ומגשרים. עברנו את השלב הזה, ואנו רוצים כניסת אנשי מקצוע למשטרת ישראל כשווים.

התחלתי לעסוק בזה בבית-המחוקקים, ורציתי להעביר את החוקים: אחוז שוטרים דוברי שפה בערים שיש ריכוז מסויים. לא נתנו לי ואמרו: "אנו, משטרת ישראל, נעשה זאת בדרכים שלנו. אנו מבינים שבאשדוד האוכלוסיה מהווה 40% ובאשקלון - 30%." כך אמרו לי, כשלא העבירו את החוק שלי ב-1997. עכשיו, אנו ב-2003.

תגישי.

אגיש שוב.

זה יעזור. זה רק יביא יותר תקנים למשטרה.

המשבר בקהילה עמוק מאד, יש חוסר אמון במשטרה, ועכשיו מתפתח גם חוסר אמון במדינת ישראל כמדינה דמוקרטית. אני חושבת, שאנו ביחד צריכים לתת פתרון לזה.

חברת-הכנסת סולודקין, ברמת ההחלטות אני מציעה כך:

ראשית, רשמנו לפנינו את נכונות המשטרה להגדיל את התקנים.

שנית, רשמנו לפנינו את ההחלטות שהתקבלו במשרד לקליטת העליה על קיום קורס לדוברי רוסית, כאשר הקורס יהיה במשטרה.

אנו גם נבדוק יישום של ההחלטה הזאת. נקים פה איזו שהיא יחידה בינינו למעקב אחרי ההחלטות האלה.

שלישית, אנו מצפים לישיבה עם המפכ"ל תוך חודש ימים, כדי לשמוע כיצד מתקדמת המשטרה בגיוס אנשי מקצוע לתוך שורותיה.

האם אנו יכולים לקבל מהמשטרה את הקריטריונים לגיוס עולים?

בפגישה הבאה עם אגף משאבי אנוש נאמר מה הם הקריטריונים.

בפגישה הבאה. אנו נבקש.

אני נועלת את הישיבה.

תודה לכולם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:05.