פרוטוקולים/כלכלה/6983



2
ועדת הכלכלה
24.7.2003

פרוטוקולים/כלכלה/6983
ירושלים, י"ד באב, תשס"ג
12 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 50
מישיבת ועדת הכלכלה
יום חמישי, כ"ד בתמוז התשס"ג (24.7.2003), שעה 17:00

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (תנאי הפעלה של בעלי זיכיון
בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: שלום שמחון - היו"ר
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
גילה גמליאל
אבשלום וילן
דוד טל
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ
מלי פולישוק-בלוך

אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד דוידה לחמן-מסר - משנה ליועץ המשפטי לממשלה
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
אמיר לוי - סגן הממונה על התקציבים, משרד האוצר
חיים פרננדס - אגף התקציבים, משרד האוצר
דרור שטרום - הממונה על הגבלים עסקיים
מיכל הלפרין - יועצת משפטית, הממונה על הגבלים עסקיים
מוטי שקלאר - מנכ"ל הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
מוסקו אלקלעי - יו"ר ועדת טלוויזיה של מועצת הרשות השנייה
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
איילת מצגר - סמנכ"ל טלוויזיה, הרשות השנייה
דבורה קמחי - יועצת משפטית, ישראל 10
עו"ד אלי זוהר - נאמן ערוץ 10
ד"ר נמרוד נוביק - נציג בעלי המניות, ערוץ 10
אלון אופק-ארנון - ערוץ 10
עו"ד בני רוטנברג - יועץ משפטי, קשת
עוזי פלד - מנכ"ל טלעד
יוחנן צנגן - מנכ"ל רשת
עו"ד הדס פלד - יועצת משפטית, רשת
עו"ד נואה אילן - חברת החדשות של הערוץ השני
אביעד פרידמן - דירקטור, חברת חדשות ישראל
עו"ד ירון קופפר - חברתחדשות ישראל
ליאון צימן - מנכ"ל ובעלי אולפני מימד, ערוץ המוסיקה
אבי ארמוזה - סמנכ"ל תוכן ופיתוח עסקי, אולפני הבירה
אסף אמיר - מנכ"ל איגוד מפיקי סרטים וטלוויזיה
שחר ולנר - מנכ"ל איגוד הבימאים והתסריטאים
אייל מלובן - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
שרה לוין - מנכ"ל פורום היוצרים הדוקומנטריים
גליה עוז - איגוד התסריטאים

אתי בנדלר

לאה ורון

תמר שפנייר


הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (תנאי הפעלה של בעלי זיכיון
בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות), התשס"ג-2003

אני מחדש את הישיבה. הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תנאי הפעלה של בעלי זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות). אנחנו רוצים להקריא את מה שכבר הסכמנו עליו בנושא חברת החדשות. רוני טלמור, בבקשה.

התיקון שאנחנו מדברים עליו הוא תיקון 19. בתיקון הקודם שנעשה לחוק, תיקון מס' 18, יש הוראת מעבר לעניין התיקון שנעשה בסעיף הבעלויות הצולבות, סעיף 41. בסעיף זה נקבעו כללים חדשים של בעלויות צולבות שיחולו על כל המכרזים לשידורי טלוויזיה מכאן ואילך. זה נמצא בסעיף 41(ב2), ובאותה עת בוטלו סעיפים (ב) ו-(ב1) שעסקו במכרזים הקודמים בערוץ 2 ובערוץ השלישי ונקבעה הוראת מעבר. תוך כדי העבודה על החוק נתעורר ספק – לאור הוראת המעבר, אלו כללים יחולו על זכייני ערוץ 2 כשהם יצאו למכרז החדש, האם יחולו הכללים הקודמים שממשיכים לחול עליהם כל זמן שהם מחזיקים ברשיונות, כי נושא הבעלויות הצולבות הוא דינמי - -

לפני כל הדיון יש לי הצעה לסדר - אין לי שום התנגדות שהאורחים ישבו איתנו, אבל אני שומע שאנחנו נפתח פה נושאים מחדש. כל מה שהסכמנו עליו, לא אכפת לי שיידון. אבל אם ייפתחו נושאים מחדש, אני מבקש שנישאר פה רק חברי הכנסת כדי שבאמת שנגמור היום.

יש רק נושא אחד שלא גמרנו - שידורי החדשות.

בינתיים הדיון יכול להישאר כמו שהוא, אבל אם מתחיל שוב ויכוח - שנתווכח בין חברי הכנסת - לטובתכם, רבותיי האורחים. אני יודע מה שאני אומר - פותחים עוד נושא ועוד נושא ולא נגמור.

הוראת המעבר לעניין הבעלויות הצולבות קובעת, שההוראות הקיימות, אלה שבוטלו בתיקון הקודם לעניין בעלויות צולבות, ימשיכו לחול על זכיינו ערוץ 2 עד 31.10.2005, כשהמטרה היתה שעד סוף תקופת ההארכה הם ייהנו מהמצב הקודם. הכוונה היתה שבמכרז החדש שייערך לערוץ 2 יתחילו לחול הכללים החדשים שנקבעו בתיקון 18. על מנת למנוע אי הבנות וכדי ליצור ודאות ובהירות, אני מציעה תיקון להוראת המעבר בסעיף 6 לתיקון מס' 18, התשס"ג-2002.

"הוראות סעיף 41 לחוק העיקרי כנוסחה ערב תחילתו של חוק זה (להלן - יום התחילה) ימשיכו לחול עד יום כ"ח בתשרי התשס"ג, 31 באוקטובר 2005, על מי שהוא בעל זיכיון בערוץ 2 ביום התחילה וזיכיונו הוארך בהתאם להוראות סעיף 37(א) לחוק העיקרי כנוסחו בסעיף 2 לחוק זה. זה החוק שבו התאפשרה ההארכה לשנתיים.

אני מציעה שהסעיף יתחיל כך: "הוראות סעיף 4 לחוק העיקרי כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה ימשיכו לחול לעניין זכותם של בעלי הזיכיונות לשדר לפי זיכיונותיהם כאמור [זאת אומרת, זיכיונותיהם הקיימים]. עוד נעשה את הגימור הסופי של הנוסח, פשוט שיהיה ברור שזה רק לגבי השידור ולא המכרז.

אני רוצה להעיר את תשומת ליבה של הוועדה למשמעות של דברים האלה. אני לא מייצג את "ידיעות אחרונות" אלא את רשת, "ידיעות" הם רק אחד מבעלי המניות ברשת. לכן רק אסביר הרקע לתיקון הזה. במצב שהיה עובר לשינוי החלטת הממשלה בעניין הרשיונות, לבעלי המניות בערוץ 2 שהיו חייבים לצאת בגלל בעלויות צולבות היה אופק, היתה יכולת לממש את השווי של ההשקעה שלהם בחברה כי אחרי תום תקופת הזיכיון היה לפחות פוטנציאל לחברה להמשיך עם רשיון. זאת אומרת שכאשר בא "ידיעות אחרונות" למכור את המניות שלו כפי שחייב החוק, הוא יכול למצוא מישהו שיודע שהוא קונה חברה פעילה שיש לה אופק חיים ולכן הוא יכול לקבל איזשהו ערך עבור מניותיו. במצב שנוצר עכשיו, ל"ידיעות" כמו ל"מעריב", אין שווי למניות שלהם.

זה לא נכון.

אנחנו גם צריכים לנהוג בטיפה של הגינות. לא איכפת לי להקדיש לנושא הזה שעה ביום שני ולהחליט עכשיו שאם נגיע על כך להסכמה ביום שני בוועדה, גם נצביע. נשים את הנושא הזה עכשיו בצד, הוא יעלה ביום שני, אם לא נגיע להסכמה - יישאר התיקון שהיה קודם.

למיטב ידיעתי אין פה מישהו שמתנגד להבהרה הזאת. המשמעות תהיה שאם יש עיתון שבעל עניין בו מחזיק - -

אם בעל עיתון רוצה להגיד את דבריו, אני רוצה לתת לו אפשרות לעשות זאת.

הדברים האלה כבר נאמרו.

אז תשאירי אותם כמו שהם. אם יש בעל עיתון בארץ שרוצה להגיד, רוצה לתת לו האפשרות להשמיע את דבריו.

גם כשרוצים להצביע נגדו, צריך לתת לו זכות טיעון.

אני מקבל את הבקשה שלכם. על אף שבעוד מספר דקות נצביע על העברת החוק הזה לקריאה שנייה ושלישית, אני משאיר את הנושא הזה פתוח. מנהלת הוועדה לקחה בחשבון יחידת זמן ביום שני לצורך השלמות אפשריות, והעניין הזה יידון ביום שני.

אז צריך להזמין את "ידיעות" ו"מעריב".

בוודאי, זה מה שאמרתי.

הנושא הזה איננו כלול בהצעת החוק כפי שהיא עכשיו.

אני לא מתנגד לעמדת הממשלה להביא את זה לסדר היום, אבל יש לאפשר לבעלי העיתונים לומר את דבריו.

בנייר שחולק לנו, התיקון הזה כלול?

לא. זה משהו שאין נייר עליו, זה משהו שלא שמענו עליו גם בוועדה. לא היה על זה דיון.

הנושא הזה התעורר כשאלה של נציגי הממשלה אגב דיונים שהיו לנו כאן, הם שאלו האם ברור שאמנם כך. אמרתי: ברור שאמנם זאת היתה הכוונה, מהנוסח אני לא בטוחה שזה ברור.

אתי, אם יש כוונה לחדד את החידוד של החידוד, המינימום הוא לתת לעיתונים לומר פה את דבריו. אני לא מתנגד לכלום, אני מוכן לאפשר לממשלה להעלות נושא נוסף, חדש, אבל צריך לשמוע גם את בעלי העיתונים.

רוני, תקראי את מה שהסכמנו עליו הבוקר לגבי חברת החדשות.

מבחינת הפרוצדורה, בכל מקרה הוועדה מסיימת היום להכין את החוק לקריאה שנייה ושלישית. בין אם תהיה הסכמה על הנושא הזה או לא, החוק עולה למליאה בשבוע הבא.

סעיף 67 לחוק עוסק במועצת המנהלים של חברת החדשות. הסעיף המתוקן הוא כזה: "(א) מועצת המנהלים של חברת החדשות תמנה לפחות חמישה דירקטורים, מהם שלוש חמישיות יתמנו על-ידי בעלי הזיכיונות לשידורי טלוויזיה בהתאם לחלקם היחסי במניות ההצבעה של חברת החדשות ושתי חמישיות יתמנו על-ידי המועצה לפי סעיף זה, ובלבד שבעלי הזיכיונות לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שקבעו מי שמחזיקים באמצעי שליטה, הן בבעל הזיכיון והן בתאגיד שהוא עיתון כמשמעותו בסעיף 41(ב)(4).

"הדירקטורים שתמנה המועצה לפי סעיף זה (להלן דירקטורים מטעם הרשות) יהיו נציגי ציבור שמתקיימים בהם לפחות תנאי הכשירות לכהונת דירקטור של חברה ממשלתית לפי סעיפים 16א, 17, 17א ו-18ג לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בשינויים המחויבים לפי העניין".

הסעיפים האלה עוסקים בתנאי כשירות לכהונת דירקטור בחברה ממשלתית. סעיף 16א קובע שדירקטור שתהיה לו השכלה גבוהה מתאימה או חמש שנות ניסיון בתפקידים בכירים. סעיף 17 עוסק בתנאי כשירות כמו ניגוד עניינים. סעיף 17א מדבר על תנאי פסלות בגלל זיקה כלכלית. סעיף 18ג עוסק במועמדים שיש להם זיקה אישית, פוליטית או עסקית - -

יש אדם שאין לו זיקה כזאת?

סעיף 18 זה פגיעה בחופש העיסוק, אפליה של חברי גוף בוחר במפלגות.

חבר-הכנסת הירשזון ניסה לשנות את זה כמה פעמים. זה היה על שולחן הממשלה לא מעט פעמים.

יש הצעת חוק בעניין הזה שעומדת לעלות.

המטרה של הסעיף הזה היא להבהיר שמי שיש לו זיקה כזאת, על מנת להסיר את החשש ואת מראית העין שהמינוי נעשה משיקולים פסולים, יצטרך להוכיח שיש לו כישורים מיוחדים והתאמה מיוחדת לתפקיד.

סעיף קטן (ג): "לא ימונה כדירקטור מטעם הרשות: (1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים בסעיף 9(א) לחוק". סעיף 9(א) מונה את הסייגים למינוי חבר מועצה, למשל שחבר כנסת לא יכול להיות דירקטור.

הבוקר הסכמנו על זה בעיקרון, תמשיכי לקרוא בבקשה.

"(1) מי שמתקיים בו אחד מהסייגים המנויים בסעיף 9(א); (2) מי שהינו חבר מועצה; (3) מי שיש לו זיקה אישית, כלכלית או אחרת, לרבות כעובד, לבעל הזיכיון, למי שהוא בעל עניין בתאגיד שהוא בעל זיכיון וכן למי שמחזיק במישרין בשיעור כלשהו של אמצעי שליטה בבעל זיכיון כאמור. לעניין זה, בעל זיכיון - בעל זיכיון לפי חוק זה וכן בעל רשיון לשידורים לפי חוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ"ב-1982; (4) מי שעיסוקיו האחרים עלולים ליצור ניגוד עניינים עם תפקידו כדירקטור בחברת החדשות.

(ד) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות אשר ייבחר על-ידי מועצת המנהלים, ובלבד שמתקיימים בו בנוסף לאמור בסעיף קטן (ב) גם לפחות תנאי הכשירות לכהונת יושב-ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, בשינויים המחויבים לפי העניין.

"(ה) דירקטור מטעם הרשות יתמנה לתקופה של שלוש שנים. דירקטור שחדל לכהן יכול להתמנות מחדש.

"(ו) דירקטור מטעם הרשות יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו אם יתקיים אחד מאלה: (1) הוא התפטר בהודעה בכתב לחברה; (2) הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון; (3) נתקיים סייג מן הסייגים למינוי אדם כדירקטור מטעם הרשות; (4) נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו והמועצה העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב.

(ז) כאן בכוונתו להוסיף פסקה לפיה "הדירקטורים שיתמנו בידי בעלי הזיכיונות לא יהיו בעלי הזיכיונות עצמם או בעלי עניין בהם או נושאי משרה או עובדים בהם".

אנחנו לא מבינים כלום ממה שנאמר פה. קודם, מה זה עניין של החוק מי יתמנה על-ידי בעל הזיכיונות? שנית, מי שיתמנה על-ידי הרשות - בבקשה, תחליטו לגביו, אבל אם אני מבין נכון הרשות מראש לא תמנה מישהו שאחר כך הוא לא כשיר להיות יושב-ראש. משהו פה לא מסתדר לי. אם ממנים מישהו מטעם הרשות, הוא יהיה כזה שכשיר אוטומטית גם להיות יושב-ראש. לא שאחר כך נבדוק ונראה שהוא לא יכול להיות יושב-ראש.

ברור שכאשר הממשלה רוצה להכניס יושב-ראש ב"פלאפון", היא מעבירה אותו קודם דרך בזק ומראש היא לוקחת בחשבון שהוא יצטרך לעבור תנאים של יושב-ראש.

מלכתחילה הדירקטור יהיה עם כישורים של יושב ראש, כדי שאפשר יהיה לבחור מביניהם יושב-ראש.

יכול להיות מצב שבאופן מכוון או לא מכוון ייבחר רק אחד מתוך הארבעה שמתאים להיות יושב-ראש, ואז ממילא אין להם שיקול דעת. אני מבקש לתקן את הדבר הזה.

זה דבר אחד. שניים, אני לא יודע אלו מגבלות יש על בעלי זיכיון. כל אחד משלושת בעלי הזיכיון צריכים לשלוח שני נציגים. בהנחה שיהיה איחוד של שניים או שלושה בעלי זיכיון, זה צריך להיות בהתאם. כלומר, לא שניים לכל בעל זיכיון, זה יכול להיות שלושה לכל אחד משני בעלי הזיכיון או שישה לבעל זיכיון אחד.

אני מבקש לרשום את ההערה של מר פלד. יש לתקן זאת למקרה שיהיה מצב שונה מהיום.

בסעיף 67(א) אני חושב שיש תקלה. יהיו חמישה דירקטורים אין בעיה, אבל אם יחליטו שהדירקטוריון יהיה של עשרה האנשים, אז הסיפה של הסעיף לא תאפשר לבעלי זיכיון שיש להם עיתון למנות שני נציגים כפי שהמצב כרגע. הסיפה של סעיף 67(א) אומרת שבעלי זיכיונות לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שקבעו מי שמחזיקים באמצעי שליטה, הן בבעל הזיכיון והן בתאגיד שהוא עיתון. כרגע המצב הוא שחמישית ממונה על-ידי כל בעל זיכיון ועוד שתי חמישיות על ידי הרשות. כשיש חמישה דירקטורים זה בסדר, אבל מאחר והדירקטוריון ימנה לפחות חמישה, זה יכול גם יותר. נניח שמועצת המנהלים תהיה בת עשרה דירקטורים, כפי שהיא היום, אז רשת וטלעד לא יוכלו למנות שני נציגים כל אחת כי לפי הסיפה שתיהן יחד יכולות למנות רק שניים. לכן הסיפה צריכה להיות חמישית, לא שניים.

היום כל אחד שולח שני נציגים בלי שום מגבלות.

הסיפה כתובה בדיוק כלשונה היום בחוק. אני מבקשת להקריא את הסיפה של 67(א) ותראו שאלה בדיוק אותן מילים. כתוב שם: "ובלבד שבעלי הזיכיונות לא ימנו למועצת המנהלים יותר משני נציגים שקבעו מי שמחזיקים באמצעי שליטה הן בבעל הזיכיון והן בתאגיד שהוא עיתון כמשמעותו בסעיף 41(ב)(4). אותה מגבלה קיימת היום, אותו מספר דירקטורים קיים היום.

זה נוסח לעתיד, מה שדובר כאן בוועדת הכלכלה שיהיה בעתיד. הנוסח הקיים היום הוא שכל בעל זיכיון משלושת בעלי הזיכיונות ממנה שני אנשים בלי שום מגבלות.

פה מדובר רק על מינוי נציגים של עיתון.

זה נכנס עכשיו לגבי העתיד. בחברת החדשות היו דירקטורים שהם נציגי עיתון.

אבל לא יותר משני נציגים של עיתון, זה מה שכתוב בחוק כבר היום.

שניים מתוך עשר זה סביר, שניים מתוך 15 זה לא סביר.

יוצא שרשת וטלעד יכולים למנות רק שניים, כל אחת נציג אחד.

עלו פה שלוש נקודות. נקודה אחת שדורשת תיקון ואנחנו נתקן - מי שייבחר על-ידי המועצה להיות דירקטור חיצוני בחברת החדשות, יצטרך להיות כשיר להיות גם יושב ראש. העניין השני שיש לתקן קשור למספר החברים - צריך לקחת בחשבון את האפשרות שאם יש איחוד זה לא משנה את היחס מול המליאה. זה עדיין יישאר שלוש חמישיות מול שתי חמישיות.

זה נשאר כך.

אבל זה צריך להיות מפורש - שאם יש איחוד לשתי זכייניות או לזכיין אחד, עדיין הוא ימנה שתי חמישיות מהחברים.

העיקרון ברור.

רוני טלמור אמרה שיש כוונה להוסיף פסקה (ז) לפיה "הדירקטורים שיתמנו בידי בעלי הזיכיונות לא יהיו בעלי הזיכיונות עצמם או בעלי עניין בהם או נושאי משרה או עובדים בהם". שיהיה ברור שהיום הדירקטורים הם המנכ"לים שהם גם בעלי עניין, גם נושאי משרה; בעצם שוללים פה את הזכות למנות כדירקטור את האנשים שהכי כשירים לכך.

אנחנו מורידים את פסקה (ז).

אני מבקשת לנסות להגן על פסקה (ז).

לא, זו התערבות בוטה. אל תחבלו, אתם מוציאים את כולם החוצה.

לפחות נשאיר את הקטע שמדבר על בעלי הזיכיונות עצמם.

מאיפה זה צמח בכלל?

ברשותכם, פסקה (ז) יורדת. אני רוצה ללכת קדימה.

יש סעיף נוסף שאנחנו ממליצים שיתווסף לחקיקה, לפיו אם בעתיד יהיה עוד מכרז לערוץ 10 שיהיה ברור בחוק שכאשר אנחנו מדברים על תנאי מכרז, בין אם מדובר בערוץ 10 ובין אם מדובר בערוץ 2, תנאי המכרז צריכים להיות שווים. זה מבחינת ההוגנות בין שני הגופים.

תן לממשלות הבאות להתעסק עם ערוץ 10. יש להם זיכיון לעוד שמונה שנים.

ברשותכם, אני רוצה להצביע על הנקודות. יש לנו נקודה מרכזית אחת - בהצעת הפשרה, כולל התיקונים הנלווים אליה, דובר על ה-30 בספטמבר. לעומת זאת יש הצעה של דוד טל, ואתן לו את ההזדמנות להציע אותה.

אדוני היושב ראש, הצלחת לשכנע אותי ואני מסכים ל-30 בספטמבר.

בין ה-1 ל-30 לספטמבר.

אם כך, אני רוצה להצביע על הפרק הראשון כפי שקראנו אותו.

אנחנו יכולים לעבור סעיף-סעיף אבל אני רוצה ללכת קודם לנקודות המחלוקת, כדי שנכריע. אם יש הסכמה בחלק הזה של המכרז - העניין של ספטמבר וכל מה שקראנו בבוקר - נצביע עליו כרגע בהסכמה, ואז נוכל לעבור סעיף-סעיף בלי בעיות כי היתר הוא פחות משמעותי. אחר כך ה-60% או 65% זה לא כל כך עקרוני.

אם מאשרים את כל הפרק, עדיין אפשר לשנות דברים?

אחרי כן אצביע פרק-פרק, אבל קודם אני רוצה להצביע על החלק הזה כי זו הנקודה המרכזית, ולדעת שזה סגור.

אבל אמרנו ש-30 בספטמבר זה עם הבהרה של דרור שטרום בנוגע לזכיינים בערוץ 10, ההתמזגות לשניים.

בוודאי. כפי שהדברים סוכמו ונאמרו פה על-ידי הגב' הלפרין בשמו של הממונה על ההגבלים.

אם יש תחרות זה זכיין אחד, אם אין תחרות זה שניים.

אני לא חוזר בי, אני רק משאיר את הכל בהסתייגויות.

אנחנו מצביעים עכשיו על סעיף 3, אחרי סעיף 34 לחוק העיקרי, כפי שקראנו אותו בבוקר ועברנו עליו עם התיקונים שהתבקשו על-ידי עוזי פלד, יוחנן צנגן ונציגי הערוצים האחרים, בהסכמת הממונה על ההגבלים וההבהרה של הגב' הלפרין, עם הוספה של סעיף קטן (ד). מי בעד הסעיף הזה?

לא אמרת מה התאריך?

בין ה-1 ל-30 בספטמבר.

דיברנו על ה-30 בספטמבר.

אמרנו 30 בספטמבר.

כתוב פה בין ה-1 ל-30 בספטמבר, כך נכתב סעיף 34א על-ידי לאה ורון במהלך הישיבה: "הרשות תפרסם בין ה-1 בספטמבר ועד ה-30 בספטמבר 2004".

אני מציע 30 בספטמבר וגמרנו.

צריך לבדוק שזה לא נופל על חג או שבת.

30 בספטמבר יוצא ביום שלישי, זה בחג ולא בשבת.

16 בספטמבר זה ערב ראש השנה.

לערוץ 10 זה לא משנה, לערוץ 2 זה עקרוני.

אני לוקח על עצמי אחריות, ההחלטה תהיה בין ה-15 בספטמבר עד ה-30 בספטמבר. אני מציע שנצביע על כך פה אחד.

אי אפשר, זה בדיוק החגים.

זה מה-15 עד ה-30 בספטמבר.

הצבענו על זה פה אחד.

אני לא הצבעתי בעד. אני לא יכול להצביע כשזה נופל בראש השנה.

נראה לך שמוטי שקלאר, יהודי דתי, יעבוד בראש השנה?

7 הצביעו בעד.

זה התקבל. כולם הצביעו בעד ה-15 עד ה-30 בספטמבר, בהימנעותו של חה"כ דוד טל.

תגיד: בתנאי שזה לא ייפול על חג.

בתנאי שלא ייפול על חג.

אם כך, גם דוד טל בעד.

סיכמנו, סעיף 3 מתקבל, פרסום המכרז הוא בין ה-15 ל-30 בספטמבר 2004.

הובהר שבוטלה ערכאה אחת.

כן. דילגנו על ערכאה אחת, הולכים ישר לבג"ץ, לא הולכים למחוזי. בואו נמשיך הלאה.

הנקודה השנייה – הצעתו של חבר הכנסת וילן: אנחנו צריכים להכריע בין ה-60% ל-65%. זה נוגע לאולפנים.

זה בין 50% ל-65%.

בעניין הזה הצעתי הצעת פשרה. עכשיו אנחנו בין ה-60% לבין ה-65% שהציע חה"כ וילן. שלך. הזכיינים אמרו להסתפק ב-60%. אתה עדיין עומד על 65%?

גם הממשלה מבקשת להישאר ב-60%. זה לא מספר אצבע, זה אחרי עבודה ארוכה, הרצנו את המספרים, ראינו את התוצאות הכספיות.

מה זה העניין שלכם?

מי בעד 60%? מי בעד 65%?

הצבעה
בעד 60% - 30
בעד 65% - 7

ההצעה של 65% התקבלה.

החוק הזה הוא נגד טלעד בערוץ 2, כי לקשת ורשת אין אולפנים, אז מדובר רק על טלעד שש לו אולפן מפני שכאשר לפני עשר שנים היה מכרז, דובר על אמצעי הפקה וכל הדברים הללו. כל השנים הרשות השנייה נהגה בנושא הזה בממוצע, עכשיו אומרים שזה הגבל עסקי. זה לא הגבל עסקי, זה לא אנחנו, הרשות בודקת את זה. רק לטלעד יש אולפנים, קשת ורשת בין כה עושים 100% בחוץ, אז על מה מדובר?

מחר יהיו לכולם אולפנים, זה העניין.

אז הרשות תמשיך לבדוק בממוצע, והממונה יריב איתה. זה לא עניין שלנו.

עוזי, ממילא נגיע בקרוב שוב לחקיקה.

אנחנו מדברים על הוצאת העבודה החוצה. הזכרתי את האולפנים, נמצא פה ליאון צימן.

אני מבקשת הבהרה של הוועדה. תחילתו של הסעיף הזה, אם לא ייאמר אחרת, היא מיום פרסום החוק. לכן אם אתה רוצה שזה יחול רק מ-1 בנובמבר 2005, זה צריך להיאמר מפורשות.

בוודאי, זה צריך להיות מ-1 בנובמבר, תקופת הזיכיון החדש.

ההקלות לערוץ 10 הן מהיום?

ההקלות הן מנובמבר 2003.

צריך להחזיר את ההוצאה של 65% גם ל-2003.

עכשיו אנחנו מגיעים לחברת החדשות. ההסבר של עמי גניגר היה כך: בגלל שהם מתחברים, הוא עשה את החשבון של האחוזים, לכן קיבלנו את זה. 60 מיליון זה 20%. הממשלה מדברת על 60, 85 או 20 אחוז, זו התקרה.

למה צריך גבול עליון? אתה לא רוצה שערוץ החדשות יעלה? אתם מגיעים לאבסורד. אני התנגדתי לערוץ החדשות, אבל אישרתם את זה. אתה רוצה להגביל אותו?

אם נניח התקרה של ההוצאה בעבור ההפקה והיצירה תהיה 100% והם יעשו פרסום, הם לא חייבים לך כלום. אז אל תהיה גיבור גדול, זה הולך פעם אחת לטובתך ופעם אחת נגדך.

אדוני היושב ראש, כבר סיכמנו את כל הדברים האלה, למה לפתוח אותם?

אנחנו בשלב ההכרעה, לממשלה יש עמדה אחרת.

הגענו להצעת פשרה, שאולי האוצר יסכים לה. ההצעה אומרת שבהוצאה על חדשות תהיה דיפרנציאציה בין 10 לבין ערוץ 2 ערוץ 10 יחויב במינימום 50 מיליון וערוץ 2 יחויב במינימום 60 מיליון שקלים. זה שונה ב-10 מיליון שקלים מהצעת הממשלה, שלהזכירכם נועדה לעזור לערוץ 10 לעמוד על הרגליים. היום הם אומרים שהם מוציאים 55 מיליון שקלים, ואנחנו לא מוצאים סיבה להגדיל את הדרישה הזאת. מקסימום ההוצאה לא יעמוד על סכום אלא מקסימום 20% מהשידורים בשני הערוצים.

השתדלנו שהכללים בתוספת יהיו סימטריים לחלוטין לשני הערוצים. אם אתם רוצים שיהיה 50 או 60, אפשר להציע 55 מיליון לשני הערוצים. הסימטריה בין שני הערוצים צריכה להישמר.

ל-20% אתה מסכים?

אני מסכים, אבל אתם צריך להבין את המשמעות של זה. אני מדבר על חדשות בלבד. הרף התחתון של 55 מיליון הוא סביר. לגבי הרף העליון של 20%, תבינו שאם ההכנסה משני הערוצים תגדל - והיא אמורה לגדול בשנים הקרובות - סך ההוצאה לחדשות מאוד תגדל. אתם צריכים להחליט האם אתם רוצים משקל יותר גדול לחדשות או משקל יותר גדול להפקות.

ערוץ החדשות ששילם הרבה כסף, הוא בעצמו לא חושש ממה שאתה חושש.

תבינו שלנו אין עמדה בעניין. אם אתם רוצים שיהיה יותר משקל לחדשות, תעשו יותר משקל לחדשות. אם אתם רוצים יותר משקל להפקות מקור או כל דבר אחר, תחליטו כך, אין לנו עמדה. אבל תבינו את המספרים - היום 20% מסך ההוצאה להפקה שערוץ 2 עושה, זה סדר גודל של 80 מיליון שקל. אם אתם מציעים לקבע את זה על 20% והכנסות ערוץ 2 יגדלו - והן צפויות לגדול בשנים הקרובות - החדשות יגדלו ל-100 מיליון שקל או יותר.

ובכן, אנחנו מדברים על 55 מיליון מינימום, 85 מיליון או 20% מקסימום.

אני הצעתי רק 20%. מה זה 85 מיליון?

אני מציע שזה יהיה 55 מיליון מינימום ורק 20% מקסימום.

הגבוה מביניהם, או 85 מיליון או 20%.

אז אתה חוסם את ערוץ החדשות.

העורך דין שלהם ביקש את זה.

אנחנו רוצים שהמקסימום יהיה 20%.

אם אתה מגביל את זה ל-20% הוצאה מקסימלית, בוא ניקח לדוגמא את ערוץ 10. במצב הנוכחי הם מוציאים בערך 55 מיליון, אבל אם תאפשר להגיע לגבוה מביניהם, אתה דוחף אותם בהמשך, גם אם לא מגדילים את סך ההכנסות, להוציא מתוך 220 מיליון 85 מיליון על חדשות. זה הופך אותם בעצם לערוץ חדשות נוסף.

לכן צריך אחד משניים - או גבול עליון או אחוז. אני בעד אחוז כי יש פה מגבלה - הכנסת אישרה לערוץ החדשות לעלות לאוויר. ככה אתה חוסם אותם.

נקבע 55 מיליון רצפה ו-25% גבול עליון.

אנחנו בעד 20% מקסימום, אבל שזה יהיה 20% מה-60% של ההוצאה על תוכניות.

תהרוג את היצירה, יופי.

אני מגן עליכם פה.

אני מבקש מאמיר לוי להסביר.

סעיף 4 לתוספת השנייה – במקום 60 מיליון יהיה 55 מיליון; זה מינימום המחויבות להוצאה לשידורים על חדשות, ויכירו ב-20% מסך ההוצאה לשידורים - ה-20% מתוך ה-60% שאישרתם - זה יהיה הכרה מקסימלית. כל מה שעושים מעבר לכך, לא יוכר במסגרת ה-60% או ה-220 מיליון.

אז הסכום 85 מיליון ירד.

מי בעד ההצעה הזו?

הצבעה
בעד - כולם
נגד - אין

סעיף 4 לתוספת השנייה אושר פה אחד.

אותו רף עליון של 20% יהיה גם על רכישת שידורים?

כן.

אז צריך לתקן את סעיף 5 בהתאם.

הרי קודם שיניתם את סעיף 5, כתבתם 85 מיליון רף עליון לאור הערת דורון אבני. עכשיו במקום השינוי הזה, יהיה כתוב אותם 20% שיש בסעיף 4. ה-40 מיליון בסעיף 5 נשארים ללא שינוי.

אני רוצה להבין מה החלטתם. החלטתם ש-60% אחוז מההכנסה נטו הוא סך ההוצאה לשידור, שמתוך זה עד 20% יוכר כהוצאה לשידור אם זה הוצא לחדשות.

נכון, זה מה שהחלטנו.

מדובר על הוצאה של לפחות 60%, אפשר יותר.

נקודה אחרונה, לפני שאנחנו מצביעים על כל החוק - אייל מלובן, בבקשה, הבמה שלך.

הדבר האחרון שלא נפתר הוא הנושא של שיתוף הפעולה. לרוני טלמור יש פתרון שהוכן יחד עם היועצת המשפטית של ערוץ 2. לצורך העניין, ערוץ "ביפ" משדר בכבלים שידור שקוראים לו "פרידמן וקיציס", והוא משדר את זה גם בערוץ 2, הוא מוכר להם בשתי הפלטפורמות כ-100% בהשקעה; יגיד זאת גם מוטי שקלאר מנכ"ל הרשות. לא ייתכן שאותה תוכנית שמשדרת בשתי פלטפורמות שונות מוכרת להם כ-100% בהשקעה. זה צריך להיות סך הכל ההוצאה שהם הוציאו פר התוכנית; אם הביאו כספים מקרן קיימת או ממקור אחר, זה קשור לשני הדברים האלה.

נשאלו פה בעצם שתי שאלות. השאלה הראשונה היא שאלת השת"פים.

אם אנחנו נעשה הכל, מה יישאר למועצה?

עכשיו הבעיה הזאת נולדה?

הם העלו נושא.

זה נושא לכנסת?

אי אפשר להשאיר את זה למועצה?

נאמר פה שנושא השעות כבר נפתר.

הוא נפתר, הוחלט על 180 שעות.

180 שעות, וזה גדל באופן יחסי. הנוסח שאנחנו מציעים לעניין הזה הוא - זה לא ניסוח סופי אבל זה העיקרון - שמתוך כלל ההפקות המקומיות ישדרו בעלי זיכיון בכל שנה תוכניות סוגה עילית בהיקף של 180 שעות לכל ערוץ באופן יחסי ליחידות השידור שהוקצו להם בערוץ. אם עלתה ההוצאה המינימלית לסוגה עילית מעל 50 מיליון שקלים, יגדל היקף השעות האמור באופן יחסי לגידול בהיקף ההוצאה, כפי שתקבע המועצה.

כל זה מחליף את סעיף 2 בהצעת החוק של חבר הכנסת ארדן.

לא צוין פה העניין של האיחוד.

אישרתי את זה כמו שרצית.

אם הממונה על ההגבלים יחליט שיש תחרות, יהיה זכיין אחד. אם הוא יחליט שאין תחרות, יהיו שניים.

גם אם אין תחרות, יהיה מיזוג משלושה לשניים.

אני צריך להסביר את נושא המיזוגים בהצעת החוק. זה חוק ספציפי, זה לא חוק ההגבלים העסקיים, אבל מאחר ואנחנו מכירים את זה מהעיסוקים השוטפים שלנו, אסביר מה המחוקק עושה בהצעת החוק כפי שהיא כאן. הצעת החוק מובילה ממצב שבו סמוך לפני פרסום המכרז, תקופה סבירה לפני המכרז, הממונה יעמוד בצומת T - או שיש תחרות או שאין תחרות. אם הממונה ישוכנע שיש תחרות, אז לפי מה שמציע המחוקק להצבעה שלכם, הממונה יאפשר מיזוג של כלל הזכיינים לזכיין אחד והמכרז יהיה על פי זכיין אחד. אם לא תהיה תחרות, כי אז לא יתאפשר מיזוג לזכיין אחד אלא יתאפשר מיזוג לשני זכיינים במקום שלושה היום. זה המצב, הוא ברור, הוא חד, אין דרך אחרת להבין מה שכתוב בהצעת החוק.

בקיצור, האינטרס שלהם עכשיו הוא שערוץ 10 יצליח.

אני מבקש להוסיף הבהרה אחת למה שאמר הממונה. בנוסח שהקראנו פה בצהריים, מי שמחליט אם המכרז יהיה על זכיין אחד או שניים - אני לא מדבר על מיזוג הקבוצה - מי שמחליט אם יתפרסם מכרז ליחידת שידור אחת או שניים, זו מועצת הרשות השנייה לאחר שתיוועץ בממונה. זה מה שהיה פה היום. אני מבהיר את מה שאמר דרור שטרום.

אני רוצה לשאול את דרור שטרום שתי שאלות. שאלה ראשונה, אם המכרז הוא בספטמבר 2004 והזוכה בו יצטרך להתמודד בתחרות שתהיה בנובמבר 2005, מה יקבע ההחלטה שלך בצומת ה-T – מצב התחרות בספטמבר 2004, או 90 יום לפני כן, כאשר התחרות עצמה היא הרלוונטית. אם אתה קובע שנה וחצי מראש, אתה נדרש לקבוע שנה וחצי מראש מה יהיה מצב התחרות ולפי זה לקבוע כמה זכיינים יהיו.

שאלה שנייה, בהנחה שלא היתה תחרות והמכרז לשני זכיינים, ואחר כך כן תיווצר תחרות, האם אתה תאשר מיזוג לזכיין אחד גם אחרי המכרז?

אתחיל מהשאלה השנייה שהיא הרבה יותר פשוטה. כל פעם שייוצר מצב שיש תחרות משמעותית בתחום הזה - הבהרתי כבר בדיונים הקודמים בעבר בכל הזדמנות אפשרית, שהמגמה שלנו היא לאפשר מיזוג של כל הזכיינים בערוץ השני ובלבד שתהיה תחרות משמעותית מול הערוץ השני. לכן התשובה לשאלה שלך היא שגם אם במועד המכרז יוכלו לגשת רק שני זכיינים כי מצב התחרות לפני כן לא היה כזה משמעותי, אבל לאחר מכן נוצרה תחרות מאוד משמעותית, כי אז מבחינת שיקולי הממונה יתאפשר להם להתמזג לזכיין אחד.

עכשיו השאלה מבחינת המחוקק, אם זה מתאפשר.

היום בחוק יש מצב שבו קבוע מינימום של זכיינים בערוץ 2. השאלה שנשאלת היא, מבחינה משפטית, האם הצעת החוק הנוכחית מבטלת את המספר הקבוע שיש היום בחוק למספר הזכיינים בערוץ 2, כי השינוי שאנחנו עושים פה מחייב שכל המספרים שקבועים בחוק יבוטלו וכל שאר המיזוגים בענף יהיו לפי שיקולים אם יש תחרות או אין תחרות.

התיקון שעשינו לסעיף 54, שמופיע בהצעת החוק שלפניכם, בעצם קובע שהחלוקה לשניים או לשלוש יחידות שידור לכל ערוץ תיפסק ומכאן ואילך יהיה זכיין אחד ויחידת שידור אחת בכל ערוץ. אבל בסעיף 34א המוצע, שמתייחס למכרז שיתקיים עכשיו, נאמר שאם לא תהיה תחרות, המועצה בהתייעצות עם הממונה תוכל לקבוע שיהיה מכרז לשניים.

אני חושבת שעדיין זה מחייב השלמה, המצב לא כל כך ברור, כי במקרה שלא היתה תחרות וקבעה המועצה שיש מקום לעשות מכרז לשני זכיינים, אין לנו תשובה מה יקרה במועד מאוחר יותר.

צריך להוסיף הבהרה. אפשר להוסיף סעיף שאומר: פורסם מכרז לשני זכיינים וניתן אישור על פי דין למיזוג של שני הזכיינים, תוכל המועצה למזג את שני הזכיינים לפעילות של זכיין אחד בערוץ.

אבל אתה צריך לקבוע את הכללים.

לא קיבלתי תשובה לשאלה הראשונה.

לדעתי כל מה שצריך להבהיר הוא שלאחר המכרז שיתקיים בנובמבר 2005, אין עוד שום הגבלה מבחינת חוק הרשות השנייה על מספר הזכיינים אלא כל מה שיהיה הוא לפי חוק ההגבלים העסקיים. אם תהיה תחרות, נאפשר את המיזוג לאחד.

אנחנו ננסח את מה שאורי הציע כרגע, ונבקש ממנו לחזור על כך.

אני חשבתי שאם בספטמבר 2004 מצב התחרות יהיה כזה שהמכרז לשני זכיינים, אבל לפני נומבמבר 2005, או בכל זמן שהוא, ערוץ 10 יתחזק ויפרח והממונה כן יוכל לאשר את המיזוג, יצטרכו פה סעיף שאומר שיוכלו למזג.

בנובמבר 2002 אישרנו חוק ועכשיו כבר שינינו אותו. לכל מי שמודאג, אני מניח שבעוד תשעה חודשים נשב עוד פעם, אז תירגעו.

אני מקווה שלא.

היתה עוד נקודה במחלוקת – סעיף הפופוליזם של השר יוסף לפיד.

נכון, מדובר על סעיף 6: "בעל זיכיון לא ימנע שידורים, בין במישרין ובין בעקיפין, בשל דעותיו האישיות, ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי העניין בו". הסתייגותו של דוד טל היתה להוריד את הסעיף הזה.

אני מבקש להזכיר שהסעיף הזה נכנס בהסכמה פה אחד בוועדת השרים לענייני חקיקה, לכן אני מבקש שלא יורידו אותו.

אני אמרתי במליאה לשר המשפטים בדיון בקריאה ראשונה, וחזרתי על כך גם כאן, שזה סעיף דקלרטיבי בלבד, כי אם עוזי פלד יחליט, שלפי החוק שהוא העורך, אבל הבעלים יחליט שהוא ראוי להחלפה, הוא יחליפו ללא קשר לתוכן. לכן זו דקלרציה בלבד, אפשר להשאיר את הסעיף אם ועדת השרים לחקיקה רוצה.

זה לא היה שם פה אחד.

עכשיו שיכנעת אותי למה זה טוב.

אני רוצה להצביע על הסעיף הזה.

אולי נזכיר גם את הטיעון של יוחנן צנגן.

אני מוכנה ללכת יותר חמור, אבל אני מוכנה לקבל את הפשרה הזאת.

אני רוצה להצביע על הסתייגותו של דוד טל. כידוע לך, אם הסתייגותו תעבור, כמובן שתוכלי לבקש רוויזיה. מי בעד הסתייגות דוד טל?

הצבעה
בעד ההסתייגות - 5
נגד - 4

ההסתייגות של חבר הכנסת טל התקבלה, סעיף 6 נמחק.

אני מבקש רוויזיה.

הרוויזיה ביום שני. אני רוצה להצביע על כל החוק.

אתה לא יכול להעביר את החוק בלי להצביע על הרוויזיה.

אני רוצה להציע הצעה – מאחר ויש לנו יחידת זמן ביום שני, נצביע על כל החוק להוציא הסעיף הזה.

צריך להצביע על זה היום.

אחר כך תתקנו, אבל קודם תאשרו את החוק כדי שיהיה אפשר לעבוד עליו. חברי הכנסת, שבו בבקשה.

אני מציע שהרוויזיה תהיה תוך חמש דקות.

(הפסקה של עשר דקות).

אני מחדש את הישיבה. כדי להצביע שנית על ההסתייגות של דוד טל, צריך להצביע בעד הרוויזיה של אילן ליבוביץ.

מי בעד הרוויזיה?

הצבעה
בעד הרוויזיה - 6
נגד - 1
6 בעד הרוויזיה.

הרוויזיה התקבלה.

אנחנו מצביעים שנית על הסתייגותו של דוד טל. מי בעד ההסתייגות?

הצבעה
בעד ההסתייגות - 3
נגד - 6

ההסתייגות של חבר הכנסת דוד טל לא נתקבלה. סעיף 6 נשאר.

הודעה לחבר הכנסת גלעד ארדן, בבקשה.

אני רוצה להגיש הסתייגות במליאה, להוריד בסעיף 6 את המילים "בשל דעות מנהליו".

אני מבינה שאני מגישה הסתייגות לחבר הכנסת טל, למחוק את סעיף 6. האם החברים שהצביעו בעד ההסתייגות, רוצים להצטרף אליה במליאה?

אני מצטרף לדוד טל.

ההסתייגות שלי שונה. חבר הכנסת טל רוצה להוריד את כל סעיף 6, אני רוצה להוריד את המילים "בשל דעות מנהליו".

גם אני מבקש להצטרף להסתייגות של חבר הכנסת ארדן. אני מבקש שנצביע על זה כאן בוועדה.

אפשר להצביע על זה פה.

סליחה, אני רוצה למחוק בסעיף 6 את כל הסיפה "ואם הוא תאגיד - בשל דעות מנהליו או דעות בעלי העניין בו".

חברים, אני רוצה להגיד על מה אנחנו מצביעים.

למה שלא תצביע על ההסתייגות של חבר הכנסת ארדן?

הוא רוצה להעלות את זה במליאה.

אנחנו מצביעים על שתי הצעות החוק הממוזגות שאושרו, עם התיקונים, ובכלל זה נושא הקפאת הליכים בהצעת החוק של גלעד ארדן בסעיף 1 כפי שהוצג בדיוני הוועדה בבוקר ואחר הצהריים. מי בעד הצעת החוק?

הצבעה
בעד הצעת החוק - 9
נגד - אין
הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון מס' 20) (תנאי הפעלה של בעלי זיכיון
בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות), התשס"ג-2003, נתקבלה.

תודה רבה. הצעת החוק התקבלה פה אחד, והיא מועברת לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

לסיכום, אני חושב שבסך הכל נעשה מאמץ גדול על ידי ועדת הכלכלה מתחילת התהליך, כולל התנעה של הממשלה להגיע בסופו של דבר להקמת ועדת שרים והקמת הוועדה בראשות של אביגדור יצחקי. אנחנו מבינים שעם כל המורכבות והרגישות היה פה מחיר כבד לאותם זכיינים שהרגישו נפגעים במידה מסוימת מההליך החקיקתי שהיה פה. עם זאת דפוס ההצבעה של פה אחד בוועדה יש לו משמעות גדולה מאוד גם מבחינתכם, מבחינת העובדה שהוועדה למרות שהתערבה בהליך הרגולטורי באופן מאוד משמעותי, לא מתכוונת גם בעתיד להיות הרגולטור בעצמו. אני אומר את זה באופן בולט כיוון שאני חושב שעשינו פה מהלך משמעותי שהמשמעות שלו היא לשמור על התחרות בערוצי הטלוויזיה המסחריים, שזו אחת המטרות המרכזיות של ועדת הכלכלה של הכנסת, ובאופן עקבי אנחנו מגבים כל מהלך שיש בו כדי ליצור תחרות במשק, כי בסופו של דבר הוא יוצר את העניין. אני מאוד רוצה לקוות שלמרות המכתב של עורך-הדין צלמאייר שאם תהיה דחייה במכרז, אפילו של מספר חודשים, הוא ישקול להיכנס או לא להיכנס לעניין. מקווה שהוא יבין שנעשתה פה עבודה גדולה מאוד על-ידי ועדת הכלכלה והוא ייכנס להשקעה בערוץ 10 כדי שבאמת תיווצר תחרות. אני מקווה שהוועדה לא תידרש לחזור למצב שבו אנחנו נמצאים כרגע כדי להמשיך לדוש בהליכים שצריכים לקרות בערוצי הטלוויזיה המסחריים. נקווה שבזה שמנו סוף פסוק ואיפשרנו את מה שנעשה פה. בסך הכל אני חושב שהשקענו עבודה מאוד גדולה, אני יודע שהעובדה שהיו לחצים גדולים מאוד על חברי הכנסת כדי לקבוע את עמדתם, גם לגבי המכרז, גם לגבי נושאים אחרים, בסופו של דבר באה לידי ביטוי בהצבעה שהיא מאוד משמעותית. מהרגע שהבנו שהממשלה מתעקשת להיות בעולם של מכרזים ולא בעולם של רשיונות, הבנו שאנחנו צריכים לעשות הכל כדי להגדיל את הוודאות של זכייני ערוץ 2. אם הממשלה היתה חושבת אחרת, יכול להיות שגם חברי הוועדה היו חושבים אחרת.

ממש לא.

תן לי להגיד את שלי. אני אומר את זה, מכיוון שבסופו של דבר התקיים פה בראשית השבוע דיון מאוד יסודי בנושא זיכיונות ורשיונות. גם להפתעתי, כמעט כל מי שתמך ברשיונות בסופו של דבר שינה את עמדתו לקראת סוף השבוע ונכנס לעולם של מכרזים. אני מקווה שפרק הזמן שבו ערוץ 10 היה בהקפאת הליכים - אני אומר את זה כי בסופו של דבר עם ערוץ 10 נופלים הרבה מאוד אנשים אחרים - אני רוצה לקוות שהנאמנים של הערוץ ימצאו את הדרך לשלם את החובות לספקים, כמה שיותר מהר יהיה יותר טוב, כי בסופו של דבר אנחנו לא רוצים שתעשייה שלמה תתמוטט. אני מקווה שההליך שנעשה פה, שהשתדלנו לעשות אותו באופן הכי יסודי שאפשר, לא יוביל את כל המערכת לבתי משפטי כדי שהדברים לא יקרו. ביום שני הקרוב אנחנו מתכוונים לדון בבעלויות הצולבות, ונזמין גם את בעלי העיתונים להשתתף בדיון הזה ולומר את דברם, בסך הכל אין לנו שום כוונה לסתום את הפה לאף אחד.

התמימות שלי היא ששוחחתי עם יושב ראש הכנסת.

אני חושב שצריך לאפשר לכל אדם, גם אם מישהו אוהב את העיתונות או לא אוהב אותה, בסופו של דבר צריך לאפשר להם לומר את דברם כי הם שלחו הנה את המנהלים שלהם ולא היו פה בעצמם. מאחר שהם לא היו פה בעצמם ולא השפיעו באופן ישיר על הדיון, צריך לאפשר להם לומר את הדברים. אני רוצה להודות לכל חברי ועדת הכלכלה.

לאלה שנמצאים פה.

אני רוצה להודות לכל חברי ועדת הכלכלה, אני רוצה להודות למנכ"ל משרד ראש הממשלה אביגדור יצחקי שתפס את השור בקרניו והשתדל לעשות את המקסימום, אני כמובן רוצה להודות לכל צוות ועדת הכלכלה, למנהלת הוועדה לאה, ליועצת המשפטית אתי וכמובן לעידית וחנה וכל הצוות שעובד פה, וכמובן לעוזרת שלי עליזה, על העבודה המאומצת שנעשתה פה באופן יוצא מן הכלל. הצעת החוק תועלה בשבוע הבא לקריאה שנייה ושלישית. אני חייב לומר ששיתוף הפעולה המאוד יצירתי, גם של מנכ"ל משרד התקשורת, גם של סגן הממונה על התקציבים, וגם של הממונה על ההגבלים העסקיים שהשתדל לגלות מקסימום יצירתיות בעניין, יחד עם משרד המשפטים, בסופו של דבר סייע להגיע לנקודה הזאת. אנחנו מבינים שאין פה יצירה מושלמת, אבל יש פה המקסימום שיכולנו לתת.

את זה אנחנו מבינים מצוין.

תודה רבה לך, אייל. אני מאוד מודה לכם ואני רוצה לאפשר לחברי הוועדה שירצו לומר כמה משפטים. לעצם העניין, אנחנו מודים לכל הערוצים, מקווים לטפל בעתיד גם באותם ערוצים שלא טיפלנו בהם. אמר את זה גם מנכ"ל משרד התקשורת באחת הישיבות הקודמות - בנושאים האחרים, שנמצאים אמנם בחוק הבזק, נטפל בבוא העת.

אחרון הדוברים יהיה חבר הכנסת גלעד ארדן שהיה מנוף רציני מאוד בהובלת הצעת החוק הנוכחית. המנוף האחרון והמרכזי היה היוזמה שלו להעלות הצעת חוק פרטית. ללא הצעת החוק הפרטית לדעתי גם לא היתה הצעת חוק בכלל.

אני רוצה במשפט אחד להודות ליושב ראש הוועדה. זה היה דיון מורכב, מאוד קשה ומסובך, אני חושב שניווטת את זה בקור רוח, בשקט, בסבלנות ועם הרבה מאוד יצירתיות. זה נראה כביכול מובן אליו, אבל כמות השעות האדירה שהחזקת את קהל ה"משוגעים" הזה ביחד מעוררת הערכה. על כך תודה בשם כולנו.

אדוני היושב ראש, חבריי חברי הכנסת, קודם כל חשוב שנשים מול עינינו את הנושא של מועצת הרשות השנייה. אני חושב שנעשה פה עוול, זה לא תקין. אי אפשר להטיל אחריות על מועצת הרשות מבלי לתת לה את הסמכות. עשינו פה דבר חמור, גם הממשלה עשתה את זה בעצם העובדה שהקימה את ועדת יצחקי, שבעצם עקפה את זה. התירוץ שמנכ"ל הרשות היה חבר בוועדה איננו תופס, זה לא צריך להיות בכלל. אם הקמנו את הרשות לצורך זה, הרשות צריכה למלא את תפקידה. אם אנחנו סבורים שאין מקום לרשות הזאת, צריך לפזר אותה כמה שיותר מהר. אבל אי אפשר שניכנס לנעליה של הרשות והיא תהיה עלה תאנה בשבילנו.

הוא הצביע בעד?

אני רוצה שתדעו שדוד עבר מהפך גדול מהרגע הראשון ועד היום. לראות אותו מרים היד בעד, זה לא היה דבר פשוט.

על סעיף 6, הייתי מצביע כפי שהצבעתי גם אם זה לא היה בגלל השקפת עולמו של אדם מסוים, השקפה עולם דתית. גם אם מחר אני שר המשפטים ויש אדם חילוני שהולך לרכוש ערוץ מסוים, אני לא רואה שאנסה לפגוע בהשקפת עולמו ולמנוע ממנו לעמוד בראש או להתערב בצורה כזו או אחרת.

אני רוצה לומר גם לערוץ 2 וגם לערוץ 10 - עם כל הכבוד, ערוץ 2 וערוץ 10 הם משאב של המדינה, של האזרחים שאנחנו מייצגים אותם. אתם רכשתם את זה בתנאים כאלה על דעת תנאים הללו, אנחנו רוצים שתצליחו, גם ערוץ וגם ערוץ 10, אבל אתם לא מצליחים אתם לא יכולים לבוא לפה פעם אחר פעם לבקש סעד. לכן אני חושב שכדאי שתעשו מאמץ להצליח, גם אתם וגם אתם, כדי שלא תצטרכו להגיע לכאן.

אנחנו אומרים תמיד שבוועדת הכלכלה, להבדיל ממקומות אחרים, מרגישים מצוין כשמישהו מבעלי העסקים מרוויח, רק אנחנו אומרים לו: אתה לא מרוויח מספיק, אנחנו רוצים שתרוויח עוד יותר. אנחנו מאחלים לכם שתרוויחו כמה שאפשר.

אני רוצה להודות לך, אדוני היושב ראש, ניהלת את זה כמו שצריך וכולנו כאן מרוצים. עצם זה שהתקבלה החלטה פה אחד, אומרת ששניכם צריכים להיות מרוצים. אני מקווה שזה יסייע בכל מה שצריך, ושלא תצטרכו אותנו. אם ערוץ 10 יצליח, תוכלו להתמזג לגורם אחד וכולם יהיו מרוצים. שיהיה בהצלחה.

אני מצטרפת לקריאה שהיתה לממשלה, לבחור ומהר יושב ראש לרשות. אני חושב שזו באמת הפקרות, צריכים לתת להם לעבוד כמו שצריך. אני קוראת לחבריי לוועדה לעשות הכל כדי שהנושא הזה לא יבוא יותר לישיבות בחדר הזה.

שיהיה סעיף כזה בחוק, שהוועדה לא תתכנס בנושא הזה.

תאמין לי שגם על זה חשבתי. אני חושבת שלמרות כל המגבלות, יש כאן בהחלט הסדר לעשר שנים. בהנחה ובתקווה שערוץ 10 יעלה ויהווה תחרות, אני חושבת שבאמת אפשר לנוח מהנושא כי אנחנו צריכים לדאוג גם לחקלאות ויש לנו עוד כמה דברים שאנחנו צריכים להציל במדינה.

דבר אחרון, אני באמת רוצה לברך אותך, אני חושבת שניהלת את זה מצוין, מדי פעם במשך היום אני חושבת לעצמי "איך הוא יכול לסחוב את זה", ואני חושבת שאתה ראוי לכל הוקרה וברכות. עשית את זה בצורה מאוד נעימה, חכמה, כל הכבוד לך.

תודה רבה.

בקיצור, תפרוש בשיא. לפורז לקח שלוש שנים לעבוד פה, ואתה בשבועיים כבר הגעת לזה.

הדבר הכי חשוב שהושג פה היום זה יציבות. יש כאן מנהלים של מערכת תעשייתית שלמה, שכל הזמן רעשה וגעשה באי-יציבות. הדבר הכי חשוב שהושג על-ידי כל הגורמים הוא שנותנים למערכת הזאת איזושהי שפיות ויציבות. אני מברך כל מי שעזר לך בכל המשרדים ובכל הענפים להשגת ההישג של הגישור, כי נעשתה פה עבודת גישור עצומה שלך עם כל המנהלים שהלכו אחד לקראת השני. אני הייתי שמח אם הם היו עושים את הגישור בעצמם, זה היה חוסך שעות עבודה, אבל אם אנחנו עזרנו להם לגשר אתה תבורך בראש הקבוצה הזו. תודה רבה.

כמות הזמן והשעות והאנרגיות שהושקעו פה בשלושת החודשים האחרונים כדי לעזור לערוץ 10, לפחות ממה שאני התרשמתי, היא עצומה. אני מאוד מקווה שהם יוכיחו שהם היו ראויים לאמון שאנחנו נותנים בהם פה, כי עוד לא ראיתי שהכנסת נחלצת לעזרתו של עסק פרטי בצורה כה אינטנסיבית כמו שהיא נחלצה בעניין הזה. בסיכומו של דבר ערוץ 10 הוא עסק פרטי. אני מאוד מקווה שהם יצליחו, ואני מאוד מקווה שלא ניפגש פה בעוד חצי שנה, כשהתחלנו את הדיונים האלה חצי שנה לאחר נובמבר. יישר כוח לך, אדוני היושב ראש.

אני מצטרף לכל הברכות, אני מודה לך, אדוני היושב ראש, ולכל הצוות על העבודה. אני מקווה מאוד שיהיו לנו עוד הרבה נושאים כאלה. לא אותם נושאים, אלה נושאים כאלה, שלא יגידו שאנחנו יושבים פה ולא משקיעים מספיק. אנחנו חושב שעשינו היום די הרבה היום למען ערוץ 10, למען הטלוויזיה. זה הדבר הכי חשוב.

חבר הכנסת ארדן, אני מאוד מקווה שבזה סיימנו את הנושא הזה ואתה תעבור לעסוק בעניין האמיתי של מניעת תאונות דרכים. יש לנו ציפיות גדולות בנושא הזה, ומהשבוע הבא אתה פנוי לעניין.

צריך לטפל גם בגז.

קודם כל אני חושב שעצם זה שנדרשנו להיכנס לעובי הקורה בנושא התקשורת - בשונה ממך, חבר הכנסת טל - נבע מכך שאין שר ואני רוצה להצטרף לקריאה לממשלה, בלי לנקוט בפרסונה הראויה לדעתי, שבאמת ימונה בהקדם שר לתחום התקשורת כדי שלא נצטרך להיכנס ולהתערב עד כדי כך בנושא הזה. דווקא זה שרוב או כל בעלי האינטרסים פה - זכייני ערוץ 2, חברות החדשות, ערוץ 10, ערוץ 10 הייעודי - אינם מרוצים, אומרת שחברי הכנסת עשו עבודה טובה ונכונה, כי אם מישהו פה היה מרוצה זה היה אומר שהעדפנו אינטרס אחד על פני אינטרס אחר. לדעתי הבאנו פה לאיזון ראוי בין כלל האינטרסים בשוק התקשורת הישראלי. אני רוצה להודות לכל חברי הכנסת שנכחו פה כל היום ולדעתי באמת שקלו את השיקולים הראויים. כשהתחלתי לפעול פה בוועדת הכלכלה, אמרו לי שבכלכלת ישראל אין קואליציה ואין אופוזיציה, וכולם פועלים לפי אמונתם בלי השקפות פוליטיות. באמת ראיתי את זה פה בעבודה, ואני רוצה לברך אותך, אדוני היושב ראש, כי אתה הסמל שלנו לכך שבנושא של טובת כלכלת ישראל אין הבדל בין קואליציה ואופוזיציה. תמשיך כך, ויישר כוח.

ראינו את זה בסעיף 6.

אחרי כל המתחים הרבים, אני מאוד מודה לוועדה וכמובן ליושב ראש. מה שעמד לנגד עיני הממשלה זה לא טובת משקיע אלא טובת התחרות וטובת התוכן. למרות שבענף הזה אי אפשר להתנבא קדימה כי הוא משתנה בקצב אדיר, אני מקווה שהיסודות שהתקבלו פה היום בחקיקה יאפשרו שוק שידורים יציב וגם תחרות בו. שלום, אני חושב שעשית פה עבודה מדהימה בקצב שבדרך כלל לא נהוג בכנסת ישראל, מבלי לוותר על אף נקודה שהועלתה פה על-ידי מי מהצדדים, ועל כך ברכותינו. אני אומר את זה בשם כל חבריי מהממשלה.

אני לא רוצה לקלקל חס וחלילה את האווירה הנעימה ששוררת פה מסביב לשולחן, אבל נער הייתי וגם זקנתי, בחדר הזה בוועדת הכלכלה אנחנו מבלים כל חצי שנה. אני רוצה להגיד לחברי הכנסת הנכבדים: להתראות.

מבלים בנעימים.

ושוב, אני מדבר בלי מיקרופון, זה הבדל בין ערוץ 2 לערוץ 10. כמי שהיה בשני הצדדים של המתרס בקריירה הארוכה שלו, אני רוצה להביע הערכה עמוקה. אני מוכרח להודות שבין אם הייתי פה כאזרח מן השורה ובין אם הייתי פה כצד מעוניין - ההשקעה, לימוד הנושא, הבקיאות של כמה וכמה מחברי הוועדה, הם מאוד-מאוד מרשימים, הרצינות שהעסק הזה טופל מאוד מרשימה. לא חשבנו שנצא מפה וכל תאוותנו בידינו, לא יצאנו מפה וכל תאוותנו בידינו, אני חושב שניסתם לייצר איזון, להתמודד איתו.

אני מבקש בכל זאת הערה אחת ברוח הדברים של עוזי - להתראות. שמעתי המון פעמים בחדר הזה שכל פעם חוזרים, אני מוכרח להודות שאני לא כל כך מבין את ההתמרמרות על זה שכל פעם חוזרים, לאו דווקא לשולחן הזה, אולי בעיקר לשולחן של המועצה, משום שמנקודת מבטו של האזרח או איש העסקים תפקידו של הרגולטור הוא לאפשר לחזור שוב ושוב כשיש שינויים, להציג את גישתו, להגיד לו שהוא לא צודק או שיש משהו בדבריו ולהתאים את הדברים בהתאם. אני מתחייב לעשות הכל כדי שלא נחזור הנה בגלל טעויות שעשינו, ועשינו לא מעט בראשית הדרך, אחרים גם תרמו לזה אבל גם לנו יש חלק לא מבוטל. אני מבקש להתחייב שלא נחזור הנה בגלל טעויות שנעשה, אבל אם חלילה יהיו שינויים בסביבה העסקית הלאומית, אני לא רואה סיבה שיהפכו את זה למין מחזור.

גם אתה אומר "להתראות"? You are welcome.

לסיום אני רוצה לחזור על מה שאמרתי בהתחלה: נעשתה פה עבודה שאותי כאזרח מאוד מרשימה, ואני רוצה להביע את תודתי העמוקה על כך.

אולי נשמע את נציג הלוביסטים?

תודה. אחרון הדוברים מנכ"ל מועצת הרשות השנייה. אני רוצה לאפשר למוטי לומר כמה מילים. מוטי, אני לא הכרתי אותך לפני כן כי באתי ממקום אחר. אני רוצה שתדע שאני באמת מאמין גדול בתפקידך כרגולטור, וגם אם נקלענו במקרה לסיטואציה כמעט בלי אפשרית, אני יכול להבטיח לך שאנחנו נעשה כל מאמץ ככל שזה תלוי בנו, ברוח הדברים שנאמרו פה על-ידי חבר הכנסת טל ואחרים, כדי שהמועצה שאתה מנהל אותה ואין לה עדיין יושב ראש, בסופו של דבר תקבל את הכלים שמגיעים לה כדי לנהל את הנושא הזה באופן משמעותי. אמרתי הבוקר דברים מאוד בעייתיים שאני לא יודע אם הסכמת שאני אגיד אותם. די הטרידה אותי העובדה שאתה אמרת שיש סיכוי שבמציאות שנוצרת אתה עשוי להתפטר מתפקידך. בעניין הזה אני מאוד מבקש ממך אפילו לא לשקול את זה. אנחנו נעמוד פה לצדך כדי שאם וכאשר תקום רשות התקשורת, לא יעשו ממך סמרטוט אלא תהיה בעל עוצמה מספקת לנהל את הערוצים המסחריים ואת הרשות השנייה בכלל.

קודם כל, אני מודה לך על העידוד. אני חושב שנוצר פה נזק מסוים לרשות השנייה, אני מקבל הוא לא נזק בלתי הפיך. אני חושב שהפשרה שהובלת במידה רבה מסייעת לרשות השנייה להמשיך להיות הגורם המפקח וגם להיות הגורם שמעצב מדיניות, שזה לא פחות חשוב.

בגדול, מנקודת הראות שלי, התוצאה של הסך הכל היא חיובית, בניסיון ליצור פה סדר ובעיקר יציבות; זה דבר שהכי הטריד אותי ואת האחרים. לא דיברנו הרבה על כך, אבל בסופו של דבר מבחן התוצאה יהיה לא רק ביכולת הכלכלית של שני הערוצים להחזיק מעמד, זה תנאי הכרחי אבל לא מספיק, אלא אם באמת הציבור בכללותו ירגיש שאכן ערוץ 2 וערוץ 10 - זאת נקודת המבחן של כולנו - הם ערוצי broadcast שיש להם משמעויות ציבוריות והם לא רק עסק פרטי. כפי שאמר חבר הכנסת דוד טל, זה משאב מוגבל וזה המבחן האמיתי, אני מקווה שנעמוד בו.

חברים, תודה רבה, שבת שלום. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 18:45.