כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7143



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
16.9.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/7143
ירושלים, י"ג בתשרי, תשס"ד
9 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 39

מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, י"ט באלול התשס"ג (16 בספטמבר 2003), שעה 12:00

עיריית דימונה – עמ' 323 בדוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה – 2003.

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר

משרד מבקר המדינה:
מבקר המדינה אליעזר גולדברג
יהושע רוט
איל גור - לשכה משפטית
שמואל גולן - סמנכ"ל, ממונה על חטיבה
שלמה ברסקי - מנהל ביקורת בכיר
ארז ציטיאט - מנהל ביקורת בכיר
תמר מנס - סגן מנהל אגף

גבי ללוש - ראש העיר
שוקי קליין - מזכיר העיר
שמעון מזוז - גזבר העיר
יוסי לוי - מבקר העירייה
עוזי בן-נעים - עוזר ראש העיר

ישראל שפיצר
אשר גרנר - מנהל רישוי עסקים
נירית אלקלעי - אגף לביקורת פנימית
ליאור שחר - מרכז ועדות חקירה

דורית זורננו - המשרד לאיכות הסביבה
אביטל שרייבר - סגנית רשם העמותות

ירדנה מלר-הורביץ

חנה כהן



עיריית דימונה – עמ' 323 בדוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי,
באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה – 2003

שלום לכולם, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה בנושא עיריית דימונה – עמ' 323 בדוחות מבקר המדינה על הביקורת בשלטון המקומי, באיגודים ובמוסדות להשכלה גבוהה – 2003.

אנחנו עשינו ביקורת בעיריית דימונה בכמה נושאים. קראנו לזה ביקורת כוללת, כי דגמנו מספר תחומים. אני רוצה להתמקד רק בשלושה נושאים שלהערכתי הם היו הנושאים שכדאי לדון בהם. הנושא הראשון הוא הפעילות הפוליטית של עובדי העירייה. הנושא מתייחס כמובן למערכת הבחירות הקודמת. מצאנו עובדי עירייה שפעלו בניגוד לחוק, בניגוד להנחיות שאומרות שכל מי שיש לו תפקיד ניהולי או כל מי שעובד עם קהל חל עליו איסור לעסוק בפעילות פוליטית כזו או אחרת. מצאנו קבוצה כזאת של אנשים שתמכו במערכת הבחירות הקודמת של כבוד ראש העיר. הגענו לזה דרך מודעת ברכה ותודה ומתוך בדיקה שעשינו מול קבוצת האנשים הזאת. אנחנו מעירים על זה שהפעילות הזאת היתה לא חוקית.

אם מנהל מחלקה מסוים מחליט שמדובר בראש עיר טוב והוא רוצה לתמוך בו, מה הוא צריך לעשות?

לכל אזרח יש כמובן את הדעות שלו וכל אחד יכול לעשות הכל, אבל בוודאי שהוא לא יכול לעשות את זה במסגרת העירייה ולא בשעות העבודה של העירייה. יש מגבלה, כמו שיש מגבלה לגבי עובד מדינה מדרגה מסוימת, לעסוק בפעילות פוליטית וכן אסור להיות חבר בקבוצות מפלגתיות. בפקודת העיריות ההתייחסות בהקשר הזה היא לשני סוגים של אנשים: מנהלים או כאלה שעוסקים בקבלת קהל. כל זה בא על מנת שלא תהיה השפעה על מערכת הבחירות.

הנושא השני הוא הנושא של תמיכות, שבו דנו כבר הרבה פעמים בכל הקשור לתמיכות ברשויות המקומיות וקביעת אמות המידה לקבלת התמיכות. פה אנחנו מתייחסים לתמיכה שכנראה נסגרה בהסכם קואליציוני עוד לפני שהוקמה המועצה. מצאנו במקום מסוים טענה שלא מיישמים את ההסכמים הקואליציוניים. מדובר בהסכם לפיו קבוצת הכדורגל העירונית תקבל תמיכה. דרך אגב, היא מקבלת את התמיכה הגדולה ביותר ביחס לקבוצות אחרות וביחס לגופים אחרים שלא מקבלים. בעצם הטענה היא שיש כאן ניגוד עניינים, כי חברי הוועדה שאמורים לקבוע את גובה התמיכה נמצאים בעצם בניגוד עניינים, כי הם חברי עמותת הכדורגל. כל פעילותם בתוך הוועדה נראתה לנו כבלתי סבירה, כי בעצם הם ישבו וייצגו את עמותת הכדורגל בוועדת התמיכות.

אולי הם יצאו כשהיתה הצבעה?

לא, הם אלה שהובילו את הדיון. אני רוצה להדגיש שגם הסיעה נקראת סיעת הספורט, כלומר הם הגיעו למועצת העיר כמייצגים את נושא הספורט ומטבע הדברים הם מייצגים גם את קבוצת הכדורגל. בנוסף לכל זה הם גם נמצאים בוועדת התמיכות שקובעת את גובה התמיכה, שזה בעצם 50% מכל תקציב התמיכות.

הם דבקים במטרה שלהם, הם מייצגים את הבוחרים.

הם גם היו מעורבים כספית בעמותת הכדורגל.

הם נתנו כביכול הלוואת בעלים לקבוצת הכדורגל ועל מנת לקבל את הכסף בחזרה הקבוצה היתה אמורה לקבל תמיכה וחלק מהתמיכה חזר בעצם לכיסם. כלומר, מדובר במעגל סגור של ניגוד עניינים – לא רק שהם מייצגים את נושא הספורט, אלא הם גם נתנו הלוואה והם דאגו לקבל את ההחזר דרך התמיכה.

הנושא השלישי שאני מבקש להתמקד בו הוא הנושא של רישוי עסקים. אני רוצה להתמקד ברשות הנמלים והרכבות ועל כך שהעירייה לא אכפה שם את כל נושא רישוי העסקים בטענה שכל אכיפה כזאת תביא לרמת פיטורים גבוהה מאוד של עובדים. אנחנו מתייחסים למעבר של חומרים מסוכנים על גבי פסי רכבת והעירייה כמובן לא אכפה.

איזה סוג אכיפה נדרש שם?

אין בכלל רישוי עסקים לכל הפעילות הזאת של רשות הרכבות.

בנושא של רישוי עסקים אנחנו גם מדברים על התקשרות להפעלת בריכת שחייה ועוד כל מיני דברים אחרים, שמאחר שזו ביקורת כוללת עסקנו לרוחב בכמה דברים.

דבר נוסף שזיהינו - מצד אחד מנסים לייצר שיא כוח אדם, אבל במקום שהפעילות תהיה פעילות ישירה על ידי הרשויות, יש פעילות עקיפה באמצעות גורמים אחרים.

זה לסגור את הדלת ולפתוח את החלון.

זה נעשה בכל מיני שיטות. במקרה הזה מדובר ב"קרן דימונה" שהפכה להיות המעסיק והיא עושה פעילויות לטובת הרשות העירונית.

איך לדעתך ראש העיר יכול לפטר עובדים בדימונה, שהיא עיר מוכת אבטלה?

לא אמרתי שצריך לפטר. אנחנו מתייחסים לנושא הזה של הקרן לפיתוח דימונה, שהפכה למעסיק גדול מאוד. במקרה הזה זה נועד לייצב את שיא כוח האדם ואת התקציב, אבל מצד שני זה כנראה הגיע דרך הדלת האחורית, כי בכל זאת משלמים לקרן הזאת ומעבירים לה תקציב.

אני מכיר את ידידי גבי ללוש הרבה שנים, שמכהן כראש עירייה כבר שלוש קדנציות. מר ללוש, אני יודע שאתה מנסה לשפר את המצב הקשה שבו שרויה העיר דימונה. אני גם יודע שנכנסתם לטיפול מיוחד, נקודתי, של המדינה שזכו בו רק שלוש ערים. אני יודע שאתה מתמודד עם בעיות לא פשוטות, אבל יחד עם זאת יש פה ביקורת אמיתית ונכונה. אתה, כראש עיר ותיק, בוודאי צריך לנהוג במשנה זהירות בכל הדברים הללו ולוודא שדברים כאלה לא יקרו במערכת הציבורית, כמו ניגודי עניינים של חברי המועצה.

מר ללוש, בבקשה.

אדוני היושב ראש, כבוד המבקר, אני רוצה להביע הוקרה למשרד מבקר המדינה. חלק מההערות כבר תוקנו וחלק אחר יתוקן. הוקם צוות מעקב לתקן את כל הליקויים.

תרשה לי כבר עכשיו לומר שאני מעריך את הגישה שלך. אני אומר את זה כבר עכשיו, כי הבעתי עמדה אחרת הבוקר בעניין אחר. אני מעריך את הגישה שלך.

אני סבור שהיינו בין הבודדים שנתנו לעובדי מבקר המדינה את מלוא שיתוף הפעולה והתייחסות רצינית, מעמיקה ויסודית, כולל תיעוד, לכל סעיף וסעיף. לא פסחנו על שום סעיף בדוח הביקורת.

באשר לסעיף הראשון לגבי פעילות פוליטית של עובדי העירייה – ראשית, לדאבון הלב סעיף 75(א) לחוק הבחירות כלל לא נהיר ולא ברור ולכן כך גם החוזר שהוצאנו בהתאם לסעיף זה לעובדי העירייה. הראיה היא שלא רק אצלנו היתה איזושהי פעילות פוליטית, אלא בכל המקומות. צר לי לומר שהנורמה הזאת היתה מושרשת גם במערכת הבחירות האחרונה, כאשר עובדים בלשכות שרים היו פעילים בבחירות.

לעצם העניין, לא מדובר במנהלי אגפים, אלא חלק מהעובדים שהדרגה שלהם בוודאי ובוודאי לא היתה מחייבת את ההתייחסות הזאת. מעולם לא היתה פנייה שלי, שלי באופן אישי, לשום עובד. לא ביקשתי, לא דרשתי, לא הבטחתי ובוודאי לא ניתן כסף.

משום כך, כבוד המבקר, אני מבקש לומר באופן הכי ברור שלפני כחודש וחצי הוצאתי חוזר לכל עובד ועובד והחתמתי כל עובד עירייה על החוזר, כדי שידע מה משמעות החוק ושאסורה עליו פעילות פוליטית ללא קשר לעובדה אם הוא בא במגע עם קהל או לא, אם דרגתו בדירוג הציבורי היא 4, 7 או 9. לא רק הנחינו, אלא החתמנו את כל עובדי העירייה. יתרה מזאת, גם פורסמה ברבים, כולל בתקשורת המקומית, פנייה אישית שלי, כראש העיר וכראש רשימה, שאני קורא לכל העובדים ברשות המקומית ולכל מי שחל עליו החוק לא להיות פעיל במערכת הבחירות. ניתנה הוראה מפורשת לראש המטה שחלילה לו לומר לעובדי עירייה לפעול במערכת הבחירות.


בסוגיה זו ניתן מענה עד תום להערתו של המבקר. אני חוזר ואומר: מעולם לא היתה פנייה שלי או של מי מטעמי לעובדי העירייה לפעול במערכת הבחירות. אני מניח שהדבר הזה יצוץ ברשויות אחרות ואולי כבוד המבקר ייתן את דעתו באשר לסעיף הזה בחוק הבחירות, שלהערכתי לא כל כך מתיישב עם המציאות, מה גם שהוא סעיף מאוד מאוד מיושן. כדאי לתת עליו את הדעת, כי יכול להיות שהוא דרקוני מדיי או מקל מדיי, בכל מקרה הוא כלל לא ברור ואי אפשר להבין אותו. אני מצהיר בשבועה שאף עובד לא עסק בפעילות פוליטית במסגרת שעות העבודה או על חשבון העבודה. אם הם עשו את זה, הם לא הבינו את החוק ועשו את זה כשהם היו בחופשה. לכן אני מבקש להודיע לפרוטוקול שהסוגיה הזאת לא קיימת ולא תהיה קיימת כל עוד אני בתפקיד. אין עובד שלא חתם, עם תלוש המשכורת שהוא קיבל, שידוע לו החוק.

לנושא התמיכות – אין, לא היה, לא קיים, לא נחתם, לא נערך שום הסכם קואליציוני. ההנחה שמר גולן התבסס עליה היא האמירה בפרוטוקול של מר יעקב תורג'מן בישיבת מועצת העיר, אמירה שאין לה שום כיסוי. גם הוא כתב למר גולן לאחר מכן שלא היה דבר כזה. אני מודיע לפרוטוקול שלא היה ולא נערך שום הסכם עם שום מפלגה, כי אני הייתי היחידי שעבד מול כל המפלגות, נגד כל המפלגות, כולל מפלגתי. לכן אין ולא היה הסכם קואליציוני.

לא נטען בדוח שהיה הסכם.

אני מצהיר שלא היה הסכם כזה. אתם יודעים שנאמרים הרבה דברים בכל מיני פורומים ודיונים ולא תמיד מתכוונים להם. אני מכיר את הפרוטוקול שצוין בדוח של המבקר ועובדה היא שאני הייתי זה שהתריע על כך.

אני חושב שמותר לעירייה לקבוע מדיניות לגבי סדר העדיפות שלה לגבי תמיכות. אני סברתי, משום המצוקה של דימונה, שנושא הספורט כמדיניות הוא נושא חשוב. באנו לתקן תיקון מדיניות ואני סבור שזה נכון. באותה מידה גם לא קיפחנו עמותות אחרות שבמשך שנים רבות נהנו מכל מיני דברים.

אני רוצה להדגיש שאני לא חבר בשום ועדה, כולל לא בוועדת התמיכות. גם בישיבת מועצת העיר חזרתי, והבהרתי, והדגשתי ודרשתי שמי שיש לו ניגוד אינטרסים ו/או חבר בעמותה או שיש לו נגיעה אישית לנושא של הדיון עליו לפסול את עצמו או לא להשתתף בהצבעה. עובדה היא שכבר בשנה השנייה אף אחד לא השתתף בישיבות הללו. בשנה הזאת, גם כתוצאה מהקיצוצים הקיצוניים, כל נושא העמותות קוצץ בלמעלה מ-60%-70% באופן גורף. כתוצאה מאותו קיצוץ יוצא שמה שיש לעשות בדימונה זה רק כדורגל. יש קבוצות ילדים ונוער והיום הכדורגל הוא סם החיים. חוץ מיוסי בניון שגידלנו ומכרנו לחוץ לארץ, וגם את הכסף לא קיבלנו, אין לנו דבר אחר.

להערת המבקר לגבי ניהול תקין – לא הועברו כספים לעמותות שלא המציאו אישור ניהול תקין. אנחנו עובדים בקפדנות יתרה וכל המערכת סביב הנושא הזה מאוד רגישה, אבל לצערי גם אנחנו בני אדם וגם כשיושבים בוועדת הכספים של הכנסת יש לחברים אינטרסים.

אל תגיד דבר כזה.

אני חוזר בי. בכל מקרה, הנושא הזה טופל ותוקן. אני סבור שמותר לסיעה שבאה עם אג'נדה מסוימת לפעול למען זה, אג'נדה שהיא בעצם כלל עירונית ולא אישית. אני חושב שהפקנו את הלקחים ותיקנו את הטעון תיקון והנושא הזה לא יחזור על עצמו. הראיה היא שבישיבות האחרונות של ועדת התמיכות אנשים פסלו את עצמם מלהשתתף, למרות שהם כבר אינם חברי עמותות. גם בישיבה האחרונה של מועצת העיר אנשים פסלו עצמם מלהשתתף בדיון. שאלנו באופן אישי כל חבר מועצה אם יש לו נגיעה או שהוא שייך לעמותה מסוימת, כדי לוודא שאין ניגוד אינטרסים. אני מאמין שהנושא הזה בא על תיקונו. בכל מקרה אני רוצה להדגיש שאין, לא היה ולא נחתם שום הסכם קואליציוני.

לגבי הנושא של רישוי עסקים – ראו נא, אנחנו לא עיר נורמלית. יש לנו קשיים שאין במקומות אחרים ומה שרואים משם לא רואים מכאן. אני רוצה להזכיר לכם שעיריית דימונה הגישה תביעה נגד רכבת ישראל והביאה אותה לסגור את מוסך הקטרים. אכן היה צו סגירה לפני הדוח. לא היתה שום בעיה לסגור את מוסך הקטרים ולשלוח 80 מהעובדים הביתה. אני רוצה לדעת מי יכול לקחת על עצמו אחריות על דבר כזה בעיר שיש בה 14% אבטלה. נכון, החוק דורש את זה, אבל צריך לזכור שזה לא רק אפור, שחור או לבן. יש הרבה בעיות סביב. כך גם לגבי מפעל "כיתן" דימונה שמעסיק 300 עובדים וגם לגביו יש הערה בדוח המבקר. אין בעיה גם לסגור את המפעל הזה, אבל אני רוצה לראות איזה אדם יעמוד מול 300 משפחות במקום שבעשר השנים האחרונות אפילו מכולת לא נפתחה בו.

אני רוצה להוסיף על הדברים שמר גולן ציין בדוח, כדי לתאר את התמונה באופן יותר מלא. אנחנו מדברים על מוסך של קטרים שעסק בתדלוק של קטרים שלא עמד בתנאי רישוי עסק, שלפי הטענות של משרדים שונים זיהם את המים שהוא חלחל לתוכם, בלי שיהיו את התנאים המינימליים שנדרשים בדרך כלל ברשיון עסק על מנת לשמור על איכות המים ואיכות הסביבה. אני מבינה שהטיפול בעירייה נפסק אחרי הצו של בית המשפט, משום שהרנ"ר פנו ליועץ המשפטי לשנות את החוק, על מנת שהם לא יהיו חייבים בהוצאת רשיון עסק. הטענה שלהם היתה שהם רשות מעין ממשלתית ולכן לא חלים עליהם כללים של רישוי עסק. במידה שהם היו משיגים את התיקון לחוק, לנו אין בעיה עם זה, אלא רק שיעמדו בתנאים של איכות הסביבה ולא יזהמו את הסביבה. אין לנו שום אינטרס לבוא ולומר לראש העיר לגרום לפיטורם של עובדים.

זה בדיוק היה המצב אילו הייתי מוציא צו סגירה.

יש כאן פעילות עסקית שעלולה להזיק לבריאות. אף אחד לא אומר שצריך מייד לסגור, אבל עד הסגירה יש עוד פעולות שניתן לעשות אותם.

הפעילות נפסקה אחרי הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה. לקח זמן מאז שהיועץ המשפטי לממשלה הפנה את הרנ"ר למשרד הפנים לשנות את החוק. בינתיים העירייה ישבה ולא עשתה כלום ובינתיים נגרמה פגיעה לסביבה.

מה המצב היום?

אני רוצה להדגיש שאנחנו עושים את כל הדברים לתיקון המצב. נפגשנו עם כל מי שרק אפשר וביקשנו להסתייע גם במשרד לאיכות הסביבה. לאחר שהגשנו את התביעה לבית המשפט וביקשנו מבית המשפט להוציא צו סגירה, החלופה היחידה היתה לסגור. הם בשמחה היו מממשים את הצו. אולי אתם לא זוכרים, אבל לפני כארבע שנים היתה החלטה לסגור את רכבת ישראל בדימונה שמעסיקה 200 עובדים. כתוצאה ממאבק ציבורי מאוד מאוד עיקש הרכבת בדימונה לא נסגרה ולשמחתי יש לנו את תחנת המשא הכי גדולה. לכן מבחינתם הדבר הכי קל זה לסגור את התחנה. כרגע הנושא מטופל, משום שבונים כרגע את תחנת רכבת נוסעים ובמסגרת זו יינתן מענה גם למוסך הקטרים. אני מניח שהנושא הזה יבוא על פתרונו. גם לאחר הפנייה של הרנ"ר ליועץ המשפטי חלפו שנתיים-שלוש ולא היה שום טיפול, למרות שהיועץ המשפטי לממשלה היה מעורב בזה.

קיבלתם תשובה שלילית, שמבחינתנו אין פטור, כי מדובר בישות משפטית נפרדת והם חייבים ברישוי.

אני מבקש להודיע ליושב ראש הוועדה לביקורת המדינה שאם תהיה החלטה שתחייב אותי לסגור ולשלוח 100 עובדים הביתה, אני אממש אותה, אבל היד שלי תרעד. במצב שאנחנו נמצאים בו היום, שמתוך 500 בוגרים שמסיימים את לימודיהם כל שנה, חוזרים פחות מ-15% מהם לדימונה. בשנים האחרונות אלפי צעירים עזבו את דימונה ולא ירחק היום, בעוד 10 עד 12 שנה, ואפשר יהיה לגדר את העיר הזאת ולהכריז עליה כבית אבות אחד גדול. מצד אחד אין לנו גידול טבעי, אלא יש לנו גידול משמעותי בקליטת עלייה לא עם ילדים ולכן אנחנו נאלצים לסגור בתי ספר וגני ילדים. משום שיש אצלנו דיור ציבורי, אנחנו מקבלים עולים לא מבוססים או שמפנים אלינו כל מי שהוא במדרג סוציו-אקונומי קשה שלא מצליח לקבל דיור במרכז הארץ. למשרד הבינוי יש את הסמכות להפנות אלינו עשרות ומאות נתמכי סעד ולכן אנחנו הולכים וקורסים. אני אספר כאנקדוטה, שנדרשנו להוציא, על פי צו של בית המשפט, למעלה מ-150 ילדים מבתיהם, אבל לא הוצאנו יותר מ-39 ילדים. פניתי לנשיא בית המשפט בבאר-שבע ואמרתי לו: כבוד הנשיא, אני מפר את הצו, כי אני לא מסוגל לעשות את זה. אף אחד לא מכבד את זה.

לסיכום הנושא – גם "כיתן" דימונה נכנסו לתהליך של הסדרת הנושא. לפני פחות מחודש הגשתי תלונה נגד "כיתן" והנושא טופל. אני רוצה להזכיר לכם שהמצב לא קל, כי בנו את המפעל הזה בתוך העיר, כתעסוקה לשנות ה-60. זה מה שיש ואין לי מה לעשות.

זה נכון, אבל אפשר להתקין מתקנים למניעת זיהום אוויר.

גם זה נכון, אבל העלות של המתקנים הללו היא 5 מיליון שקלים ולכן הנהלת המפעל אומרת שהיא מעדיפה לסגור את המפעל שהוא ממילא מפסיד. את המתפרה ואת האשפרה העבירו כבר לירדן ולכן לא תהיה להם בעיה להעביר גם האריגה לירדן. כך יתווספו עוד 300 עובדים בני 50 לאגף הבטחת הכנסה. המציאות היא קשה ולצערי אני חלק מהבבואה הזאת. יושב ראש הוועדה ציין שדימונה היא אחד המקומות שיינתן בהם טיפול הוליסטי. אני ב-NBA, אבל לא ראיתי שקל מזה.

לגבי רישוי עסקים - בגדול אני יכול לומר שאנחנו בין הרשויות שבאמת מטפלות בנושא של רישוי עסקים בצורה מאוד קפדנית. הכנסנו תוכנה חדשה והנושא מטופל כראוי. אני חושב שבסך הכל אנחנו בהחלט מטפלים בנושא הזה.


לגבי ההערה על "קרן דימונה" – נכון שזה לא במסגרת תפקידי וזו לא בעיה של קליטת עובדים, אבל אני רוצה להעמיד דברים על דיוקם. כשיש יום לימודים ארוך, אי אפשר לקלוט את העובדים דרך העירייה במשרות תקניות, אלא קולטים אותם דרך הקרן. במקום שקבלן יעסיק אותם, הקרן מעסיקה אותם. כך חוסכים את התקורות ושומרים להם על הזכויות. המשרות הללו הן לא משרות מוניציפליות, אלא משרות לפעולות לתקופה של שמונה-תשעה חודשים. יש לנו מועדוניות, שיקום שכונות, יום לימודים ארוך, תיגבורים וכו'. את כל העובדים לפעולות הללו אני לא אעסיק דרך העירייה, כי אם הם יועסקו דרך העירייה נצטרך לשלם הרבה יותר כסף. לצערי, אם מפטרים עובד לא ניתן להחזירו לעבודה אחרי חודש, אלא רק לאחר תשעים יום. אם עובד ראוי, יוצא מכך שמענישים אותו בזה שלא מחזירים אותו לעבודה. לכן הדרך הזאת היא הדרך היעילה שגם חוסכת. כדי לחסוך כסף החלטנו להעסיק סייעות לגננות לא דרך העירייה, אלא דרך הקרן. כך אנחנו משלמים לפי שעות. אם נקלוט אותם דרך העירייה, היינו נאלצים להכניס אותן לפנסיה התקציבית.

עיריית דימונה, עם כל הקשיים שהיו לה, היתה עד שנת 2001 מאוזנת, אבל לצערי ב-2002 וב-2003 הגענו לפשיטת רגל מוחלטת וכנראה שב-2004 ימנו לנו כונס נכסים.

כבוד המבקר, אני מבקש להביע הערכה עמוקה למוסד מבקר המדינה. אנחנו נתקן כל מה שצריך ומה שיוטל עלינו נבצע כרוחו וכלשונו ללא סייג. אני גם לא מלין על פרסום דוח המבקר תשעים יום לפני הבחירות. אני מקבל את הדוח בהבנה ובהכנעה. אנחנו נבצע את כל ההוראות ולשם כך הוקם צוות מעקב שיפעל לתיקון כל הדרוש.

מר שפיצר, ראש העיר דיבר על חוזר מנכ"ל לגבי עובדי רשויות מקומיות שאינו מספיק ברור.

החוזר בהחלט חד וברור. כתבנו בנושא הזה הוראות מאוד ברורות. כתוצאה מחוזר מנכ"ל הראשון שדיבר באופן כללי על הבחירות, יצא חוזר מנכ"ל ביולי 1998 שהגדיר בצורה שאינה משתמעת לשני פנים על איזו קבוצת עובדים חלות ההוראות ומי הם אותם עובדים שאינם יכולים לעסוק בנושא הזה. יצא חוזר מנכ"ל חדש שצורפו לו הנחיות של היועץ המשפטי לממשלה, כולל דוגמאות שמפרטות כיצד לא לפעול.

כל עובד הוחתם על החוזר החדש.

הלכנו לחומרה והחתמנו כל עובד על כך שהוא מכיר את ההוראות.

היועץ המשפטי לממשלה הוציא ביולי קובץ שלם של הנחיות לרשויות המקומיות.

חבל הארץ הזה נדון במסגרת דוח רחב על עיירות הפיתוח. גם בדוח הזה התוודעתי לעיריית דימונה יותר ממה שהדבר בא לידי ביטוי בדוח. נושאים שבדקנו הקיפו למעשה את מכלול התחומים שהעירייה עוסקת בהם, אבל לא הכל בא לידי ביטוי. למשל, הקדשנו קצת זמן לקהילה הנקראת "הכושים העבריים", כדי לבדוק ולהבין את הנושא, אבל זה לא בא לידי ביטוי בדוח. הבעיות מוכרות לנו, מוכרות לי אישית. סבך הבעיות של דימונה מוכר לנו, אבל מצד שני אני בטוח, אדוני ראש העיר, שלא היית רואה בעין יפה אם גישתי היתה אומרת שעיריית דימונה, בגלל הבעיות שיש לה ובגלל כל הקשיים, היא מחוץ לתחום והיא לא נבדקת. דרך אגב, אנחנו הרי לא עושים את הביקורת מידי שנה ולא מידי שנתיים. הביקורת האחרונה היתה לפני תשע שנים. אנחנו לא נכנסים לעיריית דימונה באינטנסיביות שאנחנו נכנסים למקומות אחרים, אבל היא חלק מקהילת ישראל ואנחנו חייבים לבדוק אותה.

הלוואי.

היא חלק ממדינת ישראל. אתה יכול לטעון הרבה טענות, אבל היא חלק ממדינת ישראל. החוקים, הכללים, התקנות וההוראות חלות גם על עיריית דימונה כמו על כל עירייה אחרת. לא הייתי עושה את עבודתי נאמנה אם הייתי נותן הנחה לעיריית דימונה ואומר: אז מה הוא יעשה, הרי הוא יצטרך לפטר את העובדים. אבל אם יש הוראת חוק ואם יש תקנה אני, כמבקר המדינה, חייב להביא אותה ברבים, בתוך דוח, כדי שהדברים יתוקנו, כדי שייעשה מאמץ לתיקון הדברים.

לכן אני חוזר ואומר שאני מעריך את גישת ראש העיר. זוהי הגישה הנכונה. עם כל הבעיות יש לקיים את הוראות החוק, עם כל הקושי שבדבר. אתה לא חולק עליי בנושא הזה ואני שמח שזאת גישתך והדברים יתוקנו.

גם אני רוצה לסיים בנימה הזאת של מבקר המדינה. על פי דברי ראש העיר התרשמנו שחלק מהליקויים כבר תוקנו וחלק אחר יתוקן בעתיד. אני רוצה לאחל לכם הצלחה בהמשך הדרך והצלחה בתיקון הליקויים.

אני מודה לכולם. שנה טובה. הישיבה נעולה.




- - - - - - - -




הישיבה ננעלה בשעה 12:50