פרוטוקולים/עבודה/7167



5
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות (49)
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/עבודה/7167
ירושלים, כ"ד בתשרי, תשס"ד
20 באוקטובר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 49

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום רביעי, י"ג באלול התשס"ג (‏10 בספטמבר, 2003), שעה 12:20

1. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

2. הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת באבטחה), התשס"ג-2003

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
יגאל יאסינוב
עסאם מח'ול

סנ"צ אלי ארוסי - ר' מדור מוסדות חינוך ותחבורה ציבורית, המטה הארצי, המשרד לביטחון פנים
עו"ד עודד ברוק - לשכה משפטית, המשרד לביטחון פנים
עו"ד יבינה זכאי בראונר - לשכה משפטית, מש' החינוך, התרבות והספורט
שאול גיל - ממונה מוסדות חינוך ארצי, משרד החינוך, התרבות והספורט
סרן אלה אלון - יועמ"ש מח' פרט, משרד הביטחון
בנו דביר - סגן מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
סרן ענת הראל - ע' יועמ"ש מח' פרט באכ"א, משרד הביטחון
חיים ערוסי - ראש תחום הסברה, משרד הביטחון
סגן רוני קציר - יועמ"ש, תכנון ומנהל כ"א, משרד הביטחון
ערן יוסף - לשכה משפטית, משרד הביטחון
עזי פרל - מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
אודי בן-דרור - רכז ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר
הרן לבאות - רפרנט ביטוח לאומי, אגף התקציבים, משרד האוצר
עו"ד טלי ארפי - לשכה משפטית, משרד האוצר
עו"ד ורד קורח - לשכה משפטית, משרד האוצר
שושי בר - מנהלת תחום הבטחת הכנסה, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רות הורן - יועמ"ש, המוסד לביטוח לאומי
עו"ד רועי קרת - לשכה משפטית, המוסד לביטוח לאומי
אוהד עוזרי - מנהל פרויקט אבטחת מוסדות החינוך, החברה למשק וכלכלה, מרכז השלטון המקומי
חזקיה ישראל - מנהל המחלקה לביטוח סוציאלי, התאחדות התעשיינים

ג'ודי וסרמן
אוהד ולנר (מתמחה)
שחר אלון (מתמחה)

רשמו: אירית שלהבת ומיטל אמסלם


הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003
הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת באבטחה), התשס"ג-2003

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום עומדות שתי הצעות חוק – אני מציג אותן לפי סדר קבלתן במליאה: 1) הצעת חוק פרטית פ/1285 של חבר הכנסת שאול יהלום – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון – עבודה מועדפת באבטחה), התשס"ג-2003 – שעברה קריאה טרומית; 2) הצעת חוק מטעם הממשלה, שעברה קריאה ראשונה – הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003.

ועדת הכנסת החליטה היום שאם שתי ההצעות אכן יעברו, הפרטית קריאה טרומית והממשלתית קריאה ראשונה, הרי היא מחליטה, על-פי סעיף 122(ב), לאשר מיזוג של שתי ההצעות, אם ועדת העבודה, הרווחה והבריאות אכן תחליט על מיזוג.

ובכן, ועדת העבודה, הרווחה והבריאות מחליטה למזג את שתי ההצעות. מכאן ואילך שתי ההצעות הן הצעה ממוזגת והן יידונו במשותף.

אני מתחיל בהצעת החוק הממשלתית - הצעת חוק הביטוח הלאומי (תיקון מס' 55 – הוראת שעה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003.

(היושב-ראש קורא את סעיפי החוק)

אני מבקש לשאול כמה שאלות מקדמיות. על-פי החוק הזה יש 5 קטגוריות: "(1) מעון יום לילדים מגיל 3 חודשים שמשרד העבודה והרווחה הכיר בו כמעון יום; (2) מוסד חינוך שמשרד החינוך נתן לו אישור להפעלת המוסד כמוסד פטור, וכל עוד האישור בתוקף; (3) מוסד חינוך מוכר כהגדרתו בחוק לימוד חובה, התשי"ט-1949, שהוא מוסד ללימוד שיטתי לילדים בכיתות א' עד י"ב; (4) מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, שקבע השר, באישור שר החינוך; (5) בית ספר מקצועי כהגדרתו בסעיף 1 לחוק החניכות, התשי"ג-1953."

החוק הזה הרי כבר פעל. אני מבקש לשאול את מי שמייצג את משרד החינוך, האם בשנה שהחוק פעל נתקלתם פה בבעיה כלשהי, שמי ממוסדות החינוך לא כלול בהגדרות האלה?

לא היתה שום בעיה.

אני מהלשכה המשפטית של משרד החינוך. היועצת המשפטית אמרה לי שאמנם בפועל הפעלנו את זה על כל מוסדות החינוך אבל מאחר ויש עכשיו הזדמנות כלשהי להעמיד דברים על דיוקם מהבחינה המשפטית עלי לציין שההגדרות כאן הן לא מלאות. זאת אומרת, מוסדות חינוך לחינוך מיוחד ומוסדות חינוך מוכרים שאינם רשמיים לא מופיעים פה. אם יש אפשרות עכשיו לדייק בהגדרות – אנחנו מבקשים להוסיף גם את מוסדות החינוך הללו.

זה בדיוק מה ששאלתי. מה לא מופיע כאן?

מה שלא מופיע כאן זה "מוסד חינוך לחינוך מיוחד על-פי חוק החינוך המיוחד, התשמ"ח-1988". כמו כן, כאשר כתוב בפסקה (4) "מוסד חינוך כהגדרתו בחוק לימוד חובה, שקבע השר, באישור שר החינוך" – הכוונה לא לפי חוק לימוד חובה אלא לפי חוק הפיקוח על בתי ספר, התשכ"ט-1969, מאחר וההגדרה על-פי חוק לימוד חובה מופיעה כבר בפסקה (3). אלה שתי ההערות שלנו.

אנחנו נוסיף את התיקונים.

"מוסד לחינוך מיוחד" הוא לא מוסד חינוך לפי פסקה (3)?

לא. "מוסד חינוך מוכר על-פי חוק לימוד חובה" זה מוסדות החינוך הרגילים לילדים בני 6 עד 18. "מוסד חינוך" בהגדרתו בחוק החינוך המיוחד משנת 1988, בסעיף ההגדרות, מדבר על גילאי 3 עד 21. זה הרבה יותר רחב, זה מוסדות מיוחדים.

כמה מוסדות זה מוסיף? כמה מוסדות כאלה יש?

אני לא יודעת.

360 מוסדות.

קודם כול, אנחנו נגדיר "מוסדות חינוך" וברור שבזה כלולים גם מוסדות של החינוך המיוחד. אז בואו נוסיף את החינוך המיוחד. ואת מה שביקשה נציגת משרד החינוך, תיקון בפסקה (4), לפי איזה חוק אנחנו פועלים. אנחנו מקבלים את התיקונים הללו כדי שכל מוסדות החינוך ייכללו.

עכשיו אנחנו ניגשים לנושא העיקרי. החוק הזה מדבר על מי ששירת כלוחם. יש בפניי כמה נתונים, ואם תרצו לסתור אותם תגידו לי. קיבלתי אותם מכמה מקורות. מה היחס בין חייל משתחרר שאינו לוחם לבין חייל משתחרר שהוא לוחם? זאת אומרת, כמה חיילים הם חיילים לוחמים? לפי הנתונים שבידינו, 15% מהחיילים המשתחררים מוגדרים כחייל לוחם.

הנתונים גבוהים יותר. אם אנחנו מתייחסים להגדרת "לוחם" לפי מה שמוצע, שמתאימה לחוק קליטת חיילים משוחררים, זה כנראה – אני נותנת פה הערכות גסות – משהו כמו 30%.

למה זה צרך להיות הערכות גסות?

לא העבירו אלי נתונים מספריים מדויקים.

אז על סמך מה את אומרת את זה?

דיברתי עם מי שאחראי על זה באגף כוח-אדם וזה הנתון שהועבר אלי.

אני לא רוצה להתווכח עם נציגי הצבא אבל יש לי נתונים מדויקים, אם לא לגבי השנה אז לפחות לגבי השנה החולפת. שיעור הלוחמים מבין כלל המשתחררים לא עבר את ה-15%. הכוונה למי שהיו לוחמים למעלה משנה.

לא לזה הכוונה. ההגדרה שמפנה לחוק קליטת חיילים משוחררים קובעת שבכלל הגדרת "לוחם" נכנס גם חייל שעבר הכשרה בסיסית כלוחם ושירת אפילו שבועיים ימים כלוחם. ההגדרה "לוחם – כהגדרתו בחוק קליטת חיילים משוחררים" היא רחבה יותר. לפי ההגדרה הזאת כ-30% מהמשתחררים הם לוחמים.

אני קורא מחוק חיילים משוחררים: " 'לוחם' – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לעניין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר". את יכולה לפרט יותר ממה שכתוב כאן?

ההגדרה בחוק קליטת חיילים משוחררים מתייחסת לחייל מבחינת התשלומים שמקבלים. מקבלים למשל מענק ופיקדון וזה מחושב פר חודש. אם חייל היה לוחם במשך 3-4 חודשים אז הוא מקבל סכום גבוה יותר ואם אחר-כך הוא עבר לעבודה מנהלתית הוא מקבל סכום כסף אחר וכך מחושב לו סך כל המענק והפיקדון. "לוחם" לעניין הזה, כדי שבכלל יחושב לו – אפילו בשביל חודש אחד כלוחם – על-פי פקודות הצבא זה אומר שהוא עבר הכשרה בסיסית כלוחם – שזה 16 שבועות – וכן ---

תוכלי לתת לי את פקודות הצבא?

"הוראת פיקוד עליון 3.0507 מגדירה "לוחם".

הוראת פיקוד עליון זה לא חוק.

זה פקודות הצבא. חוק קליטת חיילים משוחררים מפנה לפקודות הצבא. פקודות הצבא זה בין היתר הוראות פיקוד עליון.

"חייל בשירות חובה המשרת במקצוע או בתפקיד לחימה באחת מהיחידות הבאות: יחידה לוחמת, יחידת הכשרה ללחימה המהווה חלק ממסלול השירות כלוחם". איפה כתוב כאן שמספיק שהוא יהיה בעניין הזה חודש?

אתה קראת את סעיף 5. בבקשה תעבור לסעיף 4 באותה הוראת פיקוד עליון שמגדירה "מקצוע או תפקיד לחימה": "מקצוע או תפקיד שבו משרת בוגר הכשרה בסיסית ללחימה". ב"הכשרה בסיסית ללחימה" מוגדר מי שצבר 16 שבועות במערכים שמפורטים כאן.

"לוחם" זה "חייל בשירות חובה המשרת במקצוע או בתפקיד לחימה". מה זה "מקצוע או תפקיד לחימה"? את אומרת: "מקצוע או תפקיד שבו משרת בוגר הכשרה בסיסית ללחימה, ושראש אכ"א הכיר בו כמקצוע בתפקיד לחימה, לאחר שקיבל את החלטת הוועדה המייעצת ...".

"הכשרה בסיסית ללחימה" מוגדרת, בסעיף ההגדרות [סעיף 1(ה)], כ"לפחות 16 שבועות". הוא צרך קודם כול לעבור את אותה הכשרה בסיסית. אחרי שהוא סיים את ההכשרה הבסיסית הוא יכול להיות לוחם בפועל 2-3 שבועות ואז להיות זכאי לפי חוק קליטת חיילים משוחררים.

אני אסביר לאט ותראה שהכול יהיה ברור. חייל לא יכול להיות לוחם כבר ביום גיוסו לצבא. קודם כול הוא צריך לעבור הכשרה. הכשרה בסיסית ללחימה מוגדרת כהכשרה של 16 שבועות לפחות. כאשר החייל סיים את ההכשרה של 16 השבועות הוא הופך להיות לוחם. על-פי חוק קליטת חיילים משחררים אם הוא שירת כלוחם במרבית החודש, כלומר שירת 3 שבועות שזה רוב החודש, הוא יקבל אחר-כך בחישוב המענק והפיקדון שלו עבור אותו חודש את הסכום הגבוה של לוחם. נניח שהוא היה לוחם במשך חודש ואחרי כן הוא הפסיק להיות לוחם ועבר לתפקיד מנהלתי, אז בחישוב המענק והפיקדון עבור אותו חודש הוא יקבל כלוחם ואילו עבור חודשים אחרים כבר לא יקבל כלוחם. אותו חייל שחודש אחד היה לוחם, לפי ההצעה שמונחת עכשיו על השולחן, יוכר כלוחם ויוכל להיות מאבטח.

למה? בהגדרה של "לוחם" לא כתוב שהוא "שירת שלושים ימים".

לא כתוב. יכול להיות שהוא ישרת 3 שנים כלוחם. המינימום זה שירות של 3 שבועות כלוחם.

איפה זה כתוב?

בחוק כתוב "מי ששירת כלוחם". אז מספיק שהוא שירת כלוחם ואז הוא נכלל בחוק.

זה ההצעה שמונחת כאן.

אם הייתי צריך לפרש את החוק הייתי אומר "רוב שירותו כלוחם".

אדוני היושב-ראש, הואיל ומדובר בחוק שמקנה זכויות, חוק קליטת חיילים משוחררים, והואיל ולא הותנתה תקופת שירות כלשהי כלוחם, הפרשנות חייבת להיות ששירות כלשהו הופך אותו ללוחם והוא מקנה הזכות. זה פועל לטובתו. מכאן באה הפרשנות האומרת – די בכך שהוא שירת בכלל, ונקבעה יחידת זמן מינימלית של שבועיים ויום.

ההגדרה שמפנה לחוק קליטת חיילים משוחררים, זה לא פרשנות. זה מה שהחוק אומר. אפשר להחליט אם רוצים דברים אחרים, זה כבר סיפור אחר. בל נשכח שעד עכשיו הוראת השעה החלה את זה על כל החיילים, בין אם הם היו לוחמים ובין אם לאו, ואילו כאן ההגדרה שמפנה לחוק קליטת חיילים משוחררים מתייחסת ל"לוחם", אבל קובעת שדי שהוא עבר את ההכשרה המתאימה ושירת תקופה מינימלית כלוחם.

זה פרשנות? מישהו אחר יכול לומר אחרת.

זה לא פרשנות. זה לשון החוק. ברגע שזה מפנה לחוק קליטת חיילים משוחררים, זו המשמעות.

אני לא מבין את זה כך. אבל לא משנה. נוכל לפרט את זה.

חשוב לענייננו שזה הפירוש הרחב ביותר.

את דורשת שני דברים: אחד, הכשרה כלוחם; ושניים, שירות זמן קצר כלוחם.

אבל חייל לא יכול לשרת כלוחם אם לא היתה לו הכשרה כלוחם. הוא חייב לעבור את ההכשרה. ניתן להוסיף, כדי להבהיר את העניין, כדי לא להשאיר את זה לפרשנות: "מי ששירת כלוחם במשך שבועיים ויום לפחות".

ברגע שמפנים את זה לחוק קליטת חיילים משוחררים לא צריך להוסיף הבהרה כזאת. חוק קליטת חיילים משוחררים מחשב את המענק והפיקדון. כדי שיתנו לו עבור אותו חודש כלוחם – זה אומר שהוא שירת כלוחם במרבית אותו חודש. ברגע שמפנים לחוק קליטת חיילים משוחררים זה מה שנגזר.

מבחינת החוק אני מקבל את מה שאומרת סרן ענת הראל, זה בהחלט מוגדר ומחודד. אני רוצה לשים את הדברים על דיוקם, הנתון שאני אמרתי על 15% התייחס לכאלה ששירתו כלוחמים למעלה משנה. כפי שהסבירה הקצינה מהפרקליטות הצבאית, היא נתנה את הפרשנות הנכונה לחוק חיילים משוחררים.

זה מראה שזה מרחיב פי שניים את ההגדרה.

על-פי הפרשנות הזאת האם יש לך נתון מה שיעור הלוחמים מבין החיילים המשוחררים?

לי אין את הנתון הזה כרגע. יש לי נתון על אלה ששירתו כלוחמים למעלה משנה.

אני מחפש פה את ההיגיון. אם חיילים ששירתו במשך שנה אחת לפחות כלוחמים מהווים 15% מכלל המשתחררים, איך יכול להיות ששיעור הלוחמים קופץ ל-30% מכלל המשתחררים כאשר כוללים מי ששירת כלוחם לפחות שבועיים? אנחנו צריכים להבין את ההיגיון. רוב החיילים שהולכים לגולני עוברים הכשרה בגולני, עוברים טירונות, עוברים אימון מתקדם ונשארים בגולני. יכול להיות שהחייל הולך לקורס קצינים וחוזר אחר-כך לשדה אבל לא שמעתי על כך שאחרי חצי שנה עוזבים את גולני. אם מישהו עוזב זה מכיוון שהוא חולה או שיש לו איזה בעיה. ההגדרה הזאת – של מי שעזב את גולני אחרי תקופה קצרה – יכולה להחיל 1% או 2% מכלל הלוחמים אבל לא יתכן ששיעור הלוחמים יוכפל אם נכלול גם כאלה ששירתו בגולני רק 10 חודשים. מר פרל, אתה מקבל את הנתון שהוצג, שהשיעור הוא כפול?

אני לא יודע. מאחר והתיקון לחוק שנתקבל בחודש יולי 2000 התייחס לחיילים שהתגייסו לצה"ל מ-1 בינואר 2001, את הנתונים האלה אני אדע רק אחרי 1 בינואר 2004. הנתונים היום מצויים בידי הצבא. אחרי 3 שנים כשאלה ישתחררו אני אדע לפרק ולדעת האם חייל שירת חודש, 3 חודשים או 10 חודשים כלוחם. עד היום קיבלתי את הנתונים מהצבא.

אני מבין למה אין לך נתונים אבל אני אומר, בתוך עמנו אנחנו יושבים. אני אומר את זה לאנשי הצבא שנמצאים כאן. האם אתם יכולים להבהיר מה קורה כאן? אני מבין שבצה"ל חייל לוחם הוא חייל לוחם. יכולים להיות כמה מקרים יוצאים מן הכלל, שחייל מגיש טופס 55, מתחתן או שמא חולה או נפצע. אבל להכפיל את האוכלוסייה בפער בין שירות של חודש כלוחם לבין שירות של שנה כלוחם? הוא לא מדבר על 3 שנים אלא על שנה. האם בפער הזה מכפילים את האוכלוסייה? זה נראה לי נתון מאוד לא הגיוני.

אני חושב שהנתון של 15% לא מדויק ולא נכון. הנתונים שיש למר עזי פרל מתייחסים לקבוצות שהן לא קבוצות הרוב, שזה בנות שמשרתות פחות משלוש שנים או כאלה ששירתו מראש תקופות קצרות יותר והשתחררו לפני המועד. אנחנו מדברים רק על מי שהתגייס אחרי ינואר 2001. למר פרל אין עדיין נתונים על הקבוצה המסיבית של בנים ששירתו 3 שנים והתגייסו אחרי ינואר 2001. לכן ה-15% הוא נתון שהוא פחות רלוונטי.

יש לי את הנתונים המדויקים לשנת 2001 של בנים, בנות ומג"ב.

יש לך נתונים מתוך אלה שהגיעו אליך וזה לא מדגם מייצג של חיילי צבא ההגנה לישראל.

אבל הבנים שהתגייסו אחרי ינואר 2001 עוד לא הגיעו אליך.

יש לי את הנתונים. הרי אני יודע את כולם, אני שילמתי להם אחד לאחד מענקי שחרור.

אין לך נתונים על הבנים. הקבוצה המסיבית של בנים ששירתו 3 שנים ויש לגביהם דיפרנציאציה בין לוחם למי שהוא לא לוחם עוד לא הגיעה אליך. הנתונים האלה עוד בדרך.

יכול להיות שהמקור להבדל הוא שמה שהם העבירו לנו זה נתונים על בנים ואילו פה נאמר שזה על הכול. עכשיו הולכים לברר את זה.

אני ממינהל כוח-אדם, אני יוצא לברר את זה.

את הנתונים אנחנו נקבל מייד אבל אין לשכוח שעד עכשיו נתנו את זה לכולם. היתה דרישה לצמצם את זה וצריך לחשוב עד כדי כמה לצמצם. מבחינת הצבא ברור שאנחנו רוצים שכל חייל, ולא משנה מה היה תפקידו, יוכל ליהנות מהדבר הזה.

לא זאת החלטת הממשלה.

אבל מכיוון שהוחלט שזה יהיה מוגבל ללוחמים בלבד אז ההגדרה המוצעת, שהיא רחבה ככל האפשר, בוודאי מקובלת עלינו. אם הנתון הוא 28% או 30% - זה כבר סיפור אחר.

אני יוצא מתוך הנחה שמר פרל צודק והנתון הוא 15%.

מר פרל מתייחס למי ששירת שנה כלוחם, כאשר ההגדרה לא מתייחסת למי ששירת שנה.

בסדר, אז נניח שזה 16%. אם מר פרל לא צודק ויש מאגר נתונים אחר – זה סיפור בפני עצמו. אבל אם מר פרל צודק – הביני, איך מתנהל הצבא? הצבא משקיע בחייל ומכשיר אותו.

אבל לשרת כלוחם זה רק מי שמוצב אחר-כך ביחידות לחימה. יש אנשים שעוברים הכשרות מסוימות אבל אחר-כך לא מוצבים בזה.

אז הם לא נכנסים אצלכם להגדרה. חייל כזה לא ישרת גם שבועיים.

תיקח למשל חובש שעובר הכשרה כחובש קרבי. יכול להיות שבתקופה מסוימת אותו חובש היה בלבנון ואז הוא בוודאי קיבל הכרה כמו לוחם וקיבל את כל ההטבות. יכול להיות שהוא היה חודש בלבנון ועל החודש הזה הוא קיבל אבל אחר-כך כשהוא עזב את לבנון והוצב במקום אחר אז הוא לא נשאר לוחם. יש ניידוּת בצבא.

יש ניידוּת, אבל באופן עקרוני חייל שנמצא במאגר החובשים הקרביים לוקחים אותו לחילות קרביים.

לא בהכרח.

לא בהכרח, אבל זה בוודאי לא 15%.

אני נתתי דוגמה קיצונית של שירות כלוחם במשך שבועיים אבל באותם 30% - ובואו ניזהר בהשוואה בין 15% ו-30% כי זה בא משני מקורות שונים כך שיכול להיות שהחישוב לא כולל בדיוק אותם אנשים, אני לא יודעת מה היה בסיס הנתונים – נכללים גם אנשים ששירתו 11 חודשים כלוחמים. הדוגמא של שבועיים, אני בטוחה שזה דוגמה קיצונית מאוד ויש מעט כאלה כי בסך הכול מי שעשה הכשרה כזאת בדרך כלל לא נעלם בסוף ההכשרה.

נכון, יש כאלה. אני לא אומר שאין כאלה. בדרך כלל החובש הקרבי הזה, מנסיוני, לא הולך לצלות תפוחי אדמה במטכ"ל. החובש הקרבי הזה בדרך כלל ישרת בתפקיד קרבי במשך למעלה משנה. כל הקרביים נמצאים בתפקידם למעלה משנה. נתת כאן דוגמה של חובש. בדרך כלל החובש הוא חלק אינטגרלי מהיחידה. לוקחים חובש, משבצים אותו בגולני ועד סוף ימיו הוא בגולני. נתת דוגמה של מילוי מקום ממאגר החובשים בצה"ל. אבל לא קורה שכל חודש מג"ד גולני מבקש חובש. יש חובש בגולני שהוא החובש הבסיסי, כמו שיש לוחם אחר בגולני. קורה לעתים שחובש יוצא לקורס קצינים ואז מביאים במקומו חובש ממאגר החובשים ואז התסריט שהצגת מתרחש. אבל בדרך כלל החובשים הקרביים עושים טיול בכל היחידות הקרביות, ואז שוב החובש הוא לוחם יותר משנה, אולי פרט למעטים. לא נותנים לו את הפריבילגיה לא להמשיך להיות חובש קרבי. תבררי מה קורה בשטח. יש רק מעטים מאוד במאגר חובשים.

אני נתתי דוגמה. אני מניחה שיש עוד דוגמאות.

אם היית אומרת שהנתון של מר עזי פרל הוא 15% והנתון שלכם הוא 17% – לא הייתי מתווכח אתך. אבל מכיוון שאת אומרת שהפער הוא בין 15% ל-30%, אני חושב שזה לא הגיוני.

הפער הוא בין 15% ל-20%. בדקתי ונמסר לי שהנתון שלנו מתייחס לגברים בלבד.

יפה, בדקה אחת הורדנו 10%.

אני רוצה להבהיר, אני לא רוצה לחוקק חוק שבסופו של דבר לא ייתן לנו תשובות. אני לא רוצה לעשות צחוק, למרות שאני מעורב כבר בחוק הזה באופן אישי. כידוע לכם, החוק הזה הרי פעל במשך שנה שלמה עד שביטלו אותו בחוק ההסדרים.

קיצרו את הוראת השעה שנקבעה לשנה.

מאחר והחוק הזה כבר פעל, נאספו כבר נתונים מה היה. גברת שושי בר מהמוסד לביטוח לאומי כתבה כך: "להלן נתונים בדבר מספר תביעות למענק שהתקבלו וטופלו בתקופה שהחוק פעל". בסך הכול המאסה הגדולה של החיילים לא הלך לאבטחת מוסדות חינוך. בואו לא נפחד. התקבלו 12,657 תביעות, מתוכן הלכו לאבטחת מוסדות חינוך 821, שהם 6.5%. גם לא כולם אושרו, אושרו 778 תביעות מתוך 821. כותבת גברת שושי בר שזה לא סתם מי שעבד באבטחת מוסדות חינוך אלא מדובר גם על מי שעבד חצי מהמשרה באבטחת מוסדות חינוך וחצי מהמשרה במקום אחר מוכר. כלומר, בסך הכול 778 מתוך 12,000. אתם אומרים, מתוך 778 אנחנו מאשרים עכשיו בערך 20%, שזה כ-150.

ההנחה הזאת לא נכונה כי מי שהולך לעבוד בשמירה ואבטחה הוא לא מדגם מייצג של חיילי צבא ההגנה לישראל. אני בטוח שאם המוסד לביטוח לאומי יבדוק הוא יראה שיש שם פחות בנות מבנים, אני משער, לעומת השיעור שלהם בקרב חיילי צה"ל. אגף כוח-אדם בצה"ל קבע ש-20% מהחיילים המשוחררים מוכרים כלוחמים כהגדרתם בחוק. אני טוען שאי אפשר להגיד לפי זה ש-20% מהחיילים המשוחררים שהלכו לעבוד בשמירה ואבטחת מוסדות חינוך היו לוחמים כי הרי ברור שמתוך החיילים המשוחררים שהולכים לעבוד במוסדות חינוך באבטחה ושמירה יהיו יותר גברים מנשים, יהיו יותר לוחמים מלא לוחמים.

זה בכלל לא נכון.

אני טוען שמי שפונה לתפקידי שמירה ואבטחה לא בהכרח מייצג את ההתפלגות הנורמלית בין כלל המשתחררים.

לא אמרתי בהכרח. אמרתי שזה נותן לנו אינדיקציה. האם אנשי המשרד לביטחון פנים רוצים להגיד משהו בעניין הזה? אנא תן לנו תמונה כללית על נושא האבטחה.

משטרת ישראל היום מאבטחת כ-4,500 מבין מוסדות החינוך בארץ, כולל בתי-ספר יסודיים, תיכוניים ובחלק מהמקומות גם אשכולות גנים. המשטרה מממנת מכיסה 3,750 משרות ועוד 800 משרות שהן תרומה של הסוכנות היהודית. אנחנו מגיעים ל-4,500 משרות פחות או יותר.

בשנה החולפת הצטרפו אלינו 778 חבר'ה צעירים שהפכו את המערכת לצעירה בהרבה והרימו את רמת האבטחה בכל בתי-הספר בכמה דרגות. מתוך ה-778 – נדמה לי שחצי היו בנים וחצי היו בנות. בביקורות שאנחנו ביצענו מצאנו שזה בערך חצי-חצי. הן הבנות והן הבנים היו באיכות טובה, למרות שזה מקצוע לא כל-כך אטרקטיבי.

עשיתי פה חשבון כלכלי פשוט שהמענק הוא לא כל-כך אטרקטיבי. אם אותו אדם לא ילך לאבטחת מוסדות חינוך אלא ילך לאבטח מקום אחר, למשל מסעדה, בסופו של דבר הוא ירוויח 9,000 שקל יותר מאשר במוסדות חינוך, אבל זה מתקזז עם המענק. יש כאלה שמעדיפים לעבוד במסעדות או בבתי-מלון – יותר נעים, יותר שקט, אולי מקבלים יותר טיפים – מאשר במוסדות חינוך – לשבת מול הגדר ולעשות סיבובים במשך 7-8 שעות. אבל בגדול, אין כאן רווח גדול כי שכר המינימום של מאבטח במוסדות חינוך עומד על 20.20 שקל לשעה ויש מקומות שנותנים 25, 27 וגם 30 שקל לשעה.

סגן ניצב ארוסי, שהוא האחראי על העניין, הוא פוגש אותם ברחוב ובבית-הספר, אומר לך, מר אודי בן-דרור, שמספר הבנות ומספר הבנים שווה. זאת אומרת, למעשה הוא מצדיק את מה שאני אומר. יכול להיות שזה לא 20% אלא 22%, אנחנו לא נכנסים למספרים מדויקים אבל אם הוא אומר לך שמספר הבנות והבנים שווה – גמרנו. אנחנו רוצים לפתור את הבעיה. אמרת לי שבסך הכול יש 4,500 שומרים. מתוך 4,500 פנו 780, זה הכול. בזה פתרנו את הבעיה. הוא אומר שיש להם תרומה משמעותית מאוד להורדת גיל המאבטחים. מרכז השלטון המקומי כתב לי שבדרך כלל המאבטחים הם פנסיונרים. אז מ-750 נוריד 20%, או שאני אלך לקראתך ונגיד 25%. אני רוצה לפתור כאן בעיה של פחות מ-200 אנשים. בסך הכול 700 פנו. כל הדיון הזה הוא מוגזם.

אני רוצה להזכיר את המוטיבציה שהיתה בעת חקיקת החוק לראשונה לפני שנתיים. הבעיה אז היתה למצוא שומרים טובים למוסדות חינוך ולכן הוחלט להגביל את זה לחייל קרבי, רק שאז לא ידענו להגדיר את זה והנושא פשוט ירד. הממשלה החליטה להגביל את זה ללוחמים מתוך מטרה להביא למוסדות החינוך שומרים טובים יותר, לא כל שומר.

מר ארוסי, מה אתה אומר על העניין הזה? איך אתה רואה את היעילות של המאבטחים? המגמה של הממשלה כרגע היא לא לתת לכל חייל אלא רק לחייל קרבי, ושמענו מה זה חייל קרבי, חייל שעשה הכשרה קרבית ושירות קרבי. לדעתי אין דבר כזה שירות של חודש בתפקיד קרבי, הוא משרת כקרבי. בסוגריים אני טוען שזה לא סביר כלפי בנות בכלל, שעושים כאן חוק כמעט רק לבנים ולא לבנות.

אם הטענה הזאת נכונה אז כל הטבה שניתנת לחייל לוחם מפלה.

החוק הזה לא התכוון להיטיב עם לוחמים.

יכול להיות, אני לא יודע. מר ארוסי, נניח שבא אליך חובש לא קרבי או באות אליך בנות, שהן בדרך כלל לא לוחמות, האם הם יעילים בשמירה או לא? זאת השאלה הבסיסית.

שאלת הבסיס היא האם מלצרים באילת או מתדלקים בתחנות דלק הם גם כן חיילים קרביים?

לא. בעבודה בתיירות ובדלק כל חייל משוחרר זכאי למענק כעבודה מועדפת.

אם כל חייל זכאי למענק כאשר הוא עובד באילת או בתחנות דלק אז במוסדות חינוך יגידו: רגע, הרמה הנדרשת היא של חייל קרבי. עלי להזכיר לנוכחים שהחתך הבסיסי של השומרים במוסדות חינוך היום כולל הכשרה מצומצמת ביותר. רובם פנסיונרים או עולים חדשים, ואנחנו מקבלים גם מאבטחים עם תעודות של צבא זר. יש רף מסוים – טירונות 02 או שירות בצבא זר, בריאות תקינה, קריאה וכתיבה. מזה ועד להגיע למאה אחוז – יש באמצע עוד גווני ביניים. עם כל הכבוד, אני לא חושב שזה מתאים רק לבחור שהיה מסתער בגולני או ללוחם שייטת אלא גם למי ששירת באבטחת מתקנים בצה"ל, למשל. אלה שנהרגו אתמול בצריפין, ששמרו על הטרמפיאדה, עוסקים באבטחת מתקנים. רובאי 02, עם ההכשרה הבסיסית ביותר מאבטח במשך 3 שנים טרמפיאדה או בסיס מסוים. האם כאשר הוא יוצא מהצבא ועובר את הגדר הוא לא יכול להיות מאבטח של מוסד חינוך? למה?

מה דורשת הכשרה לרובאי 02?

3 שבועות: ירי, מטווח פשוט. ואחרי ההכשרה הוא שומר על מתקן, על בסיס במשך 3 שנים וכולם סומכים עליו. זה נקרא "אבטחת מתקנים". אבל כשהוא יוצא מעבר לגדר – ונכון הוא לא שירת בגולני, הוא לא הסתער עם סכין בשיניים בלבנון, הוא שמר 3 שנים על המתקן והיה בסדר גמור – למה שלא יתנו לו לעבוד בבית-הספר שממול?

אני חושב שמישהו פה כנראה הרים רף גבוה מדי, של לוחם בעל הכשרה של 4 חודשים. לדעתנו כל חייל צה"ל שעשה הכשרה בסיסית של 3 שבועות – שיקבעו רף של הכשרה לרובאי 02 ומעלה – רשאי ומוזמן לבוא לאבטח את מוסדות החינוך. בשנה האחרונה התברכנו ב-700 או 800 מאבטחים חדשים שנקלטו. רבותי, אלה חבר'ה ממושמעים, בחורים ובחורות צעירים, רובם עם פרופיל 97 אבל לא כולם היו רובאים בגולני. אלה חבר'ה ברמה מצוינת. עכשיו מה אתם תעשו? מי שיסיים שירות בגולני או בצנחנים ישאל: כמה נותנים לשעה, 20.20 שקל? מה קרה לכם, נעבור את הכביש ונקבל במקום אחר, גם בלי המענק, 27 שקל במוסד לביטוח לאומי. שומר בביטוח הלאומי או שומר במשרד החינוך עצמו לובש מדים, יפה, נקי, ממוזג. מה פתאום שיילך לאבטח מוסד חינוך? את ה-9,000 שקל האלה ואף יותר הוא ירוויח מההפרש של השכר היומי שלו.

המענק הוא 7,380 שקל.

יש לו היצע מוגבל של מקומות עבודה.

אז הוא ילך להיות מאבטח באבטחת אישיים ולא יבוא לאבטח מוסדות חינוך.

כמה מאבטחים לאבטחת אישים יש?

עובדה שלמרות שבמשרד התחבורה הקימו יחידה של 1,000 מאבטחים לתחבורה הציבורית לא מצליחים לאייש את המשרות, אף שמציעים 27 שקלים לשעה. הגיעו ל-640 ולא מצליחים לגייס עוד אנשים.

יותר מזה, יש לי כאן נתונים של שירות התעסוקה מחודש יולי 2003 שהם לא מצליחים לגייס 549 אנשים לאבטחה.

זה כבר הגיע ל-650.

לפי הטענה הזאת יש שפע עבודות ולכן אף חייל משוחרר לא ילך לתבוע דמי אבטלה.

אני מוכרחה לומר שהדיון בנושא הזה, כפי שהבנתי מאנשי הצבא, נעשה לפני שנתקבלה החלטת הממשלה. יכול להיות שיש דברים שאולי לא היו ברורים דיים. נדמה לי שדווקא ביום הזה עלינו לחשוב מה יקרה אם אנחנו לא נאשר את מה שמונח בפני הוועדה כעת, שהוא שאושר בממשלה. הכנסת נמצאת בפגרה. אני חושבת שלפחות אין ספק שאת מה שיש כאן כולנו היינו רוצים שיאשרו ומהר. אם אנחנו לא נעשה את זה אז אולי נישאר בלי שום דבר, נישאר במצב עוד יותר גרוע. הייתי מציעה, אם מקובל על אדוני, שלפחות את מה שהממשלה אישרה הוועדה תאשר היום בקריאה שנייה ושלישית. אנחנו נתבקש לדווח בתוך 3 חודשים כמה חיילים באמת פנו לתחום הזה – שכרגע אי אפשר בכלל לתת להם מענק – ובהתאם לנתונים האלה אולי באמת ידרש דיון חוזר בממשלה כדי לשנות את הדברים, אם נראה שמה שעשינו לא מועיל או שהוא מועיל בממדים קטנים מדי והוא לא מספק. אחרת, נצא מכאן בלי שום דבר ונחזור למצב שהעבודה הזאת כלל אינה מוכרת, ואני חושבת שזאת תהיה שגיאה, בעיקר על רקע האירועים האחרונים.

על אף שאנחנו רוצים לעשות תיקון, השאלה היא עד כמה זה מעשי והגיוני. בשנה הקודמת עבדו באבטחת מוסדות חינוך 700 חיילים משוחררים, שזה נותן לנו את סדר הגודל, והמשטרה אומרת לנו שזה בערך חצי בנים וחצי בנות. מר אודי בן-דרור, נציג האוצר, אמר שרצו להביא את המאבטחים הטובים ביותר. אנשי המשטרה אמרו שהאלטרנטיבה היא שיהיו מאבטחים שהוכשרו לפעמים רק במטווח של יום אחד וכבר נשלחים לאבטחה בבית-ספר. כאן אתם קובעים שאפילו חייל שעבר הכשרה של 3 חודשים, שהתאמן בירי ובכל מיני דברים זה לא מספיק כי הוא לא נחשב לוחם, הוא לא יוכר כי צריכים הכשרה של 16 שבועות. זאת אומרת, אנחנו מצמצמים מאוד. לא 80% ממה שצריך אלא 20% ממה שצריך. זה לא נראה לי. בפרט ששנת הלימודים כבר התחילה. כמה אנשים חדשים כבר נשיג אם נצא היום בבשורה הזאת?

בינינו לבין עצמנו, מה שלא נאשר היום – לא נאשר. אנחנו לא נתקן את זה בעוד 3 חודשים.

אנשי הצבא אמרו שנבחרה ההגדרה הרחבה ביותר האפשרית הקיימת של "לוחם". זה מה שהיה לנו חשוב ועל זה היה ויכוח קשה עד שהגענו לכאן.

לא. עם כל הכבוד, את דורשת מהלוחם שני תנאים: הראשון, שהוא יעבור הכשרה של 16 שבועות. זה דרישה קשה מאוד. עושים טירונות של 4 חודשים רק בחילות הכי הכי קרביים.

זה קרבי-קרבי.

זה לא חובשים. זה גולני. והתנאי השני שהוא שירת כלוחם זמן מסוים. כפי שכבר אמרתי, רק בשוליים תמצאו חיילים שעברו הכשרה קרבית ובסוף לא שירתו בחיל קרבי. אני מקבל שיש כאלה, ללא ספק – מי שנפצע, מי שהיו לו שברי הליכה – אבל הם מהווים חלק קטן. כלומר, לא עשיתם הגדרה רחבה. אם הייתם קובעים בהגדרה שזה מי ששירת כתומך לחימה – אבל לא, עשיתם את ההגדרה המצומצמת ביותר.

אני מנסה לומר שבמסגרת מה שהממשלה אישרה ניסינו לעשות את הטוב ביותר האפשרי.

מה הטוב ביותר האפשרי, גברתי? כאשר קבעת בהגדרה שצריך הכשרה של 16 שבועות – לא עשית הרחבה בכלל. צמצמת מאוד.

השאלה היא מה היום אנחנו יכולים לעשות שהוא הטוב ביותר האפשרי.

אני נוטה לאשר את כל החיילים.

אם כך, הממשלה יכולה למשוך את הצעת החוק.

הצעת החוק כבר מאוחדת, אתה לא יכול למשוך אותה.

(הישיבה הופסקה בין 13:05-13:10)

מתוך 170 רשויות מקומיות שמתוקצבות על-ידי המשרד לביטחון פנים בנושא אבטחת מוסדות חינוך, החברה למשק וכלכלה מנהלת את הפרויקט ב-155 רשויות מקומיות. כלומר רק כ-20 רשויות מקומיות לא עובדות דרך המכרז של החברה למשק וכלכלה.

מנתונים שיש בידינו נכון לאתמול יש פחות מ-150 פניות של חיילים משוחררים להגיע לעבודה הזאת בכלל. אחת הסיבות לכך היא שההארכה של התקנה הזאת התקבלה בסוף חודש אוגוסט אז אנחנו כבר מאחרים. אנחנו יודעים שכמעט 200 חיילים משוחררים הגיעו לחברות האבטחה אך כשנאמר להם שרק לוחמים יכולים לקבל מענק הם פשוט לא הגיעו לעבודה.

רוב המאבטחים שעובדים באבטחת מוסדות חינוך הם רובאים 02 והם לא לוחמים.

זה מה שאמרתי. הם רצו להתקבל אך נאמר להם שהם לא יקבלו מענק והם הסירו את בקשתם.

פורסם שהוראת השעה החדשה קובעת שיקלטו רק לוחמים. הוא אומר שבאו 200 אבל מסתבר שהם לא היו לוחמים ולכן חברות האבטחה לא קלטו אותם כי הם ידעו שלא יקבלו מענק.

מה מספר השעות מינימום שחייב מאבטח לעבוד בבית-ספר?

6 או 7 שעות ביום. אדם כזה לא מקבל אפילו 2,200 שקלים לחודש.

וחברות האבטחה הפרטיות מתחייבות לחתום על הסכם העסקה של 6 שעות ביום.

היתה לי הזכות להיות מאבטח בבית-ספר במשך כשנה. אני יכול לספר לך את הכול. כדי להגיע ל-3,000 שקלים אתה צריך להתחנן מול החברה ומול הפקח שיאפשרו לך לעבוד באבטחה גם כמה שעות בערב כדי להגיע למינימום. כשמגיעות חופשות אתה זרוק בצד. אני הייתי צעיר ולא יכולתי ללכת למשרד העבודה או לביטוח הלאומי ולבקש דמי אבטלה לאותם חודש-חודשיים כאשר התחלתי לחפש עבודה אחרת.

כל מה שאתה מספר מוכיח שהמענק עוד קצת יעזור.

זה ממש חובה.

מר אודי בן-דרור, אולי תנסה לשכנע את השר שלך?

אני רוצה להזכיר ליושב-ראש שהוא התחייב בוועדת הכנסת לאחד את הצעת החוק הפרטית עם נוסח הצעת החוק הממשלתית.

אני לא דן בהצעה הפרטית שלי בכלל. אנחנו מדברים על ההצעה הממשלתית. מה אתה מכניס כאן את הצעת החוק הפרטית שלי? לא הבנתי. מה זה שייך?

אם אנחנו מדברים רק על הצעת החוק הממשלתית אז בסדר.אבל אתה מציע לשנות את הנוסח של הצעת החוק הממשלתית.

רק על הצעת החוק הממשלתית. מה שנסכם לגבי הצעת החוק הממשלתית, זה יהיה מאוחד עם הצעת החוק הפרטית. אני לא מכניס את העניין הפרטי שלי בכלל. התחלנו בהצעה הממשלתית ואנחנו דנים בה. אולי תהיה מוכן לשכנע את השר שלך.

הדיון הזה כבר נעשה לפני ישיבת הממשלה ולפני ישיבת ועדת השרים לחקיקה.

אבל אני לא יודע אם הוצגו בפניהם הנתונים האלה. האם הוצגו להם הנתונים שהציג המשרד לביטחון פנים, שאפילו אם מגיעים חיילים שלא מהדרג הלוחם זה משנה אצלם שמים וארץ? האם הוצגו הנתונים שאם יורדים ל-20%, אחרי שעשינו ניסוי על כל מדינת ישראל, אז מ-700 אנחנו יורדים ל-150? האם הוצגו הנתונים של מרכז השלטון המקומי שאין די מאבטחים? האם הוצגו נתונים של לשכת התעסוקה, שחסרים היום 549 אנשים במקצוע הזה? האם הוצגו הנתונים שאמר כאן חבר הכנסת יאסינוב, שקשה מאוד להיות מאבטח בבית-ספר והמענק רק ייתן קצת מוטיבציה לאנשים? אנחנו אחרי פיגועים וערב התרעות, אנחנו רוצים לעשות משהו טוב. אני רוצה להוציא תחת ידי משהו טוב.

לכן הממשלה החליטה שהמענק ינתן ללוחמים, למי שעברו הכשרה כלוחמים.

מה האלטרנטיבה, מאבטחים בני 70?

כך החליטה הממשלה. בוועדת שרים הגדירו "לוחם" בנוסח הרחב ביותר האפשרי.

אם זאת ההחלטה שתתקבל אז בסופו של דבר לא יהיו די אנשים שימלאו את השורות, לפי עניות דעתי.

לא תהיה בעיה של אנשים שימלאו את השורות. כל שנה משתחררים הרבה לוחמים.

אבל לא כל אחד רוצה לעבוד בעבודה הזאת.

כבר עשינו את זה בשנה שעברה וראינו כמה פנו לתחום הזה. אתה יכול להגיד השערות, תחזיות ונבואות אבל בשנה שעברה נתת מענק לחיילים משוחררים שפנו לאבטחה ויצא שרק 770 פנו לתחום הזה. אתה יודע כבר את סדר הגודל, אתה יודע הכול כבר. ואם תהיה קטסטרופה אז גם יש צורך בהסכמת שר האוצר להאריך את זה. אז מה הבעיה?

מספר האנשים שפנו היה ידוע בעת הדיון בוועדת השרים לחקיקה.

בזמן החלטת הממשלה – זה לא היה ידוע.

צריך לזכור ששנת הלימודים נפתחת ב-1 בספטמבר בדרך כלל. חייל שמשתחרר בינואר ורוצה לעבוד במוסדות חינוך – במילא כבר לא תהיה לו עבודה כי מלאנו את רוב השורות.

אבל לא כולם משתחררים בינואר.

יש כאלה שמשתחררים בנובמבר או בפברואר. אז הם יחכו עד 1 בספטמבר כדי לעבוד בעבודה מועדפת? הם יתחילו לעבוד פה ושם ולא יבואו למוסדות החינוך, כי מחפשים לוחמים טובים בשוק, ואז ב-1 בספטמבר הם כבר יהיו מועסקים.

מר ארוסי, השר שלך היה צריך לשכנע את ועדת השרים לענייני חקיקה בעניין הזה. אני מודה לך מאוד על העזרה שלך כאן אבל תבין מה קורה. ועוד נציג האוצר מאיים שאם נסטה משהו מההחלטה ימשכו את הצעת החוק.

אני טוען שאם הצעת החוק תהיה שונה מכפי שאישרה הממשלה – אנחנו נצטרך למשוך אותה.

אתה לא רוצה להתייעץ?

כבר היו דיונים בעניין הזה.

מי הוביל את זה שימשכו את הצעת החוק? מי אמר את זה? בואו נדבר אתו. השר בעצמו? הממונה על התקציבים? עם מי אתה מציע לי לדבר?

אתה יכול לדבר עם מי שמעליי, סגנית הממונה על התקציבים והממונה על התקציבים.

נדבר עם מר אורי יוגב.

יש לי תשובה לגבי גני ילדים. "מוסד חינוך מוכר" כולל מוסדות מגן חובה ועד גיל 16. אם רוצים לכלול חטיבות עליונות וגנים של בני 3-4 צריך לכתוב בפסקה (3) "לרבות מוסד ללימוד שיטתי לילדים החל מגיל 3 ועד כיתה י"ב", ואז זה כולל גם בני 3-4 וגם את כיתות י"א-י"ב.

התייעצתי עם גברת יעל אנדורן והיא אמרה לי חד-משמעית שאם הנוסח יהיה שונה מהנוסח שאושר בממשלה אנחנו נמשוך את הצעת החוק.

נעשה הפסקה של חצי שעה בדיון בנושא הזה.

(הפסקה)

אחרי כן רשמה מיטל בר-שלום

המגמה שלי היתה להרחיב את האוכלוסייה שתיהנה מהחוק עד כמה שאפשר. אם זה היה תלוי בי, הייתי רוצה שכל החיילים המשוחררים יהנו מכך. הממשלה עומדת מהצד השני ואומרת כי יש לפעול רק על פי החלטת הממשלה בנושא. קיימתי שתי שיחות טלפון עם סגנית הממונה על התקציבים, גברת יעל אנדורן, והסכמנו בנינו שאנחנו מוסיפים ללוחם גם תומך לחימה. אני מניח שזה מעלה בעוד 10%.

האם 10% מהחיילים שמשתחררים הם תומכי לחימה?

לפי הנתונים של מר פרל, זה יעלה בעוד 10%.

יש מספר גדול יותר של בנות הנכנסות להגדרה של תומכי לחימה.

אנחנו מאשרים את הצעת החוק המאוחדת בשינויים הבאים, ייכנסו למסגרת לוחם ותומך לחימה, ובנוסף ישנה הרחבה של מוסדות החינוך לפי הערותיו של משרד החינוך, גילאי גן וחינוך מיוחד. הצעת החוק היא מאוחדת.

חה"כ מח'ול מציע שבסעיף 2 במקום שייאמר שר הרווחה בהסכמת שר האוצר, ייאמר בהתייעצות עם שר האוצר והשר לביטחון פנים.

אני רוצה להזכיר כי זה בניגוד לעמדת הממשלה, וזה עלול להביאת אותנו למשיכה של החוק.

אני מציע שנשאיר את זה כהסתייגות כי זה בניגוד לעמדת הממשלה. אני מביא את הצעתו של חה"כ מח'ול להצבעה.

ה צ ב ע ה

0

2

יגאל יאסינוב

אני מביא את הצעת החוק עם התיקונים שהזכרתי, הרחבת כל מוסדות החינוך לפי בקשת הייעוץ המשפטי של משרד החינוך, והוספת תומך לחימה לצד לוחם.

ה צ ב ע ה

3

0

אין

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 14:00.