פרוטוקולים/כלכלה/7098



2
ועדת הכלכלה
03/09/2003

פרוטוקולים/כלכלה/7098
ירושלים, י"ב באלול, תשס"ג
9 בספטמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 70
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ו' באלול התשס"ג (3 בספטמבר 2003), שעה 12:45

תקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ג2003- (פרק ו')

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
יחיאל חזן
דוד טל
אילן ליבוביץ

עו"ד טנה שפניץ משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד תמר קלהרה משרד המשפטים
אלעד זילברשטיין מתמחה
שרון ברנשטיין מתמחה
עו"ד ורדה לוסטהויז משנה ליועץ המשפטי, בנק ישראל
עו"ד טלי סולומון הרשות להגבלים עסקיים
עו"ד רמי רובין יועץ משפטי, הנהלת בתי המשפט
ראומה פקססון יחידת הממונה על הגנת הצרכן, משרד
התעשייה, המסחר והתעסוקה
פרדי וידר מנכ"ל איגוד הבנקים
יהודה אבני בנק לאומי
עו"ד מיקי טמיר בנק לאומי
עו"ד יוסף אריה בנק הפועלים
יצחק בראון בנק הפועלים
עו"ד חנה הופנונג בנק דיסקונט
אלי וינטראוב בנק דיסקונט
עו"ד דן קרני הבנק הבינלאומי הראשון
עו"ד משה ברנדווין לשכת עורכי הדין
אמנון אלטמן יו"ר בזנס דאטה ישראל
עו"ד דן אבנון טרנס יוניון
תמר גוטליב יו"ר קרדיט אינפורמיישן אסוסיאיישן (CIA)
ראובן קובנט מנכ"ל דן אנד ברדסטריט ישראל
משה ולישינסקי קונסיומר דאטה טכנולוג'י
סטיב גסנר קונסיומר דאטה טכנולוג'י
נסים מכלוף מנהל לב אמון יזמים בע"מ
פנחס שליט סמנכ"ל כספים, ישראכרט
עו"ד חדוה גרוס המחלקה המשפטית, ישראכרט
עו"ד מיכאל הרצברג יועץ משפטי, ויזה כ.א.ל
עו"ד בני לרנר יועץ משפטי, לאומרי קארד
צלי פלגי יו"ר לשכת החוקרים הפרטיים
עו"ד רוני גולן יועץ משפטי, לשכת החוקרים הפרטיים
גלית לוי מנהלת סניף ירושלים, התאחדות התעשיינים

אתי בנדלר

עידית חנוכה

דקלה אברבנאל

תקנות שירות נתוני אשראי, התשס"ג2003- (פרק ו')

אני מבקשת לומר משהו לסדר. אם אפשר לפני ההפסקה לעבור על פרק הביטוח והערבות זה עדיף. היה לנו יועץ לעניין זה, ואם יהיו שאלות אוכל לשאול אותו בהפסקה. אחר כך נחזור לדון במה שהיושב-ראש מבקש.

אני קוראת את תקנה 68. אני קוראת את תקנה 69(א)-(ג)(1).

זה לשנה.

כן, מספר הדוחות השנתיים. אני ממשיכה לקרוא את התקנה.

לא כתוב בשום מקום שההגבלה היא לשנה.

בסדר. נוסיף.

אני עוברת לקרוא את תקנה 70.

לעניין פסק הדין אני מבקש להוסיף "שלא ניתן לגביו עיכוב ביצוע". אם יש פסק דין שיש עליו ערעור וניתן עליו עיכוב ביצוע. אפשר לכתוב "חלוט".

מאיפה נובע הקו ש"מחצית מגובה הביטוח שהיה חייב בו אליו נקבע שעליו לערוך ביטוח אחריות מקצועית"? יש נוסחה שנהוגה בשוק הביטוח?

יש כאן הרבה עניינים לא ידועים בנושא הזה. זאת הערכת סיכונים. לקחנו מומחה לביטוח, שמתמצה בתחום הזה, והוא הציע זאת מניסיונו; כי הערבות הבנקאית היא הרי מונח – הוא נתן לזה משקל אחר מלביטוח, על מה שכרוך בו, שמשלמים בו פרמיה. להגיד שזה מתמטיקה זה קשה מאוד, כי הנושא חדשני. ביקשנו שהוא יבדוק את הדברים בחוץ לארץ אבל הוא לא כל כך הצליח להגיע למשהו שהוא יכול להעריך. זה מה שהוא עשה לנו, כהצעה לפי מה שהוא רגיל גם בפרופורציות.

יש עבודה כתובה בעניין הזה?

לא, לא ממש, היה הרבה הלוך וחזור בעניינים האלה. כי היו הרבה דברים שהיה צריך לדבר עליהם.

השאלה היא אם לא עלול להיווצר מצב שבגלל ריבוי תביעות נגד חברה מסוימת הסכום הזה, גם אם נקבל אותו, לא ייתן שום שיפוי ושום תרופה לאנשים אחרים.

לא צריך לדאוג שכל הזמן יהיה התחום הזה. אבל גם הביטוח וגם זה – זה לא תרופה אולטימטיבית, שבטוח לא ייגרם נזק ללקוח. עד גבול מסוים יש הגנה, כדי לצאת לדרך. זה נועד גם להרתיע.

הרי אם הם צריכים להניח ערבות בנקאית גדולה לזמן רב, זה הרבה כסף. ההנחה היא שהרוב יבחרו בביטוח ואז הם צריכים לתת סכום כלשהו למקרים שבהם הביטוח לא מכסה.

יש גם סמכות לשנות את סכום הביטוח, את גודל הביטוח. מאילו טעמים למשל אפשר לעשות זאת? האם זה רק עולה או גם יכול לרדת?

למשל ההיקף, אם ההיקף הצטמצם מאוד, יש מספר דוחות קטן. צריך להתחיל ולראות איך זה פועל.

יש להוסיף שבמניין הדוחות לא ייספרו דוחות שאדם ביקש לקבל על עצמו בחינם.

למה? שם מותר לטעות?

לא, אבל למה צריך לבטח את זה?

עו"ד אבנון, היום בכל בעיה אתה מנסה לחטוף, חטוף כפי יכולתך. תן קצת לאחרים.

הישיבה ננעלה בשעה 13:00.