כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7181



15
ועדת החינוך והתרבות
29.9.03

פרוטוקולים/ועדת חינוך/7181
ירושלים, כ"ז בתשרי, תשס"ד
23 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 79
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
יום שני, ג' תשרי התשס"ד (29 בספטמבר 2003), שעה: 09:00

תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (תיקון), התשס"ג-2003 –

חברי הוועדה: אילן שלגי, יו"ר
אורי יהודה אריאל
יוסי שריד

אורי אולניק מנכ"ל, משרד התקשורת
עו"ד דנה עברי-עומר לשכה משפטית, משרד התקשורת

עו"ד יורם מוקדי מנהל מנהלת הסדרת השידורים לציבור,
המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת

עו"ד יהב דרורי מנהלת הסדרת השידורים לציבור,
המועצה לשידורי כבלים, משרד התקשורת

עו"ד עמית ריינהרט המועצה לשידורי כבלים, ערוץ BBC Prime

עו"ד ז'אנה קרני לשכה משפטית, רשות השידור

עו"ד ליאור פורת יועץ משפטי, YES

דנה אלטבאואר אלה תקשורת

אלעד דרורי מנהל מוקדי שידור, מתב דיגיטל

עו"ד לימור סולומון המועצה לשלום הילד

אתי בנדלר

דלית אזולאי

דרורה רשף
תקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים (תיקון), התשס"ג-2003 –

שלום ובוקר טוב לכולם, שנה טובה. אנחנו מתבקשים היום לאשר תוספת, או תיקון, לתקנות סיווג, סימון ואיסור שידורים מזיקים. יש לי כמה שאלות, אבל אני חושב שיהיה טוב אם קודם משרד התקשורת יציג את בקשתו ואז יהיה לנו יותר קל להתייחס. אז בבקשה, מר אולניק.

בוקר טוב לכולם ותודה ליושב ראש הוועדה שהסכים לכנס את הוועדה בזמן פגרה. התקנות האלה אמורות להיכנס לתוקף באחד באוקטובר ומהטעם הזה ביקשנו דיון דחוף.

לאחר שפורסמו טיוטות התקנות וערב כניסתן לתוקף, קיבלה המועצה לשידורי כבלים ולשידורי לוויין מספר פניות ממספר ערוצים שמשדרים בארץ, חלקם הרבה שנים וחלקם מאז שהתחילה התחרות בין הכבלים ו-YES. קיבלנו פניות כתובות מנומקות מערוץ הולמרק ומערוץ BBC Prime, ובשתי הפניות האלה הייתה טענה שהתקנות האלה מטילות על הערוצים הנ"ל חובת השקעה מאד גדולה, כדי שהם יעמדו בחובת הסימון.

מה שמיוחד בערוצים האלה הוא שהם משודרים גם בפלטפורמה האנלוגית וגם בפלטפורמה הדיגיטלית. ההבדל בין הפלטפורמה הדיגיטלית לאנלוגית בהקשר לחובת הסימון, בא לידי ביטוי בקלות של שינוי של סימונים בתוך הפלטפורמה הדיגיטלית, לעומת הקושי הטכנולוגי היחסי שיש לגבי הפלטפורמה האנלוגית. גם ערוץ BBC Prime וגם ערוץ הולמרק טענו שמעצם טבעם מדובר בערוצים בעלי תוכן שמתאים לכל המשפחה. אין בהם סרטים מבעיתים או תוכניות שלא עומדות בסטנדרט או שיש בהן חשש לפגיעה בקטינים או פגיעה בשלום הציבור מבחינת התוכן. הם ביקשו שלגבי הפלטפורמה האנלוגית יינתן להם פטור והם לא יצטרכו להשקיע את הסכום שהם חייבים להשקיע בסימון בכל תוכנית ותוכנית. לא הייתה להם בעיה עם חובת הסימון בפלטפורמה הדיגיטלית.

כמה עוד ערוצים יש בפלטפורמה האנלוגית?

ארבעים וחמישה, יחד עם ערוץ 2, ערוץ 10 ואחרים.

כלומר, אם משנים – אין לי עדיין שום עמדה אם רוצים לשנות – זה יחול לגבי ארבעים וחמישה ערוצים?

לא.

לא.

מדוע לא? האם התוצאה לא אומרת שייהנו מזה גם האחרים?

איך זה יכול להיות?

כי יש הרבה ערוצים שמופקים ונארזים בישראל ולגביהם אין שום כוונה לתת פטור. כלומר, הנטל הוא כבד אבל זו הוראת החוק וזה גם הכיוון שהוועדה הלכה בו במושב הכנסת הקודם.

אז מה ההבדל בין אנלוגי אל"ף לאנלוגי בי"ת?

שאלה שידורי חוץ?

יש משדרי חוץ שפטורים לגמרי. אלה משדרי חוץ שההבדל היחידי הוא שמולבש עליהם תרגום. לכן, הם הופכים בעצם לאיזשהו יצור ביניים.

כלומר, ברור שהתקנות האלה תחולנה רק לגבי שני אלה?

אך ורק לגבי שני אלה, או לדומים אם יהיו אחרים מהסוג הזה.

אני רוצה לדייק לגבי שאלתו של חבר הכנסת שריד. לא כתוב בטיוטת התקנות שהבאנו שהן חלות אך ורק לגבי הערוצים הולמרק ו- BBC Prime, אבל נכון להיום הגוף המפקח, שהוא זה שצריך להמליץ לשר האם לתת פטור – כפי שאנחנו מבקשים לעשות בתיקון תקנה 7 שמובאת בפניכם – נתן המלצה שלמיטב ידיעתי ניתנת אך ורק לגבי שני הערוצים הנ"ל.

אני גם אסביר מדוע, אם אפשר. הכוונה היא שהפטור הזה, או האפשרות לסמן בצורה שונה, יחולו רק לגבי משדרים זרים, שלולא התרגום הם היו נחשבים משדרי-חוץ. משדרי-חוץ זו הגדרה שקיימת כבר בתקנות וכבר לגביה יש איזשהו פטור שנקבע בסבב הקודם של התיקון והתקנות. במובן זה אנחנו רק מרחיבים משהו שכבר היה קיים – משדרי-חוץ – ואנחנו רק משנים את ההגדרה של משדרי חוץ וכוללים בה משדרים זרים שלולא תורגמו היו נחשבים משדרי חוץ.

אז למה הם לא נחשבים מניה וביה?

המחשבה הייתה שמשדרי חוץ מסוימים שמדובבים בארץ ומתורגמים פה בארץ, לא אמורים להיחשב משדרי-חוץ, משדרים זרים. יחד עם זאת, לגבי ערוץ BBC Prime וערוץ הולמרק הסתבר לנו שהתרגום נעשה כבר בחו"ל ואנחנו מקבלים אותם כבר עם תרגום. זו הסיבה.

יש לי שאלה לגבי תקנה 3(ב), אלא אם כן טרם סיימת את ההקדמה שלך.

עכשיו אני רוצה להציג את התקנות.

בואו נלך אחת אחת. בואו נתחיל בראשונה.

אני חייב להוסיף את ערוץ TCM, שעונה על אותם קריטריונים בדיוק. הוא גם ערוץ-חוץ, הוא מתורגם בחו"ל ומשודר בצורה אנלוגית.

אנחנו לא קיבלנו כל פניה מערוץ TCM ואני לא יכול להתייחס אליו כרגע.

ברשותכם, נקרא תקנה ונתייחס אליה.

מה שאנחנו מבקשים בתקנה 3, נקרא לזה "שינוי פורמט של הסימון". תקנה 3 אמורה לתת איזשהו סוג של גמישות לגבי סוג הסימון. במקום שהוא יהיה דווקא בפינה הימנית, למשל, הוא יכול להופיע על גבי כתובית או על גבי שקופית, כפי שיורה הגוף המפקח – בעניין הזה אנחנו מדברים על המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין.

הכוונה היא, כמובן, רק לאותם ערוצים שלא יקבלו פטור.

זה מובן. התיקונים לתקנות 7 ו-8 מדברים בפטור. והתיקון לתקנה 3(ב) מדבר על המקרים שלגביהם אין פטור ואז הגוף המפקח יהיה מוסמך לקבוע – לפי הצעתכם – אם זה יופיע במדריך השידורים, או בתחילת המשדר בכתובית או שקופית. ושאלתי היא, מדוע שזה לא יהיה מצטבר – הן במדריך השידורים והן בתחילת המשדר בכתובית או שקופית?

יכול להיות מצב שבו – מדריך השידורים הכוונה היא גם ל-EPG?

EPG לא רלוונטי לגבי שידורים אנלוגיים.

למשל, יש לנו את תקנה 3(א)(2) הקיימת, שקובעת שלגבי משדר חוץ המשודר בישראל בשיטת שידור אנלוגית הסימן יופיע כפי שיורה הגוף המבקר במדריך שידורים בלבד. אז פה הוספנו משהו מעבר למה שקבוע, כי בעצם לגבי משדר חוץ יכול הגוף המפקח לבוא ולקבוע שזה יסומן רק במדריך השידורים. אנחנו, לגבי משדר זר שנחשב משדר חוץ, הוספנו שתי חלופות נוספות: או במדריך השידורים, או בתחילתו של המשדר בכתוביות או בשקופיות.

האם לא נכון יהיה לומר שההורה הממוצע, שרוצה לבדוק מה יופיע בטלוויזיה, בודק את לוח המשדרים, מחפש שם את הסימון ולפי זה הוא יאמר לילד: אני ממליץ לך לא לראות, או אינני מרשה לך לראות. לעומת זאת, בתחילת השידור, לא תמיד ההורה יושב עם הילד.

אני חושבת שאפשר לחלוק. יש הורים שלא רואים את מדריך השידורים ודווקא פותחים טלוויזיה ודווקא רואים את מה שמופיע שם.

אז אם כך, למה לא כפי שהציע היושב ראש, גם וגם?

אני חושבת שהבעיה הפוכה מכפי שהצגת אותה, כי במדריך השידורים אנחנו יודעים שיש היום בעיה ואין סימון. כי החוק מנוסח ככה שהוא לא מחייב את העיתונים לפרסם את מה שהערוצים מעבירים להם וברוב ערוצי השידורים אין סימון.

זאת אחריותנו לתקן.

בוודאי. זה אחד התיקונים שצריך לעשות לחוק עצמו, אבל אני חושבת שאי אפשר להסתפק רק במדריך השידורים, צריכה להיות כתובית ואני לא רואה בעיה למה לא לשים כתובית או שקופית. צריך לחייב לשים אחת מהן, אם אי אפשר לסמן טכנית.

מבחינה טכנית, לא כל ערוץ יכול להשתמש בכתוביות כדי להציג את הסימן או אפילו אזהרה מילולית. חלק גדול מהתוכניות מתחילות – קחו, לדוגמה, סיטקומים כמו Friends – בדיאלוג. אין התחלה. זה לא סרט שרצות בו כתוביות על המסך ואז אפשר לשים, במשך השלושים שניות או פרק הזמן שדורשות התקנות, כתובית מלל, כי ישר מתחיל הדיאלוג. התוכנית נפתחת בדיאלוג.

אפשר לפני הדיאלוג לשים את זה. תמיד יש מקום שזה מתחיל, לא?

הפריים הראשון הוא דיאלוג.

נו, אז מה?

יש לי, ברשותכם, שאלה מקדימה. אני יוצא מנקודת הנחה שסיימתם את חובת ההיוועצות. כי בשבוע שעבר כשדיברנו זה היה עוד בתוכנית.

בהחלט. תראה, לגבי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, נאמר לי על ידי מנכ"ל הרשות שהטיוטה מקובלת עליו - - -

זו לא היוועצות אם זה רק המנכ"ל.

רגע. עורכת דין בנדלר, מה את יכולה לומר לנו על הליך ההיוועצות. איך הוא אמור להתקיים?

המועצה עצמה צריכה לאשר את זה. לא המנכ"ל, זה ברור. זה כמו שלהבדיל, יושב ראש ועדת החינוך והתרבות לא מוסמך לאשר לבד את התקנות, אלא אם כן הוא יושב כאן בישיבת ועדה.

זה לא להבדיל.

מהשרה לימור לבנת שממונה על משרד החינוך והתרבות, לא קיבלנו כל התייחסות לטיוטת התקנות.

- - -

השר אהוד אולמרט הראיתי לו בישיבה שקיימתי אתו את טיוטת תיקון התקנות והיא מקובלת עליו. גברת דורית ענבר, שהיא יושב ראש המועצה לשידורי כבלים ושידורי לוויין, למעשה כל התיקונים האלה נעשו לבקשתה. זה הגוף המפקח שבשל רצונו אנחנו מתקנים את התקנות.

כן, אבל השאלה אם זה נדון במועצה.

זה על פי המלצת המועצה, התיקונים האלה.

אז בסדר.

לגבי מנשה סמירה, היו"ר החדש, קיימתי ישיבה אתו ועם מוטי שקלאר ושניהם מסרו לי – אמנם בעל פה ולא בכתב – שהטיוטה הזו מקובלת עליהם.

האם יש פה קיום של חובת ההיוועצות?

אם הוועדה תחליט היום לאשר את התקנות האלה, אני מציעה שהאישור ייכנס לתוקפו רק לאחר שנקבל הודעה בכתב שהושלם הליך ההיוועצות הראוי.

מה, אני לא קיימתי את חובת ההיוועצות?

אבל פה אני חייבת להתייחס. ההיוועצות קוימה. פנינו לכל הגופים שעמם אנחנו מחויבים לקיים היוועצות על פי החוק ובגלל לוח הזמנים הדוחק גם קצבנו מועד. תשובות בכתב לא קיבלנו, מבחינתנו הליך ההיוועצות - - -

דינה, השאלה היא אם הייתה היוועצות או לא הייתה היוועצות.

הייתה היוועצות.

הרי כשאת פונה אלי לקיים אתי היוועצות ואני לא מתייחסת, זה לא פוטר אותך, זה לא הליך היוועצות. השאלה היא אם ההיוועצות קוימה. אתם יכולים להגיד שהתייעצתם, אוקי, שלום.

ההיוועצות קוימה.

אני אומר עוד פעם: לטעמנו, חובת ההיוועצות קוימה.

קוימה במלואה?

קוימה במלואה.

אולי תתנו לנו מושג – אתם אומרים שמדובר בהוצאות גדולות. מה זה הוצאות גדולות?

הבעיה בשידור אנלוגי עולה בגלל שהשידור בערוצים בינלאומיים – ערוץ BBC משודר לכמאה טריטוריות ואין סיגנל נפרד לערוץ לישראל. לכן, על מנת להחדיר את הסימנים, צריך להוסיף סיגנל נפרד לערוץ BBC, אחרת הסימנים הישראליים ייראו בכל מאה הטריטוריות בהן משודר הערוץ. הנתונים שקיבלנו מערוץ ה-BBC לגבי עלות – סיגנל נוסף לערוץ זה לשנה בסביבות 3,250,000 ₪, 450,000 פאונד, כי צריך לשריין טרנספונדר על לוויין נפרד לקיבולת לשידור, על מנת שהסימון הישראלי יופיע רק בשידור בישראל. כשלושה מיליון ₪ בשנה לערוץ. עד כמה שערוץ BBC Prime רואה בישראל קהל-יעד חשוב, זה יהפוך את שידור הערוץ בישראל לבלתי כלכלי.

זאת העלות הנוספת של מה?

זאת העלות הנוספת על מנת לשדר את ערוץ BBC Prime בנפרד לישראל. אותו ערוץ משודר לכמאה טריטוריות ולכן, אם אתה מכניס, בשידור אנלוגי ממרכז השידור בלונדון את הסימון על פי התקנות הישראליות, הוא נצפה בכל המדינות.

אוקי. עכשיו, בואו נחזור בבקשה לשני דברים. אל"ף, שמעתי פה שהיום החוק לא מחייב את העיתונים לפרסם את הסימונים. האם אתם מצפים מאיתנו, מהוועדה, שניזום חקיקה בעניין, או שאתם יכולים להסדיר את זה.

החוק עוד לא מחייב את העיתונים לפרסם את המשדרים. ישנם עיתונים שלא מפרסמים משדרים של גופי שידור.

אנחנו, למשל, ראינו בדאגה רבה את העובדה שידיעות אחרונות לא מפרסם את לוח התוכניות של ערוץ 10, אבל מה לעשות? הוא לא מפרסם. מה אני יכול לעשות?

אין עליהם שום חובת פרסום.

אני לא רוצה לחייב עיתון כזה או אחר לפרסם את השידורים, אבל אם הוא מפרסם, אני חושב שצריך שיהיה מחויב בהוספת הסימונים. אז האם משרד התקשורת יכול ליזום תיקון כזה בחקיקה? מה מונע מכם לעשות את זה? סדר עדיפויות? לחץ עבודה?

אני לא רוצה להגיע לסיבות שהן תירוצים לפני שאנחנו בטוחים שאנחנו מסכימים לתוכן של הבקשה.

אז תסביר לי מה יכול להיות לא ראוי בבקשה כזאת.

אתה מבקש זמן לחשוב? תן לו זמן.

עלתה שאלה, אני לא מודע לאספקטים שלה מבחינת העלויות של העיתונים – מה זה אומר מבחינתם, האם צריך בגלל זה אולי יותר עמודים ללוח השידורים, נניח? לא יודע מה המשמעות של זה.

הרי זו הייתה כוונת המחוקק בחוק סימון ושידור, שהם כן יפרסמו.

אנחנו יכולים לצפות לתשובה תוך שבועיים?

כן.

אוקי. בסדר גמור. תודה.

העיתונים, כדרכם, יתנגדו. מה, הם צריכים כאב ראש?

כן, אבל אם המשרד לא ייזום כזו חקיקה, ייתכן שאנחנו ניזום אותה.

בואו נחזור לסעיף 3(ב). מה תהיה העלות הנוספת או מה יהיה הקושי אם אנחנו נרצה שהסימון יהיה גם בלוח השידורים וגם בכתובית או שקופית בתחילת המשדר?

אני לא יודע מבחינת העלויות, אבל מבחינת BBC – הם יצטרכו להחליף את התוכנה של התרגום וגם כאן השאלה תהיה מה העלות והאם זה יהיה כלכלי מבחינתם. לכן, להשאיר את הנושא לשיקול דעת השר ושאנחנו נציג בבקשה שנגיש למשרד את כל הנתונים, אני חושב שזה פתרון. השר יוכל להחליט האם ראוי - - -.

כל המשדר של ה- BBC Prime, כולו בא מבחוץ?

כל השידורים מגיעים מלונדון למרכזי השידור של הכבלים בארץ.

יש אינטרוונציות מקומיות, או אין שום דבר?

אין. התרגום נעשה על ידי ה-BBC.

איך קשורה השקופית לתרגום?

ההצעה היא לשים את הסימון או האזהרה במלל בכתובית או בשקופית. מבחינה טכנית, זה יוצר בעיות בחלק גדול מהמשדרים שמתחילים בדיאלוג וכל משפט – במהלך דיאלוג, כשמסתיים משפט אחד, המסך מתנקה ועולה כתובית חדשה. אי אפשר גם להראות ברצף את הסימון. צריך לעשות שינוי של כל התוכנה ושל התרגום.

לא ברצף. הודעה מקדימה, לא ברצף.

אני מחברת "אלה תקשורת". אנחנו המייצגים של ערוץ הולמרק בישראל. החל מהאחד באוקטובר ערוץ הולמרק ישים כתובית במשך עשר שניות – כפי שצוין במכתב לשר התקשורת.

טוב מאד. סימן שזה אפשרי.

כמו כן ניתן למדריכי השידורים את הסימון.

זאת אומרת שלכם אין קושי לצרף לזה שקופית.

אני חושבת שההבדל בינינו לבין ערוץ ה-BBC Prime זה שה Feed שלנו הוא אכן ישראלי, למרות שהוא משודר לחלוטין מחו"ל, כולל התרגום.

לא הבנתי. מה ההבדל?

מדוע הם יכולים ואתם לא?

החלופה הזאת הוצגה בפנינו, בדקנו את הנושא. מבחינה טכנית התוכנה פשוט שונה וגם האופי של התוכניות. אני לא יודע כיצד מתחילות מרבית התוכניות, האם זה סרטים?

רוב התוכניות הן סרטים.

ברגע שזה מתחיל בדיאלוג – לפני הדיאלוג יש פרומו בדרך כלל.

עזוב את הדיאלוג.

אין קטע של כותרות.

בסדר, אז יש תוכנית שמתחילה בדיאלוג. השאלה היא אם יש סיבה נוספת מלבד הדיאלוג. מה ההבדל?

מבחינה טכנית, הם צריכים לשדרג את התוכנה. לפחות ערוץ ה-BBC.

המטרה של התקנות היא לתת שיקול דעת. נקודת המוצא שלנו, לפחות, היא שערוץ ה-BBC לא יקבל פה פטור מלא ולא ישדר שום דבר. הכוונה היא שהוא ייתן פתרון, או בכתוביות או בשקופית. יכול להיות מצב שבו לגבי חלק מהתוכניות הוא יקבל פטור מסיווג, כיוון שבמילא אין סיווג כללי – רוב התוכניות של BBC Prime, אגב, הן בסיווג כללי שמתאים לכל המשפחה. אנחנו, במועצה, דווקא מייחלים לכך שילדי ישראל דווקא יראו את ערוץ BBC Prime. הצרה היא, אולי, שלא רואים אותו מספיק. אבל, אין כוונה לתת לו פטור, קטגורית, לפחות על פניו, אלא אם כן ניווכח שיש פה מגבלה טכנית. מטרת התקנות היא לתת שיקול דעת לגוף לראות עלויות מול תועלות ולראות אם באמת יש טעם להטיל את המטלה הזאת.

אני רוצה להציע לחבריי, חברי הוועדה, איזשהו פתרון ביניים. יש פה הצעה של היועצת המשפטית שלא מדברת על הצטברות של שתי הדרישות, אלא נוסח שאומר שהסימון יופיע במדריך השידורים "וכן ככל שהדבר ניתן, כי מידע בדבר סיווגו יוצג בתחילתו... בכתובית או שקופית". כלומר: יהיה בלוח השידורים וכאשר ניתן יהיה גם בכתובית או שקופית.

אני אגיד לך, זה בסדר גמור, רק במציאות לא יהיה, לא זה ולא זה. כדי לסיים את הישיבה זה בסדר, אבל בחיים – זה לא יקרה. בלוח המשדרים כן, אבל אין שום חובה על העיתונים לעשות את זה ופה – יגידו שזה לא ניתן ולא יעשו את זה.

יש לוח משדרים, רק הוא איננו בעיתונים. הוא ישנו כאשר אתה פותח את המסך או בפרסומים.

לא, אין באנלוגי.

את זה אף אחד לא רואה.

לכן, על ידי זה, אנחנו עושים הצטברות, אם כי מאפשרים שיקול דעת.

ההצטברות היא כזו שבפועל לא יקרה כלום. אבל בסדר, אני גם לא החסיד הכי גדול של כל הסימונים האלה, ככה שאני יכול לשתוק בעניין. למה זה נקרא שידורים מזיקים? למה זה לא יכול להיקרא שידורים מסווגים או מסומנים? מזיקים?

זה סעיף 4 בחוק.

השאלה היא איזה סוג של שידורים.

שידורים מזיקים לא צריך לשדר.

קודם כל אני מודה שלב התיקון שאנחנו מבקשים היום, מבחינת התקנות, הוא התיקון של תקנה 7. זו התקנה שהיא הכי משמעותית בעינינו, מבחינת הבקשה. אם הוועדה פה מביעה דאגה מיוחדת שמא בערוץ BBC Prime השקופית הזו לא תוכל להחליף – קשה לי - - -

מה שמציק לנו זה רק עניין השוויון פה בין הערוצים, לא שום דבר אחר. זה לא שיש לנו חשש מי יודע. יש איזה ערוץ שכל פעם שאני עובר עליו, אני רואה שיש בו איזה דרשות דתיות נלהבות. מבחינתי הוא שידור מזיק יותר מכל השידורים האלה. לא יודע, לפי דעתי צריך לסמן אותו. כן. יש שידורים בעלי אופי מיסיונרי מובהק, גם של יהודים וגם של נוצרים ואת זה צריך לסמן בתור שידורים מזיקים. את זה היית צריך אתה להביא, אילן.

אני מסכים לכל מילה שלך. יש לנו, הרי, אג'נדה משותפת בחלק מן הדברים.

בגלל זה מזיקים – מזיקים על פי מה? על פי מי? על פי איזה קריטריון? למי זה מזיק בדיוק?

תראה, התקנות האלה הוצגו בכנסת הקודמת.

כן, כן. ברור.

מכוח סעיף בחוק שקוראים לו "שידורים מזיקים" – סעיף 4(א).

כן, אני לא מעורר עכשיו את השדים האלה מרבצם, אבל מזיקים? אני לא יודע.

טוב. האם הייתם מעדיפים שאנחנו נאשר רק את תיקון תקנות 7 ו-8 ותחזרו אלינו עם התיקון של תקנה 1, או שכאן במקום נסכם על התוספת, כפי שהקראתי כעת?

אני חושב שהתוספת, כפי שהקראת כעת, בהחלט נראית לנו.

אז כך נעשה.

אני הייתי שם שם סימן אזהרה.

אנחנו נאשר את התקנות בשינוי היחיד שבתקנה 3 (ב), ששם ייאמר: "3(ב)(3) לגבי משדר כאמור בתקנה 7(א1) שלא ניתן לפיה פטור לגביו, כי הסימן יופיע במדריך השידורים וכן ככל שהדבר ניתן כי מידע בדבר סיווגו יוצג בתחילתו של המשדר בכתובית או בשקופית כפי שיורה הגוף המפקח".

בסדר, רבותיי?

מדוע עברת ללשון יחיד מלשון רבים?

כי אתם כתבתם "כתוביות" ואחר כך כתבתם "שקופית".

לא. כתוביות זו לשון חוק שקיימת והכוונה היא - - -

יהיה כתוביות. בסדר גמור. עוד משהו אתם רוצים מאתנו היום?

יש לנו את תקנות 7 ו-8.

כן. תקנות 7 ו-8 להקריא. אנחנו נאשר אותן כפי שהן הוגשו. "(א1) השר רשאי, לפי המלצת הגוף המפקח, לפטור מחובת הסימון לפי החוק משדרים בערוץ, כולם או חלקם, המשודרים בישראל בשיטת השידור האנלוגית, ואשר לולא תורגמו היו נחשבים משדר חוץ וזאת בהתחשב במאפייניהם של משדרים כאמור".

ותיקון תקנה 8: "3. האמור בתקנה 8 לתקנות העיקריות יסומן (א), ואחריו יבוא: '(ב) קדימות למשדר אשר לולא תורגם היה נחשב משדר חוץ, יהיה פטור מחובת הסימון הקבועה בחוק'".

חבר הכנסת שריד, חבר הכנסת אריאל, מקובל עלינו?

מקובל.

כן.

תודה רבה. אישרנו פה אחד. שנה טובה לכולם.

09:40.