כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כלכלה/7010



2
ועדת הכלכלה
13.8.2003

פרוטוקולים/כלכלה/7010
ירושלים, כ' באב, תשס"ג
18 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון



פרוטוקול מס' 62
מישיבת ועדת הכלכלה
יום רביעי, ט"ו באב התשס"ג (13 באוגוסט 2003), שעה 09:00

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
דוד טל

המשרד לאיכות הסביבה:
רחל אדם - לשכה משפטית
אפרת אפק - יועצת השרה
ברוך ובר - ראש אגף שפכים ודלקים
ליהי וינרוב
אתי נתן
ליאור שמואלי - יועץ השרה

שלום גולדברגר - מ' מח' לבריאות הסביבה, משרד הבריאות
זאב ברל - סגן מנהל הכימיה ואיכות הסביבה, תמ"ת
דב באסל - מהנדס איכות הסביבה, התאחדות התעשיינים
נירה לאמעי - נציבות הדורות באים

אתי בנדלר

לאה ורון

חנה כהן



תקנות המים (מניעת זיהום מים)(ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס"ג-2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. על סדר היום תקנות המים (מניעת זיהום מים)(ערכי הגבה של שפכי תעשיה), התשס"ג-2003.

בתקנות אלה מדובר בפרמטר מאוד בסיסי לבקרת שפכי תעשיה. זה קיים היום בחוקי עזר עירוניים, אבל יש עם זה שתי בעיות: א. הוא מחמיר מדי. ב. העובר על חוקי העזר העירוניים נענש בקנס של כ-50 שקלים ליום, סכום מגוחך מאוד. עשינו פה פעולה משולבת יחד עם התעשיינים, שבראש ובראשונה נותנת כספים למחקר בתחום הזה, ואלה תוצאות המחקר. על בסיס המחקר הזה קוימה ועדת תקינה שבה שותפים נציגי סקטורים רבים. הגענו לנוסח תקנות מוסכם על כולם, כלומר זה דבר שבושל בהסכמה עם הרבה מאוד גורמים.

בבסיס התקנות אנחנו מציעים הרחבה, כלומר הגמשה, הקלה לתעשיה בהשוואה לנורמה הקודמת. בדקנו מה קורה בעולם ונמצא שיש מקום להגמשה. מצד שני העלינו את זה לנורמה של חוק המים כך שמי שלמרות ההגמשה עובר על החוק, הוא מקבל את כל הסנקציות שגלומות בחוק המים, כלומר כתב אישום פלילי, קנס גבוה מאוד וכו'. כלומר, בתקנות אלה יש גם מקל וגם גזר.

מה עמדת התעשיינים?

אנחנו תומכים בתקנות האלה. אנחנו חושבים שזו דוגמה מצוינת לשיתוף פעולה ולתהליך נכון של גיבוש תקנות בתחומים סביבתיים. כמו שמר ובר אמר, לניסוח התקנות האלה קדמה עבודה מקצועית ושיתוף פעולה בין גורמים. אני חושב שזה תואם את המדיניות שלנו של תמיכה בתקינה וחקיקה בנושאי איכות סביבה.

יש עוד מישהו שרוצה להתייחס לתקנות?

גם משרד הבריאות תומך בתקנות הללו.

מאחר שיש הסכמה, אנחנו נעבור לקריאת התקנות.

"בתוקף סמכויותי לפי סעיף 20ד(א)(2) לחוק המים, התשי"ט-1959 (להלן – החוק) וסעיף 10א לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח-1968 (להלן – חוק רישוי עסקים), ולאחר התייעצות עם שר הבריאות ועם מועצת המים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת לפי סעיף 48(א) לחוק יסוד: הממשלה וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:


"מטרות" 1. מטרתן של תקנות אלה להבטיח איכות נאותה של הסביבה ומניעת זיהום מקורות מים, כתוצאה מהשפעות מאכלות (קורוזיביות) של שפכי תעשיה, וזאת על ידי קביעת ערכי הגבה שלהם.

"הגדרות" 2. בתקנות אלה –
"מאגר" – בריכה או מקווה מים שבו נאספים שפכים לצורך אגירתם;

"מערכת ביוב" – מערכת המשמשת לאיסוף השפכים והובלתם;

(1) בעל רשיון העסק של מפעל;
(2) אדם שבבעלותו, באחזקתו, בהשגחתו או בפיקוחו פועל מפעל;

"מפעל" – מקום שבו מעבדים או מייצרים מוצרים או נותנים שירותים, באופן הגורם להזרמת שפכים;

"מקור מים" – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק, למעט נחלים;

מה ההגדרה ל"מקור מים"?

זה למעשה הכל – זה כל מקווה מים, בין עילי ובין אם תת-קרקעי ובין אם זורם. למעשה כל דבר שזורם, לרבות צנרת ביוב. הביוב בישראל הוא מקור מים. זה הייחוד של החקיקה הישראלית בהשוואה לחקיקה בינלאומית, שכן אנחנו משיבים את השפכים בחזרה להשקיה חקלאית.

למה בעצם נחלים לא כלולים בהגדרה הזאת?

כי לגבי נחלים ישנה הוראה מיוחדת עם דיסיפלינה לגמרי שונה מבחינה ביצועית. לגבי שפכים אנחנו יודעים שיש עירוב של כל השפכים וטיפולם במכון מרכזי. שפכים יכולים לסתור אחד את השני. נחל הוא דבר הרבה יותר רגיש ואין לו יכולת סתירה של דברים שהם חורגים. לכן השארנו את הנושא של נחלים להוראות ספציפיות. יש מעט מאוד הזרמה ישירה לנחלים.

"נותן אישור" – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיך כנותן אישור לפי סעיף 6 לחוק רישוי עסקים;

"ערך הגבה" – מדד לריכוז יוני המימן בתמיסה (pH);

"שפכים" – פסולת נוזלית המוזרמת ממפעל למערכת ביוב או למאגר, למעט שפכים שמקורם בשירותים סניטריים או במטבח של המפעל".


"איסורים" 3. לא יזרים מפעיל שפכים –
(1) שערך הגבה שלהם נמוך מ-6.0 או עולה 10.0 – למערכת הביוב;

אני רוצה להדגיש בנקודה זו שהנורמה הקודמת קבעה 9.0 וצריך לזכור שההבדל בין 9 ל-10 הוא פי עשרה ולכן יש פה הקלה מהותית.

(2) שערך ההגבה שלהם נמוך מ-6.0 או עולה על 9.0 – למאגר.

זו הנורמה הכללית ואליה אנחנו מוסיפים סייגים שנועדו להוסיף עוד הקלות.

כמה מפעלים תעשייתיים לא נוגעים בנורמה הזאת בהתאם לידוע לכם היום? כלומר, כמה מפעלים תעשייתיים יצטרכו להתאים את עצמם לתקנות האלה?

לכאורה כבר כולם התאימו את עצמם, כי יש כללים של חוק עזר עירוני. הבעיה שלנו היא שיש מפעלים שמידי פעם חורגים מזה והם יכולים לגרום נזק אדיר לתשתית העירונית.

מה זאת אומרת מידי פעם חורגים?

יש מערכת בקרה בכל הארץ ופעם פעמיים בשנה אנחנו מגיעים למפעל ובודקים אותו באופן פתאומי או שהולכים לצנרת העירונית ובודקים מה כל הביוב שזורם בה.

מי מתכוון לבדוק את זה?

גם הרשויות המקומיות וגם אנשי המשרד לאיכות הסביבה בודקים באופן שוטף.

בכל הארץ?

בכל הארץ.

כמה אנשים יש לכם לשם כך?

אנחנו משתמשים בעיקר בפקחים של הרשויות המקומיות ובאנשי "המשטרה הירוקה" שלנו וכן על פי דיווחים ממכוני טיהור לשפכים שיש להם בעיות והם בעצם בודקים מאיפה זה מגיע. המשמעות של מי שלא עומד בחוק זה שהוא הורס את הצנרת העירונית. יש לנו מקרים שצנרת עירונית פשוט נגמרת לחלוטין, בין השאר בגלל שמפעל תעשייתי הזרים שפכים שאסורים. בפתח תקוה לפני הרבה שנים הצנרת נגמרה לחלוטין בגלל הזרמה של מפעל "אסיה". צריך לזכור שמדובר בהזרמת חומצה לביוב.

"סייגים" 4. על אף האמור בתקנה 3, רשאי מפעיל להזרים למערכת ביוב או ישירות למאגר-

(1) שפכים שערך ההגבה שלהם נמוך מ-6.0 אך לא נמוך מ-5.0, בהתקיים אלה:
(1) הצנרת בנקודת החיבור של המפעל למערכת הביוב או למאגר עשוי חומרים העמידים לערך הגבה בתחום שבין 5.0 ל-6.0, כגון: צנרת מחומרים פלסטיים או צנרת שאינה עשויה תרכובות בטון;

פה זה מענה לשינוי טכנולוגי בישראל, שלאט לאט אנחנו מחליפים לצנרת פלסטיק שיש לה יכולת עמידה יותר גדולה לחומצה מאשר הצנרת הקודמת שהיתה מקובלת בישראל.

יש לה יכולת עמידה יותר גבוהה מאשר לבטון?

כן.

אין בכלל תהליך של איכול?

בצנרת פלסטיק אין תהליך כזה. הגבלנו את זה ל-5 מסיבות אחרות, כי פחדנו שמתחת ל-5 יכולות להיות ריאקציות במפעלים שפולטים חומרים מסוכנים, כמו לדוגמה ציאנידים. קבענו ערך סף של 5, אם כי יש מקומות בעולם שאומרים שאם אזור התעשייה הוא אך ורק אזור תעשיה, אפשר גם פחות מ-5. מטעמים של זהירות החלטנו לבלום את זה, כי ייתכן שבנוהלי האחזקה בישראל אנחנו פחות בטוחים. הגבלנו את זה בעצם למה שמקובל ברוב העולם, אם כי יש חריגות גם מעבר לזה.

(2) ערך ההגבה של תמהיל השפכים המוזרמים מהמפעל והשפכים הזורמים בצנרת הביוב העירונית או במי המאגר, לפי העניין, אינו נמוך מ-6.0, בסמוך למקום יציאתם מהמפעל;

הכוונה כאן היתה שאם מפעל מזרים ב-5 ואנחנו יודעים שהוא נפגש עם שפכים אחרים, אזי אנחנו מצפים שאחרי המהילה זה יגיע ל-6, כי מייד לאחר הצנרת פלסטיק יש צנרת בטון.


(2) שפכים שערך ההגבה שלהם עולה על 10.0 בהזרמה למערכת הביוב או עולה על 9.0 בהזרמה למאגר, בהתקיים אלה:

(1) בהזרמה למערכת ביוב –

(1) ערך ההגבה של השפכים בנקודת החיבור של המפעל למערכת הביוב אינו עולה על 10.5; גם כאן מדובר בהקלה.
(2) ערך ההגבה של תמהיל השפכים המוזרמים מהמפעל והשפכים הזורמים בצנרת הביוב אינו עולה על 10.0 בסמוך למקום יציאתם מהמפעל;
(3) כמות השפכים המוזרמת לביוב העירוני קטנה מ-10 מטרים מעוקבים ליממה; כאן נתנו פטור למפעלים קטנים מאוד.

(2) בהזרמה למאגר –

(1) הוכח להנחת דעתו של נותן האישור כי לא יהיה בכך כדי לגרום לנזקים סביבתיים ולסתימות במערכות השקיה שמי המאגר מוזרמים אליהן; זו תוספת של משרד החקלאות.
(2) כמות השפכים המוזרמת מהמפעל אינה עולה על 25 אחוזים מסך כמות מי המאגר בממוצע שנתי, אלא אם כן אישר נותן האישור הזרמת כמות גדולה יותר לאחר שהוכח להנחת דעתו האמור בנסמן (1).

לגבי הקביעה שזה "בסמוך למקום יציאתם מהמפעל" - הבנתי שבמקום היציאה אתם רוצים מערכת של פלסטיק או פי.וי.סי. ואז שכשזה עובר למערכת הביוב התמהיל הוא יותר גדול. מה קורה באזורי תעשיה מיוחדים, כמו למשל בחיפה, שם יש ריכוז גדול של כימיקלים? כלומר, זה יכול להיות בדיוק הפוך, לא שהתמהיל יהיה כזה גבוה שהדילול יהיה יותר נמוך, אלא זה יכול להתעצם הרבה יותר.

מה שקורה, במיוחד במים הישראלים, יש להם קשיות גבוהה מאוד ביחס למה שמקובל בעולם. לכן, כשמזרימים שפכים עם ערך מסוים נמוך בישראל, כשהם נפגשים עם שפכים ממקור אחר, יכולת הסתירה הפנימית בישראל היא מאוד גדולה. לכן אנחנו חושבים שברוב המקרים המצב הזה יתקיים ועל מנת לפתור את הבעיה שעלית עליה יש את הסייג של סעיף 5. שם יש מענה מיוחד למצבים שהם אינם הרוב.

"סייג" 5. אין בהוראות תקנות אלה כדי לגרוע מסמכותו של נותן אישור לקבוע בתנאים ברשיון עסק לפי חוק רישוי עסקים, ערכי הגבה מחמירים לעניין שפכים המוזרמים ממפעל, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם מניעת זיהום מקורות מים.

זה בעצם אומר שאם נגיע לקונטקסט מאוד מיוחד, כמו שקיים למשל באזור הקישון, ונראה שהתנאי הזה של הסתירה הפנימית לא מתקיים – ואנחנו בודקים שם כמעט כל יום – יש לנו סמכות על פי הסעיף הזה להחמיר.

אבל מצד שני זה לא משאיר שיקול דעת רחב מדי? כלומר, אין כאן שום סייגים להפעלת שיקול הדעת.

בעצם אפשר היה להשאיר את הסייג הזה ולוותר על כל התקנות האחרות.

אני רוצה לומר מה השיקולים שהנחו אותנו בדבר הזה – לקחנו על עצמנו, על סמך מחקר, את החופש מאוד להקל. יש חשש מסוים שאנחנו מציעים פה נורמה יותר רחבה ואולי המציאות תוביל אותנו למקומות שהמחקר לא דן בהם. מדובר במחקר תיאורטי. לכן מצאנו לנכון שייתכן ויהיו מקומות בישראל שנצטרך להחזיר את הדברים לנורמה הקודמת.

איך זה ביחס למה שקורה בעולם?

העולם מגלה טווח לא ברור ומאוד רחב – יש כאלה שמחמירים כלפי מעלה ויש כאלה שמחמירים כלפי מטה.

הוזכר פה הקישון. יש מקומות בעולם שיש דוגמה דומה לו?

יש מקומות בעולם שהם דומים לקישון ושם מאפשרים אפילו ערכים הרבה יותר נמוכים. על דעת החוששים בזרועות הממשלה השונים אמרו שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו בישראל דבר כזה, בגלל נוהלי האחזקה שלנו היום, להקל כל כך הרבה.

אתה מדבר על מדינות מערביות ולא על מזרח אירופיות.

רק מקום אחד בארצות הברית מאפשר הקלה כזאת גדולה. זה אומר שזו מערכת שפכים שתוכננה אך ורק לתעשיה, בטיפול אך ורק של התעשיה עם פיקוח גדול של התעשיה על מה שקורה. מדובר בצנרת שתוכננה מראש להוביל שפכים בערכים מאוד קיצוניים. זה מצב כל כך אזוטרי בתנאים הישראליים – יש לנו את רמת חובב מצד אחד, שמטופלת בנפרד, ויש לנו את מפעלי הקישון, שגם הם מטופלים בנפרד. אין לנו מצבים דומים במקומות אחרים.

הייתי בקישון וראיתי את איך סירות הדייגים שם נאכלות. הן מתפוררות.

נכון. לכן פה לא הרשינו לעצמנו לתת דרור, כפי שמדינה מסוימת בארצות הברית הרשתה לעצמה.

אני מציע להוסיף בסעיף הזה שתי מילים בלבד: במקרים מיוחדים. כלומר, להגביל את זה לאותם מקרים מיוחדים שבמידה והממונה שוכנע לתת אישור, אפשר יהיה להפעיל את הסייג הזה.

מה עמדת המשרד בעניין הזה?

התקנות האלה באות להקל לעומת המצב הקיים.

אבל תתמודדי עם הטענה שהתקנה הזאת בעצם מאפשרת לפעול בניגוד לכל התקנות. זאת אומרת, לא תוקפים את עצם מתן שיקול הדעת במקרים מיוחדים, אלא מציעים רק לצמצם את טווח התחולה של התקנה.

איך שזה מנוסח היום העומס עלינו להוכיח שעל אף מה שכתוב בתקנות עדיין קיימת בעיה של זיהום מים שמחייבת אותנו בכל זאת להקל. אני חושבת שזה מספיק, כי בכל זאת אנחנו נצטרך להוכיח את זה. אני לא רוצה להגביל את עצמנו יותר מדי, כי במידה ויש בעיה למה להקשות? זו אחריות שלנו למנוע זיהום.

האם באמת מדובר בהתאם לדברים שלכם בכך שיהיו רק מקרים מיוחדים שתרצו להגביל את זה או לא?

שיהיו מקרים שבהם יסתבר שהחלת התקנות אינה רצויה.

לכן זה במקרים מיוחדים.

אין קושי לכתוב שזה במקרים מיוחדים, כי מדובר במקרים מיוחדים.

אני חושבת שההצעה של מר באסל ראויה.

אפשר להוסיף את זה.

אם כך אני אמצא מקום בסעיף 5 להוסיף את המילים "במקרים מיוחדים".

"שמירת דינים" 6. הוראות תקנות אלה אינן באות לגרוע מהוראות כל דין, למעט הוראות בחוק עזר שעניינן קביעת ערכי הגבה בשפכים.

מה זאת אומרת "למעט הוראות בחוק עזר שעניינן קביעת ערכי הגבה בשפכים"? זאת אומרת שאם יש בחוקי עזר הוראות בעניין קביעת ערכי הגבה, אז יוחלו ההוראות שבחוקי העזר?

לא, כי חוקי העזר נכתבו לפני כעשרים שנה.

התקנות הללו לא גורעות, אלא מוסיפות על מה שכתוב בחוקי העזר בנושא זה.

צריך לשנות את חוקי העזר האלה בהתאם לתקנות האלה.

כלומר, החוק הזה גובר על חוקי העזר.

"עונשין" 7. העובר על הוראה מהוראות תקנות אלה, דינו – כאמור בסעיף 20כא לחוק.

זה הסעיף הכי חשוב, כי בגללו זה בא לאישור ועדת הכלכלה.

מכסימום הקנס יהיה 350,000 שקל.

או קנס נוסף של 23,300 שקלים לכל יום שבו נמשכת העבירה ולאחר שקיבל התראה בכתב.

מישהו כבר קיבל קנס בסכומים כאלה?

בנושאים אחרים כן.

יכול להיות שהכל בסדר שאף אחד לא מקבל קנסות?

בוודאי שקיבלו. הקנס הכי גדול שאני זוכר הוטל על "פרי הגליל" שהיה בגובה 360,000 שקל. לפני כמה חודשים הוטל קנס של 250,000 שקל בנושא של הזרמת תמלחות לביוב שפוגעות ביכולתם של המים להיות מי השקיה.

בתי המשפט מתחילים להחמיר. לקח להם שנים להגיע לקנסות כאלה, אבל סוף סוף זה קורה.

"תחילה" 8. תחילתן של תקנות אלה – שנים-עשר חודשים מיום פרסומן.

קבענו שנים-עשר חודשים לתחילתן של תקנות אלה, אבל מאחר שהנורמה הזאת קיימת ואנחנו באים כאן להקל, אני מציע שתרשו לנו להקטין את התקופה הזאת.

התעשיינים לא צריכים זמן להיערך לזה?

לא. יש נורמה שקיימת כבר עשרים שנה שהיא יותר מחמירה מהתקנות האלה.

אז למה ביקשתם מלכתחילה שנים-עשר חודשים?

התחלנו לכתוב את זה ב-98' ואז חשבנו על תקופת מעבר, אבל עכשיו אין צורך בזה.

אבל מצד שני צריכים איכשהו להביא לידיעת העבריינים הפוטנציאליים שמדובר בהחמרה מאוד משמעותית של הענישה.

אני מציע שמועד התחולה יהיה שישה חודשים לאחר פרסום התקנות.

זה מקובל עלינו.

אנחנו מבינים שמדובר פה בתקנות מאוד חשובות שיתרמו לאיכות הסביבה. אנחנו מקווים שיביאו לנו עוד תקנות מהסוג הזה שמשפרות את איכות הסביבה בישראל.

אנחנו מחכים כבר הרבה זמן בוועדה הזאת – לפחות שנה – לתקנות מאוד חשובות.

יותר לא תחכו כאן. זה עובר מהר מאוד כאן, ולו רק כדי שתרשמו אותנו בספר הזהב של שומרי איכות הסביבה.

מי בעד אישור התקנות?

ה צ ב ע ה
בעד – 2

התקנות אושרו.

אני מודה לכולם, הישיבה נעולה.






- - - - - - -



הישיבה ננעלה בשעה 10:35