פרוטוקולים/כספים/6566



5
ועדת הכספים
02.06.2003

פרוטוקולים/כספים/6566
ירושלים, י' בסיון, תשס"ג
10 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב שני

פרוטוקול מס'

מישיבת ועדת הכספים
יום שני, ב' בסיוון התשס"ג, 2 ביוני 2003, שעה 16:30

1. אל-על – שינוי תנאי ערבות מדינה ותקצוב בהרשאה להתחייב עבור קרן פיצויים של עובדי אל-על.
2. סיעת חד"ש-תע"ל – בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.
סיעת "מולדת – תנועת נאמני ארץ-ישראל ויוצא התחיה" – בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.
3. תיקון טעות בחוק התכנית הלבראת כלכלת ישראל (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 2003-2004), התשס"ג-2003.
4. שינויים בתקציב לשנת 2003.

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
דניאל בנלולו
רוני בריזון
יצחק הרצוג
אבשלום וילן
ניסן סלומיאנסקי
אהוד רצאבי

שר התשתיות אביגדור ליברמן
רן אלון - החשב הכללי
שאול צמח - סגן מנהל אגף תקציבים, משרד האוצר
נועה יוצר - אגף תקציבים, משרד האוצר
עמיחי כץ - אגף תקציבים, משרד האוצר
דניאל לימור - אגף תקציבים, משרד האוצר
שאול מרידור - אגף תקציבים, משרד האוצר
רביב סובל - אגף תקציבים, משרד האוצר
אברהם ירושלמי - משרד התחבורה
גינת אמציה - רשות החברות
אביגיל זרביב - יועצת משפטית, רשות החברות
עופר טרמצ'י - רשות החברות
מיקי מיכאלי - רשות החברות
מיכל פרידלנדר - לשכה משפטית, רשות החברות
מיכל פרנק - עוזרת למנהל רשות החברות
איתמר ברטוב - אל-על

אנה שניידר
הילית מגידו

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הילה לוי


1. אל-על – שינוי תנאי ערבות מדינה ותקצוב בהרשאה להתחייב
עבור קרן הפיצויים של עובדי אל-על

שלום לכולם, אני פותח את ישיבת ועדת הכספים. לחבר הכנסת וילן יש הצעה לסדר, בבקשה.

כממלא מקום קבוע בישיבות הוועדה לא קיבלתי את סדר היום.

סדר היום נשלח אליכם באינטרנט.

בשעה 14:30 הגיעה לחברי, חבר הוועדה, הזמנה לשעה 16:30. שאלתי: האם זהו נוהל חדש של הכנסת? האם פרצה מלחמה? מה קרה שלפתע פתאום מזמנים ישיבה של הוועדה כאשר במליאה מתקיימת הצבעת אי אמון ואתם לא מאפשרים לנו למלא את תפקידנו האופוזיציוני.

אני מאוד מודה לך על השאלה. לא היתה לי שום כוונה למנוע מהאופוזיציה לעבוד את עבודתה כפי שהיא צריכה, כי רק כך הקואליציה תוכל להתבלט. רק אחר הצהריים קיבלתי הנחיה שמאחר וישנן בחירות מחר, מבקשים לא לקיים הצבעות. תכננתי לדון מחר בנושא לקראת הוצאת התשקיף של אל-על. אם משנים ואין מחר ישיבה, והרי אף אחד מאיתנו לא רוצה לעשות סתם דברים להרע, ביקשתי מיושב ראש הכנסת לאשר לנו לקיים דיון בזמן המליאה. יושב-ראש הכנסת בחן את הנושא ואכן אישר את הישיבה, זאת אומרת שיש לה חשיבות וזה לא רק על דעתי. לכן התכנסנו בנושא הזה ואני מנצל את קיום הדיון כדי להביא עוד כמה דברים. אני מאוד מודה לך שהתפנית לבוא ולהיות איתנו ואני חושב שזה יוסיף לדיון.

הנושא הראשון שנדון בו הוא הפרטת אל-על ואני מבין שיש עוד דברים שבשבילם אתם צריכים את אישור הוועדה לפני שאתם יוצאים לתשקיף. אדוני, אני מבקש להציג את הנושא.

מאז הדיון האחרון שהתקיים בוועדת הכספים אושרה דרך המכירה. ישבנו לילות כימים עם עובדי אל-על על מנת לפתור את הסוגיות והגענו לסט הסכמים עם נציגות העובדים, שנוגעים למספר דברים. אני אפרט בצורה כרונולוגית את הדברים ואסביר מדוע הגענו שוב לוועדה. הנושא הראשון הוא השלמה לקופת הפיצויים על סך 108 מיליון דולר. הובטח לעובדים שיועברו להם תמורות המכירה הן מההנפקה פנימה והן מהצעת המכר סך של 108 מיליון דולר, צמוד לשער דולר 4.78 בתוספת ריבית של 5.05%. זה שער הדולר שהיה בדצמבר 2002.

הסכום הזה מגיע היום ל-118 מיליון דולר.

התחייבנו לעובדים שהסיכום שהיה עם מנכ"ל משרד ראש הממשלה, המשנה לחשב הכללי וסגן מנהל אגף תקציבים, שאול צמח, שהסכום הזה יישא ריבית של 5.05%. כתוצאה מכך שיש פער בין העברת הכספים לקופה למועד התקבול, העובדים חששו שמא יישחקו הכספים שעוברים לקופת הפיצויים, הסכימה המדינה לתת ריבית בגובה של 5.05%.

על הדולר או על השקל?

על השקל. את הריבית הזאת צריך לתקצב והפניה שהגיש סגן הממונה על אגף התקציבים, שאול צמח, היא לקבל הרשאה להתחייב על הסכום. זה הנושא הראשון שאנחנו באים איתו לוועדת הכספים.

תודה רבה. שאול, אתה רוצה להוסיף לפני שחברי הכנסת שואלים?

כן, אני אסביר את הפניה עצמה. הפניה היא על הסכום 628,689 מיליון והפער בין זה לבין ה-108 מיליון הוא הפער של הריבית. החישוב שעשינו הוא חישוב הריבית לאורך תקופה של ארבע שנים, כלומר לקחנו בחשבון כאילו לא תתקבל שום תמורה במהלך ארבע השנים ולכן על כל הקרן יצטבר החזר ריבית בגובה 5.05% על פני ארבע שנים. הוספנו את זה ל-516 מיליון, שזה הקרן, וזה הסכום שאנחנו מבקשים לגביו הרשאה. הוא סכום מקסימלי וככל שיתקבלו תמורות לפני ארבע השנים, הסכום הזה יקטן בהתאם.

למה נקבעו ארבע שנים?

אלה השנים בהן ייכנסו תמורות לקופת החברה. אם בתום ארבע שנים לא תיכנס התמורה, המדינה תשלים.

האם נחתם הלילה הסכם עם העובדים?

האם יש הסכמה עם העובדים?

היום לפנות בוקר חזרנו מדיון עם ועד העובדים על כל שלל נציגויותיו ונחתם הסכם, המקובל על כל נציגויות העובדים, הן לגבי ה-108 מיליון דולר שדיברנו עליהם והן לגבי המניות שיוקצו לעובדים ושיעורי ההנחה שיינתנו לעובדים על פני התקופה במשך ארבע שנים. להזכירכם, ה-108 מיליון דולר מוכפלים ב-4.78 צמוד מדד עם ריבית של 5.05 ואנחנו מבקשים הרשאה להתחייב על הריבית.

הנושא השני שעלה הוא ערבות המדינה שתינתן לתכנית הפרישה למשך ארבע שנים, אלה השמונים מיליון דולר המפורסמים, כאשר בכל שנה יפרשו חמישים איש ובסך הכל מאתיים איש. קיימת היום ערבות מדינה על סך שמונים מיליון דולר, שסעיף 3 שבה אומר שעם העברת השליטה בחברה ניתן להמחות את הערבות לרוכש גרעין השליטה בחברה. מכיוון שהתחייבנו כלפי העובדים שזאת תהיה ערבות מדינה, הנושא השני שאנחנו מבקשים לבטל מסעיף הערבות הוא את המחאת הערבות לרוכש, קרי: שתישאר ערבות מדינה. זה במסגרת ההבנות עם העובדים.

אני מבקשת להבהיר שהערבות שבה מדובר בסך שמונים מיליון דולר, שהיום נותרו ממנה 45 מיליון דולר, יועדה להבטחת הסדרי פרישה של העובדים.

יש 108 מיליון ויש עוד שמונים. בשביל מה ה-108?

לקופת הפיצויים.

השמונים מיליון נועדו לשמש כבטוחה להסדרי פרישה מוקדמת של מאתיים איש במשך ארבע שנים. מדוע הגענו לכאן היום, הרי הערבות הזאת כבר קיימת? משום שבתנאי האישור הקודם שלה נקבע שאם לפני שנעשה שימוש בכל הסכום תועבר השליטה באל-על, כי אז תפסיק המדינה לערוב ומי שיצטרך לקחת את זה על עצמו זה הרוכש. היום אנחנו מבקשים לבטל את ההגבלה הזאת, כך שעד לסיום הערבות ולמיצוי כל סך שמונים מיליון דולר, תישאר המדינה ערבה להבטחת ההתחייבות הזאת, אפילו אם בינתיים הועברה השליטה למישהו אחר. ביום חמישי האחרון ישבנו עד שעות מאוד מאוחרות של הלילה בבית הדין הארצי לעבודה. מה שתאר מר טרמצ'י הוא תוצאה של משא ומתן עם העובדים שניהלנו החל ממוצאי שבת ונושא הערבות הוא אחת מדרישות העובדים, שאנחנו נעתרנו לה.

אני מבקש לדעת עוד פרטים על ההנפקה ומה אורך הסכמי השכר.

אני מציע שנשמע קודם את היועצת המשפטית שלנו.

רציתי להבהיר לוועדה את המסגרת המשפטית של הדיון שמתנהל כאן. יש חוק ערבויות מטעם המדינה, שקובע ששר האוצר מורשה לערוב בשם המדינה לערבות או למלווה או לכל התחייבות כספית אחרת, אבל הערבות הזאת טעונה אישור של ועדת הכספים וגם התנאים לערבות. כשבאים לשנות תנאי מתנאי הערבות, נדרש אישור של ועדת הכספים לשינוי הזה. זאת הסיבה לכך שכרגע מתקיים דיון.

108 מיליון דולר הוא סכום שאתם מכירים כי בכל הדיונים עם העובדים הוא עלה. נושא זה הסתיים לשביעות רצון כל הצדדים. דבר נוסף שנעשה הוא מה סיכמנו בנושא המניות לעובדים.

חבר הכנסת הרצוג הביע גם את דעת הקואליציה וגם את דעת האופוזיציה שאנחנו רוצים לשמוע את כל הדברים.

יש הצעת חוק שלי מהכנסת הקודמת שמנסה להגדיר כמה בסך הכל מותר לתת ערבות שנתית מהתקציב הרגיל.

זה עבר קריאה ראשונה?

היא עברה טרומית. אני מציע שתעזור לי להעביר אותה כי באופן תיאורטי בכל פעם שאנחנו נדרשים לערבות אנחנו יכולים לאשר ערבות בגובה תקציב המדינה.

הפניה המונחת לפניכם היא אחרי אישור של הוועדה מאוגוסט שנה שעברה, כאשר אושרה על-ידי הוועדה המסגרת של שמונים מיליון דולר ערבויות מדינה, בלי קשר לתכניות פרישה מוקדמת של עובדים בחברה. המסגרת הזאת נוצלה במהלך התקופה הזאת בשתי תוכניות פרישה מוקדמות, כאשר היום יש סדר גודל של יתרה בסך כ-45 מיליון דולר. כשפנינו בפעם הקודמת היה קיים סעיף 3, שמתייחס לנושא הרוכש, שייקח על עצמו את ההתחייבויות של המדינה. לאור הסיכומים שהושגו כרגע מול העובדים אנחנו מבקשים לבטל את הסעיף הזה.

זה אומר שהמדינה תשלם על הכל לפחות 30% יותר ממה שהיא תקבל בתמורה במקרה הטוב.

יש עוד שאלות? אם כך אנחנו נצביע על אישור פניה 181 ועל הבקשה לשינוי תנאי הערבות על-פי מכתב של שר האוצר מה-1 ביוני 2003.

הצבעה

בעד אישור פניה 181 והבקשה לשינוי תנאי הערבות – פה אחד
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה 181 והבקשה לשינוי תנאי הערבות נתקבלו.

תודה רבה לכולם. פניה 181 והבקשה לשינוי תנאי הערבות אושרו.

אנחנו מבקשים לקבל עוד פרטים לגבי מה שנחתם עם העובדים.

למעשה מסרתי את כל הפרטים פרט לפרמטר אחד שנשאל לגבי מה שקיבלו העובדים במניות. לגבי הסכמי השכר סוכם על דעת נציגות העובדים והחברה שבתקופה הקרובה, במשך שנה וחצי, תשב החברה עם העובדים והם ינסו לפתור את סוגיית תוקפו של ההסכם הקיבוצי והתנאים שיחולו בו. זה מוסכם על נציגות העובדים ועל הנהלת החברה.

שלום אדוני השר, אני שמח לארח אותך בוועדה.

מה יקרה בעוד שנה וחצי?

במבנה ההנפקה שקבענו לכאורה לא יפחתו אחזקות המדינה והעובדים מ-50.0001, קרי: עדיין זו חברה שהיא בשליטת המדינה ולכן יש גרייס להגיע להסכמים מוסדרים עם העובדים לא בלחץ זמנים ולא בהסטריה. זה דבר שמקובל הן על העובדים והן על החברה.

לעניין המניות שיינתנו לעובדים בהתאם לנוהל תגמול בהפרטה – בהתאם לנוהל זה אנחנו נותנים לכל חברה בהפרטה 10% מהמניות המוצעות לציבור, בהנחה של 30%. במקרה של עובדי אל-על עלתה הסוגיה כי כנראה אין להם מספיק כסף לרכוש את המניות בעת הזאת והם לא התארגנו. לעובדים ניתנו 10% מהמניות בהנחה של 30%. מכיוון שהעובדים פנו אלינו ואמרו שהם לא התארגנו ואין להם מספיק כסף, הם ביקשו מאיתנו שנשמור את אותה כמות מניות לתקופה של 18 חודשים. הסכמנו שגם אותה כמות מניות תישמר על-ידי המדינה ותוקצה להם בעוד 18 חודשים ובמקום הנחה של 30% הם יוכלו לרכוש אותן בהנחה של 60%. אם, נניח, מגיע לעובדים לרכוש עכשיו מאה מניות והם רכשו רק עשרים מניות. שמונים מניות המדינה שומרת להם לעוד 18 חודשים, ואנחנו יכולים למכור להן אותם בעוד 18 חודשים בהנחה של 60%. בנוסף לכך, מכיוון שהובטח לעובדים שהם יכולים לקבל 15% וכבר היינו בשלב שבו סגרנו את מבנה ההנפקה ואין למדינה מניות ספייר, הסכמנו איתם שאם בעתיד ייוותרו בידי המדינה מניות, היא תשלים עד לשיעור של 15% וה-5% הנוספים יהיו בהנחה של 40%.

מה קורה עם הבנקים ומה קורה עם התחייבות המדינה לשמור על מעמדה של אל-על?

זכויות הטיס – הדברים לא השתנו. לעניין הבנקים – החברה העמידה בטוחות נוספות והבנקים משכו את המכתבים שלהם. זה היה משא ומתן עסקי.

אני מברך את רשות החברות, את המשרד ואת החברה על השלמת המהלך, למרות שיש לי ספקות.

אדוני השר, רבותי מרשות החברות, אני מבין שהוועדה החליטה נכון וההנפקה יוצאת לדרך. אנחנו מאחלים לכם הצלחה רבה.

2. סיעת חד"ש-תע"ל – בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו)
לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973

סיעת "מולדת – תנועת נאמני ארץ-ישראל ויוצא התחיה" – בקשה להארכת מועדים
לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ג-1973.

מונחות לפנינו שתי בקשות של מפלגות: בקשת סיעת חד"ש-תע"ל – בקשה להארכת מועדים ובקשה של סיעת "מולדת – תנועת נאמני ארץ-ישראל ויוצא התחיה" – בקשה להארכת מועדים. את שתי הבקשות אישר השופט גולדברג ומאחר שאישרנו גם למפלגות אחרות אני מבין שאין מניעה לאשר להן.

לאשר בהתאם לבקשות, עד ה-8 ביוני 2003.

הצבעה

בעד אישור הבקשות – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
הבקשות אושרו.

הבקשות של סיעות חד"ש-תע"ל ו"מולדת – תנועת נאמני ארץ-ישראל ויוצא התחיה" אושרו.


3. תיקון טעות בחוק התכנית הכלכלית להבראת ישראל (תיקון חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנות הכספים 200-2003), התשס"ג-2003.

הסעיף הבא הוא תיקון טעות. בבקשה, גברתי היועצת המשפטית.

כידוע לכם חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל התקבל בקריאה שנייה ושלישית אור ליום חמישי. בנוסח שהתקבל בקריאה השלישית נפלה טעות טכנית בסעיף 13, ששייך לפרק ד' בנושא: תעריפי מים והיטלי הפקה. סעיף 13 מדבר על דרך העדכונים של תעריפי המים והיטלי ההפקה שנקבעו בסעיפים 8 עד 12, אבל לצערנו באותו סעיף אמרנו בטעות שהעדכון נעשה על-פי סעיפים 28 עד 32. המספור הזה היה המספור בחוברת הכחולה שעברה בקריאה הראשונה ואנחנו מבקשים את הסכמת הוועדה, על-פי הצעת יושב-ראש הכנסת ובהתאם לסעיף 10א רבתי לפקודת סדרי השלטון והמשפט, להביא את התיקון הזה בפני המליאה ולתקנו.

אנחנו מוחים על אופן קבלת החוק ולכן נתנגד לבקשה.

אני מודה לך. נא להצביע.

הצבעה

בעד הבקשה לתקן את הטעות – רוב
מיעוט – מיעוט
נמנעים – אין
הבקשה לתקן את הטעות אושרה.

אנחנו מאשרים את תיקון הטעות.

4. שינויים בתקציב לשנת 2003.

יש לנו מספר בקשות לשינויים בתקציב. אני מבקש לומר כדי שיהיה גילוי נאות שיש פה גם בקשה בנושא קופת חולים לאומית ולכן אני מבקש לא להשתתף בדיונים האלה. אני אודה מאוד אם חבר הכנסת דניאל בנלולו אם הוא יחליף אותי.

חברים, פניה מס' 145, מי מציג את הנושא?

הפניה באה לתקצב מרכזי הכשרה ממשלתיים להכשרה מקצועית בהתאם לסיכום שנעשה בין משרד האוצר לבין משרד העבודה והרווחה דאז, על סגירת שני מרכזים ממשלתיים עד סוף השנה. זה תקצוב עבור שאר המרכזים כדי שלא ייסגרו ותקצוב למרכזים שייסגרו עד ספטמבר 2003 כי מדובר במורים שצריך להודיע להם מראש.

תודה. נא להצביע על פניה מס' 145.

הצבעה

בעד אישור פניה מס' 145 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 145 אושרה.

פניה מס' 145 אושרה.

אנחנו עוברים לפניות מס' 165-166 – משק המים.

הרשויות המקומיות מקבלות ממנהלת הביוב הלוואות מסובסדות כדי שיוכלו להקים מפעלי ביוב. לחלק מהרשויות המקומיות האלה, שנקלעו לקשיים, עשו באוצר הסדר לפריסת החוב. מכיוון שנדרש לתקצב בצורה ראויה את הסדר הפריסה הזה ואנחנו מתייחסים אליו כאילו נתנו להם הלוואה חדשה, ביקשנו לפתוח תקנה תקציבית שנקראת: תקצוב הסדר פריסת הלוואות לרשויות מקומיות וזהו התקציב בנושא ביוב בלבד. אלה ההלוואות היחידות כמעט שרשויות מקומיות מקבלות וזה מיועד לנושא ביוב.

כמה רשויות כאלה יש לכם?

כל הרשויות מקבלות הלוואות. כמעט כל הרשויות רוצות לקבל הלוואה כי זאת הלוואה מסובסדת ואין כל סיבה לא לקבל אותה. פרסנו לקרוב לחמישים רשויות בהיקף של 131 מיליון שקל לשנת 2002. את ההחזר שהם היו אמורים להחזיר בשנת 2002 הם יחזירו על פני חמש שנים.

אנחנו יודעים מי ביקש ומי אמור לקבל?

עשו הסדרים עם חמישים רשויות מקומיות. אני יכולה לדאוג להעביר לוועדה רשימה של הרשויות האלה.

אני אשמח לקבל. נא להצביע על פניות מס' 165 ו-166.

הצבעה

בעד אישור פניות מס' 165 ו-166 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניות מס' 165 ו-166 אושרו.

פניות מס' 165 ו-166 אושרו.

אנחנו עוברים לפניה מס' 167.

בפניה זו מדובר על מימוש החלטת ממשלה. הממשלה החליטה להקטין מעט את היקף התפלת מי הים ובמקביל לתקצב תוספת תקציב כדי שנוכל לקדם מפעלים להשבת קולחין, מכיוון שזאת דרך הרבה יותר כלכלית והרבה יותר נכונה להחזיר מים למאזן.

מים לשתיה או רק להשקייה?

אך ורק להשקייה חקלאית. אנחנו עוזרים ליזמים חקלאים באמצעות מענקי השקעה לממן פרוייקטים להשבה.

זה מתבסס על ההנחה שיהיו מי גשמים כל החיים. אתם טועים בענק. כמו שדפקתם את ההתפלה במשך עשר שנים ואז המדינה נאלצה לעשות את זה בכוח - -

חלילה, לא ביטלנו אותה לגמרי. יש עדיין 350 מיליון קוב לשנה מותפלים וזאת רבע מהצריכה השנתית.

אתם זורקים 270 מיליון שקל במקום ללכת על BIOT של התפלה.

זה לא מונע. הולכים על BIOT בהיקף ענק. במקום 400 מיליון קוב בשנה יעשו התפלה של 350 מיליון קוב בשנה.

תודה רבה. נא להצביע על פניה מס' 167.

הצבעה

בעד אישור פניה מס' 167 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 167 אושרה.

פניה מס' 167 אושרה.

אנחנו עוברים לפניה מס' 169 – בתי המשפט. נא להציג את הנושא.

בפניה שלפניכם מדובר בתקצוב הרשאה להתחייב בהיקף של 27.5 מיליון שקל לתקציב הפיתוח של הנהלת בתי המשפט לצורך שדרוג תשתיות מחשוב.

תודה. נא להצביע על פניה מס' 167.

הצבעה

בעד אישור פניה מס' 167 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 167 אושרה.

פניה מס' 167 אושרה.

אנחנו עוברים לפניה מס' 186 – קופת חולים לאומית.

קופת חולים לאומית היתה בשנתיים האחרונות ועודנה במשבר כלכלי. היא נכנסה לגרעונות והממשלה והקופה הגיעו לסיכום לגבי תוואי תכנית ההבראה שתינתן לקופה, במסגרתה אמורה הקופה לפעול משנת 2004 באיזון תקציבי ולבצע צעדי התייעלות שונים בתחומי השכר והמנהלות.

הם בוצעו?

אני אומר מה הסיכום והכל יתבהר. הם התחייבו לבצע כל מיני שינויים פרסונליים בהנהלת הקופה ובמבנה הניהולי של הדירקטוריון ובמסגרת ההסכם העתידי שייחתם התחייבה הממשלה להעמיד לקופה סכום של 350 מיליון שקל, 250 מיליון שקל כמענק ו-100 מיליון שקל כהלוואה. השאיפה היא שתוך חודש ימים ייחתם הסכם מפורט, שאמור לקבוע את אבני הדרך להסכם ההבראה, עד מתי מבצעים כל שינוי, מתי רואים בעין גם את ההתייעלות וכן הלאה.

במסגרת הסיכום הזה התחייבה המדינה להעביר לקופה לאלתר הלוואה של 75 מיליון שקלים כמקדמת מימון על חשבון התמיכה, שמטרתה לתת סיוע מיידי לקופת החולים על מנת שתוכל לתפקד.

זאת הלוואה?

זאת מקדמת מימון על החשבון.

זה התשלום היחיד עד שיהיה ההסכם.

כן. לפי הסיכום ההסכם אמור להיחתם עד ה-8 ביולי ובכל מקרה, אם ההסכם לא ייחתם, ההלוואה אמורה להיות מוחזרת עד ה-1 בנובמבר 2003.

אנחנו מבקשים שאם לא ייחתם הסכם, יימסר עדכון לחברי הוועדה.

אני מבקש להצביע על פניה מס' 186.

הצבעה

בעד אישור פניה מס' 186 – רוב
נגד – אין
נמנעים – אין
פניה מס' 186 אושרה.

פניה מס' 186 אושרה.

יש לפחות עוד שתי קופות עם גירעונות פר קפיטה יותר קטנים אבל בסך הכל יותר גדולים. לקופת חולים לאומית יש גירעון פר קפיטה הכי גדול, אבל הקופה היא קטנה ולכן הגרעון יחסית קטן. יש לפחות עוד שתי קופות שיש להן גירעונות.

תודה רבה לכולם, הישיבה נעולה.



הישיבה ננעלה בשעה 17:15.