פרוטוקולים/כספים/6635



ועדת הכספים -5-
10.6.03

פרוטוקולים/כספים/6635
ירושלים, כ"ג בסיון, תשס"ג
23 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
‏יום שלישי, י' בסיון התשס"ג (‏10 ביוני, 2003), שעה 11:20

1. תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות), התשס"ג-2003 – הצבעות בלבד

2. החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון), התשס"ג-2003 – לשכה לראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת שמעון פרס – הצבעות בלבד

3. אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

4. שונות

5. שינויים בתקציב לשנת 2003

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
רוחמה אברהם
חיים אורון
דניאל בנלולו
רוני בריזון
נסים דהן
יצחק הרצוג
יצחק כהן
יעקב ליצמן
ניסן סלומינסקי
איוב קרא
אהוד רצאבי
מיכאל גורלובסקי (מ"מ)
משולם נהרי (מ"מ)

חה"כ משה גפני
רחל נוימן - מנהלת תחום בכירה מלכ"רים, נציבות מס הכנסה
סיוון אייכלר - אגף התקציבים, משרד האוצר
גלית אסף-שנער - אגף התקציבים, משרד האוצר
שגיא בלשה - אגף התקציבים, משרד האוצר
יעקב ברקאי - אגף התקציבים, משרד האוצר
יגאל גדרון - אגף התקציבים, משרד האוצר
נועה יוצר - אגף התקציבים, משרד האוצר
איתי יעקב - אגף התקציבים, משרד האוצר
עמיחי כץ - אגף התקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור - אגף התקציבים, משרד האוצר
ערן פלק - אגף התקציבים, משרד האוצר
אריאל לוין - אגף התקציבים, משרד הבינוי והשיכון
ולדימיר סימון - מנהל אגף כלכלה ותקציבים, מע"צ
יואב אזולאי - אגף התקציבים, משרד החינוך
הרצל בן-יהושע - מנהל אגף התקציבים, משרד התחבורה

הלית מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן

רשמה: אירית שלהבת



תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים בדבר תוספת
לשיעורי מענק באזורי עדיפות), התשס"ג-2003 – הצבעות בלבד

אני מבקש לפתוח את הישיבה. הסעיף הראשון על סדר היום הוא תקנות המו"פ בתעשייה. אתמול קיימנו דיון והיום אמורות להיות רק הצבעות. מאחר והבטחתי לאנשי שינוי, שאתמול היו צריכים לצאת לישיבה דחופה, לא לעשות הצבעות, ואכן אנו מקיימים את הבטחותינו, אני מבקש להצביע כעת ולאשר את תקנות מו"פ.

הצבעה על תקנות לעידוד מחקר ופיתוח בתעשייה (כללים
בדבר תוספת לשיעורי מענק באזורי עדיפות), התשס"ג-2003

בעד – רוב
נגד – אין
התקנות נתקבלו.

תודה רבה. התקנות מאושרות.


החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון), התשס"ג-2003
לשכה לראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת שמעון פרס – הצבעות בלבד

גם הנושא השני הוא רק להצבעה. רציתי להעביר את זה לשעה 12:00 על-פי בקשתו של חבר הכנסת הרצוג אבל אין לי בעיה לדון בו עכשיו כי חבר הכנסת הרצוג הגיע. על סדר היום תקציב הלשכה של חבר הכנסת שמעון פרס. הנוסח נמצא לפניכם ואני מבקש שתעיינו בו. אבקש שהיועצת המשפטית תקרא ותסביר את המהלך, ואחר-כך אני אוסיף כמה פרטים.

אני מבקש שתגידי כמה זה במספרים ולא רק באופן כללי.

אקרא לפרוטוקול את הנוסח שמונח לפניכם ולאחר מכן אסביר את הנקודות שמופיעות בו.

"החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון), התשס"ג-2003

בתוקף הסמכות לפי סעיף 36 לחוק-יסוד: הממשלה וסעיף 1 לחוק גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון, התשכ"ט-1969, מחליטה ועדת הכספים של הכנסת לאמור:

סעיף 1 – תיקון סעיף 23ב

בהחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם), התשמ"א-1981 (להלן – ההחלטה העיקרית), בסעיף 23ב(ד), בפסקה (1), בסופה יבוא "למעט אם נבחר לכנסת למשך תקופת כהונתו כחבר הכנסת".

סעיף 2 – הוספת סעיף 23ג

אחרי סעיף 23ב להחלטה העיקרית יבוא:

"23ג. ראש הממשלה לשעבר המכהן כחבר הכנסת

על ראש הממשלה לשעבר המכהן כחבר הכנסת יחולו בתקופת כהונתו כחבר הכנסת הוראות החלטת שכר חברי הכנסת (הענקות ותשלומים), התשס"א-2001 (להלן – החלטת השכר), בשינויים אלה:

(1) הוא לא יהיה זכאי להוצאות רכב לפי פרק ג' להחלטת השכר ולא יהיה זכאי לשכור לשכה פרלמנטרית כאמור בפרק ה' להחלטה האמורה;

(2) במקום התקציב השנתי לפי סעיף 27 להחלטת השכר, הוא יהיה זכאי לתקציב שנתי לפי סעיף 29 להחלטה האמורה."

סעיף 3 - תחילה

(א) תחילתה של החלטה זו, למעט האמור בסעיף 23ג(2), כנוסחו בסעיף 2 להחלטה זו, ביום תחילת כהונתה של הכנסת השש עשרה.

(ב) תחילתו של סעיף 23ג(2), כנוסחו בסעיף 2 להחלטה זו, ביום ז' בטבת התשס"ד (1 בינואר 2004)."

כמה נקודות שאני רוצה להסב את תשומת לבכם אליהן. בגלל סעיף 23ב(ד)(1) נוצרה בעיה שראשי ממשלה לשעבר שנתמנו למשרות ציבוריות שונות, בין היתר לנשיא המדינה וכמובן גם לחבר כנסת, לא זכאים לשירותי משרד, דהיינו ללשכה כפי שמגיעה לראש ממשלה לשעבר. חבר הכנסת שמעון פרס כן זכאי ללשכה פרלמנטרית שניתנת לו על-ידי הכנסת.

חבר הכנסת פרס פנה אלינו בבקשה לאפשר לו להמשיך ולשמור על הלשכה שלו כראש ממשלה לשעבר, כלומר לקבל את אותם שירותי משרד, או מה שנקרא בעבר "שירותי מזכירות", ולוותר על הזכות שלו ללשכה פרלמנטרית. זה מה שמופיע לפניכם ברישה של סעיף 23ג(1). כלומר שבתקופת כהונתו כחבר הכנסת – כמובן שכאשר הוא יסיים את הכהונה הוא ישוב להיות ראש ממשלה לשעבר לכל דבר ועניין – הוא לא יהיה זכאי יותר ללשכה פרלמנטרית אלא הוא ימשיך להיות זכאי לאותם שירותי משרד שהזכרתי. זה הדבר הראשון.

הנושא השני שעלה כאן הוא הנושא של הרכב. היום הוא זכאי לשירותי הסעה כראש ממשלה לשעבר, דהיינו לרכב ולנהג צמוד. אנחנו מחילים עליו כאן את החלטת שכר חברי הכנסת, מה שבאופן אוטומטי מחיל עליו גם את נושא שירותי הרכב לפי פרק ג'. נוצר מצב, לא ראוי כמובן, שהוא יהיה זכאי גם לרכב ונהג צמוד כראש ממשלה לשעבר וגם להוצאות רכב מטעם הכנסת.

כאן אנחנו באים ואומרים שאם הוא ראש ממשלה לשעבר שמכהן כחבר כנסת הוא יהיה זכאי אך ורק לשירותי ההסעה כראש ממשלה לשעבר ולא יהיה זכאי בנוסף לכך גם לשירותי הרכב מטעם הכנסת. זה מה שניצב בפניכם בעניין סעיף 23ג.

לשכה פרלמנטרית זה רק לשכה חיצונית, מחוץ לכנסת?

כן, בהחלט, בוודאות. מדובר רק על הלשכה הפרלמנטרית שמחוץ לכנסת. הוא עדיין ימשיך להיות זכאי לחדר בתוך המשכן.

בסעיף 2(2) כתבנו "במקום התקציב השנתי לפי סעיף 27 להחלטת השכר, הוא יהיה זכאי לתקציב שנתי לפי סעיף 29 להחלטה האמורה". במספרים זה אומר שהוא יקבל תקציב שנתי כמו שמקבל היום שר, שזה מחצית ממה שמקבל חבר כנסת, דהיינו 32,000 שקלים וקצת במקום 64,000 שקלים וקצת.

הבנו. בסדר גמור.

הוספנו סעיף תחילה. ככלל רצינו להחיל את ההוראות האלה כבר מתחילת כהונתה של הכנסת השש-עשרה מכיוון שכך זה חל על חבר הכנסת פרס, וכמובן על ראשי ממשלה לשעבר אחרים אם יכהנו כחברי כנסת. אבל מבירור שערכנו התברר שחבר הכנסת פרס כבר התחיל להשתמש בתקציב שעומד לרשותו. משכך, אנחנו לא רוצים לומר לו שהתקציב העומד לרשותו הוא רק חצי התקציב שסבר שיש לו כאשר הוא השתמש כבר ביותר מזה. לכן אנחנו מציעים שתחילת הסעיף המתייחס לעניין התקציב תהיה ב-1 בינואר 2004, בתחילת שנת התקציב הבאה.

אני מבקש לומר הערה אחת לפני שאתן את רשות הדיבור. בעקבות שיחה ביני ובין חבר הכנסת הרצוג בנושאים האלה, חבר הכנסת שמעון פרס יודיע במכתב לוועדה שאם הוא אכן יהיה יושב-ראש האופוזיציה, וכיושב-ראש האופוזיציה יש לו תנאים השונים מתנאיו של חבר כנסת, הוא מראש מוותר עליהם, לא רוצה אותם, נשאר בתנאים המקובלים האלה. הוא הודיע את זה בעל-פה, הוא יודיע על כך גם בכתב, וזה יבוא אחר-כך לוועדת הכנסת שתדון בנושא הזה. אני מודיע כבר כעת שהוא לא רוצה שום תוספת בנושא הזה.

אני מסתייג מהסעיף האחרון, שזה יכנס לתוקף ב-1.1.2004. אני חושב שלמרות שחבר הכנסת פרס כבר הוציא חלק מהתקציב – אני לא יודע מה החלק שהוא הוציא, אם זה חלק משמעותי או לא משמעתי – יש מקום להחיל את זה מהתחלת הכנסת השש-עשרה. אם הוא הוציא, הוא יכול להחזיר, לא יקרה שום דבר. יש לו תקציב לשכה גדול. אני חושב שהוא ירצה להקפיד על קוצו של יו"ד יותר מאשר שאנחנו נקפיד על קוצו של יו"ד בשבילו. מן הראוי שנעשה את זה מהתחלת הכנסת השש-עשרה.

אנחנו ביררנו עם החשבות. אני לא רוצה לנקוב במספר הספציפי אבל הוא הוציא יותר מכפי שנקבע לו כאן.

שמענו את דעתו של חבר הכנסת דהן ואנחנו בהחלט נעמיד את זה להצבעה, כפי שנהוג.

קיבלתי את זה רק עכשיו. אני מבקשת להעיר הערה עקרונית מאוד. סמכות ועדת הכספים היא כמובן לגבי שרים וראשי ממשלה לשעבר, הן בתפקיד והן בגמלאות. לכן תיקון הסעיף הראשון מקובל עלי. ועדת הכספים בסמכות מלאה מבטלת במקרה הספציפי שלפנינו את ההגבלה שקבעה ועדת אלוני. בדרך כלל אני לא מביעה כאן דעות אבל בכל אופן אביע דיעה – ויפה עשתה.

סעיף 2 מתייחס לחבר כנסת, עם מגבלות, עם תקציבים, עם סכומים, עם בדיקה אצל חשב הכנסת. הייתי מציעה לבטל את סעיף 2 ולא להעביר אותו, לתת לוועדת הכנסת להחליט מה היא רוצה לחייב או לא לחייב חבר כנסת שבמקרה הוא גם ראש ממשלה לשעבר. ועדת הכנסת החליטה תמיד החלטות מסוימות על כל מיני תפקידים. היא החליטה למשל על מעמד חבר כנסת שהיה פעם חבר האסיפה המכוננת של מדינת ישראל. יש תמיד משוב בין ועדת הכנסת לבין ועדת הכספים ואני מכירה את זה.

כעת חבר הכנסת פרס הוא קודם כול חבר כנסת והוא גם ראש ממשלה לשעבר. נניח לוועדת הכנסת להתעסק בפרטים הללו. אני חושבת שוועדת הכספים אינה יכולה להיכנס אל חדריה של ועדת הכנסת לגבי תקציבים, ופרטנות של כמה לקחו וכמה יחזירו. יושבים שם אנשים מומחים, וכשהם צריכים הם אפילו מבקשים ממני לעשות חישוב. הייתי מוותרת על זה.

יש כאן גם בעיה תקציבית של הכנסת. הכנסת עכשיו חוסכת סכום כסף מסוים, אולי היא תצטרך להעביר אותו, אולי היא לא תצטרך להעביר, אולי יהיה צורך להתחשבן. אני מציעה שתשאירו לוועדת הכנסת לעסוק בתנאיהם של חברי הכנסת.

רציתי לבקש שיבהירו לי את הנוסח לגבי נושא הרכב. האם חבר הכנסת פרס לא יהיה זכאי לרכב של הכנסת, וכן ישאר לו הרכב כראש ממשלה לשעבר? מה קורה עם אדם שהוא היום חבר כנסת ובעבר היה יושב-ראש הכנסת? האם יושב-ראש הכנסת זכאי לרכב גם אחרי שהוא מסיים את כהונתו?

כמו ראש ממשלה לשעבר.

זאת אומרת שגם ליושב-ראש הכנסת לשעבר מגיע כלי רכב הן כיושב-ראש כנסת לשעבר והן כחבר כנסת בהווה.

זה בעיה של ועדת הכנסת. תלכו לכומר, לא פה.

אם כבר מתקנים עיוות מסוים אולי כבר נתקן באופן כללי. יש מקרה, כמו שאמרתי, של אדם שהוא יושב-ראש כנסת לשעבר שזכאי לרכב ואז כחבר כנסת הוא שוב זכאי לרכב, אז אולי כבר מגיעים לו שני רכבים, ואם הוא יושב-ראש הסוכנות היהודית לשעבר אז מגיע לו כבר רכב שלישי.

חשבתי שאתה מדבר לגופו של עניין ולא לגופם של אנשים.

אני נותן את זה רק כדוגמה. חס ושלום, אינני מדבר על אדם ספציפי.

אתמול התחלנו בוויכוח ואמרתי שלדעתי ועדת הכספים צריכה לקיים דיון יסודי בעניין הזה, זה בהחלט מקובל עלי. אם אתם רוצים לכרוך עכשיו את הנושא הספציפי הזה בכל נושא אחר אני בהחלט מוכן לא לאשר היום שום דבר, לא לאשר לחבר הכנסת פרס שום דבר ולפתוח ויכוח שיכול להיות שיארך שניים-שלושה שבועות.

לא זאת כוונתי. אני רק רוצה שזה יעלה לסדר היום של הוועדה.

הבטחתי להעלות את זה על סדר היום. אני חושב שגם חברי הכנסת אורון, שוחט, הרצוג ואברהם ביקשו את זה אתמול.

גם בעקבות הנושא שעלה אתמול, שהשר פורז רוצה להחליט בעצמו באיזה סוג רכב הוא ייסע, וגם בעקבות מה שאמרה עכשיו גברת סמדר אלחנני, השאלה היא האם לא לאפשר לו בהצעת ההחלטה לבחור בין שתי אלטרנטיבות כרצונו, גם בנושא כלי הרכב וגם בנושא הלשכה הפרלמנטרית. אם הוא בוחר אחת הוא פוסל ממילא את השנייה. ההצעה הזאת היא לא הצעת החלטה של ועדת הכספים לעניינו של חבר הכנסת פרס אלא בכלל. היא באה בשל בקשה. אני מציעה שתהיינה לו שתי אפשרויות.

למה לי להשאיר לו את שתי האפשרויות? אני רוצה לחסוך כסף לכנסת. למה אני צריך לחסוך ללשכה שלו? שיבזבז את זה משם. אני חוסך לכנסת, לא ללשכה שלו.

בדיוק כך, זה גם תפקידנו.

אני חוזר פעם נוספת על ההצעה שלי. נחמד לי מאוד לשבת פה. איך שלא יהיה, זה תמיד יהיה לגופם של אנשים. מדובר פה בפרטים, וכל פרט הוא שונה. אפשר לקרוא לזה דיון על ראשי ממשלה לשעבר אבל איך אומרים, זה לא חל על זה ולא חל על ההוא.

אלא אם כן הדיון יהיה על דברים עתידיים ובסיום הדיון נגיד שזה חל רטרואקטיבית.

אני מציע שתהיה ועדת שלושה שתדון בכול. היא תהיה שקופה במובן הזה שהיא תניח את הצעותיה פה, ולא נדון לא על שלושה בורגים ולא על ארבעה המבורגרים וכולי. על-פי אותו קו מחשבה, אני רוצה לחסוך מכתב, למקרה שהוא יבחר להיות יושב-ראש הקואליציה. אני לא יודע אם הוא יבחר.

סליחה, חבר הכנסת אורון, אתה מתפרץ לדלת פתוחה. אני לא תבעתי את זה, לא העמדתי את זה כתנאי. חבר הכנסת פרס ביוזמתו אמר את הדברים הללו.

אני מציע שחבר הכנסת הרצוג יציע לו, לכשהוא יבחר יישבו שני אנשים ויגידו: תעשה כך ולא תעשה אחרת. הרי העיקרון נקבע פה, שאין כפל. אז אין כפל לגבי שתי לשכות ואין כפל לגבי שני תפקידים. אותו היגיון יעמוד ולא יצטרכו לכתוב מכתבים מה יהיה בעתיד.

חבר הכנסת אורון, המלצת את מה שהמלצת לחבר הכנסת יצחק הרצוג, ויחליט חבר-הכנסת פרס את אשר יחליט. אני לא העמדתי את זה כתנאי אלא הודעתי הודעה, בעקבות שיחות שהיו לנו, וזה סביר שאנחנו מנהלים שיחות בעניין הזה. אני חושב שיפה מאוד מצדו של חבר הכנסת פרס שהודיע מראש את הדבר הזה. אני ראיתי חובה להודיע את זה לוועדה. כל השאר הוא באמת עניין וולונטרי.

הנושא שהעלה חבר הכנסת רצאבי, על יושב-ראש כנסת לשעבר שהוא חבר כנסת, הוא לא נושא שעומד לדיון בוועדת הכספים. הוא נושא שעומד לדיון בוועדת הכנסת. בוועדת הכספים דנים בראש ממשלה ובשרים. לכן אני מציע, אם אכן הולכים להצעה הזאת, שתוקם ועדה שתדון על מכלול הנושאים האלה, כאשר יש הקבלה בין חבר כנסת לבין ראש ממשלה לשעבר או יושב-ראש כנסת לשעבר. צריך לעשות את זה בוועדת-משנה משותפת עם ועדת הכנסת.

אני לא בטוח. אני מוכן לשקול את זה. אני מעדיף שנקים צוות מצומצם של שלושה אנשים שיידון על הדברים שאנחנו צריכים להחליט בהם ולא נסתבך. יש ועדת כנסת, שתחליט. מה, אני צריך להסתבך גם בדברים אחרים? מספיק לי עם זה.

אבל אז התשובה שלך לחבר הכנסת רצאבי היא לא רלוונטית.

התשובה שלי לחבר הכנסת רצאבי רלוונטית מאוד. אומר לך מדוע. אל"ף, חבר הכנסת רצאבי הוא חבר כנסת דינמי ונמרץ ואם הוא ישמע בישיבות האלה שבנושא של חברי כנסת או יושבי-ראש כנסת מטפלים בוועדת הכנסת אין לי ספק שהוא יפנה ליושב-ראש ועדת הכנסת, יעלה את הנושא הזה ואז זה יבוא לדיון שם.

מה הדין לחבר כנסת שמצביע הצבעה כפולה, האם הוא זכאי לרכב כפול? ...

אנחנו נצביע על נוסח ההחלטה.


הצבעה על החלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (שרים ושאיריהם) (תיקון), התשס"ג-2003 – לשכה לראש הממשלה לשעבר חבר הכנסת שמעון פרס

בעד – רוב
נגד – אין
ההחלטה נתקבלה.

תודה רבה. זה עבר פה אחד.


אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה

אנחנו עוברים לנושא הבא, אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה. רשימת המוסדות מונחת על שולחננו. אל"ף, אני מבקש לדעת האם הרשימות נמצאות לפניכם.

בי"ת, אני מבקש למחות מחאה חמורה מאוד ולומר למשרד האוצר שלא יתכן פעם אחת לשלוח את זה כשהיושב-ראש הוא ליצמן, פעם שנייה לשלוח את זה כאשר היושב-ראש הוא אברהם הירשינזון, פעם שלישית כשהיושב-ראש הוא אברהם הירשנזון.

רבותי, יש למישהו הערות?

אני נציגה של נציבות מס הכנסה. בדרך כלל יושב פה גם נציג של רשם העמותות אבל לצערי הוא לא יכול היה להגיע. הבטחתי לו שאני אייצג אותו.

לפני כמה שנים כנראה היתה הסכמה בוועדת הכספים שייתנו אישור לעניין סעיף 46 רק לעמותות שיש להן אישור ניהול תקין, למרות שבפקודת מס הכנסה הנושא אינו עולה כלל. למרות זה, הוחלט בוועדת הכספים בעבר שללא אישור ניהול תקין לא יאשרו את העמותות. מכיוון שחלק מן הרשימות הן ישנות מאוד, מתחילת שנת 2003, ובזמנו לחלק מהעמותות היה אישור רק עד 31.3.2003 ולמעשה עד היום חלקן לא קיבלו אישור לכל שנת 2003, הגעתי עם רשם העמותות להסכמה שלגבי העמותות שאין להן אישור עד סוף שנת 2003 – מדובר ב-6 עמותות בכל שלוש הרשימות – נאשר אותן אבל עדיין לא נוציא להן את האישור מטעמנו.

למה לא? אם אנחנו מאשרים פה אז צריך להוציא את האישור לכולן.

אין לי בעיה עם הרשימה הזאת. אני חושב שמה שהוצע פה, שאם יש כמה עמותות שנפגעו בשל הפיגור, שלא היה קשור בהן אלא קשור בוועדה ובמשרד האוצר ---

הוועדה לא אשמה.

אני חוזר בי, רק באשמת משרד האוצר. אני מבקש לשאול, כמה בקשות כאלה מונחות? אני יודע שבעבר זה היה סיפור ארוך מאוד. מה ה-delay מהגשת הבקשה ועד אישורה? פעם זה היה בטווח של שנים.

לצערי הסיפור הוא עדיין ארוך. כ-600 בקשות מחכות לטיפולם של 2 מפקחים בלבד. בשיחה עם אחד מחברי הכנסת אמרתי שכנראה אני עובדת בשיטת מימון לקויה. אני מבקשת מעמותות שהנושא דחוף להן מאוד, למשל כי יש להן תורם בפתח, שיפנו אלי ופשוט "ינדנדו" כדי לזרז את הטיפול. בצורה כזאת אנחנו מקבלים פחות תלונות. בעבר התלונות היו רבות מאוד. זאת הדרך היחידה כי כמות הבקשות אדירה, בעיקר לפני חגים כאשר מגישי הבקשות חושבים שמדובר בטיפול אקספרס. הבעיה קיימת.

חשבתי שאני לא מעודכן, לכן נזהרתי. יש לי תחושה אמביוולנטית לגבי האישור הזה. לכאורה כאילו עושים פה משהו שצריך בכוח לחלץ אותו מרשויות השלטון, כאילו מחלקים איזה הטבה. כולנו עסקנו בעמותות, וכולנו הוצאנו הודעות לעיתונות, ואלה כעסו על עמותות כאלה, ואלה כעסו על עמותות אחרות. אבל בסופו של דבר מדובר בכלי שגם לפני 2-3 שנים השיעור לתרומה מקסימלית היה דל בו.

בחברה שיש בה הרבה ארגונים חוץ-פרלמנטריים, ביותר ויותר תחומים – לצערי, אני אומר, המדינה לפעמים משתחררת מאחריות ומטילה אותה על כל מיני גופים אחרים – לא יכול להיות שיהיה עיכוב כזה של 600 עמותות. אני יודע שבתוכן תמיד יהיו 5% או 10% שהייתי רוצה שלא יעברו אבל אני מניח מראש שיש בטח 90% - 500-550 עמותות שכל אחד מאיתנו כאשר היה רואה את הבקשה היה אומר: יאללה, תנו להן. זה נושא שלא עולה פעם ראשונה, אני מכיר אותו כבר שנים רבות.

חוץ מזה, זה לא ממש חוסך תקציב למדינה. נכון שזה פטור ממס הכנסה. יש מי שמודד מה הוא הפסיד ויש מי שמודד מה הוא הרוויח. אגב, שלא תהיה טעות, רוב הכסף הגדול הוא לא בעמותות שמופיעות פה. רוב הכסף הגדול הולך לעמותות הגדולות של בתי-החולים וכדומה. אלה נמצאים בשוליים. כל אחד מוצא לעצמו איזה אפיק.

למה שהוועדה לא תפנה אל האוצר? לא יכול להיות שבאופן בירוקרטי יעכבו. אם יש דברים לא תקינים, שלא יתנו אישור.

נניח שהוועדה תפנה לאוצר. נו?

אגיד לך בדיוק מה אני אעשה, אם אתה תסכים. לא שאני לא אאשר את מוסדות הציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה אלא אני לא אאשר את ההעברות התקציביות. מר אורי יוגב רוצה להעביר פה 83 מיליון שקל. נגיד לו: מר אורי יוגב, דע לך שאם אתה לא נותן לנו תשובה תוך 2-3 שבועות איך מתגברים על ה"הר" הזה אנחנו נעצור דברים שחשובים לך, לא דברים שחשובים לנו.

חבר הכנסת אורון, תודה רבה. אני מציע שלא נאיים מיד. בהחלט נקיים שיחה עם מר אורי יוגב על כל הנושא הזה.

זה לא קשור למר אורי יוגב אלא לנציבות מס הכנסה.

אני יודע. נקיים פגישה עם מר אורי יוגב בנושא הזה ועם גברת טלי אלדר-ירון, שצריכה בין כה להופיע אצלנו בעוד זמן קצר ונשוחח איתה על הנושא הזה. נראה כיצד ניתן לפתור את הבעיה, לפני שאנחנו כותבים מכתבים ולפני שאנחנו מאיימים בנושאים אחרים.

בעידן של מצוקה חברתית וכלכלית המגזר היחיד שעוד איכשהו מחזיק את החברה הישראלית עם דבק זה המגזר השלישי הוולונטרי. אני אומר לך, חבר הכנסת אברהם הירשזון, אם יש דבר שמטריף את המתנדבים האלה, שמשקיעים את הנשמה – ואני מסכים עם חבר הכנסת אורון, יש גם כאלה שהם פסולים וגרועים אבל בגדול מדובר באנשים שאיכפת להם – הדבר שהכי מטריף אותם זה המסלול הבירוקרטי שהם צריכים לעבור.

אם פספסו מועדים, אני חושב שלא צריך להעניש אותם, שאנחנו נאשר את סעיף 46 אבל לא יוציאו להם את האישור. זה לא מקובל עלי.

יתרה מזה, הנהיגו פה נוהג עצמי, לקחו את עמדת רשם העמותות והכניסו אותה פנימה לכללי מס הכנסה, לא בחוק, לא בצורה מוסדרת. אני אומר לך שבכנס שהיה לאחרונה של המגזר השלישי והמלכ"רים עלתה טרוניה עצומה על הדבר הזה. הכלי היחידי לשאוב כסף מהמגזר הפרטי למטרות כאלה הוא על-ידי קיום סעיף 46 לפקודת מס הכנסה.

לכן אני מבקש שני דברים. אל"ף, לנהוג לקולא לאור הנסיבות ושיוציאו להם את האישורים. ובי"ת, לעזור לגברת נוימן ולצוות שלה במה שצריך כדי שאפשר יהיה לשחרר את הפקק הזה. זה דבר מבורך וחשוב.

אני בעד אישור הרשימה הזאת אן-בלוק, כולל אותם 6 גופים שאין להם אישור. או שאנחנו מאשרים או שאנחנו לא מאשרים. אין אישור חלקי. אם זה מאושר אז עד הסוף.

הבעיה היא לא רק אצלכם בנציבות מס הכנסה. יש לנו גם את רשם העמותות, מר בוגט, שאני מכיר אותו מזה זמן רב ואת הצרות שהבן אדם הזה יודע לעשות, להפעיל דברים בכוח בשביל איזה אישור. בעניין של ניהול תקין אני לא מסכים אתך. אני חושב שאכן צריך להיות ניהול תקין. אבל הבירוקרטיה אצל רשם העמותות חייבת להתחיל להשתחרר. על זה תהיה לי שיחה נפרדת עם שר הפנים.

אני בהחלט מסכימה אתך. אני פשוט לא יכולה לייצג את רשם העמותות. אני מייצגת רק את מס הכנסה. הבטחתי לו רק שאני אומר את דבריו אבל אני בהחלט מסכימה אתך.

חבר הכנסת אהוד רצאבי, יש לי בקשה אליך. אתה עמדת בראש ועדת-משנה לנושא מיסוי. אני מבקש שלצורך הנושא הזה תמשיך את עבודת ועדת-המשנה בנושא מיסוי ותציע לנו פתרון דחוף לכל הנושא הזה.

היות והייתי אחד החברים היחידים שישבו איתו בוועדה, אני מבקש להצטרף לדיון.

זאת תהיה אותה ועדה בדיוק והיא פתוחה לכל אחד מחברי הוועדה, לכן אין בעיה.

באו אחיי ולקחו ברכתי. זה גורלו של אחרון. אני חושב שבמגזר השלישי עושים עבודה רצינית מאוד, למרות שעלי אולי 40% ממה שנעשה שם לא מקובל. יחד עם זה, העבודה חשובה מאוד. אני שמח מאוד שידידי חבר הכנסת רצאבי יטפל בעניין הזה ואני מעמיד עצמי לרשותו כמי שמבין משהו בענייני עמותות.

למרות שממתינות כ-600 בקשות, חל שיפור רציני אצלנו במחלקה בטיפול בעמותות.

אני בכוונה לא השתתפתי בדיון אבל אני רוצה לציין בפניך שבהסתדרות עובדים לאומית, שאני עומד בראשה, רוצים לקבל את ההכרה הזאת ואנחנו כבר 4 שנים עובדים על הנושא.

זה לוקח המון זמן, זה בלתי אפשרי, אנשים משתגעים מזה.

חל שיפור במצב אבל אין לי ספק שאם תקבלו יותר כוח-אדם או התייחסות שונה אתם תעשו את העבודה בקצב מהיר יותר.

נכון, לא פעם ביקשתי את זה. זאת בדיוק הנקודה, אם נקבל תוספת כוח-אדם אין ספק שהדברים ישתפרו.

שימו לב שהתאריך של המכתב של גברת טלי ירון-אלדר הוא ב' אדר א' תשס"ג וזה מופנה לשר האוצר דאז סילבן שלום. זאת אומרת שהדברים מונחים בלשכת שר האוצר כבר חודשים, מעבר למה שמקובל.

זה חומר ישן. אבל בינתיים עברנו תכנית כלכלית.

תאמין לי, זה דורש בדיוק חתימה אחת, לא יותר. שר האוצר אפילו לא ראה מה זה, לא מעניין אותו מה זה. תאמין לי, אני זוכר איך זה היה בתקופתי כיושב-ראש הוועדה, שהייתי צריך להגיע כמה פעמים ללשכת שר האוצר ולבקש שיעביר את החוק. הבירוקרטיה במס הכנסה זה דבר אחד, ואצל רשם העמותות זה דבר שני. ודבר נוסף הוא העיכוב אצל שר האוצר, שביום שהוא מקבל צריך להעביר את זה.

יש 3 רשימות.

הצבעה על אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה מס' 1178003

בעד – רוב
נגד –
המוסדות שברשימה נתקבלו.

1178003
1.
בית הכנסת המנין החדש רעננה
מס': 580356053

2.
אהבת אחים פתח תקוה
מס': 580303170

3.
העמותה לזקן גיל אור במועצה האזורית מגידו
מס': 580288215

4.
על"ח להצלת ושמירת חיי חולים
מס': 580307478

5.
שערי מרדכי
מס': 580389013

6.
כתר שלמה ושרה ברסקה זצ"ל, ירושלים
מס': 580154284

7.
נתיב כרמל
מס': 580348746

8.
גרונטק המרכז הישראלי לטכנולוגיה מסייעת וזיקנה
מס': 580327369

9.
ניצן אגודה לקידום ילדים לקויי למידה הסתגלות ותפקוד בפתח תקוה
מס': 580095990

10.
חלב הארץ
מס': 580190239

11.
אשל אשדוד מפעלי רווחה לקשישים ומוגבלים ע"ש שושנה שביט ז"ל
מס': 580384162

12.
אוהבים עמותה לקידום הרווחה בישראל
מס': 580363141

13.
אלג'מעיה אלח'ירה
מס': 580341808

14.
מרכז החאן
מס': 580051902

15.
אגודת עזרה לאחינו בני ישראל
מס': 580320695

16.
ישועת ציון
מס': 580359719

17.
בית כנסת בית חשמונאי
מס': 580211829

18.
בית מאיר, פג'ה עירוני, פתח תקוה
מס': 580166742

19.
עמותת מת"ח דחסידי גור בית שמש
מס': 580310712






הצבעה על אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה מס' 1148803

בעד – רוב
נגד –
המוסדות שברשימה נתקבלו.

1148803
1.
כותרת בית ספר לעיתונאות ולתקשורת בע"מ
מס': 511487985

2.
מכון ישראלי לעתונאות ולתקשורת
מס': 580167278

3.
יד ביד המרכז לחינוך יהודי ערבי בישראל
מס': 580293710

4.
אלשפאעה ואלרחמה
מס': 580299535

5.
אלמעהד אל מוסיקי אעבלין
מס': 580344570

6.
קרן מחקרים רפואיים פיתוח תשתית ושירותי בריאות ליד בי"ח האזורי
מס': 580301182

7.
ישיבת אורחות התורה
מס': 580327310

8.
אגודת בי"ס תיכון עירוני כל ישראל חברים
מס': 580014983

9.
מזון לחיים
מס': 580391977

10.
ארוחה חמה קרית אתא
מס': 580353647

11.
קרן לטובת נכי צה"ל
מס': 590020376

12.
בית הכנסת הנשיא רחביה ירושלים
מס': 5800019461





הצבעה על אישור מוסדות ציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה, רשימה מס' 1284903

בעד – רוב
נגד –
המוסדות שברשימה נתקבלו.

01284903
1.
הקרן לעידוד המחקר למחלות חשוכות מרפא
מס': 580270023

2.
קרן מלגות ללימודים ומחקר בענף הבניה ובקהילה
מס': 580385649

3.
מוסדות חינוך על שם מולא אור שרגא יזדי
מס': 580365054

4.
העמותה לקידום החינוך בקרב הקהילה הצ'רקסית
מס': 580362325

5.
העמותה לקידום הספריות במגזר הערבי
מס': 580350452

6.
בית כנסת שמחת אליהו
מס': 580145449

7.
בית כנסת נווה אורות ע"ש י. טרגר
מס': 580330223

8.
דרור – מרכז ליוצאים בשאלה
מס': 580355303

9.
מכללה שערי משפט
מס': 580245355

10.
עמותת ילדי ציון וירושלים
מס': 580127744

11.
עמותת נירים
מס': 580397180

12.
גרנית עמותה לסיוע לנשים בהליכי גירושין
מס': 580349249

13.
קרן לקידום כדורת דשא בישראל
מס': 580362424

14.
העמותה הישראלית של התאח' מרכזים קהילתיים יהודיים בצפון אמריקה
מס': 580338507

15.
תורת החיים נוה דקלים
מס': 580166171

16.
האגודה לחוזרים בשאלה
מס': 580195766

17.
עמותת נתיב המזלות
מס': 580226272

18.
העמותה למען הקשיש בבני שמעון
מס': 580346229

19.
הליכות תורת ישראל
מס': 580265130

20.
למתנדב בית שמש מטה יהודה
מס': 580367670

21.
"מרחבים" עמותה לקידום תרבות הפנאי
מס': 580379519

אושרו מוסדות הציבור לעניין סעיף 46 לפקודת מס הכנסה כפי שהוגשו לוועדה.











שונות

אני מבקש לשאול שאלה. בעיתון נתפרסמה כתבה שצוטטה מפי שרת החינוך, התרבות והספורט לימור לבנת כאילו מתכוונים לקצץ את תקציב משרד החינוך ב-4% נוספים לאור דרישת שר האוצר לקיצוץ מיליארד שקל נוספים. והרי אנחנו אמרנו: אוי לו ואבוי לו. מאיפה זה בא?

אני אומר לאדוני, ראשית, אני לא מתעסק בשמועות או ברכילות. אני יודע שאנחנו מטעם הוועדה פנינו בצורה מסודרת לשר האוצר ואמרנו לו שאם אכן הוא מתכוון להביא קיצוץ נוסף בתקציב אנחנו נדחה את זה על הסף אם תקציב הביטחון לא יתרום נתח רציני לנושא הזה. מאחר ועדיין לא קיבלנו שום בקשה, ואני קורא כל מיני דברים בעיתונים, פעם שמתקציב הביטחון יורידו 300 מיליון ופעם שיורידו ממנו 500 מיליון, ופעם שממשרד החינוך יקצצו 4% – למה אני צריך להתעסק בשמועות? זה יבוא לשולחננו, נראה מה מגיע לשולחן ואז נדון בזה.

אם כבר אנחנו בפרק של "מכתבים למערכת", אני מבקש את סיועה של היועצת הכלכלית של הוועדה. בכל הפרסומים על הנפקת אל-על, אם אני מבין נכון מקריאה בעיתונים ולא בכל העיתונים, כמה פריטים מהותיים מאוד בהנפקה לא באו פה אל השולחן. הייתי מבקש שגברת סמדר אלחנני תיקח את הנייר שבא לפנינו ותפרט לנו את העניינים שדורשים את עיוננו, כפי שהיא עשתה ב---. למשל העניין שהקונה במשך שנה וחצי לא יוכל להשפיע על מה שקורה בחברה, למשל כמה דברים מהסוג הזה. אני מודה, אני חוזר פה לדבר שאמרתי אותו גם אז. על-פי המתכונת הקיימת היום, ששונתה בזמן ששר האוצר היה חבר הכנסת אברהם (בייגה) שוחט, לא בזמן הממשלה הנוכחית, ועדת הכספים בעצם נותנת קארט-בלאנש, מאשרת איזה דבר שנקרא "מסגרת" ואחר-כך בתוך המסגרת הזאת מעלים את מה שנותנים לעובדים – ואני בעד – מורידים משם ומעלים משם.

אגב, זאת היתה המלצתנו.

אני לא בטוח שהחיה שיוצאת בסוף היא מה שאישרנו בוועדה. אני מציע שנעשה טסט-קייס.

אם אדוני מבקש, אני מוכן ללכת לקראת אדוני אפילו רחוק יותר. אם אתה זוכר, אני ביקשתי שתקום ועדת-משנה שתעסוק בנושא אל-על. במקום ועדת-המשנה אנחנו נזמין לוועדה את הגורמים השונים, גם את משרד ראש הממשלה, גם את יושב-ראש החברות הממשלתיות, גם את שר התחבורה. נזמין אותם לדיון בנושא הזה כדי שיתנו לנו תשובות.

אני אבדוק את זה.

יכול להיות שזה רק דימוי שיש לי.

גברת סמדר אלחנני, אנא עשי את עבודת ההכנה לקראת הדיון הזה.

זה לא קשור, זה שני מסלולים נפרדים ולא מותנים.

אם חבר הכנסת אורון ירצה, אנחנו בהחלט נכנס את הוועדה לדיון בנושא הזה.


שינויים בתקציב לשנת 2003

אנחנו עוברים לנושא שינויים תקציביים.

אדוני היושב-ראש, הפנייה שבידיך (פנייה 30 עד 56) היא פנייה ישנה ולפיכך הספקתי לבדוק אותה. היתה בקרה שלי, הערתי הערות וגם קיבלתי תשובה מסגן הממונה על התקציבים. אני רוצה לחלק לכם את המכתב שלי ואת התשובה של סגן הממונה על התקציבים, כדי לחסוך דיבורים.

הפנייה הזאת באה להתאים את היקף השעות הנוספות בתקציבי משרדי הממשלה לסיכום עם הסתדרות עובדי המדינה. הסיכום הזה הושג, בסמוך להעברת התקציב לשנת 2003, בין שר האוצר לבין יושב-ראש הסתדרות עובדי המדינה. בסך הכול זה סכום של קצת פחות מ-84 מיליון שקלים למשרדים בגין תוספת שעות נוספות בעקבות אותו סיכום.

אחזור לסדרת הטלוויזיה האהובה עלי: Yes prime-minister"" ואומר כי קיצוץ פירושו תוספת. היתה תכנית קיצוצים של 5 מיליארד שקל + מיליארד שקל בהרשאה להתחייב, ועוד יבואו קיצוצים נוספים ועוד תכנית חירום כלכלית. בתוך כל המהלך הזה יש לנו תוספת שעות נוספות.

פניתי מראש לאגף התקציבים וקיבלתי הסבר על איזה סכסוך עבודה. הכינו תקציב לפי קיצוץ של 50%, התברר להם שזה רק 25% והיו צריכים להעביר תוספת להתייקרויות. מסתבר שהרזרבות של המשרדים לא מספיקות, לא מאפשרות את זה בכלל וזה צריך לבוא מהרזרבה הכללית.

בפעם האחרונה שהגיעה לכאן פנייה, שזה אתמול, בדקתי מה הרזרבה הכללית אחרי שהפחתתי ממנה את הקיצוצים שהועברו לרזרבה במקום לפתוח תקנה נפרדת. ברזרבה הכללית נשאר 157.9 מיליון שקל.

אני רואה פה בקשה ל-5 מיליארד שקל.

זה ה-5 מיליארד שבאו מהקיצוץ. שני הקיצוצים הגדולים אמורים להתבטל, לא להיות חלק מהתקציב, כי אחרת לא תהיה הפחתת הגירעון. בהגדרת הגירעון לא משנה איפה המספר הזה מונח בספר התקציב. רק אם אתה מפחית את סך כול התקציב בחקיקה ראשית יש משמעות לשמירה על יעד הגירעון. או שאתה מעביר את זה לסעיף נפרד, ואכן בבדיקה של ביצוע התקציב אין לך ביצוע כי לא ביצעת. ברגע שה-5 מיליארד שקל האלה הם באמבטיה הכללית של הרזרבה הכללית קשה מאוד לפקח על זה. אני אכן בדקתי ומצאתי שנשאר ברזרבה 157.9 מיליון שקל.

למה קשה לפקח על זה?

כי קשה לפקח. אתה אף פעם לא זוכר כמה צריך להיות.

אולי כדאי שוועדת הכספים תתחבר למחשב של משרד האוצר.

אני לא הייתי יכולה לנסח את זה טוב יותר ממך.

אני ביקשתי שהניסוח יבוא ממך כאשת מקצוע. זאת היתה שאלה מכוונת.

אני כל הזמן אומרת את זה. ביקשתי את זה כבר לפני שתי קדנציות.

יש לי חשש שהבקשה הזאת לא תיתקל בהתלהבות מצד משרד האוצר.

אתה סתם חושד בכשרים.

יש לנו ניסיון עגום עם זה. אני מודה, לא הצלחתי להתחבר למחשב משרד האוצר. אם יבואו 17 חברי ועדת הכספים, ובראשם יושב-הראש, ויעזרו לי להתחבר, תהיה התחברות למחשב משרד האוצר.

אם עכשיו יקחו את ה-83 מיליון שקל האלה לא ישאר כלום ברזרבה הכללית.

את נגד זה?

אני לא יכולה להביע דיעה.

אני הרי ביקשתי מגברתי שתבדוק כל בקשה שתגיע לכאן.

בדקתי וקיבלתי תשובה.

אני לא קיבלתי את זה מגברתי לפני הישיבה.

קיבלת את זה מזמן, ב-9 באפריל. נתתי את זה לעוזר שלך.

כל הסיסמה הגדולה של התכנית הכלכלית דיברה על קיצוץ במגזר הציבור. אני לא אצביע בעד הבקשות הללו, אני מרגישה רע איתן. עשינו בכנסת קיצוצים בבשר החי לשכבות החלשות ביותר ואילו כעת מדברים על שעות נוספות לעובדים שמקבלים משכורת קבועה מדי חודש. התחושה שלי היא כאילו אנחנו מכניסים את זה בדלת האחורית. עשינו קיצוץ אחד, ואנחנו מכניסים את זה שוב. אני לא אצביע בעד זה, אני לא מסכימה לזה בכלל.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שהעלית כאן הוא נכון. רק נדמה לי שיושבי-ראש ועדות הכספים לדורותיהם ניסו לעשות את זה. אולי אתה תצליח. יש פה דבר, שמשחקים עם הרזרבה הכללית באופן קבוע. אתה מקבל לפעמים הודעות סותרות על רזרבה כללית, כאשר בדף אחד יש מספר אחד ובדף אחר יש מספר אחר לחלוטין. את הנימוקים של אנשי משרד האוצר אני מכיר. אבל המשמעות של העניין, שהוועדה, עם כל החשיבות שלה, לא יכולה להתחבר למדיניות של משרד האוצר, והמדיניות הכלכלית היא חלק מהעבודה של ועדת הכספים.

יש דין אחד, מה שמעלה חברת הכנסת רוחמה אברהם, כאשר היא יודעת שיש סכום מסוים ברזרבה הכללית, ויש דין אחר והחלטה אחרת כאשר היא יודעת שיש סכום אחר ברזרבה הכללית. זה גם מאפשר שיקול דעת, לְמה כן צריך להוציא כסף אחרי תכנית כלכלית כזאת ולְמה לא. אני לא מביע עמדה בעניין הזה מכיוון שאני לא יודע.

אדוני היושב-ראש, אני חושב שמה שהעלית הוא נכון. נדמה לי שחבר הכנסת בריזון פעמים רבות חושד בכשרים, וגם הפעם. בכל אופן, אנשי משרד האוצר הם אנשים כשרים, אבל יכול להיות באמת שהוא צודק, שתיתקל בקשיים.

אני שמח להסכים עם חבר הכנסת גפני ולהמשיך את מה שהוא התחיל. העניין הזה של הרזרבה הכללית הוא קצת תמוה בעיני. אם הבנתי נכון, אנחנו ישבנו כאן, עשינו לילותינו כימים כדי להעביר את כל מה שקוצץ אל הרזרבה הכללית. הרי מה שמקוצץ איננו מתאדה אלא עובר אל הרזרבה. כלומר, היינו צריכים להגיע אל סוף שנת התקציב כאשר אסמינו ברזרבה הכללית מלאו בר. שם היו צריכים להיות 6-7 מיליארד שקל כדי שנראה קבל-עם ועדה איך היטבנו לקצץ. עכשיו באה גברת אלחנני ואומרת שאין בכלל רזרבה כללית.

ה-6 מיליארד שקל ישנם אבל הם צבועים בעצם. אם נוריד מהסך הכול את התקציבים הצבועים נישאר עם 158 מיליון שקל.

אל תתייראי לא מן הפרושים ולא מן הצדוקים אלא רק מן הצבועים.

איך אנחנו באמת יכולים לשמור בידינו פיקוח על אותם תקציבים צבועים?

אם אתה לא יודע, אתה לא יכול.

אז צריך לדעת.

אני נמצא במצב אחר. קודם כול יש לי שאלה למר איתי יעקב. למטה כתוב בכל הבקשות: "הסכומים על מצב התקציב כוללים בקשות לשינויים תקציביים בתהליך". מה זה אומר? שהמספרים הם לא סופיים ויש עוד דברים נוספים?

זה אומר שהתקציב שמופיע כאן יכול להיות שכולל בקשות כלשהן שהן רק במחשב ועוד לא הגיעו לאישור.

בסדר. אני אצביע נגד. אמנם יש הסדר עם ההסתדרות ואני מכיר את כל הגיבורים שיושבים פה, הם הגיעו להסכם וההסכם הזה כנראה הכריח אותם לשלם חצי ממה שהם רצו בהתחלה, זה מה שמופיע פה. גברת סמדר אלחנני, אני לא האמנתי לרגע אחד שהסיפור על הקיצוצים יתבטא בהגדלת הגירעון בסוף השנה. אגב, גם שר האוצר לא התחייב לזה, הוא לא התחייב לגודל הגירעון.

אני מוכן להתערב עם כל מי שרוצה פה שה-5.48 מיליארד שקל שמופיעים פה לא ישארו 5.48 מיליארד שקל אלא הם יירדו. עד כמה? קרוב לאפס. למה? ככה, כי לא יהיו הכנסות בהיקף שחשבו – היה חודש אחד יותר טוב – ויאכלו את ה-5 מיליארד הללו. אגב, צריך לקחת בחשבון שבשבוע הבא יבוא לכאן קיצוץ נוסף של 1.5 מיליארד שקל, אז ה-5.5 מיליארד שקל יגדלו ל-7 מיליארד שקל. אז תהיה לנו קופה גדולה לשמור עליה, והיא תברח.

אני מצפה מכל חבריי בצד הזה של השולחן להצביע נגד כל הבקשות שיבואו לשימוש ברזרבה. בסדר גמור, הממשלה מהר למדי תגמור את ימיה.

אי אפשר מצד אחד לקצץ לשכבות החלשות ומצד שני להוסיף פה כסף לעובדים שכירים. אני אומרת את מה שאני מרגישה.

מי שחושב שהבור הזה יתמלא מחולייתו בדרך שיעבירו מפה לשם כאשר ההכנסות לא גדלות, והן לא גדלות בשל מה שקורה במשק, ואפשר יהיה לעבור את השנה הזאת בלי שימוש בחלקים גדולים למדי מהרזרבה הזאת, אני מקנא בו. לכן את תפקידי כאופוזיציונר אני אעשה.

לגבי הבקשה הספציפית הזאת, אם היא בנויה על הסכם עם ההסתדרות אז אני, חברת הכנסת רוחמה אברהם, לא מבין למה להיטפל דווקא אל השעות הנוספות. השעות הנוספות האלה יכולות להיות גם של מישהו שמרוויח שכר מינימום, זה לא שייך. השעות הנוספות לא הולכות למנכ"לים דווקא. למנכ"לים יש משכורת בלי שעות נוספות.

בדרגות הגבוהות זה כבר נכנס במשכורת הגלובלית. מי מקבל את השעות הנוספות הללו? המסכנים.

שר האוצר לא אמר שהוא לוקח את הכסף הזה להקטנת הגירעון. זה יגיע לאפס בגלל שאין הכנסות בכלל.

רבותי, אני מעמיד את זה להצבעה. מי בעד? מי נגד?

הצבעה על פניות מס' 30-56

בעד – 3
נגד – 3
נמנע – 1
הפניות לא נתקבלו.

הבקשה לא מאושרת. אני מבקש רביזיה.

הצבעה על הרביזיה לגבי פניות מס' 30-56

בעד – 4
נגד – 3
אין נמנעים
הרביזיה נתקבלה.

תודה רבה. הרביזיה עברה.

הצבעה על פניות מס' 30-56

בעד – 4
נגד – 3
אין נמנעים
הפניות נתקבלו.

הפניות עברו.

ללא שום קשר לנושא, ברשותכם, מאחר וזאת בקשה גם של חברת הכנסת רוחמה אברהם וגם של חבר הכנסת אורון, ובוודאי גם של האחרים ושלי, אני מבקש אדוני מנהל הוועדה שתזמין לוועדה את ראש אגף התקציבים באוצר כדי שנקיים אתו דיון בכל הנושא הזה של הרזרבה וכל ההעברות האלה. חברי הכנסת רוצים להתבטא. לאחר אותו דיון נראה היכן אנחנו עומדים.

הצעת ההחלטה שלך היא לשביעות רצוני.

אולי אפשר להזמין לכאן גם את סגניתו, גברת יעל אנדורן. מבחינה מקצועית גם סגניתו עוסקת בנושא של הרזרבה הכללית והיא צריכה להיות פה.

על המתודולוגיה אחראי מר אבי גפן.

פניות מס' 135-136.

מדובר בהעברת סכום של 1.64 מיליון שקלים, מזה 348,000 שקלים מהרזרבה הכללית ו-1,292,000 שקלים ממשרד ראש הממשלה לתקציב משרד האוצר, לצורך תקצוב לשכת השר שטרית במשרד האוצר.

2 מיליון שקל. כל הכבוד! כך כתוב: 1.972 מיליון שקל. כמה זה יותר מלשכה של סגן שר?

ההבדל בין שר בלי תיק לסגן-שר קטן מאוד. ההבדל הוא בעיקר בתפקיד של היועצים, ברמת השכר, ולא בתקציב התפעולי. אם לשר בלי תיק יש עוזר בדרגות 41-43 אז אצל סגן-שר זה עוזר בדרגות 40-42.

והוא יכול לבחור איזה עוזר שהוא רוצה?

אני לא יודע איך בדיוק זה מתבצע.

אני לא מבין, אדוני היושב-ראש, מה קורה כל הזמן. היתה ממשלה קודמת, והממשלה הקודמת היתה מנופחת, וגם הממשלה הזאת מנופחת. למה צריך עוד כסף? הרי היה שר בלשכת ראש הממשלה, היו לו עוזרים, היתה לו לשכה, הכול היה. כל פעם אתם באים עם עוד ועוד בקשות.

כאן זה במשרד האוצר ולא במשרד ראש הממשלה.

למה צריך להעביר כסף מהרזרבה הכללית? למה אי אפשר להעביר ממשרד ראש הממשלה? שם היתה לשכת שר, והשר שטרית בעצם נתמנה לשר בלי תיק. הוא היה צריך לשבת במשרד ראש הממשלה, עד שבא שר האוצר ואמר שהוא רוצה שיהיה שר במשרד האוצר. אין שום בעיה. למה צריך להוציא כסף בשביל לשכה דווקא מהרזרבה הכללית, שלקחתם לשם כסף מקצבאות הילדים?

העבירו 1.2 מיליון שקל ללשכת ראש הממשלה.

חבר הכנסת גפני, מתוך הסכום שאנחנו מעבירים מהרזרבה הכללית, חלק מועבר ממשרד ראש הממשלה.

הבנתי, אבל זה לא כתוב.

הצבעה על פניות מס' 135-136

בעד – 4
נגד – 2
הפניות נתקבלו.

הפניות אושרו.

פניות מס' 150-151. יש למישהו הערות?

הצבעה על פניות מס' 150-151

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפניות נתקבלו.

תודה רבה. הפניות אושרו.

פנייה מס' 154

זה העברת כסף מתקציב שכר למחלקת שירותי כוח-אדם כדי לאפשר את ---

מכרז על התפקיד.

הצבעה על פניה מס' 154

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 157

המדינה קיימה מכרז ובחרה זכיין להקמת מתקני התפלה בגליל המערבי בעלות של 2.61 שקל לקו"ב למשך 23 שנה.

המחיר הזה צמוד?

הוא צמוד למדד, למדד המחירים לצרכן ולא למדד מיוחד. מדובר על 30 מיליון קו"ב בשנה.

בדרך כל אלה המחירים שהגעתם אליהם?

הגענו למחירי מכרז אך מים לא ראינו.

הם השיגו מחיר נמוך מאוד במכרזים האלה שיש בהם עסקאות פיננסיות מסובכות מאוד. המשקיעים הלכו על השקעה על-פי שער הדולר . מי האמין שהדולר יירד ב-10%?

הם לא היו אמורים לעשות ספקולציות.

פונקצית הייצור היא לא דולרית.

חלק מהמחיר הוצמד ל---

ולמה הגעתם לשקלים? אלה שקלים שנבעו מכוח הדולר, מירידה של 10% אולי. מה זה השקלים האלה?

--- ב-23 השנים הבאות אי אפשר יהיה. כפי שאמר שר האוצר: השמן והרזה. אני אעביר את הנמשל לתקציב המדינה. החלק הקשיח בתקציב המדינה הולך וגדל. החלק שעליו יפעילו את הקיצוצים הולך ונעשה קטן יותר, ולפיכך איפה אפשר יהיה לקצץ? בקצבאות ילדים. אי אפשר יהיה לקצץ בהסכמים חתומים. כל הדברים האלה שיגיעו אליהם במשך 23 שנים – אי אפשר יהיה לקצץ בהם.

מצד שני את מסכימה שקשה מאוד לקצץ בשנה בודדת.

אסור לקצץ בשנה בודדת.

אנחנו נמצאים בעידן הרב-שנתי.

רבותי, תודה רבה. ההערות של גברת סמדר אלחנני נלקחו לתשומת לבנו.

בכל זאת הייתי רוצה לפגוש פעם אחת את חלק מהחברים במשרד האוצר, פעם אחת לתענוג שלנו. הם הסבירו לי שאסור להתפיל, ושזה יעלה לא פחות מ-75 סנט לקו"ב.

החישוב היה לפי דולר למ"ק.

ושזה בזבוז, שהחקלאים משגעים את המדינה. קשה להאמין שבסוף זה הגיע ל-55 סנט לקו"ב.

בעניין הזה אני רוצה להגיד שני דברים. אל"ף, כמו שאמרתי, אנחנו מקווים מאוד שהמחיר ישאר ברמה הנמוכה הזאת אבל אין וודאות שזה מה שיקרה. בי"ת, המים האלה עדיין יקרים פי שתיים מהעלות הממוצעת של מים, יקרים בהרבה מהשבת מים, יקרים בהרבה מהתפלת מים מליחים. גם כשהמחיר הפתיע אתנו והיה נמוך מהתחזיות עדיין הוא גבוה.

גברת סמדר אלחנני הנכבדה, חבר הכנסת אורון, אני אשמח לקיים לכם פגישת מחזור. אם אתם רוצים, נעשה את זה בערוץ 33 באולם המיוחד. בנושא הזה אנחנו סיימנו את הדיון.



הצבעה על פניה מס' 157

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

הפנייה אושרה.

נא לרשום בפרוטוקול שאני נגד.

פניות מס' 176-178.

מדובר בהעברת 7.5 מיליון ש"ח דרך הרזרבה הכללית לתקציב אגף המכס והמע"מ, בהתאם לסיכום בין המשרדים, מזה 2 מיליון שקל לצורך מימון חלקי לפרויקט משקף המכולות בנמל חיפה.

יש שאלות? מי בעד? מי נגד?

הצבעה על פניות מס' 176-178

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפניות נתקבלו.

הפניות אושרו.

למה זה מחולק לשלוש פניות?

כבר הצבענו על זה ואתה לא ביקשת רביזיה.

פניות מס' 179-180.

מדובר כאן בהעברת מיליון שקל דרך הרזרבה הכללית לתקציב לשכת נשיא המדינה, בהתאם לסיכום בין המשרדים.

אני מבקש התייעצות סיעתית. עכשיו אני נוקט אמצעי זהירות אחרי שקודם לא נתת לי לשאול.

רגע, הוא עוד לא הסביר.

בדרך כלל בסגירת תקציב אנחנו מגיעים להבנה עם המשרד וחותמים על סיכום והכול טוב ויפה. במקרה הזה לא היה סיכום בין המשרדים, הסיכום הגיע רק בחודש מרס השנה, ובעקבות הסיכום הזה מופיעה התוספת של מיליון שקל.

הפעם זה הגיע בלי תיאום?

הפעם זה עם תיאום מלא.

לדבריך יוצא שהיו דברים בלי תיאום. צריך לבדוק את כל העניין, לְמה היה תקצוב ולְמה לא היה תקצוב.

אתה רוצה שנעשה בדיקה? נעשה את זה ללא כל קשר לפנייה. הפנייה הזאת כשרה. למה אתה רוצה לקחת דבר כשר ולהרוג אותו בגלל טרף?

גמרת עם ההתייעצות הסיעתית שלך? אתה רוצה גם רביזיה? נעשה כבר הכול במכה אחת.

אפשר לחזור לפנייה מספר 157?

הצבעה על פניות מס' 179-180

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפניות נתקבלו.

תודה רבה, הפניות אושרו.

פניות מס' 184-185.

הפנייה הזאת מעבירה את תקציבי מינהל התרבות ומינהל הספורט מהסעיף התקציבי של משרד המדע והטכנולוגיה לסעיף התקציבי של משרד החינוך, התרבות והספורט, בדיוק כמו שזה עכשיו, שקל לשקל, תקנה לתקנה, אפילו אותם מספרי תקנות. זה פשוט עובר מסעיף אחד לשני.

הגיע הזמן ללבן סוגייה מאוד-מאוד כואבת. ישנו עניין שנקרא "מכוני מחקר תורניים" שהיה לו תקציב גם במשרד החינוך וגם במשרד הדתות. היועץ המשפטי לממשלה הוציא הנחיה לאחד את התקציבים. איחדו את התקציבים ומשרד החינוך היה אמור להעביר את הכסף הזה למשרד הדתות. הוא לא העביר ומר עדי הרשקוביץ טען שהוא העביר את הכסף הזה למשרד המדע. עכשיו כשאתם מאחדים חזרה אולי הגיע הזמן, אני מבקש מיושב-ראש הוועדה פעם אחת ולתמיד לגמור את הבעיה הזאת.

קודם כול, בפנייה הזאת אין בכלל עניין של מכוני מחקר תורניים.

מישהו פה שיקר. אז כנראה משרד החינוך שיקר.

התקציב כאן מעביר את מינהל התרבות ומינהל הספורט ממשרד המדע והטכנולוגיה למשרד החינוך, התרבות והספורט. בתוך מינהל התרבות שהיה במשרד המדע והטכנולוגיה לא היה נושא של מכוני מחקר תורניים. אכן יצאה הנחיה ברורה של היועץ המשפטי לממשלה לאחד את התקציבים למכוני המחקר התורניים תחת מינהל התרבות, שעכשיו נמצא במשרד החינוך. זה היה בפנייה אחרת שאושרה כבר על-ידי ועדת הכספים, והכסף אכן עבר ישירות למשרד החינוך. הוא לא נמצא בתוך הפנייה הזאת. הפנייה הזאת לא קשורה למכוני מחקר תורניים.

חבר הכנסת יצחק כהן, אני רוצה לומר לך, ללא שום קשר לפנייה שלפנינו, אדוני הנכבד, אני בהחלט מוכן לבדוק את הסוגייה. הייתי מבקש שמנהל הוועדה יבדוק גם הוא את הסוגייה הזאת. אם אכן יש צדק בדבריך, זה בהחלט דבר שצריך לעשות בו סדר. אני מוכן, יחד אתך, לעשות בו סדר. אני מבקש שקודם כול תבדקו את הנושא הזה.

מדובר על 7 מיליון שקל בכל אחת מהשנים 1999, 2000, 2001, 2002 ו-2003, כלומר 35 מיליון שקל. אולי כדאי לשים את הכסף הזה בצד, לסמן 35 מיליון שקל, לא לגעת בהם עד שתגמרו את הטיפול בסוגייה.

חבר הכנסת כהן, הכסף לא נמצא כאן.

אומר לך למה לא צריך לעשות את זה. הם הרי פונים אלינו כל פעם בפניות. אני מסמיך אותך מטעם ועדת הכספים לבדוק את הנושא הזה יחד עם הגורמים המקצועיים, גם במשרד החינוך, גם במשרד האוצר, גם במשרד המדע. תבוא ותביא לנו ממצאים, כאשר מנהל הוועדה מלווה אותך בנושא הזה. לכן לא צריך להקפיא שום דבר. אם אכן אתה תצדק בנושא הזה אנחנו נתייחס לגופו של עניין. אני מעריך מאוד ומכבד את זה.


הצבעה על פניות מס' 184-185

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפניות נתקבלו.

תודה רבה, הפניות אושרו.

פנייה מס' 187 – מחלף אשדוד. חבר הכנסת בנלולו, אני מציע לאשר את זה.

זה לא לאשר את המחלף אלא לאשר את הגירעון. חבר הכנסת בנלולו לא רוצה לאשר את הגירעון. הוא היה רוצה להביא את הכסף הזה לבית-החולים באשדוד.

יהיה כסף לבית-חולים.

מדובר על העברת כסף בתוך פרויקטים של מע"צ. מדובר בעיקר על תגבור פרויקטים המשכיים כמו מחלף אשדוד, כביש הרוחב מספר 7 שאמור להתחבר לכביש חוצה ישראל, כביש 444 בקטע בן-שמן.

זה לא גירעונות מפרויקטים שאושרו?

זה פרויקטים שנמצאים או בהשלמה או בביצוע מתקדם מאוד.

כאן כתוב "חריגות". הכוונה היא שבאותו דבר חשוב, שהוא לא תוספת, יש גירעון ורוצים להשלים. אתה מסביר שאין זה כך אלא יש תוספת, אם עשו מחלף עכשיו עושים נניח עוד כמה כבישי גישה.

הם לא חישבו נכון את המחיר.

פרויקט מחלף אשדוד לדוגמה נמצא כבר בעבודות השלמה. אין תוספות עבודה אלא יש עבודות השלמה. כביש מספר 7 נמצא בביצוע על-פי תכנית העבודה. כנ"ל כביש 444. כל הפרויקטים נמצאים בעבודה. לעתים פרויקטים מתוקצבים בחסר ואנחנו משלימים במהלך העבודה.

כפי שאמר חבר הכנסת אורון, מאחר והנושא הזה בשלב מתקדם, והחישובים לא היו בדיוק נכונים, באה הבקשה הזאת.

השאלה היא מאיפה זה יורד.

זה יורד מהפרויקטים שטרם יצאו לביצוע או מפרויקטים שמתקדמים לאט. אנחנו עושים את בחינת תזרים המזומנים בין פרויקטים מתקדמים יותר לפרויקטים אחרים ומתגברים בשלב הזה.

זאת אומרת, אנחנו עוד צפויים בעתיד לבקשה לתוספת לפרויקטים אחרים?

התקציב בנוי ממספר תכניות. בגלל זה אנחנו גם מגיעים לכאן.

השאלה היא האם יש פרויקטים שנעצרים ולא מתוקצבים, או שקצב ההשלמה שלהם מתעכב בגלל התרגיל הזה או בגלל דברים אחרים, וזה קובע את סדרי העדיפויות של המשרד.

ברור מאליו שסדרי העדיפויות של המשרד נקבעים על-פי התקצוב הכללי של המשרד.

כאשר אישרו את התקציב אני מתאר לעצמי שבחוברת של מע"צ הופיעה רשימת פרויקטים: כביש 44 ככה, וכביש 72 ככה, וכביש 82 ככה. היום כאשר אנחנו כאילו מחליטים רק להעביר ממקום למקום אנחנו בעצם מחליטים שיכול להיות שאת הכביש לבאר-שבע עכשיו "יתקעו" כי יגמר התקציב. אני חושב שצריך לבוא לכאן ולהגיד לנו: ראו חברים, קחו בחשבון שהיות והסל סגור לא יהיו לנו תקציבים לפרויקטים האלה והאלה. יכול להיות שתגידו שאין בעיה, כי במקום מסוים עליתם על קברים ולכן הביצוע נעצר ממילא, במקום אחר יש בית ולכן זה לא בוצע, ובמקום אחר הכביש נעצר כי נגמר התקציב.

ברור מאליו שהתקצוב הכללי של המשרד קובע.

אגיד לך מהיכן זה נלקח. עברתי על הפרטים שמופיעים אחר-כך. אתם עושים מה שאתם עושים פעם שנייה ושלישית, והיתה לי שיחה אתך בעניין זה. עוד מעט אנחנו נגיע למצב שיורידו כסף ממינהל הבטיחות ויעבירו לסעיף שנקרא "כבישים עירוניים". פה 37 מיליון שקל, פה עוד קצת והנה פתאום מורידים 47 מיליון שקל מסעיף כבישים בין-עירוניים לצורך כיסוי הגירעון הזה. מאיפה ממלאים את החוסר הזה? עוד מעט נגיע לשתי העברות שונות, שמשום מה לא מופיעות צמודות זו לזו, שמורידות כסף ממינהל הבטיחות ומעבירות בדיוק לסעיף הזה. עושים את זה בדרך עקיפה. בסופו של דבר ממלאים את הבור מדבר שלהערכתי אף אחד מאיתנו לא היה מוכן לו וזה מנושא מינהל הבטיחות בדרכים. לא נותנים לחברי הוועדה את האינפורמציה.

מה הפרויקטים שבהם הביצוע מתעכב, או שלא נעשה חישוב נכון, שמהם מורידים את הכסף?

בעיקרון, לא מורידים כסף מהרשות לבטיחות בדרכים אלא להיפך, אנחנו מוסיפים. אם אנחנו לוקחים במכלול את כל פעולות הבטיחות, אנחנו מוסיפים 42.5 מיליון שקלים. רציתי להעמיד דברים על דיוקם. בסך הכול אנחנו מגדילים את התקציב של הרשות לבטיחות בדרכים מ-120 מיליון שקל ל-142.5 מיליון שקל.

ובאשר לדבריו של חבר הכנסת סלומינסקי?

מה שאנחנו עשינו שם, היות וזה היה מתוקצב ב-120 מיליון שקל, והקטע של התשתיות היה מתוקצב גם כן בהכנסה מותנית, אנחנו מעבירים את ההכנסה המותנית לפעולות אחרות של הרשות, בעיקר למשטרה ולמשרד החינוך וכן לפעולות נוספות של ניידות הבטיחות. משרד התחבורה אמור לקבל תוספת של 120 מיליון שקל לנושא תשתית. מתוך ה-120 מיליון שקל, נוסיף 42.5 מיליון שקל לנושא של תשתית בטיחותית. אם אני משווה את זה להקצאה המקורית, שהסתכמה ב-120 מיליון שקל, אז בסך הכול זה יהיה עכשיו 120 + 42.5, זה יהיה 162.5 מיליון שקלים.

אתה טוען שאתם אף הגדלתם את התקציב המיועד לנושא הבטיחות בדרכים אבל בפורמט שונה ממה שהוא היה בעבר. עדיין לא עניתם לשאלתם של חברי הכנסת אורון וגפני, ולחבר הכנסת כהן שגם רוצה לשאול עכשיו שאלה וכבר תהיה תשובה משותפת, על מה שנעצר, אם נעצר, ומאיפה אתם לוקחים את התקציבים האלה.

הייתי רוצה להציג אולי את הפן הכללי ואם נצטרך להיכנס לפרטים אז מר ולדימיר סימון יוכל להציג את זה טוב בהרבה ממני.

אנחנו לא משנים כמעט בכלל את ההרשאה להתחייב. מטבע הדברים מתכננים תכנית שנתית אך כאשר ניגשים לבצע נתקלים בכל מיני בעיות. חבר הכנסת אורון אמר שיש לפעמים בעיות של פינויים, או בעיות סטטוטוריות למיניהן, ובעיות אחרות שקשורות בביצוע.

מע"צ ומשרד התחבורה מנסים למקסם את המקורות שיש ברשותם. לכן אין מנוס, במהלך השנה חייבים להעביר מפרויקט לפרויקט כי אחרת אנחנו נגיע למצב שבסוף השנה ישארו עודפי תקציב גדולים.

נושא הבטיחות בדרכים עלה וירד ופוצל ואוחד, כן משרד התחבורה, לא משרד התחבורה, כן בין-משרדי, לא בין-משרדי. אני בכל אופן לא יודע כמה בסופו של דבר מושקע ואיפה מושקע בסך הכול בנושא הבטיחות.

הוא אמר את זה עכשיו.

לא. זה פוצל ואוחד ופוצל שוב, אנחנו לא יודעים איפה זה עומד.

הייתי מציע, ברשותך, לקפוץ לפנייה מס' 199, שם מבקשים העברות כספיות פנימיות בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. אני קורא שם שמורידים מרשות הבטיחות בדרכים 37 מיליון שקל ומעבירים את זה לכבישים עירוניים ולתשתית בטיחות, ואני כבר לא יודע מה היא ההגדרה המדויקת של זה. להערכתי זה המעגל שנסגר רק שהם מרחיקים קצת את הבקשות זו מזו. אנחנו רואים שההרשאות להתחייב של הרשות לבטיחות בדרכים יורדות מ-40 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל. במילים פשוטות, הם הולכים והורגים את כל הרשות לבטיחות בדרכים.

זה הכל בהרשאות להתחייב, בהוצאות מותנות.

אני מרגיש שיש מדיניות של משרד התחבורה – והיא מתבטאת לא רק פה אלא גם בדברים אחרים – להרוג כל מה שקשור לרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. לא רק שהחליפו את היושב-ראש ואני לא יודע אם הכניסו מישהו אחר. יש לי תחושה קשה שהולכים להרוג את כל הנושא.

להיפך, יכול להיות שדווקא יהיה יושב-ראש טוב יותר עכשיו ויוסיפו תקציב. השאלה היא האם מורידים תקציב או לא מורידים תקציב.

אמרתי, על-פי הערכתי מורידים תקציב.

הייתי רוצה להציג פה את הפנייה שלי לאגף התקציבים ב-27.5. כתבתי כך: "שינוי חיצוני בתקציב של הרשות לבטיחות בדרכים – הבקשה הזאת נועדה להתאים את תקציב הפיתוח לסיכום של משרד האוצר ומשרד התחבורה בקשר לתקציב הבטיחות, ובהתאם להחלטת מועצת הרשות לבטיחות בדרכים. במקביל, בהתאם לסיכום הנ"ל, יש לתקצב תוספת של 42.5 מיליון שקל לנושא תשתיות בטיחות מהמקורות הנוספים שיקבל משרד התחבורה לנושא תשתיות".

כלומר, תשתיות בטיחות זה לא סתם סלילת כבישים?

נושא בטיחות כולל גדרות בטיחות, אלמנטים בטיחותיים, סידור צמתים. אני מוכן להציג את המכתב לוועדה.

זאת היתה בהחלט תשובה לחבר הכנסת סלומינסקי, שגם העלה את הנושא של פנייה מספר 199, שאנחנו נאשר אותה מיד. אבל חבר הכנסת כהן ביקש לדעת פרטים נוספים, אבקש שתתייחס.

אני אנסה להציג ואלך מהמיקרו אל המקרו. קודם כול, לרשות לבטיחות בדרכים - - -

שהיא ת"פ של מי? היא בין-משרדית, כפי שנאמר לנו?

היא רשות סטטוטורית בתוך משרד התחבורה, זה ההגדרה שלה. זה כבר לא בין-משרדי. הרשות לבטיחות בדרכים מחלקת את הכסף בין כל משרדי הממשלה כולל המשטרה, משרד החינוך וצה"ל שעושה פעולות שונות.

פעם כולם היו שותפים בזה.

אף פעם לא כולם היו שותפים. הכסף במקור נכנס ממה שנקרא דמים על דמי ביטוח חובה. זה היה פעם 5% וירד ל-3.75%. ברשות הזאת – זה מה שנקרא קרן הבטיחות – השנה יהיו 120 מיליון שקל, בלי תקציב ממשלתי, שיחולקו בין כל משרדי הממשלה.

אני מבקש כעת להגדיל את תקציבי הבטיחות מהמקורות הנוספים שיש לי למשרד התחבורה. אני מבקש להוסיף ל-120 מיליון שקל 42.5 מיליון שקל, שזה חלק מהתוספת שמשרד התחבורה מבקש לנושא תשתית. זאת אומרת, קבענו סדרי עדיפויות במקורות שאנחנו אמורים לקבל ממשרד התחבורה ונתנו עדיפות ראשונית לנושא הבטיחות בדרכים.

אנחנו הוספנו 42.5 מיליון שקל. אם התשתיות היו אמורות להיות מתוקצבות לפי הוורסיה הישנה בערך ב-20 מיליון שקל, הן יהיו מתוקצבות עכשיו ב-42.5 מיליון שקל. השתחררו 20 מיליון שקל, שזה הכסף של הקרן, כסף של תקציב מותנה בהכנסה. את זה אנחנו לקחנו וחילקנו לנושאים אחרים שהם נושאי בטיחות, בעיקר למשטרה ולמשרד החינוך. חלק קטן מיועד לפעולות הסברה ופעולות של ניידות בטיחות שמבצע משרד התחבורה. בסך הכול יש מעל 62.5 מיליון שקל.

אגב, אם אני מסתכל באופן כולל במקרו על תקציבי הבטיחות אז תקציבי הבטיחות הם גדולים יותר מכיוון שיש פרויקטים בכבישים העירוניים ובכבישים הבין-עירוניים שהמוטיב העיקרי להכנסתם לתכנית העבודה הוא המוטיב הבטיחותי. פעם רצינו לעשות חישוב, ויכול להיות שהמשרד כן צריך לעשות את זה, לאסוף את כל הפרויקטים שהבטיחות מהווה בהם את המוטיב העיקרי. אם אנחנו נאסוף את הכול – והרי אין זה משנה אם התקציב הוא של הרשות או שהוא בא ממקורות אחרים – אנחנו נגיע לסכומים שהם גדולים הרבה יותר ממה שמתוקצב פרופר לרשות לבטיחות בדרכים.

זה ברור, אבל זה יהיה גם בהשוואה לשנים אחרות. חבר הכנסת כהן, אני חושב שקיבלת הסבר רחב בנושא הזה.

יש לי שאלה משלימה. מתוך 160 מיליון שקל, כיצד יחולק הכסף בין המשרדים? כמה למשרד התחבורה, כמה למשטרה, כמה למשרד החינוך?

לתשתיות – 42.5 מיליון שקל; למשטרה שיש בה שני סעיפים זה 54 + 5.5 – יחד זה קרוב ל-60 מיליון שקל; למשרד החינוך – 19 מיליון; למועצות בטיחות בתוך הרשויות המקומיות – 10 מיליון שקל; לגף ניידות הבטיחות ולגף קציני בטיחות – סדר גודל של כ-4.5 מיליון שקל; לנושא הסברה – 15 מיליון שקל; לפרויקטים ספציפיים במט"ח שאנחנו מממנים אותם, ביניהם חוק המובילים (אמורים לחייב גם את בעלי המשאיות, לא רק את הנהגים, בבטיחות של המשאיות שלהם. אם במשאית יימצא פגם בטיחותי, בעיקר בנושא של עומס-יתר, אפשר יהיה לחייב גם את בעל המשאית ולא רק את הנהג ואנחנו רוצים לפקח על כך) ונושא של חינוך תעבורתי בבתי-הספר – הכנסנו קצת פחות ממיליון שקל. בגדול, המשטרה תקבל כ-60 מיליון שקל מתוך 160 מיליון שקל; ותשתיות יקבלו כ-40 מיליון שקל.

אני מודה לך מאוד.

במשרד התחבורה ישארו 80 מיליון שקל. זה נושא בעייתי מאוד. שני הרוגים ליום זה נורא.

לא קיבלנו תשובות מאילו פרויקטים לוקחים את זה.

מטבע הדברים, אנחנו מניידים את התקציב ומתאימים את תזרים המזומנים בין פרויקטים שמתקדמים יותר לפרויקטים שמתקדמים פחות, או שהביצוע שלהם מיועד למשל לסוף השנה. כך אנחנו מתגברים פרויקטים שנמצאים בביצוע מתקדם מאוד. כמו שאמרתי, באשדוד, בכביש רוחב 7, בכביש 444.

מאין לוקחים?

לוקחים מפרויקטים שטרם יצאו לביצוע, או לא ייצאו, למשל מחלף חב"ד שנמצא בהתדיינות משפטית והביצוע לא יוצא לדרך. אנחנו מתאימים את התקציב, מורידים את תקציב המזומנים לטובת הפרויקטים הממשלתיים בהם הקבלנים נמצאים בביצוע; כנ"ל בכביש 453 באזור שהם, המכרז צפוי להתפרסם רק בסוף השנה ואם כך המזומן לא נחוץ ברגע זה ואנחנו מתאימים את התזרים.

לאן זה עובר?

לפרויקטים ממשלתיים.

הצבעה על פניות מס' 187 ו-199

בעד – רוב
נגד – 2
הפניות נתקבלו.

אושרו שתי הבקשות, גם 199 וגם 187.

פנייה מס' 190

הצבעה על פנייה מס' 190

בעד – רוב
נגד – 1
הפנייה נתקבלה.

הפנייה אושרה.

פנייה מס' 192 – פיתוח במגזר הדרוזי והצ'רקסי.

הצבעה על פנייה מס' 192

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

פנייה מס' 195 – תקציב מענקים של משרד הפנים, תגבור מענק הבירה בהתאם להסכמים.

הצבעה על פנייה מס' 195

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

פנייה מס' 196 – הפנייה התקציבית נועדה להוסיף 25,000 שעות לימוד עבור יישום דוח שושני לשנת תשס"ד.

אני רוצה הסבר. אולי חבר הכנסת משולם נהרי יוכל להסביר.

כולנו רוצים הסבר. אני מציע להשאיר את זה בצד.

אני שם את זה בצד. אני לא רוצה לדון בזה היום. מה שדורש הסבר אני דוחה למועד אחר.

בקשר לדוח שושני ---

אנחנו לא דנים בזה כעת. לחבר הכנסת גפני ולחברים אחרים יש שאלות בעניין זה. בעקבות ההערות ששמענו פה גם אני רוצה להקשיב לזה בקשב רב. חבר הכנסת נהרי, אבקש ממך להיות בדיון הבא כאשר נדבר על הנושא הזה כדי שנוכל להקשיב לך.

בשאר הפניות לא הקשבת בקשב רב?

הצבעה על פנייה מס' 198

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

הפנייה אושרה.

אני מבקש לעכב את פניות 199 ו-187. שמענו שמתקציב של 160 מיליון שקל, רוב התקציב (80 מיליון שקל) ישאר במשרד התחבורה. כלומר זה לא מיועד לבטיחות. פעם זה היה בין-משרדי. זה לא מופנה לבטיחות. אני מבקש שיהיה כאן דיון מסודר על כל נושא הבטיחות בדרכים.

כן, בשמחה ובאהבה.

פנייה מס' 200

הצבעה על פנייה מס' 200

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

הפנייה אושרה.

אדוני היושב-ראש, מעבירים פה כסף לשיפוץ משרדים ומורידים מהרשות לבטיחות. עם כל הכבוד, באמת לא בסדר שאנחנו לא מקבלים אפילו הסבר.

אל"ף, לא מורידים מבטיחות בדרכים. בי"ת, ביקש חבר הכנסת יצחק כהן שיתקיים פעם אחת דיון יסודי בנושא הזה. אני בהחלט איעתר לבקשתו.

עד כאן בסדר. מה זה שיפוץ משרדים?

יש החלטת ממשלה שמרכזים את כל משרדי הממשלה ---

לא נתתי לך רשות דיבור. תשאל את זה פעם אחרת. אני רוצה לעבור הלאה.

פנייה מס' 201 – שינויים פנימיים בתקציב השוטף של משרד התחבורה בתקציב הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים.

הסברתי קודם שאנחנו משחררים כסף שהתפנה ומעבירים אותו מהפיתוח לנושאים הרגילים, כאשר אנחנו תגברנו את תקציב הפיתוח ב-42.5 מיליון שקל.

הצבעה על פנייה מס' 201

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

פנייה מס' 204 – הרשאה להתחייב בהתאם להסכם ראש העין.

משרד השיכון ומינהל מקרקעי ישראל מתכננים בראש העין החדשה כ-15,000 יחידות דיור חדשות. כדי לאזן במידה מסוימת, חלקית, בין השכונות החדשות שבנויות בסטנדרד גבוה ובין ראש העין הוותיקה, שם יש הזנחה בכבישים, במוסדות הציבור ובתשתיות הוסכם בשנה שעברה עם אגף התקציבים לתקצב 90 מיליון שקל בהרשאה להתחייב. ההרשאה להתחייב תוקצבה וגם יצאה התחייבות. פשוט יש שינוי בהתחייבות, במקום תשתיות – למוסדות ציבור. החשב אמר שהוא לא יכול להשתמש בהתחייבות הקודמת שנרשמה. לכן טכנית מעבירים את ההתחייבות, מבטלים 70 מיליון שקל מתוך ה-90 מיליון שקל של ההתחייבות בתקציב 2002 ומבקשים לרשום אותם ב-2003.

אתמול היתה עתירה ושר הפנים הודיע, בניגוד לעמדת הרשות המקומית, שהיות וחסר כסף הוא מצהיר לבית-המשפט שלא צריך לבנות 3 בתי-כנסת בשכונות החדשות בראש העין. אני מבקש לדעת, האם הפרויקט שמוצג כאן קשור לזה? בבניית בתי-הכנסת משתתף גם משרד השיכון. אני שואל האם בפרויקט הזה שעליו אתה מבקש כעת אישור כלול גם עניין בתי-כנסת בשכונות החדשות, בשכונת טל?

כמה בתי-כנסת יש בראש העין?

אמרתי בתחילת דברי, התקציב הזה מיועד אך ורק לשכונות הישנות.

חבר הכנסת גפני, בואו נאמר שאתה העלית את הנושא הזה, שאלת את שאלתך. אתה יודע מראש שאין לזה שום קשר כי פה מדובר בראש העין החדשה ושם בישנה, אבל שאלת. אנחנו רוצים להיטיב עם תושבי ראש העין הישנה. לכן בואו נצביע.

הצבעה על פנייה מס' 204

בעד – רוב
נגד – מיעוט
הפנייה נתקבלה.

תודה רבה, הפנייה אושרה.

יש פה עוד כמה בקשות שחברי הכנסת אורון ושוחט ביקשו להעיר עליהן. הם לא נמצאים פה ולכן לא נדון בהן היום.

תודה רבה, הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 13:15