פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7122
5
הוועדה למאבק בנגע הסמים
18.08.03
פרוטוקולים/מלחמה בסמים/7122
ירושלים, כ"א באלול, תשס"ג
18 בספטמבר, 2003
הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 6
מישיבת הוועדה למאבק בנגע הסמים
יום שני, כ' באב התשס"ג (18.08.03), בשעה 10:00
ישיבת ועדה של הכנסת ה-16 מתאריך 18/08/2003
פרוטוקול
סדר היום
התמכרויות לסמים בקרב רופאים בבתי חולים-
מוזמנים
¶
חה"כ אופיר פינס-פז
ד"ר בועז לב -מנכ"ל משרד הבריאות
ד"ר חורחה גלסר -מנהל המחלקה לטיפול בהתמכרויות
פרופ' שלמה מור יוסף -סגן מנהל בית החולים הדסה עין כרם
פרופ' יורם שפירא -יו"ר חטיבת ההרדמה, בית החולים סורוקה
פרופ' עזריאל פרל -מנהל מערך ההרדמה, תל השומר
ד"ר ישראל אייליג -יו"ר ועד הרופאים, בית החולים סורוקה
עו"ד אסף טוייב -לשכה המשפטית, ההסתדרות הרפואית
ד"ר חיים מהל -ראש תחום טיפול ושיקום, הרשות למלחמה
בסמים
עו"ד גדעון פנר
היו"ר איוב קרא
¶
שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. אנחנו החלטנו לקיים ישיבה מאוד חשובה לציבור הישראלי בכללו לאחר הפרשה הקשה שהתרחשה בבית החולים סורוקה, שבה התגלה כי במערכת הבריאות רופאים משתמשים בסמים. ראיתי לנכון כיו"ר הוועדה לבדוק את הנושא הזה, כיוון שאנחנו יום-יום מקיימים ישיבות בכדי למזער את הנזק הזה בקרב נוער ובקרב הציבור הישראלי בכלל. אני שמח כי ראשי מערכת הבריאות, מנכ"ל משרד הבריאות נמצא פה וחברי כנסת שיש להם זיקה לנושא נמצאים פה. אין המטרה של הישיבה הזו לחפש את ראשו של מישהו. כולנו רוצים בטובתם של אזרחי ישראל. אני רוצה שנסתכל על הדיון הזה באופן מקצועי כדי לדעת האם זה נכון שיש נגע כזה קשה בקרב מערכת הבריאות. אני רוצה לתת למנכ"ל מערכת הבריאות ליידע אותנו בכל הנוגע לנושא הזה.
היו"ר איוב קרא
¶
אנחנו לא רותמים את הסוס לפני העגלה. אנחנו רוצים לשמוע את המנכ"ל ואחר כך ביחד עם סגן השר אדרי שהנושא הזה מאוד אכפת לו נשמיע את המלצות שלנו. אין לי ספק שאם הדבר הזה היה קיים במערכת הבריאות, מדינת ישראל פשטה רגל. בוא נתפלל שלאחר דברי מערכת הבריאות נגלה כי מדובר בברווז ולא בתופעה.
בועז לב
¶
היה אירוע שהוא אירוע חמור, אך לא ניתן ללמוד ממנו לגבי תפקודה של כלל המערכת. התמכרות זו מחלה, וכמו שחולים בה אזרחים מן השורה, גם רופאים יכולים לחלות בה. כאשר יש נגישות גדולה יותר לחלק מהחומרים שמשמשים להתמכרות, הבעיה הזו מקבלת זרקור לכיוון הזה. באופן עקרוני אני חושה שבעיית ההתמכרות בקרב הרופאים איננה גדולה יותר מאשר בקרב כלל האוכלוסייה, אך היא בהחלט מחייבת תשומת לב מיוחדת. אנחנו מתייחסים להתמכרות כאל מחלה, ולכן כל איש סגל רפואה שמתגלה כי הוא מתמכר, מופנה לוועדה מקצועית שתפקידה לדון בדרך שבה מטפלים בסוגיה הנקודתית של אותו סגל ובבעיה הרפואית שלו. אנחנו עוקבים יחד עם הוועדה הזו כדי לראות שהטיפול של אותו איש סגל והטיפול במערכת במקביל יהיה כזה שהדבר הזה יהיה מזערי ככל שניתן.
לבוא ולומר כי ניתן למנוע מכל וכל שיהיו רופאים ואנשי סגל רפואים מתמכרים, לא ניתן להגיד, מאחר וזו מחלה אנושית. לגבי הרופא הספציפי הזה, מהרגע שהסתבר שהוא מתמכר, הוא שוחרר מעבודתו ומונתה ועדה רפואית לעניינו. את הפרקטיקה אני לא יודע. זה נמצא בחקירתה של המשטרה. אני יכול לומר כי אם ננקטה פרקטיקה שבה אותו רופא הזריק לעצמו ואחר כך הזריק לחולה, זו התנהגות בלתי ראוייה ואולי פלילית. זה מחייב טיפול מסוג אחר לחלוטין, טיפול משמעתי-פלילי. לאנשים שעוברים על החורק לא ניתן לתת טיפול נורמטיבי, אלא טיפול משמעתי על פי החוק.
אנחנו לא בונים את מערכת הבריאות על כך שאנשים עושים דברים שהם מחוץ לחוק, כיוון שכאשר אנחנו פותחים את הצוהר הזה שבו כל דבר שנעשה יהיה מחוץ לגדר החוק, לא נוכל לקיים מערכת פעילה ועובדת. לצערי, אין כלי טוב באמצעותו ניתן לדאוג לכך שמקרה כזה לעולם לא ישנה. היה מקרה אחד שדווח עליו בעולם שהיה אולי דומה, שהתרחש בספרד. זה מקרה מאוד מאוד נדיר בצורה שבה זה התרחש.
לגבי היקף התופעה של אנשי סגל שמובאים בפני ועדה כזו, מדובר על סדרק גודל של מקרים בודדים בשנה, בין 4 ל-7 מקרים לשנה. עמיתי שעובדים בחדרי הניתוח יוכלו להאיר את עינינו לגבי הבעייתיות שהנושא הזה מהווה.
אופיר פינס-פז
¶
אני רוצה לייצג את פנייתה של אחת החולות שסיפרה לי כי היא נדבקה במחלה מאותו רופא וגילו את המחלה אצלה לפני עשרה חודשים. יכול להיות שהיתה שורה של חולים שנדבקו וגילו את המחלה הזו אצלם לפני עשרה או שמונה חודשים ועדיין לא קישרו בין היותם חולים לבין אותו רופא. האם זה יכול להיות שבמשך עשרה חודשים לא עשו את הקשר בין חולים שנדבקים במחלה הנדירה הזו לבין אותו מרדים?
היו"ר איוב קרא
¶
אני ביקשתי שיוזמנו לכאן חלק מהנפגעים ורק מי שירצה יבוא, אבל לא היה שיתוף פעולה מצד בית החולים.
בועז לב
¶
בית החולים איננו רשאי לתת לכם רשימה של שמות. אתם יכולים לפנות לאותם אנשים ישירות, אם אתם יודעים מי הם, או לצאת בידיעה בעיתון. אנחנו התייעצנו ביועצנו המשפטיים כדי לבדוק את העניין הזה, ונמסר לנו שאסור לנו באיסור חמור למסור את שמותיהם של החולים. זה לא מתוך חוסר שיתוף פעולה.
ניסן סלומינסקי
¶
אני חושב כי אנחנו נכנסים לפינה הלא נעימה אבל הנוחה יותר לבית החולים, והיא שזהו מקרה חריג מאוד של רופא מזריק שהוא חולה. אדוני המנכ"ל, אתה אומר כי גיליתם כבר לפני ארבעה חודשים כי הרופא הזה הוא מכור, ועל כן שחררתם אותו מהעבודה והקמתם ועדה. הרי אותו רופא מכור לקח את הסמים מבית החולים. האם זו לא עבירה פלילית? האם המשטרה היתה מעורבת, או שהכל הולך כאן בדרך של העלמה פנימית, כיוון שרופא מותר לו להיות מכור לסמים כיוון שזו מחלה אנושית, כפי שאתה הצגת זאת? רופא שבידיו נמצאים חיי אנשים והוא מכור לסמים, זה לא כמו כל בן אדם רגיל. בנוסף, מדובר ברופא שגונב מכם חומרים וזו עבירה פלילית שאתם ידעתם עליה. האם יש כאן השתקה כוללת? האם יכול להיות שיש עוד מקרים שאותם אתם שולחים לוועדה פנימית? אתם מגלים רופאים שגונבים מבית החולים סמים ואתם לא מערבים את המשטרה, אלא מנסים לפתור את זה בבית החולים, בטיפול בהתמכרות. פה מתחיל שורש הרע. במקרה הספציפי הזה הצטרפה לעבירה הזו עוד בעיה נוספת של מחלה והדבקה. לולא המחלה וההדבקה, אף אחד לא היה מדבר על זה והכל היה עובר. כיצד ארבעה חודשים האיש מפוטר אך לא הוגשה עדיין תלונה במשטרה, אלא רק הוקמה ועדה פנימית?
אופיר פינס-פז
¶
רופא שבא בקשר עם לקוחות, כולל בפרוצדורות ניתוחיות, שהוא נשא של מחלה במשך תקופה ארוכה, האם הוא לא צרך לתת בדיקת דם פעם בחודש או פעם בשנה?
בועז לב
¶
המחלה הזו היא לא מסוג המחלות שבדרך כלל מועברות על ידי מטפל למטופל, בניגוד למחלות אחרות. כאן הסיכון הגדול הוא של סגל המטפלים שנדבק על ידי המטופלים. אין נורמה כזו בעולם שבה נבדקים בדרך קבע רופאים או אנשי סגל רפואי בהקשר למחלה הזו. אין נורמה כזו, והיא גם לא נכונה מבחינה מקצועית. אם יסתבר שהרופא הספציפי נקט בטכניקה שבה הוא הזריק לעצמו ואחר כך הזריק לחולה, אז ניתן לקבוע כי זו נורמה שלא מתקבלת על דעת, אך בגין זה לא צריך לבדוק את כל הסגל. פרופסור דני שובל שהוא חבר הוועדה שמונתה על ידי משרד הבריאות היה גם חבר בוועדה דומה באיחוד האירופי המשותף. הם ניסחו עיקרי המלצות שפורסמו בעיתון החודש, כאשר ההמלצה שלהם היא לא לערוך בדיקות.
אופיר פינס-פז
¶
מדוע רופא לא יכול לעשות בדיקת דם אחת לשנה? אתה אומר שהמחלה הזו לא מדבקת, אך יש מחלות אחרות שכן מדבקות.
היו"ר איוב קרא
¶
אדוני המנכ"ל, מה השוני בין אזרח רגיל שבא במגע עם אדם אחר, לבין רופא שבא במגע עם חולים ויכול שלא במתכוון להיפגע או לפגוע?
בועז לב
¶
אין שום שוני. צריך לזכור שדרך העבודה שמקובלת על רופאים צריכה לשמור על סטריליות במגע עם רופאים. כאשר יש חולה בהיפוטי טי בי, שעוסק במקצוע שהוא מאוד פולשני, כמו כירורגיית לב, שבה יש סיכוי שהוא יידקר, קיימת המלצה בינלאומית להמליץ בפניו שלא לעסוק במקצוע הפולשני. זו ההמלצה היחידה שמקובלת בכל העולם. אנחנו יכולים כאן להמציא גלגלים, אבל מקצועית, בשום מקום בעולם זה לא נכון ולא מקובל.
ניסן סלומינסקי
¶
עדיין לא נתת לי תשובה לגבי התמכרותו של רופא שגנב סמים מבית החולים, ולא הוגשה תלונה על כך במשטרה.
ניסן סלומינסקי
¶
מה קורה לגבי המקרה הספציפי הזה? הרי פיטרתם רופא שידעתם כי הוא גנב סמים מבית החולים.
בועז לב
¶
התמכרות זו מחלה. גניבת סמים או שימוש בסמים, היא עבירה. המשטרה בחלק מן המקרים היא מטפלת ובחלק לא. לגבי המקרה הספציפי הזה, יאמרו נציגי בית החולים האם הם הגישו תלונה למשטרה או לא, בגין גניבת סמים.
ניסן סלומינסקי
¶
האם אין לכם הנחיה שאומרת שכאשר רופא נמצא כמתמכר ועוסק עם סמים, יש להגיש נגדו תלונה?
בועז לב
¶
רופא הוא כמו כל אזרח, ואם הוא עובר עבירה פלילית אז צריך להגיש נגדו תלונה, כמו נגד כל אזרח וכל חבר כנסת.
עזריאל פרל
¶
אני חושב כי הדיון הולך לכיוון הלא נכון. המקור הטוב ביותר הן שאריות של תרופות שנזרקות לזבל. הרופא לא גונב מאף מקום. צריך להפריד בין נושא ההתמכרות לבין נושא הגניבה.
עזריאל פרל
¶
לא משנה אם הוא מרדים או לא. אני מדבר על רופא מרדים בעיקר, כיוון שהנגישות היא מאוד גדולה.
ניסן סלומינסקי
¶
כאשר אתה מפטר רופא ואתה רואה כיצד הכל מתחבר אחד לשני, המקרה הוא שונה. אני מפחד מכך שאולי נותנים איזושהי הגנה לרופאים שלא ניתנת לאזרח רגיל.
ישראל אייליג
¶
לרופאים המרדימים יש יותר נגישות לתרופות. כאשר אתה מדווח למשטרה על נרקומן שגנב, המשטרה לוקחת אותו עד הצומת הקרוב ומשחררת אותו, כיוון שמכירים אותו ויודעים כי הוא לא רוצה לעבור גמילה. אותו נרקומן חוזר לבית החולים עוד הרבה לפני שהניידת מגיעה לתחנה.
ברגע שעלה החשד לגבי אותו רופא, מנהל בית החולים זימן את הרופא, הראה לו את הנתונים והרופא הודה. באותן חמש דקות הרופא הלך הביתה. מנהל בית החולים הוציא מיד הודעה למשרד הבריאות על פי הנוהל. בנוהל לא כתוב כי על כל גניבה של מזרק או אמפולה צריך להודיע למשטרה, כי בכל מקרה במרבית המשטרה המשטרה לא תעשה עם זה כלום כיוון שהיא כל כך עמוסה. אם משרד הבריאות חשב כי יש פה עניין של גניבה שצריך היה לעניין את המשטרה, הוא היה צריך לפנות למשטרה.
ישראל אייליג
¶
הגורם המתריע היה ההודעה למשרד הבריאות שהיא הרשות שמפקחת על כל נושא התרופות והסמים. ברגע שעלה הספק לביצוע פשע, כלומר, אולי אותו רופא גרם בכוונה או לא בכוונה להדבקות של חולים, הועברה הודעה גם למשטרה.
אני רוצה להבהיר כי לא מדובר ברופאים, אלא ברופא אחד. אני מציע להתייחס אליו כרופא חולה, עד אשר המשטרה תוכיח אחרת. חבל לצבוע בשחור 16,000 רופאים, שחלקם עולים חדשים. היום יש עלהום על כל האוכלוסייה הרוסית בארץ. כבר שמעתי בבית משפט שעו"ד אמר כי לרופא רוסי הוא לא ילך.
אדוני היו"ר, אמרת כי מדינת ישראל פשטה את הרגל. מדינת ישראל אכן פשטה את הרגל. כל בוקר שאתה פותח את העיתון, אתה רואה את זה. המקום היחידי שעדיין לא פשט את הרגל, זו מערכת הבריאות, כי עדיין בתקציבים של אפריקה נותנת שירותים של אמריקה. בואו נשים את הדברים בפרופורציה הנכונה. יש רופא אחד שמעד. זה היה יכול להיות רופא, זה היה יכול להיות טייס וזה היה יכול להיות חבר כנסת. אין סימנים חיצוניים. הסם הזה מתפרק כל כך מהר מהגוף, שאם אתה מודיע היום על בדיקה מחר, מחר יימצא כי האדם נקי לחלוטין. אם הלילה אעשה מסיבה ואזריק לעצמי, מחר בשעה 12:00 לא תהיינה עקבות.
האמריקנים בדקו ובדקו ומצאו כי לא צריך לענוש או לפגוע, אלא צריך שהרופא יידע שבמידה והוא מעד, הדרך לגמילה, לטיפול ולהמשך חיים היא קלה, כאשר התקווה היא שמי שמעד יוכל לחזור כמה שיותר מהר אל המסלול.
איוב קרא
¶
בעני הרופאים הם הסמל הטוב של מדינת ישראל, ועל כן אם הסמל הטוב של מדינת ישראל נפגע, מדינת ישראל פשטה רגל.
ישראל אייליג
¶
בעיני, הדבר הטוב ביותר במדינת ישראל זה התינוקות שאחר כך הופכים לילדים וכולנו שומעים מה קורה בבתי הספר. אחר כך הם הופכים לחיילים, וכולנו שומעים מה קורה בצבא. אחר כך הם נוסעים לטיולים בהודו, ואנחנו מה קורה בהודו. אחר כך הם חוזרים בחזרה לישראל, והופכים לרופאים. רופא הוא אחד ככל האדם. ואם יש אחוז הוא של חמישה אחוז של אנשים באוכלוסייה שהם נגועים, צפה שאותו דבר יהיה גם בין הרופאים.
איוב קרא
¶
לא. הלוואי ויתברר לנו כי זה רק אחד. אני חושב כי לבית החולים ולמערכת הבריאות ישנה אחריות מניסטיריאלית.
ישראל אייליג
¶
האחריות המינסטריאלית צריכה להיות מה שעשה משרד הבריאות. משרד הבריאות הקים ועדת חקירה שנעצרה על ידי היועץ המשפטי. ברגע זה המשטרה חוקרת במרץ. כאשר המשטרה תסיים את עבודתה ותגיש את מסקנותיה, תשב הוועדה המקצועים של משרד הבריאות. אני אומר כי אנו צריכים לחכות ולתת לשני הגורמים להגיע למסקנות. ברגע זה כאשר מנסים להחליט כל מיני החלטות, עלולים לשפוך את התינוק עם המים.
גדעון פנר
¶
אני מייצג את אחד הנפגעים מתוך שלושה שאנו מכירים כרגע. אחד מבין השלושה הוא זה אשר התעקש וטען כי לפני הטיפול הרפואי הוא היה בריא. במקום העבודה שהוא היה אמור להתקבל אליו עשו לו בדיקות דם. במסגרת הבדיקות הללו הוא נמצא בריא. זמן קצר לאחר מכן הוא אושפז בבית החולים ולאחר זמן מה התגלה כחולה. אמרו לו כי אין לזה שום קשר לבית החולים, אך הוא חזר והתעקש שיש בידו בדיקות דם תקינות מתקופה קרובה לפני האשפוז. אז אחד הרופאים מבית החולים סורוקה בעקבות המקרה הזה ומקרים נוספים שהגיעו עשה את ההקשר האפשרי, וכך צצה ועלתה הפרשה.
כולם אמרו כאן כי מדובר באחוז מסויים מן האוכלוסייה, ואם מדובר באחוז מסויים מן האוכלוסייה אז ככל הנראה גם רופאים לוקים בזה, וכי צריך לטפל בעניין. אף אחד לא שם בעצם את האצבע על הרגישות והמשמעות של מה קורה כאשר חולה לוקה במחלה או שהוא נגוע בסמים. אני טוען כי כפי שיש חובה על טייס שחיי אדם מופקדים בידיו לעבור בדיקות כשירות ובריאות מפעם לפעם, משום חשיבות המקצוע, אין שום סיבה בעולם לא לדרוש זאת מאותם רופאים שחיי אדם מופקדים בידיהם.
ישראל אייליג
¶
האם אתה מכיר רופא אחד שחיי אדם לא נתונים בידיו? האם אתה מציע לבדוק את כל מערכת הבריאות?
גדעון פנר
¶
יש הבדל בין הרופאים שעושים את הדיאגנוזה ואלה שעושים הדמייה ולבין אלה שתופרים את הלב של החולה. אז יש הסתברות הרבה יותר גבוהה שאם הוא לוקה באיזו מחלה או נוטל סמים, הוא ידביק אחרים. בארצות הברית כאשר מנהל מחלקה חושד בכך שאחד הרופאים נוטל סמים, הוא רשאי לדרוש ממנו, כתנאי להמשך עבודתו, שיבצע בדיקות.
גדעון פנר
¶
בתנאי שיש חשד. הדבר הזה לא קיים בארץ. אני מציע כי כל אלה שעושים פעולות פולשניות, ושיש סיכון שהחולים ילקו באיזושהי מחלה, יעברו בדיקות תקופתיות וגם בדיקות פתע.
יעקב אדרי
¶
אני מוטרד ממה שלא נתגלה. כנראה שזה לא המקרה הראשון, ולצערי הרב גם לא האחרון. אני מוטרד מהרבה דברים שכוסו לכל אורך השנים. אני אומר את הדברים בזהירות.
יעקב אדרי
¶
זו לא ההוצאה להורג. מדובר פה בחיי אדם. מדובר באלפי אנשים שנותנים אמון מוחלט ברופאים. כאשר מגיע חולה לבית החולים, הוא מתמסר לרופא ונותן בו אמון מוחלט. אנחנו צריכים להיות זהירים ולנסות למנוע את מה שעלול לקרות. כנראה שאנחנו לא יודעים את הכל.
יעקב אדרי
¶
אני חושב כי היתה התפרצות של מקרים ולבסוף זה פרץ החוצה. מאוד מעניין אייך הדבר הזה הגיע להנהלת בתי החולים. כנראה שהיה סיפור מאוד מיוחד עם הרופא הזה.
ישראל אייליג
¶
זה לא נכון. אתה הופך את האמת. אתה משמיץ פה ציבור שלם ואתה אומר דברים שהמשטרה לא חושב אותם ומשרד הבריאות לא חושב אותם. קודם רופא גילה את הבעיה ואחר כך הודיע להנהלה, ולא להפך.
יעקב אדרי
¶
מהניסיון הציבורי שלי למדתי שלא לקבל כל דבר כמובן מאליו. כיוון שמדובר במערכת שמטפלת במיליוני אנשים בה כל חולה נותן אמון מוחלט ברופא שלט, אנחנו צריכים לראות כיצד יוצרים כלי שיעזור לאתר רופא נגוע שמשתמש בסמים. או שהוא ייבדק, או שהוא יצהיר שהוא לא משתמש בסמים.
יעקב אדרי
¶
זה לא נכון. התגובה שלך היא לא תגובה שצריכה להיות. אני חושב כי חובת בתי החולים לדווח כאשר יש מקרה כזה מתוך אינטרס תדמיתי.
יעקב אדרי
¶
אני מוכן שיתקנו אותי. תחום הרפואה הוא לא התחום החזק שלי. אני רוצה ללמוד את הנושא כיוום שהוא מאוד חשוב והוא נוגע להרבה מאוד אנשים. אני חושב כי יש לחייב את בתי החולים, אולי בחקיקה, לדווח על מקרים כאלה. צריך לבדוק האם הבעיה הזו קיימת רק אצל הרופאים או גם בקרב יתר עובדי המערכת, כמו אחים ואחיות, שנמצאים במגע עם חולים. האם נתתם את דעתכם לעניין הזה?
עזריאל פרל
¶
בחמש עשרה השנים האחרונות אני מנהל את המערך להרדמה בבית החולים תל השומר, והייתי מעורב מספר פעמים במקרים בהם רופאים מרדימים התמכרו לסמים. כמו שאמר מנכ"ל משרד הבריאות, מדובר בארבעה או חמישה מקרים לשנה. כלומר, התופעה הזו קיימת.
עזריאל פרל
¶
כל בית חולים כאשר מגיעה אינפורמציה כזו לידיו, מדווח על כך למשרד הבריאות ומשעה את הרופאה. בקרירה המקצועית שלי במשך 30 שנה, אני נתקלתי ב-3 מקרים כאלה. הראשון היה מתמחה שדווח עליו. הוא יצע ושוקם, והיום הוא רופא בכיר ונקי לחלוטין. במקרה השני דובר ברופא שהוצאני אותו ממעגל העבודה וניסינו לשקם אותו. בתאום עם משרד הבריאות החזרנו אותו למעגל העבודה, והאיש הזה שוב נפל. יש גם אחוז של אנשים שנגמלים וחוזרים בחזרה. בסופו של דבר הוא עזב את הארץ. במקרה השלישי, הרופא נמצא מת בשירותים עם מזרק בתוך היד. כל המקרים האלה אולי לא מגיעים לידיעת הציבור או לידיעת חברי הכנסת, אך הם בהחלט מגיעים לידיעתו של משרד הבריאות. התופעה של התמכרות בקרב רופאים קיימת. ידוע שבקרב רופאים מרדימים היא קיימת הרבה יותר, בין היתר בגלל הנגישות ובגלל הסטרס העצום שבו האנשים האלה נתונים. אצלנו, לאחר שמצאנו רופא שמת בשירותים עם מחט תקועה בתוך הוריד, אני שאלתי את עצמי האם אנחנו נותנים לרופאים שלנו את האפשרות לפנות לרופא כאשר כואב להם, מבלי שיבואו ויגידו להם שאם הם ילכו, יסגרו את חדרי הניתוח. אנחנו עובדים במצב של סטרס בלתי רגיל. בשל כך לבוא ולזרוק את הכל על הרופאים כאילו הם חטאו ופשעו, זה לא בסדר.
עזריאל פרל
¶
המקרה הזה הוא יוצא מן הכלל, מפני שלמרות השכיחות, שאתם לא ידעתם עליה, של התמכרות בקרב רופאים, אין כמעט מקרים בהם דווח על נזק לחולים. הרופא הזה ממשיך לתפקד עד לשלבים האחרונים, וזה מוכח במחקרים. המחלה שלו מתגלה לא בגלל משהו שהוא עשה לחולה. לכן המקרה הספציפי הזה הוא מקרה יוצא מן הכלל. אם רוצים לדבר על התמכרות בקרב רופאים, המקרה הזה הוא לא המקרה שצריך לדבר עליו, דוקא בגלל הנזק שנגרם להרבה אנשים כתוצאה מכך. בוועדה הזו צריך קודם כל לדבר על התמכרות של רופאים כבעיה, גם אם לא נגרם נזק.
ניסן סלומינסקי
¶
אני חושב כי מקובל על כולנו, כי אחד המגזרים המופלאים ביותר שכולנו חייבים להם את חיינו, הוא מגזר הרופאים. דוקא כיוון שרופא יכול לעזור, לעיתים פספוס יכול לגרום לנזק. דווקא בגלל זה מתקיים הדיון הזה. הדיון לא מתקיים בשביל להשמיץ רופאים. הרופאים הם מלאכים. האחיות לעיתים אפילו ראויות להערכה גדולה יותר, כי להן אין את התהילה, אלא רק את העבודה השחורה.
למקרה עליו אנו דנים, יש ארבעה שלבים שכל שלב יכול לבוא בפני עצמו, אבל פה הם חברו כולם ביחד. מדובר על שימוש והתמכרות לסמים, שזו עבירה. מדובר גם על גניבה ומחלה של רופא שיכולה או לא יכולה לעבור לחולים. הדבר הרביעי הוא ההזרקה, כפי שביצע אותו הרופא. המקרה הזה הוא נדיר והוא לא דוגמא, אך עדיין אנחנו צריכים לדון בכל השלבים.
לפעמים יש תחושה שמשרד הבריאות הופך לגילדה שמגינה על חבריה. זה נכון שצריך לטפל ברופא מתמכר ולעשות הכל כדי להחזיר אותו למסלול. זה שהוא רופא לא צריך לגרוע ממנו. בידי רופא יש אחריות עצומה, כך שפספוס קטן יכול לפגוע בחיי אדם. בשל כך הרגישות היא גדולה יותר. בנוסף, הנגישות של הציבור הזה לסמים, היא הרבה יותר גדולה. זה צריך להדליק לנו נורות אדומות, ואנחנו צריכים לשים הרבה יותר חסמים מאשר לפקיד בבנק.
אסף טוייב
¶
בנושא המחלה וההתמכרות, חשוב להבחין כאן בין שתי סוגיות שהתמסדו כאן באופן טראגי. בנוגע לרופא הספיציפי, ידעו שהוא חולה ובית החולים נקט בכל אמצעי הזהירות.
אסף טוייב
¶
כאשר יש איזשהו חשש להידבקות, מרבית הרופאים באופן וולונטרי ניגשים ונבדקים. צריך לזכור את הסיטאוציה עליה אנחנו מדברים. מדובר באנשים בריאים, רופאים, שבאים במגעי עם אוכלוסייה חולה. רמת הסיכון שאוכלוסיית הרופאים נפגשת איתה היא הרבה יותר גבוהה מהצד שלהם מאשר מהצד שהם מציגים למטופלים, וצריך לזכור את זה. במגעים היומיומיים של כל רופא ורופא מי שחשוף ומי שנמצא בסכנה אלה הרופאים שעלולים להידבק מהחולים.
אין ספק שמה שנעשה במקרה הספציפי הזה נוגד את כל כללי האתיקה הרפואיים. האמון בין רופא למטופל נפגע כאן ברמה הכי בסיסית. המקרה הזה הוא חריג באופן קריטי. העניין הוא איך אנחלנו לא הורסים את המרקם העדין שהולך ונהרס בשנים האחרונות בין הרופאים לבין המטופלים. אין ספק שהמקרה הזה גרם לנזק חמור מאוד, כי היום המטופל הניצב מול הרופא שלו מיד חושב האם הרופא יכול לסכן אותו בדרך כזו או אחרת, ולא להיטיב את מצבו. כל הצעה שתבוא ותגיד שמישהו מסומן, עשוייה לפגוע במערכת היחסים האלה. צריך לזכור כי מרביתם של האנשים בחרו במקצוע הזה לא בגלל השכר או הסטטוס, אלא בגלל שהם רוצים לעזור לאנשים אחרים, ואנחנו צריכים לבוא ולהגן עליהם מפני הוועדה הזו.
אם אנחנו רוצים למנוע את התופעה ולהקטין אותה עד כמה שניתן, הדרך היא ליצור מסלול שבו נאפשר לרופאים שהם רופאים מכורים, לבוא ולדווח אודות ההתמכרות שלהם, מבלי שינסו לחפש אותם בפינה. זו הדרך המוכחת לטיפול בתמתכרים בכל המגזרים האחרים. צריך ליצור איזשהו ערוץ של דיווח שבו לרופאים תהיה אפשרות לבוא ולדבר מבלי שיבדקו אותם. כפי שנאמר כאן קודם, הבדיקות הן לא אפקטיביות. הן יתנו רעש ציבורי נהדר וזה ישמע טוב מאוד מעל דפי העיתונות, אבל התכלית עצמה לא תושג. אנחנו רוצים שפחות רופאים מכורים, או שבכלל לא, יגיעו בידי מגע עם הציבור, והדרך לעשות זאת היא לאפשר התמודדות ודיווח.
אסף טוייב
¶
המטרה היא לעודד דיווח כדי להגיע למקסימום האנשים. אני יושב על כיסא מאוד מעניין בהיבט של הלשכה לאתיקה. אנחנו לא גילדה. ד"ר אייליג שהוא איש ההסתדרות הרפואית יעיד כי אנחנו לא עושים איפה ואיפה עם רופאים, וכאשר רופא חורג מכללי האתיקה הרפואיים, ויש לנו מאות מקרים כאלה בשנה, אנחנו מעמידים אותו לדין אתי בפני החברים שלו בלשכה לאתיקה. שום דבר לא מכוסה.
אסף טוייב
¶
נציב הקבילות הוא לא מטעמי. בסופו של דבר רופא שחורג מכללי האתיקה, שמו מועבר למשרד הבריאות וארשיונו נלקח.
חיים מהל
¶
אני גם רופא במקצועי ובמשך 25 שנה יצא לי להיות בקשר טיפולי עם 5-6 רופאים שהתמכרו. אני חושב כי ההלם הגדול והתגובה הקשה היא מכך שיחש רופאים מכורים. יש רופאים מכורים. מי שחושב שיש רק אחד או שניים כאלה, טועה. יש רופאים מכורים, עורי דין מכורים, עיתונאים מכורים וגם טייסים. הציבור הישראלי שחושב שנרקומנים הם רק הומלסים שזרוקים ברחובות, צריך לדעת שהנגע הזה נמצא גם במקומות אחרים, ולכן אנחנו צריכים לחפש פתרון לבעיה. אם מה שקרה בבאר שבע הוא נכון, אז היה שם פשע. אלה דברים שהם מעבר להבנה אנושית. חלק מהדברים הם ספקולציה ואנחנו לא יודעים אם הם נכונים או לא, והאם הם אפשריים מבחינת פרוצדורה רפואית. אני אומר כי אנחנו צריכים להציע לציבור אפשרות לטיפול שהיא לא תגרם בושה ותמנע מאדם להגיע לטיפול. אנחנו עדיין לא הגענו לרמה שהגיעו אליה בארצות הברית, שם הנשיא לאט התבייש להגיד שהוא נגמל מאלכוהול. כאשר הוא אמר את זה היתה בכך קריאה לאנשים שהם יכולים גם כן להיגמל ולהמשיך לחיות ולעשות קריירה. אנחנו צריכים לאפשר מצב בו רופא שהתמכר, יידע שהוא יכול לגשת לטיפול. אם יהיה אחריו מרדף, כמו שנעשה היום אחרי כל ציבור הרופאים, אף אחד לא יעיז לבוא. כל אחד ישמור על המקום שלו ולא יגיע לקבל טיפול. רופא הוא בהחלט לא נהג אוטובוס, אך גם נהג אוטובוס מסטול אינו מרגיע אותי. אני בהחלט חושב שבמקצוע הרפואה צריכה להיות הקפדה, אך צריכה גם להיות אפשרות של טיפול רפואי.
יורם שפירא
¶
אני רוצה לדבר על הנושא הפלילי שחבר הכנסת סלימינסקי כל הזמן מדבר עליו. גם אם משרד הבריאות, שאליונ סורוקה העבירה את כל הממצאים, היה בא למשטרה ואומר כי הוא מבקש להגיש תביעה, לא היה על מה לתבוע. אותו רופא היה אומר כי הוא לקח את החומר ממזרקים שנזרקו. אף אחד לא יכול להוכיח אחרת.
היו"ר איוב קרא
¶
אני לא מבין מדוע מערכת הבריאות נמצאת בלחץ. אנחנו בסך הכל מלבנים כאן סוגיה. אתם צריכים להבין שאנחנו איתכם ולא נגדכם. בראיה הכוללת אנחנו בעד אזרחי ישראל.
פרל עזריאל
¶
כשאנחנו דנים על משהו, אנחנו לומדים את הנושא. ממה שאני רואה כאן, אין כאן דרך אופטימלית ללמוד נושא כל כך רציני. לפני שאני הגעתי לכאן היום, למרות שאני כן מעורב בדברים האלה, הלכתי לראות מה כתוב בספרות. הוצאתי פרוטוקולים אמריקנים, ומצאתי כי הבעיה קיימת, מתועדת ויש סטטיסטיקות. יודעים מה היה ומה עשו עם המקרים השונים. אני מציע לוועדה להקדיש מעט זמן וללמוד את הדבר הזה לעומק. דוקא בגלל שלמקרה הזה יש כל כך הארבה זוויות, יהיה מאוד קשה לכם להבין את הנושא. הלחץ היחידי שלי הוא מזה שלא תבינו אותנו ולא בגלל איזושהי אשמה.
יורם שפירא
¶
רק עכשיו פורסם מאמר של בות וחבריו בו נאמר כי כל מה שניסו מבחינת חינוך ושאר התחומים, שום דבר לא השתנה. לא הצליחו להוריד את כמו המכורים.
אייליג ישראל
¶
כל מה שהעלת עכשיו זו ספקולציה. משטרה עדיין לא הגיעה למסקנה הזו, ואנחנו שעובדים איתו יום-יום עדיין לא יודעים אם הוא עשה את זה ואיך הוא עשה את זה.
יורם שפירא
¶
אני לא ראיתי אותו כל יום. איך שנכנסתי לתפקיד, לפני שמונה חודשים, הוא יצא לרוטציה מחוץ לגבולות המחלקה, ולא היה שם עד אשר הוא נתפס.
אופיר פינס-פז
¶
זאת אומרת שהפיקוח עליו בתקופה הזו לא היה הדוק. האם זה נכון שיש שימוש יותר מפעם אחת במזרקים?
אייליג ישראל
¶
לא רק בגלל חיסכון. זהו נוהג שקיים עשרות שנים. אני נמצא 15 שנה בתחום ההרדמה. ככה לימדו אותי כאשר התחלתי לעבוד, וככה אני ממשיך לעבוד עד היום. אני יודע גם שזה נוהג שקיים בבתי חולים אחרים. לאחרונה, איגוד המרדימים האמריקנים, יצא בהמלצה שאולי לא כדאי לעשות זאת, ועל כן חלק מבתי החולים התחילו בתהליך של שינו הנוהג הזה. אני מרדים משנת 1986. הייתי ברוטציות בהרבה בתי חולים, אני מכיר הרבה מנהלי מחלקות, ועל כן אני יכול לומר כי זה היה הנוהל וזו היתה השיטה. אני רוצה להזכיר לכולם שבישראל אין אחוז זיהומים יותר גבוה. זאת אומרת שכנראה שלמרות הכל שינוי השיטה הוא לצורך זהירות יתר. אם היינו יכולים על ידי שימוש במזרקים חוזרים להדביק את כולם, היינו יכולים להיות המדינה שבה אחוז התחלואה הוא הגבוה מכולם, וזה דוקא ההפך.
כאשר הרופא הגיע לעבודה הוא עבר בדיקות כמו כל אחד אחר. נמצא כי הוא סובל מדלקת כבד. נעשו כל הבדיקות וכל מה שצריך, עד שהגיעו למסקנה שבמצבו אם הוא עובד על פי הנוהלים הקיימים, הוא איננו מידבק. זה חולה שחצה את הקווים. ברגע שחצית קווים, ניתן לעשות הכל. האמריקנים בדקו את זה במשך שנים מכל הכיוונים, והגיעו למסקנה שלא ניתן למנוע מצב כזה. אני פותח אמפולה, אני שואב אותה החוצה ומזריק לעצמי, ולחולה אני מזריק מים. יש עשרות אם לא מאות שיטות לעקוף את החוק, ברגע שהחלטתי לעקוף אותו. מי כמוכם יודע, שכל פעם שיש מחסום, יש פירצה חדשה, ואז שמים עוד מחסום.
יעקב אדרי
¶
אתה אמרת כי ידעתם שהוא היה חולה. השאלה היא אם לאחד כזה לא צריך לערוך בדיקות כל פרק זמן מסוים.
שלמה מור יוסף
¶
אני מברך את יו"ר הוועדה על הדיון הזה. אני חושב שזה דיון מאוד חשוב. זהו נושא שלא היה ידוע, והאירו אותו מכל מיני זוויות, מוגזמות אך בהחלט קיימות. תפקיד משרד הבריאות הוא להגן על האוכלוסייה, אבל יש לו גם תפקיד להגן על עובדי מערכת הבריאות, ואם זה מפורש כגילדה, אז יש התנהגות גילדאית בכל תחום, גם בקרב הרופאים. אני לא חושב שצריך להסתיר את זנה. מצד שני הרופאים זו קבוצה ייחודית שיש עליה אחריות נוספת מעבר שמה שיש לאוכלוסייה אחרת.
אני רוצה להתייחס לשאלה מה צריך לעשות בהמשך. אני רוצה להתייחס לשאלה האם מצריך לבדוק את עובדי מערכת הבריאות בדיקות תקופתיות כאלה ואחרות והאם זה ישפר את המצב. כל עובד שנכנס למערכת הבריאות עובר בדיקה. כך גילו אצל הרופא הזה את מחלתו. אנחנו גם מחסנים את עובדי מערכת הבריאות בשביל להגן על העובדים, וכמובן שזה גם מגן על החולים בסופו של דבר. נניח שיעשו בדיקות תקופתיות ויגיעו לרופא הספציפי הזה שהוא רופא מרדים וכולם ידעו שהוא מזריק חומרים לורידים של החולים והוא חולה במחלה שיכולה לעבור בדם. מה יעשו איתו? זו לא המחלה היחידה שעוברת בדם. יש עוד לפחות עשר מחלות שעוברות בדם. האם לכל אחד שהוא נשא של מחלה שעוברת בדם, יערכו בדיקות סמים, כל בוקר או כל חודש?
מור יוסף
¶
איידס והיפטי טי סי הן מחלות שבכל דקה שתעשה בדיקה, תמצא אותן. אם תעשה בדיקת סמים פעם בשנה, אותו אדם יוכל להגיע לבדיקה נקי. הסם הזה נמוג מהדם. מדוע לשחקני כדורגל עושים בדיקה מיד כאשר הם יורדים מון המגרש? לקחת את 5% או 7% מעובדי מערכת הבריאות ולהעביר אותם את כל השרשרת הזו, זה נראה לי לא מעשי וגם זה לא יתן את היתרון שרוצים לתת. אנחנו נמצאים פה באיזשהו מילכוד. במקרה הזה, אם כל מה שנאמר נכון, מדובר במישהו שהוא קצת מטורף ופושע. הוא עשה את זה בצורה מוזרה שפגעה בהרבה חולים. נגד יוצאי הדופן האלה בתוך קבוצת יוצאי הדופן, קשה למצוא מערכת שתיצור מסננת שתתפוס אותם.
חיים מהל
¶
כולם אמרו כאן כי אחרי כמה שעות לא מוצאים את הסמים בגוף. יש סמים שמוצאים אותם בשטן גם אחרי שבוע ושבועיים.
היו"ר איוב קרא
¶
אני רוצה לסכם את הדיון. אני חושב שהמערך של הרופאים בישראל נפגע בצורה קשה ביותר בעקבות הפרשה הזו. אין לי ספק שהאמון בין הרופאים לבין המטופלים נפגע. בציבור ישנה רתיעה היום מכל מערך הבריאות.
אייליג ישראל
¶
אני רוצה לחלק עליך. אני מנהל חדרי ניתוח. לפי מה שאמרת היתה צריכה להיות ירידה דרסטית בכמות החולים שמגיעים לניתוחים.
היו"ר איוב קרא
¶
כולם מסכימים איתי שיש פגיעה. הרופאים לא יושבים בבית כי הם צריגכים לטפל בחולים, אך זה לא אומר שהתדמית של הרופא לא נפגעה. אנחנו מדברים על פרשה שבה דובר על התמכרות, גניבה, זיהום ודברים נוספים שמשליכים על המערך הבריאותי. אני לא רוצה להביא למצב בו יסתכלו על הרופאים בחזקת חשודים או דומים לאותו רופא מסורוקה. זה לא אינטרס שלי כאיש שאכפת לו מהחברה, ורוצה לראות חברה בריאה. מנכ"ל משרד הבריאות דיבר על כך שקיימים 4 נמקרים כאלה בשנה. זה אומר שמדובר בפשע נגד אזרחי ישראל.
היו"ר איוב קרא
¶
ד"ר אייליג, אתה יכול להתעצבן, אך זו התחושה שקיימת בציבור. אי אפשר לעבור לסדר היום על סוגיה כזו בה יש פגיעה באמון שיש לאדם ברופא. הרופא בשביל האדם הוא דרגה אחת לפני ה'. אנחנו רוצים לסייע למערכת שכרגע יש בה לאקונה. צר לי שכל מערכת בריאות מתגייסת כדי להגן על המערכת. אנחנו צריכים להציע דברים פרקטיים, ולומר כיצד אנחנו מחזירים את המערכת למצבה הקודם. אף אחד לא מחפש את מערכת הבריאות. צריכה להיות הקפדת יתר על כל מה שקורה בעקבות הפרשה הזו. צריך להיות מעקב רציני אחרי כמות הסמים שכל בית חולים צורך. אני חושב כי בנושא הזה יש גם לאקונה. צריך להביא למצב שהממונה ידע לאן כל דבר הולך.
היו"ר איוב קרא
¶
אני לא אמרתי איך לעשות את זה. אני חושב שיש לאקונה במעקב אחרי צריכת הסמים וצריכה להעשות בדיקה כדי לחשוב כיצד למזער את הנזקים. אני חושב כי כמו שלכל בעל מקצוע שיש לו אחריות כזו שאם חלילה לא יודעים עליו משהו, זה יכול לגרום לנזק גדול מאוד, פה מנהלי בתי החולים צריכים לחייב בדיקת פתע לגורמים שנמצאים במגע עם סמים ועם ציבור. אני חושב למערכת שלכם זו יכולה להיות אינדיקציה פנימית טובה כדי שחלילה לא תהיינה מעידות כאלה. תארו לכם שמצב כזה יתגלה בעוד כמה מקומות. אנחנו לא מדברים על פשיטת רגל של מערכת הבריאות כי אנחנו רוצים להאמין שהמקרה הזה הוא מקרה בודד, אך אם יתגלה עוד מקרה דומה בבית חולים אחר, מערך הבריאות יפשוט רגל, והראייה תיפגע כך שאף אחד לא יאמין בה' שלו, שזה הרופא שלו. לכך התכוונתי בתחילת דבריי. לסיכום, אני קורא לכם ללכת לקראת בדיקות פתע תקופתיות. אם זה יתברר כמקרה בודד ולא יתגלו מקרים נוספים, אנחנו נראה בזה מעידה חד פעמית, אבל אם בביקורות הפתע הללו יתגלו מקרים נוספים, אז אנחנו נדע כי אנחנו עושים דבר נכון. אם יתגלו עוד נמקרים כאלה, אנחנו כולנו פשטנו רגל.
עזריאל פרל
¶
עם כל הכבוד ליו"ר, הרופאים הם לא ה'. הם בני אדם. אולי גם עד שנגיע לה' נראה שגם הוא אולי מסטול. בלי לדעת יותר מדי על הנושא הזה, אתה מציע הצעה שלא קיימת באף מקצוע אחר ובאף מקום אחר בעולם, ששם הבעיה מוגדרת ונלמדה הרבה יותר. אני חושב כי זה קצת חסר אחקיות.