אנשים עם מוגבלויות ותלותם בעובדים הזרים (השפעת היטל המס על הנכים)

5
הועדה לנושא בעיית עובדים זרים – 24.8.2003
הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 12
מישיבת הוועדה לנושא בעיית העובדים הזרים
שהתקיימה ביום א', כ"ו באב התשס"ג, 24.8.03 בשעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם
אנשים עם מוגבלויות ותלותם בעובדים הזרים (השפעת היטל המס על הנכים)

חברי הוועדה: היו"ר רן כהן
ניסן סלומיאנסקי

מיכאל רצון – סגן שר התעשיה, המסחר והתעסוקה
חיים דוקלר – משרד האוצר
עו"ד נטע נאור – משרד התעשיה, המסחר והתעסוקה
עו"ד שי סומך – משרד המשפטים
ד"ר שלמה אלישר – מנהל אגף שיקום, משרד הרווחה
אהובה לוי – מנהלת אגף לטיפול במפגר, משרד הרווחה
אסתר רייס – מנהלת אגף סיעוד, ביטוח לאומי
מלכה טל – מח' גריאטרית, משרד הבריאות
אילנה בן שחר – עובדת סיעודית ארצית, משרד הבריאות
אמיר טנא – האגודה לזכויות האזרח
אבי סלומה – חוג מעג"ל
רות גולדברג – יו"ר עמותת אלצהיימר
יעל גושן – מנכ"ל עמותת אלצהיימר
דורון רז – איגוד חברות הסיעוד
עו"ד עודד ג'ינאו
בלה צור – עובדת סוציאלית
יואב קריים – דובר מטה הנכים
תרצה ליבוביץ – עמותת "בזכות"
יהודה לשם – מטה מאבק הנכים בישראל
שבן יעקב
רוני שכטר – מטה מאבק הנכים בישראל
עליזה סוויסה – נציגת "נכים עכשיו" בירושלים
אורה קרמיש
איריס גינצבורג
עודד זכריה

עדנה טורס

חבר המתרגמים בע"מ

זאת ישיבה בפגרה של הוועדה לעובדים זרים, נוכח
פניות של ארגוני נכים ונציגי נכים ואנשים עם מוגבלויות לדון בהשפעה שבהיטל המס, בהשפעה של התכנית הכלכלית על הנושא הזה של הסיעוד לאנשים עם מוגבלויות, אנשים שנזקקים לעבודת סיעוד, שחלקה הגדול עובדים זרים. מצאתי לנכון, למרות הפגרה, לקיים את הדיון הזה ולהפגיש בין הצדדים בכדי שנשמע באיזה אופן הדברים מתנהלים. הגיע גם יואב קריים, אחד היוזמים והפונים בדיון הזה. מי מארגוני הנכים מוכן להתחיל בהצגת הבעיה? אני מבקש, מאחר שיש לנו עוד ישיבה, אנחנו נהיה היום מאוד ממוקדים ומאוד ענייניים כדי לתת תשובות, גם הצגת הדברים מעשית ועניינית וגם התשובות להם. בבקשה.

אני נציגה של "נכים עכשיו" בירושלים. אני רוצה
להקריא את העקרונות של מטה המאבק, גם נכים עכשיו וגם בזכות. "לאחרונה התבשרנו כי במסגרת חוק ההסדרים בכנסת בוטלו שתיים ורבע נקודות זיכוי שמהם נהנו עד תחילת השנה עובדים זרים ושהקנו להם פטור בתשלום מס על הכנסה של עד שלושת אלפים מאתיים ₪ בחודש. משמעות הדבר שעובדים זרים ישלמו מס מהשקל הראשון שהם מרוויחים. אנו פונים אליכם בשמם של אלפי אנשים נכים קשים החיים בקהילה ונעזרים במטפלים אישיים. ברצוננו להתריע בפניכם שתקנה זו פוגעת קשות בזכותם הבסיסית של מי שנזקקים לעזרתם היומיומית של מטפלים אישיים לחיות בקהילה ככל אדם. עליכם לדעת שגובה הגמלה המשולמת לאנשים נכים הזקוקים לסיוע אישי עבור העסקת מטפלת נע בין אלפיים שבע מאות ₪ לשלושת אלפים שלוש מאות לחודש. סכום זה איננו מאפשר לנו להעסיק מטפלים אישיים בהתאם לחוק. זאת מכיוון שהם זקוקים לסיוע אישי של עשרים וארבע שעות ביממה אך אינם מסוגלים לשלם למטפלים הזרים שהם מעסיקים את השכר הנדרש לשם כך. המטפלים הזרים משתכרים על בסיס של שמונה שעות ביום.

אני רוצה להבין, הם עובדים עשרים וארבע שעות
אבל הם מקבלים שכר של שמונה שעות?

על פי חוק, הסכום שאני ציינתי פה מכסה שמונה
שעות עבודה ביום בלבד.

הם נמצאים בבית הנכה או הקשיש או האדם
הנזקק לשרות עשרים וארבע שעות ביממה כדי לסעוד אותו. זה לא משנה אם הם נמצאים כי הם עובדים באותו רגע, או שהם רוחצים אותו, או שהם בכוננות, הם נמצאים עשרים וארבע שעות ביממה, שישה ימים בשבוע.

כן, אבל אנחנו משלימים את היום השביעי. זאת
מכיוון שהם זקוקים לסיוע אישי של עשרים וארבע שעות ביממה אך אינם מסוגלים לשלם למטפלים הזרים שהם מעסיקים את השכר הנדרש לשם כך. המטפלים הזרים משתכרים על בסיס של שמונה שעות ואין ביכולתם של מעסיקיהם הנכים לשלם להם עבור שעות נוספות או עבור כוננויות וכדומה. אם יידרשו העובדים לשלם מס הכנסה מהשקל הראשון יעמדו בפני האנשים הנכים הנזקקים לעזרתם שתי אפשרויות. אפשרות אחת היא שהם יפחיתו משכרם של המטפלים בגין המס שיש לנקות, והמשמעות היא שהמטפלים יעזבו אותם והם ישארו ללא מטפלים בכלל. אפשרות שניה היא שהם יגלמו במשכורתם של המטפלים את המס לניקוי. אין להם אפשרות לבצע זאת.

מה שפה בעצם רמזת, באמירה הזאת, שישנה
תקנה שמאחר והנטו שנשאר בידי העובדים הזרים יהיה יותר נמוך יהיה מאיץ יותר גדול שהם יעברו לעבוד במקומות אחרים גם אם באופן בלתי חוקי כי שם הכנסתם היחסית תהיה גדולה יותר.

או שיש אפשרות שאני אצטרך לשלם את זה
מקיצבת הנכות שאני חיה ממנה. ממילא אני משלימה את השכר שלה, כי השכר שלה לא נגמר בשמונה שעות. יש לי ביטוח רפואי לשלם עליה, יש לי ביטוח לאומי, יש לי לכלכל אותה, יש לי מפה עד הודעה חדשה.

כלומר שתי האפשרויות זה או שאת תשאירי את
השכר שלה אבל ישנה סכנה שהיא תברח לעבוד במקומות אחרים יותר רווחיים או שאת תשלימי את מה שמשרד האוצר לוקח. זאת הטענה? תודה רבה, הבנתי את העניין. אתם רוצים להשלים משהו לעניין הזה?

אני ממטה המאבק. במאבק האחרון נלחמנו קשות
על העלאת קצבת השירותים המיוחדים והעלינו את זה במידה מסויימת לנכים הקשים מאוד כך שהגענו לאיזה סכום שאיך שהוא הם יכלו להחזיק את העובדים. המשמעות של התקנה האחרונה שעובדים זרים ישלמו מס, כמובן שהמס יפול על המעבידים, כמובן שהם לא יוכלו לשלם את זה מקיצבת השירותים המיוחדים שמדינת ישראל מעניקה להם. המשמעות היא שהעובדים הזרים יעזבו.

צריך להגיד דבר מאוד חשוב, אם הנכים האלה לא
יוכלו לחיות בקהילה כי לא יהיה להם עובד זר אז יש פה שני דברים שהם בניגוד למה שהממשלה והכנסת אומרות שהן רוצות לעשות. אחד, אלה מהם שעובדים יצטרכו להפסיק לעבוד. איפה העידוד לעבודה שמדברים עליו כל הזמן. כי הם לא יוכלו לצאת מהמיטה פשוט. ודבר שני, רובם יצטרכו בכפייה לחזור למוסדות. מוסדות מעבר לזה שהם אנטי זכויות אדם באופן מובהק הם גם הרבה יותר יקרים.

אני רוצה לעבור לאגודה לנושא האלצהיימר ואולי
לבקש ממך רות גולדברג שאת תתחילי.

מה שקורה, הדברים שנאמרו פה הם למעשה אותם
הדברים שנאמרו על ידינו. כאשר המצב של האנשים שהם חולים, ורובם קשישים, חלקם הגדול חי מקצבת זיקנה. איך אדם מקיצבת זקנה יכול בכלל לממן דבר כזה.

אבל חולה אלצהיימר לא חי רק מקצבת זקנה, הוא
חי מקצבת נכות.

גמלת סיעוד וגמלת זקנה. אם תעשה את החשבון
זה עדיין לא מגיע לשכרו של מטפל.

אם תוכלי לתת לנו להבין סדר גודל מה זה אומר
היום קצבת זקנה וקצבת סיעוד ביחד לחולה אלצהיימר?

חמש עשרה וחצי שעות, זה תלוש שהעובדת של
אבא שלי קיבלה, זה המקסימום, אדם סיעודי לחלוטין, כל שעה היא פה תשעה עשר שקלים ושמונים ושבע אגורות.

כלומר חמש עשרה וחצי, נניח כפול עשרים, אני
מבין שכל התמיכה שניתנת במצב זה לחולה אלצהיימר היא שלוש מאות כפול ארבע, זה אלף מאתיים שקל לחודש.

נכון, והוא זוכה עוד לקצבת זקנה שהיא בסדר גודל
של אלף שש מאות, לפעמים זה אלף מאתיים, תלוי בשנות הותק, אלפיים ארבע מאות שקל.

כלומר בין אלפיים ארבע מאות לאלפיים שמונה
מאות שקל, מזה הכל בכל מכל, צריך גם לחיות וגם לתת למי שעוזר, סועד אותו גם לחיות.

כאשר אנחנו עשינו חשבון שבערך, וזה המינימום,
להחזיק עובד זר מטפל בבית נע סביב כששת אלפים שקל. עכשיו זו מדינה דמוקרטית, לא שואלים מאיפה הוא לוקח את היתר. אבל זו המציאות.

אין פה הבדל בין מי שיש לו פנסיה ,אין לו פנסיה,
יש לו הכנסה נוספת, אין לו הכנסה נוספת.

מעל הכנסה מסויימת הוא גם לא זכאי לקצבת
סיעוד בכלל.

זה מה שמקבל מי שהוא זכאי ואין לו בעצם
הכנסה מעל לסכום מסוים.

זאת אומרת יש מי שלא זוכה בזה. אנחנו לא
מדברים על מי שלא זוכה, אנחנו מדברים על מי שכן נניח זוכה ועדיין לא יכול לכלכל עובד זר, על אחת כמה וכמה בודאי שלא עובד ישראלי במצב הזה.

לא מדובר על עובד מלא, הלא אם העובד שסועד
אותו עובד בסך הכל שש עשרה שעות בשבוע, זאת לא נחשבת עבודה מלאה.

ביטוח לאומי נותן היום כמקסימום חמש עשרה
וחצי שעות. זה מה שהוא מקציב וזה החוק. אין מי שמחזיק עובד לחמש עשרה וחצי שעות. חולה אלצהיימר זקוק למטפל צמוד עשרים וארבע שעות ביממה. הוא לא מסוגל לתפקד בעצמו. זאת אומרת שמישהו אמור להשלים את היתר.

ואם הוא מקבל עובד זר הוא מקבל גם את אותם
אלף מאתיים שקל?

זה מה שהוא מקבל, זאת ההשתתפות של ביטוח
לאומי וזה חוק מדינה לדאבוננו. נשאלת השאלה מאיפה אדם מממן את זה ואם היום הוא צריך לשלם מס מן השקל הראשון הוא בכלל לא יכול. אני אוסיף עוד דבר, השכר של העובדים נקבע בדולרים. הפנסיה והקיצבה נקבעת בשקלים. זאת אומרת שזה עוד מעמסה נוספת. וכשהדולר מטפס הקיצבה והדברים האחרים לא מטפסים.

מי שקרא היום פירסום בעיתון, ופה מקבלי ההחלטות צריכים להיות ערים, מחקר חדש בארצות הברית שאנחנו הבאנו לידיעת העיתונות הוכיח שאחוז החולים באלצהיימר בשנת 2050 יגדל בשלוש מאות אחוז. וזה אומר, כתוב בפירוש שאם מערכות בריאות לא יתכוננו לזה תהיה קריסה של כל מערכות הבריאות.

, לפני התשובות, אני רוצה לשמוע אם יש פה מישהו או מישהי שרוצים להוסיף משהו שלא נאמר עד עכשיו על ידי שני האירגונים.

עד לפני שנתיים נעזרתי בעובדים ישראלים. זה
היה מבחינתי מאוד נוח בגלל השפה. אני לא דוברת אנגלית. עקב הידרדרות במצב נאלצתי להעסיק עובדת זרה. עובדת ישראלית כפי שכולם מצפים שנעסיק כדי שנעזור לכם לפתור את בעיית האבטלה, שלושה שבועות לפני פסח, שיא העבודה בניקיון, הודיעה לי שהיא חולה. אז הייתי זקוקה רק לעזרה בניקיון. היום אני זקוקה גם לעזרה פיזית. אז מה אני אמורה לעשות עם עובד ישראלי שמבריז לי שלושה שבועות לפני פסח. אז בגלל זה הבית שלי אמור להיות לא נקי? אני לא מדברת על כשר לפסח. לקחתי מישהי אחרת בכפול שכר.

אני עובדת סוציאלית מהשרות הארצי לעבודה סוציאלית במשרד הבריאות ואני אחראית על גריאטריה וחולים כרוניים. במשרד הבריאות, באגף הגריאטריה אנחנו באמת מאמינים באמונה שלמה במגמת האל-מיסוד ואנחנו הולכים עם פרוייקטים עם ביטוח לאומי ועם משרד העבודה והרווחה וכאן אני שומעת סתירת לחי. אנחנו מצד אחד הולכים לכיוון של אל-מיסוד, ומנסים לתמוך במשפחות האלה להחזיק את האנשים בבית ,וכל פעם באה איזו גזירה שדי מרעידה את הקרקע . מה ששמעתי עכשיו מרותי שב2050- יהיו פי שלוש מאות, יש לנו קיצוץ בקודים עכשיו כמו שאתה יודע באישפוז הסיעודי, תור ההמתנה יגדל.

אני לא נכנסת כאן לביטוח, הקיצבאות אכן לא מספיקות לכסות. רציתי רק לומר מילה אחת בנושא חוק סיעוד. עובדת מקבלת 19 שקלים לשעה לשעה. התשלום שהביטוח הלאומי משלם פר שעה כזו הוא כשלושים וחמישה שקלים. המשרד החליט על ניסוי כרגע לגבי קבוצה של קשישים מקבלי חוק סיעוד להעביר להם את הקיצבה ישירות ולא באמצעות החברות בתקווה שזה יוסיף להם עוד איזה שהוא אחוז למימון של העובד הזר.

אמרה כאן רות בהערת ביניים על חוק הסיעוד, אני
היה לי את הכבוד להיות בין המחוקקים של החוק הזה. עד אז היה בכלל קטסטרופה, ולולא החוק הזה היה בכלל אסון טוטאלי כי לא היה כלום, שום סיעוד לא היה. הפחד, ואני זוכר את זה, הפחד הגדול של האוצר, של הביטוח הלאומי, של כל מי שדיבר בעניין למה לא להעביר את זה ישירות אל הנזקקים לסיעוד היה מאוד טריוויאלי. טענו שבעצם במקום להשתמש בזה לסיעוד ישתמשו בזה לסמים, לטלויזיה, לדברים אחרים. אפשר לחשוב באמת שחולה אלצהיימר ממש הולך לרקוד טנגו באיזה מקום. אלה חולים, אנשים שזקוקים לזה. הרעיון ברור בעליל שהתיווך על הקטע הזה של כספי הסיעוד גוזל מהסיעוד.

יש מחלוקת גדולה בין החברות ליוחנן שטסמן.
יוחנן טוען שזה סכום עצום, הם טוענים שזה כמעט כלום. זו מחלוקת גדולה ונחשפנו לזה כבר בהרבה הזדמנויות.

אני רוצה, בראשית הדברים, לא להציג את התשובה לגבי הסוגיה הזאת, אולי הקדמנו אותה יותר מידי בזכות אהובה, ואני מודה לך, אני כן רוצה את התשובות של האוצר ומשרד הרווחה לגבי הבעייתיות המרכזית שכאן עלתה ממה שנובע גם מהמיסוי וגם מהתכנית הכלכלית החדשה. מה תוכלו ללמד אותנו?

גם לעובדי האוצר, קודם כל כאזרחים וכבני אדם
קשה להתמודד עם הנושא הזה. גם לעובדי האוצר יש הורים מזדקנים. הממשלה החליטה על מהלכים לצמצום העבודה של עובדים זרים והחילה את הכלל הזה גם על עובדים במשק בית. הראיה שהממשלה הייתה ערה לייחודיות של האנשים עם המוגבלויות זה שבה בשעה שעל כל העובדים הזרים האחרים גם בוטלו השתיים ורבע נקודות זיכוי וגם הוטל היטל של שמונה אחוז, לגבי עובדי סיעוד לא הוטל על פי החוק ההיטל של השמונה אחוז. זאת אומרת הממשלה כן באה להקל במידה מסויימת על אותו מיגזר. הנושא של ביטול שתיים ורבע נקודות זיכוי במיסוי מהשקל הראשון הוא חלק מהמאמץ הממשלתי לצמצם את העבודה של עובדים זרים. ברור שעובד או עובדת ישראלית שתיכנס במקום העובדים הזרים, ברור שהיא תהנה משתיים ורבע נקודות זיכוי ועוד נקודות זיכוי אם מגיעות לה מבחינה אישית כמו שמגיע לכל עובדת או עובד במדינת ישראל. אבל צריכים לראות את זה לא כרצון חס וחלילה לפגוע במיגזר, שבהחלט יש לו את הבעיות הייחודיות והמיוחדות אלא פשוט מערכת כוללת של צימצום העובדים הזרים בסל שלם של פעילויות שעשו את זה. ואני לא צריך להגיד פה, כמו שאמרתי, שמנסים ועוד מטילים היטל על כל העובדים הזרים באשר הם. לגבי מיגזר הסיעוד לא הכניסו מתוך התחשבות את הנושא של ההיטל. אז אי אפשר לבוא ולומר שהממשלה לא הייתה ערה במידה כזאת או אחרת, לטענתכם לא מספיק, אבל הממשלה בהחלט גילתה רגישות והחליטה לא להטיל את ההיטל הזה.

אתה יכול להגיד הממשלה לא הייתה אטומה
לגמרי, היא הייתה אטומה שלושת רבעי. אני אומר לך למה, כי אם הממשלה הייתה הולכת בדרך של דירבון מעבר לעובדים ישראלים היא הייתה צריכה ליצור איזה שהוא מנגנון מאיץ לעבודת ישראלים שבאופן טבעי יהיה להם יתרון על פני העובדים הזרים הנוכחיים. מה שהממשלה עשתה, כפי שאני מבין, בינתיים היא לא הציעה שום דבר טוב לעובדים הישראלים.

זה לא מדוייק, כי עובדת ישראלית תקבל שתיים
ורבע נקודות זיכוי. אתה שאלת באיזו מידה הממשלה ממריצה עובדת ישראלית במקום העובד הזר, אז העובד הזר לא מקבל, ועל זה מלינים הנוכחים פה, ועובדת ישראלית תקבל שתיים ורבע נקודות זיכוי, פלוס נקודות זיכוי אחרות, לא לדבר על שאר ההשלכות שיש להקטנת האבטלה.

מה יהיה גובה שכרה?

עם כל הכבוד, זה לא מתפקידנו כרגע פה להיכנס,
בטח לא כנציג מס הכנסה. אבל אם אתה שואל היכן התימרוץ, הנה התימרוץ.

זה לא תימרוץ.

זה בודאי תימרוץ.

זה עניין של עברית, של מונחים. זה לא תימרוץ. יש
פה רק דבר אחד נטו, יש פה הכבדה שתתגלגל או על הנכה או על חולה האלצהיימר או שתבריח אנשים אל שוק העבודה הלא חוקי. אין פה עדיין העברה אל העובד הישראלי משום שאין זרם אדיר של עובדות ישראליות שעומדות בפינה ומחכות ללכת לעבוד במקומות האלה. אין נהירה ללכת לעבוד בעבודה הזאת, על ידי ישראלים. אדרבא, מאוד מאוד קשה לשמר, והנה אמרה לנו אורה את הדוגמא שלה. הישראלית לא היה לה את הפיצוי האלמנטרי, המצב הוא שאין מאיץ.

צריך לזכור שרק לאחרונה חלו עוד כמה תמורות
בשוק העבודה, בחלקם עקב התכנית הכלכלית שאנחנו מדברים עליה. אנחנו כולנו יודעים שהעובדה שעובדים ישראלים פוטנציאלים לא השתלבו בעבודות מהסוג הזה ועבודות אחרות שהיום נתפסות על ידי עובדים זרים היא פשוט כתוצאה ממה שאנחנו מכירים בהגדרה מלכודת העוני. הקצבאות שהיו מקבלים מביטוח לאומי כקיצבאות מחליפות שכר היו גבוהות באופן כזה שהיה עדיף לא לצאת לעבודה והמצב הזה השתנה ואנחנו כבר מבחינים בשינוי. בנוסף משרד התמ"ס התחיל להפעיל תכנית לתימרוץ של אוכלוסיה מסויימת, של חד הוריים המתקיימים מהבטחת הכנסה, שנועדה גם מהצד של העובדים לתמרץ אותם לעשות את הצעד הזה לקראת הגדלת היקף העבודה שלהם, וגם מצד המעסיקים להעדיף לקלוט את אותה אוכלוסיה. אז זאת כבר עוד התקדמות.

אבל איריס, זה חלק מהמאבק של החד הוריות,
העובדה שאתם ביטלתם את האיפה בין חמש מאות שקל לאלף מאתיים כדי שאם היא תלך לעבוד גם באלף מאתיים שקל היא תקבל את הקיצבה. זאת אומרת אתם יצרתם מצב בכלל שהוא אבסורד. בסך הכל הרי נאמר כאן, יוצא ששכרה של עובדת ישראלית כזאת הוא כאלף מאתיים שקל בחודש. זו בדיוק התקרה שאליה העליתם מתי היא לא מקבלת השלמת הכנסה. כלומר גם אם היא תלך לעבוד מצבה יותר גרוע מאשר קודם, משום שקודם לכן מחמש מאות שקל היא כבר הייתה מקבלת השלמת הכנסה. עכשיו גם אם היא תלך לעבוד היא תקבל פחות הכנסה מאשר קודם, משום שקודם היא הייתה מקבלת חמש מאות פלוס השלמת הכנסה, עכשיו היא תקבל רק את האלף מאתיים. אז איזה עידוד לעבודה זה?

אמנם המדרגה של השכר, מה שאנחנו קוראים לה
דיס-ריגרד, שעד אליה קיצבת הבטחת הכנסה אינה מקוזזת ירדה, אך כשעושים השוואה, אי אפשר להשוות מצב חדש לעומת מצב קודם כי המצב הקודם הוא כבר לא אלטרנטיבה.

הוא לא אלטרנטיבה כי ביטלתם אותו.

היום כשאדם צריך לעשות את הבחירה אם לשבת
בבית ולקבל קיצבה מחליפת שכר או לצאת לעבודה, היום כשהוא עושה את ההחלטה הזאת הנתונים מראים שעדיף לו לצאת לעבודה. על אחת כמה שהוא מקבל גם את התמריץ שנגזר כרגע מהתכנית.

הדיון הזה בא לדון במה עשתה התכנית הזאת לגבי העסקה של עובדים ישראלים או עובדים זרים בהקשר לתכנית הכלכלית ולהחלטה לבטל את השניים ורבע נקודות זיכוי.

לגבי אותם שתיים ורבע נקודות זיכוי, מה שאמרתי
בין השאר מאחורי ההמלצה לבטל את השתיים וחצי נקודות זיכוי הוא העובדה שמרכז החיים של העובדים הזרים האלה לא נמצא בארץ. עיקר הכסף שהם מרוויחים יוצא החוצה, זו אחת מהעלויות שאנחנו רואים אותה כנגזרת מהתופעה של העובדים הזרים. נקודות הזיכוי האלה ניתנות לעובדים ישראלים לסייע בידם לצרוך במדינה ולקיים את עצמם כאשר מרכז קיומם הוא כאן. לא כך לגבי עובדים זרים.

זה ברור לגמרי. הבעיה היא שברגע שבו מטילים
גזירות שהמשמעות שלהם או שהעובדים הזרים האלה יברחו מהנכים או מחולי האלצהיימר או שהנכים וחולי האלצהיימר יצטרכו להוסיף מכיסם, ממה שאין להם, כדי להמשיך להעסיק את העובדים הזרים, שני המקרים התוצאה היא רעה.

יש עוד אופציה, שאנחנו נחזור לחיות במוסדות,
משם באנו.

כמי שישב בראש הוועדה הבין משרדית בנושא
של עובדים זרים בתחום הסיעוד, אני יכול להתייחס בקוים כלליים להמלצות של הוועדה. לי קשה מאוד כרגע להתייחס לעניינים של ההיטל ולדברים האלה. יש כמה דברים שמבחינתנו היו מאוד חשובים. קודם כל צריך להגדיל לדעתי את הדיס-ריגרד, בין שכר של עבודה לבין הקיצבה שמקבלים. ככל שאתה מגדיל את הדיס-ריגרד כמובן אתה משאיר יותר כסף פנוי, זה גם תמריץ חיובי לאנשים בסופו של דבר.

באשר לאיתור של עובדים ישראלים ,צריך לעסוק במיון ובאיתור ובעידוד של עובדים ישראלים, כלומר אנחנו היום מעבירים קורסים בתחום של מטפלים סיעודיים באמצעות המשרד שלנו לעובדים, גם בפנימיות, גם במוסדות לנכים עם נכויות פיזיות וגם לאנשים עם פיגור שכלי.

אבל פה מדובר בסיעוד בבית, בקהילה.

זה לא משנה כרגע, זה אותו עקרון. אין הבדל בסופו
של דבר מבחינת המיומנויות המקצועיות, מבחינת הדברים שאנחנו דורשים מאנשים שעוסקים בתחום של סיעוד. אין פרופיל אחד, אבל צריך בהחלט לאפיין אנשים שמוכנים לעבוד בתחום הזה.

השאלה אם היום משרד הרווחה מכשיר בהכשרה
מקצועית עובדים סיעודיים לעבודה בקהילה?

לא.

השאלה עוד יותר חשובה, אנחנו נשמח מאוד אם
יהיה אפשרי להעסיק עובדים ישראלים, יש כאלה שזה אפילו יותר טוב להם, אבל צריך לתת לנו אפשרות לשלם לעובדים ישראלים כפי שעובדים ישראלים ידרשו. אפשר לדבר בתיאוריה ומאוד יפה שאנחנו צריכים להעסיק עובדים ישראלים ולמה להציף את הארץ בעובדים זרים. בתיאוריה אני מסכים עם כולם. צריך לתת את האפשרות לשלם.

בעצם אתה אומר בואו תנו לנו את האפשרות לשלם
גם לעובד סיעודי כזה בבית, בקהילה, שכר מינימום. ואז הפער בין שכר מינימום, שהוא נניח שלושת אלפים מאתיים שבעים, לבין אלף מאתיים שקל,

יש פה שלוש משמרות של שמונה שעות.

לכן הדיבור על עובדים ישראלים במצב הנוכחי הוא
לא רלוונטי. המדינה אומרת שהיא לא יכולה לתת לנו יותר כסף לקיצבת הסיעוד. גם היום עם המצב הנוכחי, כשאנחנו מעסיקים עובדים זרים זה איננו מספיק והנכים משלימים לקיצבת הנכות. אתם מדברים על זה שאולי יהיו עובדים ישראלים אבל עוד מורידים בשכר בפועל כי אנחנו נאלץ לשלם מס. בין הדיבור לבין המעשים יש פער בלתי סביר. לא רק שלא מעלים לנו את הקיצבה כדי שנוכל להעסיק עובדים ישראלים, מורידים אותה בפועל כדי שגם לא נוכל להעסיק עובדים זרים. זה מה שקרה פה.

המאמץ הוא, יואב, קודם כל זה לא בתיאוריה, יש
אלפי מטפלים ישראלים שעובדים במסגרות חוץ ביתיות של המשרד שלנו. אלפים, לא אחד ולא שניים ולא מאות. גם במערכי דיור מוגן בקהילה.

כל הדיון הוא לחלוטין לא על המסגרות המוסדיות.
כל הדיון הוא על העבודה בבית. בוא תתמקד על העניין הזה בבקשה.

ברור שהמאמץ הוא רב מימדי ורב תחומי. זה אומר
גם הגדלת הדיס-ריגרד, זה אומר גם הגדלת השכר שניתן לאנשים, זה אומר גם הגדלת הקיצבה, קיצבת סיעוד במקרים מסויימים. אתה לא עושה כאן יש מאין אבל ברור שהמאמץ צריך להיות רב תחומי. גם ההמלצות של הוועדה שלנו, שאתה קיבלת אותם, הן בכיוון של ארבעת הדברים האלה. גם הגדלת הדיס-ריגרד, גם הגדלת קיצבת סיעוד במקרים מסויימים, לא לגבי כולם, וגם הנושא של הגדלת השכר.

פשוט לתת אינפורמציה כי מדובר פה בצורך בשכר
של בערך תשעת אלפים שקל, אז אם מדובר על מיסוי של השלושת אלפים מאתיים שקל בלי נקודות זיכוי, עם כל שאר היעדים שאמרנו, זה מדובר בסך הכל, ואני לא מזלזל, בטח לא לאוכלוסיה החלשה הזאת, מדובר בתוספת תשלום של שלוש מאות חמישים שקל בחודש. אני לא מזלזל בזה. אני לא מזלזל בעשרה שקלים ולא בשלוש מאות חמישים. אם עובד זר מקבל שלושת אלפים מאתיים ₪ והמעביד שלו יצטרך למסות את זה מכספו שלו, ואני מבין את הקושי ומודע לו, פה מדובר בעלות נוספת של כשלוש מאות חמישים שקל בחודש. פשוט אני רוצה שנשים את הדברים בפרופורציות ולא נגיד מיסוי ומי יודע מה עומד מאחורי זה.

מה שאני כן מבין זה שאם העלות הזאת של השלוש
מאות חמישים שקל נופלת על מי שמשתכר ממילא אלף ארבע מאות שקל זה עשרים וחמישה אחוז מכל הכנסתו הלא פנוייה. זה לא לחתוך בבשר החי וזה לא בעצם, זה לחתוך את החיים.

זה מעמסה, אבל אם מדובר על אלטרנטיבות, לאור
החוק החדש, ועדיין יותר ומותר להעסיק עובדים זרים חוקיים, רציתי פשוט לשים את העובדות שמדובר בתוספת עלות של שלוש מאות חמישים, ואני מודע שזה קשה, אל מול האלטרנטיבה של הוצאת העובד הזר, שהיא לא בהכרח תתגשם או תתגשם בחלקה, שאז נאמר שזה יעלה תשעת אלפים שקל. רציתי לשים את הדברים בפרופורציה.

קודם כל, לשים את הדברים על דיוקם, חוק סיעוד
מטפל בכמאה עשרים אלף קשישים. שבעים אלף עובדים בחוק הסיעוד, מתוכם רק כשבעת אלפים עובדים זרים, כל היתר עובדים ישראלים. זאת אומרת זה לא שהם לא נמצאים. צריך להבין, השוני בטיפול הוא באנשים שזקוקים לעבודה של עשרים וארבע שעות טיפול. והשאלה היא אם למדינה יש את האלטרנטיבה לתת את כוח האדם שיכול לעשות את הטיפול של העשרים וארבע שעות ,והמציאות בשטח מראה שאין לה את האפשרות לתת את המענה של העשרים וארבע שעות. נובע מכך מצב שבחלק מהמקרים אין ברירה אחרת מאשר להעסיק עובדים של עשרים וארבע שעות, כי אין את האפשרות האחרת. אם חולה אלצהיימר מכניסים לו מטפל לעשרים וארבע שעות לוקח לו הרבה זמן להסתגל למטפל ולקבל אותו, ותאר לך מה קורה אם מתחלפים בשלוש משמרות אנשים שונים, דמויות חדשות נכנסות הביתה, איך הוא יתמודד בכלל עם הסיפור הזה. טכנית לא ניתן לעשות את זה.

גם חוקי ההעסקה במדינת ישראל, יש שכר מינימום, להעסיק שלושה עובדים במשמרת זה לא פשוט. גם אף קשיש עצמו לא מסוגל להיות מעסיק של שלושה עובדים ולנהל את ענייני ההעסקה של שלושה עובדים. זה דבר מורכב.

אנחנו, במסגרת חוק הסיעוד, מעסיקים תשעת אלפים עובדים זרים, זה הסדר גודל, מתוך השבעים אלף עובדים. אני רוצה לתקן את הטענה הרווחת שאומרת שמתוך תעריף של שלושים ושניים שקלים חמישים אחוז משולם לעובד, זו טענה שגוייה ביסודה. רוב העובדים הזרים מקבלים כעשרים וחמישה שקלים לשעה פלוס התנאים הסוציאליים, וזו עובדה, אי אפשר להתווכח איתה. גם ביטוח לאומי יכול להוכיח את זה.

מה שאתם מדברים עליו זה רק לגבי עובדים
שעובדים עשרים וארבע שעות, או שהדבר הזה חל גם לגבי עובדים שעובדים חלקית?

רק עשרים וארבע שעות. המוסד לביטוח לאומי
עשה בדיקה לפער הרווחים של הגופים שנותנים שירותי סיעוד והוא עומד בין שניים לארבעה אחוז וזו עובדה , חבל שחבר הכנסת סלומיאנסקי לא נמצא, עובדה שהראינו לך אותה והיא ידועה, זו בדיקה של ביטוח לאומי.

לנושא של מיסוי עובדים זרים, אני מבין את הצורך של המדינה, והטענה של האוצר הייתה, אנחנו ניהלנו משא ומתן עם האוצר בסיוע של חברי כנסת. לא המדינה היא זאת שביטלה את השמונה אחוז. הלחץ שלנו בוועדת הכספים ביטל את השמונה אחוז. שם זה בוטל, זה לא מרצון המדינה.

הנקודה שהמדינה החליטה שהיא רוצה למסות עובדים זרים כמו כל עובד ישראלי, באחוז מסוים, עם נקודות זיכוי. ובעצם המס הזה אמור להיות מס של העובד על השכר שהוא הרוויח. בפועל זה נהיה מס על הקשיש שמעסיק אותו. מס הכנסה אומר כן, זוהי כוונתנו, שהמשפחה תשלם את הכסף הזה, ולא העובד. אם מס הכנסה היה בא בהצהרה ואומר המס הוא כמו לכל אדם עובד במדינת ישראל על העובד, הוא צריך לשלם, ואני כבר אומר לך פה שיש מספר מקרים שאני אישית נתקלתי בהם שהעובד הסכים לספוג את המס כמו כל עובד אחר אחרי שהסבירו לו בצורה נכונה שזה מס שלו. אבל אם הרשויות נותנות את הגיבוי שזה לא מס של העובד, ובעצם נוצר מצב של מס על שכר העובד שמישהו אחר צריך לשלם אותו, בשביל להכביד. נכון שאפשר היה להכביד אם הייתה אלטרנטיבה. היות ואין אלטרנטיבה צריך להגיע לכך שהמיסוי הוא מיסוי של העובדים והמדינה צריכה לצאת בהצהרה מובנת לעובדים הזרים שכמו כל עובד הוא חייב במס.

אני רוצה להתייחס לנושא הזה של כמו כל עובד
ישראלי. למעשה אין תנאי שכר מופחתים לעובד זר. ולמעשה השינוי, ביטול ההטבה במס בעצם מייצגת גם את הנושא הזה. גם עובד זר שמשתכר שכר מינימום, גם עליו חלים שאר תנאי העבודה. ולכן בעצם ההטבה במס יוצרת איזו שהיא העדפה לעובד הישראלי. ושוב, באותו כיוון של סיוע לעבודה של ישראלים ופחות העסקה של עובדים זרים.

אין ספק שיש קבוצה שמעסיקה עובדים זרים שהם
במצב סיעודי קשה שאין להם שום אלטרנטיבה כרגע בעובדים אחרים. ואין ספק שהביטול של נקודות הזיכוי פגע באמצעים שיש למשפחה לשלם לעובדים האלה. זה שני דברים מוסכמים. אנחנו קיבלנו הרבה מאוד פניות בעקבות הביטול נקודות זיכוי, מאנשים פרטיים ומחברות, הפניות היו אני עכשיו צריך להשלים את התשלום לעובד הזר. ופה אני רוצה לדייק בדברים שנאמרו. אני אעשה את זה מאוד בקיצור.

גמלת הסיעוד, כמו גם הגמלה לשירותים מיוחדים, למרות שהיא ניתנת בכסף וזאת בעין, הם מיועדים לעזור למשפחה, להשתתף עם המשפחה בטיפול, אבל הם בשום אופן לא מתיימרים כסות טיפול של עשרים וארבע שעות ובטח לא את כל שכרו של העובד הזר.

הבעיה הכי גדולה שכל המנגנון לא יצר שום
תחליפיות לטיפול הזה של עשרים וארבע שעות על ידי עובד זר, אלא במוסד. ומוסד עולה הון תועפות, פי שש או פי שבע.

גם היום יש הרבה מאוד חברות שמשלמות שכר
יותר גבוה מלעובד הישראלי. רוב העובדים הישראלים בסיעוד מקבלים שכר מינימום. דווקא העובדים הזרים בגלל שההוצאות עליהם יותר קטנות, בביטוח הלאומי יש נתונים מי משלם כמה, אפשר ללכת לחברה שמשלמת תעריף יותר גבוה לשעה. אתם יכולים לקבל רשימות ולעשות טלפונים.

אנחנו משלמים היום, לשעה, כשלושים ושמונה נקודה חמישים, כולל מע"מ וכולל עוד הוצאות.

יש עדיין מע"מ על זה? זה הרבה יותר אלמנטרי
מפירות וירקות.

הדבר הכי חשוב שאני רוצה להגיד שהמוסד לביטוח
לאומי כבר הרבה זמן מנסה להעביר, ויש עכשיו איזו שהיא החלטה שהיא אולי יותר מעשית, שינוי בחוק שמי שיש לו עובד לעשרים וארבע שעות, וזה לא משנה אם הוא עובד ישראלי או עובד זר, יוכל לקבל את הגימלה כגימלה בכסף, ויש כבר הסכמה ללכת לפחות לניסוי מבוקר בנושא הזה, מתוך תפיסה שלגבי העובדים עשרים וארבע שעות אין שום חשש שהכסף ינוצל למטרה לא ראויה או למטרה אחרת ממה שהמחוקק התכוון וגם אין הפסד גדול בהגנה שהחברות נותנות על ידי יחסי עובד מעביד ודברים כאלה כי ממילא המעסיק העיקרי הוא המטופל הסיעודי שלא נמלט מהצורך להיות מעסיק. ההצעה כרגע היא לתת מאה אחוז גימלה ולא שמונים אחוז. לדעתי כשמשלמים גימלת כסף היא עומדת לרשות הזקן והוא יעסיק את העובד.

נכון להיום, מאחר והיום אתם משלמים את זה
לחברה שמספקת שירותי סיעוד, היא משלמת מע"מ. אם הכסף יועבר ישר לחולה אלצהיימר או לנכה הוא לא יצטרך לשלם מע"מ ואז הוא מקבל פי שניים, במקום תשע עשרה שקל לשעה שלושים ושמונה שקלים.

כמובן שכמעסיק הוא יצטרך לשלם את כל מה שחל
עליו כמעסיק, אם יהיו מסים זה המסים וביטוח וכל מה שמתחייב.

על פי חוק גובה הגמלה שמשולמת ישירות לקשיש
אם הוא זכאי לה היא לא גובה הגמלה שמשולמת היום גמלה בעין. היא שבעים אחוז. זה החוק אומר.

החוק היום אומר שהגמלה בכסף היא שמונים אחוז
ובהצעת החוק שהולכים להגיש עכשיו היא תהיה מאה אחוז.

אז למה אתם מחכים?

לא מחכים. יש החלטה, ההחלטה היא מלפני חודש,
ויש החלטה עד סיום הפגרה לגבש את זה ולהביא את זה לכנסת.

חושבים שהניסוי הזה שעושים אותו כניסוי מעבדה עשוי להצליח בנושא של הקשישים ואז המשפחות יקבלו כסף ישירות אז יבוא גואל לישראל. אני חושב שזה יהיה בדיוק הפוך. היום מקבלות החברות באופן מעשי שלושים ושתיים פסיק שש, אני רוצה לראות את אותה משפחה שתקבל עובדת בפחות משלושים שקל, ואחר כך תשלם את המע"מ, את המסים, את הביטוח לאומי ותעשה את הביטוחים ואת הרשיונות. גם רשיונות לא יהיו וכל העובדים שיהיו במתכונת הזאת יהיו גם ללא רשיונות.

ביום שבו אני אשמע את הטענה הזאת מפי האנשים
הנזקקים לסיעוד עצמם אני אדע שזה אובייקטיבי. מאחר ונכון לרגע הזה זה עניינם באמת של האירגונים וחברות כח האדם והחברות שמספקות שרותי סיעוד, שהם חיות מזה ומרוויחות מזה. כל זמן שזה מתקיים אז ברור לגמרי שזו התנגשות אינטרסים.

כל הנושא של יחסי עובד ומעביד בין נכים או בין
קשישים שנמצאים במצב סיעודי ולא בין חברות כח האדם למטפלים לדעתי הוא דבר חמור מאוד.

ד"ר אלישר, זה לא הנושא שלנו עכשיו. האמן לי,
אני הייתי אחד המחוקקים של חוק הסיעוד בישראל ואני מעולם לא האמנתי לסיפור הזה שבו אם הקשישים מקבלים את הכסף לכיסם הם יוציאו אותו לבילויים ולביליארד ולקזינו. זה היה מאז התרגיל שחברות כוח האדם בסך הכל עשו על זה הון תועפות על גבו של הסיעוד, מיליארדים עושים על העניין הזה. לא הייתה שום סיבה לעשות את זה קודם. אבל לא זה נושא הדיון.

אדוני סגן השר, אני חייב לומר לך, לצערי הפסדת חלק מהדיון, אבל באמת ממש לתשומת לבך ולטיפולך, אני חושב שמה שנעשה על ידי ביטול ההכרה בשתיים ורבע נקודות זיכוי לעובדים שסועדים חולי אלצהיימר ונכים לצמיתות, היא כמעט פשע כלפי האנשים האלה. משום שזה יוצר שני מצבים אבסורדיים. מצד אחד זה או שהם יצטרכו להוציא מכיסם שלוש מאות חמישים שקל בחודש מקיצבה של אלף ארבע מאות שקל שהם מקבלים, זה עשרים וחמישה אחוז מכל הקיצבה שהם מקבלים. מאיפה הם יביאו אותה? מאיפה הם יאכלו? הם לא יחממו בחורף? ומה הם לא יקררו אם בכלל הם מקררים בקיץ? זה אבסורד, זה חייב להיות מבוטל.

ומן הצד השני חייבים בממשלה להגיע למצב שבו יהיה עידוד ממשי לעבודת ישראלים שילכו לעבוד בסיעוד, ביצירת הכשרה מקצועית, רצף עבודה אצל האנשים הסיעודיים הללו כדי שיוכלו לעבוד שם ומאיץ לעבודה. הרבה יותר חשוב ליצור מאיץ חיובי לעבודה אצל הנזקקים לסיעוד מאשר להכביד כביכול על העובדים הזרים בסיעוד ובינתיים להבריח אותם משם והאנשים שזקוקים לטיפול הזה נשארים בעצם בגזר דין מוות. זה גזר דין מוות על האנשים האלה, שגם כך הגורל התאכזר אליהם.

הדבר האחרון, אני באמת חושב שחייבים מהר, מהר מאוד, להגיע לפתרון בביטוח הלאומי שבו מפעילים את העניין של הסיעוד הישיר מהביטוח הלאומי אל הזקוק לסיעוד. ורוב עצום של האנשים האלה ידעו לכלכל את ענייניהם. מי שלא יידע לכלכל את ענייניו בבקשה יפנה לחברה שהיא תטפל בענייניו ואז החברות ינהלו את ענייניהם ביושר ואין לי שום בעיה עם העניין הזה. לרוב האנשים הללו יש יכולת, יש משפחה, יש קרובים, יש מי שיידע לעזור להם. אין שום סיבה שבמקום שלושים ושמונה וחצי שקל יקבלו תשע עשרה.

זה לא נכון. העובדות מסולפות.

קודם כל אני מודה ליושב ראש הוועדה שמעלה
נושאים כל כך חשובים לסדר היום. לפי טעמי היה צריך להיות כאן שר האוצר או שר הרווחה, אני לא בדיוק הכתובת לנושא שמועלה פה. אני יכול רק לומר לכם בחלק שאנחנו קשורים אליו, אתה לא יודע מאיפה להתחיל ,איפה שאתה מושך את השמיכה אתה מגלה את הראש או את הרגליים. יש פה בעיית אמת קשה מאוד. מצד אחד אם יש אוכלוסיה שצריך לסייע לה ולתת לה את כל מה שאנחנו יכולים זאת האוכלוסיה הזאת. זאת גם האוכלוסיה של הקשישים, זאת גם האוכלוסיה של הנכים. אין שום ספק בעניין הזה, בשביל זה לפי דעתי שירותי הרווחה קיימים, לשם כך עם ישראל צריך לתת בתשלומי העברה, בדיוק לאנשים הללו. אם אנחנו לא עושים את זה אנחנו חוטאים לעניין.

בתוך כל התהליך הזה לצערי הרב תופסים הרבה טרמפים, ובעניין הזה אנחנו צריכים לעשות עבודה יסודית. מצד אחד אנחנו לא הגבלנו את כמות העובדים הזרים לצורך הסיעוד, לא לנכים ולא לקשישים משום שאנחנו מודעים לבעיה, אנחנו מודעים לבעיה שהיום קשה להשיג עובד ישראלי שיעבוד עשרים וארבע שעות או שיעבוד בשעות ארוכות כל כך בשכר כל כך נמוך. מצד שני אני מבין גם את האוצר. יש אבטלה גדולה מאוד ואנחנו חייבים לנסות ולהסב את האנשים, באמצעות הכשרה מקצועית, בכל דרך שנוכל כדי שעובדים ישראלים ימצאו את עבודתם בטיפול בקשישים, בטיפול בנכים. למען האמת אני מוכרח להודות בתנאי השכר הללו, בכספים שאתם מקבלים, קשה לי לראות איך הבעיה הזאת נפתרת בזמן הקצר. נצטרך לעשות על זה עבודה קצת יותר עמוקה ויסודית. אנחנו נעשה מבחינתנו במשרד התמ"ת כל אשר לאל ידינו כדי ליצור הכשרה מקצועית, כדי להפנות את הישראלים לעבודה בטיפול בנכים ובקשישים. אבל אני מוכרח לומר שאני מסופק ביכולת הזאת, מהבחינה הכספית, לא משום בחינה אחרת. אני לא רואה איך מרבעים את המעגל. נצטרך לשבת בעניין הזה עם האוצר ולנסות למצוא איזה שהוא פתרון אמיתי בעניין הזה. דעו לכם, אני אומר את זה עכשיו לכם, עם כל הכאב ועם כל הקושי, רק לפני מספר חודשים קיצצו בתקציב אחד עשר מיליארד שקלים. עומדים בשנת 2004 לפני קיצוץ ענק.

אבל אדוני, נאמר בפירוש, על דעת כל חברי הוועדה
שלא יפגעו בעובדים הסיעודיים. נאמר בפירוש, גם נציגי האוצר הסכימו.

הם הורידו שלושת רבעי שעה, בין עשר וחצי לתשע
שבעים וחמש, זה ההסכם היחיד שהסכמנו ללכת אליו בהקשר הזה של השעות.

אני מבין את מה שאתה אומר ואני פתחתי בדבריי
שאם יש מישהו שהמדינה הזאת מחוייבת אליו וצריכה לסייע לו ולעזור לו זה אתם וזה הקשישים. אמרתי את זה בתחילת דבריי. אני לא עכשיו בא לספר לך למה אני רוצה לקצץ. אני פשוט מסביר את המציאות. המציאות היא כזאת, ואתם אזרחי מדינת ישראל, הגם שאתם נכים והגם שאתם קשישים. אתם אזרחי מדינת ישראל שרואים את התמונה כפי שהיא. הבעיה היא בעיה סבוכה וקשה.

אני חושב שהפתרון הוא לא בקיצוצים. זאת דעתי האישית. אבל לא מתוך תפיסה סוציאליסטית אלא דווקא מתוך תפיסה קפיטליסטית, חייבים להרחיב את הפעילות במשק ולא לצמצם אותה, כשאתה מצמצם אותה אתה מכווץ, אתה ממתן, אין הכנסות, המצב הוא כמו גלגל שמסתובב. צריך להרחיב את הפעילות במשק. אני מקווה שיהיה לנו את הכוחות לעשות את זה. אני רוצה להזכיר לכם את הפיגוע שהיה בשבוע שעבר לצערנו הרב, שאולי יחזיר אותנו כמה חודשים אחורה, למצב בטחוני יותר סבוך, יותר קשה, שגם הוא משפיע על המצב הכלכלי. כל העניין הזה אני מקווה שאנחנו נמצא פתרון. בשלב הזה לפחות אני יכול לומר במה שקשור לתמ"ת, אנחנו לא נצמצם את פעילות העובדים הזרים רק בתחום הזה, אנחנו נצמצם בכל התחומים. בתחום הזה נשאיר את זה עד שנמצא פתרון אמיתי לכך שנוכל לאפשר לעובדים ישראלים להחליף את העובדים הזרים.

אני רוצה להציע לחברי חבר הכנסת סלומיאנסקי
שאנחנו נפעל לבטל את הביטול של השתיים ורבע נקודות ולעודד את משרד התמ"ת ואת משרד האוצר לייצר תכנית לעידוד עבודת ישראלים בסיעוד, על כל מרכיביה.

לבטל בלבד אתה לא יכול כי אז אתה שוב משווה
את הדברים.

מה שאמר חבר הכנסת סלומיאנסקי זה בדיוק מה
שאמרתי ואנחנו מסכימים לחלוטין. רבותי, אני מאוד מודה לכולכם.

אנחנו שומעים מלים מאוד יפות על הכשרה של
עובדים ישראלים, בואו נשים את הדברים על השולחן, קצבת שירותים מיוחדים חייבת לעלות כדי שתהיה אפשרות להעסיק עובדים ישראלים. אין אופציה אחרת. ולהשתמש בטיעונים שאנחנו שומעים כאן מנציגי המשרדים השונים של עידוד עבודה ישראלית זה ניצול ציני של המצב.

אני, לצערי, לא יושב ראש ועדת עבודה ורווחה, זה
הזירה שבה זה צריך להיעשות, אני אשמח אם חברי שאול יהלום יקדם את זה. אנחנו עוסקים בנושא הזה מנקודת הראות של עניין העובדים הזרים. סגן השר מלווה אותנו כל הזמן בעניין הזה ואני מאוד מקווה שבתחומי הנגזרת שלנו ננסה לעשות הכל, ואני מודה לך על ההערה. רבותי, תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:15