כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7126



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
20/08/03

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7126
ירושלים, כ"א באלול, תשס"ג
18 בספטמבר, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 69
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, כ"ב באב התשס"ג (20 באוגוסט 2003), שעה 10:30

תקנות החומרים המסוכנים (חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (יישום פרוטוקול
מונטריאול), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר

מיקי הרן - מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה
עו"ד רות רוטנברג - יועצת משפטית – המשרד לאיכות הסביבה
יוסי ענבר - המשרד לאיכות הסביבה
אהרון סרי - המשרד לאיכות הסביבה
לימור לסטיגזון - מהנדסת איכות סביבה – התאחדות התעשיינים
עו"ד מירב ניב - התאחדות התעשיינים
תמי ויס-כהן - מפעל "תרכובות ברום"
שמואל חן - חיים וסביבה
עו"ד נירה לאמעי - נציבות הדורות הבאים

מרים פרנקל שור
איריס סניטקוב

יפה שפירא

מזל כהן










תקנות החומרים המסוכנים (חומרים הפוגעים בשכבת האוזון)
(יישום פרוטוקול מונטריאול), התשס"ג-‏2003

אני פותח את ישיבת הוועדה. על סדר-היום: אישור תקנות החומרים המסוכנים (חומרים הפוגעים בשכבת האוזון) (יישום פרוטוקול מונטריאול), התשס"ג-2003.

התבקשנו על ידי המשרד לאיכות הסביבה לתת לזה דחיפות וזה באמת דבר שאין שום טעם לגרום לסחבת. הן תקנות חיוניות וחיוביות מאוד.

לפני שאעביר את זכות הדיבור למנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, אני רוצה להגיד שאני אישית מברך את התקנות האלה גם כביטוי נוסף למעורבות הבין-לאומית שלנו כי אני חושב שבתחום איכות הסביבה מדינת ישראל יכולה וחייבת לפתח את כל הערוצים הבין-לאומיים הקיימים כי זה תחום שבו אנחנו יכולים להשתחרר מהרבה מאוד מגבלות בפעילות הבין-לאומית בתחומים אחרים בגלל המצב הפוליטי שלנו. מצד שני, זו גם אחת הדרכים היעילות לשפר את המצב אצלנו כי במקום שיש תקנה או אמנה או תקן או חובה בין-לאומית, יותר קל לנו לכופף את המערכות שלנו ולדרוש מהן עמידה בסטנדרטים יותר גבוהים כי יש מין חוק עליון שמחייב את זה. כשאנחנו מסתובבים רק עם הארגומנטציה הפנימית שלנו אז הכוחות שכנגד לפעמים גוברים.

אני מציע שנסתמך כמה שיותר על הסטנדרטים הבין-לאומיים וגם נדע לנצל יותר את הקרנות הקיימות לצורך זה בעולם שרק בחלקן אנחנו מעורבים.

גב' מיקי הרן, בבקשה.

קודם כל, תודה רבה על קיום הישיבה הזאת במהלך הפגרה. אנחנו מאוד מעריכים את זה.

אלה תקנות שאנחנו עובדים עליהן כשלוש שנים. אני אקדים ואומר שבמקרה הזה אלה תקנות שנכתבו בוועדת תקינה של המשרד לאיכות הסביבה שהוקמה על פי הכללים שאומרים שתקנות מהסוג הזה כותבים יחד עם מי שהתקנות אמורות לחול עליו. לכן, באופן כללי אני יכולה לומר שהתקנות מוסכמות על התעשייה, בעיקר על תעשיית תרכובות ברום שהמתיל ברומיד הוא אחד המוצרים הפוגעים באוזון מצד אחד; מצד שני, הוא אחד המוצרים החשובים לחקלאות בעולם. יש תחליפים לחלק מהשימושים אבל לא לכל וזה חומר שפוגע באוזון.

בעצם התקנות האלה עוקבות אחרי פרוטוקול מונטריאול שנקבע בשנת 1987 ואחרי אמנת וינה שהיתה ב-1985 שבהן ישראל נקבעה כמדינה מפותחת. זאת אחת האמנות היחידות הבין-לאומיות שבהן ישראל נחשבת למדינה מפותחת. הסיבה היא תרכובות ברום, אחד היצרנים הגדולים בעולם של החומר הזה. מצד אחד, הוא מאוד חשוב לחקלאות ויש כמה שימושים שלא נמצאו להם תחליף. מצד שני, זה אחד החומרים שפוגעים באוזון. כפי שאתם יודעים שכבת האוזון שנפגעת מאפשרת לקרינה אולטרה סגולה להגיע ולגרום למחלות של קטרקט, סרטן עור וכו', כאשר הפגיעה היא לא מקומית. זאת אומרת, לא חשוב מאיפה על פני כדור הארץ החומר עולה, הפגיעה היא גם באזורים שונים של כדור הארץ ולאו דווקא באותם מקומות שבהם הוא נפלט.

בכל מקרה, אנחנו חתמנו על האמנה ואחר-כך על הפרוטוקול ואפילו על אחד התיקונים. גם האמנה, גם הפרוטוקול וגם התיקון נכנסו לתוך התקנות האלה, ומשמעות התקנות האלה היא לעקוב אחרי ההנחיה של האמנה שאומרת: בחומרים האלה ואלה לא תשתמשו כלל החל מתאריך מסוים, ובחומרים מסוימים אתם צריכים לעשות phase-out כאשר ישנם כמה שימושים שהיום הם פטורים לחלוטין. זאת אומרת, היות ולא נמצא תחליף לחומר אז יש מה שנקרא: שימוש פטור, הוא מופיע פה בתקנות, שאומר: למרות ההפחתה הקיימת, למשל כשמדברים על מתיל ברומיד, עד היום לא נמצאה דרך לחטא משלוחים חקלאיים ואחרים שעוברים ממדינה למדינה, עד היום זה נחשב חומר חיטוי הטוב ביותר, אין לו תחליף, אז זה שימוש פטור שהוגדר על ידי האמנה. זה מצד אחד. מצד שני, מדינות העולם שחתומות על האמנה החליטו שבחומרים ממוחזרים מותר להשתמש כי אתה לא מייצר חדש, אתה רק מנצל את החומר הקיים ולכן יש גם פטור לכל החומרים שפוגעים באוזון, לא רק למתיל ברומיד, והתקנות הן בהתאם לזה.

התקנות די ברורות מאליהן לקריאה. זאת אומרת, הגדרות, איך אנחנו עושים את ההגבלה של הייצור, יבוא, יצוא וצריכה, איך תהיה חלוקה של החומר המותר והשימושים הפטורים, דיווח וכו'. יש לנו כשלוש או ארבע הערות שהגיעו אתמול. לא הייתי אומרת שהן מהותיות. לא שמו לב לכמה נקודות. ההערות הן של גופים שונים, אחד של משרד החוץ, אחד של משרד המסחר והתעשייה ואחד שלנו.

יש לנו פה חוברת שנכתבה ב-1998. היא חוברת שאומרת קודם כל כמה מילים באופן כללי על המהלך שהיה בוינה ב-1985 ובמונטריאול ב-1987, ש-160 מדינות חתומות על האמנה. היא מסבירה מה שהסברתי בעניין הפגיעה באוזון, איך מתרחשת הפגיעה באוזון, למה דווקא החומרים האלה שמכילים הלוגנים הם החומרים שמשפיעים על השכבה של האוזון. יש אפילו אופן הפירוק של השכבה שמגינה על כדור הארץ ומה קורה כתוצאה מזה. זה מאפשר לקרינה להיכנס לכדור הארץ ולפגוע. מעבר לזה, מה שיותר חשוב, היא מסבירה את המושגים שהאמנה משתמשת בהם, על אופן הפליטה באוזון, כל חומר שמקבל את מה שנקרא: ODP – Ozone Depleting Potential - זאת אומרת, מה הפוטנציאל שלו לפגוע באוזון. יש לו מספר ועל פי זה הוחלט להפחית את החומרים. בנוסף לכך, בעמוד 12, ישנן הכמויות המקסימליות לצריכה שנתית. זאת אומרת, ההפחתה. החל משנת 1991 עד 2005 היא נותנת את הירידה בצריכה של מתיל ברומיד למשל. היא מסבירה את נושא המחזור שאמרתי שבמחזור אין בעיה, והיא נותנת אינפורמציה לגבי החומרים המבוקרים, מה השמות הקיימים שלהם. לכל חומר יש כמה שמות תחליפיים. בנוסף לכך מה הם התחליפים המוצעים לצורכי התעשייה כדי שהתעשייה תדע.

דיברתי הרבה על המתיל ברומיד שהוא חומר מחטא בחקלאות, למשלוחים וכו', אבל יש גם קבוצה גדולה של חומרים שמשמשים כקררים במזגנים. הקבוצה הזאת של החומרים שמשמשים כקררים, מדינת ישראל לא מייצרת אותם היא קונה, חוץ ממתיל ברומיד שאותו אנחנו מייצרים ובגלל זה אנחנו נחשבים למדינה מפותחת. רוב החומרים האחרים הם חומרים שמדינת ישראל קונה, מייבאת או בתוך המוצר או בנפרד, ובעיקר יש קבוצה גדולה של קררים של כל מיני מזגנים לרכב, למקררים וסתם מזגנים. לגבי הדבר הזה כתובים פה גם התחליפים כדי שהתעשייה תדע לאן ללכת ומי התחליף הקיים. כך שזה לא יהפוך רק למגבלות שלא ניתן לקיים אותן אלא על כל דבר אנחנו יודעים שיש תחליף קיים ויש כבר בעקבות הדבר הזה תקנות במכון התקנים בנושא של מזגנים לגבי הקררים. כתוצאה מזה יש גם בשטח תקינה ספציפית לגבי מוצרים, בעיקר לגבי מזגנים ומקררים, השימוש בחומרים האלה. אני רק אומר במאמר מוסגר קטן שחלק מהתחליפים הם גזי חממה. היות ואנחנו חיים בעולם לא מושלם, חלק מהתחליפים הם גזי חממה. זאת אומרת, הם גורמים להתחממות כדור הארץ ואי לכך אחת האמנות הקרובות באחד המפגשים הבין-לאומיים יעסקו בניסיון לחבר את כל האמנות הסביבתיות הרלוונטיות כדי שתהיה הסתכלות כללית.

אני אומרת את זה כדי שתדעו שיש קשיים. לכן האמנה היא אמנה דינמית ובהיבט הזה ניסינו להשאיר את זה פתוח בצמוד לאמנה כי כשהיא תשתנה נוכל לשנות, אבל כנראה שמשפטית זה בלתי אפשרי אז אנחנו נצטרך לעקוב ומפעם לפעם להכניס תיקונים.

אולי אני אסב את תשומת לבכם לדבר אחד. בהגדרות כתוב שכל מונח הוא בהתאם למשמעות שיש לו בפרוטוקול מונטריאול לגבי היום, ואם יהיה שינוי אנחנו נצטרך כל פעם לשנות את זה בהתאם למה שישראל תחליט או לא תחליט באמנה הזו כי היא לא סגורה עד הסוף כמו הדוגמה שנתתי לגבי התחליפים.

זה מה שיש לי לומר על החוק עצמו.

זה נורמלי שזה לקח 15 שנה?

זו האמנה המוצלחת ביותר מכל האמנות הסביבתיות הבין-לאומיות. מעבר לתקנות האלה, ברגע שישראל חתמה על האמנה היא התחייבה כל שנה לדווח מה היא עושה. היות שאנחנו פעילים ממש מרכזיים באמנה הזאת בגלל המתיל ברומיד, חברת תרכובות ברום קיבלה בתנאים לרשיון עסק כבר לפני כמה שנים את ההנחיה לדווח. הנציג שלנו רוני סרי ועורכת דין רחל אדם מגיעים למפגש הבין-לאומי, מדווחים על הכמויות שהופחתו, איך הם עומדים ביחס למה שנדרש באמנה. אפילו היה לנו דו-שיח איתם שנה אחת, חישבנו לא נכון וחזרנו, אבל בסופו של דבר אנחנו עומדים בזה, בעיקר בנושא המתיל ברומיד כי בשאר זה הרבה פחות רלוונטי מבחינתנו. האמת היא שהתקנות האלה ידאגו שאנחנו נהיה סגורים יותר גם בהיבט של יבוא ויצוא. כשמדובר על מתיל ברומיד אז אנחנו מדברים על חברה אחת. אנחנו שמים להם תנאים ברשיון עסק, זה עובד כמו שצריך. אבל כשאתה מדבר על כלל התעשייה, אני צריכה שתהיה בקרה על החומרים שנכנסים לתוך הארץ ויוצאים, והתנאים לרשיון עסק שאני משתמשת בהם לא יעילים. לכן לשאלתך, בהיבט הזה מדינת ישראל באמת מובילה באמנה, עומדת בתנאים שלה. היא נחשבת לאחת האמנות המוצלחות ביותר כי יש הפחתה ברורה בכמויות ויש גם ירידה בחור באוזון. יודעים למדוד אותו ורואים שיש הפחתה. זאת אומרת, גם יודעים שיש תוצאות.

הנציגים של המדינות שחתמו על האמנה הזאת נפגשים פעם בשנה?

פעמיים בשנה.

איפה?

בדרך כלל יש מפגש מקדים בחודש יולי והמפגש בין הצדדים בחודש נובמבר.

המפגשים האלה מתקיימים גם אצלנו?

לא.

לא הזמנו אותם.

למה שלא תזמינו? אם אנחנו גורם כל כך מרכזי באמנה הזאת ואנחנו גם בסדר, למה לנו לא להיות הצד המארח?

לא חשבנו על זה. ניתן לחשוב על זה, אבל צריך לדעת מראש שמדובר בהוצאה כספית גדולה. משרד החוץ צריך להירתם לזה.

הארגון הבין-לאומי בטח מממן חלק.

רק חלק. מדובר במאות אנשים.

אני חושב שכדאי לחשוב על זה.

רק הערת ביניים קטנה. צריך להזכיר שסגן תכנית האוזון של האו"ם הוא ישראלי ואיש המשרד לאיכות הסביבה לשעבר, שמו דוקטור מיכאל גרבר. אני משוכנע שהוא ישמח לעזור.

אני חושב שיש קרנות בין-לאומיות והארגון עצמו של האמנה, גם משרד התיירות יכול להשתתף.

הרעיון מעניין. אני יודעת שהכנס הבין-לאומי היחידי שמבקשים לקיים במדינת ישראל הוא בנושא הציפורים בעוד כמה שנים. גם על זה משרד החוץ לא מוכן להתחייב. אנחנו נבדוק את זה. זה רעיון שלא חשבנו עליו. אתה צודק, אנחנו מדינה מאוד מרכזית. צריך לזכור שיש שם 77 מדינות הגוש הערבי שלהערכתי יחרימו את הכינוס הזה. דרך אגב, לא תמיד נעים כל כך להיות בפורומים האלה כאשר ישראל בעצם לא שייכת כמעט לשום גוש. הרבה פעמים הנציגים שלנו מוצאים את עצמם בודדים במערכה.

נתחיל בקריאת התקנות.

הערה מקדימה. בשם ארגוני הסביבה וכמי שהיה שותף פעמיים בדיונים האלה של פרוטוקול מונטריאול מטעם חיים וסביבה אני באמת מברך על זה שהמשרד הביא את התקנות לדיון ולהחלטה. אני גם רוצה לציין לטובה שבדרך כלל היה שיתוף פעולה מלא בין המשרד לבין הארגונים. החל מ-1995 עבדתי מול מיכאל גרבר, שהיה אז ראש אגף איכות אוויר ולמעשה עד היום. אני רק מצר על דבר אחד. אמרה דוקטור מיקי הרן, מנכ"לית המשרד, בצדק, שהוועדה נבנתה על פי העיקרון שהתקנות משפיעות על הציבור, אבל רכיב אחד מהציבור לא נכלל בוועדה וזה נציגי ארגוני הסביבה.

בוועדת ההיגוי הם נמצאים, לא בוועדת המשנה אולי.

לא ידוע לי על כך. אשמח לדעת שזה באמת כך.

למיטב זכרוני הם שותפים, אני לא רוצה להגיד שבמאה אחוז מהוועדות, אבל בחלקן בוודאי.

הם מוזמנים כמשקיפים.

על כל פנים כדאי תמיד לזכור את הנקודה הזאת ולדאוג לכך שבכל פורום שהוא לא רק של המשרד אלא כולל נציגים של גורמים אחרים, שנציגי הירוקים יהיו שותפים.

אנחנו מתחילים בקריאת התקנות.

"תקנות החמרים המסוכנים (יישום פרוטוקול מונטריאול בענין חמרים הפוגעים בשכבת האוזון), התשס"ג-2003 – בתוקף סמכויותי לפי סעיפים 10 ו-12 לחוק החמרים המסוכנים, התשנ"ג-1993 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הבריאות, שר החקלאות ופיתוח הכפר, שר הרווחה ושר המסחר, התעשיה והתעסוקה לפי סעיף 13 לחוק, ובאישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:

מטרה 1. מטרת תקנות אלה ליישם את הוראות פרוטוקול מונטריאול שישראל צו לו, על
ידי הגבלות היצור, הצריכה, היבוא והייצוא של חומרים מפוקחים בשל הפגיעה
שהם גורמים או עלולים לגרום לשכבת האוזון הסטרטוספרית, ועל ידי הפיקוח
והבקרה עליהם."

יש הערות?

אני חושבת שהיום כבר לא צריך את שר הרווחה. כלומר, היה צריך את זה לפי סעיף 13, מכיוון שלגבי חומרים המשמשים לתעשייה, שר הרווחה בא בעקבות היותו במשרד העבודה.

אין לי בעיה עם זה, זה באמת שולי. טיוטת התקנות נכתבה לפני שש שנים, שלוש שנים. זה עבר כבר אישורים של משרד המשפטים. הרי בסעיף 13 בחוק כתוב שהתקנות יאושרו על ידי שר העבודה והרווחה. יש לנו התלבטות עם זה. בחוק זה נדרש. מה שמשרד המשפטים ואתם תגידו מקובל עלינו.

אגב, למה לא כתבתם גם את סעיף 17. סעיף 17 זה הסמכות הכללית של השר בנוסף לסמכויות הספציפיות.

אפשר להוסיף גם את סעיף 17 אבל יש לנו שני סעיפים כל כך ספציפיים, מקצועיים, מפורטים. נוסיף אותו ובא לציון גואל.

לגבי המטרות יש הערות? אין. סעיף 1 התקבל פה אחד.

"הגדרות 2. (א) בתקנות אלה – 'חומר מפוקח' – חומר כמפורט בתוספת הראשונה, בין
בצורתו הפשוטה ובין כשהוא מעורב עם חומרים אחרים, למעט חומר כאמור
המצוי במוצר מוגמר;"

כימיקל מזיק בחוק החומרים המסוכנים מוגדר: בין בצורתו הפשוטה ובין מעורב או ממוזג בחומרים אחרים. אותה משוואה מופיעה גם בהגדרת רעל. השאלה היא מדוע השמטתם את המילים: "או ממוזג"? האם אתם מעוניינים שההגדרה הזאת תחול רק על חומר כשהוא מעורב או גם כשהוא ממוזג בחומרים אחרים?

אני לא מכירה את ההבדל הגדול בין מעורב לממוזג. מעבר לזה, כל ההגדרות האלה לקוחות תרגום ישיר מהפרוטוקול.

אבל זה יוצר חוסר אחידות עם חוק החומרים המסוכנים.

תשאלי כימאי מה זה "ממוזג", לא תקבלי שום תשובה.

אין לי מושג, אבל כך נכתב בחוק חומרים מסוכנים. כתוב: "כימיקל מזיק". אתם תחליטו.

כאן המזיק הוא בהיבט הזה שפוגע באוזון, הוא לא מזיק כשמחזיקים אותו ביד, אולי חלק כן, אבל אז יש חוק החומרים המסוכנים. אני לא הייתי מוסיפה את זה.

השאלה היא רק טכנית. לפי דעתי משפטית, צריך לזכור שחוק החומרים המסוכנים הוא הרי תרגום של פקודת הרוקחים שהיא מנדטורית, ואז הגישה הכימית, הטכנולוגית היתה קצת שונה. דברים השתנו. נשאלה השאלה הפשוטה הכימית האם המילה "ממוזג" מוסיפה משהו על "מעורב".

לא. אני לא יודעת לתרגם למה הכוונה.

:

אני רוצה להוסיף מהצד המשפטי. ברשימות של חוק החומרים המסוכנים, "כימיקל מזיק" זה וזה שמופיע בתוספת של חוק החומרים המסוכנים. לכן, הוא מופיע בתוספת ובלבד שהם יהיו אותם החומרים ולא יחרגו מהם.

מדובר האחידות השפה.

אני חושבת שזה עניין טכני מקצועי.

אם אני מסתכלת בהיבט של מתיל ברומיד שאנחנו מייצרים, חומר ממוזג הוא חומר שלפי הגדרתו כאן איננו מפוקח משום שהוא מתאים בהגדרתו ל-feedstock. כלומר, חומר שנכנס לתהליך ייצור והפך לחומר אחר. זו לא תערובת של חומרים כמו שכאן הוא מעורב.

גם בחוק החומרים המסוכנים "ממוזג" אין הכוונה ל-feedstock. לפי דעתי ניסו לתרגם את המלה תרכובת באיזושהי דרך. אני לא רוצה להוסיף פה מונח שאני לא יודעת מה הוא אומר. "ממוזג" זה דבר בלתי קיים בכימיה.

ההגדרות האלה הן תרגומים של ההגדרות שמופיעות בפרוטוקול.

זה מה שאמרה דוקטור הרן. הרי יש לנו במדינה מספר חוקים, וזה לא טוב כעיקרון שהגדרה של אותו מושג, של אותו מותג בשני חוקים לא תהיה זהה.

זה לא אותו מושג. שם זה כימיקל מזיק ופה זה חומר מפוקח. לכן זה לא מפריע לי כמשפטנית.

וגם לי מפריע מאוד להוסיף "ממוזג" כשאני לא יודעת מה זה.

"חומר מפוקח ממוחזר" – חומר מפוקח שנאסף מציוד, מכונות, מערכות, כלי אחסון
וכדומה ושטופל באמצעות סינון, יבוש, זיקוק, טיפול כימי וכיוצא בזה;"

זה בעיקר הקררים.

"יבואן" – יבואן של חומר מפוקח המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;

"יצרן" – יצרן של חומר מפוקח המפורט בחלק ב' בתוספת הראשונה;

"כמות יבוא" – סך כל כמות היבוא בשנה של חומר מפוקח שאינו ממוחזר, שלא לשימוש
פטור;

"כמות ייצור" – סך כל כמות הייצור בשנה של חומר מפוקח שאינו ממוחזר, שלא נועד
לשימוש פטור;

"כמות יצוא" – סך כל כמות היצוא בשנה מתוך כמות היצור של חומר מפוקח שאינו
ממוחזר, שלא נועד לשימוש פטור;

"כמות צריכה" – ההפרש שבין סכום כמות הייצור וכמות היבוא לבין כמות היצוא;

"ממונה" – כהגדרתו בחוק;

"פרוטוקול מונטריאול" – פרוטוקול מונטריאול בדבר חומרים המדלדלים את שכבת
האוזון מ-1987 שאומץ במסגרת האמנה הבין-לאומית להגנה על שכבת האוזון מ-1985
(אמנת וינה);

"רשיון יבוא" – כמשמעותו בצו מתן רשיונות יבוא, 1939;

"רשיון יצוא" – כמשמעותו בצו רשיונות יצוא, 1940;

"שימוש פטור" – כמשמעותו בתקנה 6. "

יש הערות לסעיף הגדרות, חוץ מהמילה "ממוזג"? אין. אנחנו מאשרים את סעיף ההגדרות.

רק הערה קטנה. לגבי פרוטוקול מונטריאול, אולי צריך גם להגדיר את העובדה שהוא עבר את התיקונים. זאת אומרת, על פי התיקונים שאושררו על ידי ממשלת ישראל. לכלול את התיקון שאושרר ב-1995, תיקון קופנהגן. דרך אגב, ממשלת ישראל עדיין לא אשררה את התיקון האחרון. צריך להכניס אותו ואת תיקוני מונטריאול וקופנהגן.

הוא מעוגן בתקנות. זאת אומרת, רק נפריע להגדרה של פרוטוקול מונטריאול, בעוד שהתיקון מעוגן בתקנות. אנחנו לא רוצים להכניס תיקון בהגדרה. כיום התיקון נמצא כבר בתוך התקנות. בוא נגיד שנחתום על תיקון בייג'ין והוא ידרוש מאתנו תיקון של התקנות. הרי זה לא לוקח יום אחד. באותו זמן נכניס תיקון. אין דרך אחרת מבחינת משרד החוץ.

תודה. אנחנו עוברים לסעיף קטן (ב).

"(ב) לכל מונח אחר בתקנות אלה תהיה המשמעות שיש לו בפרוטוקול מונטריאול ובהחלטות שהתקבלו על פיו במפגשי הצדדים של הפרוטוקול שמתפרסמות באתר האינטרנט של המשרד לאיכות הסביבה (להלן – אתר האינטרנט) ושעתקים מהן מונחים לעיון הציבור בלשכה הראשית של המשרד האמור בירושלים."

כאן כדאי להוסיף את ההערה של משרד החוץ. משרד החוץ ביקש שנוסיף פה: "כנוסחו במועד פרסום תקנות אלה" כדי שלא מתחייב על העתיד במשהו בלתי ברור.

כל עדכון יצטרכו לבדוק אותו והוא לא אוטומטית נכלל מראש.

אנחנו נתקן את זה.

איזה מונח בתקנות האלה אתם מפנים לפרוטוקול מונטריאול?

הרבה פעמים את רואה שיש כל מיני הגדרות. אפילו ב"שימוש פטור", זו הדוגמה הכי טובה, את רואה שבתוך הסוגריים הוספנו את המילה באנגלית. כשאת מתרגמת מילה במילה את מגיעה למושגים כמו "ממוזג" שאף אחד לא יודע מה זה. כדי שלא תהיה אי-הבנה אנחנו אומרים: מושג אחר. זאת אומרת, אם זה לא מובן, בבקשה ללכת לקרוא את זה במקור באנגלית ולראות מה הכוונה כדי שלא יהיה ויכוח, כי התרגום לעברית לפעמים מוסיף פרשנות מסוימת והוא לא מספיק מדויק.

אם את אומרת שיש עניין של התרגום והתרגום מאנגלית גובר, זה דבר שלא הולך עם כל מונח אחר בתקנות זאת אומרת, מה שלא מוגדר לך כאן בתקנות, את הולכת לפרוטוקול מונטריאול. את יכולה לתת לי דוגמה למשל?

זה פרוטוקול מאוד ארוך. אני לא יודעת לתת לך דוגמה. אבל אני יודעת שאפילו בנושא כמו feedstock נכון שהגדרנו אותו כאן ואז זה כאילו מונח. אין הגדרה של feedstock, יש הסבר של שימוש פטור.

הייתי מחפשת בתקנה 6. אני לא מוצאת כרגע.

כשאת מדברת על כל מונח, זאת אומרת שאין כאן הגדרה של מונח. אם אין הגדרה של מונח, אנחנו הולכים לכאן. ברגע שיש לך את הגדרה של התקנות, התקנות גוברות על הפרוטוקול.

מדובר על מונח אחר.

זה לא עניין של תרגום בכלל. זה עניין של מה שמוגדר לך כאן ואז את הולכת לפרוטוקול. אני עברתי על הפרוטוקול ועברתי על התקנות ולא ראיתי, לכן ביקשתי את עזרתכם שתפנו אותי לדברים, כי אני שואלת: למה צריך את הסעיף הזה?

כי הניסיון שלנו מלמד אותנו שסוף סוף בא מישהו שקורא את המשפט באנגלית ואומר: לא זו היתה הכוונה.

על זה צריך סעיף אחר. זה לא נותן את הפיתרון.

רק לגבי מושג. למשל במושג כמו feedstock שאין לו ממש תרגום בעברית ואנחנו נתנו לו תרגום, צריך לחזור ולקרוא את ההגדרה שלו באנגלית כי לפי דעתי זה נופל בתוך מונח אחר כי זה מונח שלא מוגדר בסעיף (א) ואליו הכוונה.

למה זה מפריע לך? זה די מקובל. זה סעיף שלא מפריע. בגלל שזה כל כך מקצועי אנחנו נעזרים באמנה.

למה זה מפריע לך?

כי לא מצאתי לו סיוע. זה לא סתם דברים בחקיקה או בחקיקת משנה. יש סעיף בחוק, צריך להבין מה הכוונה שלו. אם הכוונה שהנוסח האנגלי גובר, זה סיפור אחד. סעיף קטן (א) מגדיר הגדרות מסוימות. למשל, אין הגדרה לטיפול כימי.

אז אנחנו הולכים לאמנה.

אבל אין.

אבל feedstock יש. כל מה שיש לך בסעיף 6 יש.

זה הנושא של התרגום.

זה לא בדיוק תרגום.

לא תמיד אנחנו יכולים לדעת מראש. הרי זה לא מזיק. אם אין אז אין. לא ניתן לו פרשנות. אבל אם יהיה, שלא יהיה ויכוח שאפשר למנוע אותו מראש.

Feedstock זה לא בדיוק תרגום, זה גם הגדרה. לא שמנו את זה בהתחלה. הגדרנו את זה כמיטב יכולתנו בסעיף 6. אבל אם מישהו יחליט שזה כן feedstock או לא feedstock לתהליך שהוא עושה, בבקשה.

אני דווקא חשבתי על דברים אחרים כי feedstock מוגדר. אבל אם יש משהו כזה, את לא מצאת, אבל אנחנו לא מספיק מצויים בזה. זה כל כך מקצועי, אני הייתי משאירה את זה.

זה סעיף מילוט.

אנחנו מאשרים את סעיף 2 עם התיקון שאומר: "כנוסחו במועד פרסום תקנות אלה".

"הגברת יצור, 3. (א) לא ייצר אדם, לא ייבא ולא ייצא בין בעצמו ובין באמצעות
יבוא, יצוא אחר חומר מפוקח מהחומרים המפורטים בחלק א' בתוספת
וצריכה של הראשונה אלא אם כן הוא מיוצר, מיובא או מיוצא עבור שימוש
חומר מפוקח פטור. ולעניין יבוא או יצוא – ברשיון יבוא או רשיון יצוא, לפי
הענין.

(2) מבלי לגרוע מכלליות האמור בתקנת משנה (א), לא ייצא אדם
חומר מפוקח מהחומרים המפורטים בחלק א' בתוספת הראשונה
למדינה שאינה צד לפרוטוקול.

(3) לא ייבא אדם ולא ייצא, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, חומר
מפוקח מהחומרים המפורטים בקבוצה 7 בחלק ב' בתוספת
הראשונה אלא ברשיון יבוא או רשיון יצוא, לפי הענין."

כאן יש לנו הערה. נשמטה לנו קבוצה 8. "לא ייבא אדם ולא ייצא, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, חומר מפוקח מהחומרים המפורטים בקבוצה 7 בחלק ב' בתוספת הראשונה ובקבוצה 8 אלא ברשיון יבוא או רשיון יצוא, לפי הענין."

"(ד) כמות הצריכה של חומר מפוקח המפורט בקבוצה 7 בחלק ב' בתוספת הראשונה במשך שנה, לא תעלה על הרמה המותרת כמפורט בטור ג' של חלק א' לתוספת השלישית, ותופחת לאפס לפי לוח הזמנים המפורט בטור א' בחלק א' לתוספת השלישית."

כאן גם למתיל ברומיד צריך רשיון יבוא ויצוא.

יש מישהו מהתמ"ס?

הם כתבו שאין להם הערות.

הרגע הכנסנו שינוי.

נאשר את התקנות על תנאי. אם תוך שבועיים לא יהיו להם הערות, התקנות מאושרות.

וכל הרשימות האלה סוכמו עם התאחדות התעשיינים?

כן.

אנחנו מאשרים את סעיף 3.

בסיפה של פסקה (ב) תוסיפו "פרוטוקול מונטריאול". כך ההגדרה

או שנכתוב "פרוטוקול מונטריאול" או "פרוטוקול".

אז תכניסו את זה להגדרות כדי לא לחזור על זה כל פעם.

מה זה "תופחת לאפס"? זה המונח המקצועי?

תרגום מאנגלית.

"חלוקת כמות 4. רשות מוסמכתכהגדרתה בפקודת היבוא והיצוא (נוסח חדש), התשל"ט-
המותרת למכירה 1979, תחלק בין יצרנים ויבואנים את הכמות המותרת למכירה של חומר
של חומר מפוקח מפוקח, לפי הכמות המרבית לצריכה כמפורט בחלקים א' וב' לתוספת
השלישית."

אני חושבת שמבחינת עברית הרשות לא מחלקת בין יצרנים ויבואנים אלא היא קובעת את החלוקה.

אני אגיד מאיפה זה הגיע באופן מדהים. לפתע הסתבר שיש אנשים שרוצים לייבא מתיל ברומיד למדינת ישראל. אל תשאלו אותי איך. אני לא הבנתי את העניין הזה. הם קונים מתיל ברומיד של תרכובות ברום באירופה ורוצים לייבא את זה לישראל. אני לא יכולה למנוע מהם סחר חופשי. אני חייבת להשאיר להם פתח כזה. בינתיים הם התחרטו, אבל אולי הם יחזרו בהם עוד פעם. מכאן נובע הסעיף הזה שסוכם עם משרד התמ"ס, שאנחנו נקצה כי הרי הסך הכל מוגבל. אם מישהו מייבא, אני צריכה להתייחס לזה.

אנחנו נוסיף אחרי הפסיק של השורה הראשונה "תקבע את חלוקת הכמות המותרת למכירה".

"למכירה של חומר מפוקח בין יצרנים ויבואנים, לפי הכמות המרבית וכו'.

יש לנו הערה נוספת, משהו שחשבנו עליו עכשיו. יש פה עניין של לוחות זמנים שצריך להגדיר מתי הרשות קובעת את המכסה ומודיעה על כך ליצרן. אני חושבת שהיצרן צריך להיערך תקציבית וצריך לדעת כמה מותר לו לייצר.

מה את מציעה?

לפחות חצי שנה מראש.

הרשיונות הם לא על בסיס שנתי.

זה חייב להיות על בסיס שנתי כי כל שנה הכמות אחרת. זה הולך ויורד.

אם כך, היא תקבע חלוקה על בסיס שנתי?

צריך לבדוק את זה גם עם משרד התמ"ס.

אני רק יכול לומר שבשנים קודמות משרד התמ"ס פרסם מכרז באוגוסט. זאת אומרת לפחות ארבעה חודשים לפני תחילת השנה.

מה אתם מציעים לכתוב פה?

באותה תקופה לא התייעצו אתנו והיו כבר מחוייבויות ללקוחות בארץ. זו קצת בעיה כי לקוחות בארץ עובדים עונתית. מתיל ברומיד הוא מוצר עונתי. לכן פונים אלינו מראש.

מה את מציעה?

חצי שנה מראש.

בסדר. במקום ארבעה חודשים, שישה חודשים.

צריך לציין שזה על בסיס שנתי או שזה מובן מאליו?

צריך לציין את זה.

יש לנו עוד תיקון. התיקון שאומר אותו יהיה (ב) ואז הייתי מוסיפה פסקה (ג): "חלוקת הכמויות כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה אחת לשנה לא יאוחר מה-1 בחודש יולי לגבי השנה הבאה". זה יהיה (ב) או (ג), ואז אנחנו צריכים להוסיף גם, וזה עניין מקצועי, שתיכף המנכ"לית תסביר אותו, הרעיון הוא שלצורך קביעת הכמות האמורה בתקנת משנה (א) לא תיכלל הכמות הדרושה לשימוש פטור. זה עניין מקצועי מובהק.

השימוש הפטור צריך להוציא אותו מהחישוב הכללי. אם לא נגיד את זה כאן, מישהו יכול לטעות ואז יתחילו לריב איך מחלקים את הכמות.

פסקה (ב): "לצורך קביעת הכמות כאמור בתקנת משנה (א) לא תיכלל הכמות לשימוש פטור".

הכמות של מה? הכמות המותרת? כי זה כתוב בסעיף 4(א).

זו הכמות המרבית לצריכה כמפורט בחלקים א' וב' לתוספת השלישית? זו הכוונה?

כן. אבל אנחנו אומרים: לצורך קביעת הכמות כאמור בתקנת משנה (א).

יש לך שתי כמויות. לפי התיקון ב-(א) יש גם חלוקת כמות שמותרת למכירה של חומר מפוקח וגם הכמות המרבית.

הכוונה היא כמות למכירה.

פסקה (ב) מתייחסת לכמות למכירה?

כן, ודאי.

רותי, הבנו את העיקרון. אני מציעה שנשב אחר-כך על הניסוח.

בסדר.

בפסקה (ג) "חלוקת הכמויות למכירה כאמור בתקנת משנה (א) --- ".

הכמות הנוספת שמותרת ליבוא במסגרת שימושים פטורים גם כן מחוייבת ברשיון יבוא. זאת אומרת, יש פה מכסה שהרשות המוסמכת תקבע.

זו רק החלוקה של מה שמותר למכור. החלוקה שכתובה בסעיף 4, זו החלוקה בין היצרנים ליבואנים. את זה משרד התמ"ס צריך לעשות. לצורך הדבר הזה לא ייכלל השימוש הפטור.

גם הכמות הנוספת מחוייבת ברשיון יבוא.

מה זה קשור? רשיון יבוא בא אחר-כך בהמשך.

לפי מה שאני מבינה, צריך לעשות את הקשר בין מה שהוספנו עכשיו לבין מה שכתוב אחר-כך.

בסעיף 3(ג) כתוב: "לא ייבא אדם ולא ייצא ---".

אבל לא כתוב "כמות נוספת".

למה נוספת? מאיפה בא הנוספת?

בסעיף 5(ג).

אמרתי סעיף 3(ג). בסעיף 3(ג) מדובר על רשיונות יבוא או יצוא ואז זה על הכל. למה זה צריך להיכנס פה? סעיף 4 עוסק אך ורק בחלוקה שהתמ"ס עושה בין המכסות. למה להיכנס לשימוש פטור פה? החלוקה משמעותה רק לגבי השימושים המוגבלים כי השימוש הפטור הוא פטור.

אפשר להקריא את הנוסח הסופי?

אנחנו נראה אותו מודפס ממילא. צריך גם להראות אותו למשרד התמ"ס.

אצלי כתוב: "(ב) לצורך קביעת הכמות המותרת למכירה של חומר מפוקח כאמור בתקנת משנה (א), לא תיכלל הכמות לשימוש פטור; (ג) חלוקת הכמויות למכירה כאמור בתקנת משנה (א) תיעשה אחת לשנה לא יאוחר מה-1 בחודש יולי בשנה החולפת לגבי השנה הבאה."

אנחנו מאשרים את סעיף 4.

"הגבלת יצור, 5. (א) לא ייצר אדם, בין בעצמו ובין באמצעות אחר, מתיל ברומיד המפורט
יצוא וצריכה כחומר מפוקח מקבוצה 8 בחלק ב' בתוספת הראשונה ( להלן - מתיל
של מתיל ברומיד ברומיד) בכמות העולה על הכמות כמפורט בטור ד' בחלק ב' לתוספת
השלישית.

(ב) לא ייצא אדם מתיל ברומיד למדינה שאינה צד לפרוטוקול.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יצרן לייצר כמות נוסף של מתיל
ברומיד המיועדת לשימוש פטור."

פה יש לנו הערה. על אף האמור בתקנת משנה (א) רשאי יצרן לייצר כמות נוספת של מתיל ברומיד המיועדת לצריכה לשימוש פטור או ליצוא למטרות לשימוש פטור.

אבל שימוש פטור כולל גם את הצריכה.

זה לא ברור מבחינה משפטית.

סעיף 5 מאושר.

"שימוש פטור 6. שימוש פטור הוא כל אחד מאלה:

(1) שימוש בחומר מפוקח לייצור חומר אחר, שנצרך בשלמותו במהלך ייצור החומר האחר (feedstock);

(2) שימוש בחומר מפוקח בדרגת נקיון שאינה פחותה מדרגת הנקיון כמפורט בטור א' בתוספת השניה, לבדיקות לצורך קביעת כמות ואיכות של חומרים (בדיקות אנליטיות) או לצורכי מחקר, על פי רשימה שיכינו מזמן לזמן הצדדים לפרוטוקול מונטריאול ושתפורסם באתר האינטרנט;

(3) השמדת החומר המפוקח בטכנולוגיה שאושרו על ידי הצדדים לפרוטוקול מונטריאול; החלטות הצדדים לפרוטוקול בענין יפורסמו
באתר האינטרנט;
(4)
הסגר (quarantine);

לענין זה, "הסגר" – חיטוי באמצעות מתיל ברומיד למניעת ניגוע, ביסוס והתפשטות של מזיקים ומחלות העלולים לגרום לנזק משמעותי בגידולים חקלאיים ולהבטחת בקרה נאותה עליהם;

(5) קדם-משלוח (pre-shipment);

לענין זה, "קדם משלוח" – חיטוי באמצעות מתיל ברומיד של מוצרים טרם יצואם לשם עמידה בדרישות מדינת היבוא או היצוא;

(6) שימוש בחומר מפוקח שאושר במפגש הצדדים לפרוטוקול מונטריאול על פי בקשת צד לפרוטוקול (essential or critical use);

(7) שימוש חוזר בחומר מפוקח (recovered substance);

(8) שימוש בחומר מפוקח ממוחזר (reclaimed or recycled substance);

בפסקה (3) צריך להיות: "בטכנולוגיה שאישרו הצדדים".

לשימוש פטור לא היו כמויות מוגדרות מותרות?

לא כי אין תחליף. לא נמצא עד היום בעולם תחליף למתיל ברומיד להסגר ולשימוש פטור. המדינה צריכה להגיד בדיוק כמה בדיווח שלה הולך לשימוש פטור.

שמואל חן

לגבי פסקה 4 בסעיף 6, אני חושב שהתרגום העברי קצת מרחיב ולא לגמרי מובן, כי כשאנחנו מדברים על הסגר, אנחנו מדברים על עבודה בקרנטינות של צומח, דוגמת אלו שנמצאים במכוני מחקר, דוגמת אלו שנמצאים במכון וולקני וכן הלאה. כאן כשאנחנו אומרים: "העלולים לגרום נזק משמעותי בגידולים חקלאיים", זה לא עלול לקבל פרשנות גורפת לגבי חממות גדולות יותר וכן הלאה?

אני לא בטוח שהכוונה היא לא גם לגבי חממות. אם למשל שטח מסוים נגוע, אני רוצה למנוע התפשטות מחלות באותו שטח נגוע. זה נופל תחת ההגדרה של quarantine.

משרד החקלאות התייחס לזה? הוא ראה את זה?

כן.

זה בהתייעצות עם שר החקלאות ופיתוח הכפר.

אני חשוב שראוי להסתכל בפרשנות של quarantine בפרוטוקול. מהרקע הבוטני שלי אני יודע מה הכוונה ב-quarantine.

כך הוא מוגדר באמנה.

אתם רוצים בדיקה נוספת בעניין הזה?

במסגרת השבועיים נסתכל גם על זה.

אני מבקש שתציינו לכם שאתם צריכים לבדוק את זה. אם כל היתר מקובל, אנחנו מאשרים את סעיף 6.

העברת זכות 7. הועברה אל ישראל כמות ייצור של מדינה אחרת שהיא צד לפרוטוקול (להלן –
לייצור חומר המדינה המעבירה), רשאי יצרן, על אף האמור בתקנה 5(א), לייצר חומר מפוקח
מפוקח בכמות העולה על האמור בחלק ב' בתוספת השלישית, ובלבד שהתקיימו

(1) ישראל והמדינה המעבירה הודיעו למזכירות פרוטוקול מונטריאול על העברת הכמות המותרת לייצור חומר מפוקח לישראל;

(2) כמות החומר המיוצרת בישראל ובמדינה המעבירה יחד אינה עולה על סך כל
הכמות לייצור בישראל ובמדינה המעבירה יחד".

מי מעביר אלינו משהו?

אני חושב שזה מחייב פה תיקון, כי אנחנו מתייחסים פה להעברת כמות לישראל, זה יכול להיות גם ההיפך.

זה חייב להיות סימטרי.

למה? הועברה אל ישראל כמות ייצור של מדינה אחרת. מה שאני מעבירה לאחרים זה יהיה כתוב בחוקים שלהם. אני לא צריכה להגיד למדינה אחרת מה היא תחוקק אצלה. ידרשו ממני, אני אגיד. לא ידרשו ממני, זו בעיה שלהם. הם לא ממלאים את פרוטוקול מונטריאול. אני לא יכולה לחייב אותם בחקיקה שלי. היות שאני דורשת את כל הדיווחים, אני יודעת בדיוק כל גרם של מתיל ברומיד או חומר אחר.

את מדברת על מגבלות שחלות עלינו. בסדר. סעיף 7 מאושר.

"דיווח 8. יבואן, יצואן או יצרן של חומר מפוקח, ימסור לממונה, בהתאם להוראותיו, דיווח
שנתי בתחילת כל שנה ולא יאוחר מסוף חודש מרס של אותה שנה לגבי השנה
שקדמה לה, על יבוא, יצוא, יצור או מכירה של חומר מפוקח; דיווח כאמור ייעשה
בהתאם להוראות פרוטוקול מונטריאול וכפי שיעדכנו מזמן לזמן הצדדים
לפרוטוקול ושיפורסמו באתר האינטרנט."

מי זה הממונה פה?

הוא מוגדר. בהגדרות יש "הממונה - כמשמעותו בחוק".

סעיף 8 מאושר.

"שמירת דינים 9. הוראות תקנות אלה באות להוסיף על כל דין ולא לגרוע ממנו.

סעיף 9 מאושר.

"תחילה 10. תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן."

סעיף 10 מאושר.

"הוראות מעבר 11. על אף האמור בתקנה 5, רשאי יצרן לייצר כמות נוספת של מתיל ברומיד
למתיל ברומיד לייצור לצרכים של מדינות מתפתחות כמשמעותן בסעיף 5 לפרוטוקול
(להלן – מדינות מתפתחות) ובלבד שכמותזו אינה עולה בכל שנה על –

(1) עד י"ט בטבת התשס"ה (31 בדצמבר 2004) – הכמות השנתית המוצעת
שיוצרה בישראל בשנים 1995 עד 1998 לייצוא למדינות המתפתחות;"

פה יש בעיה עם האמנה היות שלא מצליחים למצוא תחליף. כל פעם זזים קצת אחורה ונותנים לזה הגדלה. אני חוששת שאנחנו נצטרך את התיקונים לדבר הזה ולהכניס אותם כל פעם מהר כי לא אישרו לנו לעשות את זה גמיש. הדבר הזה בעייתי אבל אין מה לעשות.

איריס סניטקוב

(2) בתקופה שמיום כ' בטבת התשס"ה (1 בינואר 2005 ) עד יום ט' בטבת התשע"ה (31 בדצמבר 2014) – 80% מהכמות השנתית הממוצעת שיוצרה בישראל בשנים 1995 עד 1998 ליצוא לצורכי פנים של מדינות מתפתחות."

יש לי שאלה לגבי הוראת המעבר. לא צריך הוראת מעבר גם לגבי החומרים האחרים?

לא. רק עם מתיל ברומיד יש בעיה. לגבי כל האחרים, מקבלים את התחליפים. לגבי מתיל ברומיד, קבעו, כולם רוצים לעמוד בזה, אבל אין תחליפים. המדינות המתפתחות דורשות את החומר הזה. עושים הקלות כל פעם ומאשרים עוד קצת ועוד קצת.

העניין הוא מאוד מקצועי, אבל בואי תגידי לי אם יש קשר בין הדברים. תקנה 3(ד) מדברת על חומרים שצריך להפחית אותם לאפס, שאני לא יודעת מה הם.

אבל הוא מפוקח וקבוצה 7 זה בכלל לא מתיל ברומיד. קבוצה 7 זה כל האחרים.

התוספת היא רק לגבי מתיל ברומיד.

יש הרי מקומות שמשתמשים בחומרים האלה. התקנות נכנסות בעוד חודש לתוקף. לא צריך גם לגביהם הוראת מעבר?

התמ"ס היה צריך להתייחס לזה. אבל לפי דעתי אין בעיה. מתיל ברומיד, שאנחנו יצרנים שלו ורק שלו - אף אחד מהחומרים האחרים לא מיוצר במדינת ישראל אז אין יצרן שיש לו מה להגיד על זה - זה סגור.

הרי את מתייחסת לחומרים שבקבוצה 7 לא למתיל ברומיד.

זה רק יבוא ויצוא.

לא יהיה יצוא ולא יהיה יבוא?

בתיאוריה הם כבר עומדים בזה.

לגבי קבוצה מספר 7, החומרים מותרים לשימוש וליבוא עד 2030.

מירי, יעזור אם נעשה תחילה של התקנות תוך תשעים ימים?

יכול להיות ששלושים ימים הם בסדר.

שלושים ימים עד שאנחנו מקבלים את קובץ התקנות.

יש איזה חומר שהיום מייבאים אותו והתקנות האלה דורשות להוריד אותו עד אפס?

אני מבינה שהתקנות באות לצלם מצב קיים. בכל אופן בשביל בדיקה והיערכות זמן של שלושים יום נראה לי קצת קצר.

אני מקבלת את מה שאת אומרת. למרות שאנחנו לא צופים איזה שינוי מהותי, אני חושבת שאת צודקת.

ניתן 60 יום.

צריך להבין את הפרוטוקול. הפרוטוקול מתעסק עם שתי קבוצות חומרים גדולות. אחד, זה ה-CFC, שנכנסו החלופות שלהם ה-HCFC ויש להם זמן phase-out מאוד ארוך ואין עם זה שום בעיה. לכן הפרוטוקול לא מתייחס לדבר מיוחד שצריך לעשות עבורו. מתיל ברומיד הוא חומר שיש לו קצב phase-out מאוד מהיר. ב-2005 גמרנו במדינות המפותחות. לכן הפרוטוקול היה צריך להכניס תיקונים.

אבל עדיין המכס צריך להיערך. מי שעושה את הבקרה פה זה על היבוא.

ניתן לזה יותר זמן, שישים יום.

אין פה שום הוראה עונשית.

יש איזכור לחוק העונשין ויש גם מקור סמכות בחוק החומרים המסוכנים. בחוק החומרים המסוכנים יש תקלה ואין בו עבירה על הוראה בתקנות. זאת אומרת, יש סעיף שאומר: מי שסחר בלי היתר בחומר מסוכן העונש שלו ככה, ומי שלא ניהל פנקס העונש שלו אחרת. אין הוראה, והיום משרד המשפטים מחייב שתהיה הוראה מפורשת: מי שעבר על הוראה מהוראות שנקבעו בתקנות לפי חוק זה. לכן אנחנו נזקקים לחוק העונשין, וגם הזכירו את זה פה. מכיוון שזה עבר בדיקה של משרד המשפטים, אני לא יודעת אם הכוונה היתה, וניסיתי להתקשר ולבדוק האם הכוונה היתה שאין צורך, ומירי הפנתה את תשומת לבי לנוסח של תקנה 2(ב). אני מציעה שנדבר עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה הפלילי ונבדוק את זה.

רק לסבר את האוזן, גם אם זה יוכנס, המאסר הוא מקסימום עד שישה חודשים, אבל הקנס שתמיד עובד במקרים האלה הוא רק 9,600 שקלים. אם אתם חושבים שבחוק החומרים המסוכנים יש קנסות קטנים, צריך לעשות תיקון חקיקה.

אנחנו מודעים לזה.

אנחנו מצרפים לפרוטוקול את הפקס שקיבלנו ממשרד התמ"ת.

אנחנו נשארנו עם שלוש נקודות לבירור תוך שבועיים. נקודה אחת, לבדוק עם משרד התמ"ת אם התיקונים שהכנסנו מקובלים עליהם. נקודה שנייה, העניין החקלאי. הנקודה השלישית שהיא מהותית מאוד, עניין הענישה. אני מקווה שתעשו את העבודה הזאת מול משרד המשפטים. בכל מקרה, אם העונש היום הוא קל מדי, ניזום את זה כחקיקה בעתיד.

בחומר שהפצתם היום אין את חלק ב' של התוספת השלישית.

זו תקלה.

הרשימות הן תוספת אוטומטית או שאנחנו צריכים דיון לגביהן.

אני לא יודעת אם צריך דיון, אבל צריך אישור. זה חלק די מהותי.

ברור. יש הערות לרשימות? אין. אנחנו מאשרים את התוספת הראשונה, התוספת השנייה והתוספת השלישית.

באופן עקרוני לא צריך יהיה להביא לאישור הוועדה את התקנות אלא אם כן תהיה התנגדות.

תודה רבה. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:00.