פרוטוקולים/ביקורת/7005



5
הוועדה לענייני ביקורת המדינה
4.8.03

פרוטוקולים/ביקורת/7005
ירושלים, כ' באב, תשס"ג
18 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 35
מישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה
יום שלישי, ז' באב התשס"ג (5 באוגוסט 2003), שעה: 11:00

עיריית קריית מלאכי – אי קיום חובה לפי חוק יסוד מבקר המדינה
בידי ראש העירייה
· עמ' 415 בדוחות מבקר המדינה על השלטון המקומי, איגודים
ומוסדות להשכלה גבוהה-2003-

חברי הוועדה: אמנון כהן – היו"ר
משה גפני

אליעזר גולדברג מבקר המדינה
שלומית לביא עוזר בכיר למבקר המדינה ודובר המשרד
שמואל גולן ממונה על הביקורת ברשויות המקומיות
תמר מנס סגן ממונה בכיר על אגף

ליאור קצב ראש העיר, קריית מלאכי
בוריס בורוכוב ממלא מקום ראש העיר, קריית מלאכי
שלמה אלחרר חבר הנהלת העיר, קריית מלאכי

דודו כהן ממונה מחוז דרום, משרד הפנים

ערן פולק רפרנט אג"ת, משרד האוצר

גדעון פרבר אגף לביקורת המדינה, משרד ראש הממשלה

ירדנה מלר-הורוביץ

דרורה רשף








עיריית קריית מלאכי – אי קיום חובה לפי חוק יסוד מבקר המדינה בידי ראש העירייה
עמ' 415 בדוחות מבקר המדינה על השלטון המקומי, איגודים ומוסדות להשכלה גבוהה-2003-

בוקר טוב, אני פותח את הישיבה בנושא עיריית מלאכי – אי קיום חובה לפי חוק יסוד: מבקר המדינה בידי ראש העירייה – עמ' 415 בדוחות מבקר המדינה על השלטון המקומי, איגודים ומוסדות להשכלה גבוהה-2003-.

אדוני ראש העירייה, אדוני המבקר, קראתי את הדוח וראיתי גם את כל הנושא של רשויות מקומיות ופשוט לא האמנתי למה שקראתי שם. יכול להיות דבר כזה, שמבקר מבקש מסמך כזה או אחר, פרוטוקול כזה או אחר וכל הגורמים במשרד המבקר פונים לראש עירייה ולממלא מקום מזכיר העירייה ונכונות טובה יש, אבל לא מגיע שום דבר? אני מציין, אדוני ראש העירייה, שאתה למעשה כמו ראש ממשלה בעיר וממך יורד הכל למטה, גם מבחינת סגנים, חברי מועצה, מבקר עירייה ולכן הדוגמה האישית פה היא אלמנט מאוד מאוד חשוב. הן העיר שלך והן אנחנו, המדינה, לא יכולים להרשות לעצמנו שעירייה מסוימת לא תתייחס לדוחות או בקשות של מבקר המדינה.

אני, כמובן, רוצה קודם כל שמשרד מבקר המדינה – או מבקר המדינה – יציגו את הדברים במספר משפטים. לאחר מכן כמובן, נדון.

ברשותך, אדוני היושב ראש, אני לא חושב שיש פה הרבה מה להציג. הייתה כאן תופעה, או יש כאן תופעה – הייתי אומר אפילו – בלתי נסבלת. תופעה בלתי נסבלת! אין לי שם אחר לכנות את התופעה הזאת. חוזרים וחוזרים ומבקשים וחוזרים ומבקשים וזה כמו אל הקיר. שום דבר, כלום. אבל כשנגדשה הסאה, לא הייתה ברירה אלא לכתוב את זה בדוח. אני לא חיפשתי לכתוב את הדוח הזה.

אולי רק כדי לסבר את האוזן לגבי מה שקרה כאן, יש לי פה רשימה של כל הפניות. ביולי 2002, עשינו סקר, ביקורת, בעירייה, בנושא של ספריות ציבוריות. העובד ביקש את הפרוטוקולים של העירייה, שלא הועברו לעיוננו.

של פגישות המועצה?

כן, כן. הפניות למזכיר העירייה נענו בלך ושוב.

בעקבות הביקורת שרציתם לעשות?

לא, לא.

זה שוטף.

עשינו ביקורת, סקר, בקשר לספריות ציבורית – זה לא משנה. אבל ביקשנו ממזכיר העירייה את הפרוטוקולים של העירייה. אז נענינו בלך ושוב. ההנחיה לאותו עובד הייתה לפנות ישירות לראש העירייה ולבקש ממנו את הפרוטוקולים. הובטח כי הפרוטוקולים יישלחו בהקדם – לא ראינו אותם. ביולי שוחחה מנהלת האגף שלנו, בשם טליה סיוון, עם ראש העירייה בטלפון. הבטיח לה לשלוח את הפרוטוקולים, לא נשלחו. ב-14 ביולי גברת טליה סיוון, מנהלת האגף, פנתה לראש העירייה בכתב. ביקשה את הפרוטוקולים מינואר 2001 ואילך. ואחר כך גם ביקשה להעביר לעיוננו את כל הפרוטוקולים הדרושים לצורכי הביקורת, מינואר 2000. וגם ביקשה, כמובן, שכל פרוטוקול חדש שיצא, יועבר אלינו.

אדוני המבקר, אולי לא היו דיונים של המועצה?

היו, היו דיונים. ב-22 באוגוסט 2002 הייתה תזכורת של מנכ"ל משרד מבקר המדינה. הוא ציין שמחובתו של ראש העירייה על פי חוק ועל פי כל מנהל תקין, כמובן, להעביר את הפרוטוקולים. 17 בספטמבר 2002, תזכורת נוספת של מנכ"ל משרד מבקר המדינה לראש העירייה. 5 בנובמבר 2002, שלחנו לראש העירייה את טיוטת הדוח ואנחנו אומרים: זה יתפרסם – שום דבר. ב-28 בנובמבר 2002 הועברה לראש העירייה תזכורת על כך שלא נענינו לפנייה מ-5 בנובמבר. 30 בדצמבר 2002 מנכ"ל משרד מבקר המדינה שלח תזכורת לראש העירייה. ציין כי ללא קבלת תשובתו נאלץ לפרסם את הדוח ללא תגובה.

אבל לא פרסמתם את הדוח.

זה, זה הדוח. אמרנו: אנחנו נפרסם את הדברים האלה ואנחנו מבקשים תגובה. אין תגובה. עוד תזכורת, 18 בפברואר 2003. זהו. כל המכתבים נשלחו בדואר רשום. אגב, יש התפתחות חדשה, שגם פרוטוקולים לאחר מכן לא התקבלו. עובדת של המשרד שלנו פנתה למזכיר העירייה וביקשה לצלם את הפרוטוקולים שלטענתו הוכנו, נמצאו פרוטוקולים לתקופה של פברואר 2002 עד פברואר 2003 בלבד. לטענת המזכיר הפרוטוקולים הקודמים נמצאים היכן שהוא ולא הודפסו. רצינו לראות את הפרוטוקולים, לעיין בפרוטוקולים – לא נמצאו. אני פשוט לא מבין את התופעה הזאת, אני חייב לומר. לא מבין. אני לא מבין את התופעה הזאת.

מישהו רוצה להוסיף מהמשרד? לא? ראש העירייה, או מישהו אחר?

לא, אני אגיב.

דבר אחד – אני מקבל באהבה את הביקורת. אני מקבל את זה בכאב, אבל אני מקבל את זה באהבה. יש לי אמון מלא במשרד מבקר המדינה, יש לי גם הערכה אישית מיוחדת לשופט גולדברג ואני מקבל באהבה את כל מה שנכתב עלי.

צריך להבין שאני, כראש עיר, מאציל סמכויות, והאצלתי את מלוא הסמכויות בעניין הזה למזכיר העירייה בפועל. נמצאת פה גם תמר שהייתה אתי כמה פעמים בפגישות בעירייה בעניינים שונים והיא יודעת שבכל פעם שהיא פנתה אלי מיהרתי לקבל אותם ולשבת אתם. כל המחלקות בעירייה משתפות פעולה עם משרד מבקר המדינה ולצערי הרב מזכיר העירייה בפועל, או ממלא מקום מזכיר העירייה הטעה אותי וגם שיקר. קיבלתי את הדוח של מבקר המדינה ביום ראשון שעבר, ב-27 בחודש – ונמצא פה שלמה אלחרר, חבר מועצת העיר, שהיה אתי. קראנו למזכיר העירייה בפועל ואני אמרתי לו: תגיד לי, העברת את כל הפרוטוקולים למשרד מבקר המדינה? הוא אמר: כן, העברתי להם את הכל. אמרתי לו: תגיד לי, השבת לכל הפניות שלהם? אמר: כן, השבתי לכל הפניות שלהם בכתב. – תגיד לי: אתה משתף אתם פעולה? – כן. משתף אתם פעולה לגמרי. ואז אני – אני לא אוהב לעשות את זה – הוצאתי את הדוח של מבקר המדינה ואמרתי: אדוני, אתה משקר לי. התחלתי להקריא לו את כל מה שמבקר המדינה כתב.

למה לא עשית את זה קודם, כשפנה מנכ"ל המשרד, לפני פרסום הדוח?

אדוני המבקר, אצלי בלשכה בדקו את זה. את כל הפניות שלכם בכתב קיבלתי, לא קיבלתי מעולם את הטיוטה של דוח מבקר המדינה.

למה? הדוח הזה. שלחנו.

אני אומר: הדוח הזה מעולם לא הגיע אלי. הפעם הראשונה, אדוני המבקר, הפעם הראשונה שאני נתקלתי בחומר הזה - - -

כולל את המכתבים של המנכ"ל?

גם לא. אני אומר: לא הייתה אלי שום פנייה.

זה לא חזר.

- - -

רגע, רבותיי, אני לא הפרעתי למבקר ואני מבקש שלא תפריעו לי. אני לא קיבלתי את הטיוטה לתגובה, לא הגיעה אלי. בלשכה שלי, בכל השבוע האחרון, בדקו את כל הנושא של דואר רשום נכנס – יש אצלנו מעקב מסודר מאד – לא קיבלתי את הטיוטה וגם לא קיבלתי שום פניה ממנכ"ל משרד מבקר המדינה. היו אלי פניות של טליה סיוון, אבל מעולם לא הייתה אלי פניה ממנכ"ל משרד מבקר המדינה ומעולם לא קיבלתי את הטיוטה הזאת לתגובה. גם את זה חשוב לציין.

אבל, זה לא משנה את העובדה שהעירייה כשלה בתפקידה ובחובתה. אני, כראש עירייה, נושא באחריות לכל מה שנעשה אצלי בעירייה, אני מקבל עליי את האחריות לכל מה שנעשה, אני מקבל עליי את הביקורת באהבה. אגב, עוד באותו יום ראשון, אחרי הדיון בעל-פה, הוצאתי למזכיר העירייה בפועל מכתב נזיפה, גם שלחתי העתק ממנו למבקר המדינה – והוא קיבל אותו – ובו הערתי למזכיר העירייה גם על אי-אמירת האמת שלו וגם על אי-דיווחי אמת. נרשמה לו גם הערה בתיק האישי ואני אומר לכם, שיש גם תביעה כרגע בקרב חברי מועצת העיר לפטר את מזכיר העירייה בגלל הטיפול הכושל שלו בכל העניין והעניין שלו יובא לדיון בפני חברי מועצת העיר.

אני רוצה, ברשותכם, רק להעיר עוד נקודה אחת. אולי זו נחמה פורתא, אבל אני בהחלט שמח שלא נעשו, לא נתגלו ולא נמצאו בעיריית קריית מלאכי שום מקרים שגובלים בשחיתות או במעשים פליליים, בניגוד למקומות אחרים, בניגוד למה שפורסם בדוח מבקר המדינה. זו הערה על עניין – הגדירו אותו טכני. אני לא יודע אם הוא עניין טכני או עניין מהותי, אבל אני לא רואה בזה מעשה שגובל בפלילים ושוב – אני נושא באחריות. כל הפרוטוקולים, אגב, ערוכים, מוכנים ומסודרים והוריתי למזכיר להעביר אותם, שוב, למבקר המדינה.

שוב, אני מקבל עליי את הביקורת באהבה ואני מתחייב שלהבא מקרים כאלה לא יישנו בעיריית קריית מלאכי. אני חושב שתמר, שיושבת כאן, יכולה להעיד על שיתוף הפעולה שהיא מקבלת מאתנו בשנה האחרונה בעניינים אחרים שהמבקר כרגע בודק.

המבקר רוצה להגיב?

מה אני יכול לומר? אומר ראש העירייה שאת כל המכתבים למעשה, אפשר לומר שאת כל המכתבים, ששלח מנכ"ל משרד מבקר המדינה אליו, הוא לא קיבל. וזה מה שהוא אומר. נשלחה טיוטת הדוח - - -

לא קיבלתי.

אדוני אומר: לא קיבל. אחר כך יש תזכורת של המנכ"ל מ-22 באוגוסט, אדוני לא קיבל. תזכורת מ-17 בספטמבר 2002 – אני לא יודע. מה אני יכול לומר? אני לא יכול להתווכח אתך.

אז אני אגיד לך. כל הפניות של טליה סיוון הגיעו אלינו, אני מאשר את זה, שתי פניות שצוינו בדוח, של מנכ"ל המשרד, לא הגיעו אלי והטיוטה של הדוח גם לא הגיעה אלי. אבל זה לא משנה את העובדה שאני מקבל את הביקורת ואני נושא במלוא האחריות לביקורת הזאת וזה לא בסדר ואני גם מקבל על עצמי לתקן את זה. אני גם הערתי למזכיר העירייה בפועל.

אדוני המבקר, אדוני ראש העירייה. אני חושב שאם אדוני ראש העירייה לא קיבל את המכתבים או את הטיוטה, הייתה אולי איזושהי יד מכוונת במערכת שלך, שדאגה שלא תקבל. לכן, אני חושב, בדק בית חייב להיעשות. ואני חושב – וזאת תהיה בקשה של הוועדה – שאתה תפטר לאלתר את המזכיר. תשעה אותו, קודם כל, מתפקידו, אחר כך תמצה אתו את הדין בדרכים המקובלות. אני לא יודע כמה זמן הוא עובד, מה הסטטוס שלו, מה ההסכמים אתו, אבל זה לא יכול להיות. או שהוא הטעה את אדוני ראש העיר, או שהוא ניסה, בכוונה – או אולי היה לו מה להסתיר בפרוטוקולים של הדיונים של הרשות המקומית. יכול להיות שהיה משהו שהוא רצה להסתיר. אני לא יודע. אם זה לא הגיע אז יש משהו להסתיר. אני לא רוצה לחשוד בכשרים, אבל אם ניסו כל פעם לדאוג לכך שמכתב רשום, שיש לגביו רישום, לא יגיע לראש העירייה, זה משהו שאומר שיש יד מכוונת לרעה ורצו, אולי, להכשיל את אדוני ראש העירייה.

לכן אנחנו רוצים שאדוני ראש העירייה ימלא את תפקידו הציבורי כראוי, על הצד הטוב ביותר ויהווה דוגמה אישית לכל הממלכה שם, במקום, כי ראש הפירמידה זה כמו ראש ממשלה שם. לכן, כולם צריכים לראות. כמובן, הדברים הללו יתפרסמו גם בתקשורת. זה לא עושה טוב, לא לעיר ולא לראש העיר. גם לא לחברי הנהלת העיר.

לפי הרישומים שלי, בנוסף למכתב שאליו צורפה הטיוטה של הדוח, מלבד המכתב הזה, נשלחו על ידי מנכ"ל משרדנו ארבעה מכתבים. ארבע פניות. אני אומר לך, אני לא יכול להתווכח אתך. אתה אומר: "לא קיבלתי", אז "לא קיבלתי". אני רק אומר: משהו פה איננו כשורה.

ואם היית מקבל תקציב של חמישה מיליון שקל או התחייבות משר האוצר או ממשרד האוצר, ואתה אומר: "לא קיבלתי"? יש לך כסף לפרוייקטים מסוימים ואתה אומר לא קיבלתי, לא מתבצע שום דבר בפועל, אז איך מתנהלת העיר?

אני אסביר לכם. זה עניין טכני, אבל רק כדי שתבינו: דואר רשום – יש לנו עובד עירייה שתפקידו ללכת לדואר ולהביא את כל המכתבים. מגיעים עשרות ומאות מכתבים מידי יום לבניין העירייה. הוא מחלק את זה בין כולם והוא גם חותם על קבלת דואר רשום. אצלי בלשכה יש מעקב עם המדבקות וגם מעקב רישום ידני לגבי כל הדואר הרשום שנכנס אלי ללשכה. אני מבהיר שוב: טיוטת הדוח לא הגיעה אלי. אילו הייתה מגיעה טיוטה של הדוח, הייתי ממהר להגיב. לא הייתי מרשה לעצמי להתבזות ככה ומאז יום רביעי שעבר להגיב לגלי צה"ל ולעיתונים. אשתי ילדה ביום חמישי ומחדר לידה הוציאו אותי, גלי צה"ל, כדי להגיב על העניין - - -

מזל טוב.

תודה רבה. ואמרתי גם שם, שאני נושא בכלל האחריות ואני מקבל עליי את הביקורת באהבה ויש לי אמון מלא והערכה והרבה כבוד למוסד משרד מבקר המדינה ולמבקר המדינה באופן אישי.

פרוטוקולים מתי יקבלו?

פרוטוקולים – היום. אפשר היום ואנחנו נשלח שליח מיוחד שיעביר את הפרוטוקולים. אגב, שתבינו, אני במצב רגיש, כי יש את מזכיר העירייה בפועל, שהוא עובד וותיק בעירייה, אבא לשמונה ילדים, שמדווח לי – ונמצא פה עד נוסף, היה בדיון, קיימנו בירור, הוא מדווח – העברתי את כל הפרוטוקולים. שלחתי לו את כל המכתבים. כך הוא דיווח לנו.

אולי כמו שלא הגיעה הטיוטה אליך, לא הגיעו הדוחות אל מבקר המדינה?

תראה, אחר כך הוא בא ואמר: שלחתי רק חלק, חלק כן וחלק לא והאמת התגלתה, ברגע שאני חשפתי לו את הדוח והקראתי לו. מה שכרגע עשה לי כאן המבקר, אני עשיתי לאותו מזכיר עירייה בפועל.

האם התקבל עד היום איזשהו פרוטוקול, בינתיים, אולי מיום הפרסום, משהו?

שום דבר.

התקבל מכתב הנזיפה שהוצאת למזכיר העירייה בפועל, ששלחתי ממנו העתק למבקר, ביום ראשון שעבר. עוד לפני פרסום הדוח.

קיבלתם את המכתב, לפחות?

את המכתב קיבלנו. לפני פרסום הדוח.

כן, ב-27 בחודש. איך שקראתי את זה, מיד שלחתי את המכתב הזה וזה אחרי דיון אתו בעל-פה.

הרב גפני רוצה להגיד איזשהו משפט או שניים? ראש העיר המכובד הגיע מקריית מלאכי.

קודם כל, מזל טוב.

תודה רבה.

זה דבר שכמעט ולא נתקלים בו. נתקלים בביקורת - - -

זה בדיוק מה שאמרתי, שלא נתקלתי בדבר כזה אף פעם.

מבקר המדינה יש לו ביקורות על הרשויות המקומיות, וזה נכון, אבל זה מקרה שאני באמת לא יודע איך להתייחס אליו. הרי מופיע פה בדוח שמנהלת אגף ממשרד מבקר המדינה פנתה ביולי 2002 אליך, זאת אומרת, לראש העיר.

נכון.

ביולי 2002 היא פנתה וראש העיר הבטיח למנהלת האגף שהפרוטוקולים יועברו אליה בתוך ימים מספר. זאת אומרת, מיולי 2002 עברה כבר שנה.

הרב גפני, נכון. משום שבאותו רגע הנחיתי את מזכיר העירייה – אגב, גם תמר, שמגיעה אלי לפגישות ולעבודת ביקורת שוטפת בעירייה, יכולה להעיד: אני יכול לקרוא למהנדס העיר, לקרוא למזכיר העירייה ולגזבר העירייה ולהנחות אותם: תנו את כל הפרוטוקולים ואת כל המסמכים. מזכיר העירייה מדווח לי: עשיתי ככה, העברתי להם את הכל. אני יודע שהוא לא העביר, בדיעבד הסתבר לי שהוא שיקר והטעה אותי.

מה אתה מתכוון לעשות אתו?

אז אמרתי: הוצאתי לו מכתב נזיפה כבר ביום ראשון שעבר, עם הערה לתיק האישי ויתקיים דיון בקרב חברי מועצת העיר בנוגע להמשך תפקידו. יכול להיות מאד שאני אשעה אותו מהתפקיד.

יש לך איזשהו הסבר, למה הוא עושה את זה?

רוצה להכשיל את כבודו, אולי?

מדובר בעובד וותיק בעירייה שעובד כבר למעלה מעשר שנים, חמש-עשרה שנה עובד בעירייה.

תרשה לי, אני חושב שדבר ראשון צריך לבדוק היכן המכתבים. המכתבים נשלחו, המכתבים הגיעו. אלה שתי נקודות שאי אפשר לחלוק עליהן: הם נשלחו והם הגיעו. עכשיו, אני חושב, יש לכם פנקס של דואר נכנס? יש לכם?

כן.

בדקת את זה? ביקשת לבדוק?

ביקשתי לבדוק. כל השבוע האחרון בדקו את זה.

אז מה קורה?

מנהלת הלשכה שלי בדקה. הטיוטה לא מופיעה - - -

בספר המכתבים זה לא מופיע?

לא מופיע.

בספר המכתבים של הלשכה.

של הלשכה.

אבל אולי השליח שהביא את זה שם את זה באיזשהו מקום בארכיב, אני לא יודעת איפה.

השליח שמביא, מביא את כל הדואר של העירייה אלי, ללשכת ראש העיר. הטיוטה של הדוח לא הגיעה אלי, ושתי פניות של מנכ"ל משרד מבקר המדינה, שהופיעו בדוח, לא רשומות כדואר נכנס אלי.

אף אחד הרי לא שרף את המכתבים האלה. הם צריכים להימצא באיזה מקום.

אני מסכים אתך.

לא יכול להיות. מה, מישהו שרף אותם? אני מבקש, אדוני ראש העירייה, אני מבקש, אחרי שתסתיים הבדיקה אצלך, לדעת את תוצאות הבדיקה.

מאה אחוז.

אני מבקש לדעת מה תוצאות הבדיקה הזאת.

בסדר גמור.

כדאי שגם אנחנו נדע, חברי הוועדה.

תוך יום, יומיים-שלושה, אפשר לברר מה קרה למכתבים האלה.

כמה זמן אתה יודע על הבעיה הזאת?

מיום ראשון שעבר קיבלתי את 15 הספרים של דוח מבקר המדינה ומיד עיינתי בפרק שמתייחס אלינו, בשלושת העמודים, ואני מודה שחשכו עיני ונדהמתי מעצמת הביקורת. אני גם מרגיש שקיבלתי ביקורת על לא עוול בכפי, לא על דברים שאני עשיתי, אלא על מחדל של עובד, אבל שוב – אני כראש העירייה נושא באחריות לכל מה שקורה אצלי בבניין העירייה.

אני רק מייעץ לך שאת הבדיקה הזאת אל תטיל על המזכיר.

ודאי שלא.

אגב, הדוח הוא לא חמור. הדוח של המבקר - - -

נכון.

מבחינתי זה חמור שלא מתייחסים. זה חמור ביותר.

נכון, זהו בדיוק.

לפעמים מגיעים לשחיתויות, למעשים פליליים, אין את זה. ברוך השם.

כי יש לפעמים מצבים, אתה יודע, היה לנו דיון על ראש הממשלה.

היה דיון?

היה לנו דיון, אדוני היושב ראש, על הנושא הזה.

על מנהל מקרקעי ישראל?

כן.

פרסמו כבר את הממצאים.

כן. אגב, אני רוצה לשאול שאלה לגבי העניין הזה, שלא נוגעת בעניין של קריית מלאכי. יש דיון על ראש הממשלה, למשל. ויש ביקורת. אז לא משיבים למבקר המדינה אלא רק כאן בוועדה. בסדר.

אבל משנים גרסאות.

כן, כן, אבל אני מבין את זה. הבן אדם, יש עליו ביקורת קשה, אז הוא לא מתייחס, הוא מתייחס רק אחר כך. אבל במקרה שלך זה פשוט משונה. מפני שהביקורת היא לא ביקורת על ראש עיר שעשה דברים בניגוד למנהל התקין. מדובר על פניות להעביר פרוטוקול ומסמכים, שגלויים בעצם לעין כל. המסמכים לא הועברו במשך תקופה כל-כך ארוכה. אני, במקומך, לא הייתי מחכה לשום דבר, הייתי עושה את זה היום ובודק. לך תדע מה עוד לא בוצע.

לא הבנתי מה אתה אומר, שזה שמשיבים לוועדה ולא משיבים למבקר, את זה אני מבין. אני לא מבין את זה.

תראה, אני אסביר, אדוני המבקר.

לא צריך להסביר.

המבקר צודק. יכול להשתמע מדבריי מה שלא התכוונתי. אני אומר: יש לפעמים ביקורת על בן אדם, אז הוא חייב להשיב לביקורת והוא חייב להשיב את כל האמת. אבל אם אנחנו נכנסים לראש של אותו בן אדם, אז אפשר להבין אותו – מה שאנחנו, כמובן, לא מקבלים – שהוא משנה גרסאות והוא לא משיב, משום שיש עליו ביקורת. לא שאני מבין את זה, אני חושב שצריך להשיב ולהשיב אמת, ומיד.

רק כדי להעמיד דברים על דיוקם.

כן. אגב, אדוני היושב ראש, אני בכל אופן רוצה לשאול שאלה שלא קשורה לקריית מלאכי. אתמול התפרסם בתקשורת שהיועץ המשפטי לממשלה השיב או מסר או הודיע לך, אדוני היושב ראש, זאת אומרת, לוועדה - - -

כתוב בעיתון.

כן. על הנושא הזה של ראש הממשלה. אני יכול לדעת אולי מה נאמר?

זה כתוב בעיתון, עדיין.

מה זאת אומרת? זה כתוב בעיתון ואתה לא קיבלת?

כתוב בעיתון שהוא שלח ליושב ראש הוועדה לביקורת המדינה תשובה – בגלל שאני כתבתי לו שיפרסם את נימוקיו על כך שהוא לא מעמיד את הנושא לדיון. בעיתון כתוב שהוא שלח. מנהלת הוועדה, קיבלנו?

לא.

מבקר המדינה כן קיבל, כי מבקר המדינה מכותב. אני כתבתי לו מכתב והיום ראיתי ב"הארץ" שהוא העביר תשובה.

אני שמעתי את זה אתמול בחדשות, אז שאלתי את מנהלת הוועדה אם יש איזושהי ישיבה שאני לא יודע עליה.

אנחנו לא נקיים ישיבה שאתה לא תדע עליה. לא יכול להיות. לא יעלה על הדעת. אנחנו נעקוב אחרי זה.

שלום ידידי, נציג משרד הפנים. הוא לא שמע את הדיון, מה אני אבקש ממנו עכשיו? למה אתה מאחר, ידידי הנכבד?

אמרו לי 11:30.

לא, לא. 11:00.

טוב, אני מקבל את ההודעות דרך המשרד הראשי וגם באתי מהדרום, אז איחרתי קצת.

טוב, אנחנו רצינו להטיל על ראש העירייה איזושהי סנקציה על כך שהוא לא התייחס לדוח של המבקר, אבל השתכנענו שזה היה בתום לב והוא יבדוק את הנסיבות, ואני מקווה שימצא דרך איך לא יחבלו לו בעבודתו החשובה. גם כך, העיר קריית מלאכי היא מוקד אבטלה – קיבלתי מכתבים לסיוע - ואנחנו מקווים לעזור, דרך ראש הממשלה, דרך כל מי שאפשר יהיה להיעזר בו ויחד עם זאת אדוני ייעשה את כל המאמצים.

קודם כל, צריך לבדוק את הדואר ואנחנו רוצים כוועדה לדעת מה נפל פה בדרך, כי אם אתם לא קיבלתם, ייתכן מאד שעוד רשויות מקומיות לא מקבלות. ייתכן שגם אם תקבל מחר, כמו שאמרתי, עשרה מיליון שקל למיגור האבטלה, לא תקבל את הכסף ולא תדע מה לעשות אתו. לכן, אולי רוצים לחבל בעבודתו של ראש העירייה. זו תקופה לא קלה, עוד כמה חודשים יש לנו גם בחירות ואנחנו לא רוצים שיחבלו. כבודו ידאג לבדוק את זה לפי חומרת העניין וישלח אלינו אם מצא או לא מצא את הדברים.

דבר שני אנחנו רוצים לדעת מאדוני המבקר אם תוך שבוע, עשרה ימים, קיבלתם את הפרוטוקולים של ישיבות המועצה לפי סדר רץ מאותו תאריך שהייתם צריכים לקבל, הייתי רוצה שתיידעו אותנו כדי שנדע ואם לא - נערוך עוד דיון כאן בעוד שבועיים-שלושה לגבי הנושא. אני מקווה שלא נצטרך לעשות זאת.

לאור דבריו של ראש העירייה שתוך שבוע כל הפרוטוקולים – כל הפרוטוקולים - - -

לא על ידי המזכיר.

לא חלק ולא עם תירוצים כאלה ואחרים, כל הפרוטוקולים מצויים אצלנו במשרד, בלי שום סייגים. שום סייגים.

מקבל את זה.

אדוני ממלא מקום ראש העיר, אתה רוצה להגיד איזשהו משפט? באת כל הדרך מקריית מלאכי. אתה מחזק את ידו של ראש העירייה ואתה תמצא, אגב, יחד אתו, את הנאשמים שם ותטפל בדברים. יישר כוח לכם.

תודה רבה.

11:40.