פרוטוקולים/פניות ציבור/7017



5
הוועדה לפניות הציבור – 29.7.2003

פרוטוקולים/פניות ציבור/7017
ירושלים, כ"א באב, תשס"ג
19 באוגוסט, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס'
מישיבת הוועדה לפניות הציבור
שהתקיימה ביום ג', כ"ט בתמוז התשס"ג, 29.7.03 בשעה 12:00


ס ד ר ה י ו ם

פניות בנושא תנאי הובלת עופות חיים – ישיבת מעקב מה19- במאי 2003

חברי הוועדה: היו"ר ישראל אייכלר

ד"ר הרברט זינגר – שירותי המזון, משרד הבריאות
ד"ר עודד ניר – השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות
ד"ר דגנית בן דב – השירותים הווטרינרים, משרד החקלאות
עו"ד מיכל סגן כהן – הלשכה המשפטית, משרד החקלאות
עו"ד תומס מנור – המועצה לענף הלול
ד"ר אברהם לם
הרב יניב כהן – הרבנות הראשית
עו"ד יוסי וולפסון
שלי גלוזמן – נח

שלומית קאולמן

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אנחנו פותחים היום את הדיון של
הוועדה לפניות הציבור. יש לנו היום שני נושאים. יש לנו את הנושא של תנאי הובלת עופות חיים, שזו ישיבת מעקב מהתשע עשרה במאי 2003, אנחנו עומדים לראות היום מה סוכם, מה אפשר לסגור, מה אפשר לתקן כדי להפסיק את הדבר הזה. אגב בכל יום ויום כשאני נוסע בכבישים בלילות אז הנהג שלי כבר אומר לי הנה העופות שלך. אז אני לא רוצה לראות את זה ומקווה שנוכל לסגור את זה. יש עוד נושא, הנושא של פניות בנושא מדידות לצרכי תשלומי ארנונה, שגם הוא נושא מאוד חשוב, אני חושב שזה אולי הדבר היחיד במדינה שאזרחים נדרשים לשלם ארנונה לפי המטרים שמודדים להם אנשים שמקבלים שכר לפי מטרים שמצליחים להגדיל לפי העירייה. משל הדבר דומה שאני יושב בוועדת מכרזים או כל אדם שיושב בוועדת מכרזים והוא צריך לפעול לפי החוק כמובן, וכל מכרז הוא עושה לפי החוק, אבל הוא מקבל כמה אלפי דולרים מאיזו שהיא חברה בצד לפי הפיריון, לפי המכרזים שהוא מעביר לאותה חברה. זאת אומרת שהעירייה באה ואומרת לחברה ככל שתביא לי יותר מטרים אתה תקבל יותר שכר. זה דבר שאנחנו היום נדון עליו ויתכן שנצטרך לעשות שינוי בשיטת התשלום לפחות. אבל אתם, כל האורחים שלנו כאן, בעניין העופות. אני רוצה לצורך הפרוטוקול שכל אחד יציג את עמו בבקשה.

אנחנו סיכמנו בישיבה הקודמת שהיועצת המשפטית של משרד החקלאות תכין תקנות לגבי העניין הזה. בואו נשמע איך אנחנו מתקדמים.

בעקבות הישיבה הקודמת, כינסנו מספר פגישות עם עו"ד וולפסון שהוא היה יו"ר הוועדה שהציעה את הצעת התקנות שעל פיהן הייתי אמורה להכין את הנוסח. התקיימו מספר ישיבות, אני חושבת שהתקדמנו כדי מחצית הדרך. אני מקווה שאת הדברים הקשים בתקנות כבר עברנו. אנחנו מתכוונים להמשיך בישיבות עבודה עד שנגיע לנוסח שאותו ניתן יהיה להעביר למנהל השירותים הוטרינרים בחזרה. הנוסח שיגיע למנהל השירותים הוטרינרים יפרט, הדברים המוסכמים - אין בעיה לגביהם. נושאים שישארו במחלוקת אני אפרט מה העמדה של כל אחד, ומנהל השירותים הוטרינריים יחליט מה להמליץ לשר החקלאות.

מה כן מסוכם?

קשה לי לפרט בצורה כזאת כרגע מה מסוכם. יש לי פה טיוטה של תקנות שהיא נכונה לישיבה האחרונה שישבנו. כתוב לי ככה למשל: יש הובלה אסורה, אז עופות שמיועדים להמתה, למעט לבית שחיטה לעופות, אסור להוביל אותם. אבל יש אחרי כן שאלה לגבי עופות חולים ופצועים. זאת שאלה שנשארה פתוחה. ההוראות הם פשוט כל כך מפורטות שקשה לי כרגע להכתיב לפרוטוקול כל דבר ודבר. כרגע מה שיש לי זה מהישיבות שהיינו, ארבעה וחצי עמודים.

את יכולה למסור את זה לוועדה ואנחנו נקבל את
זה.

בפגישות שהתקיימו לא נכח מזכיר ארגון מגדלי
העופות. הוא פנה אלי וביקש ממני להשתתף בישיבות כי הוא רצה לדעת שהתקנות אכן ראויות, וכיוון שעו"ד וולפסון היה בעצם מי שהכין את התקנות שעליהם אנחנו עובדים הצעתי שהוא ידבר איתו ובהסכמתו הוא יוזמן לישיבות הבאות. אנחנו נעביר לו גם את מה שעשינו עד כה ואם יהיו לו הערות נחזור ונדון בדברים.

כל הבעיה נוצרת אחרי שהצוות הזה יגבש נוסח תקנות שהוא יהיה, אני מקווה, ברוב הדברים מקובל על כולם, זה יבוא לשר החקלאות. זה יבוא קודם למנהל השירותים הוטרינריים. מנהל השירותים הוטרינריים מקצועית יצטרך להחליט אם הוא ממליץ לשר החקלאות לקבל את התקנות. בהנחה ששר החקלאות יסכים לקבל את התקנון וירצה לבקש את אישור ועדת החינוך של הכנסת כנדרש לפי החוק עדיין כל המחלוקות יכולות להיפתח מחדש בוועדת החינוך. כדי לקדם את התקנות ולמנוע את כל המחלוקות האלה בסופו של דבר בוועדת החינוך אנחנו יושבים כרגע, כדי להגיע למקסימום אפשרויות לצמצום המחלוקות. לא רק זאת, אנחנו גם בשלב שמנהל השירותים הוטרינריים יגבש את דעתו האם התקנות ראויות בפניו כדי להמליץ לשר החקלאות לחתום עליהם אנחנו נפיץ אותם לכל הגורמים המעוניינים כדי שכל אחד שירצה להעיר הערות יוכל להעיר הערות ולא להשאיר את זה לשלב האחרון של ועדת החינוך, כי שם לא נוכל להתקדם בצורה כזאת. רצוי להגיע עם חומר שהוא פחות או יותר מקובל על כל המעורבים בעניין.

אני מניח שהעופות לא מצביעים בשביל אף מפלגה
כך שאין פה עניין פוליטי של זה או אחר, אז צריך להיות מאוד ענייני. מה זה עופות מיועדים להמתה?

למשל מטילות שסיימו את תקופת ההטלה.

היום בכלל לא מובילים אותם, היום ממיתים אותם במקום. ההתקדמות היחידה בנושא הזה בעצם הייתה שמטילות בסוף דרכם כמו שאנחנו קוראים לזה היום מומתות במקומות שלהם, במכשיר חשמלי, בצורה הומנית, ובזה מסתיימת דרכם. לא מובילים אותם.

מה זה מכשיר חשמלי, איזה מכשיר זה?

זה מכשיר שיוצר זרם חשמלי שממית אותם תוך
הזמן הנדרש של פחות משתי שניות נדמה לי, אני לא בטוח.

ראית מכשיר כזה?

את המכשיר הזה לא. אבל יש לנו ועדה שאישרה
את זה.

טכנית איך זה מבוצע?

העופות נתלים ברגליים במתקן דומה למתקן תליה
שיש במשחטות והם נוסעים על מסוע עד לנקודה מסויימת שבה הראש נוגע במשטח מתכת ועובר זרם דרך גוף התרנגולת כשהנקודה החשובה שהזרם עובר דרך המוח ולכן המוות הוא מהיר מאוד ונחסך מהם כל הסבל של ההובלה, של הדחיסה בכלובים, של שבירת רגליים בגלל חוסר סידן שנוצר לאורך תקופת ההטלה. בהמתה במשק הגידול עצמו נחסך לעופות הרבה סבל. זו משאית שעוברת ממשק למשק.

זה ממומן על ידי מועצת הלול שאירגנה את זה,
למעשה היא מבצעת את הדבר הזה. העופות לא צריכים להיות מובלים ממקום הגידול שלהם, להבדיל מהעופות הפטמים שבהם התקנה הזאת עוסקת, האפרוחים לצורך העניין.

לארגוני בעלי החיים יש מה לומר על השיטה הזאת
של ההמתה?

לפי מה שאני יודעת באירופה זו השיטה שכרוך בה
הכי פחות סבל.

למעשה היה מאמץ מאוד גדול מצד היצרנים להגיע
לכך שתהיה המתה, ובסופו של דבר הושג שיתוף פעולה של מועצת הלול וזה יצא לדרך. כל ההיסטוריה של זה מאוד ארוכה.

מי בדק איזו המתה יפה לעופות?

יש לנו ועדה שעסקה בתקנות המתה. ולמעשה
בנושא עופות היא אישרה מספר דרכי המתה, כשאחת מהם זה המתה במיתקן חשמלי כשהמיתקן אושר. זה מיתקן אחד שעובד. יש מיתקן שמופעל במדגריות שבוקעים האפרוחים ושם צריך מבחינה כלכלית להמית את הזכרים, ושם המכשיר אמנם נמצא אבל עדיין הוא בעייתי בתפעול שלו, אבל כדרך המתה זה אושר. יש דרך המתה בגז, שאושרה גם כן אבל היא לא מופעלת, שהיא בעצם באירופה אחת הדרכים היותר מקובלות. יש דרך שלישית שמופעלת באירופה ובארץ כרגע היא לא מאושרת מה שנקרא שם ריטוש שלגבי אפרוחים בני יומם, מכניסים אותם למכונה שמרטשת אותם, שאמנם זה נראה גרוע אבל כנראה מבחינת הסבל הוא שקול לסבל של המתה חשמלית.

לשאלה שלך, בעקרון אמנם זה לא הוצא כתקנה אבל אנחנו פועלים לפי התקנה שסוכמה שדרכי ההמתה האלה הם דרכי המתה שאושרו על ידי אותה ועדה שבדקה אותם. ועדה שאני הקמתי לצורך בחינת דרכי המתה של בעלי חיים. היא הוציאה מסקנות שכרגע לא בתוקף.

שמעתי פעם שיש למען שמירת המחיר של העופות
משמידים אפרוחים בתוך איזה מכשיר שמכניסים אותם.

זה לא בשביל לשמור את המחיר. יש בעיה במטילות
שלא צריכים את הזכרים לצערנו. עוד לא מצאו דרך שבה תהיה הטלה רק של נקבות. לכן יש צורך כלכלי להשמיד בערך חמישים אחוז מהאפרוחים. והדרך למנוע את זה היא להמית אותם בצורה הומנית. זה מה שנעשה באירופה ובארץ ובכל מקום בעולם.

למה להשמיד, למה לא להוזיל את מחיר העופות
שכל אדם יוכל לאכול עוף?

כשמטפחים אותם היום מבחינה טיפוחית, זה לא
מה שהיה פעם שעוף היה עוף לכל צורך. מבחינה טיפוחית מטפחים עוף שמסוגל להטיל ביצים. לעומת זה מטפחים עוף שמסוגל להוסיף במשקל מבחינה כלכלית בצורה היעילה ביותר. שני הדברים האלה לא הולכים ביחד. וקוי הטיפוח והגזעים שמשמשים להטלה שונים לחלוטין מקוי הטיפוח והגזעים שמשמשים לפיטום. אין מזה מנוס, מפני שאחרת זה לא יהיה כלכלי, ואם זה יהיה ההיפך אז גם הביצה תהיה מאוד יקרה וגם הפטם יהיה מאוד יקר. לכן חייבים לעבוד בצורה נפרדת. גם בבקר הרעיון הזה של גידול דו-תכליתי לבשר ולחלב פשוט לא הצליח מבחינה כלכלית. מפני שאם אתה רוצה באמת לייצר חלב בזול אתה צריך פרה שנותנת הכי הרבה חלב שהיא יכולה, ואת האוכל שהיא אוכלת היא לא שמה לבשר אלא מנצלת אותו לייצור חלב. בדיוק הפוך, אם אתה רוצה בעל חיים שיפוטם אתה לא יכול לטפח גזע שמנצל את האנרגיה שהוא אוכל לייצור חלב. אז יש באירופה וגם בארץ ניסו גזעים דו תכליתיים בבקר והם נפלו, פשוט לא הצליחו כלכלית.

לגבי עופות מה הסיבה שמטילה לא יכולה להיות
עוף על השולחן?

פשוט מבחינת הבשר שלה היא לא מתאימה. אחוז
שונה של שומן, אחוז שונה של חלבון וקצב גידול אחר. צרכן לא יקנה אותה. אתה הולך לשוק, אתה קונה פטם לא בגלל שכתוב עליו פטם, כי זה הבשר שטעים לך. זה מבחינת הצרכן. מבחינת הגידול זה מסלול גידול אחר. פטם גדל במהירות, מנצל את המזון שלו בצורה מאוד מהירה. אפשר לגדל, אבל אז הכל יתייקר. מלבד זה שהצרכן לא ירצה את זה.

אותו רבע עוף, אם אני אקח אותו מתרנגולת שהטילה ביצה לא יהיה כל כך גדול?

נניח לצורך העניין שבשביל לגדל עוף שטופח להטיל
ביצים, לגדל אותו למאכל לוקח חצי שנה והוא אוכל במשך הזמן הזה ארבעים קילו מזון. לעומת זה העוף שטופח לעשות בשר גדל תוך חודשיים ואוכל עשרים קילו מזון. ברור שמחיר קילו פטם לצרכן יהיה הרבה יותר זול. זה סיבה אחת. סיבה שניה יש את הטעם של הצרכן. אנחנו הרבה פעמים לא קובעים את הכללים שלנו לפי מה שנוח לנו או לבעלי החיים אלא גם לפי דרישת הצרכן.

למעשה בעשרות שנים האחרונות פיתחו זנים של תרנגולות שגדלות במהירות גדולה פי כמה ממה שהיה בעבר וגם עם דגש על איברי גוף מסויימים, כמו חזה שמשמש לשניצל. לא רק שהעופות שמשמשים להטלה לא יוכלו להיות מתאימים לבשר, כי הם לא גדלים כל כך מהר ולא מפתחים שרירים כאלה, העופות שמשמשים לפיטום לא היו יכולים להחזיק למשך החיים של שנה וחצי או שנתיים של עופות הטלה, עם העיוותים הגופניים שהם גדלים איתם.

אני הייתי רוצה לחזור לסגנית היועץ המשפטי. מתי
את חושבת שיסתיימו הדברים?

אני מניחה שעוד לפחות שתי פגישות נצטרך לעשות
בעניין הזה, בין היתר הבעיה היא לתאם זמנים שיהיו מתאימים לכולם. אני מקווה שעד אמצע ספטמבר אנחנו נוכל לתת לעודד ניר טיוטה נוספת.

אז עד אמצע ספטמבר נוכל לקבל כבר משהו
מגובש?

לא. עד אמצע ספטמבר אני אתן טיוטה נוספת של
תוצאות הדיונים שלנו לד"ר ניר. ד"ר ניר יצטרך לתת את דעתו לאור ההערות שיהיו בתקנות ההם ולהחליט בנוגע לתקנות.

איפה הבעיה המרכזית בעניינים האלה?

אחת מהדוגמאות למשל שעלו, הנושא של זמן ההובלה. מרגע העמסת העוף במשק הגידול עד לפריקתו בבית השחיטה.

האיזון כאן הוא בין הצרכים והדרישות של אירגוני
ההגנה על בעלי חיים שכמובן רוצים שבעלי החיים יובלו בצורה ההומנית ביותר, לבין המגדלים וגם גופים אחרים שעוסקים בענף הזה שמעוניינים כמובן באינטרסים כלכליים. אתה יכול גם להוביל את העופות במשאית ממוזגת עם כריות מפוזרות ברחבי המשאית. כמובן שזה מאוד ייקר את ההובלה, ייקר את הייצור, ייקר את העוף וכו'. לכן אנחנו מנסים להגיע לאיזה שהוא איזון בין הדרישות שלהם לבין הדברים שאפשר לעשות מבחינה כלכלית בעלות סבירה. למשל אחד הנושאים זה משך ההובלה, אם אתה מוביל ביום, אם אתה מוביל בלילה. הנושא של משך ההובלה וזמני ההובלה התגברנו עליהם. יש נושא נוסף זה הנושא במה מובילים. כלובים, איזה כלובים. רוצים להכניס דור חדש של כלובים, שיש להם איזה שהם התקנים מכניים, שלא מטלטלים אותם וזורקים אותם ביד אלא יש איזה שהוא מזלג שעולה ולוקח אותם. בנושא הזה אני חושב שפחות או יותר גיבשנו גם כן הסכמה. והנושא הנוסף נדמה לי זה הנושא של ההכשרה. יש דרישה שאומרת שמי שיעסוק בנושא תהיה לו איזו שהיא הכשרה.

מה עם ההובלה בקור?

בזמנו כשקיבלתי את ההמלצות של הוועדה הפצתי
אותם בקרב בעלי העניין שלא היו חברים בוועדה, היו שותפים ושמעו את הדעות שלהם. מההמלצות האלה של הוועדה בגדול היה סעיף אחד שלא קיבלתי. זו הדרישה תוך חמש שנים להפוך את כל ההסעה ברכבים ממוזגי אויר או במיזוג נשלט. היו טענות אחרות, טענת ההכשרה זה לא מסוג הדברים שאי אפשר להסכים עליהם, איך יכשירו את הנהגים. יש דברים מהותיים. הנושא הזה של ההסבה לרכב מאוורר זה נושא שמהותית משנה מצד אחד את רווחת בעלי החיים, אין ספק, מצד שני הוא מהותית משנה את מחיר הפטם. את כל ההתארגנות של השוק. מעבר לזה, גם בזמן שהגישו את הדו"ח לא היה כלי כזה בעולם שעבד. היתה הנחה שהנה אוטוטו הוא הולך לעבוד. גם היום כשהם עוברים, זה הדברים שלא הגיעו עליהם להסכמה, בסוף יצרכו לקבל החלטה, לאיזה מקום הולכים ולאיזו פשרה.

אתה שותף בצוות הזה?

לא. מפני שאני רואה את התהליך הזה כתהליך גישור. אני את הגישור שלי עשיתי כבר. עכשיו יושבים עורכי הדין, שהם יותר טובים בגישור, זה מקצועם.

דווקא בהקשר זה טוב שכל הנקודות האלה יימצאו עכשיו,

הנקודות האלה גם עלו קודם.

לא הבנתי למה אתם לא יכולים לשבת יחד, גם עם
מגדלי העופות.

אנחנו הזמנו את מגדלי העופות. עו"ד מנור הצטרף
אלינו מהישיבה השנייה שקיימנו. נציג ארגון מגדלי העופות יתייצב לישיבה הבאה, הוא יקבל את החומר מראש.

יושבת שם נציגה שלי שהיא הממונה לפי חוק צער
בעלי חיים, שהיא בעלת המקצוע לעניין הזה. השירותים הוטרינריים זו מערכת היררכית שיש אחד שלוקח אחריות וככה זה עובד. אני חותם על כל הובלה ועל כל ייבוא ועל כל ייצוא.

בין להוביל את העופות כפי שהם מובלים היום לבין
רכב ממוזג עם כריות עם, אולי, ריפוד יש משהו באמצע. אי אפשר לעשות איזה שהם דפנות שייכנס אויר אבל לא שיקפיא אותם?

התקנות בהחלט עונות על זה , גם פה יש סייגים
בתקנות, אבל אין ספק שהפתרון מבחינת בעלי החיים לא מוצלח כמו שהפתרון הזה.

נדמה לי שאתה חושב שהבעיה היא הקור, אנחנו
מנסים לדבר על החום.

לגבי חום, אני מבין שיש תקנות שאסור להוביל
ביום.

זה לא פותר את הבעיה. גם בלילה חם ויש בעיה של
איורור. אין ספק שמבחינת בעל החיים רכב ממוזג אויר שנשלט הוא הפתרון.

אתם לא תוכלו להשקיע מאות מיליונים בקניית
משאיות ממוזגות.

נכון, לכן בדבר הזה צריך לפעול ואני גם הצעתי את
הכיוון הזה. קודם כל אני חושב שאנחנו צריכים לשים לעצמנו יעד כזה. אבל היעד הזה צריך להיות מאוד רחוק, שהשוק יוכל להסתגל אליו. גם מבחינת הפתרונות הטכניים וגם מבחינת התארגנות התעשיה. מצד שני אני במסגרת העבודה ראיתי דווקא בענף שהוא לא כל כך פופולרי פה, ענף החזירים, שיש היום בית מטבחיים חדש, על חשבונו קנה רכב ממוזג אויר, שהוא באמת, אין ספק שזה הפתרון הנכון מבחינת בעלי החיים. אבל צריך לראות גם כמה זה עלה לו, ופה מדובר על משלוח מטווחים קצרים רק פעם אחת.

בדרך כלל החזירים יושבים במשרדים ממוזגים.

אני הצעתי את זה בעבר ואני גם חושב היום, יש
פתרונות שהם ישימים במיידית, יש פתרונות שאנחנו צריכים לשאוף אליהם, אבל צריכים להיות ריאליים.

האם בסוף ספטמבר זה יכול להיות סגור?

אני מקווה שכן. מאוד קשה לי לבוא ולהגיד מועד.
אנחנו עשינו ישיבה אחת, חמש שעות או שש שעות על שתי תקנות. ישיבה אחת התקיימה יותר מהר. עכשיו כל דבר הוא פשוט בעייתי כי אתה כותב תקנות שבסופו של דבר צריכות לעשות את האיזונים ואחרי כן צריך גם ליישם אותם.

אז אולי פחות תקנות ויותר תכל'ס.

על הנושא הזה אנחנו דנים עכשיו ארוכות ומעניין
אותי לשמוע את דעתך אם אתה מוכן. היום התקינה האירופית, בייחוד בנושא ההובלה, גם של האיחוד האירופי וגם של ארצות בתוך האיחוד האירופי, ממעטת להיכנס לפרטים. היא לא אומרת עשרים על ארבעים על שלושים, היא אומרת צריך להיות מאוורר. ואז בעצם נותנים לעסק לעבוד. התפיסה הישראלית בתקנות, שצריכים לצאת לעשרים, ארבעים, שלושים. בצורה הזאת לא רק שאי אפשר להגיע להסכמה, לא רק שאי אפשר לאכוף את זה אלא שבוע אחרי שמתקינים את התקנות פתאום מתברר שיש כלי אחר שהוא הרבה יותר מוצלח אבל במילימטר יותר קטן. אני בדעה, מה שאמרת עכשיו בסוף, שאנחנו צריכים באיזה שהוא מקום למצוא פשרה אחרת, בין תקנות מוגדרות שלפעמים אפשר לעשות, לא יובילו עופות בטמפרטורה של פחות מזה, אבל מצד שני יש דברים שהעמימות יפה להם ויותר טוב שיהיו תקנות עם עמימות ואפשר יהיה לעבוד לפיהם מאשר תקנות בלי עמימות שלא רק שלא יחוקקו אותם, גם לא יאכפו אותם.

אני רוצה להעיר שתי הערות. דבר אחד, ככל שניתן
למנוע עמימות אני חושב שזה דבר נכון, במיוחד בתחום האכיפה בהקשר הזה, כי נושא של חוק צער בעלי חיים להערכתי לא יטופל בצורה מאוד מאוד אינטנסיבית בפסיקה או בדיונים וזה דברים שצריכים להיות ברורים ושלא יובילו לדיונים מתמשכים בבתי המשפט כי אני לא חושב שהמערכת מוכנה להשקיע את האנרגיה לקבוע מה זה איוורור נאות, מה זה צפיפות הולמת או דברים כאלה. לפעמים אין ברירה אלא להיכנס למונחים עמומים. אני חושב שגם באירופה הם משחקים, למשל שטחי מחיה של בעלי חיים מוגדרים שם במדוייק במטראז'. בנושא הובלת העופות הדגם האירופי הוא נאות והולם. אני אתן דוגמא לסוגיה שעלתה פה, הנושא של בעלי חיים פצועים וחולים. בתקנות האירופיות כתוב שאסורה הובלה של בעלי חיים פצועים וחולים, ובאחת מהישיבות שלנו עלה ובצדק שתרנגולים בענף הפטם, בענף הבשר, אני לא יודע אם רובם אבל חלק ניכר מהם סובל מבעיות גופניות. זה בגלל אותם דברים שתיארתי קודם, בגלל הצפיפות, אם זה כוויות, ואם זה מחלות ריאות, ואם זה כשילת רגליים, ולכן הוראה שאומרת: אסור להוביל בעלי חיים פצועים או חולים זו הוראה שיפה על הנייר אבל אי אפשר ליישם אותה. ולכן זה כרגע בשיקול.

הדבר השני, הרבה מהדיונים הם באמת תהליך כמו שעודד ניר הגדיר את זה שהיה לנו דיון מאוד מאוד ממושך בנושא כלובים.

אני לא רוצה להרחיב עכשיו כי אנחנו פשוט הזמנו
אנשים לנושא אחר.

בסופו של דבר הגענו לפשרה.

המטרה של הישיבה הזאת היא לסגור את הקצוות,
חשבתי שנוכל להיכנס לשתיים שלוש בעיות שזה מה שנשאר ונסגור אותם, אבל אני מבין שאנחנו צריכים עוד ישיבה אחרי שתגבשו את הדברים. אז נניח שבסוף ספטמבר יהיו לנו כבר תקנות פחות או יותר מגובשות.

לגבי האמירה שלך שהתקנות צריכות להיות
כלליות, קח בחשבון שהאיסורים הם פליליים. איסור פלילי צריך להגדיר אותו בצורה קצת יותר ברורה.

אני לא נגד הגדרות ברורות, רק היות ואמרו שיש
דברים שלא ייושמו אז מה הרווחנו מכל זה? צריך לעשות תקנות שכן אפשר ליישם וכמובן שהן צריכות להיות מאוד ברורות.

לסיכום, בסוף ספטמבר בעזרת השם אנחנו נקבל משהו מגובש על דעת כל הצדדים. ואם יישארו סעיף אחד או שניים שלא מסכימים אז אנחנו נדון עליהם בנפרד. אני רוצה לקראת החורף לקבל ממשרד החקלאות תקנות גמורות בתחילת המושב הבא או שנגיש הצעת חוק מטעם הוועדה. אני מקווה שהשר בעצמו יתקין תקנות נאותות. אני רוצה להודות לכם שבאתם, תודה רבה לכם.







הישיבה ננעלה בשעה 12:36