כנסת פתוחה

פרוטוקולים/מעמד האישה/7104



5
הוועדה לקידום מעמד האישה – 12.8.2003

פרוטוקולים/מעמד האישה/7104
ירושלים, י"ב באלול, תשס"ג
9 בספטמבר, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 44
מישיבת הוועדה לקידום מעמד האישה
שהתקיימה ביום ג', י"ד באב התשס"ג, 12.8.2003, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

עידוד נשים בישראל להיניק תקופה ממושכת


לדיון זה הוגש מסמך רקע שהוכן במרכז למחקר ומידע (ממ"מ) של הכנסת. ניתן לעיין במסמך בכתובת הבאה:
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00631&type=rtf

חברי הוועדה: היו"ר גילה גמליאל

ד"ר דורית קלוסקי, רשות המזון
עינת אופיר, אחות בריאות הציבור
נילי ארבל, תזונאית בריאות הציבור
איילה גרבר, עוזרת לאחות אחראית טיפת חלב
גיל ארבל
פרופ' מיכאל קפלן, מנהל מחלקת ילודים, בי"ח שערי צדק
ד"ר ירדנה קול, מנהלת המחלקה לתכנון ופיתוח מקצועי, קו"ח כללית
ד"ר איילה בלאו, אחראית ארצית לבריאות הציבור, מכבי שירותי בריאות
נירה ברעם, אחות בריאות הציבור
אפי נבו-כהן, אחראית כנסים, ליגת "לה לצ'ה"
ליאת הולר – הררי, רופאה פסיכיאטרית
רונית כפיר, אמא מיניקה
יונית שליין-בן אור, שדולת הנשים
יהודית שרפמן, "נשים כורעות ללדת"
דוריס פרר, יועצת הנקה מוסמכת
אסתר גרוניך, אחראית הנקה, ביה"ח "איכילוב"
אורנה דיבון-אופיר, אחות מוסמכת, ליגת "לה לצ'ה"
חגית זוננפלד-אלרועי, יוע"מ, לשכת הבריאות-ירושלים

דנה גורדון

חבר המתרגמים בע"מ


עידוד נשים בישראל להיניק תקופה ממושכת

בוקר טוב לכולם, אני רוצה לפתוח את הישיבה.
היום אנחנו נעסוק בנושא של עידוד נשים בישראל להיניק תקופה ממושכת, לרגל שבוע ההנקה הבינלאומי. אנחנו נצפה בפרזנטציה, אני רק אתן סקירה כללית לגבי החוק הקיים בנושא הזה. הוא מאפשר לאישה בתום תקופת חופשת הלידה, במשך ארבעה חודשים, במידה והיא עובדת במישרה מלאה, החוק נותן שעה לצאת להניק ולחזור, זה המקסימום שמתירים לנשים ובתום תקופת הארבעה חודשים הנוספים נגמרת ההטבה הזאת.

צריך לציין בצורה חיובית את שירות המדינה שבו מקנים לפי תקנות שירות המדינה לנשים את האופציה עד הגיע התינוק/תינוקת לגיל שנה, והצעת החוק שאני אעלה בתום הדיון כאן היום זה לאמץ את תקנות שירות המדינה ולהחיל אותו על כלל העובדות במגזר הפרטי.

דבר נוסף שקיים בתקנות שירות המדינה, שלא קיים בחוק הקיים, זו האופציה לנשים שעובדות, לאוו דווקא במישרה מלאה, אלא שש שעות, גם לתת את האפשרות של שעת הנקה, וכאן אנחנו נעלה את זה לדיון ונראה את ההתפתחויות, ונראה אם יש מקום להעלות את הנושא הזה כחלק מהצעת החוק.

יושבות פה נירה ברעם מהמחלקה לסיעוד, נילי
ארבל ועינת אופיר משירותי המזון והתזונה ואנחנו מייצגים פה גם עמדה של המחלקה לאם ולילד, שירותי בריאות הציבור, האגפים השונים במשרד גם אלה שאחראים על המערכת האישפוזית וגם הקהילתית.

במשרד הבריאות אנחנו רואים בהנקה את התזונה המיטבית, חשובה גם לבריאות התינוקות ורואים את זה כחלק מזכויות האם והתינוק, חלק מזכויות הנשים שלנו ומבחינת האימהות יש כאן זכות לתזונה מתאימה, הזכות לבחור איך להזין את התינוק, הזכות לקבל מידע מלא ומהימן בתנאים מתאימים על מנת שתוכל לבצע את ההחלטות הנבונות וכמובן הזכות שברגע שבחרת משהו, ללכת על זה בתמיכת המדינה בעיקר כשזה כרוך בחיסכון וביתרונות גם למשפחה ולחברה. הרבה פעמים חושבים שההנקה היא בין האם ותינוקה, אבל יש לזה השלכות חברתיות כלכליות נרחבות.

מבחינת ההנקה ובריאות האם, מאחר ואנחנו מדברים על נושא הנשים, אני חושבת שראוי לציין לשבח את העבודה שיפעת עשתה כהכנה, ההנקה ובריאות האם אנחנו רואים את הקשר להחלמה לאחר הלידה, חזרה למצב של לפני ההריון בקצב מהיר יותר, השמנה נמוכה יותר בהמשך חייהן של נשים שהניקו, דבר שמאוד חשוב ואנחנו עדים היום למגפת השמנה ותחלואה גוברת, הפחתת הסיכון לאוסטופורוזיס כשהסיכון גבוה ביותר לנשים שאף פעם לא ילדו, אחר כך לנשים שילדו ולא הניקו ובסוף הסיכון הנמוך יותר לנשים שהניקו. זה מאוד חשוב, ההנקה מגבירה את בניית העצם, למרות הדעה הרווחת שאיך זה יכול להיות, היא מוציאה חלב, סידן, המערכת ההורמונלית שלנו כל כך חכמה שהיא מצליחה להביא יותר סידן לעצמות בתקופה הזאת ולבנות אותנו לעתיד. הגנה ברורה כנגד סרטן שחלות, הפחתת הסיכון להתפתחות סרטן שד, ודבר מאוד חשוב זה העצמה. יש הרבה מאוד עבודות שמראות שחיזוק הבטחון העצמי של הנשים, הגדלה של האסרטיביות, הפתיחות שלהן, נשים שהניקו התקדמו יותר טוב בלימודים, בעבודה וזה עשה להם משהו, הם הצליחו לתת מעצמן ולבנות את הראייה הכוללנית.
יש אחדות דעים בעולם, מה שפעם לא היה, ארגון הרופאים האמריקאי ממליץ על הנקה למשך כשישה חודשים, כל התוכנית האמריקאית, האירופאית, ארגון הבריאות העולמי, כולם ביחד אחרי הרבה זנים של פוליטיזציה של ההנקה, כולם הבינו שהנקה זה א' ב' והיום הנקה נכנסה לתוך הז'רגון הרפואי. במשך שנים כרופאי ילדים חשבנו שזה מחוץ לתמונה, במשך שנים זה היה משהו כמעט מיסטי, היום אנחנו רואים את ההנקה כחלק בלתי נפרד, מקדמים את המחקר וברגע שהרופאים נכנסו לזה זה זוכה לקידום.

במדינות שונות כמעט ואין מידע לאומי על הנקה. מידע מארה"ב מקורו בעיקר מיצרניות של תמ"ל (תרכובות מזון לתינוקות), זה השם שאנחנו מכנים את הפורמולות, וישראל היא המדינה היחידה שבה משרד הבריאות ביצע את "מבט להנקה". בכל מקום אחר תמצאו ארגונים אחרים. בנורבגיה בארה"ב ובישראל מוצאים שככל ששנות השכלת האם עולות, ככל שהכנסתה עולה, כך ההנקה עולה. אוכלוסיה שמתחת לקו העוני, דווקא זו שזקוקה להנקה, היא זו שפחות מניקה.

העבודות מראות שמודל החיקוי בא מאחור. במשך שנים הנשים שקידמו את השימוש בתרכובות מזון לתינוקות היו דווקא המעמד הסוציואקונומי הגבוה, יצאו לעבודה, שחרור וכו'. אחריה חיקו אותם הנשים במעמד הסוציואקונומי הנמוך יותר. הנשים שבמעמד הסוציואקונומי הגבוה בינתיים הבינו והפנימו את חשיבות ההנקה, התרומה לבריאותן ולבריאות התינוק והחברה, והנשים במעמד הסוציואקונומי הנמוך מחרות אחריהן. זאת אומרת זה ענין של זמן ואנחנו צריכים הרבה עבודה לעשות דווקא בשכבות הללו.

בחרנו את נורבגיה ככוכב צפון, מין סמן כזה, לא בגלל שאנחנו נורבגים בישראל ודומים לנורבגיה בהתנהגות וכו', אלא בגלל שראינו את המודל הנורבגי כמודל מוצלח מאוד לחיקוי. קודם כל הם הצליחו לעשות שינוי רציני מאוד בהעלאת שיעור ההנקה משנות ה60- עד ימינו. מה שהוביל את זה היה מצע פוליטי של תנועות פמיניסטיות. אני חייבת לציין אותך לשבח שאת עושה את זה, כי שם מי שהוביל את זה היו נשים בפרלמנט. נשות הפרלמנט קבעו שהם יגיעו עם התינוקות למקום, התחילו נשים צעירות רווקות, התחתנו תוך כדי השירות, ילדו תוך כדי השירות בפרלמנט, והגיעו עם התינוקות, התחילו לקדם את זה בתוך הפרלמנט עצמו ועם ראש הממשלה שלהם שהיתה עד לאחרונה מזכ"ל ארגון הבריאות העולמי, היא היתה ראש הממשלה עשר שנים, היא היתה שרת הבריאות לפני כן, היא לקחה את זה כמודל לחיקוי את כל הנושא הזה והעבירה מסר ברור, הנשים צריכות לדאוג לזכותן להניק. והובילה את זה בגדול. בנוסף, הם הכלילו את החלב בתוך החישובים של התל"ג, חלב אם, ואז כל הגברים והתעשייה והמדינה שמלווה קדימה יכלה לראות שמה שאישה תורמת למדינה זה כסף רב. אז לשחרר אותה מהעבודה אם היא בוחרת בכך, אתה מרוויח הרבה יותר לתל"ג.

יש לנו הרבה מאוד מכשולים ואתגרים בדרך לקידום הנקה בישראל. קודם כל, מקצוע הרפואה שלא הכיר מספיק בחשיבות ההנקה ומתקני הבריאות שלא הציעו תמיכה מספקת נותנים עד היום, מנסים לאט לאט לקדם את זה וזה לא פשוט. מכשלה גדולה מאוד, חברות שמייצרות תרכובות מזון לתינוקות עושות את כל המאמצים להפחית מחשיבות ההנקה על מנת לקדם את מכירת מוצריהם ושיעור הולך וגדל של אימהות שעובדות מחוץ לבית לא מקבלות תמיכה מערכתית או חברתית להמשיך בהנקה, ואלו מכשולים גדולים מאוד.

אנו מתייחסים לשד כאל סמל מין עם כל מה שמשתמע מכך, ההנקה בפרהסיה, כל ההתייחסות לאיך אנחנו מתייחסים להנקה, לטוס במטוס כשאומרים לאישה מניקה לזוז הצידה כי הרעש עושה משהו לגברים שיושבים לצידה, חוסר יציבות כלכלית שקשורה בהעברת האופנה מממשלות לתאגידים, המספר הגדל של אוכלוסיה שעוברת ממקום למקום, כל המהגרים אלינו, העולים מאתיופיה למשל שמשנה להם את כל ההרגלים, את כל הדפוסים ופתאום בבת אחת נחשפים לים הזה של הפרסומות, וירידה במימון ארגונים שפועלים לקידום ההנקה והתייחסות אליהם כמשהו ממש מחוץ למערכת.

אני רוצה להוסיף, זה לא ירידה במימון, זה חוסר
מימון.

מי באמת צריך לפעול? אני חושבת שהממשלה
בעקבות הקריאה של התוויית התוכנית מהכנסת הממשלה צריכה לפעול, קבוצות, גופים וכו', אם אנחנו כנשים וכאנשי מקצוע נוכל להתחבר לזה אנחנו יכולים לעושת מהפכה ולהתחיל לצלוח את הכינרת הזאת. אנחנו צריכים להגן, לקדם ולתמוך בהנקה בכל מה שאפשר, בכל הדרכים. מאוד חשוב שנספק מידע מדוייק מהימן ונסייע לנשים ע"י תמיכה מתאימה בבתי חולים ידידותיים לתינוק, במשרד הבריאות הוחלט מ1.1.04- תהיה תחרות בין בתי החולים לקראת בית חולים ידידותי לתינוק. כל בית חולים שיתקדם יקבל פרס מנכ"ל לענין הזה. אנחנו רוצים להכיר בייעוץ הנקה ע"י אנשים שיוכשרו במיוחד לנושא, הכרה במקצוע הזה, לקדם תזונה נבונה לנשים הרות ומניקות, לייעץ להוספת מזון משלים בזמן הנכון ולא לפספס את זה, הנקה מעבר לגיל חצי שנה לבד בלי שום תוספים היא מסוכנת ואת זה צריך לזכור, לאפשר הנקה גם בעת אישפוז של האם או התינוק, לרענן הנחיות לצוות הרפואי, לפתח רשתות תמיכה להנקה בקהילה של אימהות למען אימהות, יועצות הנקה וכל הגופים האלה שמאוד חשוב שהם יתמכו בקהילה מהקהילה למען הקהילה. לעודד שיתוף פעולה בין מערכת הבריאות לרשתות התמיכה בקהילה.

יש לנו הרבה מאוד מטלות ואלו רק חלק מהן, הארכת חופשת הלידה, זה דבר שזרקנו לחלל האוויר לפני כחצי שנה, זה זכה להתנגדות באופן מפתיע דווקא מכל מיני ארגוני נשים שלא רואים את זה נכון וצריך להדגיש שכשאומרים הארכת חופשת לידה זה מבחירה. מי שרוצה להניק שתהיה לה את האופציה לבחור בהנקה. לא חייבים לחייב כל אישה להניק, אבל מי שבוחרת בכך שתוכל לעשות את זה כמו במדינות הסקנדינביות ומדינות אחרות.

אני יועצת הנקה מוסמכת. אני בסך הכל מסכימה
עם כל מה שד"ר קלוסקי אמרה, אבל הדאיג אותנו הביטוי שזה מסוכן להמשיך להניק מלא מעבר לגיל חצי שנה. ההמלצה היא אכן שבגיל חצי שנה לנסות להתחיל להעביר את התינוק לאוכל מוצק באופן הדרגתי ולהמשיך את ההנקה כאשר מומלץ להניק לפחות עד גיל שנה. הבעיה היא שיש תינוקות שמתנגדים בחודש חודשיים הראשונים ואולי יש איזה שהם מחקרים חדשים שזה מסוכן, אנחנו ממליצים אבל אני לא רואה סכנה.

התמיכה של ההנקה בקהילה היא חשובה כדי
לדעת גם מתי צריך להוסיף את המזונות. כי עצם זה שאת מתחילה את הייעוץ הזה בחודשים הראשונים וזונחת את האם ואת התינוק, את מפספסת את התהליך הלאה.

אני עובדת במערך האחות הראשית בשירותי
בריאות כללית. אנחנו התחלנו עם פרוייקט הנקה בקופה כבר לפני שלוש שנים. כל הנושא של בתי חולים מקדמי הנקה, עשינו כבר שני סקרים עד עכשיו והממצאים די דומים בבית החולים. מראיינים את הנשים היולדות לפני שהן יוצאות הביתה, כלומר ביום השלישי, שזה לא קנה מידה לגבי ההמשך. בסך הכל אנחנו הכשרנו את כל הצוותים הרפואיים, היתה היענות מאוד גבוהה מכל בתי החולים, שבעה במספר, אנחנו הפעלנו מערכת של בית חולים מקדם הנקה, אם זה הכנת חומרי הדרכה, פלקטים, יועצות וכו'. שני קשיים שנתקלנו בהם, אנחנו לתחרות לא יכולים לצאת משתי סיבות. ניסינו לבדוק מה זה בית חולים מקדם הנקה וזה כרוך במשהו כמו 5,000 דולר לשנה, אבל אנחנו ממלאים בבתי החולים את עשרת הכללים. אנחנו יצאנו מהרצון לקבל את התעודה התלויה על הקיר ומה שחשוב לנו שאנחנו נמשיך את אותה פעילות לקידום ההנקה בבתי החולים.

בעיה שני שנתקלנו בה, אנחנו ניסינו להוציא את כל החברות של תרכובות המזון, לא הצלחנו, הם ממשיכים לשלוח, ואם אפשר לקבל פה את התמיכה של משרד הבריאות בחקיקה להפסיק להיכנס לבתי החולים.

הצעת החוק הזאת, ניסו להעביר אותה בקדנציה
הקודמת והיא נפלה בקריאה ראשונה.

אני לא יודעת איך הפוליטיקה עובדת אבל ברגע
שקובעים את זה כיעד לאומי שתחליפי מזון או תרכובות מזון הם סכנה לבריאות התינוק, פשוט לקרוא להם סכנה ולא להיפך, לאסור את זה מבחינה בריאותית. שיתנו את הבטיחות, שיבואו עם מתנות של כיסא בטיחות זה יותר חשוב לתינוק מאשר לתת את השקיות וזה צריך להיות בחוק. בכל בתי החולים אנחנו לא מרשים לאחיות לתת בקבוקים ופטמות מלאכותיות רק אם יש בעיות מאוד מיוחדות, ומצד שני אין שום עזרה באכיפה או אין חוק. ד"ר אורית יעקובסון שהיתה האחות הראשית הקודמת, היא ניסתה להוביל אמנה בינלאומית וזה נפל וצריך שוב לעורר את זה ולקדם את הנושא הזה.

כבר לפני שנה התחלנו בפעילות בקהילה, אנחנו מעבירים הכשרה מאוד מסיבית אחיות בקהילה. קורס יועצות הנקה הוא קורס מאוד יקר, אם אפשר לקבל מימון או למסד קורס כזה לאחריות בריאות הציבור כי הם האנשים המרכזיים שנותנים את ההדרכה, הם גם מחוייבות ואחראיות לעשות את המעקב. הם לומדות הנקה אבל זה לא מספיק. צריך לעשות את זה ממלכתי.

זאת תהיה אחת ממסקנות הועדה, לפנות לכל
דיקאני הפקולטה ובתוך מסלול לימודי סיעוד שתהיה התמחות בתחום של הנקה.

בקהילה יש בעיות קשות. חלק מטיפות החלב הם
ברשות המדינה וחלק ברשות הקופות, אני לא מספיק מצוייה בכל הקטע של מעקב, ישנה אגרה שאימהות צריכות לשלם עבור מעקב. אם היא צריכה לשלם את האגרה ויכולה ללכת לרופא פרטי או עצמאי היא תעדיף את זה וכמובן ששם היא תקבל פחות.

"טיפות החלב" עושות עבודת קודש, אבל הם מתעסקים בהרבה מאוד תחומים. יש להם התפתחות, יש להם בדיקות ויש גם הנקה. מספר שעות העבודה לא מספיקות מבחינת כמות הילדים שאמורים להגיע. מאוד מומלץ לעשות ביקור בית לכל אישה שיולדת בשבוע הראשון או במשבר ההנקה. משבר ההנקה יכול לנוע בין שבועיים לשלושה.

אנחנו נכנסים לדברים שהם לא מתפקידי. אפשר
לבקש שיכשירו ותהיה התמחות ספציפית כדי שיהיו הפונקציות שיתעסקו בנושאים האלה.

יש מסמך של ארגון העבודה העולמי שדורש לפחות
ארבעה חודשים חופשת לידה. בנושא של הנקה בלעדית שזה ארגנוני ההנקה הבינלאומיים רוצים לקדם את הנושא של הנקה בלעדית עד גיל שישה חודשים, לעשות הכל בתקופה הזאת כדי שנשים יוכלו להיניק.

אני ממכבי שירותי בריאות. הייתי רוצה להאיר
שתי נקודות שעלו מסקר שעשינו. אנחנו הרמנו את הכפפה ובשנת 2000 הכשרנו את כל אחיות טיפת חלב שלנו ומאותו רגע בדקנו את עצמנו מה עשה התהליך הזה. השווינו בין מה שהיה לפני ומה שהיה אחרי, מעבר לדברים הרגילים הייתי רוצה לעמוד על שני דברים חשובים. הוכנס הנושא של שיתוף צוות רב מקצועי, רופא המשפחה ורופא הילדים ורופא העור, והסתבר שזה העלה את שיעור ההיענות להנקה מכיוון שהיתה תמיכה של צוות רב מקצועי.

הנושא של פניות טלפוניות, המענה הטלפוני הזמין במיוחד בקטע של השבועיים הראשונים שהם הקריטיים לנושא של הנקה, ברגע שיש זמינות לתשובה שהאחות נותנת, זה עוזר הרבה מאוד לשמר את ההנקה. לפני התוכנית רק 20% מהנשים פנו בפניה טלפונית לאחיות ולאחר ההכשרה של האחיות 60% מהנשים פנו לפחות פעם אחת, עוד 10% התקשרו לפחות פעמיים ועוד 11% התקשרו לפחות שלוש פעמים במהלך התקופה הראשונה. 82% פנו בין פעם אחת ל3- פעמים לאחיות לייעוץ שזה עזר מאוד לשמר את ההנקה למשך שלושה חודשים ויותר.

האחיות שעברו את ההכשרה נתנו את הייעוץ של שימוש במרכז מידע תרופתי שנמצא באסף הרופא לאותם נשים שבמהלך השישה חודשים שהן מניקות קורה שהן לא מרגישות טוב והן צריכות להשתמש בתרופות. אחת הבעיות הגדולות ביותר כשהן פונות לרופא דבר ראשון הוא אומר תפסיקי הנקה. מתן המידע הזה שנתנו לנשים את המרכז מיידי זמין שהן לא צריכות לעבור שום קו נוסף אלא ישירות להתקשר לשם והם נתנו את המענה האם כשאני מקבלת תרופה מסויימת אני יכולה להמשיך להניק, זה עזר בצורה כזאת ש33%- השתמשו במידע הזה וזה עזר לשמר את ההנקה לתקופה ארוכה גם במצב שהאישה היתה חולה וקיבלה טיפול תרופתי כלשהו.

כשיש איזה שהיא דלקת בשד הנטייה הראשונה של הרופאים זה להפסיק הנקה. זה שהכשרנו את האחיות והיתה אפשרות פנייה אליהן שימר יותר את המשך ההנקה גם לאחר מכן.

אני רופאה פסיכיאטרית ואמא מניקה. דיברנו פה
על כל ההצעות לטווח ארוך אבל רציתי לדבר על כמה נקודות שלדעתי כבר בטווח הקצר והמיידי אפשר לשנות אותם ואולי להביא לקידום של הנקה. אני חושבת שהחינוך כדי לעודד נשים להנקה ממושכת, צריך להביא למודעות של ציבור בכלל על נושא ההנקה והיתרונות שלו, החינוך לזה צריך להתחיל כבר בבית ספר, למשל בתוכניות חינוך לבריאות.

ניתן לעשות איזה שהוא קמפיין תקשורתי כנגד הקמפיינים שנעשים כל הזמן של חברות התמ"ל, שמדבר על יתרונות ההנקה ושאנשים יהיו חשופים לתמונות של נשים מניקות ולא של תינוקות שמקבלים בקבוקים ומוצצים.

לפני שמדברים על הארכת חופשת לידה, שיהיו תנאים שיאפשרו לנשים להמשיך להיניק, למשל לשאוב בעבודה.

כשיש התחלה טובה להנקה, אחר כך היא ממשיכה ללא בעיות, לכן חשוב לרכז מאמצים בימים הראשונים שאחרי הלידה, שאישה לא תשתחרר מבית חולים לפני שראתה אותה מישהי שמבינה בהנקה, יועצת הנקה מוסמכת, מישהי שעברה הכשרה, ותראה שהיא באמת מניקה כמו שצריך כדי למנוע טעויות אחר כך. ונשים משתחררות והן חושבות שהכל בסדר ואחרי כמה ימים הם יכולות לגלות שהתינוק בכלל לא יונק או שיהיה להן פצעים בפטמות שזה מאוד כואב. אישה אחרי לידה היא במצב שאין לה את הכוחות לגייס עזרה או לפנות לעזרה וככה זה דועך.

אני באתי כאמא מניקה. אני רוצה לחזק את מה
שליאת אמרה, הסיבה שנשים לא מניקות היא בעיקר בורות. נשים לא נחשפות מספיק ליתרונות הגדולים שבהנקה. אני חושבת שקמפיין ציבורי זה דבר מאוד חשוב, כי החברות העיקריים שמשחקים הם חברות התמ"ל לא ברור עדיין מול מי, אולי משרד הבריאות שזה האינטרס הכלכלי שלו שיניקו כי זה חוסך ימי עבודה, ילדים שיונקים בריאים יותר, ולכן גם רופאים האינטרס שלהם זה לעודד את זה, גם אימהות שחוזרות לעבודה מכניסות את הילד מוקדם יותר לפעוטון, איך שילד נכנס לפעוטון הוא מתחיל לחלות, תינוק חולה בבית, זה אומר עוד כמה ימי מחלה לכל המשפחה, גם האחים נדבקים גם ההורים נדבקים ואז הוא חוזר לגן כשהוא עדיין לא בריא כי האמא לא יכולה להישאר איתו עוד בבית. ברגע שיותר ילדים יהיו בריאים זה יחסוך המון למשק.

הקמפיין, בטלויזיה, של קסדה בראש טוב ידוע כקמפיין מאוד מוצלח, לפני עשר שנים ילדים לא היו חוגרים מאחור. היום אין בכלל ספק שכיסא בטיחות זה דבר חובה לתינוק, אז יש ענין תדמיתי. צריך להקצות את המשאבים לקמפיין בטלוויזיה של הנקה, לציין כמה זה בריא וכמה זה חשוב ויש למדינה להקצות את המשאבים לזה.

אני מהמחלקה המשפטית בשדולת הנשים. אנחנו
מאוד בעד חקיקה שתאריך את תקופת שעת ההנקה, זה נראה לנו מאוד נכון וארבעה חודשים זה לא מספיק. לגבי הארכת חופשת הלידה, יש לנו קו פתוח, מגיעות אלינו הרבה מאוד פניות, צריך להסתכל על המצב של המשק באופן כללי ועל מצב הנשים היום במדינה. אנחנו רוצים ייצוג הולם, שיוויון זכויות בשכר, ונראה שאולי הארכת חופשת הלידה בשלב הזה עלולה קצת לא לקדם אלא אולי קצת לחזור אחורה ואולי קצת לפגוע בנשים בחזרה שלהן לעבודה. זה מאוד מבורך וזה מאוד נכון לעתיד אבל אולי צריך להתחיל ממשהו יותר הדרגתי, מהארכת תקופת שעת ההנקה, או כן לחייב מעביד כשאישה חוזרת אחרי חופשת הלידה, לאפשר לה לשאוב ואת כל התנאים הכי נוחים להארכת ההנקה ומאוד יכול להיות שכשזה יחדור יותר, גם הארכת חופשת הלידה תיראה יותר הגיונית.

מה שיונית אומרת זה נכון, אני אחראית על כל
נושא ההנקה בבי"ח איכילוב, זה לא מספיק לעשות פרוייקט או פרסומות ולהגיד כמה שזה טוב להניק בלי לתת לאימהות את הכלים לעשות את זה. כולם מתוסכלים, כולם יודעים שזה חשוב, הם מגיעים לבית חולים, יש חצי יועצת הנקה שרוב הזמן לא יכולה להתעסק עם הנקה כי יש לה דברים אחרים. בבית חולים בגודל הזה ההמלצה היא יועצת הנקה אחת על כל אלף לידות, צריכות להיות לפחות תשע יועצות בבית חולים.

אני אחות מוסמכת ומדריכה בליגת לה לצ'ה.
אנחנו מדברים על תקינה של יועצות הנקה, אבל צריך לזכור שאצלנו בארץ אין תקינה בכלל ליועצות הנקה. המקצוע של יועצת הנקה מוסמכת אינו מוכר בשלב זה, אין מספיק אבל זה עוד יהיה, אבל אין תקינה בבתי החולים היום לייעוץ הנקה. זאת האחות מהשטח, גם היא יודעת לתת את התמיכה, זה לא מספיק, צריך להיות תקן וזה חשוב להוסיף. דיברנו על ההכשרה של האחיות והרופאים וצריך תקנים ואנחנו היום בתקופה של קיצוצים, אבל תקינה ליועצת הנקה זה משהו שהמדינה עוד לא הכירה בו.

לגבי תמיכה בנשים וקו חם או קו תמיכה, הרבה מאוד נשים זקוקות לזה, אחד הדברים שליגת לה לצ'ה עושה בארץ זה חצי שנה בשיתוף עם חברת שילב וכל מיני יוזמות מסחריות ויוזמות שבאות מהאימהות, אנחנו מפעילים קו תמיכה במשך רוב שעות היום שנשים מתקשרות אליו והקו כמעט קורס. נשים מתקשרות, אנחנו מדברים על 40-50 טלפונים במשמרת של שעתיים וחצי של נשים שצמאות וזקוקות למידע ותמיכה. הרבה מאוד מהמידע הוא חזרה לעבודה ואיך לחזור ולאפשר המשך של ההנקה, וכמובן שאלות נוספות על קשיים וצורך בתמיכה. זה מבורך והלוואי וגם המדינה תמצא דרך לממן יוזמות של אימהות שתומכות אחת בשניה.

אני מדריכה בלה לצ'ה. אחד הדברים שאנחנו
נתקלות בו בקו תמיכה, אני עושה תורנות פעם בשבוע חמש שעות, אחרי זה אני לא יכולה לדבר. אחת השאלות שאנחנו נתקלות בהן הכי הרבה זה אימהות שיצאו מבית חולים, הבוקר, הם קיבלו את הערכה ומתקשרות אלינו, התינוק צורח, קיבלתי מהאחות את הבקבוק ומה אני עושה איתו, ומה שאני רוצה להגיד זה שהתינוק משתחרר מבית חולים והוא לא יודע לינוק. אף אחד לא בדק אם הוא יודע לינוק. ברגע שתינוקות יצאו מבית חולים וידעו לינוק יהיה יותר קל לעזור אחר כך.

אני אחות בשירותי בריאות הציבור בנושא של
טיפות חלב. אני רוצה לחזור ולהדגיש שאישה חייבת לקבל הדרכה לנושא הנקה. היא יכולה לקבל את זה אולי בבית חולים, אני לא רואה את זה מתבצע כיום ואפשרי, אולי בטיפות חלב כמו שזה היה פעם. אחות היתה באה הביתה אחרי יומיים שלושה ובאותו יום שאישה השתחררה היא יכלה להדריך אותה בכל הנושאים שהציקו לה וגם בנושא ההנקה. היום המצב הולך ומידרדר, הנושא של אגרות אומר שמי שמשלמת מקבלת ומי שלא משלמת לא מקבלת כך שכבר יש ציבור של נשים מקופחות לחלוטין שנושא ההנקה הוא אחד הנושאים שבהם הן מקופחות. אין אפשרות כמעט לביקורי בית, כל הנושא של טיפת חלב מתנדנד ואנחנו לא יודעים מה יקרה. אנחנו משתדלים בכוחות אל אנושיים להכשיר אחיות שלנו שתהיינה יועצות הנקה מוסמכות. יש לנו כבר ארבע כאלה ועם הארבע האלה בלי תקציב אנחנו מנסות להכשיר את כל האחיות של טיפות חלב בארץ שזה משימה בלתי אפשרית. אם אפשר באיזה שהוא חוק או תקנה לקחת את המערכת של טיפות חלב ולאפשר לה להעניק לאותם נשים שרוצות להניק את הייעוץ ואת התמיכה שהן זקוקות.

אני חברה בועדת הנקה של משרד הבריאות ויועצת
משפטית בלשכת הבריאות ירושלים ורכשתי נסיון רב בהנקה, הנקתי חמישה ילדים, שניים תאומים במקביל. כשאני שומעת את כל הדיבורים על יועצות הנקה אני מבינה את החשיבות של יועצות הנקה מקצועיות כיוון שהאחיות שהן לא מנוסות ולא יודעות להדריך מסכלות את ההנקה.

אני רוצה לדבר על היחידת אם תינוק הזאת
שלדעתי צריך לסגוד לה. היחידה הזאת, אם אנחנו נפרק אותה ונפריד אותה, נעשה עוול. בתחום הזה אם לא תתגייסו עם שדולת הנשים אנחנו מפספסים בגדול את מה שקשור לזכויות הנשים בארץ ובעולם. בנושא של חזרה לעבודה, לתת את האפשרות לנשים שבוחרות לחזור לעבודה בשלבים מאוחרים יותר במימון של ביטוח לאומי. יש פה הרבה נשים ודוקא הקרייריסטיות שביניהן שיכלו להרשות לעצמן לעשות את זה, מה שחסר לנשים שהן במצבים סוציואקונומיים נמוכים יותר, את התמיכה של המדינה, את הכסף.

יש לתת היתר לנשים להגיע למקומות עבודה במשך שנת החיים הראשונה עם התינוק צמוד. אני חושבת שזה א' ב' שלנו כנשים.

אני ממכבי שירותי בריאות. מתוך המחקר שלנו עולה הנושא של כמה התחילו להיניק וכמה הניקו אחרי גיל חודש. התחילו להיניק 89% ואחרי גיל חודש 91%. הגיעו הפגים והצליחו להיניק אותם.

מבחינת האחיות לא מספיק שאנחנו עושים פרוייקט. הפרוייקט שהתחלנו איתו ב2000- אבל זה חלק מתוך תוכנית העבודה השנתית שלנו ואנחנו כל הזמן מתקדמים בבקרה ובדיקות ועידכונים כדי שזה יכנס כחלק מתוך ההנחייה בעבודה השוטפת עם הידע הבסיסי. שזה לא יהיה שהאחיות יודעות ומנחות בצורה לא נכונה. ברגע שזה חלק מתוך העבודה ואנחנו כל הזמן מתעדכנים, ההדרכה שנותנת אחות היא ההדרכה העדכנית ביותר כך שאי אפשר להגיד שהיא נותנת נתונים שגויים.

אני מ"נשים כורעות ללדת" שהתחילה את עבודתה לפני ארבע שנים. נושא ההנקה צריך להתחיל מבית החולים מהענין של הפרדה וזכויות התינוק והיולדת. אין שום זכויות לא לתינוק ולא ליולדת, אם זה בענין של הפרדה, שצריך להילחם כדי שישאירו את התינוק. צריך לעודד שהתינוק ישאר עם האמא כמה שיותר, בתי חולים מאפשרים וצריך לדרוש את זה.

יש משהו שמפריע לי עם שדולת הנשים, אתם איתנו או נגדנו? נשים לא רוצות לחזור לעבודה אחרי שלושה חודשים. מי שכן תרצה היא תגיד אני חוזרת לעבודה והם חוזרות, יש כאלה שאחרי שלושה חודשים אומרות לא מתאים לי והם חוזרות. יש הרבה שלא רוצות לחזור ומאריכות, מי שחוזרת מתוסכלת, בוכה על זה שהיא משאירה את התינוק, על זה שהיא הפסיקה הנקה.

אני רוצה להודות לכולן ולסכם את המסקנות.
אנחנו נרצה לתקוף בהיבט של לפתור את הסוגיה הזאת, מצד אחד זה לפנות לכל דיקאני הפקולטות בהיבט של ההטמעה של הלימודים, כי היום יש לנו את המצוקה של התקנים והחשיבות והידע שהוא לא פחות חשוב אז אנחנו נפנה אליהם בקריאה מצד הועדה בדרישה שיפתחו התמחות בנושאים האלה הן בפן של הסיעוד של האחיות והן בפן של רופאי המשפחה והרופאים בכלל שזה יכנס כחלק אינטגרלי מתוך מסגרת של תוכנית הלימודים.

אנחנו נפנה למשרד הבריאות ולכל המנכ"לים של קופות החולים על מנת שידאגו לתקנים של יועצות הנקה מוסמכות ושאותן יועצות תהיינה זמינות בבתי החולים על מנת לאפשר הדרכה וכל אישה יולדת תקבל את ההכשרה על מנת שהיא תצא הביתה בידיעה ולא בסימוני וי על זה שהאחיזה נראית בסדר אלא ממש אחרי הכשרה וחשיבות ההנקה. כל אישה כחלק אינטגרלי מכל אותם דברים שהיא מקבלת תצטרך לקבל גם את ההסבר לגבי חשיבות ההנקה ואת הייעוץ לגבי אותם שבועיים בעייתיים של הסתגלות וגם שקופות החולים תיתנה אפשרות לקו פתוח בשבועיים האלה של זמינות של כל אותן יועצות שנשים תוכלנה לקבל את הייעוץ.

אני מתכוונת ליזום חוק שהיועצת המשפטית של הועדה גיבשה אותו, בהיבט הזה של לאמץ את התקנות של שירות המדינה שמאפשר לנשים שעת היעדרות ביום במהלך השנה עד הגיע הילד לגיל שנה ולא כפי שמעוגן היום, שמאפשרים רק ארבעה חודשים מתום חופשת הלידה ואנחנו נדרוש תשעה חודשים מתום חופשת הלידה.

אנחנו נפנה לכולם שבשנה הראשונה תינתן האפשרות שהילד יתלווה לאם לעבודה ולאפשר תנאים אופטימליים לנשים שתבחרנה שלא להביא את הילדים לעבודה, שינתנו כל התנאים האופטימליים לשאיבת חלב במהלך העבודה.

נאמץ את הגישה ונפנה לשרת החינוך על מנת לכלול במסגרת הלימודים כבר מבתי הספר לחינוך לבריאות שגם שם יוצגו יתרונות ההנקה. ובמקום שהתמונות בספרים יציגו ילדים מחבקים בקבוקים יראו ילדים מחבקים אמא בצורה מסיבית.

אנחנו נפנה לשר הבריאות על מנת שיצא קמפיין אולי בשיתוף עם הרשות לקידום מעמד האישה ממשרד ראש הממשלה, קמפיין הסברתי גורף בנושאים האלה.

אני רוצה להודות לכם.






הישיבה ננעלה בשעה 11:10