פרוטוקולים/עבודה/7012



6
ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
29.07.2003

פרוטוקולים/עבודה/7012
ירושלים, כ' באב, תשס"ג
18 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 44
מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
יום שלישי, כ"ט בתמוז התשס"ג (29.07.03), בשעה 10:30

פיטורי חיילי מילואים ממקום עבודתם-(ח"כים: אבשלום וילן, שאול יהלום, איתן כבל, חיים כץ, אתי לבני, מיכאל נודלמן).

חברי הוועדה: שאול יהלום -היו"ר
אריה אלדד
מתן וילנאי
יגאל יאסינוב
אילנה כהן
משה כחלון
חיים כץ
יאיר פרץ

חה"כ וסגן השר יעקב אדרי
חה"כ זאב בוים
חה"כ גלעד ארדן
תא"ל אריאל היימן -קצין מילואים ראשי, משרד הבטחון
עזי פרל -מנהל הקרן לקליטת חיילים משוחררים
נעה וגנר -משרד העבודה
שי סומך -משרד המשפטים
סיגל -משרד המשפטים
עו"ד רועי קרת -המוסד לביטוח הלאומי
חזקיה ישראל -התאחדות התעשיינים
צפיה גילת -מנכ"ל התאחדות המלאכה והתעשייה
אבי סייג -פורום מג"דים
רועי רון -תנועת מילואים בלת"מ
אבי זמיר
תומר ויסבלג -חייל מילואים
עדי גוברין -חייל מילואים

ג'ודי וסרמן

שירלי אברמי

מיטל בר-שלום





פיטורי חיילי מילואים ממקום עבודתם-(ח"כים: אבשלום וילן, שאול יהלום, איתן כבל, חיים כץ, אתי לבני, מיכאל נודלמן).

שלום, אני פותח את ישיבת הוועדה. היום מצויין בכנסת יום המילואים. כל ועדה שיש לה נגיעה בעניין כיוונה את דיוניה ליום הזה והקדישה אותם לנושאים הקשורים לשירות המילואים. כל אחד מאיתנו מהבין כי מדינת ישראל מבוססת על הבטחון, והבטחון מבוסס על הצבא והצבא מבוסס על שירות המילואים. בלי מילואים הוא לא יוכל לתת את ההגנה, ודאי לא בעיתות חירום ומלחמה. לצערנו, גם בעיתות שגרתיות של שלום, אנחנו נמצאים במצב בו מגייסים הרבה חיילים לשירות המילואים. אנחנו בדרך כלל טוענים ששירות המילואים צריך להיות בדרך כלל שירות של שוויון. חיילי המילואים בדרך כלל מוכנים להקדיש עשרות שנים מחייהם לשירות המילואים למען בטחונה של מדינת ישראל. בעניין הזה עולות שתי טענות. הטענה הראשונה היא טענת אי-השוויון, כאשר יש כאלה שנושאים בנטל פי כמה וכמה מהממוצע, ויש כאלה שפטורים מהנטל ואינם משרתים במילואים או משרתים מעט מדי וזה מטיל את החובה לשרת יותר זמן על חיילים אחרים. אנחנו מנסים לשכנע ככל יכולתנו את שלטונות הביטחון להגיע ליתר שוויון בנושא הזה.

הטענה השנייה מדברת על זכויות. כאשר הזכויות על מדרג מגיעות למין פיצוי נאות לעצם האדם שנעדר מעבודתו וזה מגיע לידי ביצועים הקשורים לאסון, כאשר מדובר על ביטוחים שונים ושוויון לכל חיילי וקציני המילואים. מדובר על כך שיש צורך שהחברה תעריך ותוקיר את חייל המילואים, ולמנוע מצב שהאדם בגלל שירות המילואים יפסיד נמשהו. המשהו הזה לפעמים הוא ארפילו מקום העבודה. המעביד טוען כי הוא לא צריך חייל שעשרות ימים בשנה נעדר, ובמקום להעריך חייל כזה שמקדיש את עצמו לבטחון, הוא לעיתים מפטר אותו, ועל כך יש לנו שורה של חוקים.

ועדת העבודה, הרווחה והבריאות התכנסה כאן לפני שלושה חודשים לדיון שסיכומו כלל שלושה סעיפים: "1. הוועדה מתריאה בפני משרד הבטחון על הצורך לחלוקה שווה של נטל השירות במילואים. 2. הוועדה קוראת למשרד הבטחון לפרסם את זכויותיהם של המשרתים המילואים ואת שמותיהם של המעסיקים שעברו על החוק. 3. הוועדה מבקשת ממערכת הבטחון להביא בפניה בעוד שלושה חודשים הצעותת קונקרטיות לפתרון הבעיות שהועלו בישיבה".

אנחנו כרגע נמצאים כאן לאחר שלושה חודשים ונמצאים איתנו כמה אנשים בכירים, סגן השר יעקב אדר ושני קצינים בכירים, תא"ל אבי זמיר, ראש חטיבת התכנון באגף כוח אדם ותא"ל אריאל היימן, קצין מילואים ראשי. התפקיד הזה של קצין מילואים ראשי הוא תפקיד חדש בצה"ל. מזה שנה וחצי צה"ל עצמו אמר כי צריך לרכז את כל בעיות המילואים וליצור מצב שה0ם ירוכזו במחלקה אחת בראשות אדם אחד שיקדם וירכז את הנושא. נמצא איתנו גם עזי פרל, ראש הקרן להכוונת החיילים המשוחררים. אנחנו נפתח בדברי צבא הגנה לישראל.

אנחנו מבקשים להתחיל בהצגה של מר עזי פרל שיציג את הפעילות שנעשית ביחידה להכוונת חיילים בנושא הפיטורים. הוא יציג את עצמו וגם את הפעילות בכלל ויספר גם מה קרה בשנה האחרונה באופן פרטני.

היחידה להכוונת חיילים במשרד הבטחון מטפלת בנושא של פיטורי חיילי מילואים שנקראו למילואים ובגין קריאתם למילואים פוטרו מעבודתם. בארבע לשכות מחוזיות באזור חיפה, תל-אביב, ירושלים ובאר שבע אנחנו מקיימים ועדות שהן מהוות רגונן משפטי ודנות בסמכות של בית דין לעבודה, בתביעותיהם של אנשי מילואים שפוטרו מעבודתם. זה חוק שחוקק על ידי מי שהיה ראש הממשלה ושר הבטחון, דוד בן גוריון, ב-15.05.1949. כבר אז ראו את הצוררך לבוא ולהגן על אנשי המילואים שיוצאים לשרת את העם והמדינה. בדיון הקודם נתתי תמונת מצב שהלכה וגדלה של תביעותיהם של אנשי המילואים. בשנים עברו היו מעט תלונות שהגיעו לוועדות שלנו, אולם בשנת 2002 הגענו למצב בו הוגשו 247 תביעות אלינו.

כמה מתוך 247 התצביעות נמצאו על ידיכם כמוצדקות?

מתוך 247 תביעות אנחנו מצאנו 142 תביעות מוצדקות.

מוצדקות זאת אומרת שהאדם פוטר בגלל שירותו במילואים.

וקיבל פיצוי כספי או שהוחזר לעבודתו. אני רוצה כעת להתרכז בשנת 2003, כי חשבנו לתומנו כי בשנת 2003 עקב המודות הרבה, המקרים ילכו ויפחתו, אך לא כך פני הדברים. לפי הנתונים שמצויים בידי מהראשון לינואר 2003 ועד 27.07.2003, הוגשו אלינו 138 תביעות. מספר התביעות הטיפול בהן הסתיים הוא 108. מתוך 108 תביעות, מצאנו 55 תביעות מוצדקות, 28 תביעות לא מוצדקות, 16 תביעות שבהן הגיעו לפשרה והתובעים משכו את תביעותיהם ועוד היו 9 בקשות להיתר פיטורים.

יום המילואים הוא יום שבו אנחנו עם כל ליבנו לכיוון חיילי המילואים, ואפילו מקרה אחד הוא עבורננו זעזוע חברתי, אנחנו לא מצדיקים מקרים כאלה, אבל אני לא רואה שחלה התדרדרות במצב. אתה מדבר על מחצית השנה בה היו 55 תלונות מוצדקות, כאשר קודם היו 140 תלונות מוצדקות במשך שנה. בשנת 2003 היו 55 תלונות במשך שבעה חודשים. אני חושב כי יש שיפור קטן. זה רע מאוד שנשארו עשרות מקרים, אך אין הרעה במצב כפי שאתה אמרת.

אני אמרתי כי אם בסך הכל בשנה שעברה היו 247 תביעות, ובמחצית השנה הזו היו 138 תביעות, עברנו את 250 התביעות במשך השנה ונשארנו באותו מצב, כאשר בשנה שעברה היתה אינטיפאדה וידענו על פשעים שהיו וחשבנו לתומנו כי המצב ילך וישתפר, אך לא כך הם פני הדברים כרגע.

אתה משתתף כאן בכמה ישיבות ואתה יודע איזה חוקים יש על הכוונת לשיפור המצב. האם אתה יכול להזכיר את החוקים האלה?

בחוק של חה"כ וילן שהיום צריך לעבור בקריאה שנייה ושלישית בכנסת הכנסנו קנסות של 5 משכורות למעסיקים שפיטרו חיילי מלואים, ועכשיו אנחנו הולכים להכיר בעבירה הזו כעבירה פלילית, כך שיוכלו לבוא ולקנוס את אותו מעסיק במידה והוא ימצא אשם בסכומים של למעלה מ-60,000 שקל בנוסף לקנס הכספי שיוטל על ידנו, על ידי ועדות התעסוקה.

אני אוסיף כמה פעולות משלימות שאנחנו עושים בעניין הפיטורין. אני רוצה לפתוח ולהציג עוד נקודה שחשוב שנדע. קיימת היום גם ועדת שרים לענייני מילואים בראשותו של שר הביטחון, ועדה שקמה לפני מספר חודשים שהיא ועדה ממשלתי שמבצעת פעולות חקיקה ופעולות נוספות אחרות בנושא של רווחת חיילי המילואים.

מתברר שפניות שבגללם חיילי מילואים פונים לוועדות שבראשותו של עזי כוללות גם איומי פיטורים שבמקרים רבים אינם מגיעים לידי מימוש, אך הם מאיימים בצורה רצינית מאוד על החיילים. במקרים שמגיעים לידיעתי דרך החיילים, דרך המפקדים, או דרך הוועדה לשירות מילואים, אני פונה באופן אישי למעסיקים. אני שולח להם מכתב אישי ולעיתים אני גם משוחח איתם בטלפון ומבהיר להם שעצם האיום בפיטורים הוא נוגד את החוק וכי במדינה שרוצה לקיים מערך מילואים חזק, זהו מעשה שאיננו ערכי. נכון לתקופה האחרונה, שלחנו בערך 50 מכתבים כאלה או פניות טלפונית. אני מוכרח לציין כי היו מקרים של התעלמות, אך היו גם מקרים של תגובה טלפונית חזר ואפילו מכתב אחד חזר אלינו של מעסיק שאמר כי הוא הבין שהוא נהג לא כשור והוא לא יפטר את הבחור שעבד אצלו. אני חושב כי זה איזשהו צעד משלים.

מכתב אחד מתוך כמה?

רק אחד כתב מכתב. אנשים מפחדים לכתוב מכתבים, אבל הם מתקשרים ואונמרים תודה על המכתב שלך, הבנו, נפל לנו האסימון. אני לא יודע על אחרים שעושים את זה בלי שהם מתקשרים, ויש גם אחרים שאני מניח שלא מתייחסים למכצב ומפטרים או לא מפטרים את חייל המילואים. יכול להיות שחלק מהמקרים הגיעו לשולחנו של עזי.

מדובר על פעולה משלימה. החיילים שפוטרו שחושבים שפוטרו בגלל שירות המילואים פונים ליחידה. היחידה מטפלת מבחינה משפטית בפניות, וראינו קודם את הסטטיסטיקות של הפניות האלה. חלק מהתלונות אינן מוצדקות, כיוון שאותו עובד לא פוטר בגלל שירות המילואים. בנוסף, ישנן פניות של חיילים שטוענים שהמעביד איים עליו בפיטורים אם ייצא למילואים. זו פעולה משלימה שאיננה נכללת בסטטיסטיקות.

אנחנו מנסים לנקוט בפעולה נוספת, שאיננה הולכת, לצערי הרב, במערכת התקשורתית שלנו שמחפשת את הסיפורים השליליים, זה לציין לשבח מפעלים וגופים תומכים במשרתים במילואים, ויש גופים כאלה, כמו בזק, פיניציה שמטפחים את חיילי המילואים וגורמים להם לתחושה טובה. אני חושב שאפשר לקרוא כל מעסיק לטפח את איש המילואים, לא רק לא לפטר אותו ולאיים עליו, אלא לעשות את הפעולה ההפוכה ולציין אותו לשבח.

בנוסף, ישנה את פעולת החקיקה. צויין כבר קודם כי החוק שיעלה היום לקריאה שנייה ושלישית, הוא הצעת התיקון של חה"כ וילן. בנוסף, מונחת על שולחן הוועדה הצעה של חה"כ ארדן. יחד עם זאת הוגשו לכנסת לא מעט הצעות חוק שצריך לחשוב בקול רם במסגרת הוועדה הזו עד כמה אנחנו הולכים רחוק עם ההגנה על החייל. חלק מההצעות מביאות למצב שבו אם אנחנו נגן על חייל המילואים כל כך, המעסיק לא ירצה להעסיק אותו מראש. כך יקרה אם נאמר לחייל שלא יפטרו אותו חצי שנה, ואם הוא ילך ליום מילואים בראשון לינואר וליום נוסף בראשון ליוני, יהיה לו ביטוח שהוא לעולם לא יפוטר. אם נגזים בעניין הזה אני חושש שהמעסיקים שגם הם נפגעים מהיציאה למילואים, לא ירצו להעסיק חיילי מילואים, ולכן מגוון רחב שחל הצעות חוק שהונחו על שולחן הכנסת והגיעו לוועדת השרים לענייני חקיקה לוועדת השרים לענייני מילואים ונדונו בוועדת ההיגוי בראשותו של שר הבטחון, מתוך תחושה שעודף הגנה תגרום לחייל המילואים נזק, הן נדחו.

מר פרל, אני רוצה שתסביר מהי תלונה לא מוצדקת.

יכול להיות שאותו חייל קיבל אתמועד הפיטורים לפני הזמן. יכול להיות שהוא קיבל כבר התראות שונות במשך השנים שהוא עבד, ואמרו כי אם תהיה לו עוד עבירה הוא יפוטר, והדברים האלה אכן נעשו.

מה קורה כאשר יש צמצומים במפעל ופוטרו 100 איש בגלל ירידה במכירות?

אם יש צמצומים המעסיק מודיע על כך והוועדה דנה בכך ורואה כי בגלל צימצומים היתה הצדקה לפטר גם את חייל המילואים.

תא"ל היימן, אני יושב בצד הזה של יו"ר הוועדה ואני לפעמים רואה כי הממשלה מתנגדת להחמרה. אני מניח כי אתם יושבים בוועדת שרים לחקיקה כאשר דנים בנושאים האלה, ומייעצים לממשלה, ואני חושב כי יש איזושהי טעות בחשיבתכם כיוון שבסופו של דבר אין לאדם ביטוח של חצי שנה, לא היה חוק כזה, אבל אם היה חוק שדיבר על 60 יום לא היה צריך להתנגד לו כיוון שבסופו של דבר כל מקרה נדון לגופו. זה לא שאדם יש לו תעודת ביטוח לחצי שנה, אלא שאסור לפטר אותו פרק זמן מסוים בגלל שירות המילואים, ואם יוכח כי באותה שעה היתה בעיה אחרת, או שהוא עובד לא יעיל, או שהוא הוזהר כמה פעמים או שהמפעל נמצא בצמצומים, לא תהיה לו הגנה. אנחנו קצת מנסים להחמיר בעניין, ואתם צריכים לאפשר לנו את זה. אנחנו סך הכל ניזונים מהסטטיסטיקה, והסטטיסטיקה מראה כי פלוס מינוס 100 מעבידים בשנה אינם שומעים לחוק. כשיש מצב כזה צריך קצת להחמיר.

האמירה שלך נכונה, אך השאלה היא הדילמה שאני לא יודע אם אני יכול לתת עליה תשובה אמפירית. איפה עובר הגבול שאם תלך צעד קדימה לעברו, המעסיק מראש יגיד כי הוא לא רוצה להעסיק את חייל המילואים. יש איזושהי נקודת איזון.

השאלה היא אם הגענו אליה.

אינני יודע. אפשר לדון בנקודה הזו. היו הצעות חוק של 100 יום והיו הצעות חוק של 60 יום.

אם הייתם מגייסים את כולם לא היתה בעיה.

בעוד שעה יהיה כאן דיון על הצעת החוק של חה"כ גלעד ארדן שעוסקת בנושא הזה, ואז נוכל לרדת לפרטים.

היתה תחושה קודם כי במימד המספרי יש פחות תביעות שנמצאו מוצדקות, אך אם אני בודק את זה ביחס לשנה שעברה אני מוצא את אותו יחס. יכול להיות שבשנת 2003 תהיינה פחות פניות, הכל קשור להיקף הזימונים. אם ב-2003 ירדו בהיקף הזימונים אז יכול להיות שזה גם יגרור פחות בקשות. לכן צריך לעקוב אחרי זה בצורה משמעותית מבחינת ההתנהלות.

מבחינת עומס השמ"פ ומבחינת תגמול מערך המילואים, אני רוצה לציין כי הנושא הזה נדון בהרחבה בוועדת החוץ והבטחון לפני כשבועיים, והוא גם ידון היום בשעה 11:30 בוועדה נוספת בכנסת שמשתתף בה ראש אכ"א. מאחר והנושאים האלה נדונים כאן בבית המחוקקים בצורה רחבה אנחנו מרגישים חובה וזכות לדבר גם כאן על הסוגיה הזו, אם כי עם קצת פחות נתונים ופחות בהרחבה ממה שזה מתבצע שם. ההתייחסות שלנו למערכת הבטחון ומערך המלואים, היא התייחסות לכך שהמערך הזה מהווה מבחינתנו מרכיב מאוד מרכזי מבחינת היכולת של צה"ל לבצע את משימותיו. הרציונל של צבא העם הוא רציונל שמבחינתנו הוא משמעותי לשרות המילואים. נשמעה ביקורת כי הוא לא צבא העם. צבא העם מבחינת היכולת שלנו מבחינת בניין הכוח. כאשר אנחנו בונים את הכוח שלנו אנחנו רואים את כולם שותפים. מי שמכיר את הנתונים יודע שלא כולם שותפים כי חלק עוזבים בדרך.

מבחינת עומס השמ"פ, הסוגיה המשמעותית מבחינתנו, ההתייחסות היא למערך הלוחם. אמרתי קודם כי הצורך הוא מימוש משימותיו של צה"ל. המערך הלוחם נושא על עצמו את העומס המשמעותי לאורך השנים. ניתן לומר כי לאורך השנים חלו שינויים. אנחנו בתחילת שנות ה-90 היו במציאות שהממוצע שמשרת אדם במערך הלוחם בשנה היה 29 ימים, והממוצע של אותו חייל בדרג הלא לוחם, דרג תומך הלחימה, היה 24 ימים. הגענו לשנת 2000 לאחר פעילות מאוד משמעותית ורחבה, תוך כדי מיצוי מוגבר ומשמעותי של מערך החובה בהיקפים גדולים מאוד, הקמת סד"ק מאוד משמעותי בחובה, שילוב חיילים שבעבר לא שולבו במערך הלחימה וירידה מאוד משמעותית מול מציאות בטחונית גם קצת שונה. הגענו למציאות שאני קראתי לה "שנת החלום", מציאות שבאותה שנה ממוצע משרתים של הדרג הלוחם היה 15 ימים, והממוצע של הדרג תומך הלחימה היה 16 ימים. הפער לא רק נסגר, אפילו היה שינוי קטן כלפי מעלה. המציאות של גאות ושפל הטילה עומס משמעותי נוסף על הדרג הלוחם, ואני מרגיש חובה לציין כי זה חל גם על המערך הסדיר וגם על מערך המילואים. בתקופה הזו אנחנו המשכנו לנהל פעילות משמעותית כדי למצוא דרך כיצד ניתן להקל אל מול מציאות בטחונית שחייבה אותנו להערכות אחרת.

אנחנו נמצאים כרגע בעיצומה של עבודת מטה שמוביל אותה סגן הרמטכ"ל שהתחיל כעוזר ראש אג"ם בוועדת היגוי למערך המילואים, להביא למציאות אחרת במערך המילואים. המציאות הזו מתחילה להשתקף כבר בחציון השני של שנת 2003. מציאות כפי שבאה לידי ביטוי בחציון השני של 2003, מתוך הנחה שנמשיך לממש אותה גם בהמשך בשנים 2004-2005, תביא למציאות שהמערך הלוחם במילואים יזומן בדרך שאנו קוראים לה "שנת שמיטה", פעם בשנתיים או פעם בשלוש שנה. מציאות של שמ"פ קצרה יותר מאשר מציאות של 32 יום שאליה הורגלנו בשנת 2001-2002, מציאות של 25 ימי תעסוקה, מציאות כפי שהחוק מאפשר לנו. המציאות הזו מביאה לידי ביטוי מיצוי מוגבר נוסף של מערך החובה, שילוב מערכי חובה וקבע נוספים לתוך הפעילות הזו, שילוב מערכים נוספים כמו עתודאים, בני ישיבות ההסדר, נחלאים שנמצאים בשל"ט, אזרוח של חלק מהמשימות והערכת מצב בטחונית תוך כדי הערכות בסד"ק אחר שהוא גם מחליף ומגדיר כוח.

למה הכוונה בשילוב קבע?

מאות אנשי קבע בשנה משולבים החל מהשנה הזו במשימות. אני אמרתי קודם כי אחת הסוגיות המשמעותיות במערך המילואים זו המסגרת הלוחמת. אי אפשר להקים מסגרת לוחמת בקבע. אי אפשר עכשיו לקחת את אותם קציני המטה הנמצאים עכשיו במטה הכללי ולומר להם כי הם גדוד לוחם. הם לא הוכשרו לכך והם לא מסגרת הומוגנית. ניתן לרכז אותם ולשלוח אותם למשימות, כמו הגנת יישובים ואבטחת מתרקנים. מאות אנשי קבע משולבים החל משנת 2003, חלקם בנפרד וחלקם עם חייליהם. אנחנו הגענו למציאות שבה המשימה של אבטחת מתקנים כמעט ולא מוטלת על מערך המילואים. הגנת היישובים צומצמה בצורה מאוד משמעותית דרך הפעילות הזו.

מה יהיה מספר ימים הממוצע של שירות המילואים הלוחם בשנת 2004?

הוא יהיה דומה לשנת 2000.

שזה 16 יום.

אבי, השאלה אם אפשר להגיע לזה שאנשי הקבע עושים מילואים? אם אתה מוציא כוח למפרט פרטי, תוציא אותו מהסד"ק.

אנחנו מגיעים למצב שבו אלו יהיו המספרים.

לא רק שנגיע למספרים האלה, אלא שתיווצר סיטואציה שגם אם הממוצע יהיה נמוך לא כולם יקראו, או שיקראו אחת לשנתיים או אחת לשלוש שנים. חלק מהזימון הזה הוא תוך התייחסות למסגרת הגדודית.

האם אתה מצרף את הזמנים? אם אתה אומר שחייל יזומן פעם בשנתיים, ומספר ימי המילואים לשנה יהיה 16, זה אומר שאותו חייל ישרת 30 יום פעם בשנתיים?

לא.

כלומר, 16 יום בשנת הקריאה למילואים.

הוא אומר כי בממוצע ישרת חייל המילואים 12 יום לשנה.

חלק מהמסגרות יבצעו תעסוקה. החלק הזה באותה שנה, הממוצע שלו יהיה בסדר גודל של 16 יום. חלק לא יעשה כלל מילואים באותה שנה. בשנה אחרי זה יהיו עוד פעם 16 ימי מילואים, אך יבצע זאת חלק אחר של החיילים.

זאת אומרת שאתה אומר כי בממוצע לשנה, חייל המילואים ישרת 7-8 ימים.

יש סיפור על אדם שתבע בבריכה שגובהה היה חצי מטר, ואף אחד לא הבין איך זה קרה. אני רוצה לדבר על אותו קצין בדרגות הביניים, סגן או סרן במילואים. אני רוצה לדעת מה צפוי לו. אם אני יאמר לו כי הוא ישרת 16 יום פעם בשנתיים הוא יחשוב כי המשיח הגיע. מה המקסימום שצפויים להגיע אליו אותם חיילים לוחמים ומפקדים בשירות המילואים?

אני חוזר ואומר כי הנושא הזה נמצא בעיצומה של עבודת מטה של הערכת מצב שמארגן אותה סגן הרמטכ"ל בתוך מציאות שאנחנו נמצאים בה בעיקרה כבר בחציון השני של 2003. זה מותנה גם בהערכת מצב מעת לעת. אי אפשר לומר כ ב-29.07 היתה פה התחייבות ויש מציאות בטחונית שונה. זה חלק מהעניין שקשור לשינויי סד"ק מאוד משמעותיים שמבוצעים על פי החלטת המטה הכללי ומערך החובה, שבאים לידי ביטוי כבר במתגייסי מחזור אוגוסט שהחל ביום ראשון האחרון שמתאר באורינטצייה את המציאות הבטחונית שאנחנו נמצאים בה מתוך רציונל של הקלה על מערך המילואים. בהתייחס לשאלה הישירה שנשאלתי על ידי היו"ר שהתייחס לממוצע, אני רוצה לומר כי צריך לזכור שכשאתה מביא מסגרת גדודית, אתה לא יכול להביא אותה לתעסוקה של פחות מ-25 ימים, כיוון שיש זמן של למידת המשימה, התכוננות למשימה וביצוע המשימה. מפקדים יגיעו בוודאות למשימה שאורך התעסוקה שלה יהיה 25 ימים. תיווצר גמישות מקסימלית כלפי חיילים, כיוון שכאשר אנחנו יוצאים לתעסוקה, התקן שאנחנו נותנים לתעסוקה הוא בסדר גודל של 50% ממצבת כוח האדם ביחידה. אנחנו מאפשרים למפקדים לבצע תחלופה עם החיילים. אין שני מג"דים בגדוד ואין שני מ"פ בגדו, וזה לא נכון שזה יהיה, אך אם תסתכל על הדגם של הדו-שנתי, אז באותו שנה הוא עשה 25 יום ואני מקווה שאחר כך שנה או שנתיים הוא לא יעשה עוד מילואים. ניתן לחלק את 25 הימים לשתיים או לשלוש.

הבשורה שאתה מבשר עליה כאן, היא בשורה מהפכנית. אם באמת תעמדו לכך, והמסקנות יהיו כפי שאתה אומר, ומפקדים ישרתו במילואים 25 יום פעם בשנתיים, וחיילים לוחמים ישרתו עוד פחות מזה, 16 יופם פעם בשנתיים, הרי נגיע למצב סביר מאוד מבחינת נטל המילואים. אני מאוד מברך על כך, אני רק מקווה שהדברים האלה אכן יתממשו כי הם נראים לנו מאוד מהפכניים.

זה עדיין לא קורה בפועל.

אמרתי קודם כי אני בא ממציאות בה זה קורה בפועל עכשיו בחציון השני של 2003. המציאות של החציון השני של 2003 היא המציאות של שנת 2004-2005. אני רוצה לציין כי לאורך כל התקופה הזו נעשתה פעילות מאוד משמעותית על ידי צה"ל, שאנחנו קוראים לה ציוני דרך במערך המילואים. היתה התייחסות מאוד משמעותית לטיפוח המשרתים. סוגית התגמול המיוחד מביאה לידי ביטוי משרתים מעל 26 יום, תוקצבה בסדר גודל של 30,000,000 שקלים על ידי ממשלת ישראל.

לטובת המאזינים אני רוצה לומר, כי חייל מילואים שמשרת מעל 26 יום מקבל תגמול.

ביום ה-27 הוא מקבל 300 שקלים, מהיום ה-38 עד היום ה-31 הוא מקבל 100 שקלים, והחל מהיום ה-32 הוא מקבל 150 שקלים.

את זה הוא מקבל מיחידתו ולא מהמעביד.

אתה מסביר טוב, אך אנחנו מבינים לאט.

ביום ה-27 הוא מקבל 300 שקלים.

האם זה בנוסף למה שהוא מקבל?

בנוסף לתשלום מהביטוח הלאומי. ביום ה-32 הוא מקבל 150 שקלים.

האם זה בנוסף ל-300 שקלים?

לא, על כל יום.

אני חושב שהסכומים הובהרו. ביום ה-27 החייל מקבל 300 שקלים, ועל כל יום נוסף, 100 שקלים, ומהיום ה-32 הוא מקבל 150 שקלים.

את הדרוג הזה, כל חילי המילואים מכירים. הוא מופיע בכל אתרי ההסברה. אנחנו תוקצבנו בכ-30,000,000 שקלים למשימה הזו. הפעילות של 2001-2002 הביאה לצורך של 170,000,000 כדי לעמוד בקריטריונים האלה. ניתן היה לומר כי לאור המציאות הזו וכדי שנעמוד ב-30,000,000 שקלים, נתחיל לתגמל החל מהיום ה-40, אך לא כך. צה"ל ייחס חשיבות רבה לנושא הזה, ולמרות כל הצמצומים הוא הוסיף מתקציבו 140 מיליון שקלים במרץ 2003, ונתן מענה מלא לכל הצורך הזה. לא הורדנו אף שקל מתקציב הזה.

אתם נכשלתם. לא היה צריך לקרוא לחיילים לכל כך הרבה זמן.

זו כבר שאלה אחרת. אנחנו מייחסים חשיבות רבה לסוגית כשירות המערך, ולא כאן להרחיב את העניין. נכון שהשנה זה פחות נראה, אך עד לפני שנה היתה עלייה מאוד משמעותית בשיפור כשירות המערך מבחינת הצטיידות וגם מבחינת אימונים. ייחסנו חשיבות רבה לשילוב הנשים במערך המילואים. הרחבת שעלוב הנשים במערך החובה במערכי הלחימה ובמערכי תומכי הלחימה, הביאה לשילובן בעולם המילואים. 20,000 נשים במערך המילואים השתתפו ב"שריקה מזרחית" וב"חומת מגן" בהצלחה יתרה. היתה גם השקעה מאוד משמעותית במפקדים שבאיזשהו מקום עושים את תפקידם בהתנדבות, גם מבחינת השתלמויות גם מבחינת שדרוג סביבת העבודה שלהם. סגן הרמטכ"ל ממשיך להוביל עבודת מטה שמסתכלת על מערך המילואים בעוד 4-5 שנים כדי לראות מה המציאות שיכולה להיות אל מול ההקלה המתוכננת. אין לי כל ספק שבשילוב נכון של החברה עם בית המחוקקים, כי בסופו של דבר סוגית המילואים היא סוגיה חברתית רחבה, נוכל להגיע למציאות אחרת משתפת ועם הרבה הערכה למערך המילואים.

אני מאוד מעריך את הדברים. סגן שר הבטחון, זאב בוים, יוסיף על הדברים האלה.

אני רוצה להגיב על הדברים שנאמרו כאן בנוגע לצמצום ימי המילואים. צריך לזכור כי כל זה מותנה במציאות הבטחונית. יש דברים דאנחנו לא יודעים כיצד הם יתפתחו. אנחנו עכשיו נמצאים בהתחלת מהלך שלשמחתנו הוא שונה ממה שהיה, אבל אף אחד עדיין לא יודע איך זה יתפתח ולאיזה כיוון. אנו מאוד מקווים שזה יתפתח בכיוון כזה שהטרור יפסק ונוכל להתקדם על פי התוכנית הזו. עם זאת יש לנו נסיון מר, ואף אחד לא יכול לתקוע לידנו שככה יהיה, ואם חס וחלילה יתחדש עלינו הטרור, וכבר הינו באופרה כזו קשה, אז כל התוכניות האלה לא יעבדו ויצטרכו לגייס את מערך המילואים ולשלב אותו כמו ששילבנו אותו בשנה האחרונה. כל המערך הלוחם היה מגויס רק למשימה של הבטחון השוטף והמלחמה בטרור בגלל המימדים שלו וגם כי זה עצם הייעוד שלו. התוכנית הזו היא תוכנית נכונה בהנחה שהמצב הבטחוני יהיה כזה שהירידה והנסיגה בטרור ובאלימות, וההתקדמות בתהליך המדיני יימשכו.

כבר יותר משנתיים חיילי המילואים לא עושים את ההכנה שלהם למשימה העיקרית שלהם, מצד שני אי אפשר לוותר לחלוטין, גם במצב של רגיעה וגם במצב בו אנו נקרא לאימונים, על הכשרתו של חייל המילואים גם למשימות חירום במלחמה בטרור. יצטרכו פה בצורה מושכלת לאמן ולחדש את האימונים למשימה העיקרית של הצבא לקראת מלחמה, ובה בעת למצוא את הדרך לא להזניח לחלוטין את הכשרתו של חייל המילואים למשימות של בטחון שוטף. זו דילמה לא פשוטה, אך בהחלט יש פה בשורה מהפכנית.

אני רוצה להגיד משהו בנושא מילואים, תעסוקה ואבטלה. מונחת על שולחן הוועדה הצעת חוק של חה"כ ארדן שתטופל עוד מעט. יש פה שנני צדדים לעניין. אני אתחיל מזה שצריך לתת את כל ההגנה הנכונה לחייל המילואים שיהיה בטוח שלא מתנכלים לו בעבודתו בחיים האזרחיים. אם הוא עזב את מקום עבודתו והלך למילואים, הוא צריך לחזור לאותו מקום עבודה ואסור שמישהו יפטר אותו בגלל שירות המילואים. ועדת שרים למערך המילואים ששר הבטחון הקים לפני חודשיים, החליטה כמה החלטות כאשר הראשונה שביניהן היתה שינתן ליווי משפטי לחייל המילואים שטוען בוועדות התעסוקה. קודם היה חוסר איזו במפגש הזה. המעסיק המפטר בא עם עו"ד או עם סוללה של עו"ד, וחייל המילואים המפוטר לא יכל להביא זאת. העניין הזה תוקן, וכעת יש לו ליווי משפטי עכשיו על חשבון המדינה.

ועדת השרים לא אישרה עדיין את הצעת החוק של חה"כ ארדן.

אני מציע שנזכור כי גם המעסיקים עושים מילואים באותו יחס ואולי אפילו ביחס יותר גבוה. אני מציע לכולנו לא לשכוח כי המצב הכלכלי הקשה בשנים האחרונות גרם לכך שהרבה מאוד עסקים קטנים קרסו, כי הכוח הכלכלי שלהם להחזיק מעמד במשבר כזה, הוא יותר קטן. עסק יכול להיות של ארבעה אנשים. כאשר בעל העסק נקרא לשרת במילואים, צריך לחשוב איך זה משפיע על העניין ומה קורה לעסק. כך גם כאשר איש אחד משלושה אנשים שעובדים בעסק נקרא לשרת במילואים. אני מציע להיזהר. החורק של חה"כ ארדן הוא נכון בעיקרון, אך על המינון אנחנו נתווכח.

כדי לסייע בצמצום האבטלה ולסייע לעסקים, חברו פה כמה גורמים באיזשהו פרוייקט שמורץ על ידי אכ"א ושירות התעסוקה וארגוני העצמאיים, כדי ליצור מצ'ינג כזה שאפשר יהיה על ידי חילופי אנפורמציה ליצור מצב שבעסק קטן, אם נהג יצא למילואים, מי שמובטל והוא נהג, הוא יוכל להחליף אותו והוא יקבל תוספת לדמי האבטלה שלו. הפרוייקט הזה עכשיו נבחן, ויכול להיות שהוא יצליח וזה יהי טוב לכמה מובטלים ולכמה עסקים.

בישיבה כל כך חגיגית שמקצים לה שעה אחת בלבד, לא כולם יכולים לדבר. אני הייתי רוצה לתת עכשיו את זכות הדיבור לנציג חיילי המילואים.

יכול להיות שהדברים שלי לא ינעמו לכולם, אך אני בכל זאת אומר אותם. היום הזה חשוב ואנחנו חיילי המילואים מברכים עליו. עצם העובדה שמקיימים אותו זה כבר חשוב. צריך להבין שעם כל הנסיונות של הצבא ושל מערכת הבטחון לנסות ולקצר את ימי המילואים, אחרי הכל זה תלוי במצב הבטחוני. כדי שיהיו כאן יותר אנשי מילואים וכדי שהעומס יפול על יותר אנשי מילואים והם יעשו פחות ימים, צריך לעשות שני דברים. הדבר הראשון הוא לצמצם עד למינימום את הפגיעה הכלכלית, המשפחתית, התעסוקתית והאקדמית באנשי המילואים ובמשפחות שלהם. הדבר השני הוא לתגמל בצורה משמעותית, כמו בנקודות זיכוי מס הכנסה, את אותם מעטים שמסכנים את חייהם ונפגעים בכל מערכות חייהם. ברגע שנשדר את שני הדברים האלה נפחית את ההשתמטות, נעלה את המוטיבציה ויהיו כאן יותר אנשי מילואים.

היום הוא יום כזה חגיגי בו הכנסת מצדיעה ומציגה את שאלת המילואים לאן. אנחנו היינו באוניברסיטה ואנחנו מכירים דיונים, אך אנחנו רוצים מעשים. יש הצעות חוק משמעותיות מאוד וחבל שאף אחת מהן לא עולה היום לסדר היום. הצעה כזו היא מדברת על נוסחת הביטוח הלאומי. יש את נוסחת הביטוח הלאומי שבעתיה אנשי המילואים נפגעים בכיסם בכל פעם שהם יוצאים למילואים. הנושא הזה קשור לוועדהה הזו. נוסחת הביטוח הלאומי שייכת לחוק הביטוח הלאומי לתשלום דמי מילואים שמחלק את החודש ל-30 יום במקום ל-22 יום. אנשי המילואים נפגעים על כל יום מילואים שהם עושים. לפני למעלה משנה התקשר אלי אב לארבעה ילדים וסיפר כי סוף סוף הוא מצא עבודה לאחר שנה וחצי שהוא מובטל, ואז בדיוק הוא קיבל צו לחודש מילואים. אף אחד לא משחרר אותו מילואים ואין אף חוק שמגן עליו לאחר שהוא סוף סוף מצא עבודה במצב כלכלי כזה קשה. חוק שיקבע כי לא ניתן לקרוא לאדם למילואים חצי שנה או אפילו שלושה חודשים לאחר שהתחיל עבודה חדשה, זה חוק חשוב ומשמעותי. העלאת הסף המינימלי לתשלום דמי מילואים משכר מינימום לשכר הממוצע במשק, הוא דבר חשוב. מערך המילואים בנוי הרבה מאוד על סטודנטים צעירים שיש להם כוח לשרת. ברגע שסטודנט יוצא למילואים בחופשה שלו, הוא מקבל שכר מינימום בסך 3,000 שקלים, בזמן שהוא יכול לעבוד בשליחויות או במלצרות ולהרוויח 6,000 שקלים, ואז הוא יוכל לשלם שכר דירה ושכר לימוד.

מה אתה מציע?

העניין הזה עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת. זה מסמכות הוועדה לדון כאן בדברים האלה.

אנחנו פיתחנו את הנושא הזה. אנחנו לא רוצים לפגוע באנשים שמרוויחים בימי שגרה שכר מינימום.

אולי הם ירצו לצאת יותר למילואים.

יש כאן אדם שפיטרו אותו והייתי מעונין שהוא ידבר ויספר על כך. דיונים בוועדות זה בסדר גמור, אך אנשי המילואים רוצים מעשים, רוצים חוקים משמעותיים.

אני מודה לוועדה הזו. זו אחת הוועדות, לטעמי, הכי רצינית שעבדה פה גם בזמנו של היו"ר הקודם, וגם מזמנך היו"ר. אנחנו נהנים משיתוף פעולה גם מחברי הכנסת. אני חושב להעריך את זה ולציין כי לא הכל רע. אנחנו מקבלים סיוע לא בשיטה של לצעוק. ברור לנו שעיוותים שנעשו במשך עשרות שנים לא יתוקנו ברגע. אנחנו מבקשים את שני הדברים שהעלה רועי. אנחנו מבקשים שהנושא של שכר המינימום שייבדק שוב. יש לזה משמעות גדולה לגבי האוכלוסיות החלשות שיוצאות למילואים. אנחנו מבקשים גם את שינוי נוסחת החישוב להחזר מילואים. כאשר אנחנו מדברים על פגיעה בעובד, לרוב מי שנפגע משינוי נוסחה זה המעסיק. צריך לטפל גם במעסיק וגם בעובד. אם נפתור את שינוי הנוסחה יהיו לנו גם פחות בעיות עם מעסיקים. אני מקווה שתעזרו לנו במסגרת הוועדה הזו או במסגרת ועדה אחרת בהרכבת חוק מערך המילואים. היום כל חוקי המילואים והתקנות מפוזרים על פני למעלה מ-90 חוקים בכל משרדי הממשלה. הכוונה היא לרכז את הכל לחוק אחד שייקרא חוק מערך המילואים. אנחנו כבר ערכנו טיוטה שלו, כאשר אנחנו מסתמכים על חוק המילואים הבריטי. אנחנו נפיץ אותו גם כאן היום. אני מקווה שתוך מספר שנים נצליח לחוקק חוק כזה משלנו.

סגן השר התייחס כאן לנושא של המפוטרים והסיוע המשפטי. אם כל הכבוד אמנם ערכתם את זה, אך בפועל אתם לא יודעים לבצע את זה. בפועל, המערכת של עזי לא יודעת לתת היום פתרון. הבירוקרטיה בין ההחלטות לבין הביצוע היא מאוד קשה. אני חושב שהגיע הזמן שתפתרו את זה.

אם אחד שפוטר פונה ליחדת ההכוונה ואומר כי הוא מבקש שיעמידו לרשותו עו"ד, מה קורה?

היום הם לא יודעים להעמיד עו"ד.

מר פרל, האם באמת היום אתם לא יודעים להעמיד עו"ד?

בשלב זה אין לנו עדיין את היכולת. זה נמצא בשלבי סיום של התהליך.

יש מכרז בו ייבחרו עורכי הדין.

ישנה רשימה היום במשרד הביטחון של עורכי דין שנענו לקריאה. זה נמצא כרגע בתהליך. בפועל, אם נכנס אלי היום איש מילואים, אני עדיין לא יכול להעמיד לרשותו עו"ד, אבןל אני מניח כי תוך ימים ספורים הדבר יגיע לידי מימוש.

האם אתה מדבר על ימים ספורים?

כן.

אני מבקש ממר פרל שתוך חודש ימים יכתוב לנו כי העניין סודר.

אם זה יסודר אני אכתוב.

העניין סוכם בוועדת שרים לענייני מילואים לפני שבוע וחצי. יצא מכרז שפורסם בעיתונות. פנו למעלה מ-100 עורכי דין. התהליך הוא תהליך של התגשרות, והוא יפתר בזמן הקרוב. הוא אמר נכון שאם העניין לא יסודר, הוא לא יכתוב.

אנחנו מבקשים בתוך חודש מכתב שהעניין סודר.

אני נמצא במערכת הזו עשרות שנים. אני מברך עחל היוזמה של היום הזה , ואני מברך על השדולה בראשותם של חה"כ איתן כבל ושל אבשלום וילן שעושים עבודה נפלאה. אני חוש שבצבא ובמערכת הבטחון כולה עברנו שנות דור בטיפול בעניין הזה. אני רוצה להדגיש כי קודם כל צריך להתייחס לכל איש מילואים כמתנדב. הם בקלות יכולים לא לבוא לשרת. כך גם בשירות החובה. זו כבר לא כל כך מדיננה של שנות ה-50 ושנות ה-60 שאז היה משרת אחוז גבוה של האוכלוסייה, ויש נורמה לשרת. לצערי, המציאות היום היא שונה לחלוטין ואיתה צריך להתמודד עם ראייה קדימה. כל מי שיושב כאן הוא מתנדב. הם בקלות יכולים לא לשרת ביחידות קרביות או ביחידות שאינן קרביות בכל מקום. אנחנו שמופקדים על העניין הזה, צריכים כך להתייחס לזה. זה שינוי עמוק ומהותי.

ההערה על חוק מילואים שהממשלה צריכה לחוקק כחוק מרכזי, כפי שבן גוריוםן ידע בשנת 1949 לקבוע את חוק שירות בטחון שאנחנו חיים איתו עד היום למעלה נ-50 שנה, צריך לעשות חוק מילואים שכולל את הכל, ולא כל פעם לעסוק בזה לפי יוזמה של ח"כ כזה או אחר. צריכה להיות תמונה שלמה בשביל לראות כיצד מטפלים בעניין הזה. לא יכול להיות מצב שבחברות של משרד הבטחון או חברות ממשלתיות אחרות מתנהלים נהלים לא קבילים לגבי חיילי מילואים. מכיוון שאין נורמה, צריך להיות חוק. החוק צריך להגן על אנשי המילואים בידיעה שהם אנשים שמתנדבים. אנחנו כאן בכנסת מפעם לפעם מאשרים בוועדת חוץ ובטחון להאריך את ימי המילואים מעבר לחוק שירות בטחון. אני מציע להפסיק את זה. לא אכפת לי מהבעיות הבטחוניות, תצריך לקבוע שזה לפי חוק שירות בטחון. אני תפקדתי כראש אכ"א וכסגן הרמטכ"ל 8 שנים, ולא אישרתי אפילו פעם אחת לבוא לכנסת ולדרוש לאשר יום אחד נוסף. ההפך הוא הנכון. למרות שיש חוק, משחקים עם זה כל הזמן. אנחנו חברי הכנסת צריכים לקבוע כלל כי זה לא עובד כך. מערכת הבטחון תפתור את הבעיות שלה בעצמה. היא גדולה וחזקה והיא יודעת איך לעשות את זה.

אני רוצה להעיר הערה שקמל"ר כל הזמן כועס עלי בגלל זה, אך כיוון שאני אוהב אותו אני יכול לנהגיד את זה חופשי. אבי, לא צריך קמל"ר. אתה צריך לעשות את זה. כל המפקדים צריכים לטפל באנשי המילואים כבבת עיניהם, ולא להניח שיש איש אחד שהוא מרכז את נושא המילואים.

אני שומע את הקמל"ר אומר את זה כל הזמן.

מי שמרכז את נושא המילואים בצה"ל זה סגן הרמטכ"ל, כאשר אני והקמל"ר עובדים איתו יחד עם הפנים לכיוון החברה.

זו בעיה שלכם. כל מפקד צריך לדאוג לכך. מכיוון שעוד מעט אנחנו נוריד מיליארדים בתקציב הבטחון, כך אני מקווה, אז אתם תבדקו את העניין הזה.

אנחנו נוריד מליאירדים לאחר שאתה תגיד לי כמה מילארדים היו לך כשאתה היית אלוף בצבא.

הורדתי בכל מקרה.

הצבא לא מנותק מהחברה. תוריד מיליארדים יהיו לך יותר מובטלים בחברה ולא יהיה לך כסף לתעשיות הבטחוניות בפריפריה.

ההפך הוא הנכון, ולא תגעו באיש אחד בפריפריה.

אני רוצה לברך את חברי הכנסת ששותפים לכל הנושא הזה. שאול, מה שחשוב הוא שיהיה המשך לעניין הזה, ושתנצל את הוועדה הזו לאורך כל השנה. אני רוצה לשאול האם יש מקרים שגופים ציבוריים או גופים נתמכים מפטרים או מאיימים בפיטורים. האם עובד בעת קבלתו לעבודה חייב לרשום בטופס שהוא משרת במילואים? זה נושא שכדאי שנחשוב עליו. יש מעבידים שמראש אומרים: "את זה אנחנו לא נקבל". האם אתם מתכוונים להחמיר בענישה כלפי מילואימניקים שמשתמטים. לדעתי זהו חלק שחסר בכל הדיון שלנו. בנוגע לסטודנטים אני רוצה לומר, כי הסטודנטים נוטלים את החלק הכי רציני במערך המילואים. מדוע שלא נעלה את השכר שלהם לשכר הממוצע במשק? אני חושב שזה רעיון טוב שכדאי לשקול אותו, ואולי זה מתפקידנו לעשות את זה.

זה עבר קריאה ראשונה בכנסת הקודמת.

אני מתנצל בפני כל אלה שנמצאים כאן ולא דיברו. אני חושב שבאתם לאירוע חשוב. אנחנו בחרננו לערוך את האירוע למרות לוח הזמנים הקצר, כיוון שאנחנו חושבים שעצם קיום היום הזה בכנסת נוכח השידור והמליאה, הוא בכנסת ובוועדותיה הוא ציון דרך ואמירה של הכנסת, שהנושא הזה לא ירד מסדר יומינו. אני מבטיח שהוועדה הזו לא תוריד את העניין מסדר יומה. אנחנו נמשיך ונעקוב אחרי כל ההיבטים שהעלינו כאן. אני רוצה לציין כי הדברים שנאמרו כאן על ידי סגן שר הבטחון ועד קצין המילואים הראשי ותא"ל אבי זמיר הם דברים שמבשרים טובות. אם אכן המגמה הזו תתממש ותיושם, אנחנו נגיע למהפכה ששאפנו אליה ולא היינו מאמינים שאפשר להגיע אליה. לחצנו והגענו. כל אחד מאיתנו מבין שצריך להישמר לפחות המצב הבטחוני הנוכחי. כל אחד נכון כאשר קמה עלינו חרב לכלותנו להגן על מדינת ישראל ככל שידרש בצווי חירום. תמשיכו בכל הפעולות עליהם דיווחתם כאן. אנחנו נמשיך במעקב לוחץ ומתמיד. אני חוזר ומתנצל בפני כל אלה שנמצאים כאן וודאי היה להם מה לומר, והם לא אמרו.
תודה הרבה, הישיבה נעולה.

הישיבה ננעלה בשעה 11:30