פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6902



4
ועדת הכנסת
22.07.2003

פרוטוקולים/ועדת הכנסת/6902
ירושלים, כ"ט בתמוז, תשס"ג
29 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 40
מישיבת ועדת הכנסת
יום שלישי, כ"ב בתמוז התשס"ג (22 ביולי 2003), שעה 09:00

1. בקשת "נושא חדש" בעניין הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 – פרק איחוד הרשויות המקומיות.
2. דברים לאחר שעברה במליאה לקריאה ראשונה הצעת חוק למימון מפלגות, ובעקבות ביקורת שנשמעה על כך ברשת ב' של "קול ישראל".
3. ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום.
4. בקשת יו"ר הכנסת להתקנת כפתור זיהוי במערכת ההצבעה האלקטרונית.
5. הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה, התשס"ב-2003 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית.
6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום.

חברי הוועדה: היו"ר רוני בר-און
יולי אדלשטיין
ישראל אייכלר
דליה איציק
מיכאל איתן
גלעד ארדן
אורי אריאל
אברהם בורג
דני בנלולו
ענבל גבריאלי
מיכאל גורלובסקי
זהבה גלאון
נסים דהן
רשף חן
ואסל טאהא
אחמד טיבי
שאול יהלום
אליעזר כהן
יצחק כהן
רן כהן
משה כחלון
מאיר פרוש
יאיר פרץ
איוב קרא
עמרי שרון

יושב-ראש הכנסת, מר ראובן ריבלין
מזכיר הכנסת - אריה האן
סגן מזכיר הכנסת - דוד לב
גאולה רזיאל - מנהלת לשכת מזכיר הכנסת
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
מיכל טביביאן-מזרחי - מרכז מחקר ומידע
יוסף בראל - מנכ"ל רשות השידור
אברהם נתן - יו"ר רשות השידור
עו"ד יניר פלג - רשות השידור
אורן הלמן - דובר רשות השידור
יורם מוקדי
אלעזר שטרום
עמוס נוימן - ערוץ 10
נתן איתן
נעה אלפנט - הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד ישגב נקדימון - חדשות ערוץ 2

עו"ד אנה שניידר, עו"ד אתי בנדלר, עו"ד ארבל אסטרחן

אתי בן-יוסף

שלומית כהן
1.
בקשת "נושא חדש" בעניין הצעת חוק התוכנית
להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות
הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 – פרק איחוד הרשויות המקומיות

אני מתכבד לפתוח את ישיבה מס' 40 של ועדת הכנסת. יושב-ראש הכנסת מכבד אותנו בנוכחותו, ואני מקבל אותו בברכה.

אני מצווה על-פי התקנון לפתוח את סדר היום בשני עניינים שנמצאים על סדר היום שלנו. הנושא הראשון שנדון בו הוא עניין "נושא חדש". התקבלה אצלי פנייתו של חבר הכנסת אברהם הירשזון, יושב-ראש ועדת הכספים של הכנסת, כהאי לישנא: "הצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003 – פרק איחוד הרשויות המקומיות. 1. ביום כ"ד באייר התשס"ג (26.5.2003) החליטה ועדת הכנסת לפי סעיף 12 לתקנון הכנסת להתיר לוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת הפנים ואיכות הסביבה להביא בפניה רק חלק מהצעת חוק התוכנית להבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003 ו-2004), התשס"ג-2003, ללא פרק ג' שבו, שעניינו איחוד רשויות מקומיות. 2. בבסיס החלטת הוועדה המשותפת לבקש מהכנסת לפצל את פרק ג' מהצעת חוק התוכנית הכלכלית עמדה עמדת שר הפנים, חה"כ אברהם פורז, לפיה נכון וראוי שהוועדה המשותפת תמתין עד לגיבוש עמדתו בעניין זה, וזאת לאחר שיקבל את מסקנותיהן של ועדות השימוע המחוזיות שמינה לשם שמיעת כל הנוגעים בדבר לעניין האיחוד המוצע. 3. ביום כ"ט בסיוון התשס"ג (29.6.2003) העביר אלי שר הפנים את המלצות הממשלה לגבי האיחודים שהממשלה מבקשת לבצע בהליך החקיקה הנוכחי, וביקשני לפעול בדחיפות על מנת שניתן יהיה להביא פרק זה לקריאה שנייה ושלישית עוד לפני צאת הכנסת לפגרת הקיץ, וזאת על מנת שניתן יהיה לקיים את הבחירות לרשויות המקומיות במועדן (הבחירות אמורות להתקיים ביום ב' בחשוון התשס"ד, 28.10.2003). 4. ביום ט"ו בתמוז התשס"ג (16.7.2003) קיימתי ישיבה של הוועדה המשותפת בעניין המלצות הממשלה לעניין איחוד הרשויות המקומיות. בישיבה זאת טענו חלק מחברי הוועדה המשותפת כי הרשימה החדשה שונה מרשימת הרשויות שאושרה בקריאה הראשונה על ידי הכנסת, ועל כן מהווה הדבר חריגה מגדר הנושא לפי סעיף 120 לתקנון הכנסת. 5. לאור האמור לעיל ובהתאם לסעיף 120 לתקנון הכנסת, אבקשך להעמיד עניין זה על סדר יומה של ועדת הכנסת".

מצוות התקנון חזקה עלי. הריני מעמיד את זה על סדר יומה של ועדת הכנסת בישיבה ראשונה, לאחר שקיבלתי את הפנייה החתומה על-ידי יושב-ראש ועדת הכספים. מכיוון שלא ניתן לדון בעניין הזה נוכח סדר היום העמוס, מצוות הפרוטוקול חזקה עלי, הריני פותח בזה את הדיון ואני קובע כי המשך הדיון יהיה מחר.

אדוני קיבל ממני מכתב באותו הקשר, בן ארבעה עמודים. אני תוהה למה אדוני לא הציג אותו בפני הוועדה.

התהייה שלך היא במקום. לא קיבלתי את המכתב. אם הייתי מקבל, הייתי מציג אותו.

המכתב הועבר ללשכה המשפטית.

המשך הדיון יהיה מחר.
2.
דברים לאחר שעברה במליאה לקריאה ראשונה הצעת חוק למימון מפלגות,
ובעקבות ביקורת שנשמעה על כך ברשת ב' של "קול ישראל"

בקשר למה ששודר הבוקר ברשת ב', צריך לבדוק את המשכורת של טוכפלד.

מה שצריך לבדוק זה מה היא הקונספירציה שהביאה אותם לשדר בשידורי ישראל, האם זה היה כגנבים בלילה.

כמה עולה התקציב של השר שטרית?

אני רוצה לבדוק אם העלו את המשכורת שלו במשך השנה הזאת. הוא שר מיותר. אני הייתי שרה חשובה, הוא שר מיותר.

והשר לפיתוח אזורי לא היה מיותר?

עכשיו נשמע את דבר יושב-ראש הכנסת בענייני סקירת העיתונות היומית.

החומרה בכתבה של הבוקר היא לא הנושא שבו היה ויכוח האם בדין אישרה הכנסת בקריאה הראשונה את ההקצבה למפלגות מתוך תקציב הכנסת לעניין מנהלי הסיעות, שהם יחידת העילית של עבודת הכנסת. אלא העובדה שכביכול האשימו את הכנסת בקבלת החלטה כגנבים בלילה, בחטף ובכמעט מרמה. לצערי הרב, גם יושב-ראש ועדת החוקה, שעושה עבודה נפלאה בוועדת החוקה אבל רוב שעותיו הוא טרוד בוועדת החוקה, ואין לי אפשרות להביא אותו לכול מקום או להודיע לו בו זמנית על כל דבר שנעשה בכנסת, שכן הוא יכול לבוא לאתרים השונים ולבחון מה נעשה בוועדות אחרות, כאשר הוא לא יכול היה לשמור מכל משמר על מעשה הכנסת.

מדובר פה בהליך שבו היו ארבע ישיבות, כולן פתוחות לעיתונות. ההליך הראשון, ישיבת ראשי סיעות יחד אתי. ההליך השני, בירור העניין והבאתו לידיעת הציבור. הבירור השלישי, הנושא של ההצעה שלי לעומת הצעת ראשי הסיעות. לאחר מכן, אסיפת עיתונאים, שלצערי הרב כתב "קול ישראל" באותו זמן שהה בחו"ל. כשאני נוסע לחוץ לארץ מבקרים אותי, אותו אני לא רוצה לבקר, בגלל שאני חושב שטוב מאוד לנסוע לחוץ לארץ, בעיקר לניו-יורק. אני בהחלט חושב שניו-יורק היא ראויה, כי בניו-יורק אסור לעבוד, חובה.

הדבר נעשה לאור השמש ולעיני העם, כאשר הופעתי בישיבה פתוחה לתקשורת בפני ועדת הכנסת. הסברתי לה את הלבטים והשארתי זאת להחלטתה ולהכרעתה. איש לא יכול היה לבוא ולומר לכנסת ישראל, שהיא לא יכולה לדון. יכולים לבקר אותה על כל החלטה. לצערי הרב, בחר אתמול בלילה מיקי איתן לעלות על הבמה, כאילו מישהו גנב איזושהי הצעה, כאשר היא היתה על סדר היום של הכנסת, כאשר היא באה בשעה 21:00 ולאחריה באו עוד כמה הצעות. היא עלתה בשעה 21:00 לאחר שהיה דיון בארבע הצעות אי-אמון ולאחר שהיה דיון, לפי דרישת 40 חברי כנסת, דיונים שנערכו למעלה מחמש שעות. אז בא החוק הזה והוא התקבל ברוב די גדול בשעות שהכנסת עוסקת בחקיקה של 17 חברי כנסת. הדבר שבו מנסים בכל עת להכפיש את הכנסת הוא דבר חמור ביותר בעיני, ולצערי הרב אין לנו יכולת להתמודד כאשר כתבת ברדיו לא מפסיקה לומר, גם לאחר שאני מבהיר לה שמדובר בהליך חקיקה שהיה פתוח. זה היה כתוב אצל צבי זרחיה לפני ארבעה שבועות. זה ש"קול ישראל" הבוקר התעורר והחליט שהוא עם, זה דבר חשוב ביותר. אבל לא יכול להיות מצב שבו אני מבהיר את העניין, יושב-ראש הכנסת אומר: גם לי היו לבטים רבים על עצם ההחלטה. אני בהחלט חושב שההחלטה ראויה לדיון ציבורי ולביקורת, ככל שאדם יעלה על דעתו. אל תאמרו "כגנבים בלילה". אבל היא ממשיכה, ולאחר מכן בבוקר בשעה 8:00 כשנותנים את הכותרות, ממשיכים. זה דבר פוגע מאוד, ובוודאי תדונו על זה היום בכנס האתיקה של הכנסת. על לשוני היה לשאול את הגברת הנכבדה הזאת, מדוע לא יהיה איזשהו דיון לגבי האתיקה איך היא מגישה את תוכנית הבוקר הזאת. ואני לא אומר סתם את מה שאני אומר.

ככה זה כשיש מנהל רדיו עוין.

אתה מדבר על העורכת או על המגישה?

על המגישה.

זה מן המפורסמות שאינן צריכות לראיה, שיושב-ראש הכנסת איננו אומר דברים סתם. אני מקווה מאוד, אדוני מנכ"ל רשות השידור, שלא זו בלבד שיו"ר הכנסת לא אומר דברים סתם, אתה לא שומע אותם סתם כאן.

אני מנוע מלהגיב.

אני יודע, לא ביקשתי את תגובתך.

אדוני יושב-ראש הכנסת, אדוני יושב-ראש הוועדה, אני סבורה שראשי סיעות לא צריכים לתת ליושב-ראש הכנסת לעמוד בחזית הזאת לבד. הדיון הזה התחיל כבר לפני שנה וחצי, על דעת כל יושבי-ראש הסיעות בבית. מעולם לא שמעתי את מיקי איתן מתפרץ, זאת פעם ראשונה שאני שומעת אותו, ולכן התרגשותי גדולה מאוד.

יושב-ראש הכנסת, אין כל צורך שתתרגז. ראיתי כמה ניהלת את זה בחן, בשכל ובקמצנות גדולה מאוד. מנהלי הסיעות האלה עשוקים כבר הרבה מאוד שנים, זאת האמת. ואני מציעה לא להתכופף בגלל עיתונאים. הם לא יטיפו לנו מוסר. אני יכולה להסתכל לכל עיתונאי בעיניים ולהגיד לו: אני ושכמותי כאן עובדים פי כמה יותר מכם. אני מציעה לא להתרגש מהסיפור הזה. זה לא יכול להיות שהם ינהלו את הבית. בכל פעם שיש ביקורת, תמיד תמצא חבר כנסת אחד שיש לו מיקרופון ומייד הוא מספר כמה מושחת פה וכמה נורא פה וכמה חוגגים כאן.

אולי צריך להפריט את עבודת הכנסת, לעשות לה מיקור חוץ.

היושב-ראש, אולי תעבור נושא?

זה לא מעניין אותך? אתה חדש כאן, אתה צודק, ואתה גם מהר תלך מכאן.

אל תעשו כזאת דרמה. פתאום כולם מתרגשים.

יכול להיות שחברת הכנסת דליה איציק מתרגשת, ואני מתכוון לתת לה במה להתרגש כפי רצונה.

אני מבקשת להגיד, אדוני יושב-ראש הכנסת, שמנהלי הסיעות הסמיכו אותי בבניין הזה לדבר בשמם, וכן בשם יושבי-ראש הסיעות, להגיד שאנחנו עומדים מאחורי ההחלטה, אנחנו אתך שם ואנחנו מודים לך מאוד כי למנהלי הסיעות אין שום מעמד כאן בבית הזה. החכמה היא לדאוג לאלה שהם באמת מסכנים ולא לאלה שכאן בבית הזה לא מעט דאגו להם והתקשורת לא עלתה על זה.

הנה נכנס חבר הכנסת איתן, שאמר עלינו שאנחנו מושחתים וגנבים. יושב-ראש הסיעה שלך מאחורי העניין. אולי נרדמת בשמירה ולא ידעת.

לא ידעתי, עכשיו אני יודע.

איפה היית שלוש שנים? שלוש שנים דנים בזה.

על אף עמדה פוליטית לא תקפו אותי כל-כך קשה. אף פעם בחיים לא תקפו אותי כל-כך קשה.

אל תעשה קילומטרז' על הגב של החברים שלך.

תסבירו את הצביעות שלכם. את מדברת על צביעות? אני עושה מה שאני יכול, ואת עושה מה שאת יכולה. זה בדיוק מה שקורה פה. באתי לישיבת הוועדה, ומתברר שהיה פה בית-דין שדה. כולם תקפו אותי.

לא תקפו אותך. הדיון היה על דרך ההתנפלות של התקשורת על אופן העברת תהליך החקיקה בקריאה הראשונה בנושא מנהלי הסיעות.

כינסתי אסיפת עיתונאים, ועדת הכספים היתה בפני עיתונאים, לא היתה שקיפות כזאת.

אני חושב שיש לי טיעונים חשובים, לא רק אישיים אלא לגבי העניין לגופו, ואני לא בטוח שכל חברי הכנסת מודעים לכל הטיעונים, ואני אשמח להשמיע אותם. למרבית הפלא, דיברתי הבוקר עם אברהם הירשזון והוא אמר לי שהוא לא מוכן להתעסק בזה יותר, והוא עשה טובה שהוא העביר את זה בקריאה ראשונה ומעכשיו זה יעבור לוועדת הכנסת.

תודה רבה שאתה מבשר לי שתפוח האדמה הלוהט עבר לכאן. אני אדע להסתדר גם אתו.

3.
ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום

הנושא הבא הוא ערעורים על החלטת יו"ר הכנסת והסגנים שלא לאשר דחיפות הצעות לסדר היום. יש שלושה ערעורים. הערעור הראשון הוא של חבר הכנסת גלעד ארדן בנושא "מצבו המתדרדר של החטוף אלחנן טננבאום". ההצעה לא אושרה כדחופה.

חבר הכנסת ארדן, נא לטעון את הערעור.

אדוני יושב-ראש הוועדה, אדוני יושב-ראש הכנסת, חבריי חברי הכנסת, אני אומנם חבר כנסת חדש, אבל לתומי חשבתי שהצעה דחופה לסדר היום נועדה למצב שבו באמת יש נושא שהתגלה או יש בו דחיפות מיוחדת שהכנסת תעלה אותו לסדר היום הציבורי במדינה ותשפיע אגב כך על הדיון הציבורי וגם על דרך פעולתה של ממשלת ישראל.

בסוף השבוע שעבר היו גילויים חדשים והתפתחויות בנוגע למידע שקיים בממשלת ישראל בקשר למצבם של החיילים החטופים בלבנון. הנשיא אסד מסר לשליח טריה לארסן, ומשרד החוץ גם אישר את הידיעה הזאת, שחלק מהחטופים כנראה בחיים. לא ברור בדיוק למה הכוונה, אבל נמסר גם מידע על כך שמצבו הבריאותי של החטוף אלחנן טננבאום מידרדר. כידוע, הוא חולה אסטמה וסובל ממחלות נוספות. סברתי לתומי, שבימים אלה שבהם ממשלת ארצות-הברית מפעילה לחצים כבירים על ממשלת ישראל לשחרר אסירים, יש חשיבות גדולה שהכנסת תביע את עמדתה מול ממשלת ארצות-הברית ומול ממשלת ישראל ותקבע דיון בנושא, כדי שגם אנחנו נביע דרישה מהאמריקנים לפעול ולעזור לנו ללחוץ על ממשלת סוריה, וגם האיחוד האירופי שרוצה להתקרב לתהליך המדיני – אפשר גם אליו לפנות שילחץ על ממשלת סוריה לפעול בנושא. לכן מצאתי שיש דחיפות.

אני פונה אליכם לשקול שוב את החלטתכם, ואולי לקבוע כי הצעה זו היא אכן דחופה.

על-פי סיכום בין יושב-ראש הכנסת לבין נציג הנשיאות, סגן יושב-ראש הכנסת חבר הכנסת נסים דהן, ישיב על הערעור יושב-ראש הכנסת. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

אני מבקש מחברי הכנסת להתייחס לשני מישורים. המישור הראשון הוא שאושרו השבוע שבע הצעות יותר דחופות. אבל בלי כל ספק שראוי לבדוק האם השאלה שלך היא דחופה.

לפני שבועיים, ביוזמתו של חבר הכנסת ארדן, הקדישה הכנסת ישיבה מיוחדת לנושא החטופים, ושמו של טננבאום עלה. באותה עת עלה על דוכן הנואמים שר הביטחון, שכיבד את הבקשה של היוזמים לבוא ולומר דברים למשפחות שהיו כאן. אז נאמר למשפחות מעל הבמה, ולאחר מכן בלשכתי, שמטופל נושא טטנבאום ושיפה השתיקה בשלב זה, כאשר יש קצה חוט במשא-ומתן ובלחץ שמפעילה מדינה מסוימת על סוריה. לכן, ומכל השיקולים האלה, אנחנו קבענו שלא מן הראוי מבחינת העניין לדון לטובת העניין, וגם לא מצאנו בזה דחיפות משום שרק לפני שבועיים היה דיון בנושא טננבאום. אין לי כל ספק שטננבאום, שנמצא בשבי מזה שלוש שנים, ונמצא במצב בריאותי קשה מאוד – כל יום אפשר להעלות בעניינו הצעה לסדר היום.

אני בהחלט חושב שחבר הכנסת ארדן עושה עבודה מצוינת בנושא השבויים. אלא שאומרים: "תפסת מרובה – לא תפסת". הכנסת מיצתה החודש את כל מה שהיא יכולה לעשות למען השבויים, בין השאר בגלל יוזמתו של ארדן. אבל כנראה שאתה רוצה לעשות ביתר שאת וביתר און. על זה אמר יעקב: "פחז כמים אל תותר".

אני מציע לחבר הכנסת ארדן להגיש שאילתא לשר הביטחון. זה יהיה יעיל יותר.

חבר הכנסת ארדן, אני יושב פה חמישה חודשים ובכל יום שלישי יש לנו ערעורים. יש לך הפריבילגיה, שבפעם הראשונה מי שענה על הערעור הוא יושב-ראש הכנסת. זאת גם תשובה מהגוף הכי מוסמך וגם תשובה מפורטת ומנומקת. האם אתה עדיין עומד על כך שאנחנו נקיים הצבעה בעניין הערעור?

אני עדיין עומד על דעתי. כיוון שעמדתו של שר הביטחון ושל משרד הביטחון ידועה לי ולמשפחות מזה זמן רב, והמשפחות החליטו. מי יותר טוב לנו מלייצג את החטופים מאשר המשפחות שלהם? גם המשפחות קצו במגעים הסמויים, ויש להם תחושה שמגעים סמויים לא הביאו לתוצאה והם בכל זאת רוצים שממשלת ישראל תעמוד בלחץ יום-יומי בנושא הזה. לכן אני חושב שיש לי מחויבות להעלות את זה. אני מבקש את סליחתך, אדוני היושב-ראש.

אני חושבת שבכל שעה שהאיש הזה נמצא שם זאת הצעה דחופה מבחינתי. אבל אני לא רוצה להצביע נגד עמדת היושב-ראש. לכן אני מציעה שתגיעו לסיכום ביניכם.

חברת הכנסת איציק, הנושא הוא על לוח לבנו. נפגשתי עם המשפחות. הכנסת לא יכולה כל שבוע לדון בעניין זה. בשבוע הבא זה יהיה באותה דחיפות. יכול אדם להשתמש בהצעות הרגילות ולהעלות את הנושא בעוד שבוע, אבל זאת לא הצעה דחופה.

אם כך, אני מושך את הערעור.

תודה רבה לך, חבר הכנסת ארדן.

הערעור השני הוא של חבר הכנסת אורי יהודה אריאל, בנושא העלאת יהודי אתיופיה. נא להציג את הערעור.

המצב הוא שיש הצעת ממשלה מתחילת השנה, והעניין נסחב. אני אומר את זה אחרי בירור נוסף אתמול עם שר הפנים, שממונה על העניין. המצב הזה לא סביר וראוי שהנושא יעלה ויידון במליאה. מדובר באחינו שנמצאים במצב קשה, לא עוד עולה שיש לו אפשרויות שונות.

תודה רבה.

אדוני סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת נסים דהן.

הנושא הזה נידון פעם אחר פעם בשבועות האחרונים, גם בשאילתות ישירות לשר הפנים, גם בהצעה לסדר היום של השר לשעבר חבר הכנסת אלי ישי. על-פי תקנון הכנסת, נושא שעלה לדיון בשבועות האחרונים לא יכול לעלות ארבעה שבועות. לכן לצערנו הרב, עם כל הרצינות ועם כל החשיבות של הנושא, נמנענו מלהשאיר אותו כהצעה דחופה. אדוני יכול לעשות את זה כהצעה רגילה, או כשאילתה לשר הפנים.

תודה רבה. אורי, אתה רוצה להשיב?

לא.

אם כך, עוברים להצבעה.

אין הצבעה, זה נגד התקנון.

אם זה נגד התקנון, היית צריך להראות לי שביום מסוים היה דיון בעניין הזה, וזה נופל בגדר ארבעה השבועות.

מי בעד קבלת הערעור? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 5

תודה רבה. הערעור לא התקבל.

הערעור השלישי הוא של חבר הכנסת איוב קרא, בנושא הסיוע המצרי להברחת נשק לרצועת עזה. בבקשה, חבר הכנסת קרא.

ראיתי שהנושא הזה קרדינלי, בהתחשב בעובדה שמדובר במדינה שמנהלת את ההודנה היום ולוחצת להביא למצב של שחרור אסירים, ובדלת האחורית היא מעבירה נשק לעזה. מה צריך לקרות חמור מזה כדי לבדוק מה האמת בכל הסוגיה הזאת? מה יותר חשוב מזה? בחיינו כל הדברים הללו כאשר יש מישהו שעלול לשחק את המשחק של הדלת המסתובבת. לכן אני חושב שצריך לברר את העובדות. חשוב מאוד שהנושא הזה יעלה.

תודה רבה. סגן יושב-ראש הכנסת, בבקשה.

חברי הכנסת, גם בנושא הזה לא ראינו דחיפות מיוחדת, מכיוון שהנושא הזה עולה פעם אחר פעם בהזדמנויות שונות. זה היה בדיון בוועדת חוץ וביטחון, זה עלה לדיון לפני כמה שבועות בכנסת. לכן לא ראינו בזה דחיפות, אם כי הנושא חשוב.

תודה. חבר הכנסת קרא, תשובתך.

לא ראיתי בחודש האחרון את הדבר הזה עולה בשום מקום. אני לא יושב בוועדת חוץ וביטחון והציבור לא יושב בוועדה, לכן אני חושב שזה נושא ראוי. חמור מאוד אם העובדות נכונות, אני מקווה שלא. חשוב להעלות את זה כדי שמישהו ייתן את התשובה.

תודה רבה.

מי בעד קבלת ערעורו של חבר הכנסת קרא? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 4
נגד – 5

הערעור לא נתקבל. תודה רבה, חבר הכנסת קרא. תודה רבה, אדוני סגן יושב-ראש הכנסת.
4.
בקשת יו"ר הכנסת להתקנת כפתור זיהוי במערכת ההצבעה האלקטרונית

הנושא הבא הוא בקשת יו"ר הכנסת להתקנת כפתור זיהוי במערכת ההצבעה האלקטרונית של הכנסת. אדוני היושב-ראש, בבקשה.

בזמנו, לפי בקשת חיים אורון ולאחר מכן דרישתו הבלתי מתפשרת של חבר הכנסת פרוש, דנו בנושא זיהוי האצבעות במסך ההצבעה החדש, שיהיה מסך הרבה יותר מורכב, שייתן לחברי הכנסת גם אינפורמציה מלאה מי נמצא באולם המליאה, סדרי היום וכל דבר שצריך כדי לעסוק בעבודת הכנסת. יחד עם זה, אנחנו מבקשים להתקין בצד יד שמאל של כל חבר הכנסת כפתור זיהוי, שלא יאפשר לאף אחד אחר להצביע או לפתוח את המסך.

בשל החקירות שמתנהלות ובשל הטעויות שנעשו ושנתבררו אגב ותוך כדי חקירת אותה פרשה כואבת, הנקראת "ליל ההצבעות הכפולות", אני חושב שחברי הכנסת יעשו טוב אם יאפשרו לעצמם להסיר מכשול. אין כאן חשד נוסף מול חשדות נוספים, או איזשהו אי-אמון. פה יש מערכת שקיימת היום במשרדי ממשלה רבים ובמוסדות אדירים, כולל הפנטגון עצמו. לכן אני מבקש שלא תראו בזה דבר שהוא בבחינת החשדה, אלא אפשרות של חבר הכנסת לנעול רק לעצמו את אותו מסך ששייך לו עצמו.

ההכרעה בעניין זה היא בידיי, אבל הואיל והבאתי בזמנו את הנושא לוועדת הכנסת, והתעוררו נושאי תביעת האצבעות, פה נושא הזיהוי הוא לא דרמטי, הוא לא נושא בעל אופי פלילי כזה או אחר. אני מבקש מכם לאשר זאת, על-מנת לאפשר לי לאשר את החלטתי ואת רצוני, משום שהתחייבתי להתייעץ אתכם ולקבל את עצתכם. אני מבקש מכם לאשר זאת, על-מנת שנוכל לחסוך מיליון שקלים כדי לא להיות צריכים אחר-כך לעבודה נוספת, שתחייב הוצאות מיותרות.

תודה רבה ליושב-ראש.

חבר הכנסת פרוש, בבקשה.

אדוני יושב-ראש הכנסת, בהיותך הגון, הרי למרות שיכולת לאשר את הדבר אתה חוזר אלינו, כיוון שבשעתו הנושא נדון. בניגוד למה שאמרתי לפני כמה שבועות, אני מסיר את ההתנגדות שלי ולו רק בגלל שהמשטרה מיקדה את החקירות באלה שצריכים לחקור אותם. לפני שלושה שבועות היה נראה שכולנו חשודים, ולכן לא הסכמתי שיעשו את זה ויכניסו את כולנו בחבילה אחת. כאשר אנחנו יודעים שמדובר בסיעה מסוימת בעיקר ובשר מסוים, אין בעיה.

בשלב זה המשטרה עדיין לא הגיעה למסקנות, ועוד יש לנו תקוות רבות.

בישיבה הקודמת שהיושב-ראש הביא את ההצעה הזאת התנגדתי בתקיפות לאפשרות של זיהוי. בשל העובדה שאנחנו רחוקים מהאירוע הנורא ההוא ובשל העובדה ששוב מתגלה היושב-ראש בהגינותו כי רבה, שהוא מביא את הנושא למרות סמכותו הבלעדית להחליט, ובשל העובדה שמדובר בזיהוי חד פעמי כדי לפתוח את המסך – בשל כל הסיבות האלה אני מסיר את התנגדותי מהישיבה הקודמת ומבקש מחבריי לאשר את הבקשה. תודה.

אם אחמד טיבי יפתח את המסך בשעה 16:00 והמסך יהיה פתוח ואני אגיע בטעות לכיסא של אחמד טיבי ואצביע, לפי מה שאתה מתאר ההצבעה תיקלט, ואילו לפי מה שמתאר היושב-ראש כפתרון היא לא תיקלט. בכפתור ההצבעה יהיה זיהוי אישי.

חבר הכנסת בורג, בבקשה.

אני חושב שהעמדה של יושב-ראש הכנסת היא עמדה נכונה מאוד. אני מציע ליושב-ראש הכנסת להרחיב את שיטת האבטחה הזאת גם למחשבים בחדרים של חברי הכנסת, כחלק לא רק של זיהוי במליאה אלא חלק מכל מערך אבטחת המידע בתוך הבניין.

הואיל ואתה התחלת, המתחיל במצווה אומר לאחרים גמור, ואני אגמור.

סגן יושב-ראש הכנסת, חבר הכנסת כחלון.

אני בכל זאת מתעקש לדעת באילו אמצעים ישאבו לי דם, כי אני מאוד רגיש ל-DNA, לדם.

זה לא שונה במאומה ממכשור שיהיה בתוך שנה בכל אחד מהמחשבים האישיים של כל אדם ואדם, שאי-אפשר יהיה לפתוח את המחשב האישי שלך.

האמצעי שמדובר בו יותר מאשר כל אמצעי אחר זה משהו קרוב לטביעת אצבע. כלומר, תהיה קריאה של יותר מאצבע אחת, חבר הכנסת ישים את האצבע על הכפתור וזה מה שיזהה אותו.

חמור מאוד. תעשו פספורט, תעשו קוד.

ובכל הצבעה תצטרך להקיש קוד?

הכניסה היום בחלקים של הפנטגון היא באמצעות זיהוי כף היד. היום ביפן, בבתי-מלון מתקדמים, בקבלה אתה שם את האצבע ואתה לא מקבל מפתח, אלא אתה פותח את הדלת על-ידי כך שאתה שם את הבוהן על הדלת.

חבר הכנסת רשף חן, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, כולנו יודעים שיש טעויות ואין ספק שהכלי הזה יכול למנוע טעויות. מצד שני אנחנו לא יכולים להתעלם מהרקע שקיים, גם אם עברו כמה שבועות. העובדה היא שהמערכת הזאת הוזמנה, והיא הוזמנה בלי זה.

היא הוזמנה עם אפשרות להרכיב את זה.

אבל מזמינים את זה אחרי האירועים. דווקא הוועדה הזאת, לעתים בניגוד לדעתי, מדברת הרבה מאוד על כבוד הכנסת ועל השאלה איך אנחנו צריכים לשמור על כבוד הכנסת.

המערכת לא הוזמנה בלי זה. היא יכולה לכלול את זה או לא לכלול את זה. אנחנו לא נתנו את דעתנו באותה עת לנושא זה. אני, אגב, הייתי בעד מצב שבו לא תהיינה טעויות, ויהיה זיהוי.

זה לא התחיל בעקבות ההצבעות, זה כבר כמעט שנתיים על הפרק. עניין ההצבעות רק העצים את הצורך.

אין לי כל ספק, שאם מלכתחילה זה היה מוזמן כך לא היה עולה על דעתי בכלל להרהר בעניין. אני חייב לשים על השולחן מה שכולנו מבינים, שזה יתפרש בצורה מסוימת שיש בה פגיעה אמיתית בכבוד הכנסת. אמרתי ליושב-ראש הכנסת גם בפורום אחר את דעתי בעניין הזה. אני מתכוון לקבל את דעתו של יושב-ראש הכנסת, אני מסיר את דעתי בפני דעתו, אבל אני חושב שצריך לשים את הדברים על השולחן.

תודה רבה.

חבר הכנסת יהלום, ואחריו חבר הכנסת בנלולו.

לפי הצעת יושב-ראש הכנסת, הזיהוי יהיה באמצעות מגע. אבל הזיהוי יהיה על-ידי מגע ארוך של חבר הכנסת עם איזשהו כפתור. ייתכן שיהיה בכנסת, ואני מקווה שיהיה, אדם שאין לו ידיים, יכול להיות שיש לו פרותזה.

נמצא לו סידור מיד.

צריך היום, כשמתקינים את המערכת, למצוא פתרון גם לנכים כאלה.

אפשר להתקין כרטיס מגנטי במקום זה.

חבר הכנסת בנלולו, בבקשה.

לצערי נושא של טביעת אצבעות או זיהוי דומה לטביעת אצבעות – מי שהולך לטביעת אצבעות במשטרה מיד יש לו תיק פלילי. לכן אני פונה לאדוני יושב-ראש הכנסת ולחברים שיושבים כאן. אפשר למצוא כל זיהוי שיכול להיות, רק שלא יהיה המושג הזה שנקרא "טביעת אצבעות". דבר שני, באיזו אצבע מדובר, האם כל עשר האצבעות? כי חברי הכנסת רצים להצבעות, ולא תמיד מצביעים דווקא באותה אצבע. אני מציע לחשוב על פתרון אחר, שלא יבזה את חברי הכנסת.

אדוני היושב-ראש, אדוני יושב-ראש הכנסת, ברור שנצמיד את זה לפרשת ההצבעות הכפולות, אבל גם יושב-ראש הכנסת לשעבר אמר שהדברים היו בעייתיים קודם לכן.

לא אמרתי שהם היו בעייתיים.

המערכת היתה בעייתית וכן היו בה תקלות, וכמה ימים אחרי ההצבעות על התוכנית הכלכלית המערכת קלטה הצבעה של חבר הכנסת בניזרי, שבכלל לא היה בבניין. יש לי הפלט מהמחשב. נראה לי שהמערכת הזאת ישנה וכבר לא מתאימה וראוי להחליף אותה.

בעניין טביעת האצבע, שטוענים שניתן להקיש מכאן למשהו פלילי או משטרתי, טביעת אצבע זה דבר ייחודי שיש לכל אחד מאתנו, וזה לא כי חושדים בחברי הכנסת שהם מזייפים הצבעות וצריך את זה. יש שם גם אבטחת מידע, יושב-ראש הכנסת אמר שיהיה שם מחשב עם מידע לחברי הכנסת.

בעניין מה שחבר הכנסת בנלולו אמר, שצריך לרוץ והשאלה היא איזו אצבע תיקלט, אם יושבים במקום אין בעיה של ריצה. אני חושבת שבהחלט ראוי להחליף את המערכת הזאת וכן שתהיה בה תוכנה או מערכת שתזהה באופן אישי כל חבר הכנסת.

לעניין ההצעה של חבר הכנסת כחלון, בעניין סיסמא או קוד כניסה, זה נכון רק לכניסה הראשונית, זה לא פותר את הבעיה של ההצבעות.

אני הייתי זה שעמד בראש הצוות שהנהיג את ההצבעה האלקטרונית. זה היה בשנת 1985, ואני דחפתי את העניין הזה. השיקול לעשות את זה נבע מלכתחילה מתוך חשש שחברי הכנסת יצביעו פעמיים. אמרנו שעל-מנת שהדבר הזה יהיה ברור, ההצבעה תהיה בשתי אצבעות של שתי כפות הידיים.

תמיד אפשר להכות את השיטה.

לפעמים מרוב שעמום אני שם גפרור קטן באחד הכפתורים, שיהיה לחוץ כל הזמן.

זה מה שמפיל את המערכת.

באיזה כפתור אתה שם את הגפרור, בכפתור הנוכחות או בכפתור ההצבעה?

אם מבחינה טכנית זאת תמשיך להיות לחיצה, ורק הכפתור יהיה יותר חכם ויידע גם לקרוא, אני לא רואה בזה שום פגם, אין עם זה כל בעיה. אתה לא מתבזה, אתה לא עושה משהו, אתה פשוט לוחץ ונקודת המגע יודעת לזהות. למה אנחנו צריכים לראות בזה דבר פסול? אני חושב שהטכנולוגיות הולכות כך היום, זה יהפוך להיות ליותר ויותר מקובל בכל מקום. אולי ביום הראשון יעשו לנו קצת מטעמים, אבל אחר כך זה ייגמר לגמרי ונהיה על קרקע בטוחה.

תודה רבה לך.

חבר הכנסת אליעזר כהן.

יושב-ראש הכנסת, יושב-ראש הוועדה, זאת עובדה שהיתה תקלה חמורה בכנסת בהצבעה; זאת עובדה שהמערכת קרסה; זאת עובדה שמדינת ישראל מובילה בתחומי ההמצאה האלה. הנושא הוא הנדסת אנוש. אנחנו לא צריכים לשבת פה ולהחליט אם הכפתור יצפצף או אם נקבל מכת חשמל כשאנחנו לא מצביעים.

דרך אגב, כמה פרלמנטים כבר רוצים לבוא אלינו לראות איך זה נעשה.

מהנדסים של ישראל ממציאים המצאות בכל העולם. צריך לתת את זה להנדסת אנוש, צריך להחליף את המערכת, כי היא קרסה. תודה רבה.

חבר הכנסת יצחק כהן, בבקשה.

אדוני, אני מבין את הצורך להתגבר על כל מיני תופעות שלאחרונה אנחנו עדים להן, אבל יש גבול. אני חושב שזה יהיה ביזיון, זאת תהיה ירידת מדרגה שאין למטה ממנה. לחשוד ולתת טביעות אצבעות לחברי הכנסת? תחשבו על זה. יותר קל לחנך חברי כנסת לא לעשות ביזיונות, כמו שעשו לאחרונה, מאשר לשדר לעם ולנוער שכולם גנבים בכוח עד שיוכח ההפך. זאת טרגדיה, אדוני היושב-ראש. זה דבר שאסור שיהיה. אנחנו נתנגד לו.

אחרי הקריאה היוצאת דופן והבלתי מובנת לי כלל ועיקר שקרא חבר הכנסת יצחק כהן לחברי הוועדה, לחשוב – האם יש מישהו שחשב ורוצה להביע עמדה נוספת? אם כך, אנחנו עוברים להצבעה.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית, 15 שניות.

אם כך, תבטל את המוסד הזה.

אני אבטל את המוסד הזה. אתה מדבר בטלפון, נכנס לרגע ורוצה לשבש לנו את סדרי העבודה בהתייעצות סיעתית.

לא לשבש, חס וחלילה. תביא לדיון בוועדת הכנסת שאין יותר התייעצות סיעתית. אתה יכול להפסיק את זה, אתה הרי עושה מה שאתה רוצה.

ההתייעצות הסיעתית הסתיימה, תודה רבה.

(חבר הכנסת יצחק כהן מוחא כפיים) – כל הכבוד ליושב-ראש.

נא לצאת החוצה.

לא רוצה.

לא מוחאים כפיים בוועדה. אני מבקש לצאת. אני קורא אותך לסדר בפעם הראשונה. אם אתה רוצה להשתתף בהצבעה אתה יכול להשתתף, אני מבקש לא למחוא כפיים. הדיון הזה כל כך הסעיר אותך, שעמדת במשך כל הדיון בחוץ ודיברת בטלפון.

אנחנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור בקשת היושב-ראש להתקין כפתור זיהוי במערכת ההצבעה האלקטרונית? מי נגד? מי נמנע?


ה צ ב ע ה
בעד – 10
נגד – 3
נמנעים – אין

אני קובע אפוא שהבקשה התקבלה.

אני מבקש רביזיה.

מי בעד רביזיה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – 11
נגד – 2

אין רביזיה. אני קובע אפוא, שבקשת יושב-ראש הכנסת להתקנת כפתור זיהוי למערכת ההצבעה האלקטרונית נתקבלה על דעת חברי הוועדה.

עכשיו יהיה קמפיין כמה זה עולה ואיך אנחנו מושחתים. כשאנחנו לא עושים, אנחנו מושחתים. כשאנחנו עושים, אנחנו גם מושחתים.

התיקון הכללי שהוא יעשה במערכת יעלה יותר כסף מהמערכת החדשה.

7.
הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה,
התשס"ב-2003 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית

אנחנו עוברים לדון בנושא שעניינו הצעת חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת בערוץ הדמוקרטיה, התשס"ב-2003 – הכנה לקריאה שנייה ושלישית. צורף לכם הרבה חומר, גם כשהודענו לכם על זה וגם היום במהלך הדיון באו פניות מכאן ומכאן ואת כל הפניות האלה צילמנו ושמנו בפניכם. אני מזכיר לכם, שבשבוע שעבר התחלנו על החוק הזה את דין הרציפות, וככזה אנחנו עכשיו עוברים לדון בו בהכנה לקריאה שנייה ושלישית. הונחה בפניכם הטיוטה המוצעת כנוסח לדיון ונוסח לאישור.

אדוני היושב-ראש, בבקשה.

לאחר שהכנסת אישרה את דין הרציפות וגם אותם אלה שהתנגדו לדין הרציפות ברובם הצביעו בעד, אני רוצה לומר כמה מלים מקדימות. הצעת חוק שידורי הטלוויזיה מהכנסת היא הצעת חוק שתאפשר לנו את המשך קיום הדיווח הרצוף החי מהכנסת, על כל פעולותיה, בנוסף לשידורים נוספים שיהיו בעניינה של עבודת הכנסת. עד היום היינו במשך תקופה של עשר שנים שותפים לעבודה מסורה מצד שני הצדדים. היינו בהחלט מקום שבו מכל העולם השתמשו פעמים רבות בקטעים שהופקו על-ידי השידור מהטלוויזיה, כפי שנעשה בערוץ 33. הגיעה העת שבה אנחנו נצטרך להחליט על דרך חדשה.

יושב-ראש הכנסת הקודם, אברום בורג, התחיל ביוזמת כמה חברים מרכזיים בכנסת בעיבוי הרעיון של הקמת ערוץ שידור של הכנסת. אנחנו יחד, ובהתייעצות עם אנשים טובים שהם מהתקשורת הישראלית ועובדי משרד התקשורת, בעצה אחת נתנו מסגרת של תוכנית שיכולה להביא לידי הגשמת אותו רעיון של ביצוע שידורים מהכנסת על-ידי הכנסת. לקחנו כדוגמה את שידורי הסיסטם של ארצות-הברית, גם שידורים מהטלוויזיה הבריטית, שכולם מופקים על-ידי הבית עצמו, באמצעות זכיינים כאלה או אחרים אשר הם צריכים לבצע עבודה לפי קווי מתאר שמקימים לה. יותר מכך, אנחנו ידענו שנושא התוכן הוא נושא במדינה דמוקרטית מאוד רגיש, ולכן קבענו שבכל נושא התוכן תלווה אותנו ועדה ציבורית, רשות מועצת הכבלים. אני בטוח שבעוד כמה חודשים כל רשויות הביקורת והרישוי שליד גופי השידור השונים, אם זה הרשות השנייה לרדיו ולטלוויזיה מסחרית, ואם זה רשות הכבלים, כולם יאוחדו לרשות אחת שהיא תהיה רשות ציבורית שתוכל לפקח על כל אותן מערכות שמביאות תוכן לציבור.

זה יהיה ערוץ נפרד?

נפרד לחלוטין. אנחנו נמצאים במצב שבו אנחנו נפרדים מאותה מערכת כוללת של ערוץ 33. או הם ילכו, או אנחנו נלך. אנחנו יוצאים לדרך עצמאית שהיא תבוצע על-ידי גורמים מקצועיים. ייתכן מאוד שרשות השידור היא זאת שתיתן לנו גם את שירותי ההולכה, בוודאי שלא את שירותי התוכן, אם כי גם זאת אפשרות. על כל פנים, נדמה לי ששירותי ההולכה לא יאפשרו לתת שירותי תוכן, בהתאם לתנאים שאנחנו נדון להם בהמשך הדרך, תוך קביעת כל סעיף וסעיף.

כרגע נמצא פה איזשהו מתח באוויר, שאין כל צורך בו. המתח באוויר הוא אותו מתח שהשאלה המרכזית בו היא למי שייכת אכסניית ערוץ 33. האם ערוץ 33, שבו משדרים את הכנסת בכל רגע שהכנסת פועלת, וכשהכנסת לא פועלת רשות השידור משדרת בהתאם לתוכניותיה, כפוף לכך שהכנסת לא משדרת. אנחנו נהיה צריכים לברר את השאלה המרכזית, לא במסגרת זאת או אחרת, האם הכנסת תצא מערוץ 33, או שהכנסת תאמר לשותפיה היקרים והנכבדים והטובים מאוד, שיצרו ערוץ 33 במקביל לערוץ הכנסת, שאנחנו משחררים אותם והם יכולים ללכת למקום אחר. שאלת האכסניה היא שאלה שתיקבע רק על-פי שני שיקולים. השיקול האחד הוא, למי זה שייך. אם הוא שייך לרשות השידור, הוא יהיה שייך לרשות השידור. אם הוא שייך לכנסת, הוא שייך לכנסת.

יש מקום לעוד ערוץ?

סעיף ב, שבו נשאל את עצמנו שאלה: אם לנו יש אלטרנטיבה, ואנחנו יכולים שלא להיזקק לאותו ערוץ 33, האם ננהג מנהג אנשי סדום ונאמר להם – למרות שאנחנו יכולים ללכת למקום אחר, אנחנו רוצים את 33. אני כיושב-ראש הכנסת, ונדמה לי שגם אברום בורג כיושב-ראש הכנסת שהזה והגה את הרעיון ואנחנו נגשימו יחד, נחשוב האם אנחנו רואים בערוץ 33 מותג שבלעדיו לא יראו את הכנסת, או שנהיה מוכנים לוותר על המותג 33. בעניין זה אני אומר בצורה ברורה ביותר, שעמדתנו היתה ותהיה שאם לא נצטרך את האכסניה לצורך קיומי, ערוץ 33 כמותג הוא ערוצו של יוסף בראל, לא של רשות השידור בכלל, כי הוא היחידי שהגה אותו. גם אם תרצה ללכת, אנחנו ניתן לך את ערוץ 33.

הלוביסטים אמרו לי דברים הפוכים.

במידה שאנחנו נמצא אכסניה אחרת שהיא תתאים לשידורינו, אין כל מניעה שאנחנו לא נזדקק לאכסניה זאת. כמובן שהדברים בנויים גם מעמדתה של הממשלה. הממשלה היא זאת שאם היא תתמוך בשידורים, משום שהיא לא צריכה להתערב בנושא הכנסת, ולא תתנגד, אנחנו לא צריכים 50 חברי הכנסת, משום שמדובר פה ב-12 מיליון שקלים. לא שיש לנו בעיה למצוא 50 חברי כנסת, כי נדמה לי שלפחות 120 חברי כנסת רוצים שיהיו שידורים מהמליאה, אלא אם כן יש כזה שחושב שכל הרעיון והגות הרעיון לשדר מהבניין היה רעיון עוועים. אבל לדעתי כולם חושבים שהדבר חשוב, לכן נמצא 50 חברי כנסת. אבל בהחלט שיתוף פעולה עם הממשלה הוא שיתוף פעולה חשוב, לכן אני לא מציע לוותר על שום עמדה בשלב זה, עד שהממשלה תדע מה היא רוצה.

בהמשך לדברים האלה אני רוצה לומר, שהשר הממונה על רשות השידור, ממלא מקום ראש הממשלה ושר התעסוקה והמסחר והתעשייה, אהוד אולמרט, ביקש ממני לאפשר לו לקיים דיון פנימי בשאלות האלה של איזה ערוץ, מה תהיה העמדה שלו כשר הממונה על רשות השידור, כדי שהוא יוכל להתחבר לבקשות או לרצונות של יושב-ראש הכנסת שמוביל את העניין הזה, ואנחנו כמובן אפשרנו לו את זה, ולכן גם הבטחנו לו שהיום לא תיפולנה החלטות בנושא הקניין על הערוץ הספציפי.

יש לי הצעה לסדר. אדוני היושב-ראש, יש פה משהו שבעיני נראה מאוד סביר. האם אנחנו יכולים עכשיו לדון שהיכל התרבות שייך לנו?

לא נקבל החלטות בענייני הקניין.

אני חושבת שזה נושא שצריך קודם כל לבדוק אותו. אם באמת הערוץ הזה שייך רק לרשות השידור, מי אנחנו שנחליט? נראה לי שאתה מקדים כאן. זאת שאלה יסודית מהותית, שצריך לשים אותה על השולחן לפני שממשיכים הלאה.

מותר לכנסת שיהיה לה ערוץ משלה.

אתה אומר שלא תהיה פה היום הצבעה. יש לי עמדה ברורה מאוד: כל מה שפוגע בשידור הציבורי, אני לא מוכנה לטפל בו.

אני חשבתי שסדר הדיון הנכון הוא להכשיר את הצעת החוק שעניינה שידורי טלוויזיה מהכנסת. עוד לא אמרתי איפה, אולי מהירח. אחרי שנכשיר את הצעת החוק הזאת מבחינת הליבון והדיון והשקלא והטריא, שיגיד יושב-ראש הכנסת מה הוא רוצה לראות ויגיד אברום בורג מה הוא רוצה לראות שם ויגידו כל החברים, ותגידי את מה את רוצה, ונתכנס על פלטפורמה אחת של איך זה ייראה, ניכנס לשאלת היסוד איפה זה ייראה. למה אנחנו צריכים להקדים את השאלה הקשה הזאת, כאשר גם ליוסף בראל יש אינטרס בעניין הזה וגם לכל הלוביסטים, ואף אחד לא מתערב בתכנים של החוק, כולם מדברים רק על המיקום שלו?

מי הם הלוביסטים?

כל אלה שיש להם עניין. קיבלתי מכתבים מחברי הטוב חיים משגב ומאנשים אחרים, שהמשך ההתנהלות שלהם או של רשות השידור בערוץ 33 יקרים להם, ואני מבין את האינטרס הזה. חשבתי לעצמי, ויכול להיות שטעיתי, שאנחנו נראה מה אנחנו רוצים ואת שאלת המיקום נרשה לשר אולמרט, ממלא מקום ראש הממשלה, וליושב-ראש הכנסת וליוסף בראל ולאברהם נתן ולכל המעורבים והנוגעים בעניין לבוא אלינו עם הצעה. יכול להיות שהם יגידו שערוץ 52 פנוי, שנתנהל בערוץ 52. אף אחד פה לא מחובר ולא נאחז בקרנות המזבח. המספר 33 הוא לא קדוש. אם דעתך כדעתי, אני מבקש לא לעצור את הדיון הזה, כי תוך כדי הדיון שלנו מתקדם הדיון הפנימי שלהם בשאלות הקניין על ערוץ 33, ובאיזשהו מקום באמצע הדרך על ציר הזמן אנחנו ניפגש ויהיה פתרון לשאלה הקניינית, אני מבטיח לך.

אני חושב שאני מצטרף לדעתה של חברת הכנסת איציק, שהיא הנותנת. אני יכול לקבוע את עמדתי על העניין המהותי כשאני יודע מה היא האכסניה. הרי אם האכסניה היא רשות השידור, אז אני לא הולך לגזול מהם יותר מאשר 50%, כמו היום. אם אתה אומר שמצאנו אכסניה חדשה, אז אני אומר שהכל פתוח לדיון.

אין לנו אופציה שהאכסניה תהיה רשות השידור, אנחנו מתנהלים על ערוץ דמוקרטי עצמאי משלנו משעה 00:00 עד שעה 23:59. כשאני מדבר על אכסניה אני לא מדבר על רשות השידור בתור אופציה לאכסניה. כשאני אומר אכסניה אני מדבר על הקו, על הסיגנל. זאת הצעת החוק.

זאת הצעת חוק שאומרת למעשה, שהכול ערוץ נפרד עצמאי של הכנסת. לי זה חשוב שקודם נחליט שיש דבר כזה. הטכניקה ברורה ויש לנו ערוץ עצמאי ואנחנו לא נוגעים בערוץ שלהם 33, אז אני פתוח לכל החוק הזה.

אני לא בטוח שהמעירים קראו את החוק.

שאול, המאבק הוא רק על המספר על השלט.

זאת אומרת, באוויר אפשר עוד ערוץ?

מה שאתה רוצה.

אמרתי שלא המספר מקודש. אני רוצה לתת למאבק הזה להתנהל בשולי ההתקדמות שלנו, אני לא רוצה לעצור את ההתקדמות כאן. היה ונאשר חוק נפלא ולא יימצא לנו ערוץ, זאת אומרת שהדיון הקנייני על ערוץ 33 הסתיים בזה שאנחנו משאירים אותו לרשות השידור ולנו לא נמצא, אז עשינו עבודה תיאורטית, אז יש לנו חוק אבל אין לנו דרך להפעיל אותו.

נקודת ההנחה שהחלטנו שרוצים שיהיה ערוץ דמוקרטיה.

זה עבר בקריאה ראשונה, זאת אומרת שאנחנו לא מפתיעים פה אף אחד.

אני רוצה מאוד לגבש עמדה בשאלה מה צריך לעשות. לכן הייתי מאוד שמח אם הגורמים היו מתייחסים לא רק לטכניקה של איך אנחנו עושים את ערוץ הדמוקרטיה, אלא לשאלה האם אנחנו צריכים ערוץ דמוקרטיה. השאלה היא במה המצב הנוכחי לא טוב, למה אנחנו צריכים לשנות אותו?

כשהצגתי את החוק לצורך קבלת דין הרציפות אמרתי למה אנחנו צריכים את ערוץ הדמוקרטיה. אין לי בעיה שנחזור פה על הדברים. חשבתי שזה יעלה תוך כדי עיקרי הצעת החוק על-ידי היועצת המשפטית, ביקשתי שזה יעלה במצגת של מרכז המחקר והמידע, אבל אני עסוק כרגע בהצעות לסדר. אתה תקבל את התשובות האלה.

אני רוצה לענות לשלוש ההצעות לסדר. המצב כרגע הוא כזה שבחודש יולי הסתיימה ההתקשרות בינינו לבין רשות השידור. העברנו חוק הוראת שעה עד 1 בינואר, תוך מתן אפשרות ליושב-ראש הכנסת לקבוע ארבעה חודשים נוספים שבהם אנחנו כופים את עצמנו על רשות השידור המבקשת להשתחרר מאתנו לפחות בערוץ זה, משום שהם צריכים את זה לטענתם בנושא הערוץ הערבי והערוץ האנגלי ועוד ערוצים כהנה וכהנה. לכן אנחנו לא נמצאים במצב שבו אנחנו יכולים להשאיר את המצב כפי שהוא או ללכת לדרך חדשה. אברום בורג לפני שנתיים הבין לאן נגיע ביולי 2003, ובבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה התחיל ליצור את הדור הבא של השידורים מהטלוויזיה. ישבנו צוות היגוי והגענו לכלל רעיון, אותו הוביל גם קודמו של חבר הכנסת בר-און, יוסי כץ, למען יצירת ערוץ טלוויזיה מהכנסת. קראנו לזה בהתחלה "דמוקרטיה". לגבי מהותו אנחנו רואים אותו פה. גם העלות הכספית שרשות השידור דורשת מאתנו על-פי המחירים שלה, היא עלות כזאת שאנחנו יכולים לדעתנו לייצר טלוויזיה יותר טובה באותו כסף, שתביא יותר יתרונות למטרות שלשמן אנחנו רוצים לשדר. יש פה שתי מערכות, מערכה אחת היא על התוכן ועל הפעלת הערוץ אם וכאשר הוא יקרום עור וגידים.

איך מקימים אותו הלכה למעשה.

המערכה השנייה – אל תיבהלו, אל תראו עבדיי יעקב לא מזה ולא מההוא ולא ממכתבים ולא מדיבורים. יש לנו כוח להתמודד עם הדרישות שלהם לגבי האכסניה. אין רוע בלבנו, אם אנחנו יכולים לעזור להם ולצאת שלמים אין לנו בעיה. לשמחתנו מלווה אותנו יורם מוקדי, שהוא אחד המומחים בנושא הערוצים הלווייניים והיכולת להגיע לכל בית, והוא נותן לנו עצות טובות. ואם וכאשר נמצא את הדרך לעשות את המשא-ומתן או את ההתמקחות או את המלחמה עם רשות השידור, נעשה זאת. אם חברי הכנסת שאול יהלום או דליה איציק רוצים לנהל את המשא-ומתן, נשלח אותם כדי להשיג הישגים אצל שטרום וחבריו.

שאלתי אם באוויר, לא רק בלוויין, יש עוד ערוץ.

הדבר קשה אבל אפשרי.

אדוני היושב-ראש, היושב-ראש שקדם לך, שגם יש לו עברות לא מבוטלת על החוק הזה, גם הוא ביקש להעיר לעניין שאלות היסוד שהעלו חברי הכנסת יהלום ורשף חן, ואני מבקש ממנו להסביר את הדברים.

אדוני היושב-ראש, כבוד יושב-ראש הכנסת, לא הייתי נדרש לזה לולא עלו שאלות, כדי להביא את כולם לאותו עמוד ומשם לקיים את הדיון, כי זה בעצם דיון ראשון מהותי שנעשה בחוק.

יש שלוש שאלות. שאלה אחת – למה ערוץ? שאלה שנייה – מה יהיה בו? שאלה שלישית – היכן? עזבו את שאלת ה"היכן". אני לא כל-כך אוהב את הסגנון שבו מתנהלים הדברים, לא את חילופי המכתבים ולא את הדברים שיושב-ראש הכנסת קרא להם "לוביסטים", כולל חלק מידידיי היותר קרובים מימי ילדות, נערות ושחרות. אבל אנחנו נשיב לשאלה הזאת כשנגיע אליה.

אני רוצה לענות לשאלת ה"למה". שאלת ה"מה" תידון פה בוועדה, זה החוק.

יש גם שאלת ה"איך".

איך והיכן זה אותו דבר מבחינתי.

"היכן" זאת שאלה קרדינלית, השאלה הסופית. "איך" זאת שאלה שאני לא חושב שיש לנו בה מחלוקת.

את השאלה "היכן" נשאיר לדיון אחרי שהממשלה תבוא עם עמדותיה ונקיים על זה דיון. אני מציע לדחות את זה בשלב זה.

אני אומר כמה מלים על ה"למה". דומני שרק שאול יהלום, ראובן ריבלין ואני היינו כאן בכנסת כשהתחיל הערוץ הניסיוני, השידורים מהכנסת, ערוץ 33. לא חשוב כרגע למה הכניסו, כי זה היה דבר מאוד חדשני, ואיך זה הוכנס ומה רצו. התוצאה שנולדה כתוצאה מערוץ 33 והכנסת השידורים מהכנסת היא שמצד אחד העקשנות, שאני מקווה שלעולם לא נתפשר עליה, שהמליאה משודרת מרגע פתיחתה ועד רגע סגירתה, ללא הפסקה, ולא חשוב איזה משחק כדורגל היסטורי חשוב יש באמצע, הפכה את השידורים האלה מעבר לקהל המסור – וכל אחד מכם נדהם כל פעם מחדש איך אנשים רואים ויודעים – לארכיון המצולם החשוב ביותר של הכנסת.

לאחרונה נעשה בו שימוש.

לא רק לאחרונה, לאורך כל השנים. זה דבר בעל משמעות גדולה מאוד, מעבר לארכיון הכתוב. זה רובד אחד שזה משמש. הרובד השני, באיזשהו מקום אני לא הייתי פוסל את האפשרות שכל שידורי הכנסת ישודרו גם בערוץ AM כלשהו. המופע שבו משודר היום ערוץ 33 הוא פחות קרוב לטלוויזיה ויותר קרוב לרדיו משודר. כמעט אין אקשן טלוויזיוני.

כי הם לא מצלמים את ועדת הכנסת.

בבניין החדש יש אפשרות טכנולוגית טכנית וטכנולוגית של צילום מכל הוועדות. היושב-ראש ביקש להמשיך את המדיניות הזאת מייד כשהוא נכנס לתפקידו.

בהנחה שעיקרון השקיפות הוא עיקרון כמעט עליון ביחסים שבין אזרח למשטר, ואין לך דבר לשקף יותר ושקוף יותר מאשר הצילום, הדבר הוויזואלי, ובידיעה שבעולם נכנס בעוצמה רבה מאוד שידורים משטריים דמוקרטיים – ומייד נראה את העבודה שעשו בעניין זה במרכז המחקר והמידע – זה חלק מהחינוך הדמוקרטי של האוכלוסייה ואת האזרחים זה מעניין. לכן אני חושב שצריך להרחיב את זה מעל ומעבר לשידורי הכנסת. הכוונה לכלול בזה עוד הרבה דברים נוספים, שאני כרגע לא רוצה להיכנס לפירוט, וכן התקשרות עם הממשלה בשלב מסוים של המשא-ומתן. רצינו להרחיב את זה לערוץ טלוויזיוני מודרני, שהוא יותר מאשר רדיו מדובר – עם תוכניות, עם עריכה, עם ראיונות, עם ניתוחים, עם העברת דברים נוספים עם עומק, עם שידורים מפרלמנטים אחרים בעולם. זה חלק מחינוך ציבורי לצרכנות דמוקרטית, זה ה"למה" הגדול.

לתוך זה נכנסת סוגיה נוספת, שלא אכנס אליה עכשיו, למשמעות של המריבה שטמונה בסוף הדברים. הערוץ התחיל בראש ובראשונה כערוץ שידורים מן הכנסת, אבל אנחנו עובדים רק יומיים וחצי, לאמור שני ושלישי אחר הצוהריים ורביעי מ-11:00 בבוקר. כמעט אין צילומים מהוועדות. נוצרו הרבה מאוד שעות מתות, נוספו להם הרבה תוכניות, לפעמים תוכניות איכותיות מאוד ולפעמים איכותיות ביותר. לי היתה תחושה, שנסמכת על מאמרם של חז"ל, שנקיי הדעת בירושלים לא היו מסבים אלא אם כן יודעים עם מי הם מסבים – שבערוץ שבו משדרים משטר, השכנות לא יפה לי. הטובים השכנים בענייך? התשובה היא "לא". הנאים החדרים בעינייך? התשובה היא "לא". אני לא רוצה שבדירה הזאת להשכיר תהיה לי שכנות לא טובה. אני לא רוצה שאנשים יבואו לאותו ערוץ של כנסת ותהיה שיחה שהיא בעיני לא מספיק איכותית.

וכמובן, עוד לא שאלנו את השכנים אם לתוכנית כמו "חוק וצדק" ולתוכנית של אמנון זכרוני מתאימה השכנות שלנו.

מזה לא אכפת לי, אכפת לי מהסדרות הפחות טובות שהיו בזמנו וכולי.

אתם מתארחים בבית ומקללים את בעלי הבית.

חס וחלילה.

זה בדיוק מה שהוא עושה.

אבל זאת זכותו. הוא לא עושה את זה בשום לשון שאיננה פרלמנטרית.

חשבתי שאם רוצים לעשות עוד ערוץ ברשות השידור, שמיועד לדבר זה ואחר ולכל הסדרות ולמדינות ערב, אין לי כל התנגדות, זה לא ענייני בכלל. אבל הכנסת צריכה שיהיה לה כלי משלה. מה יהיה בתוך הכלי? חלק לא מבוטל מוצע כאן בחוק, חלק מסוים כבר הוצא החוצה בשיג ושיח בינינו לבין הממשלה הקודמת, כשראובן ריבלין היה שר התקשורת וגם לאחר מכן. ה"היכן", לאמור גם הטכנולוגיה, גם שם המותג – אלה דברים שאני מציע להשאיר אותם, כפי שהציע היושב-ראש בסדר הדיון, לאחר שנסכים על ה"למה" ועל ה"מה".

תודה.

אני מבקש להציג את המצגת של מרכז המחקר והמידע.

זה עניין פנימי שלכם, אנחנו הולכים.

אתה יכול לשבת ולראות את המצגת, אבל אנחנו כמובן לא מחזיקים פה אף אחד.

אני ממרכז המחקר והמידע של הכנסת. בעשר הדקות הקרובות אני אציג בפניכם סקירה משווה על חמישה ערוצים שמשדרים מפרלמנטים שונים בעולם. הסקירה מבוססת על מסמך שהונח לפניכם, מסמך שהוזמן על-ידי עורך הדין דן לנדאו, ראש לשכת יושב-ראש הכנסת. עורך הדין לנדאו הסתמך על מסמך קודם של מרכז המחקר והמידע, שנכתב בעבור ועדת הכנסת בנובמבר שנת 2000.

הערוצים המוצגים בפניכם הם הערוצים המרכזיים המשודרים, והם נבחרו כיוון שהם מציגים גם מודלים שונים. אנחנו מדברים על הערוץ הקנדי, שהוקם עוד בשנת 1977, והוא חלוץ המשדרים מהפרלמנט; הערוץ האמריקני C-SPAN, שהוקם שנתיים מאוחר יותר; הערוץ הבריטי, שנקרא BBC Parliament, שהוקם 20 שנה מאוחר יותר, בשנת 1998; הערוץ הצרפתי, שמשדרות בו שתי חברות, של הסנט ושל האסיפה הלאומית, והוא הוקם בשנת 2000. באותה שנה הוקם גם הערוץ הגרמני, שנקרא Phoenix. חשוב לציין שהערוץ הגרמני עובד במודל קצת שונה, הוא משדר מהפרלמנט ובמקביל הוא משדר גם תכנים אחרים, דוקומנטריים ואחרים.

אילו מטרות מציבים בפניהם הערוצים השונים? כמו שאמר אברום בורג, אנחנו מדברים על חשיפת עבודת הפרלמנט לציבור, ובעיקר מדברים על העמקת הנגישות של הציבור לתהליכים המתבצעים בפרלמנט. אנחנו מדברים על שיתוף הציבור במידע לשם קבלת החלטות. הערוצים השונים משתפים פעולה עם בתי הספר, ובצד התוכניות ניתנים גם מערכי שיעור שיכולים להיות מועברים בבתי הספר. הערוץ משמש, כמובן, גם לארכיון, הוא מתעד את עבודת הפרלמנט. הוא מעניק אפשרות לחשיפה שווה לכלל חברי הפרלמנט, בהתאם לפעילות שלהם בפרלמנט.

במצגת הזאת נתחיל בבעלות על הערוצים, וכנגזרת מזה גם במקורות המימון שלהם. נמשיך בסקירת זכויות הצילום, ההפצה והשידור של הערוצים השונים, בדרכי הפצת השידורים, ונסיים כמובן בתכנים שמועברים בו.

בבעלות על הערוצים אנחנו רואים שלושה סוגי בעלות עיקריים. אנחנו מתחילים בבעלות פרטית שקיימת בארצות-הברית ובקנדה, שם חברות הכבלים הם אלה שהקימו את הערוץ הפרלמנטרי. בקנדה, כדוגמה, מדובר על כ-30 חברות כבלים שהקימו את הערוץ. אנחנו מדברים במדינות אירופה על בעלות ממלכתית. בצרפת הפרלמנט הוא הבעלים של הערוץ ובבריטניה ה-BBC הוא ערוץ שבבעלות המדינה. להבדיל, מדובר על בעלות ציבורית בגרמניה, שזה ערוץ שלא בבעלות המדינה אלא בבעלות אזורים בתוך גרמניה. בניגוד לערוצים ממלכתיים, זה לא משודר בכל גרמניה אלא בכמה אזורים, ברובם אבל לא בכולם.

כנגזרת מהבעלות על הערוצים אנחנו מדברים על מקורות מימון שונים. באותם ערוצים שהם בבעלות ממלכתית או ציבורית – הערוץ ממומן מכספי אגרה. בצרפת הערוץ ממומן מתקציב הפרלמנט, שהוא גם הבעלים שלו. בארצות-הברית ובקנדה אנחנו מדברים על דמי מנוי של חברות הכבלים והלוויין, שמממנים את הערוץ. כאן חשוב לציין, שכל חברת כבלים, ויש רבות כאלה בארצות הללו, מחליטה אם הערוץ יהיה בחבילת הבסיס או בחבילות נוספות.

אין פרסומות או הודעות חסות.

בכל הערוצים שנזכרו בסקירה הזאת לא משודרות פרסומות, הודעות חסות או תשדירי שירות.

כמה הם דמי המנוי בארצות-הברית או בקנדה?

הועברה אלינו השאלה הזאת על-ידי עורך הדין דן לנדאו. הבעיה היא שיש המון חברות כבלים, אנחנו מדברים על עשרות חברות כבלים.

כמה אזרחי קנדה וכמה אזרחי ארצות-הברית ביקשו להצטרף כמנויים?

הם מעבירים סנט מכל דמי מנוי.

תשאל אם זה בחבילת היסוד.

אם זה בחבילת היסוד אז אין בעיה, זה ברור.

אני חושב שזה בחבילת היסוד.

סנט אחד מדמי המנוי מועבר לחברה שמשדרת לצורך המימון.

אז אין כל בעיה, זה הרבה סנטים.

אנחנו עוברים לנושא של זכויות. יש ארבעה שלבים של זכויות בתהליך. מדברים על מי מחזיק בציוד שממוקם בתוך הפרלמנט; על מי מצלם ומי אחראי, מי הבעלים של התמונות או סרטי הצילום של הפרלמנט; מי מפיץ את השידורים, ובסופו של דבר מי משדר אותם.

אני אציג כאן ארבעה מודלים שבחנו. נתחיל מהפרלמנט הצרפתי, שם מדובר על כך שהפרלמנט מחזיק גם בציוד, גם בצילום עצמו וגם הוא זה שמעביר את הצילומים לרשתות השונות, כאשר השידור הוא חופשי. כל ערוץ שמבקש, מקבל את התמונות.

כשאנחנו מדברים על גרמניה, המודל הוא קצת שונה. אני מזכירה לכם שמדובר על ערוץ שהוא לא רק ערוץ פרלמנטרי. לערוץ הגרמני יש מצלמות שממוקמות בתוך הפרלמנט, שתי מצלמות, אבל לצדן יש גם מצלמות של הבונדסטג ומצלמות של ערוצים אחרים. כלומר, כאן הערוץ מצלם ומעביר בשביל עצמו, רק מהמליאה ולא מהוועדות. בוועדות ניצבות מצלמות של הבונדסטג בעצמן, ודיוני הוועדות לא מועברים בטלוויזיה.

בארצות-הברית המודל הוא כזה שהציוד והטיפול בו הוא במימון קרנות פדרליות. הצילום וההפצה נתונים בידי יושב-ראש הבית, שהוא זה שאחראי לבדוק את חוקת בית הנבחרים על החומרים המצולמים ועל ההפצה שלהם, והוא מעביר אותם לכל דורש.

הערוץ הבריטי הוא מורכב יותר. הציוד הוא בבעלות של חברה משותפת, של הפרלמנט וגופי השידור, כלומר ה-BBC, הטלוויזיה המסחרית וחברות הכבלים. כלומר, הציוד הוא בבעלות של החברה המשותפת, חומרי הצילום שייכים לפרלמנט בלבד וההפצה נעשית דרך אותה חברה בבעלות משותפת.

בבריטניה, בגרמניה ובשנה הבאה גם בצרפת השידורים של הערוץ הפרלמנטרי מועברים באמצעות השידור הציבורי. בשאר הערוצים, כמו גם בערוצים שהזכרתי קודם, מועבר הערוץ דרך חברות כבלים, חברות הלוויין ואתרי האינטרנט. אנחנו רואים שיש סדרים שונים. בבריטניה, לדוגמה, ה-BBC משלם לחברות הלוויין כסף כדי שיעבירו את שידורי הערוץ. לעומת זאת, בצרפת מכוח חוק חייבות חברות הלוויין והכבלים להעמיד את התשדיר שלהם חינם לרשות הערוץ.

כשה-BBC משדר מהפרלמנט בימי רביעי את השאלות ותשובות לראש הממשלה, הם משלמים לערוץ השידור?

בהסדר של חברות הלוויין, ולא חברות הכבלים, עם ערוץ ה-BBC הם מעבירים כסף לערוץ.

רק מזה אפשר לחיות.

בעניין שעות השידור. הערוצים האירופאי והצרפתי משדרים 18 שעות ביממה, הערוצים האחרים – הגרמני, האמריקני והקנדי – משדרים 24 שעות ביממה.

כולל לא בימי פרלמנט.

נכון. אני אסביר עוד מעט מה הם משדרים לא בימי פרלמנט. קודם לכל משדרים הערוצים דיונים על המליאה. השידורים לרוב משודרים בשידור ישיר, וגם אם לא הם משודרים במלואם ללא עריכה וללא הפרעות במהלך השידור. למעט הערוץ הגרמני, משודרים גם דיונים מהוועדות. חשוב לציין שבכל ערוץ מוקם גוף כזה או אחר שמחליט אילו דיונים מהוועדות ישודרו, מכיוון שלרוב הדיונים הם בשעות חופפות. בנוסף משודרים דיונים מפרלמנטים אחרים. ארצות אירופה משדרות דיונים מהפרלמנט האירופי, ויש הסכמים בין הערוצים על העברת דיונים שרלוונטיים לאותה מדינה שרוצה לשדר את התוכניות.

תכנים אחרים שאנחנו מדברים עליהם – בארצות-הברית ובקנדה משדרים אירועים פוליטיים כמו ועידות מפלגה, מסע בחירות וכיו"ב. בקנדה בסוף השבוע יש ארבע שעות שמשדרים דיונים שנערכו בבית המשפט העליון. כל הערוצים, בתמהיל כזה או אחר, משדרים תוכניות דוקומנטריות.

על קצה המזלג אתן לכם לטעום מתוכניות שונות שמשודרות בערוצים הללו. לכל ערוץ יש תוכנית חדשות יומית, שמסכמת את האירועים בפרלמנט. בבריטניה קוראים לה The record, חצי שעה בסוף כל יום ושעה בשבוע. בכל ערוץ יש תוכנית אקטואליה בין-לאומית, שמספרת על אירועים שמתרחשים בפרלמנטים בעולם. נערכים דיונים באולפן עם אנשים שנוגעים לנושא. בארצות-הברית יש סקירה של ערכאות משפטיות של מערכת המשפט הפדרלית תוך כדי דיון עם מומחים ושופטים מבית המשפט העליון. יש תוכניות אחרות, כמו forum public בצרפת, שזאת תוכנית שבה אזרחים מתקשרים ומעלים שאלות לנציגי הציבור. בארצות-הברית יש תוכנית מאוד ייחודית, שסוקרת ספרי עיון בנושאים כמו כלכלה, היסטוריה, פוליטיקה. זאת תוכנית שאורכת שעות. ותוכנית בגרמניה, שמשודרת אחת לחודשיים, שעורכת שיחה עם פוליטיקאי מהעבר, סוקרת את תקופת כהונתו.

לנו יש חברי פרלמנט שקוראים במליאה לראש הממשלה ולרמטכ"ל "רוצח", זה ייחודי רק לנו.

תודה רבה.

יישר כוח גדול על המצגת. הדבר היחיד שמוסכם בין החברות המצלמות, לא חשוב למי הבעלות, העריכה היחידה שנעשית זה לא לצלם חברי כנסת במצבים מביכים, כמו מחטט באף, מקלל, יורק וכולי. יש דיון מה עושים ברגעים של קונטרוברסיה באולם, האם מצלמים את הדוכן ריק. לפעמים יש תוכניות שרואים דוכן ריק, כי יש הסכמה שלא מצלמים מריבה באולם כדי לא להביך את הפרלמנט.

תודה רבה על המצגת. היא היתה מאוד מקיפה ואני מודה עליה. לפחות התבשמנו מעט ממה שקורה במקומות אחרים, לא בהכרח צריך ללמוד ולחקות, יכול להיות שבמקום אחר עוד יציגו את המצגת שלנו גם כן. כך או כך, לאלה שלא נעלבו ועדיין נותרו אתנו פה, אני מבקש להרשות להם לדבר. אני מבקש מהאנשים שנמצאים פה שלא יכפו עלינו כרגע את הדיון בנושא הקניין. כל מה שיש לכם להגיד על הרעיון, על ה"למה" וה"איך" וה"מה", שדיברו עליהם היושב-ראש וחבר הכנסת בורג – אתם מוזמנים לומר את הדברים.

אברהם נתן, יושב-ראש רשות השידור, בבקשה.

אני רוצה להתייחס מזווית הראייה של המועצה הציבורית, או הוועד המנהל של רשות השידור, שזה אנשי ציבור שצריכים לפקח על עבודת רשות השידור. אנחנו נקלעים פה, בעקבות החוק הזה, לבעיה קשה מאוד שנובעת בעיקרה מפעילות גם של ועדה אחרת שנמצאת בבניין הזה ואני מוצא את עצמי כיושב-ראש ועדה כביכול בסתירה, לצורך העניין. בדיון שנערך לפני כחודש בוועדת הכספים נתבקשנו לקצץ בתקציב, ואני כגוף מפקח רוצה לדאוג לביצוע הזה. כמו כן בוטל התקציב לרשות השידור של הערוץ הלווייני. לכן אנחנו מאלצים את רשות השידור, את הגוף המנהל, לעבוד על שני הערוצים ולאחד את שידורי הערבית ולהפעיל אותם במסגרת שני הערוצים. כשוועדה אחרת של הכנסת דנה בנושא שעלול להביא לשינויים, אם לא נקבל החלטה בזמן הקרוב נמצא שלא נוכל למעשה לבצע החלטה אחרת של ועדה של הכנסת, דהיינו לאלץ את רשות השידור איך לשדר. לכן ההחלטה הזאת, שכביכול נראית לכם החלטה שולית, שנדבר בסוף מה יהיה הקניין, הופכת מבחינת רשות השידור הציבורי לבעיה מהותית, משום שהתחייבנו בוועדה אחרת לצמצם ולהגיע לשני ערוצי טלוויזיה ולהעביר את המהות שלהם לשני ערוצים. בוועדה אחרת אומרים שיכול להיות שערוץ 33 הוא שלנו, וזה ישנה לנו את כל המהות למעשה של ההיערכות של רשות השידור מבחינת תקציבה ומבחינת השידור הציבורי.

נניח שכל שידורי הכנסת לא יהיו באחריותכם מסוף החקיקה, אני לא יודע איך יקראו לזה, מה תעשו עם ערוץ 33 בשמו הישן זה עניינכם, אבל כל נטל שידורי הכנסת לא שלכם. זאת הנחת העבודה היחידה שאתם צריכים להניח בעקבות החוק הזה.

כבוד היושב-ראש לשעבר, חשבתי שאדוני הרבה יותר ער. מה שיושב-ראש רשות השידור, אברהם נתן, מדבר עליו, הוא על שחרור ערוץ 33 מרגע זה מכבלי רשות השידור.

לא.

לאמור, יש לנו מטלות קשות מאוד. למשל, אני הייתי בממשלה שר יחיד שהיו לי יועצים שמבינים בתקשורת, ואמרתי לחברים: הרף לכם, אל תרדו משידורי הערבית ותעבירו מערוץ ראשון לערוץ לווייני. ראש הממשלה התלהב יחד עם כל שריו, שהיו אז רבים ובעלי מגוון פוליטי רחב ביותר, שראו בערוץ רשות השידור המזרח תיכונית בשורה אדירה. רענן כהן יצא מכליו להסביר שמעכשיו את רשות השידור יראו קרוב ל-800 מיליון איש בעולם.

כל הזמן.

הוא לא אמר כל הזמן, אבל יראו אותו 800 מיליון איש, מהאיים הקנריים ועד אפגניסטן. ראש הממשלה אמר שזה נפלא, יחד עם שר הביטחון ועם שר החוץ. אמרתי להם שזה נכון, 800 מיליון איש יוכלו לראות את שידורי רשות השידור אם הם ירצו, כי הם לא ירצו הם לא יראו. זאת אומרת, הם יצטרכו לכוון. אז הוציאו את הערבית מהערוץ הראשון, וכך קרה שלערבית לא היה לא ישראלים ולא אפגנים ולא כלום.

ועדת הכספים מחייבת אותנו לצמצם, לכן סגרנו את ערוץ המזרח התיכון. אנחנו חייבים למצוא אכסניה. בערוץ הראשון אנחנו כבר לא יכולים להעמיד אותם, כי מצאנו להם מחליפים, ואנחנו מחויבים למצוא במסגרת ערוץ 33 את האפשרות לשדר. והנה ראה זה פלא, אתם משדרים לנו בלי הגבלת זמן ובלי מועדים שאנחנו יכולים לתכנן על פיהם, כי ביום שני השידורים מסתיימים פעם אחת ב-18:00 ופעם אחת ב-22:00, ולכן מנכ"ל רשות השידור כבר ביקש ממני שנפסיק את שידורי ערוץ הכנסת כל יום בשעה 19:00.

אולי מכובדים דבריו של יושב-ראש רשות השידור. השאלה היא אם אתה מדבר על העתיד לבוא.

כן. לגבי לוח התכנון של המשדרים, אני צריך לתכנן.

הרי עד סוף השנה הוארך תוקף הוראת השעה, עם אופציה להארכה נוספת. אז ברור לך עד מתי אתה צריך לשדר את שידורי הכנסת.

הוראת השעה היא עד סוף דצמבר, עם אפשרות הארכה.

הארכה מוגבלת עד סוף הכנס הראשון של 2004.

אני לא מדבר על היום ואין לי כל כוונה לשנות כהוא זה ממה שאתם החלטתם עד ה-1 בדצמבר. מדובר על גוף ציבורי, על הריגולטור שצריך לפקח ולתת הנחיות לגבי מ-1 בינואר. המערכת צריכה להיערך והיא אומרת לך שהבעיה שאתה רואה אותה אולי כשולית, היא משמעותית משום שבוועדה אחרת קיבלנו הנחיות אחרות.

אם הממשלה, שהיא אחראית עליכם, תשתף פעולה אתנו כך שנוכל להעביר את החוק עד ינואר ולממש אותו, אין כל סיבה. אנחנו יכולים להשלים את הליך החקיקה במהלך הפגרה, אם הממשלה תסכים שנביא את זה לדיון בכנסת.

אני חושב שהבירור המהותי אם זה שלנו או שלכם צריך להתברר.

שכנעו את הממשלה לשכנע אותנו שהם מסכימים לחוק ושאנחנו צריכים להתפנות.

אנחנו מוכנים שדידי לחמן-מסר תהיה הבוררת.

זה לעניין של הדחיפות, למה אנחנו מסכימים עם הדחיפות בעניין בירור השאלה הזאת.

שאלה אחרת שרציתי לענות עליה היא שאלת התוכן. בסעיף 4 בהצעת החוק שלכם אתם מעלים אותה ואתם מדברים על סיקור אירועים ממלכתיים בעלי חשיבות לאומית. אנחנו מבצעים את זה גם כן כרשות ממלכתית, לכן אני חושב שהנושא הזה הוא מבוצע ממילא על הערוץ הממלכתי.

יש פה הגדרה שונה כשמדובר באירועים ממלכתיים שנערכים על-ידי הכנסת.

למשל כשקלינטון הגיע לכנסת.

אתם יכולים לשדר כמה שאתם רוצים, אבל זה בוודאי אירוע כנסת.

צריך להגדיר את זה יותר מבחינת ההגדרה.

אני צמאה לקבל הערות לנוסח. אני חוזרת על זה למעלה משנה ומבקשת ממשרד המשפטים בשיחות בעל-פה ובצורות אחרות לקבל הערות.

יורם מוקדי אומר שזה מופיע כאן ואין כל בעיה.

בסעיף 20 אמרתם שמי שממונה על הביצוע זה יושב-ראש הכנסת. אני חושב שבעניין הזה, מבחינת הפרדת הרשויות, זה צריך להיות דווקא גורם שלא הכנסת ממונה על הביצוע.

שר בממשלה יהיה אחראי, זה רעיון מצוין. זה ישמור על הפרדת הרשויות.

לא שר בממשלה, אבל יושב-ראש הכנסת הזאת הקים רשות ממלכתית עצמאית וביטל את זה בנושא של השר. לכן אני אומר שיש מקום לשקול את זה.

אם נסכים עד סעיף 19, נפתח את הדיון בסעיף 20.

זה ילך הרבה יותר מהר. כל אלה שזה בנפשם, כפי שזה בא לידי ביטוי בפעילות המסיבית שמתרחשת בימים האחרונים, יצטרכו להוכיח את זה הלכה למעשה, כי החוק הזה יידון בפגרת הקיץ, ומי שזה באמת בנפשו יוותר על פגרת הקיץ שלו ויבוא לכאן. או שנעיף את זה לכל הרוחות עד סוף הפגרה, או שנקבל את זה.

עורכת הדין טלמור, נציגת משרד המשפטים, בבקשה. מה ההסתייגויות של הממשלה בעניין הזה?

אני חושבת שברור לכולם, וזה גם נאמר כאן על-ידי יושב-ראש הכנסת ועל-ידי חבר הכנסת בורג – אין ספק שיש מקום בהחלט לכך שיהיו שידורים מהכנסת ושמה שקורה בכנסת יועבר לכל אדם, כמו שגם נעשה היום. השאלה היא שאלת המתכונת.

בעניין המתכונת שמוצעת כאן, יש לנו כמה הסתייגויות עקרוניות. כרגע לא אכנס לפרטי הניסוחים וההגדרות. העניין הראשון הוא השאלה של פרסום, ונכון שאומרים שתשדירי שירות וחסויות זה לא בדיוק פרסום, אבל אין ספק שהגורמים שיממנו את תשדירי השירות ואת החסויות הם גורמים בעלי אינטרסים. הרעיון שתשדירים מהכנסת ממומנים או בסמוך אליהם יש שידורים של גורמים אינטרסנטיים...

מזעזעים את האינטגריטי של הממשלה.

מאוד קשה.

אנחנו מאוד שמחים שהממשלה חרדה לעניין הזה.

מה שהם עשו בערוץ הראשון נעשה אצלנו.

אני חושבת שיש הבדל גדול מאוד בין הערוץ הראשון לבין ערוץ שמשדר מהכנסת.

האם הממשלה תסכים שהכנסת תגדיל את תקציבה בעוד חמישה מיליון שקלים?

כמו שנאמר כאן קודם על-ידי חבר הכנסת בורג, תוכן השידורים שמשודרים בערוץ הזה – חשוב מאוד לחברים לדעת מה הם ולשלוט שלא יהיו דברים שהם לא מתאימים לערוץ דמוקרטיה. זה ערוץ שיש לו אופי מיוחד, ולכן יש חוסר התאמה גדול מאוד לנושא של תשדירי שירות ופרסומת. כמובן שיש בעיה של מימון, שצריך למצוא לה פתרון. אבל צריך למצוא פתרון כזה שימנע חשש למראית עין.

זה בנפשי ובגופי, ואני מבקש שתרשמו לנו את הדברים האלה.

דבר נוסף, לגבי המעורבות של הכנסת בפיקוח על השידורים. אין ספק ואין מחלוקת, שכאשר מדובר בשידורים מהכנסת עצמה ומוועדותיה ושל אירועים שהכנסת עצמה עורכת יש מקום רב למעורבות של הכנסת ושל הצוות מטעמה בשאלה מה ישודר ואיך ישודר. השאלה היא עד כמה צריכה לשמש הכנסת "עורכת" אקטיבית של השידורים המוספים.

את מבחינה בין סיקור לבין תוכניות שצריך לערוך אותן.

למשל אני יכולה להציע לצורך הדיון, שהמעורבות של הכנסת בשידורים המוספים תהיה נגטיבית, זאת אומרת יגידו מה לא ישודר אבל לא יגידו מה כן ישודר, וכך תישאר הסמכות לגורם הממונה, שזאת בעצם המועצה.

רעיון יפה.

האם שמתם את לבכם שהוועדה המפקחת הציבורית תהיה למעשה מועצת הכבלים או המועצה המשותפת?

מועצת הכבלים.

עוד מעט תקום מועצה משותפת, אני לא יודע מה עמדת משרד המשפטים לגבי זה.

ברור שזאת תהיה מועצה משותפת.

אני יכול להרגיע אותך שלמרות עמדת משרד המשפטים זה יתקבל.

למה אתה חושב שמשרד המשפטים יתנגד?

אמרתי שאני לא יודע מה עמדתו.

בעניין רשת תקשורת היינו חלק מהצוות המכין.

אבל הקשיתם.

הנושא של המעורבות של הכנסת בתכנים של הערוץ ובפיקוח עליו מעוררת איזשהו קושי של הפרדת רשויות, ולכן צריך לתת את הדעת לכמה ראוי שהיא תהיה מעורבת ואיפה היא צריכה להגביל את עצמה.

תודה רבה.

אני מערוץ 10. אנחנו רוצים לראות את האפשרות שלנו כערוץ להתמודד במכרז על מתן השירותים האלה. במסגרת הפלורליזם והשמים הפתוחים שאנחנו שמחים עליהם, אנחנו רוצים את האפשרות להתמודד, אבל בהצעת החוק הזאת למעשה אנחנו לא יכולים.

השאלה היא למה כל המגבלות על עיתונאים ועיתונות.

הרשות מתנגדת לנושא החסויות. אני רואה מהסקירה של מרכז המידע והמחקר שזה גם מקובל בעולם וגם ברמה העקרונית המהותית, שאין פרסומות בערוץ מסוג זה, וגם במובן של הוספת שחקן נוסף לעוגת הפרסום בטלוויזיה.

מבחינת המועצה, הרשות חושבת שנכון יהיה לשלב את המועצה דווקא במועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. ברשות המבצעת, כידוע לכם, יש פיקוח שוטף על תכנים וזה נראה לנו נכון לשלב אותה דווקא שם.

ההתייחסות השלישית היא לאופן ההעברה. בהצעת החוק מדובר על שידור לווייני. אנחנו חושבים שיש מקום לעשות את זה דרך שידור קרקעי, והאפשרות קיימת דרך מרכז השידורים של הרשות השנייה, ולו על מנת שכל הציבור, גם מי שלא מנוי ללוויין או יכול לרכוש לעצמו צלחת לוויין, יוכל להיחשף לשידורים האלה.

כמה זה יעלה לכנסת?

אין לי מושג.

אני מבקש להתייחס לסוגיית המכרז, שמוזכרת בהצעת החוק הזאת. יש הצהרה חגיגית בסעיף 8 להצעה שלמעשה כל תאגיד שרשאי לשדר חדשות על-פי דין רשאי לגשת למכרז. דא עקא, שלאחר מכן יש כל מיני מגבלות על זה, למשל מגבלה שגוף שרשות שלטונית היא בעלת עניין בו לא יכול לגשת. שתי חברות החדשות, גם של ערוץ 2 וגם של ערוץ 10, הרשות השנייה היא בעלת עניין שם, זאת אומרת יש כאן דבר והיפוכו בהצעת החוק. אם זה יישאר, אי אפשר יהיה לגשת.

כולם העירו את הערותיהם, אבל יחזרו על הערותיהם כאשר נגיע לסעיפים המתאימים. היום לא ניתן תשובות, ויכול להיות שחלק מההערות הן בהחלט הערות מוצדקות שבסופו של דבר הכנסת תחליט לשנות.

לא אמרתי לאף אחד שבזה מתמצית זכות הדיבור שלו או זכות הטענה שלו או זכות ההסתייגות שלו. אתם תמשיכו לקבל את ההזמנות לכל הישיבות.

מה שאדוני אמר הוא דבר נכון אבל הוא לא מספיק. לידיעתכם, כל מה שאמרתם ברגע זה נרשם לפנינו, אבל לא נוכל להתייחס אלא אם כן תבואו בזמן המתאים, כאשר נדון על כל סעיף.

במהלך קריאת החוק להסתייגויות אתם חייבים להיות פה.

אני גאה להיות גם איש תקשורת, כך שיש לי אמירה בעניין הזה. אני חושב שאם מחליטים, וזאת החלטה של הכנסת, להשקיע כסף להעברת השידורים מהכנסת, חייב להיות משהו אחר ושונה ממה שקורה היום בתחום השידור הציבורי ובתחום תדמיתם של חברי הכנסת. אני, למשל, אתמול כאיש אופוזיציה מאוד נהניתי לראות בטלוויזיה, שמראים שכל כיסאות הליכוד וכל כיסאות הממשלה ריקים, אבל כאזרח, כמי שחושב שהדמוקרטיה היא הדרך היחידה שאוכלוסיות שונות יוכלו לחיות ביחד, הרגשתי שיש פה מגמה מובנת מצד התקשורת להראות את הצד שלא מכבד.

את הצד האפל של הירח.

בדיוק. כאיש אופוזיציה נהניתי, כאזרח לא נהניתי. אני חושב שאם מקימים דבר כזה הוא חייב להיות משוחרר מכל הערוצים – הראשון, השני והשלישי – ולא נהיה בשום אופן כפי שהגדיר אברהם בורג, תחת ברית המועצות – המועצה של שידור כבלים, המועצה של השנייה והמועצה של הראשונה. אם הכנסת משקיעה כסף, היא צריכה לתת את ההצעה איך היא רוצה שהכנסת תיראה. היות שבערוצים הקיימים יש שלטון טוטאלי של קבוצות אוכלוסייה מאוד מסוימות שקובעות מה העם צריך לדעת ומה העם לא צריך לדעת, הרעיון של הכנסת זה שכל העם יוכל לראות את כל מי שהוא רוצה. לכן שידור של הכנסת חייב להיות לכל המפלגות ולא רק למי שיש לו קשרים עם המפיקות המסוימות שמחליטות מי יעלה ומי לא יעלה. לכן הערוץ הזה חייב להיות עצמאי לחלוטין ובפיקוח של הכנסת ורק של הכנסת.

תודה רבה לרב אייכלר. הדברים היו דברים חשובים מאוד ואנחנו נשמח אם הצעת החוק והחוק יענו לדברים האלה, כי הדברים שנאמרו מגבשים סביבם קונסנזוס.

בשלב זה נסיים את הדיון בסעיף הזה, כפי שאומר יושב-ראש הכנסת "תם ולא נשלם". אני מודיע לחברים, אני מודיע לבעלי העניין ולמתנגדים ולמסתייגים, שהמשך הדיון יהיה בפגרה. אנחנו לא סוחבים את זה למושב החורף. תהיו ערוכים לזה ואל תיעלמו לנו.

תודה רבה ליושב-ראש הכנסת.




6. קביעת ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום

אנחנו צריכים לקבוע ועדות לדיון בהצעות חוק ובהצעות לסדר היום. הראשון הוא בקשת מזכיר הכנסת בעניין הצעת חוק שעברה אתמול, הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. הדיון היה לקריאה שנייה ושלישית. הכנה לקריאה ראשונה היתה בוועדת הכלכלה, ומישהו אמר במליאה שזה קשור לוועדה משותפת של כלכלה וחינוך. אני מציע שאנחנו נעביר את זה לוועדת הכלכלה.

לפי חוק הרשות השנייה, הוועדה המוגדרת היא ועדה משותפת לוועדת הכלכלה וועדת החינוך. ועדה כזאת אכן הוקמה, היא דנה בדיונים בכל החקיקה שנוגעת לחוק הרשות השנייה.

האם ספציפית על הדבר הזה היא דנה בקריאה הראשונה?

כן.

אם כך, נכון להעביר לוועדה המשותפת.

הצעת החוק שעברה אתמול היא הצעת חוק ממשלתית, לכן לא דנו בזה, אבל היו דיונים פרילמינריים בנושא הזה שהתקיימו בוועדה עם נציגי הממשלה.

אני מציע אפוא להעביר את זה לוועדה המשותפת. האם יש דעות אחרות? לא. אם כך, מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הצעת החוק עברה לוועדה המשותפת.

הנושא הבא הוא הנושא שעניינו מחאת האימהות החד-הוריות. חברי הכנסת ענבל גבריאלי, עסאם מח'ול, דוד טל ורן כהן. נשמעה הצעה להעביר את הנושא לוועדת כספים, לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות או לוועדה לקידום מעמד האישה.

אני סבורה שהנושא צריך לעבור לוועדת הכספים, מהטעם המאוד ברור שמדובר בקיצוץ הקצבאות ומדובר ביישום תוכנית ההטבות. נראה לי שזה הכי טבעי והכי מובהק וברור שזה יעבור לוועדת הכספים.

האם יש דעות נוספות? לא. מי בעד להעביר את הצעת החוק לוועדת הכספים? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הנושא עבר פה אחד לוועדת הכספים.

העניין הבא הוא הצעת חבר הכנסת אייכלר, חסימת המגזר הציבורי בקליטת עובדים חרדים. נשמעה הצעה להעביר את הנושא לוועדת העבודה והרווחה והבריאות. השר שטרית הציע במהלך הדיון להעביר את הנושא לוועדת החינוך והתרבות. מה אתה מבקש?

אני חושב שיש פה עניין של חקיקה, כי צריך לוותר על תואר אקדמאי לתפקידים מנהליים או להכיר בהשכלה תורנית כתואר אקדמאי. לכן אני חושב שוועדת החוקה מתאימה.

קח בחשבון שיש שם תור גדול. האם יש הצעה נוספת? לא. מי בעד העברת הנושא לוועדת חוקה, חוק ומשפט? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הנושא יעבור לוועדת חוקה, חוק ומשפט.

הצעת חוק מאבטחים אזרחיים, של חבר הכנסת איתן כבל. נשמעה הצעה להעביר את הנושא לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה. נשמעה קריאה לוועדה אחרת. שם הוועדה אינו רשום בפרוטוקול. האם יש הצעה פרט לוועדת הפנים ואיכות הסביבה? לא.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

ההצעה תעבור לדיון בוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

הצעת חוק ביטוח לאומי (תיקון מס' 63), התשס"ג-2003, לקריאה שנייה ושלישית. הושמעה הצעה להעביר את הנושא לוועדת כספים או לוועדת העבודה והרווחה והבריאות.

מי בעד ועדת העבודה והרווחה? מי נגד?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

הנושא יעבור לוועדת העבודה והרווחה.

סגירת תיקים על-ידי משטרת מחוז תל-אביב, של חבר הכנסת אהוד יתום. היו הצעות להעביר את הנושא לוועדת הפנים ואיכות הסביבה או לוועדת החוקה, חוק ומשפט.

אני מציע להעביר לוועדת חוקה, חוק ומשפט, כי מדובר בסגירת תיקים.

סגירת תיקים זה לא בהכרח בשאלות משפטיות, יכול להיות שזה היה סגירת תיקים במסגרת מבצע "ביעור חמץ".

גם אז זה שייך לוועדת חוקה, כי זה עניין חוקתי האם זה בסדר או לא בסדר שסוגרים תיקים.

פיקוח על עבודת המשטרה בדרך-כלל נעשה בוועדת הפנים.

חבר הכנסת שרון, איפה אתה רוצה שינזפו בהם, בוועדת החוקה או בוועדת הפנים?

מה זה חשוב?

אני לא בטוח שאתה תופס את השור בקרניו, חבר הכנסת חן. לא בטוח שהפיקוח שם הוא פיקוח שעניינו חוקתי. יכול להיות שמפקד מחוז נכנס, ראה בתביעות שיש 10,000 תיקים בפיגור והחליט שכל תיק שהוא פחות משישה חודשי מאסר בעונש הקבוע בחוק ייסגר.

זה לא עניין לוועדת פנים.

בוודאי שכן, כי אז הוא יסביר שהוא קיבל החלטה כי אין לו כוח אדם, כי אין לו תקציבים.

מי בעד שהנושא יעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – 1
נגד – אין
נמנעים – 2

הנושא יעבור לוועדת הפנים ואיכות הסביבה.

ב-14.07.03 החליטה ועדת הכנסת כי ועדת הפנים ואיכות הסביבה תדון בהצעות לסדר-היום בנושא: "בטיחות במתקני גז ביתיים בעקבות קריסת הבניין בתל-אביב" – של חברי הכנסת חמי דורון, אלי בן-מנחם, יעקב ליצמן ויצחק וקנין. יושב-ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה ביקש לשנות את ההחלטה, מאחר ושוכנע, לאחר שיחה עם יושב-ראש ועדת הכלכלה, כי מן הראוי שנושא זה יידון בוועדת הכלכלה.

מי בעד שהנושא יידון בוועדת הכלכלה? מי נגד? מי נמנע?

ה צ ב ע ה
בעד – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין

תודה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:25