כנסת פתוחה

פרוטוקולים/כספים/7232



5
ועדה משותפת –
כספים -חוקה חוק ומשפט, 22.5.2003

פרוטוקולים/כספים/7232
ירושלים, ט' בחשון, תשס"ד
4 בנובמבר, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון



פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה המשותפת של ועדת הכספים וועדת החוקה חוק ומשפט)
שהתקיימה ביום חמישי כ' באייר תשס"ג, 22 במאי 2003, בשעה 10:00




נכחו: אברהם הירשזון – יו"ר הועדה
רוחמה אברהם
חיים אורון
רוני בר-און
נסים דהאן
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
יעקב ליצמן
אורית נוקד
אהוד רצאבי

אייל בן שלוש – משרד האוצר

אנה שניידר

טמיר כהן

חבר המתרגמים בע"מ

אני פותח את הישיבה.

עמ' 18, סעיף "הוראות מיוחדות לעניין פרק ח' 2"

.."הוראות לסעיף הזה יחולו על חברת ההפרטה גם לאחר הפרטתה, אם שר הביטחון היה השר האחראי לענייניה טרם ההפרטה".

רטרואקטיבית?

לא. אני אקריא את הסעיף כולו:

"חוקק לאחר יום קבלת החוק, חוק אחר המסביר הוראות בדבר הגנה על אינטרסים ביטחוניים, יחולו הוראות החוק המסביר על חברה ממשלתית ששר הביטחון הוא השר האחראי לענייני החברה, וייקבעו על ידי שר הביטחון לפי החוק המסביר, הוראות מעבר לעניין החלת הוראותיו והרכבים על חברה שהוצא לגביה צו לפי סעיף 59 ח'. הוראות סעיף זה יחולו על חברת ההפרטה גם לאחר הפרטתה, אם שר הביטחון היה השר האחראי לענייניה טרם ההפרטה".

אני אסביר את הכוונה. יש כרגע את הצעת חוק התאגידים הביטחוניים, שמתייחס לתעשיות ביטחוניות בכלל. ברגע שהצעת החוק הזאת תעבור, אנחנו רוצים שהצווים לגבי תעשיות ביטחוניות שהצעת חוק התאגידים הביטחוניים חלה עליהם, יהיו מכוח חוק התאגידים הביטחוניים ולא מכוח החוק הזה. לכן אנחנו אומרים, שיכול להיות שכבר הוצא צו לפי החוק הזה כי יכול להיות שחוק התאגידים הביטחוניים יעבור בשלב מאוחר יותר כך שלפי החוק הזה הצו יכול לחול על החברה גם אחרי הפרטתה, אז אנחנו אומרים שהצו הזה ייסוב לפני צו לפי חוק התאגידים הביטחוניים, ויש בו הוראות מעבר כדי ליישב בין שני הצדדים.

נניח שהפרטת חברת בת קטנה של "רפא"ל", קנה אותה איש פרטי, עברו חמש שנים ופתאום בא שר הביטחון והוציא עליה צו רטרואקטיבי.

אני הייתי נוטה לקבל את התיקון, בתנאי שזה ייעשה באישור ועדת חוץ וביטחון. אי אפשר ששינוי מהותי כזה, לא יהיה לו פיקוח פרלמנטרי. אתם מפקיעים נכסים של המדינה, יושבים פה הדירקטורים של המדינה ואתם אפילו לא נותנים להם להביע עמדה.

התכלית לתוספת הזאת היא עניין אחד טכני, של סינכרוניזציה בין שני החוקים האלה: חוק ההבראה, וחוק התאגידים הביטחוניים. לא משנים פה שום דבר ברמת המהות ולא משנים פה שום סדרי בראשית רק שמתנהלות פה שתי רכבות, רכבת אחת שיצאה קודם ורכבת שנייה יצאה אחר-כך, במקום שבו הם לא יצטלבו כדי שלא יהיו פערים.

אפשר בנוסח שלכם, פשוט להפנות לחוק התאגידים הביטחוניים, ושם תגידו איזו הצעת חוק.

ההבהרה השנייה שאנחנו מוצאים, כמו שאמרתם קודם אנחנו רק רוצים להבהיר, בעמוד 16 סעיף 59 כ', מה שכתוב כאן יהיה סעיף א' ואנחנו רוצים להוסיף סעיף קטן ב', שאומר:
"למען הסר ספק פרק זה יחול גם לגבי חברה בת ממשלתית בשינויים המחוייבים".

לאור פניות של הועדה, בעמוד 17 סעיף 63 פסקה ב', אנחנו מושכים אותו.

אני במקרה נכחתי בדיון, אני חושב שהשינויים פה הם לא משמעותיים. אבל לגבי הנוהל, אם אנחנו נקבל טקסט כזה פרק אחרי פרק ולא נספיק לעבור ולראות מה היו השינויים, אנחנו עלולים להצביע על דברים שכנראה אנחנו לא יודעים אותם. השאלה היא האם טכנית ניתן לתת לנו מספיק זמן כדי שאנחנו העוזרים נוכל לקרוא ושנראה אם אין פה איזה שהם דברים שלא התכוננו עליהם לפני ההצבעה.

אני מוכרח להודות שאדוני בא ונוכח בדיונים, ואני מברך אותו על כך. אבל מאחר ואין פה שום דבר חדש שלא היה בדיונים, ואני בטוח שח"כ רוני בר-און ואתה עשיתם עבודה מוצלחת, אנחנו מביאים על הכתוב רק את מה שאתם החלטתם. אתה הרי יודע שאני לא אתן את הזמן הזה, משום שאין לנו אותו, נתנו את הזמן לדיון ולא חסכנו בנושא של הדיון.

לכן היום אנחנו נמצאים בשלב של הצבעות, אם יתאפשר בדברים הבאים שיבואו לסדר היום, ותלכו למזכירות ויהיה חומר, נשמח לתת לכם אותו לפני כן. ברגע זה, אנחנו הולכים להצבעה.

לי היתה הרגשה שמי שמייצג את הממשלה, יסביר לנו מה היו השינויים לעומת הכחול, כדי שנוכל להבין את הדברים.

בזה אתה צודק, אתה לא הגעת בהתחלה וזה בעצם מה שעשו בהתחלה.

במקרה הספציפי הזה, לא היו שינויים.

אם אפשר מעט להרחיב. אייל, אתם אמרתם שאתם מושכים האם תוכל להסביר למה אתם מושכים?

נטענה הטענה שהסעיף הזה יגרום לבריחה של חברות מהותיות מתכולת החוק ולהתפרצות של חברות ממשלתיות לתחומים שלא להם לעסוק בהם. אנחנו חשבנו שזה לא מדוייק, אבל כדי שלא יהיה ספק גם לא לממשלה באישור ועדת הכספים לאפשר דבר כזה, החלטנו למשוך את הסעיף.

ח"כ נסים דהאן, היתה לך הסתייגות בנושא, והגשת זאת בכתב.

היתה לי הסתייגות במה שהיא הקריאה. הגשתי זאת גם בכתב אבל אני רוצה שזה יידון בועדה. אם הועדה תאשר מה טוב, אבל אם היא תדחה זאת זה יעבור למליאה.

אתה יכול להסביר מהי מהות ההסתייגות?

בעמוד האחרון, הוא אומר "באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת", זה דבר לגיטימי מאחר ומעולם לא הפקענו מהכנסת את הסמכויות שלה.

זה לא קיים בחוק התאגידים הביטחוניים.

אני לא ממציא שום דבר. אם אנחנו הולכים לעשות מהפיכות, מוטב שמהפיכה כזאת תובל ע"י פיקוח פרלמנטרי נאות.

החוק המרכזי שמסביר את העניין הזה, הוא חוק התאגידים הביטחוניים. בחוק הזה, הלולאה של ועדת החוץ והביטחון אינה קיימת. זה חוק, שתכליתו היא רק להסדיר את התזמון בין שני החוקים האלה מבחינה כרונולוגית ולא מבחינה עניינית.

אנחנו נצביע לגבי ההסתייגות של ח"כ דהאן.

רוחמה אברהם – נגד
רוני בר-און – נגד
אהוד רצאבי (מחליף את אתי לבני) – נגד
יצחק הרצוג (מחליף את אברהם שוחט) – נגד
יעקב ליצמן – בעד
היו"ר אברהם הירשזון – נגד

לא התקבל.

אנחנו מצביעים עכשיו בעד ההצעה, כפי שהיא מונחת לפניכם.

פרק ז', עמודים 47 – 48 "חברות ממשלתיות".

לא יכול להיות ששבעה אנשים יחליטו חוקים כאלה כאשר היה מוסכם, שהסיעה שתשתתף בדיון ותרצה להיות ואנחנו נשתתף, תוכל להצביע.

אנחנו ממשיכים בהצבעה.

אורית נוקד (מחליפה את אברהם בורג) – בעד
רוני בר-און – בעד
אהוד רצאבי (מחליף את אתי לבני) – בעד
יצחק הרצוג (מחליף את אברהם שוחט) – בעד יעקב ליצמן – נגד
היו"ר אברהם הירשזון – בעד

ברוב של 6 נגד 1, עברה ההצבעה.

עבודת הועדה המשותפת הסתיימה, אני מודה לח"כ רוני בר-און שעשה עבודה מצויינת בכל הנושא של הדיון, ואני מודה לך ומברך אותך על כך שהבאת אותנו לכך שיכולנו להצביע.

הישיבה ננעלה בשעה 10:30