פרוטוקולים/ועדת הפנים/7001



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30/07/03

פרוטוקולים/ועדת הפנים/7001
ירושלים, ט"ז באב, תשס"ג
14 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 66
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, א' באב התשס"ג (30 ביולי 2003), שעה 12:00_

הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003 – הצבעה.

חברי הוועדה: יורי שטרן – היו"ר
טלב אלסאנע
רומן ברונפמן
ויקטור בריילובסקי
מיכאל גורלובסקי
זהבה גלאון
יצחק הרצוג
ג'מאל זחאלקה
יחיאל חזן
אחמד טיבי
ואסל טאהא
יגאל יאסינוב
אהוד יתום
עסאם מח'ול
לאה נס
גדעון סער
אופיר פינס-פז

שר הפנים אברהם פורז
מני מזוז - המשנה ליועץ המשפטי לממשלה
יחזקאל לביא - משרד הפנים
דני גבע - משרד ראש הממשלה

אנה שניידר
מרים פרנקל-שור
איריס סניטקוב

יפה שפירא

מזל כהן





הצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל (הוראת שעה), התשס"ג-2003

אני פותח את הישיבה. אנחנו קיימנו בהצעת חוק זו מספר דיונים והציגו לנו את הנושאים ברמה הכי סמכותית. בעקבות ההערות ששמענו פה ובהתייעצות עם המשנה ליועץ המשפטי לממשלה בתחילת הדרך ואחר-כך עם גורמים נוספים הכנסנו להצעת החוק שלושה תיקונים.

תיקון אחד בסעיף 3(1) אומר שהשר יכול גם לתת אישור שהייה על מנת למנוע הפרדת ילד עד גיל 12 מההורה השוהה בארץ כדין. תיקון שני, באותו סעיף, תוקף האישור המקסימלי הארכנו משלושה חודשים לשישה.

תיקון שלישי, שלגביו יש שתי הצעות: הצעה אחת של המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, כפי שהיה קודם, שהארכת התוקף באישור הוועדה. ההצעה השנייה של היועצת המשפטית של הוועדה, שזה יהיה ככל הצעת חוק חדשה, באישור המליאה.

נמחקה פה אפשרות הארכה.

זה לא נמחק, זה היה כתוב בצבע אחר וזה לא יצא. אנחנו נתייחס לזה.

אני עומד על זה שתהיה אפשרות הארכה בחוק.

יש שני מנגנונים. תיכף נסביר זאת.

אבל זה יופיע בחוק?

מה שיופיע בחוק זו תהיה החלטת הוועדה.

סעיף 5 לא נמצא פה. יש סעיף 4 ואחריו סעיף 6.

נכון, מכיוון שסעיף 6 הופך לסעיף 5.

אנחנו מתחילים בקריאת החוק סעיף סעיף והצבעה.

מבחינת תהליך, אנחנו הגשנו הסתייגויות.

ההסתייגויות יצורפו להצעת החוק.

למה? אולי אני אשכנע את הוועדה. אלה הסתייגויות מהותיות.

בשביל מה יש ועדה.

בשביל להצביע.

אני למדתי משהו מחבר הכנסת טיבי אתמול. אני מזהיר אותך פעם ראשונה, ופעם שנייה אני אבקש את הסדרן להוציא אותך.

מה קרה?

אני לא רוצה בלגן. אתם שאלתם שאלה, אני שואל את היועצת המשפטית של הוועדה. הרי יש פה רוב לקואליציה והקואליציה מתכוונת להעביר את החוק הזה כפי שהוא ללא הסתייגויות. האם אנחנו חייבים להצביע בוועדה על ההסתייגויות או שאוטומטית הן עוברות למליאה?

מן הראוי שההסתייגויות יידונו במליאת הוועדה, אולם לא תמיד יש הקפדה ואני מציעה להשאיר את הנושא לשיקול דעתו של יושב-ראש הוועדה.

אני מחליט שכל ההסתייגויות תעלינה במליאה.

מה הדבר הזה? אתה עושה פלסתר את עבודת הכנסת. הגשתי הסתייגויות כדין.

אני שאלתי את היועצת המשפטית והיא אמרה שזה לשיקול דעתי.

היא אמרה לך מה מקובל בכנסת. פעם ראשונה זה קורה.

הערה לסדר.

אדוני היושב-ראש, אם הם מוכנים רק להצבעה תעשה הצבעה.

דיון והצבעה.

לא יתקיים דיון.

אתם מקלקלים את עבודת הכנסת.

בשביל מה יש ועדה? בשביל מה אנחנו פה?

דיון היה כבר.

אתה פוגם בעבודה שלך.

אתה רוצה לתת לי קיצור דרך.

אין קיצורי דרך כאלה בתקנון של הכנסת.

אולי אתה תגיד לו איך צריך לנהוג יושב-ראש?

חבר הכנסת ביבי, אני מזהיר אותך פעם ראשונה. גם אותך, חבר-הכנסת מח'ול. תשב בבקשה.

אני אמרתי אתמול שהדיון נגמר ובפעם הבאה הצבעה.

אז מה אם אמרת? יש הסתייגויות. ההסתייגויות הן חלק מההצבעה.

אם אתם מוכנים שההסתייגויות תעלינה להצבעה ללא דיון, אני מוכן. אם לא, אין הסתייגויות.

מה זה?

טלב אלסאנע

צריך להיות דיון והצבעה.

מה קרה לך?

אני סיימתי את הדיון.

אתה תיתן לי להעיר הערה.

הדיון בהסתייגויות הוא חלק מההצבעה.

ההצבעה מתחילה.

לא, לא. זה לא ילך בכוח.

אתה רוצה לצאת?

אני לא אצא. אתה לא תעשה את זה. אני חבר הוועדה. אני מבקש להעיר הערה לסדר.

אתה תשב קודם.

אני ביקשתי להעיר הערה לסדר.

אני מזהיר אותך, אתה תשב. בבקשה להוציא את שני החברים האלה.

לא, אני לא אצא. אתה לא תעשה את זה.

אתה לא יכול להוציא אותם מההצבעות.

כל מי שעומד ייצא החוצה.

אתה תצא, לא אנחנו. בלעדינו אין דיון. אף אחד לא יוצא. אתה יכול לצאת החוצה, לא אנחנו. אתה מוציא את הערבים באופן קולקטיבי. אתה לא מתבייש לך.

אני מוציא את מי שצועק.

אתה מוריד את רמת העבודה לפח אשפה. אני לא יוצא. בלעדיי אין דיון, אתה לא מבין? אני לא יוצא. אתה יכול לצאת. אתה תדון בהסתייגויות שלי.

אתה מנסה לגנוב את הוועדה. אתה תיתן לנו לנמק את ההסתייגויות שלנו.

אני מצביע על הישיבה הזאת כישיבה סגורה, אך ורק לחברי הכנסת, חברי הוועדה, ללא תקשורת ולא חברים נוספים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד ההצעה - 8
נגד – אין
ההצעה להחליט על הישיבה כישיבה סגורה נתקבלה.

אין נגד. הישיבה סגורה.

מה הדיקטטורה הזאת? אתה עושה מחטף. לא היתה הצבעה.

הפסקה לחמש דקות. נכנסים רק חברי הוועדה או מחליפים.

תקראו ליושב-ראש הכנסת, עושים שוק מהעבודה. לאיש הזה לא מתאים לנהל אפילו חנות. אתה הורס את עבודת הוועדה שאתה עומד בראשה. כל מה שביקשנו זה לדון בהסתייגויות.

לא נכון, ביקשת למשוך את זה עוד יום ועוד יומיים.

חברי הכנסת אחמד טיבי וג'מאל זחאלקה אינם חברי ועדה ואין להם זכות להשתתף בישיבה.

לפי תקנון הכנסת בהצבעה אנחנו לא יכולים להשתתף אבל בדיון ובזמן ההצבעה אנחנו יכולים. תגיד, מה זה פה רוסיה? מה אתה עושה פה?

מותר להם להשתתף בדיון, לא להצביע.

אין דיון.

יש לי הסתייגויות.

אין אפשרות להוציא חבר כנסת. אין סמכות על פי התקנון.

לאיפה אתה לוקח את הוועדה? אתה רוצה להוציא חברי כנסת בניגוד לתקנון. אתה לא רוצה לדון במה שאמרה לך היועצת המשפטית, דיון בהסתייגויות והצבעה.

לא יהיה דיון, תהיה רק הצבעה. אתה לא תצביע. אמרה לי היועצת המשפטית שמותר לך להישאר, אבל אני הזהרתי אותך פעם אחת. אם אתה שוב תפריע, הסדרנים יוציאו אותך אפילו בלי שאני אגיד מילה.

מה אתה מדבר? מה זה, ביתן 28?

אני מבקש שיושב ראש הכנסת יבוא לישיבה.

אתה מוריד את העבודה לרמת של זנות.

אני מבקש כחבר הוועדה לתת לי אפשרות להתייחס למה שאמרה היועצת המשפטית.

אמרתי שאין דיון.

לא אתה קובע, אין לך סמכות.

יש תקנון. אני רוצה להתווכח עם היועצת המשפטית. אתה לא תמנע זאת ממני.

אל תצעק.

אתה צועק.

אתה מדכא אותנו.

תוציאו אותו.

אף אחד לא מוציא אותי. אני הגשתי הסתייגויות. יש תהליך של הצבעה.

שאלתי את היועצת המשפטית והיא אמרה שאני רשאי להחליט. אני החלטתי לא לקיים דיון על ההסתייגויות.

מותר לי לשאול את היועצת המשפטית?

אני לא נותן לך זכות דיבור כי אני רוצה להצביע.

אתה לא יכול לעשות את זה. אתה לא יכול למחוק את הזכות של חברי הכנסת.

אנחנו מודעים לזה שאתה רוצה לזרז את החקיקה וזה שאתה מקבל פקודות מהממשלה. אבל בכל זאת, יש תקנון, מה לעשות.

אני ביקשתי הצעה לסדר.

כבד את התקנון, אל תעשה מה שאתה רוצה.

הצעה לסדר אתה לא נותן לי?

לא כל אחד יכול לעשות מה שהוא רוצה.

יש תקנון, צריך לכבד אותו.

מה כתוב בתקנון?

יש הסתייגויות, צריך להיות בהן דיון.

אנחנו מתחילים בקריאת החוק ובהצבעה.

אתה חייב לתת לי להעיר הערה לסדר.

בבקשה.

יש לי הערה ליועצת המשפטית ואני רוצה שהיא תענה למה שאגיד כרגע. אמרת בצורה חד משמעית שיש זכות למי שמגיש הסתייגות שההסתייגות תידון בוועדה. הוספת ואמרת שלא תמיד נוהגים ככה. עדיין זה לא מבטל את הזכות של מי שהגיש את ההסתייגות שיהיה דיון אם הוא עומד על כך שיהיה דיון.

אני לא התבטאתי במילה "זכות". אני אמרתי שמן הראוי שהוועדה תדון בהסתייגות. בנוסף לכך אמרתי שהיות ולא תמיד דנים בהסתייגויות בוועדה, השארתי את הנושא לשיקול דעתו של יושב ראש הוועדה.

אבל מה שראוי לא נעשה כאן.

על זה תעיר בוועדת האתיקה.

היא לא אמרה שלא ראוי לקיים דיון.

מה התקנון אומר?

היועצת המשפטית של הוועדה אמרה שאין חובה.

יש חובה או אין חובה?

בינתיים שאני מחפשת, אני מציעה שיתחילו לקרוא את החוק. בין כה בהסתייגויות דנים אחרי קריאת החוק.

אנחנו מתחילים בינתיים בקריאת החוק והצבעות.

כל הזמן דנים בנושא הזה. יש לך שיקול דעת. אנחנו מבקשים ממך שתהיה ענייני עד הסוף מפני שזה נוגע לרבבות ילדים. אלה זכויות ילדים. תן לנו לדון בזה במליאה וגמרנו.

אני קיימתי על הנושא הזה דיונים ואף אחד לא יאשים אותי בכך שהדיונים האלה לא היו פתוחים, שלא הביאו את כל הדעות ושלא שמענו את כל ההסתייגויות. גמרנו עם זה. עכשיו אנחנו מצביעים. יש פה רוב מוחלט לקואליציה. חבל על הזמן. אם היועצת המשפטית תמצא שזו חובה, אני אמלא את חובתי. אם, כפי שהיא אמרה, זו לא חובה וזה ניתן לשיקול דעתי, את דעתי אמרתי.

היועצת המשפטית כבר אמרה שזה לשיקול דעתך.

היא בודקת שוב. בינתיים אנחנו מתחילים בקריאה ובהצבעה על החוק. אם היועצת המשפטית תגיד שזו חובה, נגיע גם לדיון בהסתייגויות.

נכון, התקיים דיון ארוך ונשמעו דעות. עכשיו מגיעים לתכלית שזו הצבעה על החוק עצמו. הדיונים ההם היו בעלמה, כלומר דיונים כלליים. לא היה דיון ספציפי בסעיפים ובהסתייגויות שלנו. יש לנו זכות ואני אולי אצליח לשכנע חלק מהחברים בקואליציה בסעיף אחד או שניים.

דבר שני, אם מן הראוי לקיים דיון, אני לא מתאר לעצמי שהיושב-ראש יקיים דיון בצורה לא ראויה. אתה רוצה להכריז כאן: אני רוצה לקיים דיון לא ראוי. המילה "ראוי" לא חשובה?

אני קיימתי דיון מאוד ראוי. גם מכם קיבלתי מחמאות שלא ציפיתי להן. אבל עכשיו זה השלב התכליתי. אמרתי שאני מוכן להעמיד את ההסתייגויות שלכם להצבעה. אני לא מוכן לפתוח פה שום דיון. אם אתם מוכנים שההסתייגויות תעלינה להצבעה בלבד, אני מוכן.

הרי אתה הולך למשל להצביע על סעיף 1 לחוק. יש הסתייגויות לגבי סעיף 1. מה יהיה, קודם תצביע על סעיף 1? הרי ההסתייגויות משנות את הנוסח של הסעיף.

סעיף 1 הוא סעיף הגדרות, בבקשה.

אבל יש גם הסתייגויות לגבי סעיף ההגדרות. איך תצביע?

אני אחזור לאותו סעיף שלגביו יש הסתייגויות.

תעשה עבודה כפולה.

אני אעשה עבודה כפולה. בבקשה.

אני יכולה לשאול שאלה?

לא, את לא חברת הוועדה.

אני מחליפה את חברת הכנסת רומן ברונפמן.

אנחנו מתחילים בקריאת החוק. בבקשה.

(קוראת את שם החוק).

למה אתה ממהר? מה הלחץ? היועצת המשפטית בודקת את העניין. תן לסיים את הבדיקה שלה. מה בוער? לא חשוב לך לשמוע את העמדה שלה.

כשהיא תגיד לי, אני אשמיע אותה.

אני מבקש התייעצות סיעתית.

אתה לא חבר בוועדה.

גם אם אני לא חבר אני יכול לבקש התייעצות סיעתית.

התייעצות סיעתית היא לאחר ההצבעה.

לאחר ההצבעה יש רוויזיה. אני צריך ללמד אתכם את עבודת הכנסת? אחרי הצבעה יש רוויזיה, לפני הצבעה יש התייעצות סיעתית.

דקה התייעצות סיעתית.

אדוני היושב-ראש - - -

אתם בהתייעצות סיעתית. מה אתם מדברים אתי. תתייעצו ביניכם.

התייעצנו וגמרנו.

גמרנו. אנחנו חוזרים לישיבה.

בעקבות ההתייעצות הסיעתית היא פונה אליך.

חברת הכנסת זהבה גלאון, בבקשה.

אדוני היושב-ראש, אני אמנם לא הייתי כאן בכל הישיבות אבל אני עקבתי מקרוב ואני יודעת שניהלת ישיבות, הן היו סוערות ונתת לאנשים לדבר. אני חושבת, כיוון שעשית את זה באופן הזה עד עכשיו, וזה נושא באמת טעון ושנוי במחלוקת, תן לפרוצדורה, שנהוגה בכל ועדות הכנסת בנושאים שנויים במחלוקת, להתקיים. לפחות שלאנשים תהיה תחושה שהם הצליחו למצות את התקנון. אנחנו סומכים מאוד על היועצת המשפטית של הוועדה. לכן ביקשנו מהיועצת המשפטית של הכנסת שתיתן עכשיו חוות דעת.

אנחנו מבקשים הפסקה של חצי שעה.

אני לא עושה הפסקה. אני אמשיך.

לא היה דבר כזה. את מוכנה לשפוך דם של מישהי רק כדי לתת סיפוק למישהו?

הדיונים פה היו באמת אמיתיים. בעקבות הדיונים, למרות דעתם של נציגי הממשלה, החלטתי לשנות את ההצעה. הכנסנו סעיף על ילדים. החלטנו שהאישור מחדש יהיה במליאת הכנסת, הארכנו את תוקף האישור שניתן משלושה חודשים לשישה חודשים. אני את שלי עשיתי כמיטבי. אני בלחץ הזמן. קיבלתי החלטה כשיקול דעת שאני לא מקיים יותר דיונים פה. אמרתי לכם, בעלי ההסתייגויות, אתם רוצים להעלות את ההסתייגויות להצבעה בלבד, אני מוכן.

אי-אפשר להסביר אותם?

לא, כי הכל הוסבר. היו פה אלף הסברים. לכן מי שרוצה שההסתייגות שלו תעלה פה להצבעה, אני מוכן לעשות את זה. מי שדורש דיון, לא יקבל את זה.

אם יש חובה לקיים דיון על ההסתייגויות, מה תעשה?

יש כאן חברי כנסת מהקואליציה שהם פתוחים - - -

חבר הכנסת מח'ול, אני מזהיר אותך. הסדרנים פה.

תפסיק לאיים. אנחנו חברי כנסת.

חברי כנסת צריכים גם לתת לוועדה לפעול.

אל תהפוך את הכל למערכה.

זו סתימת פיות.

היועצת המשפטית של הכנסת בדרך לפה והיא ביקשה להמתין דקה עד שהיא תגיע לישיבה.

היא ביקשה ממך להגיד את זה?

לא, אני ביקשתי ממנה.

אז למה אתה אומר שהיא ביקשה? איך אתה משקר כאן בוועדה?

אנחנו ממשיכים בקריאת החוק ובהצבעה.

איך? בלי חוות דעת? איך תמשיך?

היתה חוות דעת.

היועצת המשפטית של הכנסת הגיעה. היא תברר את השאלה יחד עם היועצת המשפטית של הוועדה. בינתיים אנחנו ממשיכים בקריאת החוק.

לא. מה בוער?

מה אתה מנסה לעשות? עוד חמש דקות תחליט.

אני לא רוצה לבזבז את הזמן שלנו.

לא מבזבזים זמן. מנצלים אותו להתייעצות.

אנחנו ממשיכים בקריאת החוק. בבקשה.

(קוראת את שם החוק וסעיף 1).

אני מציע שתקראי מהכחול.

על מה אנחנו אמורים להצביע.

היא קוראת את הסעיף הזה מחדש.

תחלקו לנו את הצעת החוק בכחול.

(קוראת שוב את סעיף 1).

תודה. עכשיו נשמע את היועצת המשפטית של הכנסת ואז נחליט.

אני מבקשת להציג את השאלה ליועצת המשפטית של הכנסת ולהגיד מה היה כאן. הוועדה מכינה את הצעת החוק לקריאה שנייה ושלישית. ביקשתי מכל חברי הוועדה ומי שאינו חבר הוועדה להגיש את ההסתייגויות עד לדיון היום. הועלתה שאלה בוועדה, האם יש חובה לדון בהסתייגויות אחת לאחת ולהצביע עליהן בוועדה. תשובתי לחברי הוועדה היתה כזאת: שמן הראוי להצביע על ההסתייגויות בוועדה, אולם השארתי לשיקול דעת יושב ראש הוועדה האם לעשות את זה בוועדה או שאני אצרף את כל ההסתייגויות, כפי שנהוג, להצעת החוק שאנחנו מניחים על שולחן הכנסת לקריאה שנייה ושלישית, ולאור כך שהיו תקדימים רבים בכנסת לנוהג הזה.

כאשר יש בקשה כן לדון בהן.

המסתייגים מבקשים לקיים דיון במליאת הוועדה.

היושב-ראש הציע להצביע על ההסתייגויות.

אני הצעתי הצבעה ללא דיון כי אמרתי אתמול שהדיונים כבר הסתיימו.

קודם כל אנחנו צריכים לתת את הדעת מהי הסתייגות. הסתייגות היא בעצם הצעה של חבר כנסת, במהלך דיונים של ועדה בהצעת חוק, לשנות משהו בהצעת החוק. הוועדה, במהלך הדיונים, צריכה לתת את הדעת על ההצעה הזאת. אם היא משתכנעת זה הופך לחלק מההצעה ועולה לקריאה שנייה ושלישית כולל אותה הצעה של אותו חבר כנסת. אם הוועדה לא משתכנעת בנחיצותה של ההצעה הזאת, יש זכות, על פי התקנון, לחבר הכנסת לנמק את ההצעה, את אותה הסתייגות במשך חמש דקת במליאה. אם מליאת הכנסת מקבלת את עמדתו, המליאה היא זאת שבעצם כוללת את ההצעה בתוך נוסח החוק כשהוא מתקבל בקריאה שלישית. זה בעצם מה שצריך להיות וכך אני הייתי שמחה מאוד אם הדברים היו מתנהלים בצורה כזאת. אבל אנחנו יודעים שישנם תקדימים רבים מאוד שהסתייגויות לא נדונות בוועדות, בעיקר בוועדת הכספים.

יש מיליון הסתייגויות. זה שונה. שם משנים סעיף ושקל יורד.

מדובר פה בהסתייגויות מהותיות, לא שקל פה ושקל שם.

כשדיברו עליהם כבר חמש פעמים.

לא דיברו אף פעם.

כאשר מדובר בהסתייגויות רבות, צריך לעשות הבחנה בין הסתייגות מהותית ובין הסתייגות שהיא מה שאנחנו קוראים הסתייגות לצורכי דיון.

כאשר מדובר בהסתייגות מהותית, בוועדות שבהן אני מעורבת אני מבקשת מהיושב-ראש לדון בה ולהצביע עליה. אני יודעת שיש תקדימים שגם הדבר הזה לא נעשה כי יושב ראש הוועדה יכול לשקול את שיקוליו.

בהסכמת המסתייג.

אם שואלים אותי, כאשר מדובר על הסתייגות מהותית, צריכה להיות עליה הצבעה בוועדה. אבל אני לא אמרתי ואני גם לא מכירה מצב שאם לא הצביעו על הסתייגות בוועדה, זה פוסל את החוק מלעלות לקריאה שנייה ושלישית.

לא טענו את זה.

אם ההסתייגות היא משהו שבא לשנות את הצעת החוק, צריכים לדון על זה.

חברי הכנסת, שמענו את דעת של היועצת המשפטית של הכנסת. לפי שיקול דעתי אני מחליט לא לדון בהסתייגויות.

מה זה? הרי אתה תעביר למליאת הכנסת חוק אחר. אם ההסתייגות משנה את החוק, אתה מעביר לדיון חוק שלא עבר בקריאה ראשונה בוועדה. אין דבר כזה. אתה יכול לקיים דיון לבד, דיון לא חוקי. אנחנו עומדים על קיום דיון בהסתייגויות שלנו.

אתם לא מתביישים.

אמרתי שאני מוכן להצביע על ההסתייגויות.

דיון היה כבר.

אתה מעלה על דעתך שתהיה הסתייגות שתשנה את החוק בלי לקיים דיון?

אני מבקש ממך להתפטר. אתה לא ראוי לנהל את דיוני הוועדה. אתה דורס ברגל גסה את עבודת הכנסת.

רבותיי, אני לא מדבר בצעקות. אם אתם מוכנים לשבת בשקט, אני מוכן לדבר.

תמשוך את ההצעה וזהו.

לא אמשוך. קודם כל, אני רוצה לומר לכם את עמדתי. צריך לשמוע כל הצעה ולהצביע עליה בלי דיון כי נגמר הדיון.

אני נמצא פה מ-1988 ואני מכיר את התקנון הכי טוב שיכול להיות. המילה הסתייגות מטעה כי בשלב הזה היא עוד לא הסתייגות. היא הסתייגות אם היא לא זוכה לרוב. מותר לכל אחד מכם להציע שבמקום תושב האזור יהיה תושב רק ג'נין. במקום עזה יהיה רק רפיח. מאחר שהדיון נגמר - - -

מה זה דיון נגמר? יש תהליך הצבעה.

לא היה דיון בסעיפי החוק.

היה דיון כללי. לא דנו בהסתייגויות. אנחנו רוצים להסביר אותן בדיון הזה. יש לנו זכות להסביר אותן.

אפשר לפוצץ ישיבה של ועדת הכנסת.

אנחנו מבקשים דיון, לא לפוצץ.

אנחנו עלולים לגרום פה לדבר שאתם לא רוצים בו, שוועדה של הכנסת לא מסוגלת להצביע בנחת, לא משנה מה דעתך על החוק ומותר לך להצביע נגדו. אסור ליצור מצב שבו ישיבת הוועדה מתפוצצת כי היא לא יכולה לנהל דיון סביר.

אני לא הייתי פה אתמול עד סוף היום. היושב ראש טוען שנאמרו כל הדברים. הרי באיזשהו מקום יש גבול לכמה אפשר להסביר. יש שלב שבו רק מצביעים. אתה יכול עכשיו להגיד: זאת הצעתי, תצביע עליה. לדעתי הוא חייב להצביע על כל ההצעות.

הצעתי את זה.

אתם יודעים שיש פה יחסי כוחות די ברורים. בסדר, תציעו את ההצעות שלכם, תהיה הצבעה על הצעה הצעה. מה שלא מתקבל, עובר למליאה. אל תפוצצו ישיבה של ועדת הכנסת, זה חבל.

אדוני היושב-ראש, השר פנה אלי. אני אולי פחות ותיק ממך בעבודת הכנסת אבל השתתפתי בעבודה של ועדות רבות שבהן היושב-ראש מנהל את הדיון. אתמול היושב-ראש ניהל דיון ענייני ואני אפילו העברתי לו פתק באופן אישי שבו אמרתי לו שהוא ניהל דיון ענייני לקראת סוף הישיבה ושמע דעה של אגודות, של עמותות, של בני משפחות. לאחר מכן מתחיל הליך ההצבעה, כמו שאתה היית עושה כיושב-ראש ועדת הכלכלה. הליך ההצבעה הוא בדיוק כפי שאמרה היועצת המשפטית של הכנסת, שיש צורך לשמוע את ההסתייגויות של חבר הכנסת המסתייג--

לא את ההנמקה.

--לדון בהן ולהצביע. אנחנו לא רוצים לפוצץ את הישיבה. אנחנו יודעים מה יחסי הכוחות. אנחנו יודעים שבסופו של דבר יש רוב לקואליציה, אבל אנחנו רוצים הליך תקין.

לחברי הכנסת המציעים את ההסתייגויות: אני אומר את דעתי והיא לא תשתנה כי שמעתי כבר שתי יועצות משפטיות. אני מוכן, וזה באמת מן הראוי, מול כל הצעה שכתובה פה להביא להצבעה גם הצעה שלכם.

לא. אני רוצה לשכנע את חברי הוועדה. זה הרציונל מאחורי ההסתייגויות.

יש כמה דרכים לטפל בחוק. יש אפשרות שעל כל סעיף מדברים ומצביעים בסופו. יש אפשרות אחרת, שאומרים לחברי הכנסת: עכשיו כולכם תעירו על כל הסעיפים, כל מה שיש לכם להגיד ובסוף יש הצבעות.

זה לא נעשה.

היה דיון כללי.

בחייך.

אני מציע ליושב-ראש הוועדה, הוא לא חייב, הוא מנהל פה את העניינים לא אני. אם אתם חושבים שכל אחד מכם רוצה לדבר עוד כמה דקות על כל אחד מהסעיפים ולהגיד מה אתה חושב על הסעיפים, הייתי נותן את זכות הדיבור ובתום העניין רק הצבעות מרוכזות, סעיף הצבעה, סעיף הצבעה.

אני רוצה לשאול את היועצת המשפטית ואני מבקש שכולכם תשמעו. היה דיון של עשר שעות וכל מה שאפשר לומר ולהעלות על הדעת על הסעיפים - - -

להעלות על הדעת שלך.

גם שלך.

הכל נאמר והיושב ראש עשה מעל ומעבר ולפנים משורת הדין. הוא נתן לכולם לדבר. עכשיו מתחילה ההצבעה. האם גם עכשיו זה נקרא שצריכים לנמק את ההסתייגויות או שהכל כבר נומק ועכשיו מי שרוצה להציע הצעה אחרת, הוא יעמיד אותה להצבעה?

אני לא הייתי בדיון, אני גם לא יודעת על מה החוק בכלל. אני לא טיפלתי בזה. לכן אני לא יכולה לענות האם הדיון מוצה או לא מוצה. זה נושא שהוא בעצם נושא עובדתי. לצערי אני לא יכולה לענות.

מי יכול לענות, היושב-ראש?

היושב-ראש בתוקף סמכותו כיושב-ראש הוועדה הוא יכול להגיד שלדעתו הדיון מוצה. אבל יכול להיות שחבר כנסת יגיד: יש לי עוד משהו חשוב להגיד.

יש לזה סוף?

יש שיקול דעת ליושב-ראש.

לאה נס

זאת אומרת שבסוף יש ליושב-ראש שיקול דעת. אחרת, הדיונים לא ייגמרו לעולם.

כאשר מוצה הדיון, הסמכות של היושב-ראש לומר זאת.

מבחינתי הדיון מוצה.

הרי דבר ידוע לכולנו שכל חוק צריך לעבור שלוש קריאות ולקיים דיון במסגרת שלוש קריאות גם בוועדה וגם במליאה. מה שקורה כאן הוא שיש לנו הסתייגויות. יכול להיות שהסתייגות תתקבל והיא תהיה חלק מהחוק אבל היא לא תעבור דיון בקריאה ראשונה במליאת הכנסת והיא לא תעבור דיון בקריאה שנייה ושלישית בוועדת הכנסת. הדבר הזה לא סביר לחלוטין. הסתייגויות חייבות לעבור דיון במליאת הכנסת.

בשלב זה זאת הצעה.

זה ברור. אבל כל הצעת חוק חייבת לעבור שלוש קריאות. עכשיו אנחנו מעבירים את ההסתייגויות האלה למליאת הכנסת לדיון לקראת קריאה שנייה ושלישית והן לא יעברו דיון כאן בוועדה לקראת קריאה שנייה ושלישית. לכן הדבר הזה לא סביר גם מבחינה קונסטיטוציונית.

אני הולך ממש לקראתכם. דיברה היועצת המשפטית ואתם דיברתם על ההפרדה והבדלה בין התיקונים המהותיים לבין אלה שהם יותר פרוצדורליים לזכות הדיבור וכו'. אני נותן לכל חבר כנסת שמסתייג שלוש דקות לנמק את אותן ההסתייגויות שהוא חושב שהן מהותיות.

שלוש דקות לגבי כל סעיף.

לא. שלוש דקות לכל אחד שרוצה לנמק את כלל ההסתייגויות.

אין אפשרות.

מי שרוצה לנמק, מוזמן.

הנוהל לא תקין, לא חוקי. גם החוק פגום וגם האישור שלו פגום. שאבי דיכטר יחוקק את החוק. למה מביאים את זה לכנסת? הוא יושב בשב"כ, יאשר חוקים וזה מה שיהיה.

אני הייתי מוכן לתת לכם את זכות הדיבור והייתי מוכן להעמיד את כל ההסתייגויות להצבעה.

שלוש דקות על כל ההסתייגויות. מה זה?

שר הפנים רוצה להכשיר את השרץ הזה.

לא ניצלתם שום הצעה שנתתי לכם.

למה לא לתת לנו הזדמנות? אם יש חוק צער בעלי חיים בצפון תל-אביב, חוק להגנה על כלבים בצפון תל-אביב, ננמק את ההצעות של הסעיפים לגבי הכלבים. אתה מרשה לנו?

אפילו ברוסיה לא היו מאשרים חוק בצורה כזאת.

אתה צריך להתפטר מתפקידך.

(חברי הכנסת מסיעות בל"ד, חד"ש, רע"ם, עבודה-מימד ומרצ יוצאים מאולם הישיבות)

שוב, אני מזכיר לכולם. נתתי הזדמנות להעלות את כל ההצעות להצבעה. הצעתי שתהיה הנמקה קצרה. חברי הכנסת לא קיבלו זאת.

אני מביא את סעיף ההגדרות להצבעה כמו שהוא מופיע בחוברת הכחולה.

כולם חברי הוועדה.

חבר הכנסת יחיאל חזן מחליף את חבר הכנסת אלי אפללו. חבר-הכנסת יגאל יאסינוב מחליף את חבר הכנסת רוני בריזון. חבר הכנסת בריילובסקי מחליף את חבר הכנסת חמי דורון.

מי בעד סעיף 1 - ההגדרות? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 1 – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 1 נתקבל

8 בעד, אין מתנגדים ואין נמנעים.

(קוראת סעיף 2).

מי בעד סעיף 2? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 2 – 8
נגד – אין
נמנעים –אין
סעיף 2 נתקבל.

8 בעד, אין מתנגדים, אין נמנעים.

(קוראת סעיף 3(1) ).

בסעיף 3 היו שני תיקונים. תיקון אחד, הארכנו משלושה חודשים לשישה חודשים. התיקון השני, הכנסנו את סעיף הילד שמשמעותו אם יש הורה אחד שהוא תושב ישראל, אזרח ישראל, הילד באופן אוטומטי אזרח. אם הוא תושב מזרח ירושלים וחי אתו ילד, החוק בגרסה הקודמת היה הופך במצבים מסוימים את הילד לבלתי חוקי.

כתוב שהשר רשאי, לא חייב לעשות.

ראש השירות סבור שהתיקון לחוק המקורי לא פותר את הבעיה הביטחונית שהוא דיבר עליה. הפרצה שעליה מדובר פה, שמאפשרים להכניס את אותה קבוצה שאנחנו מדברים עליה, דהיינו ילדים שמקבלים בסופו של דבר אחמ"ש אינו פותר את הבעיה. אני חושב שבמצגת שהוצגה אתמול, הוצג במיוחד עניין דור שני של מפגעים.

אולי לא נכנסתם לעומק התיקון. התיקון מדבר רק על אלה שהשר לא יפריד אותם. זאת אומרת, אלה שכבר מתגוררים בשטחי ישראל, על פי רוב זה במזרח ירושלים, ואינם רשומים. רוב הילדים האלה רשומים כי מקבלים קצבת ביטוח לאומי. אלה מקרים די מעטים. זאת אומרת, מי שחי ברמאללה לא נפריד אותו מההורה שאתו הוא חי ברמאללה. מי שנמצא אצלנו, השר רשאי להחליט שהוא נותן לו אישור זמנו או שהות כמו שכתוב פה.

ביקשתי ממשרד ראש הממשלה להתייחס לתיקונים האלה אתמול בלילה והם אישרו לי אותם.

מר מזוז, זה ברור שילד שוהה כדין וההורה שלו שוהה כדין?

לא. הדוגמה הקלאסית היא אשה ממזרח ירושלים שנישאה לפלסטיני תושב רמאללה ונניח שאחרי שנה הוא נהרג או גירש אותה והיא חוזרת לירושלים, היא זכאית לחזור לירושלים היא לא צריכה אישור של אף אחד, ועל כתפיה יש ילד בן שנה. הילד הזה, כיוון שהוא נולד ברמאללה כשבני הזוג גרו ברמאללה, נרשם במרשם התושבים בשטחים או לא נרשם - - -

אבל האם ברור שההורים צריכים להיות פרודים?

אני נותן קודם את הדוגמה האופיינית. אם האם חוזרת לישראל, והיא זכאית לחזור כי היא תושבת קבע, במצב כזה אם לא יתנו לילד או לתינוק לחזור איתה בעצם המשמעות היא להפריד את הילד או את התינוק מאמו. המצב הזה הוא גם המצב הכי נקי, סטרילי כי אין גם אבא. יכול להיות מצב הפוך ואז בא לידי ביטוי שיקול הדעת. כלומר, אם האב הוא תושב מזרח ירושלים ואשתו היא פלסטינית מרמאללה ונולד לו ילד והילד בן שנה. זה לא המצב שנדרשת בו החלטה של שר הפנים לצורך מניעת הפרדה, כי ההנחה היא שהילד הקטן הזה נשאר עם האמא שלו ברמאללה.

ואם האבא רוצה אותו?

אם האבא רוצה אז יתחיל הליך של החזקת ילדים וכו'. לכן זה עניין של שיקול דעת. זה לא טכני. כלומר, ההנחה היא שבאותם מצבים שמבחינה טבעית הומניטרית ברור שהילד צריך להיות עם ההורה, שלהורה יש זכות כדין להיות בישראל ואילו הילד, כדי לקבל את הזכות הזאת, צריך לקבל אשרה, מעין איחוד משפחות.

ומה יהיה כשהילד יגיע לגיל 12? אחרי גיל 12 זה לא חל, הוא לא יכול לבוא?

אם זה ילד גדול אנחנו אומרים: זה לא עניין של הפרדה בין האמא לילד, הוא ישאר עם האבא.

במצבים כאלה כשמדובר בתינוקות, מדינת ישראל לא תבייש את עצמה בהפרדות האלה או בשליחת שוטרים לקחת את הילד החוצה.

ההנחה שלנו היא שבכל מקרה לא יפרידו. העניין הוא רק אם אנחנו נותנים לזה לגיטימיות ובכל זאת החוק יהיה יותר הומני או שלא ניתן לזה לגיטימיות ובפועל זה יקרה. אף אחד לא יקח ילד בן שנתיים ויפריד אותו מאמא שלו בין אם זה חוקי או לא חוקי. זה ברור.

האם מה שכתוב פה שולל את סמכותו של שר הפנים במקרים בעייתיים הומניים אחרים או יש סעיף שפותר את הבעיה? יש מקרים שלא חושבים עליהם.

יש סעיף 3(2).

האם החוק כפי שיגיע בסוף יאפשר בכל זאת לשר הפנים במקרים מיוחדים יוצאי דופן איזשהו פתח?

יש שני מפלטים. אחד, ההוראה שאפשר לתת היתרים זמניים לכל מטרה, אפילו למטרת עבודה, טיפול רפואי וכו' שזה מוגבל בזמן.

שר הפנים שואל האם בתום שישה חודשים ניתן להאריך את התקופה? התשובה היא מאוד פשוטה.

התשובה היא לא פשוטה אבל אני מרשה לעצמי לתת אותה בכל זאת. אפשרות אחת היא בתוך המנגנון של היתרים עד שישה חודשים. האפשרות השנייה היא סעיף 3(2). מעבר לדברים קונקרטיים כתוב שזה מעניינה של המדינה. כלומר, מי שיחליט אם זה מעניינה של המדינה, יהיה שר הפנים. המקרים הקלאסיים, נתתי אתמול דוגמה אם השגריר האמריקאי או נשיא ארצות הברית יבקש מראש הממשלה כמחווה הומניטרית לאשר 500 אחמ"שים או הבן של פלוני, אבל זה אינטרס של המדינה.

לכאורה, זה למטרות עבודה וטיפול רפואי נקודה.

לא. למטרה זמנית אחרת.

אבל עד שישה חודשים.

האם ברור שהשישה חודשים ניתנים להארכה?

זה לא ברור.

אנחנו מדברים על שישה חודשים מתוך שנה.

הממשלה הביאה לנו את החוק. לכן, כבוד השר, כל מה שלא היה ברור לך בחוק, היית יכול לשאול אותם בזמן. כעת השאלות יכולות להיות רק לתיקונים שהצענו אתמול. אם יש הבהרות או שאלות לגבי התוספת הזאת, בבקשה. אין, אני מביא להצבעה.

מר מזוז, הפרשנות שלך שניתן להאריך לעוד שישה חודשים או לא?

השישה חודשים הם בתוך תקופת שנה אחת. אם ניתן להאריך בלי הגבלה, זאת הדרך לעקוף את כל החוק.

האם אפשר: "ובנסיבות מיוחדות שישה חודשים הארכה אחת?

זה לא יעלה על חודש לתקופות מצטברות.

אני מבקש להעמיד להצבעה גם את הגרסה המקורית של משרד ראש הממשלה.

בסדר.

אני לא רוצה להיתקל במצבים בלתי אפשריים.

בסעיף הזה יש שתי הצעות. ההצעה המקורית שכתובה בחוברת הכחולה - - -

אני חושבת שחבר הכנסת גורלובסקי מתייחס רק לשיקול הדעת. הוא לא מתייחס לשישה החודשים. לשישה החודשים היתה פה הסכמה של הממשלה.

מיכאל גורלובסקי

אני התכוונתי לכך שהגרסה המקורית פשוט יותר מוצאת חן בעיניי.

לסעיף 3(1) אני מעמיד להצבעה את הגרסה שסוכמה עם הממשלה ואת הגרסה המקורית שגם אותה הממשלה הציעה. מי בעד הגרסה הנוכחית שכוללת שישה חודשים ועם התיקון לגבי ילדים?

הצבעה

בעד סעיף 3(1) עם התיקונים עד שישה חודשים ולגבי הילדים – 7
בעד הגרסה הנוכחית – 1
נמנעים – אין
סעיף 3(1) עם התיקונים עד שישה חודשים ולגבי הילדים נתקבלה.

(קוראת סעיף 3(2).

מי בעד סעיף 3(2)? מי נגד?


הצבעה

בעד סעיף 3(2) – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 3(2) נתקבל.

8 בעד, אין נגד, אין נמנעים. סעיף 3(2) התקבל.

אגב, לדעתי המילים צריכות להיות: "שר הפנים רשאי להעניק" ולא "רשאי שר הפנים". צריך לתקן את זה.

זה לאקדמיה.

(קוראת סעיף 4(1) ).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 4(1) – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
סעיף 4(1) נתקבל.

8 בעד, אין נגד, אין נמנעים. סעיף 4(1) נתקבל.

(קוראת סעיף 4(2) ).

מי בעד? מי נגד?

הצבעה

בעד סעיף 4(2) – 8
נגד – אין
נמנעים- אין
סעיף 4(2) נתקבל.

8 בעד, אין נגד, אין נמנעים. סעיף 4(2) נתקבל.

הסעיף האחרון הוא סעיף 6 שצריך לתקן אותו לסעיף 5. פה יש שתי גרסאות. הגרסה המקורית שהיתה בחוברת הכחולה, והגרסה החדשה שהציעה אתמול היועצת המשפטית של הוועדה. משרד ראש הממשלה הסכים לכך. נקרא את שתי הגרסאות.

הגרסה הכחולה. "5. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנה מיום פרסומו, ואולם רשאית הממשלה, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, להאריך בצו את תוקפו מעת לעת, לתקופה שלא תעלה בכל פעם על שנה אחת בלבד".

הגרסה המקורית "5. חוק זה יעמוד בתוקפו עד תום שנה מיום פרסומו".

לא זאת הגרסה. ההצעה שעלתה אתמול ולפי מיטב הבנתי הועלתה למשרד ראש הממשלה היתה במקום שהארכת התוקף של החוק לשנה נוספת תהיה באישור ועדת הפנים, היא תהיה באישור מליאת הכנסת. כלומר, בהצבעה במליאה ולא בהצבעה בוועדה. אבל אנחנו מתנגדים להשמיט את מנגנון ההארכה.

בסדר, אין לי בעיה.

עדיף שהארכת חוקים תהיה במליאה.

עמדתי שההארכה תהיה במליאה. אנחנו ננסח את זה אחר-כך.

יש פה שתי אפשרויות. במליאה בלבד או במליאה בכל שלוש הקריאות.

לא, לא. שלוש קריאות זה חוק אחר.

זה כמו הארכת תקנות שעת חירום.

מה זה שעת חירום?

לפי חוק יסוד: הכנסת, ההחלטה על הארכת תקופת מצב החירום היא בהצבעה במליאה. נניח החלטה על רציפות של חוק, זה נעשה בהצבעה במליאה.

יש פרוצדורה של אישור בהצבעה במליאה בלבד ללא דיונים בקריאות?

יש פרוצדורה על דבר מאוד מאוד ייחודי, הכרזה על מצב חירום. כל החוקים מלבד אחד שאדוני ביקש ממני שאני אבדוק, כל החוקים, כל הוראות השעה בנושא מילואים, בנושא חשמל, כל הנושאים הרגישים והלא רגישים, במיוחד כשמדובר בחוק רגיש, צריך ללכת לדעתי בדרך רגילה, הצעת חוק שתעבור בשלוש קריאות. אני חושבת שמקרה פרטני שקרה היום לא צריך להשפיע על חברי הכנסת להחליט איך יהיה מנגנון החוק. אתה אמרת שהנושא הוא כל כך רגיש והתנגדת לכל כך הרבה תיקונים. אני חושבת שמנגנון הארכה חייב להיות כמו כל הוראת שעה שמגיעה לאישור מליאת הכנסת.

אני לא מכיר את המושג מנגנון הארכה בשלוש קריאות. שלוש קריאות זה חוק חדש. אם מדובר על שלוש קריאות, אני לא צריך את הסעיף הזה כאן. אני יכול לעשות חוק חדש, איזה חוק שאנחנו רוצים ליזום.

אתה צריך לקבוע לכמה זמן הוא יעמוד.

בעינינו יש שתי אפשרויות. אנחנו מתנגדים להגדיל את החוק הזה לשנה כי אנחנו לא יודעים מה יהיה בתום שנה. יכול להיות, חלילה, שהאינתיפאדה תתפרץ בתום שנה ויהיה צורך בחוק הזה עוד יותר מאשר היום. לכן ההוראה היא לשנה, אבל להשאיר מנגנון לבחון את ההארכה שלה. המנגנון שהצענו זה באישור הוועדה הזאת שאישרה את החוק הזה. אם הממשלה, לקראת תום השנה, תחשוב שהיא רוצה להאריך, היא תפנה לוועדה, יהיה פה דיון והוועדה תחליט על הארכה כן או לא ובכמה זמן, עד לשנה, לא יותר משנה.

האם זה עובר למליאה בשלוש קריאות?

אני הסכמתי שבמקום שההצבעה על בקשת הממשלה להאריך את זה לשנה תהיה בוועדה, זה יבוא למליאה בהצבעה אחת.

יש בחקיקה מקרים שבהם הממשלה יכולה להאריך את תקופת תוקפו של חוק גם בלי הכנסת. אני מציע ללכת לפי ההצעה שהציע מר מזוז. זה צריך להיות: הממשלה באישור הכנסת רשאית להאריך תוקפו של החוק.

בהצבעה אחת.

בהצבעה אחת במליאה. זה דומה מאוד להארכת תקנות שעת חירום, כי החוק הזה הוא כולו חוק לשעת חירום.

שלא תהיה אי-הבנה בנושא הזה, באישור הכנסת זה לא יהיה בשלוש קריאות.

יש שלוש הצעות, אני חוזר עליהן. ההצעה המקורית היא שהאישור הוא רק בוועדה. ההצעה השנייה של היועצת המשפטית היא שלא יירשם פה מנגנון ההארכה, שהממשלה תביא חוק חדש. ההצעה השלישית של שר הפנים והמשנה ליועץ המשפטי של הממשלה היא אישור במליאת הכנסת.

מי בעד ההצעה הראשונה שהאישור הוא רק בוועדה?

הצבעה

בעד ההצעה – אין
נגד – 7
נמנעים – 1
ההצעה שהארכת תוקפו של החוק תהיה באישור הוועדה לא נתקבלה.

אין בעד 7 נגד, 1 נמנע. ההצעה לא התקבלה.

מי בעד הגרסה שהממשלה תביא את זה כחוק חדש?

הצבעה

בעד ההצעה – אין
נגד – 7
נמנעים – 1
ההצעה שהממשלה תביא את הארכת תוקפו של החוק כחוק חדש לא נתקבלה.

אין בעד, 7 נגד, 1 נמנע. ההצעה לא התקבלה.

מי בעד ההצעה השלישית שהיא אישור במליאת הכנסת?

הצבעה

בעד ההצעה – 8
נגד – אין
נמנעים – אין
ההצעה שהממשלה תביא לאישור מליאת הכנסת הארכת תוקפו של החוק נתקבלה.

8 בעד, אין נגד, אין נמנעים. ההצעה התקבלה.

אני אומנם רק ארבעה חודשים בכנסת אבל השתתפתי בהרבה מאוד ישיבות, בהרבה מאוד ועדות. אדוני היושב-ראש, אני רוצה לחזק אותך. אתה היית דמוקרט גדול. נתת לאנשים לדבר.

אני מבקש רוויזיה.

סליחה, אני מדבר עכשיו.

אתה לא השתתפת בהצבעה, איך אתה מבקש רוויזיה?

אדוני היושב-ראש, אני רוצה לומר לך, עשית את זה בסבלנות רבה, עשית את זה באורך רוח, עשית את זה באומץ, ואני מברך אותך על כך.

כולנו שותפים לברכה.

וגם מברכים את השר.

אני מבקש רוויזיה.

אני לא חייב לעשות רוויזיה.

אני רוצה להודות לכולכם. ישיבה זו נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 13:30.