פרוטוקולים/כלכלה/7050



פרוטוקולים/כלכלה/7050
ירושלים, כ"ח באב, תשס"ג
26 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה המשותפת לוועדת הכלכלה ולוועדת החינוך והתרבות לעניין חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990
שהתקיימה ביום רביעי כ"ב באב התשס"ג – 20 באוגוסט 2003 – בשעה 09:30

1. כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (תיקון), התשס"ג-2003.
2. כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003.
3. כללי הקלות לחרש (הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) (תיקון), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
אבשלום וילן
מרינה סולודקין
מלי פולישוק-בלוך
אילן שלגי

נאוה בת-צור - סמנכ"ל רדיו, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
משה שוורץ - עוזר מנכ"ל, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד איתי פלדור - נציג הממונה על הגבליים עסקיים
יוני בן-מנחם - מנהל קול ישראל
דוד אדמון - איגוד המפרסמים
עו"ד גלית מרציאנו - טלעד
ד"ר יוסי ברג - יועמ"ש המועצה לצרכנות

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס דויטש


0. כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (שיבוץ פרסומות ואזכורים מסחריים בשידורי רדיו) (תיקון), התשס"ג-2003

אנחנו עוברים לנושא הבא, ואנו מתחילים ישיבה של הוועדה המשותפת. לכן היינו צריכים להביא עכשיו לידיעה את הכללים. מאחר שטרם סיימנו את הדיון בכללים, אין לנו מה להביא לידיעה.
1.
כללי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (אתיקה בפרסומת בטלוויזיה) (תיקון מס' 2), התשס"ג-2003

אנו עוברים לנושא הבא.

התיקון הזה לכללי האתיקה נועד לאפשר לזכייני הרשות השנייה בטלוויזיה – כיום ערוץ 2 וערוץ 10 - לשדר אירועי התרמה מיוחדים, שתכליתם לאסוף תרומות למטרות ראויות. כדי לאפשר להם להפוך את האירועים האלה לאטרקטיביים, הרשות קבעה שורה של היתרים מיוחדים באשר לפרסומות אגב שיותרו בפיקוח ובמגבלות מסוימות בתוך אותם משדרים. דהיינו אם במשדר רגיל אסור להראות את רונלד מק'דונלד – אותו אייקון שמייצג את מק'דונלד – אזי במשדר הזה כן מותר להראות אותו, ובלבד שמק'דונלד העבירה סכום נכבד לטובת אותו אירוע. מובן, שזה נעשה במגבלות אתיות ראויות, ויכולתם לראות, למשל, לפני שישולב הקטע שבו תשולב החשיפה – ואנו מדברים על אותה חשיפה מסחרית – תהיה הודעה, שניסוחה יאושר על-ידי מנכ"ל הרשות השנייה בכיתובית או בעל-פה בדבר חשיפה בתמורה לתרומה.

יש אפשרות שיהיה יותר מנותן חסות אחד באותו משדר?

בהחלט. מדובר בעיקר בגופים מסחריים.

משהו בסגנון הזה כבר נעשה – יומטוב, שארגנה קשת לפני כחצי שנה, כמדומני. זה היה מעין ניסיון שלנו להכיר את המטרנה הזאת. הם עבדו בהתאם לכללים ארעיים. אחרי שראינו איך היום הזה הצליח ואיך הדברים נעשו בצורה מכובדת, המועצה ראתה לנכון להתיר את הדבר הזה גם להבא.

ביומטוב נאספו 13 מיליון ₪, ששימשו לשיפור איכות החיים של 50,000 ילדים במצוקה.
היום אפשר לראות בערוץ 2 סרטוני תיעודיים קצרים שקשת מראה – להיכן הלך הכסף. הוועדה שמחלקת את הכסף היא ועדה ציבורית, בפיקוח, ועכשיו רוצים להתחיל לעבוד על יומטוב 2 לקראת פברואר 2004. אישור הכללים האלה, שמובאים כאן לידיעה, נועד לסלול את הדרך.

מובן שאנו מברכים על התיקון הזה.

יש לי שאלה טכנית; מדובר פה רק בערוץ 2 ובערוץ 10. גם לערוצים אחרים מותר? מה עם הערוץ הרוסי, שגם הוא מסחרי?

אלה כללים שמותקנים על-ידי הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, המפקחת רק על הערוצים הפועלים לפי חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, דהיינו בענייני טלוויזיה מדובר בערוץ 2 ובערוץ 10. הערוצים הייעודיים פועלים מכוח חוק התקשורת, ועליהם מפקחת המועצה לשידורי כבלים ולווין, והיא קובעת את הכללים שלה.

מה עם ערוץ 9?

הכללים האלה לא חלים עליו.

אנחנו מבינים שזה הכשרת מצב קיים, אנו רק חוששים שזה לא יהווה פתח – אמנם כאן נרכשו מנגנונים לביקורת, צריך רק לזכור לא להרבות בזה.

נקבעה מכסה.

זה מזכיר שהמועצה עובדת על הכנה של כללי אתיקה בפרסומת. זה על הרקע, שלמרות שבנושא של תקשורת – בטלוויזיה הם מוסדרים, הרי שבתקשורת הכללית זה לא כך. לפעמים אנו רואים שימוש לרעה בכל מיני פרסומות בניצול של שכול ואלימות.

אתה מדבר על עיתונות.

אתם מדברים פה על אירוע אחד בערוץ 2 ושני אירועים בערוץ השלישי. מהם השיקולים אחרי האבחנה הזאת?

בסעיף האחרון בעמוד הראשון כתוב שהסכום לא יפחת מסכום שיאשרו המנהל ויושב-ראש המועצה, שייתן הגורם המסחרי למטרה או מטרות ציבוריות, שנקבעו מראש". מי יקבע מראש דאת המטרה או את המטרות הציבוריות? זה לא כתוב.

אני אקרא את הסעיפים.

אני רואה שבסעיף 1 (1) יש תשובה לשאלתי השנייה.

וגם לשאלתך הראשונה, כי ההתייחסות כאן היא לבעל זיכיון. בערוץ 2 יש שלושה בעלי זיכיון, נכון להיום, לפחות. לכן זה מאפשר בערוץ 2 שלושה אירועי התרמה. בערוץ 10 יש בעל זיכיון אחד, ולכן, אם היינו יוצרים הקבלה מלאה, היה מתאפשר לו רק אירוע אחד, אך זה לא ראוי, ולכן נתנו לו שניים מול שלושה - בכל זאת, זה זכיין אחד, וחשבנו שאין טעם לעשות את זה שלושה מול שלושה.

האם התועלת לזכיין מהאירוע הזה היא שבאותו משדר הוא משבץ גם פרסומות?

למעלה, אין תועלת, לפחות במודל שקשת יצרו – ונשמח אם זה יילך כך גם הלאה – לא היתה תועלת לזכיין, כי הזכיין התחייב לרשות השנייה מיוזמתו, לא ביקשנו את זה, שכל הכנסה נוספת מאותו יום, שתהיה לו בגלל רייטינג גבוה, יחסית – מעבר לרייטינג הממוצע שהיה לו בחודש וחצי שקדם לכן - הוא יתרום לאותו אירוע, וכך אכן נעשה.

למה שלא תיקחו את היוזמה הזאת- -

כי אנו חושבים שבסך-הכל הם באמת זכיינים מסחריים, והשורה התחתונה של האירוע הזה היא שנאסף כסף רב. לכן גם אם הזכיין מרוויח מאותו אירוע, אנו לא רואים בזה פסול. כמו שנאמר פה, הוא זכיין מסחרי, הוא חי על הפרסומות, ואם נאמר לו 'אל תרוויח בכלל מאותו יום', יכול להיות שהוא לא יעשה את היום הזה.

מעבר לזה, אם הוא יעשה יותר מדי אירועים כאלה, לא יהיה לו רייטינג.

בעניין שבעל זכיין מערוץ 2 יכול לעשות רק אירוע אחד, ובעל זכיין מהערוץ השלישי יכול לעשות שני אירועים; אנחנו רואים פה איזו אפליה, שאין לה הצדקה. בסך-הכל, כל זכיין מרוויח מאירועים כאלה, גם אם זה מפרסומות או מרייטינג גבוה, שהתוכנית זוכה לו.

איך טלעד מופלית? אל תשכחי שלטלעד יש שליש ערוץ, ולישראל 10 יש שלושה שלישים. מי שנפגע זה דווקא ישראל 10.

הקהל שצופה בטלוויזיה לא תמיד יודע שבימים אלה ואלה זה משודר, בדרך-כלל הוא לא יודע. הצופה יודע שבערוץ 2 יש שלוש פעמים בשנה ימי התרמה כאלה, ובערוץ 10 יש פעמיים.

אבל אירוע התרמה זוכה מעצם טיבו לרייטינג הרבה יותר גבוה.

אבל צריך לזכור מהו חלקה של טלעד בתוך הערוץ – שליש.

חשבון אנחנו יודעים, ואתם לא נפגעים פה.

נמשיך לקרוא: (2) "(1) החשיפה תיעשה בתמורה לתרומה של סכום גבוה, שלא יפחת מסכום שיאשרו המנהל ויושב-ראש המועצה, שיתן הגורם המסחרי למטרה או למטרות ציבוריות שנקבעו מראש לאירוע ההתרמה המיוחד (בסעיף זה – המטרה הציבורית);".

אני חושבת שהשימוש במילים "סכום גבוה" הוא עמום מדי, כי זה יחסי. האם לא ראוי לתחום את זה באיזו צורה?

יש שיקול דעת של המנהל והיושב-ראש. הסכום הגבוה הוא בהתאם לתנאי התקופה. הסכום הגבוה במקרה הזה, כמדומני, היה 20,000 ₪. זה נועד למנוע מצב שמפרסם יעלה – 500 ₪, 500 ₪ - ויקבל חשיפות על ימין ועל שמאל.

אבל אז ידיינו אתך בבג"ץ ש-500 ₪ בתנאי השוק זה המון כסף. זה לא סתם גבוה, זה גבוה מאוד.

מה הפורפורציה לעומת עלות שידור פרסומת?

שיקול הדעת של המנהל ויושב-ראש המועצה גם הוא צריך להיות תחום, לעניות דעתי, ברמה מסוימת, דהיינו שהם צריכים לאשר לסכום הגבוה, ולא לכל סכום.

אם אפשר להתייחס לעלות פרסום של 30 שניות, ולומר 'לא פחות משלוש או חמש פעמים'.

במקרה הזה, למשל, היו דיונים בנושא הזה. התחילו ברף מאוד גבוה, ואז ראו שמפרסמים לא מגיעים בסכומים כאלה. כשהורידו את הסף, גדלו מספר הגורמים שהיו מוכנים לתת עזרה- -

אתה יכול לתת לנו דוגמה מספרית מניסיון העבר – מה היה גובה התרומה, וכמה זה בפורפורציה לעומת עלותה של פרסומת?

אין לי כאן הנתון. כמדומני, מדובר בסדר שגודל של 15,000 ₪ או 20,000 ₪. היום זה יכול להגיע ל-8,000 דולר, עם הרייטינג שהיה שם. צריך לזכור שהוא יכול לעשות המון דברים שהוא לא יכול לעשות פה. הוא לא יכול לתת דבר שבח למוצר.

אני חושבת שזה כמעט בלתי-אפשרי לתחום את זה בסכומים. הלכתי בכיוון שלך, אך נראה לי שזה יהיה משא ומתן, וצריכים לסמוך על המנהל – כך נראה לי.

נמשיך לקרוא.

(2) "(2) כספי התרומות שייאספו באירוע ההתרמה המיוחד יחולקו לפי קביעת גוף ציבורי, בפיקוח רואה חשבון, והם לא ישמשו, במישרין או בעקיפין, להפקת האירוע, כולו או חלקו, או למימון פעילותו של הגוף הציבורי;".

מהו גוף ציבורי פה?

הוקמה ועדה, ואולי נכון להוציא הנחיות, שיבהירו את הדבר.

אז אולי תאשרו את הגוף הציבורי מראש ולא בדיעבד.

בפועל מה שקרה הוא שכאשר אנו רואים שיש שם פיקוח של רואה חשבון, שזה לב העניין בעצם – שהכספים נכנסים ויוצאים בשקיפות, באופן ברור ובלי חשד לאי-סדרים - ואת זה מבטיח רואה החשבון – הכוונה ב"גוף ציבורי" היא שזה לא יהיה גוף מסחרי, שזה היה ברור מאליו.

אני לא בטוחה. גוף ציבורי יכול להיות גם גוף מסחרי, לא?

אני לא חושב.

האם אתם מאשרים מראש את הגוף הציבורי?

היה גוף שאפילו הרשות היתה חלק ממנו במובן הזה שמנכ"ל השרות נטל בו חלק, והיו בו אישי ציבור.

תכתבו "שיאושר מראש", וסיכמתם את זה.

אבל מה זה "גוף ציבורי"?

זאת טרמינולוגיה שמשתמשים בה, אבל בדרך-כלל מסבירים למה הכוונה. אז תוסיפו "גוף ציבורי שיאושר מראש".

כהמלצה.

בסדר.

נמשיך לקרוא.

ב-(2) "(6) בעל הזיכיון לא יקבל בשל החשיפה כל תמורה, ישירה או עקיפה;" – הוא כן קיבל תמורה עקיפה.

לא על החשיפה עצמה. יש משדר שנקרא יומטוב, נניח, הוא מוכר תשדירי פרסומת – זה בסדר. אין כאן פרמיה.

האם מותר או אסור באותו משדר למכור זמן פרסום לאותו נותן חסות?

את זה אצטרך לבדוק. כעיקרון יש כללי אתיקה אחרים, ושם קבוע שאם יש הצגה באופן משמעותי של גורם מסוים, אסור לו לפרסם בתוך מקבץ שסמוך לאותה חשיפה.

אם תהיה סמיכות, זה מחמיץ את המטרה.

אקח את זה לתשומת לבי.

אתה עובר על הסעיפים מהר- -

הכללים הם לידיעת הוועדה, והוועדה לא יכולה לשנות את הכללים. לכן עוברים מהר.

המטרה היא להכניס כסף, ואני חושב שבסעיף (7) לא יכללו סיסמת פרסומת. כלומר אם בנק לאומי או עלית, לא חשוב מי, נותנים לכם חסות לעניין הזה בדרך הזאת - אם אתם שוללים ממנה להכניס את סיסמת הפרסומת של החברה, אתם גורמים לעצמכם הכנסה כספית. למה צריך להכניס את זה? אם אתם נותנים לחברה מסחרית לתת את המותג שלה, ובדרך-כלל כל החברות המסחריות עם המותג מכניסים את סיסמת הפרסומת הקבועה שלהן - למה אתם מבקשים לא להכניס את זה? אתם הרי רוצים שייכנס כסף.

אנחנו מאזנים בין טובת הציבור, במובן הזה שאירוע התרמה הוא דבר חשוב לטובת הציבור, ובין טובת הציבור, שהמסך לא יועמס יתר על המידה במסרים פרסומיים שלא במסגרת מקבץ פרסומות. צריך לזכור שאנו במסגרת שידור, והציבור רוצה ליהנות מהשידור.

באיזון הזה מסתבר שצדקנו; באותו משדר נאספו 13 מיליון ₪ בלי סיסמאות פרסומיות, ועל כך ניתן לומר דיינו. המועצה דנה, היא היתה ערה לההערה שאתה מעיר, היא הובאה בפני המועצה על-ידי הזכיינים השונים, והיא החליטה שהאיזון שהראוי הוא כפי שמשתקף כאן.

הכללים הובאו לידיעת הוועדה.
1.
כללי הקלות לחרש (הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו) (תיקון), התשס"ג-2003

אנו עוברים לסעיף הבא.

יש ועדה שמאשרת ונשארה ועדה שזה מובא לידיעתה. אני חושבת שמספיק להציג את העקרונות שלהם.

אני שמח שיושב-ראש ועדת החינוך נמצא פה, מי שעזר לנו רבות להעביר את הכללים האלה. הכללים האלה יוצרים מהפכה במענה ששידורי הטלוויזיה נותנים לקהל כבדי השמיעה. אני אעבור על העיקרים שלהם;

הכללים קובעים שתוגדל מכסת הכתוביות שהיו מיועדות בשידורי הטלוויזיה לכבדי השמיעה. כיום המכסה היא 25% מהשידורים שאינם בשידור חי בשפות עברית וערבית. הכוונה היא להגדיל את המכסה עד לכדי 50% החל בפברואר 2004, כאשר הכללים קובעים מדרג של הגדלת המכסה.

הושם דגש בכללים על כתוביות בשעות צפיית שיא - דבר שלא היה קיים קודם לכן, כדי למנוע מצב שהזכיינים ישבצו את אותן כתוביות בשעות מאוחרות, שאין להן טעם.

נקבעה מכסה לשפת סימנים לילדים, של חצי שעה. אנחנו מקווים שזאת התחלה שאולי תגדל בהמשך.

הושם דגש חזק מאוד על כתוביות בשידורי חדשות. לצערנו, באירועים כגון האירוע שארע
אתמול יש חשיבות לתת לקבל הצופים כבדי השמיעה להבין מה קורה. בנוסף, יהיו כיתוביות בתוך שידורי החדשות של כתבות שישודרו בתוך המהדורות.

אם יש פיגוע כמו של אתמול, יש משהו שמחייב אותם?

כן: "במקרים של אירועים מיוחדים, שלגביהם מתבצעות פריצות בלתי-מתוכננות מראש של שידורי חדשות, הם ילוו בתרגום לשפת סימנים או בכיתוב על גבי המסך לגבי עיקר הדברים שבשידור". לצערנו, ראינו אתמול את הכתוביות – "18 הרוגים", וזה מתעדכן מדי פעם.

חשבתי שהם אמורים להביא מישהו כמו זאת ברשות השידור.

הם אמורים להביא את זה בשתי מהדורות לילה במהלך השבוע. דאגנו שזה יהיה מהדורות לילה שאין בהן שפת סימנים בערוצים אחרים. גם ערוץ 1 נותן בלילה בימים מסוימים מהדורות בשפת סימנים, וכדי לתת רצף לכבדי השמיעה לאורך השבוע, דאגנו שבימים שהוא לא משדר, אצלנו ישדרו בלילה מהדורה עם שפת סימנים, ואז תופיע אותה בועה על גבי המסך.

אותו קהל שמבין שפת סימנים ואינו קורא את השפה העברית הוא קהל מצומצם, יחסית.

אותו קהל שאינו קורא – ילדים – מקבל מעט מאוד. אני חושבת שזה צריך להאיר את עיניכם. אתם צריכים לדאוג שיהיה הרבה יותר. מה זה חצי שעה בשבוע?

צריך לזכור בהקשר הזה – וגם זה עלה בדיונים – שיש היום ערוצי ילדים. היום, עם תפיסת ערוץ הברודקאסט, זה צריך לתת מענה למשפחה, גם לילדים, אבל יש לנו ערוצי ילדים במסגרת הכבלים והלווין, שמשדרים רק לילדים, ואפילו מפולחים לפי קבוצות גיל מסוימות. חוק הקלות לחרש חל על כולם, ובהחלט יש מקום שערוצי הילדים יתנו מענה ספציפי לילדים. כאן זאת מכסה מסוימת שנותנת משהו. אני מסכים שזה לא הרבה, יכול להיות שזה צריך לגדול, אבל הדגש צריך להיות בערוצים שמיועדים לקהל היעד הזה.

עזרנו פה ברשות השנייה, אבל יותר מזה עזרנו לחרשים ולכבדי השמיעה. ועדת החינוך בקדנציה הקודמת קיבלה את הכללים ולא אישרה אותה, משום שדרשו מהרשות השנייה להשתדל יותר. בין לבין, עד שהרשות השנייה חזרה אלינו עם הכללים המשופרים, עברו כשמונה חודשים. מצד אחד בא אליי יושב-ראש הרשות השנייה ומאוד ביקש לאשר, והגיעו אליי ארגוני החרשים וכבדי השמיעה ואמרו 'למרות שאנחנו לא מאושרים מזה, תאשרו את זה, כי אנחנו לא רוצים עיכוב של שמונה חודשים'. לכן הכללים – בשינויים קלים שהיו תוך כדי הדיון – אושרו.

למעשה, גם רשות השידור וגם הטלוויזיה החינוכית היו אמורים לבוא אלינו עם כללים, והם לא עשו את זה. כתבתי להם מכתב די נוזף, כולל תזכורת. מחזור ונדרוש מהם שיעבירו לנו את הדברים.

הרשות השנייה היא הרשות הציבורית היחידה שטרחה לעדכן את הכללים.

אני מציעה שנציין אותם לשבח.

הטלוויזיה החינוכית זה משרד החינוך, כתבתי את המשרד לשרת החינוך, משום שהיא בראש הגוף.

אנו מצטרפים לבקשה של יושב-ראש ועדת החינוך, וגם אנו פונים לכל אותם גופים ליישם הקלות נגד החרש.

הוועדה יודעה על הכללים, כפי שנתבקש.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 10:00.