כנסת פתוחה

העצמת רואות חשבון בישראל.



5
הוועדה לקידום מעמד האישה
9.9.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/7111
ירושלים, כ"א באלול, תשס"ג
18 בספטמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 42
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
מיום שלישי, י"ב באלול התשס"ג (9 בספטמבר 2003), בשעה 11:00

העצמת רואות חשבון בישראל.

חברי הוועדה: גילה גמליאל – היו"ר

משה גפני

דוד כהן – מפקח פיקוח משני
חגית שני – עוזרת לסגן החשב הכללי ויו"ר ועדת מאגר רואי-החשבון
עו"ד רבקה שקד – ממונה על קידום ושילוב נשים בשירות המדינה
זוהר שר – סגן הממונה על רשות החברות הממשלתיות
עו"ד קרן גייר – הרשות לקידום מעמד האישה
טובה הילמן – רואת-חשבון
חנה כהן – רואת-חשבון
אורלי מלי – רואת-חשבון
טובה פשדצקי – רואת-חשבון
יהודית קריסטל – רואת-חשבון
רויטל שדה – רואת-חשבון
עו"ד הלית כהן – שדולת הנשים בישראל
חן גלעד – שדולת הנשים בישראל
שושנה גולדפינגר – רואת-חשבון
מרי חדייר – מנכ"לית הרשות לקידום מעמד האישה

הלית מגידו

אריאלה אהרון

שרון רפאלי


העצמת רואות חשבון בישראל

בוקר טוב. הנושא שלנו היום הוא קידום רואות החשבון בישראל. כולן קיבלו את מסמך הרקע שהוגש לוועדה בנושא?

לא.

המסמך מחולק עכשיו. הוא מציג את הנתונים: רשומים 12,666 בעלי רישיון בראיית-חשבון , מתוכם 2384 רואות-חשבון שהן כ- 23% מרואי-החשבון הרשומים בלשכה. יש לציין שרק כ- 7% מהן הן עצמאיות בתחום; כ- 88% הן שכירות בלשכות; 93% מהעצמאים בענף הם גברים, ואפשר להבין מכך שהסקטור העצמאי בענף גברי מאוד, ותפקידנו לבחון איך אפשר לסייע כדי להעצים את רואות-החשבון. מהנתונים שהתקבלו ממוסדות ההשכלה הגבוהה עולה כי יש עלייה מתמדת במספר הנשים שמסיימות את לימודי ראיית-חשבון, נכון להיום הוא נע בין 36% לבין 54%; כלומר כ- 40% מהנשים המסיימות את הלימודים הן נשים, והנתון הזה מאוד מעודד ומעיד על שיפור בעתיד. בישיבה נדון איך אפשר לסייע בחקיקה כדי לקדם את הנושא הזה.

ממה שאנחנו בחנו ובדקנו בעקבות הנתונים האלה, אין קדימות. יש מספר חוקים המעוגנים מכוח ההעדפה המתקנת ומבחינת הייצוג ההולם שלא באים לידי ביטוי בתחום ראיית-החשבון. ישבנו בישיבה מקדימה וניסינו לחשוב איך אפשר יהיה לסייע, ומה שהסתמן מבחינתנו הוא לבחון את עמדתו של החשב הכללי כאשר הוא מגיש את מאגר משרדי רואי-החשבון. הכוונה היא שתהיה חובה להכניס למאגר הזה גם משרד שעומדת בראשו אישה. זו תהיה דרישתנו לחשב הכללי ולשר האוצר שיאכוף את זה, כמובן.

אני רוצה להעביר את הסקירה המשפטית ליועצת המשפטית של הוועדה, עורכת-הדין הלית מגידו.

תודה. מספר חוקים רלוונטיים לדיון שלפנינו, רובם ודאי מוכרים לאנשים שיושבים סביב השולחן: חוק שיווי זכויות האישה שבסעיף 6 ג' רבא מדבר על מתן ביטוי הולם לייצוגן של נשים בגוף ציבורי ובוועדות המכרזים שלו והמינויים בנסיבות העניין בכל סוגי המשרות והדרגות; סעיף 5 א' רבא לחוק שירות המדינה – מינויים, שמדבר על מתן ביטוי הולם בנסיבות העניין לייצוגם של שני המינים, ובו כתוב שהממשלה צריכה לפעול לקידום ייצוג הולם בקרב העובדים בשירות; וסעיף 18 א' המפורסם לחוק החברות הממשלתיות.

אבל יותר מהכל, מה שיותר רלוונטי לנו היום הוא התיקון לחוק חובת המכרזים. לפי הסעיף החדש, כאשר מפורסם מכרז מכוח הוראות חוק חובת המכרזים, ויש שתי הצעות שהן הטובות ביותר וקיבלו את הניקוד המירבי, ואחת מן ההצעות היא של עסק שבעליו הוא אישה – כלומר, לאישה יש היכולת לכוון את הפעילות העסקית של אותו עסק – הרי שצריך לבחור את ההצעה הזו.

הבעיה הראשונה שהעלו בפנינו רואות-החשבון היא שהסעיף החדש אינו מיושם; כלומר, כאשר מוצעים מכרזים מכוח חוק חובת המכרזים לא מיושם הסעיף ולא נבחרות ההצעות של עסקים שבבעלות נשים חרף היותן הצעות טובות. בעיה נוספת שהועלתה הייתה לגבי מקרים שבהם לא הוצא מכרז של ממש מכח חוק חובת המכרזים, אלא מקרים שבהם יש פטור מחובת המכרזים, למשל במקרים מכח תקנה 5 לתקנות חובת המכרזים שקובעת שכאשר מבקשים לשכור שירותים של אדם שרוצים לקיים אתו יחסי אמון מיוחדים, כמו עורכי-דין או רואי-חשבון, הרי שאז אין חובת מכרז. במקרים כאלה – גם יפעת שחק ממרכז המחקר והמידע של הכנסת ביררה – ראינו איך המסלול הוא מסלול אלטרנטיבי; לא הולכים בדרך המלך של מכרז, אלא פונים אל החשב הכללי שיש לו מאגר של משרדים, והוא מציע אותם למשרד ששולף מתוכם את זה שהוא ישתמש בו. במקרים כאלה, תקנה 22 לתקנות חובת המכרזים קובעת כיצד ייבחר אותו משרד מתוך המאגר, ואמות המידה הן בין-היתר המחיר, איכות השירות המוצע, האמינות של המציע וכדומה. אבל בקריטריונים האלה, באמות המידה האלה אין שום התייחסות לנושא ההעדפה המתקנת, אין שום התייחסות לנושא הביטוי ההולם. כאן אנחנו נתקלים בבעיה אחרת: מחד-גיסא יש בעיה של יישום הסעיף החדש בחוק חובת המכרזים לגבי מקרים שבהם כן חל מכרז, ומאידך גיסא – אין שום התייחסות בתקנות חובת המכרזים לעידודן של נשים במקרים שבהם אין חובת קיום המכרז.

אני רוצה לפתוח את הנושא לדיון.

הציגה כאן היועצת המשפטית את הצד המשפטי, והשאלה שמתעוררת היא איך אנחנו מיישמים אותו, החוק קיים ולא מיושם. מעבר לשאלה איך הוא מיושם, אין לנו מידע ושקיפות. החשב הכללי בוחר, ואף אחד לא יודע איך הוא בוחר, וכיצד זה נעשה.

גם אין אפשרות. נכון להיום אין לו אפשרות מכיוון שבטופס שמגישים לא מצוין האם אישה עומדת בראש המשרד או לא---

שמות השותפים מצוינים, הוא מקבל את השמות של השותפים.

אם יורשה לי לקטוע, אני מנהלת את מאגר רואי-החשבון בחשב הכללי. כפי שנאמר פה, באמת אין לי אפשרות לדעת אם משרד רואי-חשבון מסוים מנוהל בידי אישה או לא---

אפשר לפתור את זה---

סליחה, אני מבקשת לקיים דיון תרבותי.

לא קשה לתת את האינפורמציה, ויחד עם השאלון להוסיף גם את השאלה הקטנה האם המשרד הוא בבעלות נשים. יותר מזה, במכרזים צריך לצרף את התצהיר, אבל לא מבקשים את זה, אף אחד לא מפנה את תשומת-הלב, וגם אם מפנים לא מתייחסים. זה לגבי חוק המכרזים ולגבי המאגר של החשב. השאלה היא מה לגבי השאר; משרדי הממשלה האחרים לא מודעים אפילו לקיום החוק. הם פירסמו בהוראות התק"מ הוראות לביצוע, וברגע שפורסם חוק המכרזים הוא פורסם, ובזה הם גמרו את תפקידם. פורסם חוק שמופיע בהוראות התק"מ ובזה שמו עליו את החותמת וסגרו את הנושא. אנחנו מבקשים לתת את המידע למשרדים השונים כדי שיידעו קודם-כל שזה קיים. בשלב השני, אנחנו רוצים לקבל את האינפורמציה איך זה מתבצע, ואחר-כך אפשר לראות את היישום שלו ותצאותיו, אבל עכשיו אנחנו נמצאים בשלבי טרום ביצוע.

רציתי לחזור שוב לשני חוקים נוספים: חוק 18 ב' של חוק הדירקטורים – הייתי רוצה לחזור אליו, גם אם זה יהיה אחרי סיבוב שמתייחס לחוק המכרזים; וחוק שירות המדינה של העדפת נשים בשירות המדינה. אחרי שנעשה את הסיבוב לגבי חוק חובת המכרזים נחזור שוב לזה.

את יכולה לפרט את כל הנושאים שאת רוצה.

סעיף 18 ב' של חוק החברות אומר שיהיה ייצוג הולם לנשים במינוי דירקטורים. אין פרסום של מינויים שמתפנים בדירקטורים בחברות הממשלתיות. אנחנו בוועדה ניסינו להגיע ולא הצלחנו לקבל מידע על מינויים שמתפנים, ובטח שלא להציע את המועמדות. גופים שונים מנסים לבדוק – ולא פעם זה הגיע לבג"צ – אבל כל הנושא הזה אינו שקוף, אין לנו מידע לגבי התפקידים, לא לגבי המינויים, ואנחנו אפילו לא יודעים מה המספרים נכון להיום. את זה אני מניחה שהסטטיסטיקה תוכל לשלוף, אבל אנחנו לא יודעים באמת מה קורה בפועל.

החוק השני הוא חוק שירותי המדינה, הוותיק ביותר מבין השלושה, ובו מדובר על שכירות בלבד. אני מבינה שאותו מכירים.

סעיף 18 הוא הראשון.

לא משנה, הוא נמצא כבר כמה שנים ומכירים אותו, אבל כמה מיישמים אותו? אנחנו נמצאים באותה נקודת מוצא – האם ניתן לעשות משהו, האם ניתן לקדם בנושא הזה משהו? השאלות האלה הן לאו-דווקא לרואות-חשבון, הן נכונות לכל העובדות בשירות המדינה.

אני מבקשת שנתמקד היום ברואות-החשבון, בסדר? זאת בעיה כללית, אנחנו ניקח זאת לתשומת-הלב ונראה איך אפשר יהיה לפרסם קודם, אבל זה לא נושא הדיון היום.

אני מצטרפת לדבריה של טובה. היינו רוצים לאפשר לרואות-החשבון לקבל את המידע על המשרות המתפנות, לאו דווקא לרואות-החשבון, אלא גם לרואי-החשבון. מתוכם, כמובן, יצטרכו לבחור בהתאם לכללי ההעדפה המתקנת, כמובן מבחינת חברות ממשלתיות ומשרות ציבוריות.

אני רוצה בהזדמנות הזאת להודות לך ולשי על שביקשתן להעלות את הנושא.

אני מודה לך.

מודים לך בשם כולן.

אני עורכת-הדין הלית כהן משדולת הנשים בישראל. אני יכולה להציע את העזרה של השדולה במקרים ספציפיים ובפניות לגופים ממשלתיים, שהשדולה עושה כל הזמן גם בנושא של ייצוג הולם בחברות ממשלתיות לדירקטוריות נשים ובכל סוגייה אחרת שקשורה ספציפית לרואות-חשבון בנושא של ייצוג הולם.

תודה. בבקשה, רבקה.

הסתכלתי עלייך במבט כזה משום שבתור לוחמת ותיקה בנושא הזה אני באמת מרגישה עייפות מסוימת מלהגיב, ואל תקבלו את זה כביקורת. אני בכל זאת אולי אנסה לחדד משהו. אין חולקים שהחוקים האלה לא מיושמים או לא מיושמים דיים, ואת שכחת להזכיר, טובה, את החוק המלכותי הכי חשוב, חוק שיווי זכויות האישה שמטפל בכל השירות הציבורי ולאו דווקא בשירות המדינה. אין חולק שהחוקים האלה אינם מיושמים דיים, אבל לגבי כל חוק יש בעייתיות ספציפית וגם יישום או אי-יישום של כל חוק כזה נמצא בשלב אחר.

לגבי הנושא של הדירקטורים, כולם יודעים ששיעור הנשים עלה פלאים מאז שהחוק הזה נחקק, ונשים מתמנות. החברות פה קובלות על דבר מאוד ספציפי, הן רוצות שלחברות מתוך התא שלהן תהיה נגישות ותהיה אינפורמציה ותהיה להן האפשרות להתמודד על הכבוד הזה להיות דירקטורית, כי היום הן נמצאות במצב שנמצאות בו הרבה נשים אחרות עם כישורים שמודרות וממודרות מהאינפורמציה הזאת. זאת בעיה אחת, אבל אי-אפשר לומר שהחוק אינו מיושם, כי הוא בהחלט מיושם ויש מנגנון שעובד.

את מתייחסת רק לדירקטורים?

רק לדירקטורים. לגבי המשרדים – אני קראתי מה שכתוב פה – זה בערך במצב שנמצא בעניין החשב הכללי, מצב ראשוני ובתולי. אין בכלל מודעות לכך שצריך לדרוש את מין המשרד, צריך לאסוף אינפורמציה על המתמודדים, צריך לדאוג שיהיו מועמדות נשים מקרב המועמדים שאתם מציעים; כי אם מעבירים שמות של חמישה משרדים, ואין מתוכם אף אישה אז גם אף פעם אי-אפשר לטעון למה לא קיבלתי, למה לא הפעילו את החוק. ברור שצריכות להיות מועמדות נשים וצריך לתת להן הזדמנות להתמודד וצריכה להיות לכן האינפורמציה, ומישהו במשרד שלכן צריך לקבל את התפקיד הזה. אין כרגע אפשרות כי זה לא חלק מתכנית העבודה שלך; צריך להכניס את זה לתכנית עבודה בחשב הכללי כפרוייקט, ואז די בקלות אפשר יהיה לעשות צעדים רלוונטיים. אחר-כך תהיה השאלה למה לא בחרו, האם נתנו עדיפות, את מי בחרו – שאלה לא פחות קשה – אבל לפחות, אתם, האוצר, כרשות החברות תעשו את מה שאתם חייבים לעשות. בשירות המדינה אנחנו נמצאים בשלב השני שבו יש מודעות ונותנים את ההוראות ופונים למשרדים, ויש מי שמטפל, ויש תכנית עבודה, דיווח ונתונים, אבל עדיין אי-אפשר להיכנס לשיקול דעתם של ועדות מכרזים שבוחרות או לא בוחרות רואת-חשבון כזאת או אחרת לתפקיד. יכול להיות שהכישורים שלה עודפים על כישוריו של הנבחר, ויכול גם שלא. גם קשה מאוד להיכנס לשיקול דעתו של מנכ"ל או של מנהל מסוים שבוחר למלא משרה מתפנה אפילו במסגרת מינוי בפועל בגבר כאשר באותה שעה יש אישה – ואני מדגישה – היא לא חייבת בשום פנים להיות רואת-חשבון, על-פי החוק, ואתן מהבחינה הזאת נמצאות בחברה טובה. אף על פי שיש כבר פסיקה של בית-המשפט העליון שמחייבת חיפוש אקטיבי של אישה, זאת אומרת לא די שאין מתמודדת, צריך לחפש אותה. בהמשך לפסיקה הזאת היועץ המשפטי לממשלה נתן כבר לפני כמעט שנה הוראות מאוד ברורות לכל היועצים המשפטיים של כל המשרדים לפעול בנושא הזה כשהוא שם את הדגש על חובת החיפוש האקטיבי.

מבחינת החיפוש האקטיבי, בעקבות הפנייה שלי לכל המשרדים בנוגע לייצוג הולם בדירקטוריונים ובמכרזים קיבלתי תשובה: "במכרז פנימי שהתבצע לא הגישה מועמדות אף אישה"; "---לא הגישה מועמדות אף אישה", ועוד תשובות דומות. ברצף של מכרזים נשים לא הגישו מועמדות. לכן הפסיקה בדבר חיפוש אקטיבי היא מאוד רלוונטית, ואותה אני מתכוונת להפיץ לכל משרדי הממשלה כי זאת בדיוק מהות הבעיה. מכיוון שגברים הם אלו שזוכים נשים כבר לא מגישות מועמדות, וחלקן גם לא מודעות לקיום המכרזים ולפינוי המשרות, ולמה צריך לבחור בך אם קורות החיים שלך לא נמצאים בכלל במאגר. זה לא קשור לדיון של היום.

בהתייעצות אצל היועץ המשפטי לממשלה אנחנו ביקשנו שאת ההנחיות שלו הוא יעביר לא רק ליועצים המשפטיים; כי הוא העביר הנחיה ליועץ המשפטי של כל משרד, ושם זה גם נשאר. הדברים האלה חייבים להיות חלק מתכנית עבודה ומאופרציה כללית של כל משרד בדרג הניהולי. לא אמרתי שום דבר על חוק שיווי זכויות האישה, על כל מה שקורה בשלטון המקומי – או יותר נכון לא קורה. בשלטון המקומי, בחברות הממשלתיות, בכל הגופים הציבוריים האחרים – שלפי מיטב ידיעתי לא קורה שם כמעט כלום חרף מאמצים נואשים שעושה הרשות – זה המצב, נכון להיום.

אני מהיחידה לפיקוח משקי במשרד האוצר. אנחנו הגוף שמוציא את הוראות התק"מ בנושא של המכרזים. אנחנו מקיימים קשרים עם כל ועדות המכרזים, ועד עכשיו לא שמענו אף תלונה של אף אישה שעומדת בראש חברה שניגשה למכרז ומישהו שמט אותה או לא בחר בה מסיבה כלשהי. לו היו פונים היינו יכולים לבדוק את זה ולעמוד על קיום הסכנה.

כפי שציינתי קודם, רובן לא מגישות מועמדות.

אז זה סיפור אחר.

גם לא יודעים מי ומה---

כן, בסדר, זו כבר בעיה אחרת שצריך לפתור.

רובם מגישים אחרי שיודעים, כשיש מידע מי התקבל.

אפשר לדעת גם מי התקבל, מותר לעיין במסמכי המכרז. היום הכל כמעט פתוח, הכל אפשר לבדוק, שום דבר לא חסוי.

באינטרנט?

לא. צריך לפנות לאותו משרד או באמצעותנו ולבקש לקבל נתונים.

ברשותך, אני רוצה להעיר למשפטנית של הוועדה, תקנה 5 – לא פטור מוחלט, עם כל הכבוד. שם התקנה 5 ג' מחייבת בדיקת מספר הצעות שבאות בחשבון. לתשומת-לבך, כי זה כאילו התקנות חסמו מישהו – אין חסימה כזאת.

סליחה, לא נאמרו כאן.

שמעתי ממנה שתקנה 5 היא פטור ממכרז.

אנחנו כאן כדי להציף את הבעיה. אין מה לעשות בפני עובדות. עובדתית המצב הוא לא טוב היום. יש בעיה בייצוגן של הנשים גם במכרזים וגם מבחינת הנשים העצמאיות. המכרזים יכולים לתת רקורד לא מבוטל לאותם משרדים שעומדות נשים בראשם כדי להתפתח ולהתקדם, לפתוח אופציות למכרזים נוספים, להתרחב ולהעצים. היום מונעים את זה מהן בדרכים מסוימות. צריך לבחון ממה זה נובע. ככל שיהיו יותר משרדים שיעמדו בראשם נשים זה יהפוך לעניין שבשגרה, ולא נצטרך לדון על זה פה בוועדה. כיום, לצערנו, מדובר בסך-הכל בשיעור קטן מאוד, מדובר בנישה שעדיין חובקת את העולם הגברי. אנחנו נשים שפורצות דרך ורוצות גם לפתוח דלת בסוגייה הזאת, קל וחומר בעקבות הממצאים שמציגים לנו. היום שיעור הנשים שמסיימות את לימודי ראיית חשבון גדל, 40%, כך שזה יהיה צורך מתבקש גם בעתיד, ואנחנו כאן לא כדי ליצור מצב שנצטרך להגיע לבג"צים. אנחנו רוצים להגיע לכאן כדי להעביר את הדברים שצריך מבחינה חקיקתית כדי שהדלתות האלה תיפתחנה. ממך, מניסיונך והידע שלך אנחנו מצפות לשמוע איך אתה רואה לנכון לקדם. הנושא הוצג חד-משמעית כ"קידום רואות-החשבון", ואני רוצה לשמוע גם ממך. אנשים מעלים מהי דעתם, ואנחנו נשמח לשמוע מהי דעתך ואיך אתה רואה את הפתרונות.

דבר ראשון זה לא מהיום למחר. אני שמח לשמוע שיש יותר רואות-חשבון שמגיעות לסקטור הזה. ככל שתהיינה יותר נשים שיעמדו בראש משרדים הן ייכנסו אוטומטית למאגר ולסבב המחזורים. יש 300 משרדי רואי-חשבון במאגר, מתוכם מספר המשרדים שבראשם עומדות נשים הוא קטן מאוד. לכן, עד שלא יהיו הרבה הסיכוי שלהן להיכנס לסבב הוא קטן, אלא אם מישהו יגיד שלמרות הסבב בכל קבוצת רואי-החשבון שאנחנו שולחים למשרדים לצורך קיום בחירה חייבת להיות אישה. עד שלא תתקבל החלטה כזאת, אי-אפשר יהיה לקדם את זה. אם תצליחו לקדם רעיון כזה, בבקשה.

נכון. בהסתמך על החוק.

צריך לקחת בחשבון; נניח, משרד רואה-חשבון שבראשו עומדת אישה עם כל התנאים המפורטים בחוק הזה, משרד צריך לבחור בתנאי שהיא ועוד מישהו עומדים באותה רמה, כולל ניסיון, כולל ידע.

ודאי, זה נכון, לא אומרים אחרת!

לכן אני אומר שהפתרון הוא טוב, אבל צריך לקחת בחשבון שזה ייקח זמן, זה בתהליך בנייה.

מעולם לא הייתה דרישה לתת קדימות משום שאני אישה. הטענה היא שהנשים מצוינות ולא חוששות מהתמודדויות. הבעיה עד היום הייתה – חלק קוראים לזה 'תקרת זכוכית', 'קיר ברזל' – שהדברים לא נפתחו בפניהם כדי לעמוד באותה נקודה של התמודדות. אם מלכתחילה החשב לא מעביר את אחד המשרדים שבראשם עומדת אישה אז בוודאי היא לא במשחק, ואז אין לה שום אפשרות להתמודד עם הגופים שמולה. אותו דבר כאן. דרישתנו הראשונית היא שהמשרדים שבראשם עומדת אישה יהיו בתוך אותה קבוצה שהחשב הכללי מעביר לרשימה; ואז באותו משרד שמתמודד יהיו גם נשים. הדרישה הזו לגיטימית לחלוטין, ואני לא יודעת איך היא נעשתה עד היום; עצוב לי לשמוע שאנחנו צריכים לחייב כדי שזה יהיה, הייתי מצפה שזו תהיה מדיניות ברורה הנסמכת על החוק שדורש תמיד העדפה מתקנת, ולא צריך לחייב את זה. אני אישית אוציא קודם-כל דרישה הנסמכת על החוק, ואם לא יותירו בפנינו שום אופציות אז כן נחייב חקיקה, וזה יהיה חבל מאוד.

נכון לאתמול רשומים במאגר 339 משרדים שזה חובק בערך 1200 רואי-חשבון, הרבה פחות ממספר בעלי הרישיון, כפי שאנחנו רואים פה על-פי הנתונים.

יש הרבה שכירים.

אני רק רוצה להסביר איך טכנית עובד המאגר, אולי זה קצת יקל עלינו בתהליך קבלת ההחלטות. המאגר הוקם בשנת 98' במסגרת דרישות תקנה 5 ג' א' לחוק חובת המכרזים בדבר קיום סבב מחזורי הוגן, והעיקרון הבסיסי שעליו מושתת מאגר רואי-החשבון הוא מתן הזדמנות גם למשרדי רואי-חשבון קטנים שרק עכשיו נכנסו לשוק, להיכנס גם לעבודות במשרדי ממשלה ולבצע עבודות ביקורות. כרגע, כאשר משרד ממשלתי מסוים פונה אליי בבקשה להוצאת רשימת רואי-חשבון אני מחויבת להוציא רשימה של לפחות חמישה, אלא אם כן המשרד מבקש ממני יותר, ויש לי רואי-חשבון שעומדים בדרישות. הסיווג של רואי-החשבון במאגר נעשה לפי התמחות מקצועית: ביקורת, ביקורת פנים, ביקורת חקירתית וגם התמחות בארגונים, כמו עמותות המנכ"רים, גופים ממשלתיים, בנקים וכו'. מלבד זאת, משרדים מסווגים אצלי ב- 4 רמות מ- 1 עד 4 ; רמה 4 היא הרמה הגבוהה ביותר ורמה 1 היא הנמוכה ביותר, אבל זה לא מעיד בהכרח על איכות משרד, אלא על גודל משרד, ניסיון עבודה, מספר שותפים ומספר שנים כמשרד עצמאי. לשם ההמחשה – בלי העדפה למשרד כלשהו – ברמה 4 מדורגים משרדים, כמו: זיו-הפט, סומך-חייקין. אלה השמות שעולים לי עכשיו.

זה בדיוק הסיפור של מה שימנע ממשרדי נשים להיכנס. את זה גם צריך לשנות.

זו תקרת זכוכית מעולה.

אם אני עבדתי אצל הפט וריכזתי תיק מסוים בחיים אני לא אוכל לקבל את התיק הזה כעצמאית.

סליחה, חשוב לשמוע אותה ואת הסקירה, ואז נסיק את המסקנות הרלוונטיות. את יכולה לפרט יותר את הנקודה הזאת, בבקשה? כלומר, כשהחשב מעביר משרדים, מהם הקריטריונים שלו?

כשמשרד ממשלתי מסוים פונה אליי בדרישה להוצאת רשימה של רואי-חשבון ממאגר רואי-החשבון הוא מבהיר בפניי קריטריונים. לדוגמה, הוא רוצה משרד שמתמחה בביקורת חקירתית בהתמחות בגופי ממשלה. אני מעלה את הדרישה הזאת בפני המאגר, והמאגר שולף לי אקראית---

המאגר ממוחשב.

המאגר ממוחשב, והוא שולף על-פי כללים של סבב מחזורי הוגן רשימה של חמישה רואי-חשבון שעונים על הקריטריונים האלה. הקריטריונים הם: התמחות מקצועית, כמו ביקורת פנים, ביקורת חקירתית, ויש עוד כמה דרגות; והתמחות ארגונית – האם הוא מתמחה בעמותות או מנכ"רים, האם הוא מתמחה בגופים ממשלתיים, בנקים, חברות ביטוח, גופים מסחריים. כלומר, מהבחינה הזאת אני כפופה לדרישות המשרד כפי שהוא מגדיר את העבודה ואיך הוא רואה אותה. חוץ מזה, אני יכולה לקבוע את רמת המשרד שנקבעת אוטומטית במערכת הממוחשבת כשהמשרד נרשם אצלי במאגר. יש לנו מערכת של שקלולים, של כל מיני קריטריונים שקבעה המערכת, כמו מספר רואי-החשבון, מספר סניפים, כמה מחלקות מקצועיות יש לאותו משרד, כמה רואי-חשבון יש בכל מחלקה מקצועית, כמה שותפים בכירים יש, מה הוותק של רואה-החשבון הבכיר ביותר במשרד. המערכת משקללת את כל הנתונים האלה וקובעת לכל משרד קוד רמה מסוים. אני לא רוצה להגיד ציון, כי זה לא מעיד על איכות העבודה. כפי שאמרתי הוא נע בין 1 עד 4; מרבית המשרדים במאגר שלנו מסווגים היום 2 ו- 3. המערכת בנויה כך שכאשר אני מציבה לה דרישה, ואני רוצה שהמשרד יהיה ברמה 2, אם היא לא מוצאת רשימה של חמישה רואי-חשבון ברמה 2 היא אוטומטית עולה ל- 3 ול-4 שמתמחים בהתמחות המקצועית והארגונית שקבעתי. אם אנחנו נוסיף סיווג שמחייב להכניס לרשימה משרד בבעלות נשים זה לא אומר בהכרח שייצאו נשים, משום שיכול להיות שבמשרד שבו יש נשים אינו בעל ההתמחות הספציפית הנדרשת.

אבל זו כבר התקדמות.

אבל כרגע אין אצלי הסיווג הזה.

תוסיפי פרמטר.

יש לך עוד משהו להוסיף?

לא.

בקשר לחוק המכרזים אני רוצה לציין שכחצי שנה מיום חקיקתו אנחנו מנסים ליצור קשר עם הממונה על המכרזים באוצר, והוא לא נענה לפניותינו להיפגש. זה ממש מצער כי הוא הוציא תקנות, ולא מיישמים את החוק הזה. בעקבות פנייה שהתקבלה ברשות לקידום מעמד האישה על מועמדות למבקרות חוץ ברשויות המקומיות פנינו למנכ"ל משרד הפנים, מר מרדכי מרדכי וביקשנו שיישם את חוק המכרזים בנושא של מבקרות חוץ ברשויות המקומיות, והתשובה הייתה התחמקויות שונות בטענה שגברים רושמים את נשותיהם, וזה סתם כיסוי, ואין דרך לוודא באמת שהמשרד בבעלות אישה; ומצער לשמוע שמוצאים תירוצים שונים כדי לא ליישם את החוק.

אין כזה דבר! לכל רואה-חשבון יש אישה רואת חשבון?

אין כזה דבר! זה הרעיון בדיוק. אין לי שום בעיה שהמשרדים הגדולים יצרפו לבעלות עוד אישה רואת-חשבון. אני כבר השגתי את המטרה שאני רוצה, לזה אני מתכוונת. אם זה יהפוך לחלק מהקריטריונים באופן טבעי אנשים ירצו שתצטרפנה אליהם נשים, ובכך עשינו את מלאכתנו, וזו המטרה.

דבר אחרון להוסיף בנושא ועדות האיתור, רציתי לציין שהתקבל במשרד מכתב של מזכיר הממשלה, מר ישראל מימון מסוף השבוע האחרון בעקבות מכתב של השדולה על הוועדות של הפנסיות. הוא באמת קורא לכל משרדי הממשלה ולמנכ"לים להיות מודעים לחוק ולקיים ועדות איתור וחיפוש; ואנחנו באמת מקווים שהמכתב הזה יישא פרי.

תודה רבה.

מנכ"ל משרד הפנים החדש, גדעון בר-לב הוא רואה-חשבון, אז קודם כל יש לנו עם מי לדבר, מישהו שמבין בנושא, וזה לא יהיה אותו סגנון שקיבלת קודם. הוא מכיר מספיק רואי-חשבון, הוא בטח לא יגיד לך שהבעלים ישימו את הנשים, ומשפטים אינטליגנטיים כאלה. אני מדברת אישית כי אני ספגתי את זה הרבה כמי שנשואה לרואה-חשבון.

אבל אני לא חושבת שיש הרבה רואות-חשבון שלא עובדות---

הבעיה היא אחרת. את תראי את זה במספר המשרדים; אין הרבה משרדים בבעלות רואות-חשבון, אבל כשזה יהפוך לקריטריון וגורם מקדם תראו שהמשרדים הקטנים יקדמו את רואות-החשבון בתוכן, וגם אם יהיה מישהו שיעשה את זה באופן מלאכותי, אם יצא מזה משהו לטובה אני חושבת שדיינו בעניין הזה. יותר מזה, היום גם הרשות לניירות ערך מתכוונת לדרוש מכל החברות הציבוריות לקבל פירוט על הכישורים של הדירקטורים ולדרוש שיהיה מספר מסוים של דירקטורים בעלי כישורים פיננסיים, ואין חולק שלרואות-החשבון יש אותם כישורים פיננסיים. כך שבאיזשהו מקום הרשות נותנת לנו את הבסיס לדרוש שיקודמו רואות-חשבון בתפקידים של דירקטורים.

הזכירו פה את עניין הבעלים והנשים. יש חקיקת מיסוי שנוגעת לנשים, ועד היום הוועדה לא קמה בצעקה נגדה. בכל הרפורמות ראינו שנושאים שיש להם לובי חברתי חזק, כמו קרן השתלמות או נקודות זיכוי ואזורי ספר, קודמו והוצאו מהתיקון, וכל החקיקות אנטי-נשיות נשארו בפנים כי אף-אחד לא קם וצעק בשם הנשים. אני מדברת למשל, על נושא של חישוב מאוחד וחישוב נפרד שוועדת הכלכלה הריצה אותו בלי התערבות של הוועדה למעמד האישה בקדנציה הקודמת שלה; הייתה נקודת זיכוי לאישה ולקחו אותה---

את מדברת על תקופות היסטוריות.

חצי נקודת זיכוי זה חוק שלי שעבר, ואת זה לא הורידו.

קודם לכן הייתה נקודה, והפשרה הייתה להפחית לחצי. אבל הנושא של חישוב נפרד-חישוב מאוחד, דחו אותו.

אני מאוד מצטערת. אני רוצה להתמקד בדיון היום, ואני אשמח לקבל כל רעיון לדיונים בישיבות. אנחנו לא נצא מכאן היום אם נדבר על כל מעמד הנשים.

אני מציעה שברגע שיוצאים כל הקריטריונים המקצועיים במאגר, כמו התמחות מקצועית וקריטריון של ארגון – זאת אומרת, צריך מישהו ספציפי בנושא של עמותו או מנכ"רים – ייצא קריטריון נוסף שהוא קריטריון של אישה, ואז תהיה עדיפות אף על פי שאותה אישה אינה בעלת משרד גדול. אחרת לא נצא מזה, ולא נקדם נשים. לא בעיה לתכנת את העניין ולהכניס את זה כקריטריון נוסף, ואולי אפשר יהיה להפעיל בו שיקול דעת ולהתערב בנושא.

אנחנו יכולים לחוקק את החוקים מהיום עד מחר; עוד חוק למכרזים ועוד סעיף 6 ג' שהוא סעיף-אבא שלנו של ייצוג הולם. אבל כל עוד לא יקום גוף שיבדוק את כל החוקים האלה כל שנה בדיווח שנתי, ביישום כל שנה ובביצוע; התחלנו היום את הוועדה, מה היה הדבר שהריץ את כולנו? זה שישבת ואמרת, "תראו כמה מעט נשים יש שהן עצמאיות לעומת הגברים" – לא יעזור, מספרים מדברים. אם נקים ועדה שתהיה אחראית על הביצוע של החוקים, שתגיד למשרד: "הוצגו בפניך מספר מכרזים, מתוכם כך וכך נשים, בחרת רק את זה ואת זה". לא יעזור, מספרים מדברים בעד עצמם, ורק אם הוועדה הזו – ואת שעומדת בראשה – תשב עם אותם ראשי משרדים ותראי להם את הממצאים, רק זה יקדם את הנושא, וכל החוקים האלה שאין להם שיניים, ואין להם בכלל שום פן ביצועי, ואנחנו יכולים לראות במשך השנים האחרונות שהתקדמנו בחקיקה, ולא התקדמנו בביצוע; מאוד התקדמנו בדיבורים ובהקמת ועדות, ולא התקדמנו בשום דבר אחר. אני מצטערת, במצב קידום האישה לא חל שום שיפור. אני יכולה לומר לכם גם מנסיוני כמנכ"לית של עמותת נשים, אנחנו בהרצליה הקמנו עמותה והעמדנו בפני כל המועמדים לראשות העיר תנאי סף שיהיו נשים בראש הרשימה. דעו לכם שזה עבד, בהרצליה הולכים זוגות-זוגות. מה לעשות, זה עובד. כשמגיעים תנאי סף ואומרים שאנשים לא יבחרו בהם אם הם לא יעמידו נשים בראש הרשימה, זה יעזור. אותו דבר פה, צריכים לומר: "לא בחרתם נשים?" אנחנו מצפים מכם שלקראת שנה הבאה תעלו ויהיו 20% נשים – לא לקפוץ מיד ל- 50%, אבל כל פעם להעלות את השיעורים באופן סביר. זו דעתי על דרך קידום הדברים.

אני רואת-חשבון, ואני גם יועצת ראש-העיר בני-ברק למעמד האישה. עבדתי הרבה שנים גם במשרדי רואי-חשבון גדולים, כמו בבלי-מילנר ואחרים, אז אני יכולה לספר גם מה שקורה שם, וגם הייתי עצמאית, אז יש לי ניסיון מכל הכיוונים.

יישר כוח!

אני רוצה להתייחס לחוק החברות בקשר למינוי דירקטורים. יש לנו חוק מצוין, אבל גם מנגנון אכיפה ובקרה מצוין, וזה הולך עוד שלב אחד הלאה כי זה נותן חסם בדרך. לפני מינוי של דירקטורים של חברות ממשלתיות כל מינוי בכל חברה ממשלתית צריך לעבור בוועדה. הוועדה בודקת את הכישורים, את הטפסים, ובנוסף לזה היא גם בודקת האם אנחנו ממלאים אחר תנאי החוק שמחייב – כפי שאתם אולי יודעים – מינוי דירקטורים מאותו מין שהוא כרגע במיעוט בדירקטוריון. כשגברת רבקה שקד אמרה ששם אכן החוק מבוצע, אחת הסיבות שהוא מבוצע זה לא משום שעושים נו-נו-נו, לא משום שכתוב בחוק, אלא משום שיש ועדה שלא תאשר במקרים רבים גבר ותלחץ על חיפוש אישה. יש ועדה בראשות שופט שזה מנגנון בקרה מצוין, ושם אנחנו באמת מגיעים לשיעורי מינויים שהם מעל ומעבר למה שיש בכל מקום אחר. אני חושבת גם על ועדות מכרזים וגם לגבי מינויים בכל הסקטור הציבורי – ואני רוצה להרחיב את זה מכיוון שאני עובדת בעירייה מעבר לסקטור הממשלתי לכל הסקטור הציבורי – ולהכניס לתוך המנגנונים של אישור המינויים ולתוך המינויים של ועדות המכרזים, ועדה שצריכה לאשר את המינוי, והיא תבדוק לפני אישור המינוי ולפני שהחלטות המכרזים יוצאים לפועל.

פרקטית זה בלתי-אפשרי.

משפטית זה לא בא בחשבון.

בלתי-אפשרי.

עובדה ששם עשו את זה.

אין שיקול דעת על שיקול דעת.

אבל אני מסכימה שצריך להכניס קריטריון של אישה בכל מכרז, כולל ברשות המוניציפלית.

אני חושבת שזה שווה בדיקה, אבל אם אי-אפשר לעצור, אפשר לשים משקיף. כלומר, לעשות דברים בשלבים ראשונים של התהליך כי לבוא בסוף התהליך זה סיפור קשה.

אפשר לדרוש את זה ממבקרי העיריות. את זה עשינו באמת, המבקרים יהיו חייבים להוציא בדו"ח שלהם---

הם לא עשו את זה.

זה מה שדרשתי מהם.

דרשת ממבקרי העיריות?

לא בעיריות, בממשלתי. דרשתי מכל מבקרי המשרדים להוציא בדו"חות שלהם פירוט על ייצוג הולם לנשים.

בדו"ח הבא שלי זה כבר יהיה כי אני כבר סיימתי לעשות עבודה כזאת כשהצגתי אותה גם בוועדה שלכם.

במשרדים הגדולים נשים נמצאות בתפקידים מאוד בכירים, הן מרכזות את התיקים הכי גדולים, אחראיות, עובדות יום ולילה, משקיעות את הנשמה. כשבאים לדבר על שותפות אין על מה לדבר! המערכת מאוד שמרנית, מאוד קונסרבטיבית, משהו כמו בצבא או בבורסה לניירות ערך ששם, למשל, אישה בכלל לא יכולה להיות חברה. הבעלות על המשרדים הגדולים הוא בעצם מועדון גברים סגור, ולחצים בכיוון הזה בהחלט יועילו כי הנשים הן שם, והן עובדות קשה, רק לא נותנים להן להיות שותפות.

לטעמי, בקריטריונים, כפי שהציעה יפעת יש מקום להכניס לא רק משרדים בבעלות אישה, אלא גם לשותפות אישה.

אבל בשיעורים סבירים. הם נותנים אחוז ורבע לאישה.

דבר שני שרציתי להעיר על הטיית המאגר לכיוון המשרדים הגדולים ולא לכיוון של ההתמחות, כשעשיתי את המעבר מעבודה במשרד גדול שבו ריכזתי תיקים גדולים גם של משרדי ממשלה, ורציתי לקבל את אותם תיקים או סוגים דומים של עבודה כעצמאית נתקלתי במחסום של גודל משרד, והבנתי שזה קריטריון מאוד מרכזי. המוסד לביטוח לאומי שבזמנו עשיתי בעבורו את העבודה היה צריך להפעיל לחצים אדירים על המערכת לשלוף אותי לא לפי הקריטריונים. כך המערכת עובדת; יש שליפות לפי קריטריונים קשים מאוד ובנויים בעיקר על נושא של גודל שמרכז את גזירת הקופונים בידי גברים, בעלי המשרדים הגדולים; והנשים שעובדות אצלם מבצעות בפועל את העבודה במשכורת. זה מונע מנשים לקבל את העבודה ישירות.

למה גודל המשרד הוא קריטריון?

היקף השירות שהמשרד דורש.

היקף השירות שהמשרד מבקש מאתנו. סטטיסטית, בשנה האחרונה שאני מנהלת את המאגר מספר הפעמים שהצבתי דרישה מפורשת שהמשרד שייצא הוא משרד בדרגה 4 זה אולי ביחס של 1:20 עבודות. עיקר הדרישה למשרדי ממשלה היא למשרדים בדרגה 2-3, ולו מהסיבה שהם יודעים שאם הם יקבלו משרד בדרגה 4 הם יקבלו בדרך-כלל את המתמחים. משרדים ממשלתיים מעדיפים לעבוד עם משרדים שמדורגים אצלי בדרגה 2 או 3, כי הם יודעים שהם יקבלו עבודה טובה יותר.

אם זה היה נכון זה היה בסדר.

אנחנו אומרים לך משהו לא נכון?

אלה נתונים סטטיסטיים.

זאת-אומרת, גודל המשרד לא קובע.

אני לא רוצה להיכנס לפרטים עצמם, אבל אין ספק מהנתונים שמונחים פה מדובר על אפליה ברורה. יכול להיות שהאפליה נובעת מסיבות אובייקטיביות, יכול להיות מסיבות סובייקטיביות, אבל אני אגיד לך מה הוועדה צריכה לעשות, לפי דעתי. תפקיד הממשלה הוא לבצע את החוק, והממשלה לא מבצעת את החוק; היה ראש-ממשלה בישראל שאמר פעם: "הכל נבחן במבחן התוצאה". במבחן התוצאה המציאות היא שהממשלה לא מעדיפה נשים רואות-חשבון. יש מקצועות שאפשר להגיד שהם מתאימים יותר לגברים מאשר לנשים, ראיית-חשבון הוא מקצוע שמתאים דווקא יותר לנשים מאשר לגברים. אני יודע לפחות במגזר החרדי שהנשים החרדיות הן ברמה יותר גבוהה מהגברים. אין סיבה נראית לעין למה באמת משרדי הממשלה לא מעדיפים רואות-חשבון; לא מבחינת המציאות של משרד גדול, שאין צורך במשרד גדול, והן מבחינת המקצוע עצמו. למה לא מעדיפים רואות-חשבון? איזו סיבה יש בעולם?

הוועדה הזאת היא ועדה פרלמנטרית שתפקידה גם לפקח על עבודת הממשלה. כאשר מוצאים דבר כזה צריך להביא את הממשלה לכאן, ולהתחיל לנתח מכרזים; זאת-אומרת, לקחת מדגם של כמה מכרזים שהתמודדו בו רואי-חשבון גברים ונשים, ולבדוק מי זכה ולמה. לא לעשות הנחה לאף אחד: לא לשר, לא למנכ"ל, לא לפקיד שממונה על זה. פשוט לקרוא להם, לקחת לפני זה את המדגם שבו זכו גברים, ונשים – לא, ולראות למה זה קרה. לפי דעתי, נגיע לנתונים מדהימים, המציאות תהיה מאוד ברורה – אולי אתבדה, אבל אני מעריך שלא.

התוצאה היא שאישה לא מעזה לעמוד בראש משרד של רואי-חשבון, או שלפחות השותפים לא יתנו לה. מכיוון שם משרדי הממשלה נותנים את העבודה לגברים לא כדאי להעמיד אישה בראש המשרד, מכיוון שבסופו של דבר מדובר במשרד כלכלי. זה גלגל חוזר; עצם העובדה שהממשלה לא מיישמת את החוק התוצאה היא בלתי-נמנעת – רק 7% תהיינה רואות-חשבון עצמאיות, ואולי זה יילך ויקטן כי גם לאותם 7% זה לא ישתלם.

לכן ההצעה שלי היא לקחת מדגם של מכרזים. אני מתאר לעצמי שבין הנוכחות כאן יידעו לתת אינפורמציה באילו מכרזים גדולים או בינוניים – אני לא מדבר על מכרזים קטנים – זכו גברים ולא נשים אף על פי שהן השתתפו במכרז ועומדות באותם התנאים. איך קורה דבר כזה? מדוע התוצאה היא כזאת? אז להביא את השר, את המנכ"ל, את הפקיד הממונה ולתת לעניין הזה תקשורת מתאימה. ככל שאת תתמידי במעקב אחר זה , כי התפקיד של ועדה פרלמרנטרית הוא לפקח על עבודת הממשלה---

ברשותך, אני בדרך-כלל לא רגילה לקטוע, אבל חבל שלא היית בתחילת הישיבה.

אני מתנצל.

בתחילת הישיבה הבהרנו את מהות הבעיה. הבעיה היא פחות בבחירת נשים במכרזים, הבעיה הגדולה יותר היא שמרבית הסוגיות הקשורות למערך ראיית-החשבון, לאו דווקא מצריכות מכרז, מה שנדון הוא האופציות מתוך המאגר ששליפתן ממוחשבת, לפי קריטריונים.

כמה רואות-חשבון יש בו?

אין סיווג לנשים, הם לא יודעים. אתה מדבר על מצב נורמלי שאמור להיות, ואני מעריכה את דבריך כי צריך להיות ברור מאליו---

את מדברת על עברה פלילית.

זו לא עברה פלילית.

למה?

הסבירה את זה קודם היועצת המשפטית של הוועדה. יש פה לקונה מאוד ברורה. אני שמחה לשמוע אותך כי אתה מדבר על דבר שנשמע כל-כך טריוויאלי; כולם יוצאים מנקודת הנחה שזה ברור שזה מה שהיה צריך להיות, ולקחת צעד אחד קדימה שאפילו אליו לא הגענו.

חברת-הכנסת גמליאל, למה זו לא עברה פלילית?

היועצת המשפטית תסביר לך.

החוק קובע---

אנחנו לא ניכנס לזה שוב, חבר-הכנסת גפני, פשוט דנו בזה בתחילת הישיבה.

ומה החלטת שאת עושה?

נשמע עוד כמה דוברים ונסכם את הישיבה.

רציתי רק להשלים את הנתון לגבי סעיף 18 ב' שאמור לתת את הפתרון למינוי נשים לדירקטוריות. לפני שהתחילו לעבוד עם הסעיף הזה היו 59 נשים לעומת 800 גברים באוכלוסיה של הדירקטורים בחברות הממשלתיות. היום יש 232 נשים ואוכלוסיה כללית של 670 דירקטורים, כלומר 35%.

במגמת עלייה.

כן. אין שום ספק שהיה בכך הישג ראוי לציון.

תודה. מרי, בבקשה.

אני רוצה להמשיך את דבריו, באמת יש לנו כאן גידול משמעותי של נשים בתפקידים בכירים בדירקטוריונים. הוא נובע מהרכב ועדת רביבי, יושב-ראש הוועדה. אם אנחנו רוצות כנשים להרחיב את מעגל שילוב הנשים בעמדות בכירות – אנחנו שוכחות את השלטון המקומי. יש בשלטון המקומי חברות עירוניות, ויש כל-כך הרבה רשויות, יש 264, תכפילו את זה פי כמה ותראו שיש הרבה מקום לשלב נשים. אבל מה שחסר שם זה אותו הרכב. אנחנו ניסינו לגרום לשלטון המקומי להפעיל דגם של ועדת רביבי, והבנו שזה בלתי אפשרי כי השלטון המקומי הוא עמותה, ולכן הוא לא יכול לחייב כל רשות מקומית. מתברר שהדבר היחיד שאפשר לעשות הוא לחייב כל רשות מקומית שכאשרהן ממנים דירקטוריונים בחברות עירוניות וכלכליות – אני לא יודעת בדיוק איך, אני לא מומחית בנושא---

מה פירוש, איך? משרד הפנים.

לא, משרד הפנים לא מחייב אותם.

מרי, דיברנו על זה בתחילת הישיבה, אני מאוד מבקשת להתמקד.

אני מתמקדת בדיוק בנושא, אני אומרת שאפשר להרחיב את מעגל שילוב הנשים רואות-החשבון בכל אותם הדירקטוריונים של חברות עירוניות וכלכליות. אפשר לעשות את זה, צריך לחייב כל רשות מקומית תוקם מעין ועדת רביבי ברשות שופט זה או אחר כדי לשלב נשים בתפקידים אלה.

לגבי הטענות שהועלו כאן על רשות החברות שבחומרים שלהם אין שקיפות לגבי מקומות פנויים, זה לא נכון. החומרים האלה מגיעים אלינו. אני יודעת כי הן חברותיי והגיעו אליי, ישבו אצלי, יש שקיפות מלאה, מי שרוצה לדעת איפה מתפנה ומה מתפנה. אני מזמינה אותן לפנות לרשות, כל אחת יודעת. העבודה הזאת נעשית, ויש שקיפות.

לגבי סעיף 6 א' לחוק שיווי זכויות האישה שמדבר על כל הסעיפים של העדפה מתקנת, אנחנו בתקופת כהונתה של יעל דיין הפנינו את זה לרשות להקים מנגנון שינסה ליישם את הסעיפים הרלוונטיים. לתקן את זה אחרי שיש כבר מנגנון. יש לנו רק בעיה שאנחנו לא יכולים להפעיל שום סנקציות מבחינת החוק של הרשות, אבל אנחנו כל פעם לוקחים נתח זה או אחר שהחוק מחייב אותם לשירות המדינה, חברות ממשלתיות, והן מנסות לבדוק איך אפשר ליישם את הסעיפים האלה.

דיברו הרבה על המאגר בחשב הכללי, אבל יש מאגר דומה, לפי הבנתי, ברשות החברות ולא קיבלנו התייחסות מסגן מנהל הרשות.

גם ברשם העמותות וגם במשרד הפנים.

דרך אגב, יש גם הרבה מסלולים עוקפי מאגר. באוצר הם עובדים בלי המאגר, אלא ישירות מול מי שדופק על הדלת.

אני מוכן להתייחס לזה. יש ועדה למינוי רכש ברשות החברות. כלומר, בשנה האחרונה דווקא אין בגלל פקיעת תוקפם של המינויים, והם לא חודשו, אבל אמורה להיות, ואני מקווה שבקרוב תהיה. הוועדה הזאת ממליצה על מספר משרדי רואי-חשבון שמביניהם היא ממנה רואה-חשבון אחד לחברה ממשלתית שיש צורך למנות בה רואה-חשבון. בין הקריטריונים אין קריטריון מגדרי. יש לנו – בדומה לחשב הכללי – מאגר משרדים של רואי-חשבון שיש בו כל מיני פרמטרים של גודל המשרד, שותפים, התמחויות, ניסיון, כל מיני דברים מן הסוג הזה. אין שם שום פרמטר מגדרי.

ההיבט המגדרי הוא חשוב.

זה לא רק המאגרים, זה המשרדים בכלל. יש משרדים שפונים אישית.

תודה לכולם. הדרישות שלנו מהוועדה שייצאו לכל הגורמים הקשורים לעניין יהיו גם מבחינת יישום פסיקת בג"צ על החיפוש האקטיבי במכרזים שדיברנו עליהם גם בהיבט הזה שלא הגישו נשים; דרישה לשינוי קריטריונים של המאגרים והכנסת אמת-מידה של נשים. כאן נבחן לא רק משרדים שבראשותם עומדת אישה, אלא גם שותפות במשרדים שבהם נשים הן שותפות במשרדי רואי-חשבון; וכמובן, את המעקב אחר יישום הסעיף החדש בחוק חובת המכרזים במקומות שבהם כן מתקיימים מכרזים בעניין הזה.

אני רוצה להודות לכולם, אני רוצה להודות לרויטל ולשי על העלאת הנושא החשוב הזה לדיון וגם לחבר-הכנסת גפני. תודה.

הישיבה ננעלה ב- 12:15