פרוטוקולים/ועדת הפנים/7000



5
ועדת הפנים ואיכות הסביבה
30/07/03

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 65
מישיבת ועדת הפנים ואיכות הסביבה
יום רביעי, א' באב התשס"ג (30 ביולי 2003), שעה 11:00

הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות, התשס"ג-2003

חברי הוועדה: דוד אזולאי – מ"מ היו"ר
רוני בריזון – מ"מ היו"ר

אהוד שילת - מפקח ארצי על הבחירות – משרד הפנים
עו"ד איילת פישמן - לשכת המפקח הארצי על הבחירות – משרד הפנים
עו"ד דלית דרור - משרד המשפטים
תמר אדרי - מנכ"ל ועדת הבחירות המרכזית

איריס סניטקוב

יפה שפירא

מזל כהן, סיגל גורדון



הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות, התשס"ג-2003

אני פותח את הישיבה בנושא: הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות, התשס"ג-2003. מדובר על שינויים פורמליים בהצעת החוק הזאת, שהיא הצעת חוק ממשלתית. נעבור סעיף סעיף, נאשר ונתקדם.

אני מבקש מממלאת מקום היועצת המשפטית של ועדת הפנים לקרוא את הסעיפים ומר אהוד שילת יעיר את הערותיו לסעיפי החוק.

(קוראת סעיף 1(1) ).

יש לאורך כל חוק הבחירות, בעשרות סעיפים מושג שנקרא: "פקיד בחירות", שנכתב עוד עם הקמת המדינה, והוא למעשה האיש מטעם שר הפנים, עובד מדינה, שהוא הגוף הסטטוטורי שמנהל את הבחירות בכל רשות מקומית. עם השנים המונח פקיד של משהו ירד ערכו. הרי הוא נעזר בוועדת בחירות ויש יושב-ראש ועדת בחירות. אנחנו מבקשים לתקן את התואר מ"פקיד בחירות" ל"מנהל בחירות". זה חוזר לאורך כל החוק ואיכשהו כל השוה

(קוראת סעיף 1(2)(א) ).

אני אסביר את כל סעיף 5(ב) כאחת. בסעיף 5(ב) נקבעו הוראות לקביעת מועדי בחירות לרשויות מקומיות שהבחירות האחרונות בהן לא היו במועד הכללי. או שזו רשות חדשה שהקימו בה ועדה ממונה, מועצה ממונה,או שזו רשות שפיזרו את המועצה, הקימו ועדה קרואה ואז עושים בחירות. הבחירות הן לא במועד הכללי. סעיף 5(ב) קבע מתי המועדים הבאים של הבחירות באותה רשות.

שהיא ועדה קרואה או מועצה ממונה.

החוק אומר: במקום שהבחירות האחרונות באותה רשות לא היו במועד הכללי. המקרים, כפי שציינתי, הם בדרך כלל במועצה ממונה או כשיש ועדה קרואה. אלה רוב המקרים.

בזמנו זה היה נתון לשיקול דעת השר. אחר-כך תוקן החוק ונקבעו בסעיף 5(ב) שלוש פסקאות משנה, שהמטרה שלהן היתה לקבוע שני עקרונות: אחד, להכניס את הרשות הזאת כמה שיותר מהר לתוך הפול של הבחירות הכלליות חזרה. ב. קדנציות הביניים עד אז לא יפחתו מארבע שנים ולא יעלו על שש שנים. זאת אומרת, הקדנציה היא חמש שנים, שנה לפה שנה לפה ותכניס אותם לפול של הבחירות הכלליות.

אתה יודע שישנן כמה מועצות שהיו מועצות ממונות, ויש מקרים שהם אפילו לא ארבע שנים.

בדיוק. לכן בא התיקון. זה קרה לנו בלוד לראשונה ובערערה לפני שנה וחצי והסתבר לנו ששלושת הנוסחאות שכתובות פה לא תמיד עונות על הכלל של לפחות ארבע שנים. לכן אנחנו מציעים את התיקון, ועכשיו במקום שלוש פסקאות יש לנו חמש פסקאות. כלומר, יש התייחסות לכל אחת מחמש השנים אם היו בהם בחירות. עכשיו זה יהיה לפחות ארבע שנים ולא יותר משש שנים. זו השלמה לרעיון הקודם.

אני לא יודע אם זה קשור לעניין, אבל שר הפנים הודיע, באחת מישיבות ועדת הכספים, נדמה לי, שאם יהיו רשויות שיאוחדו, הוא רוצה שיינתן לו שיקול דעת לקיים בחירות באותם מקומות שאוחדו לפני שלוש שנים.

אני שמעתי על הסעיף הזה. אני לא יודע מה יהיה ואיך יהיה.

אני אמרתי שם שאני מתנגד לדבר הזה מסיבה פשוטה. השיקול שם היה אם האיחוד הצליח או לא הצליח. אמרתי שיש לשר אפשרות של פיזור מועצה ואז הוא ימנה ועדה קרואה.

יצטרכו להתמודד עם זה בבוא הזמן. בכל אופן, בהקשר לתיקון הזה, עכשיו כשאנחנו מסדירים את זה, הסעיף האחרון בהצעת החוק, סעיף התחולה, סעיף 5(ב), אותו סעיף שאנחנו מדברים עליו עכשיו, יחול על כל הרשויות שהיו בהן בחירות החל ממרץ 2001. כלומר, גם בלוד ובערערה תתוקן הקדנציה.

במקרה הזה הקדנציה תהיה שש שנים.

ארבע ומשהו שנים. היום לפי המצב הקיים יש להם קדנציה של שלוש ורבע שנים עד לבחירות הכלליות של 2008. לפי החוק החדש הקדנציה תהיה ארבע ומשהו שנים ועוד ארבע שנים הם יתאחדו לבחירות הכלליות לא ב-2008 אלא ב-2013. לכן ביקשתי פה סעיף תחולה לגבי הסעיף הזה שיתפוס גם את אותן רשויות שהיו בהן בחירות ולמעשה על גבן גילינו שיש בחוק איזשהו פגם.

(קוראת סעיף 1(2)(ב) ).

זה בדיוק המקרה של לוד וערערה.

למה?

איילת, מתי היו הבחירות בלוד?

במאי 2002. זאת אומרת, עכשיו הם בוודאי לא יכולים להשתתף בבחירות. מדובר על 2008. אז יהיה משהו באמצע, בין 2002 ל-2008. הרי לא יהיה להם קדנציה של שש שנים.

כמה יהיה להם, קדנציה של ארבע שנים?

הם יכנסו יחד עם כולם ב-2013.

כלומר, ללוד וערערה יהיו בחירות נפרדות?

נכון.

לא היה כדאי יותר להאריך להם את הקדנציה לשש שנים?

זה לא יעזור. בין 2002 ל-2013 יש 11 שנים. אם אתה מחלק את זה לשלוש, אתה מקבל שתי קדנציות של ארבע שנים וב-2013 הם יכנסו לפול.

בעצם הם נפגעים כי אין להם קדנציה מלאה של חמש שנים אלא פחות מזה.

נכון, עד שהם יכנסו לפול, ואז שוב מתחילות קדנציות של חמש שנים.

מקפידים כאן שהם לא יהיו פחות מארבע שנים, אבל יותר מחמש אתם לא נותנים.

שש שנים גם כן. בין ארבע שנים לשש שנים. תלוי מתי היו בחירות באותה רשות.

אם אתה לוקח בחירות שהיו במאי 2002 ואתה הולך לנובמבר 2008 זה שש שנים וחצי. זה המון.

אני אגיד לך מתי יוצא שש שנים. המקרה של בני ברק בבחירות האחרונות. הבחירות הכלליות היו בחשון תשמ"ט, אוקטובר או נובמבר 1998. הבחירות לעיריית בני ברק כשפיזרו את הוועדה הקרואה, היו עשרה חודשים קודם לכן. זאת אומרת, בשנה שלפני בחירות כלליות. על זה מדברת פיסקה (1) בסעיף 5. זה לא מופיע פה. הוא אומר שאם היו הבחירות שנה או פחות לפני בחירות כלליות, הבחירות הבאות יהיו בבחירות הכלליות הבאות. כלומר, בבני-ברק, הקדנציה הזאת שהיא כיהנה היו לה למעשה כמעט שש שנים. חמש שנים ועוד עשרה חודשים.

מתי זה ארבע שנים? כשהבחירות באותה רשות הן בשנה שאחרי בחירות. אז הבחירות הבאות יהיו בבחירות הכלליות הבאות. כלומר, יהיה להם מינימום ארבע שנים, בין ארבע לחמש שנים.

כלומר, מינימום ארבע שנים, מקסימום שש שנים.

הסעיף האמצעי שהיו כלולות בו שלוש שנים, כשחקקנו אותו אז חשבתי שזה בסדר. אני ניסחתי אותו, אני הבאתי אותו לוועדה, שיחקתי עם כמה דוגמאות שיצאו לי בסדר, ומסתבר שיש עוד דוגמאות שלא היו בסדר. עכשיו אני מבקש לתקן את זה. כלומר, היום יש לנו חמש פסקאות משנה.

שבעצם באות לענות כל אחת על קבוצה מסוימת, על כל המועצות הממונות והוועדות הקרואות.

לכן תמיד ייצא מינימום ארבע שנים, מקסימום שש שנים.

(קוראת סעיפים (2ב), 3, 4 ).

סעיף 11 שייך לפרק ב' בחוק שלנו שעוסק בהכנת פנקס. ערב הבחירות האחרונות לכנסת נחקק חוק בוועדת החוקה שתיקן גם את חוק הבחירות לכנסת וגם את חוק הבחירות לרשויות וקבע שיטה חדשה, מהפכנית להכנת פנקס בוחרים, בהבדל מכל מה שהיה פעם, שהכינו פנקס פעם בשנה והוא עמד בתוקפו שנה, עכשיו החוק קובע שמכינים פנקס ערב בחירות למשהו. יש בחירות לכנסת, מכינים פנקס לכנסת. יש בחירות לרשות מקומית פלונית, מכינים פנקס לאותה רשות. הפנקס נשלף ונכנס לתוקף שבוע לפני הגשת רשימות המועמדים. הוא נשלף ביום חמישי בשבוע, נכנס לתוקף ביום ראשון שלאחריו ואין יוצא ואין בא.

ואז יש תקופת ערעור אחרי זה?

למקרים חריגים ביותר. אין ערעורים. הפנקס נשלף ונכנס בתוקף. כל הערעורים והבדיקה נעשים לפני זה. אנחנו עושים הצגה מתמדת. במשך כל השנה יש לשכת מודיעין פתוחה שעם ערב הבחירות היא מתוגברת בלשכה רצינית. אבל במשך כל השנה, בימי העבודה, בשעות העבודה יש מודיעין. כל אדם יכול לצלצל ולבדוק איך הוא מופיע בפנקס. הוא יכול לעשות את זה שלוש פעמים ביום. אדם שינה את מענו היום בלשכת מרשם האוכלוסין, הוא רוצה לוודא שבפנקס הוא כבר מופיע ביישוב החדש, הוא יכול למחרת להרים טלפון למודיעין הזה ולברר אם הוא רשום או לא רשום נכון. ואם לא, הוא יכול ללכת ללשכה לראות מה קרה. אבל מהרגע שמכריזים על בחירות ביישוב, 40 יום לפני הבחירות יורד הגרזן, הפנקס נשלף ביום חמישי וביום ראשון הוא בתוקף. אין יוצא ואין בא חוץ ממקרה חריג שהחוק מונה אותו. זו השיטה החדשה.

כשעבר החוק עשינו פירוט כמו שהיה קודם בחוק הבחירות לכנסת, כל השיטה של הכנת הפנקס. בחוק הרשויות המקומיות זה לא היה כי הפנקס של הרשויות מתייחס לפנקס של הכנסת. עכשיו יש פרק גדול שחוזר על רוב ההוראות ההם איך מכינים פנקס ושם נקבע שהפנקס יוצג באינטרנט. באו גורמי ביטחון וביקשו לא להציג באינטרנט, השר הסכים לזה ואנחנו מבקשים להוריד את הצגת הפנקס באינטרנט. במקביל יוגש חוק שיוריד את זה גם בחוק הבחירות לכנסת. ההצגה נשארת בטלפון. זאת אומרת, אנשים מצלצלים, יושב פקיד והוא עונה לו מהמסוף.

יש פנקס בוחרים ביישוב?

לא ביישוב. לכל סיעה במועצה היוצאת, כל סיעה בכנסת, כל מי שרוצה להקים רשימה והוא עוד לא כלום, מה שנקרא רשימה חדשה, ואנחנו היום עוד הרבה לפני בחירות, יש פה הוראות מפורטות איך הוא יכול לקבל פנקס. אמרתי שהפנקס נשלף שבוע לפני הגשת הרשימות. אז מה הוא מקבל קודם? החוק קובע ש-150 יום לפני הבחירות, כלומר חמישה חודשים לפני הבחירות אנחנו שולפים כאילו פנקס. זאת אומרת, שולפים פנקס נכון לאותו יום עם בני 17 ליום הבחירות וכן הלאה. ואז מי שחושב להקים רשימה, סיעה של המועצה היוצאת, סיעה של הכנסת, מקבלים את זה במדיה מגנטית. הם מוסרים לנו התחייבויות לא לעשות בזה שימוש.

אם בתקופה הזאת, עד אותו יום חמישי המפורסם יש שינויים?

את הפנקס האמיתי הוא מקבל שוב אבל רק במדיה מגנטית לא מודפס. מבחינה זו, המידע נמצא בציבור ואצל מפלגות. רק גופי הביטחון ביקשו לא באינטרנט ויש להם סיבות לזה.

אמרנו שסעיף קטן (ג) לסעיף 11 בטל. מה הסעיף אומר?

שהצגת הפנקס תהיה גם באינטרנט.

בסעיף 11(א) אני מבקש להוסיף מעבר למה שכתוב פה. בסעיף 11(א) כתוב מי זכאי להיות בפנקס. כל מי שבן 17 ביום הבחירות והוא רשום באותו יום של השליפה כתושב באותו ישוב. אבל לא יהיה זכאי מי שהיה ב-12 חודשים שקדמו ליום הבחירות רשום כתושב של ישוב אחר שהיו בו בחירות. בחוק ניסחנו איפה הוא היה רשום. הוא היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב של ישוב אחר.

נניח במקרה שלנו אם אנחנו לוקחים את ירושלים וחיפה, הוא לא יכול לבחור בתל-אביב למרות שכתובתו רשומה בתל-אביב.

מה כתוב בחוק? שהוא היה רשום ב-12 החודשים לפני הבחירות במרשם האוכלוסין בירושלים. למה אני בא לתקן את זה? כי הסתבר שכבר בא אלינו יהודי שהתלונן, והוא צודק. הוא רשם את מענו בירושלים יומיים אחרי שגזרנו את הפנקס של ירושלים. הוא לא הצביע בירושלים. חודש אחרי זה הוא עבר לתל-אביב. לפי המצב הנוכחי הוא גם לא יוכל להצביע בתל-אביב. אנחנו מבקשים לתקן: שמענו היה רשום לא במרשם האוכלוסין אלא ששמו הופיע בפנקס של רשות מקומית אחרת.

למה לא יותר פשוט אם תעשה "אם הוא לא מימש את הצבעתו".

איך אני אבדוק עם מחיקות. אם הוא היה רשום בפנקס, ההנחה היא שהוא הצביע. הוא לא יצביע עוד פעם במקום אחר. הנקודה פה היא הפנקס ולא המרשם.

אתה יכול להגיד עוד פעם מה התיקון?

המשפט שמתחיל במילים: "למעט מי שבתוך שנים עשר החודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום במרשם האוכלוסין כתושב של רשות מקומית אחרת" – במקום המשפט הזה יהיה כתוב: "למעט מי שבתוך שנים עשר החודשים שקדמו ליום הבחירות היה רשום בפנקס הבוחרים כבוחר של רשות מקומית אחרת". דלית, זה נראה לך?

בעצם צריך לומר במקום "במרשם האוכלוסין כתושב" יבוא: "בפנקס הבוחרים כבוחר". מחליפים שלוש מילים.

(קוראת סעיף קטן (5) ).

סעיף 12 מקבע את הפנקס. הוא אומר: פנקס בוחרים שנכנס לתוקף לא משנים אותו אלא לפי פסק דין שניתן לפי סעיף 23. אבל אמרתי שלמעט מקרים חריגים ביותר גם לשר הפנים יש סמכות לתקן. סעיף 23 נותן את הסמכות הזאת. אנחנו מבקשים לא לפי פסק-דין לכתוב אלא כמו שכתוב פה: לפי הוראות סעיף 23.

(קוראת סעיף קטן (6).

אני רוצה להסביר פה משהו. צריך להתחיל להסביר את זה מחוק הבחירה הישירה. בחוק הבחירה הישירה לראש רשות יש סעיף 24א שאומר, כשראש רשות חדל לכהן, עושים בחירות מיוחדות תוך שישים יום. סעיף 24ב מדבר על אותו דבר, כשראש רשות חדל לכהן אבל זה בשנה האחרונה לפני בחירות כלליות, כמו בירושלים חיפה ואור עקיבא. שם לא קבוע מועד לבחירות. שר הפנים צריך לקבוע את המועד.

אם התפטר ראש הרשות במשך ארבע שנים של הקדנציה, כתוב בחוק: תוך שישים יום עושים בחירות מיוחדות. אם הוא מתפטר בשנה האחרונה, לא כתבו בחוק מתי עושים בחירות. עושים בחירות למועצה, לא רק לראש רשות כשהוא מתפטר בשנה האחרונה, אבל לא כתוב מתי. בצדק לא כתבו אז מתי ושר הפנים צריך לקבוע תאריך. אם ראשי העיר ירושלים, חיפה ואור עקיבא נבחרו לכנסת וחדלו לכהן, וזה קרה בינואר-פברואר, שר הפנים קבע את הבחירות ל-3 ביוני. אבל היו עוד התפתחויות. זה קרה בקריית אונו, בחורה, באשקלון ובגן יבנה. כלומר, ההוראה הזאת שראש רשות חדל לכהן ויש בחירות למועצה עוררה קבוצה גדולה מאוד של ראשי רשויות לחפש ג'ובים. אני לא מדבר על אלה שנבחרו, כי זה מקרי שהבחירות לכנסת היו עכשיו בינואר, זה לא מתוכנן מראש. אבל כל האחרים שחיפשו ג'ובים, זה בבזק, זה פה וזה שם, זה ממש מתוכנן כדי להכניס יורש.

כל עוד היה אפשר אז שר הפנים קבע מועד לבחירות. הוא קבע בחירות בקרית אונו ב-1 באפריל וקבע בחירות בהתחלת יוני בירושלים, חיפה ואור עקיבא, ואחר כך זה קרה באשקלון, גן יבנה וכן הלאה. אי-אפשר, בשנה הזאת שיש בחירות כלליות, כל חודש וחצי לקיים בחירות במקום אחר. אז הוא אמר: אתם תהיו במועד הכללי. באשקלון הגישו בג"ץ.

לפי הניסיון שלי, מה שקרה בבחירות האלה בחמישה מקרים או בשישה מקרים, יקרה בבחירות הבאות בארבעים מקרים. לכן אני מציע לשנות את השיטה ולומר שאם ההתפטרות קרתה בשנה האחרונה, המועצה תבחר מתוכה ממלא מקום. לא יהיה ממלא מקום שראש הרשות מינה. והוא יהיה ראש רשות כמה חודשים שנותרו עד לבחירות הכלליות. זו ההצעה שלי לתקן את סעיף 24ב. אם יתקבל התיקון שנגיע אליו עוד מעט, אז סעיף 24ב יורד כי כבר אין בחירות בקלפי.

אני רוצה להבין את הקטע הזה. אם ראש רשות מתפטר אחרי שלוש שנים, אין לנו בעיה. אנחנו מדברים רק על התקופה של שנת הבחירות.

אז אני מציע שלא נעשה בחירות מיוחדות אלא המועצה תבחר מי שמקובל עליה כממלא מקום והוא יכהן עד הבחירות הכלליות.

היום הקובע במקרה הזה הוא הבחירות הכלליות?

היום הקובע זה יום המאה חמישים שלפני בחירות. אנחנו אומרים: אם יש בחירות מיוחדות, אז זה יום היווצרות העילה.

מה זה המאה חמישים יום? אמרתי לך, אנחנו שולפים כאילו פנקס מאה חמישים יום לפני הבחירות כדי לתת אותם לרשימות. כשיש תאריך בחירות קבוע מראש, מאה חמשים יום לפני זה אני יודע לשלוף פנקס. פתאום ראש הרשות מתפטר או נפטר, חס וחלילה, לא שלפתי פנקס מאה חמישים יום קודם כי לא קיבלתי דיווח מלמעלה שזה הולך לקרות. אז אני אומר: אני שולף פנקס ביום האירוע. היום הקובע הוא לא יום המאה וחמישים אלא יום האירוע.

אם הוא מתפטר ביום שישי, אז איך תשלפו באותו יום?

אני אשלוף ביום ראשון עם ערך של יום שישי.

אני רוצה תיקון לסעיף 16(א) שלא מופיע פה. שוב, בקשר לפנקס ומסירת מידע למפלגות, לרשימות וכן הלאה. יש הגדרה של נציג רשימת מועמדים. כלומר, מי שזכאי לבקש את הפנקסים האלה של היום המאה חמישים והפנקס האמיתי, אמרנו זו סיעה וכן הלאה, וגם רשימה שעוד לא קיימת כי אנחנו עוד הרבה לפני הגשת הרשימות. אז אנחנו קוראים לו בחוק: נציג רשימת מועמדים, ואני מגדיר אותו: "מי שאינו חבר מועצה של רשות מקומית והודיע בכתב לשר כי בכוונתו להגיש רשימת מועמדים בבחירות וכו' וכו'". הוא צריך להביא חתימות של תומכים שאומרים: אנחנו מתכוננים להיות בין מגישי הרשימה, אם הוא רוצה לקבל את המידע, את הפנקס הזה. ואנחנו רוצים להוסיף פה: גם אם זה מגישי הצעת מועמד לראש רשות, לא רק לרשימה. הרי יכול להיות גם הצעה חדשה לראש רשות. לפי הנוסח שקבוע פה זה כאילו רק רשימת מועמדים למועצה ולא לראש רשות. אנחנו מבקשים להוסיף בהגדרה של הסעיף הזה, אחרי המילים: "מאשרים כי בדעתה להיות בין מגישי הרשימה לפי סעיף 35" יבוא: "או בין מגישי הצעת המועמד לראש רשות לפי סעיף 5(א) לחוק בחירת ראש הרשות".

כל הסעיף הזה נועד כדי לאפשר לו לקבל את פנקס הבוחרים, אבל שני דברים הוא צריך לעשות: מכתב לשר ולהגיש חתימה של תומכים.

בעירייה 100 חתימות, במועצה מקומית 50 חתימות. הוא צריך גם להביא התחייבות שלו עצמו ושל איש מיחשוב או חברת מיחשוב אם הוא מוסר את זה לעיבוד לחברת מיחשוב שלא מוסרים מידע לא בתמורה ולא ללא תמורה, גם לא חלק מהמידע וזה ישמש רק לצרכי התארגנות לבחירות. יש פה הנוסח.

בסעיף קטן (ב) בסעיף 16 כתוב בפיסקה (1) שמידע פנקס כזה יימסר לא יאוחר מעשרה ימים לאחר היום הקובע. כלומר, ביום ה-140. אני מבקש למחוק את זה. אני לא יכול למסור את זה עשרה ימים לאחר היום הקובע אם לא הגישו לי את הטפסים הנכונים. אני שולף את הפנקס ביום ה-150. הסיעות יכולות לבקש ממני את החומר. אז אני אומר לו: תביא לי התחייבות. סיעה בכנסת צריכה להביא התחייבויות. לזה אני אומר: תביא לי חתימות של אנשים. לסיעה במועצה המקומית הוא צריך להביא לי אישור של ראש רשות שהוא סיעה, אחרת אני לא יודע. הוא צריך להגיש לי את הבקשה הזאת. אני לא נותן לו את הפנקס תוך עשרה ימים עוד לפני שהוא עשה כל מה שכתוב. לכן מה שכתבנו קודם הוא לא מדויק. צריך לבטל פה.

בפיסקה (2) כתוב: מידע פנקס כאמור בפיסקה (1) נכון ליום שליפת הפנקס. המילה "פנקס" תימחק. במקום "מידע פנקס" יבוא: "מידע כאמור", כי זה מידע. היא מופיעה עוד שלוש פעמים באותו משפט רק פה היא תימחק. ואז בסעיף קטן (ג) במקום פיסקה (1) תבוא הפיסקה שאני מכתיב עכשיו.

"מידע כאמור בסעיף קטן (ב) יימסר תוך שלושה ימים מיום שתוגש לשר בקשה בכתב לכך, אך לא לפני שחלפו עשרה ימים מהיום הקובע ומיום שליפת הפנקס." כלומר, אני שולף את הפנקס, אני צריך עשרה ימים זמן לעגן אותו בקבצים שלי ואז תוך שלושה ימים מיום שאתה מגיש לי בקשה והיא בסדר, אתה מקבל את הפנקס. אני לא יכול לתת לך את הפנקס לפני שאתה מגיש לי את הבקשה שהחוק הקובע עם כל ההתחייבויות שבה.

תוך שלושה ימים מהבקשה אנחנו מתחייבים למסור להם?

שלושה ימים מהבקשה בתנאי שהבקשה תוגש לא לפני עשרה ימים מהיום הקובע.

וזו המסירה הראשונה?

כן. זה לוקח יותר משלושה ימים לבדוק 100 חתימות, לאשר ולתת.

כמה זמן זה לוקח?

שבוע.

צריך לכתוב שבעה ימים.

אני פשוט לא רוצה שנפר את החוק. עכשיו זה טפטוף, יכול להיות שבעוד חודש המצב יהיה שונה.

עכשיו בכלל זה מצב לא נורמלי כי אני חייב לתת לו עוד לפי שהוא הגיש משהו. לא יאוחר מעשרה ימים אני צריך לספק לכל אחד. צריך להכניס פה את האלמנט שהוא יגיש בקשה ורק אחרי זה אני יכול לספק לו. צריך לכתוב במקום שלושה ימים, שבעה ימים.

למה שיניתם מ"מידע פנקס" ל"מידע"? הרי מידע פנקס זה מוגדר. יודעים בדיוק איזה שדות יש.

סעיף 1 פיסקה (1) אומרת "מידע פנקס וכן רשימה". יש פה שני דברים. יש מידע פנקס שזה מוגדר ועוד רשימה של אזורי קלפי וקלפיות לנכים וכן הלאה.

זה מידע מתוך הפנקס אבל זה לא מידע פנקס כהגדרתו?

סעיף 2 מדבר על כל מה שאמור בסעיף 1. סעיף 1 מדבר על שני אלמנטים. אני מוסר לו מידע פנקס ועוד כל מיני מידעים: רשימת אזורי הקלפי, רשימת קלפיות לנכים וכן הלאה. סעיף 2 מתייחס לכל המידע, לא רק למידע הפנקס.

(קוראת סעיפים (7) (8) (9) (10) )

סעיף 30 הוא שריד לשיטה הקודמת של מסירת פנקס בוחרים, שכשעשינו את כל התיקון הגדול הוא נשכח. מה שהוא אומר למעשה זה: לא יאוחר מ-45 ימים לפני יום הבחירות, ימסור השר לפקיד הבחירות שני עותקים של הפנקס ופקיד הבחירות ימסור לוועדת הקלפי עותקים לצורך היום הזה. אנחנו מדברים פה על 45 יום לפני הבחירות כשהפנקס נשלף חודשים קודם. פה אנחנו מדברים על פנקס שנשלף ביום ה-40 של לפני הבחירות. זאת אומרת, זה סעיף שהוא לא רלוונטי יותר. אנחנו מבקשים למחוק אותו.

(קוראת סעיפים (11 (12)(א)(ב) ).

במקום "בפני ועדת הקלפי" יבוא "בפני מזכיר ועדת הקלפי".

זה כמו בבחירות לכנסת, שמזדהים בפני מזכיר ועדת הקלפי.

(קוראת סעיף קטן (12)(ג) ו(ד) וסעיף קטן (13) ).

סעיף 32 זה מינוי חברי ועדת קלפי.

אני מציע שנפסיק בסעיף קטן(13), למרות שהיינו באמצע ההסבר של הסעיף הזה. תודה רבה.



(אחרי כן סיגל גורדון )

אני מתכבד לחדש את הישיבה בנושא: הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות, התשס"ג-2003. הפסקנו בסעיף 13, אנחנו מתקדמים מסעיף 13.

"(13) בסעיף 32 -

(א) בסעיף קטן (ג), בסופו יבוא "המינוי ייעשה בדרך שיקבע השר";
(ב) סעיף קטן (ד) - בטל."

בסעיף קטן (ד) נקבע שיש שלושה ממלאי מקום לכל חבר ועדת קלפי, זה לא מבוצע בפועל ועל כן אנחנו מבטלים.

"(ג) בסעיף קטן (ה), בסופו יבוא "המינוי ייעשה בדרך שיקבע השר";
(ד) בסעיף קטן (ו), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות".

(14) בסעיף 32א -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";
(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:
(א1) מנהל הבחירות בהתייעצות עם ועדת הבחירות, ימנה מזכירים נוספים שמספרם לא יעלה על שליש ממספר מקומות הקלפי ברשות המקומית ואשר ישמשו, במקרה הצורך, לפי הוראות סעיף 34(א1), כחברי ועדת קלפי או כמזכירי ועדת קלפי;
(א2) המזכירים שימונו לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו-(א1) יקיימו את תנאי הכשירות שיקבע השר בתקנות, ומינוים ייעשה בדרך שייקבע".

הרעיון הוא כזה, בכנסת יש אפשרות למנות מזכירים רזרביים כדי שיחליפו חברי ועדת הקלפי. אנחנו מציעים להחיל את ההסדר גם ברשויות המקומיות על מנת שיהיה אפשר לפתוח קלפיות ולא לחכות לחברי ועדה.

נשמע הגיוני.

"(ג) בסעיף קטן (ב), המילים "אי נוכחותו אינה פוסלת את הישיבה" - יימחקו".

אי נוכחותו של מי?

של המזכיר. למעשה אנחנו קובעים, שנוכחותו הכרחית.

(15) בסעיף 33, במקום "ולפקיד הבחירות" יבוא "ולמנהל הבחירות" והמילים "ואת ממלא מקומו" - יימחקו;

(16) בסעיף 34 -

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:

(א) (1) ישיבת ועדת קלפי תהיה חוקית בכל מספר של חברים ובלבד שנוכח במקום גם מזכיר הוועדה; לא נוכח במועד האמור בסעיף 55(א) לפתיחת ההצבעה אף חבר ועדת קלפי אחד, תחל ההצבעה בקלפי האמורה בנוכחותו של מזכיר הוועדה בלבד; נוכח מזכיר הוועדה בלבד, לא תתקיים ספירת הקולות עד שיגיע חבר ועדת קלפי שהתמנה לפי סעיף קטן (א1).

רק להבהרה, ישיבת ועדת קלפי, הכוונה למה?

כל נקודת זמן במהלך היום שבו הוועדה עובדת.

בעצם, מהלך היום הוא ישיבה רציפה אחת של ועדת הקלפי.

נכון.

(2) נעדרו מישיבת ועדת קלפי יושב-ראש הוועדה וסגנו ימלא הקשיש שבין החברים את תפקיד יושב-ראש הוועדה או סגנו.

(א1) ראה מנהל הבחירות כי בקלפי מסוימת לא נוכח אף חבר ועדת קלפי אחד, או שקלפי לא נפתחה להצבעה במועד האמור בסעיף 55(א) עקב העדרו של מזכיר הוועדה, או שיש צורך להחליף מזכיר ועדת קלפי, ימנה מנהל הבחירות לקלפי האמורה, חבר ועדת קלפי או מזכיר ועדת קלפי, לפי העניין, מבין המזכירים הנוספים שמונו לפי הוראות סעיף 32א(א1)".

האם המזכירים הנוספים ממונים לקלפי ספציפית או שיש מן מאגר כללי של מזכירים?

הוא ממנה מראש מזכיר לכל ועדת קלפי. לכל קלפי יש מזכיר. בנוסף לזה, הוא מחזיק סטוק של מזכירים רזרביים ואלו יחליפו.

כלומר, הסטוק עבור לקבוצת קלפיות ולא לקלפי ספציפית.

(ב) סעיף קטן (ד) - בטל.

לא, הוא מחזיק אצלו מאגר של קבוצה של 20%-30% ואותם הוא יכול לשלוח לכל קלפי, אפילו לשעה.

אתה אומר שיש רזרבה 20% ואפשר לשלוח אותו במקום מזכיר שנעדר. נניח שהמזכיר יצא מן הקלפי, ייקח זמן עד שיגיע המזכיר המחליף, מה עושים בפרק הזמן הזה?

המזכיר לא נעדר סתם, אם מזכיר צריך לצאת, הוא מודיע קודם לפקיד הבחירות. הוא לא עוזב את הקלפי עד שלא מגיע לו מחליף. בלי מזכיר היום, הקלפי לא יכולה לפעול כי המזכיר הוא המזהה הבלעדי של הבוחר.

החוק צריך לקחת בחשבון גם את היוצא מן הכלל. מזכיר התעצבן והלך הביתה, מה עושים?

מפסיקים את עבודת הקלפי עד שמגיע לו מחליף.

זה לא קרה בכנסת.

(ב) סעיף קטן (ד) - בטל.

(17) בסעיף 35 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "ממספר הבוחרים שבפנקס הבוחרים" יבוא "ממספר הבוחרים שבמידע הפנקס ביום הקובע, כהגדרתם בסעיף 16(א)".

מה אומר 16(א)?

בחוק יש שיטה חדשה להכנת פנקס הבוחרים, השיטה אומרת, שלא יהיה יותר פנקס בוחרים שנתי שזורקים אותו לפח, אלא יש פנקס בוחרים שמכינים אך ורק לצורך הבחירות. יש דבר שנקרא מידע פנקס, שזה קובץ שאנחנו שולפים ביום 150 שלפני יום הבחירות, מוסרים אותו למפלגות, למתמודדים וכו'. בסעיף 35 נקבע מי רשאי להגיש רשימת מועמדים, כל סיעה, מפלגה וכן כל קבוצת בוחרים המונה 200 איש או 2% ממספר הבוחרים שבפנקס הבוחרים. אני עדיין לא יודעת מה מספר הבוחרים הסופי כי הוא רק נשלף בעת הגשת הרשימה, לכן אני אומרת שזה יהיה 2% מתוך מידע פנקס.

(ב) בסעיף קטן (ח), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות".

(ג) בסעיפים קטנים (ט) ו-(י), בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות".

(18) בסעיף 37, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות".

(19) בסעיף 38, האמור בו יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) בא כוח רשימת מועמדים שצוין ברשימת מועמדים כאמור בסעיף קטן (א) רשאי להתפטר בכל עת, במתן הודעה בכתב למנהל הבחירות; התפטר בא כוח רשימה כאמור, ואין לו ממלא מקום, יראו את המועמד הראשון ברשימת המועמדים כבא כוח הרשימה";

(20) בסעיף 38א -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות" ואחריו "ביום הקובע" יבוא "כהגדרתו בסעיף 16(א)";

(ב) בסעיף קטן (א1), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות" ובמקום "לא יאוחר מהיום העשרים ואחד" יבוא "לא יאוחר מהיום ה-30";

(ג) בסעיף קטן (ב), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";

(21) בסעיף 39(ו), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

אנחנו מבקשים להוסיף לסעיף 39(ד) - סעיף 39(ד) מדבר על סיטואציה של התנגשות בין מפלגה בכנסת לבין סיעה יוצאת במועצה. בסיפא של הסעיף נאמר כך: לעניין סעיפים קטנים (ב)-(ג), זכותן של סיעה או סיעות של הכנסת עדיפה על זכותן של סיעות מקומיות. וזכותה של מפלגה עדיפה על זכותה של סיעה וסיעות המועצה היוצאת. אבל, אם הסיעה היוצאת סומנה בבחירות האחרונות למועצה בכינוי שבמחלוקת, זכותה עדיפה. עדיפה על מה? הכוונה היא, עדיפה על מפלגה של הכנסת, לא עדיפה על סיעה. זאת אומרת, הסיעה בכל מקרה נשארת בראש ההיררכיה. אנחנו מבקשים להוסיף בסוף את המילים: זכותה עדיפה על זכות מפלגה.

(22) בסעיפים 40,41 ו-41א, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";


(23) בסעיף 42 -

(א) בסעיפים קטנים (א) ו-(ב), במקום "פקיד הבחירות יבוא "מנהל הבחירות";

(ב) בסעיף קטן (ג), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";

(24) בסעיפים 43 ו-44, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא מנהל הבחירות";

(25) בסעיף 45(ב), במקום "לפקיד הבחירות יבוא "למנהל הבחירות" ובמקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(26) בסעיפים 46,48,49 ו-50, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(27) בסעיף 51 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "שפקיד הבחירות" יבוא "שמנהל הבחירות";

(ג) במקום סעיף קטן (ב1) יבוא:
(ב1) מנהל הבחירות יאשר לכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק ההצבעה בעברית, ואם ביקשה זאת הרשימה - גם דוגמה אחת בלבד של פתק ההצבעה בעברית בתוספת התרגום לערבית כאמור בסעיף קטן (ב)";

מה זאת אומרת: יאשר דוגמה אחת בלבד?

הרעיון הוא כזה, על מנת שלא תהיה אפשרות לסנן פתקים, מנהל הבחירות מאשר לכל רשימת מועמדים דוגמה אחת בלבד של פתק, שרק זה הפתק התקין. מהנוסח היום לא ברור, האם זה אחד בלבד או שהוא יכול לאשר אחד בעברית ואחד דו-לשוני.

התרגלנו לאשר שניים.

נכון, אבל זה לא היה ברור מנוסח החוק, אנחנו פשוט מבקשים לחדד את הנקודה.

היה על זה ערעור בחירות בבחירות שנערכו ב-1998, שפקיד בחירות אישר לרשימה פתק אחד בעברית ופתק אחר בעברית וערבית, ואחת הרשימות הלכה על זה לערעור בחירות.

(ד) בסעיף קטן (ג), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(ה) בסעיף קטן (ד), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";


(28) בסעיפים 53, 54 ו-56, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות יבוא "מנהל הבחירות";

(29) בסעיף 60 -

(א) בסעיף קטן (א), במקום "לפני ועדת הקלפי" יבוא "לפני מזכיר ועדת הקלפי".

(ב) בסעיף קטן (ב), במקום "תשמש" יבוא "ישמשו" ובסופו יבוא "דרכון ישראלי תקף שניתן לפי חוק הדרכונים, התשי"ב-1952, או רשיון נהיגה תקף, הכולל את תמונת בעל הרשיון, שניתן לפי פקודת התעבורה".

זה חידוש, עד עכשיו זה היה רק תעודת זהות.

נכון. אנחנו מבקשים לקבוע שני דברים. ראשית, שלא צריך יותר את הספח. שנית, שניתן יהיה להזדהות בתעודות נוספות שהן תעודות רשמיות של המדינה ונושאות תמונה, על מנת להקל על האנשים.

במקרה כזה, מי שאין לו תעודת זהות יכול להצביע למשל באמצעות רשיון נהיגה או דרכון?

נכון, אלה מסמכים רשמיים של המדינה ואנחנו מכירים בהם.

הרי זה ממש להקל על הציבור.

(ג) במקום סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ג) מי שהצביע, תמחק ועדת הקלפי את שמו מרשימת הבוחרים".

זה לא מופיע היום?

זה מופיע אבל כתוב: תמחק ותחתים את הספח. אנחנו אומרים רק: תמחק.

(30) בסעיף 61 -

(א) בסעיף קטן (ג), אחרי "ותו לא;" יבוא "הרישום בכתב יד ייעשה בעברית, בערבית או בשתי השפות";

פתק בכתב יד, אפשר לציין בעט, בעיפרון?

עם מה שהוא רוצה, אין בעיה.

בעבר אסור על עט, אמרו: עיפרון.

לא, ממש לא, אין בעיה.

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) מנהל הבחירות, בהתייעצות עם ועדת הבחירות, רשאי להורות כי במקום קלפי יוצבו שני תאי הצבעה המסתירים את הבוחר מעיני זולתו".

זה קיים בכנסת, זה לא היה ברשויות, פשוט על מנת לאפשר, במידה ורואים שיש לחץ בהצבעה, להציב עוד פרגוד כדי להריץ את התהליך מהר יותר. בכנסת זה כבר בוצע כמה פעמים.

בכל קלפי?

לא בכל קלפי, פקיד הבחירות רואה שבקלפי מסוימת יש עומס, הוא מציב עוד פרגוד כדי שתהליך ההצבעה ירוץ יותר מהר. בכנסת זה עבד כבר כמה פעמים, אנחנו פשוט מעתיקים את זה לרשויות המקומיות.

(31) בסעיף 61א(ג), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";

(32) בסעיף 63(1), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(33) בסעיף 64(א), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות" ובמקום "שפקיד הבחירות" יבוא "שמנהל הבחירות";

(34) בסעיף 65, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(35) בסעיף 66 -

(א) בכותרת השוליים, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";
(ב) בסעיף קטן (א), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";


(36) בסעיף 67(7), במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות".

(37) בסעיף 71 -

(א) בסעיף קטן (א), ברישה, במקום "יפרסם פקיד הבחירות ברשומות" יבוא "ימסור מנהל הבחירות לפרסום ברשומות";

(ב) אחרי סעיף קטן (א) יבוא:

"(א1) ההודעה האמורה בסעיף קטן (א) תפורסם ברשומות בתוך 21 ימים מיום הבחירות; התקיימו בחירות חוזרות לראש רשות כאמור בסעיף 9(ב) לחוק בחירת ראש הרשות, תפורסם ההודעה בתוך 21 ימים מיום הבחירות החוזרות.";

למה 21 יום, זה היה 15.

החל מרגע פרסום ברשומות נספר מועד הערעור על התוצאות והחל ממועד הערעור אנחנו מתחילים לשלם את המימון. כרגע אנחנו מוסרים לפרסום ברשומות והרשומות לא חייבות לפרסם תוך איזשהו זמן, זה סדר העבודה הרגיל, זה יכול להיות מהר מאוד וזה יכול להתעכב. אנחנו למעשה רוצים לחייב את הרשומות לפרסם תוך איקס זמן.

אבל זה מאריך את מערכת הבחירות וזה גם מוסיף הוצאות.

היום הם יכולים לעשות את זה מתי שהם רוצים, גם אחרי חודשיים.

היום הרשויות לא מחויבות לנו לשום דבר.

זה מוסיף הוצאות.

למה זה מוסיף הוצאות?

במקום 15 יום זה 21 יום.

לא, זה לא היה 15 יום.

החוק קובע כך, אפשר להגיש ערעור עד 14 יום מיום הפרסום. בכל מקרה, מועד הערעור נספר מרגע הפרסום. אבל לא נקבע מה הגג למועד הפרסום, שמערכת הרשומות תהיה חייבת לפרסם את התוצאות תוך איקס ימים. היא תוכל לעשות לפני אבל לא תוכל לעשות אחרי.

אני התכוונתי למשהו אחר. לאחר הסיבוב הראשון - - -

יש 14 יום לסיבוב שני, זה בכל מקרה, זה לא קשור.

לזה אני מתכוון.

בזה אנחנו לא נוגעים.

(38) בסעיפים 72, 73 ו-73א, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(39) בסעיף 80(ג), במקום "חברי ועדת הקלפי יהיו כולם חיילים שדרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל" יבוא "לכל קלפי לחיילים תמונה ועדת קלפי בת שני חברים שהם חיילים בשירות חובה אשר דרגתם אינה גבוהה מדרגת סמל ראשון";

(40) בסעיף 81(א), במקום "ונוסף לכך על-ידי תעודת החייל שלו" יבוא "או בתעודה הצבאית האישית שלו הנושא את תמונתו";

זה משהו שהצבא ביקש.

(41) בסעיפים 82 ו- 83, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

רגע, אנחנו מבקשים להוסיף לפי בקשת הצבא, לא הספקנו להכניס את זה לכחול, סעיף 84א(1), הם רוצים לקרוא לזה: הצבעת הנמצאים במשמורת הצבא. זאת אומרת, כרגע מי שיכול להצביע בצבא הם בעצם החיילים עצמם. הם מבקשים להתייחס לאנשים הנמצאים במשמורת הצבא.

מדובר בכלואים שהפסיקו להיות חיילים. יש כלואים שהיו חיילים ובתוך זמן הכליאה כבר השתחררו, עכשיו הם אזרחים. הוא במשמורת הצבא אבל הוא לא חייל והוא לא יכול להצביע בקלפי צבאית. שר הפנים ושר הביטחון מבקשים שלמרות זאת הוא יצביע בקלפי צבאית.

כמה כאלה יש?

הצבא מגיע לכל חייל, לא חשוב כמה בודד הוא יהיה, איפה הוא יהיה, באיזה נקודה, הצבא מגיע אליו. מה קרה בפעם הקודמת? פתאום התברר שיש כמה כלואים, כנראה בודדים, שהם לא חיילים, גמרו להיות חיילים אבל הם תחת הידיים של הצבא.

הם גם לא אזרחים כי הם יושבים בבית כלא צבאי.

בפעם הקודמת גייסו אותם למילואים כדי שיהיו חיילים ואז יוכלו להצביע בקלפי.

מה שהם מציעים: שר הפנים בהתייעצות עם שר הביטחון רשאי לתת הוראות, בין בתקנות ובין בדרך אחרת, בכל הנוגע לסדרי הצבעתם של מי שביום הבחירות נמצאים כדין במשמורת הצבא. ההוראות האמורות יובאו לידיעת הנוגעות בדבר בדרך ששר הפנים יראה לנכון, בהתייעצות ובהסכמה כאמור.

זה סעיף שלם שאתם מוסיפים?

נכון, הוא נקרא 84א(1) והוא יבוא בין סעיף (41) ל-(42).

(42) בסעיף 85, במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות" ובמקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(43) בסעיף 85א(א)(3), במקום "בבחירות הסמוכות" יבוא "בבחירות שהתקיימו בתוך שנה";

(44) בסעיף 86(א)(7), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";

(45) בסעיף 93, במקום "פקיד הבחירות יבוא" מנהל בחירות";

(46) בסעיפים, 95 ו-96, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות".

חוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם)

2. בחוק הרשויות המקומיות (בחירת ראש הרשות וסגניו וכהונתם), התשל"ה-1975 -

(1) בסעיף 1, אחרי ההגדרה "מועצה" יבוא:
"מנהל בחירות" - מנהל הבחירות שמונה לפי הוראות סעיף 29 לחוק הבחירות";


(2) בסעיף 5 -

(א) בסעיף קטן (א), אחרי "או שלושה אחוזים ממספר הבוחרים" יבוא "שבמידע הפנקס ביום הקובע, כהגדרתם בסעיף 16(א) לחוק הבחירות";

(ב) אחרי סעיף קטן (ג) יבוא:

"(ד) הוגשה הצעת מועמד בידי קבוצת בוחרים, כל החתימות שאחרי 850 החתימות הראשונות לא יתחשבו בהן לצורך סעיף קטן (א).";

ומהו סעיף קטן (א)?

החוק קובע, שהצעת מועמד שמוגשת על-ידי קבוצת בוחרים חייבת בהגשת 750 חתימות 3%. לפעמים יש מצב, שפקיד הבחירות, מנהל הבחירות, מקבל חוברת עם חתימות, מתחיל לבדוק והחתימות אינן תקינות אחת אחרי השנייה. בודק 1,000 חתימות, מצא 200 כשרות. בודק עוד 500 חתימות, מצא עוד 100 כשרות. הרעיון הוא, שהוא לא יצטרך לבדוק אינספור חתימות. תביאו מקסימום 850 חתימות, יותר מזה אני לא אבדוק.

נקודה נוספת שחייבים להדגיש, זה מבחינת יעילות העבודה שלנו, של פקיד הבחירות. בשטח התחילה להיות תופעה, שאנשים לוקחים חוברות לאין מספר ומחתימים אלפי אנשים כתומכים במועמדות. הרי החוק דורש 750 במקסימום, והם מחתימים כמה שיותר, חתמו לי 3,000, חתמו לי 4,000. זה חסר תכלית, זה פרסום של חומר. לכן אנחנו אומרים, עד 850 חתימות, יותר מזה אל תביאו.

(3) בסעיף 6א(ג), במקום "לפקיד הבחירות" יבוא "למנהל הבחירות";

(4) בסעיף 7, בכל מקום, במקום "פקיד הבחירות" יבוא "מנהל הבחירות";

(5) בסעיף 8 -

(א) במקום סעיף קטן (א) יבוא:
"(א) הוראות סעיף 38א לחוק הבחירות יחולו, בשינויים המחויבים גם על הגשת הצעת מועמד לראש רשות מאת קבוצת בוחרים כאמור בסעיף 5.";

(ב) בסעיף קטן (ד), במקום "מייד לאחר פרסום תוצאות הבחירות ברשומות" יבוא "במועד שיקבע השר";

זה עונש.

(6) בסעיף 8א, במקום "פקיד החבירות" יבוא "מנהל הבחירות";


(7) במקום סעיף 10 יבוא:

"בחירות בלא הצבעה בקלפי -

10. לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד, או התפטר או נפטר מועמד יחיד ולא הוצע מועמד אחר במקומו כאמרו בסעיפים 6 ו-6א, לא יהיו בחירות בקלפי והמועצה תבחר בראש רשות, מבין חבריה, לפי הוראות סעיף 26.";

האם יש כאן שינוי מן הנוהג הקיים היום?

לא שינוי, יש התאמה של החוק. בזמנו היה סעיף 6 לחוק שדיבר על פטירה והתפטרות ביחד של מועמד - - -

שהוא מועמד יחיד?

לא, סעיף 6 דיבר על התפטרות של מועמד לפני היום העשירי שלפני יום הבחירות, וקבע שאפשר להציג מועמד אחר במקומו. ההוראה הזאת של סעיף 6 חלה בשני מקרים, בין אם התפטר או נפטר. אחר כך תיקנו את הסעיף, קבעו את סעיף 6 רק להתפטרות, ולעניין פטירה קבעו סעיף 6א', שיש שם הוראות מיוחדות ומפורטות, ואפילו דחיית בחירות. את סעיף 10, שהתייחס לסעיף 6 במקרה של מועמד יחיד לא תיקנו, שכחו אותו. הנוסח של סעיף 10 היה כך: לא הוגשה שום הצעת מועמד או התפטר המועמד היחיד או נפטר - כנוסח סעיף 6 אז - לאחר היום העשירי - אותו יום עשירי שנקוב בסעיף 6 - לא יהיו בחירות בקלפי, המועצה תבחר מבין חבריה. לכן הסעיף היום לא מתאים לסעיף 6א.

הנוסח שאנחנו מציעים, שיותאם ולכן אנחנו אומרים: לא הוגשה או לא אושרה שום הצעת מועמד, או התפטר או נפטר המועמד היחיד ולא הוצע מועמד אחר במקומו כאמור בסעיפים 6 ו-6א, לא יהיו בחירות לקלפי. ההוראה היא אותה הוראה רק שהסעיף מותאם עכשיו לסעיפים האחרים.

(8) בסעיף 24א(ב), אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) קציני צבא וקציני משטרה בדרגות האמורות בסעף 4(ג), לא יהיו זכאים להיות מועמדים, זולת אם חדלו להיות קצינים כאמור בתוך 10 ימים מן היום שבו נוצרה העילה לעריכת הבחירות;

סעיף 24א רבתי מדבר על בחירות מיוחדות לראש רשות בלבד, שנערכות תוך 60 יום. ההוראה הבסיסית קובעת, שקציני צבא ומשטרה בדרגות מסוימות חייבים להתפטר 100 ימים לפני הבחירות.

תקופת צינון.

אם אנחנו הולכים על בחירות מיוחדות אין 100 ימים, לכן אנחנו אומרים, 10 ימים מיום היווצרות העילה לעריכת הבחירות. העילה היא, התפטרות או פטירה של ראש רשות.

נדמה לי שקודם זה גם היה.

לא. קודם, כאשר היו בחירות לא במועדן בגלל עילה שצריך ביום ג' האחרון, לפני 90 הימים, אלה לא יכלו לרוץ, הם היו מנועים מלרוץ אלא אם אנחנו מתקנים את החוק בהוראת שעה ועשינו את זה כמה פעמים.

(6) מנהל הבחירות ימונה לפי הוראות סעיף 29 לחוק הבחירות לא יאוחר מהיום ה-55 לפני יום הבחירות;

(7) ועדת הבחירות תיבחר בידי המועצה לא יאוחר מהיום ה-48 שלפני יום הבחירות;

(8) כחברי ועדות הקלפי ימונו נציגיהם של המועמדים; ועדת הבחירות תקבע את מספר החברים וההרכב של כל ועדת קלפי ובלבד שבכל ועדה יהיו מיוצגים לא פחות משלושה מועמדים אם ישנם כאלה, ושיובטח ייצוג הולם בכלל ועדות הקלפי לכל המועמדים.";

(9) במקום סעיף 24ב יבוא:

"בחירת ממלא מקום בשנת בחירות -

24ב. חדל ראש הרשות לכהן מכל אחת מהסיבות המנויות בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 24א(א), שנה או פחות לפני מועד הבחירות כאמור בסעיף 3, תבחר המועצה ממלא מקום לראש הרשות מבין חבריה לפי הוראות סעיף 26 והוא יכהן עד בחירת ראש הרשות במועד הבחירות האמור.

כאן יש לנו שינוי מהחוק הקיים. ההוראה הזאת של בחירות מיוחדות לראש רשות עברה ביחד שני סעיפים 24א' רבתי, שקבע שיהיו בחירות מיוחדות רק לראש רשות תוך 60 יום. יחד אתו עבר סעיף 24ב' שאמר, אם החדילה מכהונה של ראש הרשות התרחשה בשנה שלפני הבחירות, ייערכו בחירות גם למועצה וגם לראש רשות, לא רק לראש רשות, ולא נקבע לזה תאריך בחוק ובצדק.

זה בא לבטל את הרוטציה.

נכון.

שני הסעיפים האלה יחד באו לבטל את הרוטציה. הרוטציה יכולה להיעשות עכשיו רק על דרך, ראש רשות מתפטר, אנחנו מודיעים על בחירות תוך 60 יום, מגיע המועד להגשת רשימת מועמדים, לא מגישים אף רשימה ואז המועצה צריכה לבחור מועמד מבין חבריה. זה סעיף 10 שקראנו פה. המועצה עכשיו יכולה לבחור על-פי הסכם הרוטציה. או, שמגישים רק מועמד אחד, הוא המועמד שצריך לבוא לפי הסכם הרוטציה, אז ממילא הוא ייבחר. על-פי הניסיון שלנו, ראה ינוח ג'ת, משהוכרזו בחירות, הוגשו יותר ממועמד אחד ויהיו בחירות ממשיות. כלומר, מתברר שהסכם הרוטציה לא עומד במבחן ארצי. לכן מבחינה זו אין רוטציה.

(10) בסעיף 26(א), ברישה במקום "10 או 20" יבוא "10 20 או 24ב".

מי אלה אותם 10 או 20?

10 זה פטירה - - -

אנחנו מוסיפים את 24ב' שזאת סיטואציה שדיברנו עליה בסעיף הקודם.

סעיף 26 אומר בחירת המועצה וראש רשות. אנחנו אומרים באיזה סיטואציות המועצה בוחרת בראש רשות, לפי סעיפים 10 - שזה אין מועמדים בכלל שהתפטר. 20 - שזה העברה מכהונה.

וגם זה היה קיים קודם. והחדש, מה שדיברנו עליו עכשיו.

דבר נוסף שאנחנו מבקשים להוסיף לחוק הזה, לגבי הבחירות החוזרות בקרב חיילים.

כהוראת שעה לבחירות האלה. בבחירות החוזרת לראש רשות מצביעים מעט חיילים. הרי בבחירות אנחנו עושים הצבעה בכל יחידות צה"ל. זאת הצבעה שעולה המון כסף. הארגון הצבאי עולה הרבה כסף כי זה ארגון מאוד גדול. מסתבר מתוך הניסיון שבבחירות החוזרות מצביעים כמה אלפים בודדים של חיילים. בבחירות של ירושלים וחיפה, בגלל לחץ הזמן שהצבא לא הספיק לארגן בחירות, קבענו בהוראת שעה שיוצבו קלפיות מיוחדות לחיילים בבניין העירייה או במקום מרכזי בעיר בסוף השבוע שלפני יום הבחירות. הבחירות הן ביום שלישי. כל החיילים שבחופשת סוף שבוע - והצבא מצדו השתדל לשחרר כמה שיותר חיילים באותו סוף שבוע, תושבי אותה רשות - - -

מה עם אותם מסכנים שלא, האם לא חייבים בגינם בכל זאת ללכת - - -

לפי החוק היום, חייבים להרים את כל האופרציה הצבאית פעמיים.

האם החוק החדש ימנע את הצורך מלהרים את כל האופרציה פעמיים?

כן.

פעם אחת ודאי בבחירות. בבחירות החוזרות, כשמדובר במספר כל כך מצומצם של חיילים, אנחנו מביאים זאת לשיקול דעתכם. כלומר, ההוצאה הכספית היא כל כך אדירה, מדובר פה על קרוב ל-2 מיליון שקל. זה לא יאומן. מבחינת הצבא, הצבא מקים קלפי בכל מקום, יש קלפיות נודדות ויש קלפיות אפילו שנושאים על הגב, מגיעים לכל חייל בודד. אם במחנות גדולים בבחירות מתקינים 20 קלפיות, בבחירות החוזרות יתקינו רק שתי קלפיות מכיוון שיודעים שיש מעט חיילים. הקלפי תגיע לכל יחידה צבאית. זאת אומרת, מבחינת ארגון היקף הארגון והפעילות, לא משתנה שום דבר.

אנחנו בעצם חוסכים רק במספר הקלפיות.

מספר קטן של קלפיות במחנות הגדולים - - -

כל הלוגיסטיקה נשארת.

כל הלוגיסטיקה נשארת וזה יקר מאוד. הצבא מציע, אם מקובל על הכנסת - לדעתי זה רעיון נכון - שבבחירות החוזרות לא תהיה כל הלוגיסטיקה הזאת אלא נעשה כמו שעשינו בירושלים וחיפה, נקים קלפיות, הצבא מצדו ישחרר כמה שיותר חיילים, הרי בבחירות חוזרת מדובר בערך על 30 יישובים - - -

הזכאים לבחירות חוזרות, איזה אחוז זה מהבוחרים?

בוודאי קטן מאוד. יחד עם זאת, לא האחוזים צריכים להטריד אותנו אלא אותו חכמולוג בודד שאין לו מה לעשות במשרדו הצבאי והוא מכין בג"צים: נמנע ממני.

בירושלים, חיפה ואור-עקיבא עשינו את הסידור האלטרנטיבי כשזה היה 20% מהבוחרים.

אני באמת לא חושב, שבבחירות חוזרות - - -

ב-30 יישובים זה חוזר על עצמו.

בבחירות החוזרות מדובר בצבא ומדובר בצבא באותם אלה שלא שחררו אותם ביום שישי קודם. אנחנו הולכים ומצמצמים את האוכלוסייה הזאת. אין בעיה, זה נשמע הגיוני וטוב. צריך רק להביא בחשבון, שיהיה אותו חכמולוג בודד, שירוץ לבית המשפט העליון ויגיד, שנמנעה ממנו זכותו האזרחית הבסיסית כי לא נתנו לו חופש לפני ולא שחררו אותו באותו היום.

אני לא אומר שזה חלק, אבל אני מעלה את זה כהצעה. הצבא הביא את ההצעה הזאת רק לפני ימים אחדים, פנה אלינו, אם אנחנו יכולים להקל עליהם את הנטל. זה נטל תקציבי, זה הרבה כסף.

נעביר את זה כהוראת שעה.

אם אתה שלם עם זה, אם לא, אז לא.

הצבא התחייב להורות למפקדים כן לשחרר.

אתה צודק, גם אם מורים למפקדים, תמיד יכול להיות מישהו שלא שחררו. אם אתה לא שלם עם זה, נעזוב את זה.

מה זה אני לא שלם?

אם אתה לא שלם עם זה - עזוב את זה.

אז אני עוזב.

אני רק רוצה להגיד, מבחינה ציבורית, מבחינת הבולטות של זה, בגלל שזה הוראת שעה זה לא יכול להתחבא בתוך חוק. מבחינת הנוסח זה צריך לבוא בנפרד בגלל שזה הוראת שעה ואז תהיה לזה בולטות.

אולי נגיש את זה במשך הפגרה כהצעה ממשלתית. שהממשלה תשקול, שהאחריות לא תיפול על כתפי אדם אחד. שהממשלה תחליט.

פרק ג': חוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות -

3. בחוק מיסוי תשלומים בתקופת בחירות, התשנ"ו-1996 -

(1) בסעיף 1 -

(א) בהגדרה "תקופת בחירות", אחרי פסקה (4) יבוא:

"(5) תקופה של 30 ימים המסתיימת 3 ימים לאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (מועד בחירות כלליות), התשנ"ד-1994 (להלן - חוק מועד בחירות כלליות), ולראש מועצה אזורית לפי סעיף 3 לחוק המועצות האזוריות (בחירת ראש המועצה), התשמ"ח-998 (להלן - חוק בחירת ראש מועצה אזורית);

החוק הזה קובע ניסוי מיוחד על עובדים ביום הבחירות ובתקופת בחירות שמוגדרת פה בחוק. החוק מתייחס אך ורק לבחירות לכנסת או לבחירות לרשות מקומית ומתעלם מהבחירות למועצות האזוריות. אנחנו מבקשים להכניס גם אותם להסדר המיוחד הזה.

(6) תקופה של 30 ימים המסתיימת ביום שלאחר היום שבו נערכות בחירות למועצה של מועצה אזורית, לראש מועצה אזורית או לוועד מקומי של יישוב, שאינו היום האמור בסעיף 3 לחוק מועד בחירות כלליות ובסעיף 3 לחוק בחירת ראש מועצה אזורית.";

(ב) בהגדרה "מקבל", בסופה יבוא "ואולם לעניין מי שמועסק כמזכיר ועדת קלפי ביום הבחירות על-ידי משלם כאמור בפסקה (2) להגדרה "משלם" - אף אם אינו מועסק בתקופת בחירות בלבד".

החוק הזה חל על מקבל שאינו מועסק בדרך כלל על-ידי המשלם. המשלם זה המפלגה וכו'. יש מזכירים רבים שהם עובדי הרשות המקומית, הם מועסקים תמיד על-ידי הרשות המקומית ולכן ההסדר הזה לא חל עליהם. אנחנו מבקשים שזה כן יחול.

בקלפי מסוימת יושבים שני מזכירים, אחד עובד מדינה וחברו הוא עובד הרשות המקומית, זה עובד קבוע ברשות המקומית, לא חל עליו החוק. האוצר הסכים לזה.

אין בעיה.

(ג) בהגדרה "משלם", אחרי פסקה (5) יבוא:

"(6) מועמד לראש מועצה אזורית לפי חוק בחירת ראש מועצה אזורית".

תחולה -

4. סעיף 5(ב) לחוק הרשויות המקומיות (בחירות), התשכ"ה-1965, כנוסחו בסעיף 1(2) לחוק זה, יחול על כל רשות מקומית שבה התקיימו הבחירות האחרונות למועצה אחרי יום ו' באדר התשס"א (1 במרס 2001).

תם ונשלם. אני מעמיד להצבעה את הצעת חוק לתיקון דיני בחירות לרשויות המקומיות, התשס"ג-2003.

הצבעה

בעד - רוב
נגד - אין
נמנעים - אין
החוק נתקבל ויעבור להכנה לקריאה שנייה ושלישית.

החוק עבר והוא יועבר למליאה לקריאה שנייה ושלישית. תודה רבה, הישיבה נעולה.






הישיבה ננעלה בשעה 15:55.