כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת הפנים/6916



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
29.7.2003


פרוטוקולים/ועדת הפנים/6916
ירושלים, ה' באב, תשס"ג
3 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 60
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ג (29 ביולי 2003), שעה 11:00

אישור תקנות להגנת חיית הבר (הוראות שעה), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: יורי שטרן - היו"ר
לאה נס
ואסל טאהא

עו"ד רחל אדם - לשכה משפטית, המשרד לאיכות הסביבה
שאול נחאיסי - מתמחה, המשרד לאיכות הסביבה
ד"ר סיימון נמצוב - אקולוג, רשות הטבע והגנים הלאומיים
עו"ד שרה שלום - רשות הטבע והגנים הלאומיים
עודד ניר - מנהל השירותים הווטרינריים, משרד החקלאות
מיכל סגן כהן - יועמ"ש, משרד החקלאות

מירי פרנקל-שור
איריס סניטקוב

יפה שפירא

תמר מרימוביץ


אישור תקנות להגנת חיית הבר (הוראות שעה), התשס"ג-2003

בוקר טוב, אנחנו דנים בתקנות להגנת חיית הבר (הוראות שעה), התשס"ג-2003. אני הבנתי שמשמעות התקנות האלה היא הגבלה נוספת של מספר האנשים שיהיה להם רשיון צייד, והפסקת ציד הארנבות והחגלות בכלל

מדובר בהארכת הוראת שעה שקיימת היום. הוראת השעה הזאת קיימת היום, וזוהי רק הארכתה של הוראת השעה שקיימת, שהמשמעות שלה היא באמת הגבלת ציד החגלות והארנבות, שהאוכלוסיות שלהן מאוד התמעטו בשנים האחרונות. עקב הפסקת הוראת השעה הקודמת בציד לתקופה מסוימת, אנחנו רואים התאוששות מסוימת במקומות שנהגו לצוד בהם, אבל ההתאוששות הזאת היא מסוימת והיא צריכה להימשך. דוקטור סיימון נמצוב אולי יוכל להרחיב בנקודה הזאת. הוראת השעה הקודמת שזו מאריכה אותה, למעשה, הגבילה את הרחבת מעגל אוכלוסיות הציידים, שמשמעותה הישירה היא כמובן ההתאוששות של האוכלוסיות הללו.

את מדברת על חיות הבר בכלל.

כן.

למה זה במסגרת הוראת שעה?

קודם כול, זה זמני לשנתיים.

אם האוכלוסייה הזאת תגדל, כן תתירו את זה?

אולי אז יהיה בזה אפילו צורך.

זה לא נכון לזמן הזה. צריך כל הזמן לנהל את הטבע. ברגע שיש צייד מרוכז ואינטנסיבי, האוכלוסיות מדלדלות, עד שמגיע מצב של סכנה אמיתית לאוכלוסיות האלה, כי כמו שסיימון נמצוב הסביר לי כרגע, כשמנהלים את הצייד הרעיון הוא שתישאר תמיד הקרן בבנק ויצודו את הריבית. פה במצב הזה של אוכלוסיית הארנבות והחגלות, בשנים האחרונות פגענו קשות מאוד בקרן.

ומה לגבי החיות האחרות, כמו צבאים?

צבאים אסורים לצייד.

לא מבחינת הצייד, אלא מבחינת האוכלוסייה שלהם. בעיתונות כול הזמן כותבים שכמעט שלא נפגוש בם יותר.

יש מקומות, בעיקר באזור רמת-הגולן, שהאוכלוסייה של הצבאים באמת הדלדלה בשנים האחרונות. היתה תקופה שאפילו צדו אותם בגלל שהיו יותר מדי צבאים. האמת היא שהם בסכנה. רוב הבעיות שם הן בעיות של ריבוי טורפים, תנים וגם זאבים, בעיקר בגלל הבעיות של מזבלות ופגרים של פרות שזורקים.

יש הרבה עבריינות בעניין הזה?

יש עבריינות. כל נושא החקיקה שנסמכת עליה רשות הטבע והגנים הלאומיים זה חוק גנים ושמורות טבע וחוק הגנת חיית הבר. אנחנו מטפלים ב-2,000 אירועים בשנה. מתוך זה, נאמר שמגיעים לבתי-המשפט כ-1,000 תיקים בשנה. חלקם הגדול מסתיים בברירות משפט ובאזהרות. מתוך זה אנחנו מדברים בחוק להגנת הצייד עצמו על כ-400-500 תיקים לשנה, תיקים שמוגשים לבתי-משפט.

האם ההרגשה שלכם היא שיש אכיפה ושהתקנות האלה עוזרות?

כן, בהחלט. אנחנו רואים גם את ההתאוששות של האוכלוסיות וגם את הענישה של בתי-משפט. בתי-משפט מאוד מחמירים בקנסות, שנעים בנושא הזה של צייד חגלות וארנבות בתקופה הזאת של הוראת שעה והארכתה בסביבות 5,000 עד 7,000 שקל, וכוללים התחייבויות וחילוטים של כלי נשק. מדיניות בתי-המשפט היא כל הזמן להחמיר בעונשים.

האם הבעיה עם התאילנדים עדיין קיימת?

הבעיה עם התאילנדים קיימת.

אנחנו רואים את זה בתור צייד לא חוקי.

הבעיה לא הצטמצמה?

לא מרגישים שיש הצטמצמות של הבעיה. יש בהחלט בעיה, וזה בהחלט מקור לפגיעה באוכלוסיות, למשל בערבה, שם יש הרבה חקלאות והרבה עובדים זרים. היתה אוכלוסייה של לטאה גדולה ששמה "חרדון צב" שהיום נעלמה, ויודעים שזה כמעט בטוח רק בגלל הנושא של הצייד הלא חוקי. אף אחד אחר לא ירצה לאכול חיה כזאת או לצוד אותה, חיה שנעלמה מכל האזור הזה. זאת רק דוגמה אחת.

אבל ננקטו כמה צעדי ענישה נגד המעסיקים וגם נגד העובדים.

לא נגד מעסיקים, אין לנו שום אפשרות להעניש את המעסיקים. האפשרות שלנו היא רק להעניש את הפועלים הזרים ואת העובדים הזרים. חלק מהמהלכים שניסינו להוביל זה ביטול אשרת הישיבה שלהם כאן והוצאתם מהארץ, כאשר מתגלה עבירה של צייד. אנחנו זוכים לשיתוף פעולה מאוד מאוד מוגבל עם משרד הפנים בעניין הזה. למרות שההצהרות היו שנוכל באמת ללכת למהלך משותף, בפועל אנחנו לא רואים את זה.

האם השגרירות התאילנדית לא התגייסה לטפל בנושא הזה בתקופה מסוימת?

היא עוזרת לנו. יש לנו אפילו אנשים דוברי תאילנדית ויש לנו שלטים בתאילנדית שמפיצים אותם. מזכירים את זה לעובדים, אבל זאת בהחלט בעיה של תרבויות שונות והשקפות שונות של בעלי-חיים ומזון. קשה מאוד לבוא לאדם שבא מתרבות אחרת ולהסביר לו שפה מדובר בבעל-חיים מוגן, ושלמרות שהוא רואה אותו מול עיניו, אסור לו לאכול אותו.

על כול פנים, היתה תקופה שבה גם המדענים כתבו מכתבים בנושא וגם היה איזשהו רעש תקשורתי בנושא והוא הפסיק, ואני חשבתי שזה הפסיק עם סיום התופעה. אם זה עדיין קיים, אולי תציעו פתרונות נוספים, ואנחנו פה בוועדה נדבר על זה. נתחיל בקריאת התקנות.

"תקנות להגנת חיית הבר (הוראת שעה), התשס"ג-‏2003

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 9 ו-16 לחוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955 (להלן – החוק), ולעניין תקנה 2 – באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, אני מתקינה תקנות אלה:

1.(א) על אף האמור בתקנה 7 לתקנות להגנת חיית הבר, התשל"ו-1976 (להלן – התקנות העיקריות), לא יינתן רשיון ציד בתקופה שעד יום כ"ו באב התשס"ה (31 באוגוסט 2005) אלא למי שנתקיים לגביו אחד מאלה:

(1) היה בידו רשיון ציד תקף ערב תחילתן של תקנות אלה (להלן – יום התחילה);

(2) היה זכאי לקבל רשיון ציד במועד כלשהו בשנה שקדמה ליום התחילה ואולם לא

(א) רשיונו הותלה או בוטל, ובינתיים הוסרה סיבת הביטול או ההתליה
כאמור;
(ב) לא שילם אגרת רשיון ציד שבינתיים שולמה".

כאן יש בעצם חזרה על ההוראות הקיימות.

"(3) המנהל קבע בהחלטה מנומקת כי רשיון הציד דרוש למבקש למניעת סכנה לאדם
או לחי".

האם יש הערות למשרד החקלאות?

למשרד החקלאות יש סמכות לתת היתרי ציד כללי או מיוחד למניעת נזקים בחקלאות ולמניעת סכנה לאדם או לחי.

איפה יש לנו כזאת תקנה?

לפי החוק, יש לו סמכות.

יש עדיין סכנות כאלה?

יש בוודאי סכנות כאלה.

בעיקר למחלות, כמו כלבת.

בהתחשב בסמכות שנתונה לשר החקלאות, שר החקלאות לא מתנגד להארכה של התקנות האלה.

ואין לכם הערות?

לא.

אז אנחנו נאשר את זה. לאה, את בעד?

אם אתה בעד, אני בעד.

אני בעד.

ברמת-הגולן לפעמים נותנים היתרי צייד.

נכון, בעיקר לחזירי בר.

סעיף 3 לחוק הגנת חיית הבר פוצל לשניים.

יש לי פה החלטת ממשלה. עכשיו אנחנו עורכים תיקון לחוק הגנת חיית הבר.

איפה רשום מה עבר לשר החקלאות?

יש לנו החלטת ממשלה בנושא הזה.

אחר-כך תצלמו אותה, כדי שזה יגיע אלינו.

אני ממשיכה לקרוא: "2. על אף האמור בתקנות 1א, 3 ו-4 לתקנות העיקריות, לא יצוד אדם ארנבת או חגלה בתקופה שעד היום ח"ו באב התשס"ה (31 באוגוסט 2005), למעט על פי היתר".

גם אלה שיקבלו רשיון וגם אלה שיש להם רשיון בתוקף, לא יוכלו לצוד ארנבות וחגלות.

במקומות, בתנאים ובכמויות שאנחנו נגדיר שיש צורך לצוד בהם, ניתן היתרים.

גם חגלות אין היום, ולכן צריך למנוע את הציד שלהן.

זה הרעיון, לתת להן להתאושש.

אסור לצוד אותן, גם מי שיש לו היתר, צריך לשלול לו אותו, מפני שאם כבר יש לו היתר, הוא לא יתייעץ אתך, אתי או עם אף אחד אחר, אלא ייצא לצוד. חגלה היום זה דבר נדיר, צריך למנוע את הצייד שלה.

זאת בדיוק המטרה כאן.

לגבי סעיף 16 שם מופיעות הסמכויות, אני מבינה שחלק נשארות אצל שר החקלאות וחלק עברו לשרה לאיכות הסביבה.

הארנבות עברו לשרה לאיכות הסביבה והחגלות נשארו אצל שר החקלאות.

האם התנאים לקבלת רשיון בסמכות השר לאיכות הסביבה וגם איסור ההגבלה על צידתה של חיית בר והגנתה עברו לשרה לאיכות הסביבה?

מה שנשאר אצל שר החקלאות זה מניעת נזקים לחקלאות - -

נזקים לחקלאות, מחלות בעלי-חיים וסכנה לאדם.

זאת אומרת שאת המסגרת אתם קובעים, ובסך הכל משרד החקלאות אחראי על כמה דברים חריגים.

בפועל כן, אבל כול הסמכות הזאת הואצלה על מנהל רשות הטבע והגנים, ושם למעשה מרוכזת הסמכות. הסמכות כמובן נשמרת לשני השרים, אבל האצלת התפקיד היא בפועל אחרת.

לסעיף הזה אין הערות. מי בעד הסעיף?

אני נמנעת.

כל מה שמזיק לחקלאות שייך למשרד החקלאות.

הגנה על חיות הבר עברה למשרד לאיכות הסביבה.

זה לפי הנסיבות, לא לפי בעל-החיים.

אני ממשיכה לקרוא: "3. תחילתן של תקנות אלה ביום ד' באלול התשס"ג 1 בספטמבר 2003)."

לתאריך אין לנו בכלל התנגדויות. התקנות להגנת חיית הבר אושרו.

תודה רבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:20