פרוטוקולים/כספים/6672



5
ועדת כספים
27.4.03

פרוטוקולים/כספים/6672
ירושלים, כ"ו בסיון, תשס"ג
26 ביוני, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
שהתקיימה ביום ראשון, כ"ה בניסן התשס"ג – 27 באפריל 2003 – בשעה 10:30

1. עדכון קבוצות המחיר לרכב חדש – תקנות תעבורה (תיקון מס'),
התשס"ג - 2003
2. בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות,
התשל"ו – 1973, סיעת "עם אחד בראשות עמיר פרץ"
3. התעשייה הצבאית לישראל בע"מ – ערבות מדינה להון חוזר

חברי הוועדה: אברהם הירשזון – היו"ר
חיים אורון
רוחמה אברהם
אלי אפללו
דני בן-לולו
מיכאל גורלובסקי – מ"מ
נסים דהאן
יצחק הרצוג
יעקב ליצמן
ניסן סלומיאנסקי
יאיר פרץ
איוב קרא
אילן שלגי

בועז סופר - אגף כלכלה והכנסות המדינה, משרד האוצר
גליה אלמגור - יועמ"ש משרד האוצר
גיל שבתאי - אגף החשכ"ל, משרד האוצר
ברק שטרוזברג - רפרנט מונופולים ותשתיות, רשות החברות
הממשלתיות
רונן וולפמן - סמנכ"ל התעשייה הצבאית לישראל
יצחק יהודה - ועדת עובדי תע"ש
מיכאל חדד - יו"ר ועדת תע"ש גבעון
פרדי כהן - גזבר "עם אחד"

סמדר אלחנני

טמיר כהן

הדס דויטש

1. עדכון קבוצות המחיר לרכז חדש – תקנות תעבורה (תיקון מס'), התשס"ג - 2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אני סגן ממונה על הכנסות המדינה במשרד האוצר, ומבקש להציג את נושא. ברשותכם, שתי מילות רקע;

קבוצות המחיר משמשות בסיס המס הן לעניין אגרות הרישוי והן לעניין שווי השימוש ברכב צמוד. לפני כשבע שנים המרנו את השיטה – את בסיס המס – מנפח מנוע למחיר, כדי שיהיה אסטנטיב טוב יותר – הן ליבואנים להפחית מחירים, והן לצרכנים – להסתכל על המחיר, שהוא חזות הכול, ולא על נפל המנוע, שיכול להיות לא-קורלטיבי עם המחיר. ניתן לקחת כדוגמה את "ב-מ-וו", שבנפח של 1,800 עולה ללמעלה מ-200,00 שקל, בעוד ש"ניסן" בנפח 1,800 עולה כמחצית מהסכום הזה. לכן המחיר, מבחינתנו, הוא בסיס המס הראוי.

אנו משתדלים לעדכן את קבוצות המחיר לפני ראשית שנת ייצור חדשה. בשנים האחרונות
שנת הייצור מתחילה במאי. משרד התחבורה מאפשר למכור כלי רכב, ובלבד שתוטבע בשילדה שנת הייצור. ממאי ניתן למכור כלי רכב עם שנת ייצור 2003. אנו משתדלים להיערך גם מבחינת היבואנים וגם מבחינת היצואנים, כדי שהקבוצות יהיו מונחות לפני ראשית שנת המודל, כדי שניתן יהיה להיערך כראוי.

אם נסתכל על קבוצה מספר 2 שלפניכם – וכמחצית כלי הרכב בישראל נמכרים בקבוצה זו – אנו משתדלים לקבוע את המחיר בהתאם להשתקפות של השינויים במחירים במשק. אנו לא מנסים לקבוע אותם אלא לשקף אותם.

יש פה קונפליקט מובנה ותמידי בין עליות של שערי חליפין. אנו משתדלים למצע את התנודות האלה על-פי, כלומר לא משנה מהיכן יובא הרכב אלא באיזה מטבע שולמה התמורה עבורו. כך, לדוגמה, כלי הרכב שמיובאים מאירופה הם היום בערך מחצית, אבל התמורה שמשולמת ביורו היא כמעט 70%. לכן המשקל של היורו הוא מאוד דומיננטי, ויש לנו בעיה איך למצע תנודות בין ין ודולר, שהשתנו, יחסית, במעט בשנה האחרונה, לבין היורו, שרק בשנה האחרונה זה עלה בלמעלה מ-15%. אם ניקח שנה וחצי אחורה, הרי שהיורו עלה בלמעלה מ-20%. לכן כשאנו מעדכנים את הקבוצות, אנו מונעים העלאת מס. אם ניקח שוב את קבוצה 2, שאנו מבקשים לקבוע על 114,000 שקל, אם לא ישונו התקנות והקבוצות יישארו על 106,000 שקל, כפי שזה היום, ייווצר מצב שבו רכב שנמכר ב-114,000 – במקום להיות משוייך לקבוצה 2, יהיה משוייך לקבוצה 3.

אם אנו רוצים להעלות מס, אנו רוצים לבוא בדלת הראשית ולא בדלת האחורית. לכן אנו מנסים למנוע את העלאת המס באמצעות העלאת הקבוצות. זה לא אומר שכל כלי הרכב שנמכרו בשנה שעברה ב-106,000 שקל, אכן ימשיכו להימכר ב-114,000 שקל; חלק פחות, חלק יותר, חלק ייצאו מהקבוצה כי המחיר עלה יתר על המידה, היבואן/היצרן לא מצליחים להכניס את זה לקבוצה, כלומר לא מצליחים לעמוד בכוחות השוק.

ביחס לשנה שעברה, מה חורג מהסל? מה לפי הסל?

שום-דבר לא לפי הסל, מכיוון שהדולר והין השתנו בצורה מינורית, יחסית, ובתוך הרכב הסל הם לא קבוצה דומיננטית כל-כך; הין הוא בערך 20%, והדולר הוא בערך 10%. היורו הוא למעלה מ-66%. שיעור העדכון המבוקש הוא 7.66%. זה מעוגל לאלף השקלים הקרובים מטעם נוחות מנהלתית.

זה מתאים לעליית הסל?

זה בדיוק עליית הסל. זה הסל שהיה לפני שנה. למען הגילוי הנאות, יש פה עליית המע"מ – מ-17% ל-18%.

כלומר, אין שינוי בין הקבוצות חוץ מעדכון הסל? הסקאלה שלכם נשארה קבועה, אך מעודכנת?

כן, אך זה לא אומר שאין שינוי בשוק.

מה לגבי היורו?

הנתונים אכן מצדדים, לכאורה, במי שאומר שהיורו עלה יותר, אך אני מנסה להסביר ליבואנים שאני מנסה לשקף מבחינת מערכת המס את המחירים במשק. כשהיורו יעלה ב-15% והין לא יעלה, היבואנים של היורו יצטרכו להפנים את העובדה שהתחרות תיאלץ להוריד את המחיר - בין אם באמצעות ספיגה, בין אם באמצעות פנייה ליצרן, בין אם באמצעות מבצעים כאלה ואחרים. אי-אפשר לכסות 15% על-ידי עדכון של ה-15%, כי אז עושים עוול לציבור.

לסבר את האוזן, מדד מחירי המכוניות של הלמ"ס - העדכון הוא של 8%.

מבחינת האמנות עם השוק האירופאי זה לא משנה, מה שעשית פה עפ היורו?

ממש לא.

השימוש בקבוצות מיועד לחישוב שווי השימוש ברכב צמוד. תסתכלו על הקבוצות. הרכב הנפוץ ביותר הוא קבוצה 2, זוקפים לו 1,000 שקל לחודש הכנסה, ועל זה הוא משלם מס. נגיד שהמס השני שלו הוא 60%, כלומר 600 שקל לחודש עבור רכב שרק הפחת שלו הוא 1,000 שקל לחודש, ואני לא מדברת על בנזין וכל שאר הדברים שכרוכים בזה.

במדינה שעכשיו מגרדת את התחתית של הטפלון בשביל למצוא מקורות הכנסה, שכל חברי הוועדה מתרעמים עליהם, האם לקבוע שווי הכנסה של 1,000 שקל לשימוש ברכב צמוד – נכון שחלקו לטובת המעביד – זהו רכב שרק הפחת הוא יותר מהעלות שלו. לחלקם זה עוד פחות מ-60%. גם התמריץ שזה נותן לשימוש ברכב פרטי וגם המקור, שזה יכול להיות היום להכנסה נוספת - לא בעייתית למקור הכנסה במסים, גם החישובים שמראים שעלות השימוש ברכב היא מעל ומעבר למה שמיוצג כאן – זה קמפיין שאני לוקחת אותו מאוד ללב. לא צריך להכיר בהוצאות התלויות בבעלות על רכב – הן באחזקת רכב כמו שיש, נגיד, לעובדי מדינה, הן בשווי רכב צמוד. אל תשאלו איפה הוא נסע.

קודם כל, סמדר צודקת. שווי השימוש הריאלי, להערכתנו, גבוה מהשווי של הרכב השכיח. אבל צריך להסתכל על זה בהבט רחב יותר; למרות הרצון שלנו להעלות את זה, צריך לזכור שההעלאה זה בעצם העלאת מסי הכנסה. אני מוכן לבוא עם נתונים לפתוח דיון, אבל זה לא רלוונטי לדיון הזה. כשמדברים על העלאת שווי השימוש, גם מבחינתי אפשר לומר שצריך להעלות ב-25% או ב-30%. יש לזכור שמדובר ברכבי שירות - של טכנאים, של חברת חשמל, של רשות הדואר - מדובר בשימוש מאסיבי שאולי יש לדון בו, אך זה לא רלוונטי לדיון הזה.

אם נחליט לדון בנושא הזה, הוא יהיה דיון בנפרד, ואז נודיע לך מראש ותבוא עם כל הנתונים.

איך רשויות המס מתאימות את עצמן למודל החדש?

לפני שש שנים, כשהכנו את המודל הזה, חשבנו רבות על מינהל המס – איך לפשט את העסק. הגענו למסקנה, שאנו צריכים לקבוע את הקבוצות. הכל ממוחשב, יש קובץ שלם של יבואני רכב, שמדווחים על הנתונים כולל מחירים מדוייקים וכולל כל הפרטים הצרכניים. אולי זו הבמה להודיע שבעוד כמה חודשים זה יופיע על-גבי רשיונות הרכב.

מבחינת רשויות המס, העסק הרבה יותר פשוט; דאגנו, שבכל רשיון רכב תופיע הקבוצה. לכן לא מס-הכנסה ולא משרד התחבורה מתעסקים בשוטף עם המחירים.

תודה רבה על תשובותיך המפורטות.

אנו עוברים להצבעה. מי בעד אישור התקנות? מי נגד? התקנות אושרו.

נעבור לנושא הבא.















2. בקשה להארכת מועדים לפי סעיף 10(ו) לחוק מימון מפלגות, התשל"ו – 1973,
סיעת "עם אחד בראשות עמיר פרץ"

הבקשה נמצאת לפניכם, ומצורף גם מכתב של מבקר המדינה, שהוא בעד לקבל את הבקשה.

ביקשנו בקשה לפי חוק מימון מפלגות להאריך את המועד של הגשת הדוחות הכספיים שקשורים לכנסת והדוחות השוטפים עד ה-28 בפברואר בעקבות זימונו של חשב סיעת "עם אחד" למילואים. הוא היה כ-21 יום במילואים, ולכן לא יכול היה לעמוד בלוח הזמנים. פנינו למבקר המדינה, והוא המליץ להאריך את המועד עד ה-8 ביוני. המכתב שלו לפניכם. אנו מבקשים שהוועדה תאשר את הבקשה.

כל המפלגות כבר הגישו את הדוחות שלהן?

אני לא יודע, מצטער.

אגב, גם בתוכנית הכלכלית יש סעיף של התערבות במימון המפלגות.

מי בעד? מי נגד? מי נמנע? איוב קרא נמנע, הנושא אושר.























3. התעשייה הצבאית לישראל בע"מ – ערבות מדינה להון חוזר

קיבלנו פנייה משר האוצר בנושא הזה.

מזה מספר שנים, מ-85', התעשייה הצבאית נמצאת במשבר כלכלי קשה. המשברים החריפו במהלך שנות ה-90', והם נמשכים עד היום. בעשור האחרון הופעלו בחברה הזאת מספר תוכניות הבראה בסיוע נרחב של הממשלה. כל אלה לא הצליחו להביא לפתרון המקווה.

לפני כחודשיים וחצי חתמה הממשלה עם החברה הסכם סיוע כולל, שכולל התחייבות מצד החברה ליישם תוכנית עסקית כוללת על-בסיס המלצות ועדה בין-משרדית, שבחנה את הצבא ואת עתידה של התע”ש. התוכנית כוללת התייעלות תפעולית, מכירה וסגירה של מפעלים שונים והוצאת עובדים לפנסיה מוקדמת. כנגד ההתחייבות של החברה הממשלה נתנה סיוע נרחב, שכולל, בין היתר, סיוע למימון פרישת עובדים, הזרמות הון לחברה וערבויות מדינה שונות.

על-פי ההסכם שנחתם, אנו מבקשים להעמיד לרשות התע"ש ערבות מדינה בסך כולל של 30 מיליון דולר לגיוס הון חוזר מהמערכת הבנקאית. הערבות הזאת מתחלקת לשני חלקים; 20 מיליון דולר – מדובר בהארכת ערבות שכבר ניתנה על-ידי ועדת הכספים, והיתה אמורה להסתיים בסוף השנה, וערבות חדשה, בסך 10 מיליון דולר. שתי הערבויות האלה יעמדו לפירעון בשנים 2005-2008.

התעשייה הצבאית נמצאת היום בגירעון הוני של כמעל 200 מיליון דולר. הקף הפעילות שלה הוא כ-400 מיליון דולר לשנה. כתוצאה ממצבה, יש לה קשיים לגייס כספים לפעילות של ההון החוזר, ולכן היא דורשת סיוע וערבות מדינה, על-מנת לממן את הקפי ההלוואות, שנדרשות לפעילות השוטפת שלה. התעשייה הצבאית נמצאת בפיגור בתשלומים לספקים שלה – ודאי קראתם על זה בעיתונות. הסיוע של 10 מיליון דולר הוא לא מה שהתעשייה הצבאית ביקשה – הוא נמוך מהותית ממה שביקשנו – ואמור לסייע במשהו להקטין את עומק החובות לספקים. הוא לא פותר את בעיית החובות לספקים, וזה תהליך שייתכן שייארך עוד הרבה זמן. הוא גם תלוי ביכולת של המערכת הבנקאית במצבה היום להעמיד לחברה הון חוזר ללא ערבות מדינה.

אם התעשייה הצבאית נמצאת במשבר מזה ח"י שנים, לא ברור לי; הפירעון של הערבויות יהיה ב-2004 ו-2005, או זה יגיע אלינו אז להארכה שוב?

התוכנית הזאת הגיעה אחרי שהממשלה מינתה ועדה בין-משרדית, שבחנה את מצבה ואת הדרכים לטפל בבעייה. הוועדה הזאת אמרה, שבתע"ש יש מפעלים שאינם בגזרת העסקים, ואותם יש לסגור או לנסות למכור. כלומר, מדובר בשורש הבעייה. הוועדה פרסמה החלטותיה, הממשלה אימצה את ההחלטות, ובהסכם נקבע שבתוך שנה וחצי תע"ש צריכה להיפרד מהמפעלים הללו.

בהסכם יש גם התייעלות תפעולית; 250 עובדים יוצאים מהמפעלים שהם כן בלבת העסקים. אנו מאמינים שהפעם יש סיכוי שתע"ש תגיע ליציבות.

יש איזה "גרנטי" של מה יקרה אם לא כך יתגלגלו המהלכים?

יש שתי אפשרויות לטפל בבעייה הזאת; לאשר את זה או לטפל בכל הנושא של תע"ש בצורה יסודית מאוד. אך יש לזכור גם את 3,500 העובדים, שמחר יהיו במעגל האבטלה.

יש הרבה תלונות של ספקים על זה שאתם הולכים על שוטף של 240 ואפילו יותר. זה מאוד משפיע. אתם מתכוונים לשפר את זה?

מעבר לזה, מה הסיכוי שתקבלו את העסקה עם טורקיה, של ה-1,000 טנקים, שדובר עליה. האם הממשלה עוזרת לכם בעניין הזה מול ממשלת טורקיה?

האם תוכנית ההבראה הובאה לוועדת הכספים?

היא הוצגה.

אני לא חושב שוועדת הכספים יכולה להיות המקום שבו מכינים תוכניות הבראה, אבל היא יכולה להיות המקום שבו מגישים תוכנית הבראה שמישהו אחר הכין.

ודבר נוסף; רונן, אמרת שביקשתם הרבה יותר. בצירוף הבקשה יש פה הערה לא פשוטה, שאומרת שהסכום הזה מופיע בהרשאה להתחייב. כלומר, גם הממשלה די חוששת שלא מדובר בערבות אלא אולי בכסף שלא בטוח שיחזור. מבחינת ועדת הכספים, זו החלטה על הוצאה תקציבית לכל דבר, היא רק מנוסחת בדולרים ולא בשקלים, וזה הסכום שבו מדובר. אני לא אומר שאני נגד, אני בעד, אך צריך לדעת במה מדובר.

אין כזה סעיף תקציבי.

אני חושב שערבות מדינה הוא כן כלי, וערבות מדינה הוא כלי שיש להשתמש בו. השאלה שעומדת בפני הוועדה היא לא אם להשתמש בו אלא, האם משתמשים בו באופן נכון ובאופן שיכול לתת פתרון לבעייה שאחרת אין לה פתרון. היו"ר דיבר על עובדים, ואני לא רוצה להיכנס לעניין הזה, מכיוון שאנו לא עוסקים בו כעת.

הערבות פה – לא בטוח שכך אכן תהיה, ואתה, רונן, אמרת שזה רק חלק. אם כך, מה הפער שקיים בכל זאת? מהם פערי המימון שקיימים כרגע בין מה שכאן יאושר, בלוח הזמנים הזה, לבין מה שיקרה בפועל? אני מכיר את הממשלה שלנו. אם היו נותנים 6 מיליון דולר, ייתכן שהיו נושמים נכון יותר ומבריאים טוב יותר. הכל מתחיל אצלנו, כשחושבים כמה פחות אפשר לתת, ורק אז יחליטו לתת עוד. אולי במבנה אחר מצבכם היה נוח יותר.

אני רוצה שיבואו לפה, ויאמרו שאם היו נותנים להם מלכתחילה את הסכום שדרשו, הספקים לא היו חיים ב-240 יום, והעובדים לא היו מפוטרים משום שאין כסף - שבסוף הרי עוד יביאו אותו. בסוף קבלן משנה של תע"ש ישלם את המחיר. אולי הפשרה הזאת מבחינה כלכלית לא נכונה. הפטנט שגוף ממשלתי עובד על אשראים מהסוג הזה בשוק כמו שהוא נראה היום, מוכיח עצמו כלא-עובד.

אני מסכים עם כל מילה. לא רק 240 יום. לפי הדיווחים שיש לי, יש ספקים שמגיעים גם למצב של שנה ושנה וחצי. אני לא יודע אם התוכנית הזאת תביא את הישועה. זה לא חכם לחתום על חוזים עם ספקים ולא לקיים אותם. זה הדבר הכי אבסודרי, במיוחד שמדובר במגזר ציבורי. העניינים האלה נמשכים עד שאותם ספקים פושטים רגל. כלומר, זה לא חכם להבריא את תע"ש על חשבון ספקים שיפשטו רגל בגלל שהם חתמו אתם חוזים ולא מקיימים את אותם חוזים.

אנו חייבים לשאול את עצמנו, אם בסיוע הזה אנו פותרים את הבעייה או נותנים "אקמול" לתע"ש?

לגבי הנושא של תוכנית הבראה; אני מבין שזה כבר הובא לכן בעבר. אני מבקש לדעת מה בוצע בתוכנית הזאת ומה לא בוצע עדיין.

בנוסף, במפעל כזה, האם יש הזמנות שקיבלתם, שאתם צריכים לספק סחורה או דברים כאלה, ובעקבות זה אתם מבקשים את הערבויות האלה?

כולנו מרגישים קצת אי-נוחות בעצם זה שאנו מתבקשים לאשר משהו שאנו לא יודעים אם הוא באמת עוזר או לא עוזר. מצד שני, אין לנו ברירה; אם נעכב את זה עד לקיום דיון מעמיק, ייתכן שבינתיים לא יהיה על מה לדון. לכן אני מציע לעשות סינתזה בין שתי האפשרויות; לאשר את זה תוך לקיחה בחשבון שייתכן שהבעייה לא תיפתר ושהערבות תיהפך לכסף ממש. מצד שני, כדי שזה לא יקרה, יש לנסות להיכנס לעומק העניין, כדי שנרגיע את המצפון על מה שהצבענו, וכדי שבעתיד לא יקרה מצב דומה.

יש לנו כאן אחריות; מצד אחד אנו רוצים לעזור לתע"ש, ומצד שני אנו רוצים להיות בטוחים שההצעה המוצעת כאן היא לא מן הסכם פשרה, שלא פותר את כל הבעייה. כיוון שההצעה מורכת משתי בקשות – 20 מיליון ועוד 10 מיליון – הייתי מציע שנאשר רק בקשה אחת, כשאת ה-10 מיליון נאשר כשיפרשו בפנינו את כל היריעה. נראה לי שלא נפרשה פה כל היריעה.

ייתנו תשובות על הכל.

אני 33 שנים בתעשייה הצבאית, ודיברתם על כך שהתעשייה הצבאית בקשיים 18 שנה. אני רוצה להזכיר, שהיינו 14,400 עובדים, והיום אנו 3,500 עובדים. המספר הזה שואף להגיע ל-3,000 ול-2,800. ממשלת ישראל הקימה ועדה בין-משרדית, שעשתה לנו מה שלא עשו לנו, ציבור עובדי התע"ש, עד היום. ציבור העובדים ויתר על ויתורים שלא היו בעבר, הסכמנו להפריט מפעלים של התעשייה הצבאית, לפטר בין 400 ל-900 עובדים, כולל המפעלים הנסגרים, וויתרנו על שכר. לפני שההסתדרות מדברת עם הממשלה, כבר עשינו את הצעדים הללו, ומינואר השנה שכרנו ירד ב-12% בממוצע. מדובר בציבור שחלקו מקבל הבטחת הכנסה. לא היו לנו משכורות, וקיבלנו פה את כל ההבטחות לכך שאם נעשה את הצעדים הללו, נקבל גם ערבויות. הערבויות האלה חשובות לנו – הן לספקים והן למשכורות של ציבור העובדים המופרטות.

יש לנו ספקי מזון שנמצאים במצוקה כספית, ולא מוכנים לספק מזון. אז לא תהיה ברירה אלא ללכת לספק מזון אחר, ולשלם לו 20% יותר, כדי שיהיה אוכל לעובדים. 20 המיליון האלה היו בוועדת הכספים של הכנסת, דובר גם על ה-10 מיליון, והובטח לנו שנקבל את זה. אני מאוד מבקש להתחשב בתוכנית ההבראה הקשה שהיתה פה, ובהחלט יש עליה פיקוח.

אני בהחלט מסכים עם הדברים שנאמרו כאן. אין ספק שתוכנית ההבראה הזאת היא מאוד קשה, וגובה מאמצים עיקשים. אני חושב שיש מקום לסייע לחברה באופן שוטף, ולעשות הכל על-מנת שנוכל להמשיך בתוכנית ההבראה הכל-כך חשובה.

בדיון האחרון או זה שלפני האחרון – לפני הבחירות – קיימנו דיון על זה, ואני לא בטוח כמה חברי כנסת נכחו. הביאו לנו את כל המידע, ואם חברי הכנסת רוצים לדעת פרטים בנושא, הם מוזמנים לפנות לפרוטוקול.

בישיבה הקודמת שמתי על השולחן חלק מהספרייה שיש לי לגבי תוכניות הבראה, סיוע, עזרה, תמיכה וכו' לתעשייה הצבאית. זה נושא שנמשך כבר הרבה מאוד שנים. כשהבקשה הזאת הגיעה, פניתי אל גילי שבתאי במכתב, ואמרו לי כך: "אם נחתום על ההסכם, נצטרך להביא אותו לוועדת הכספים, בשביל לאשר, אולי, ערבויות נוספות. אם נגיע, אני מבטיח שנעשה סקירה, ונגיד לכם שאכן זה מה שהוטל על החברה וזה מה שבוצע או לא".

לכל תוכנית הבראה יש אבני בוחן שבהן בודקים במה עמדו ובמה לא. אני חושבת שאפשר ללמוד הרבה מאוד מההיסטוריה, ולבדוק אם זו דרך הבראה נכונה. הוציאו המון כסף.

אם יש סקירה מוכנה, למה היא לא הוצגה?

אנו מוכנים פה עם סקירה, אך נבצר מהמציג שלה להגיע.

תוכנית הסכם ההבראה נידונה בשניים או בשלושה דיונים בוועדת הכספים הקודמת, וועדת הכספים אישרה בינואר ערבות מדינה לפרישת העובדים, שאפשרה את תהליך פרישת העובדים בהקף משמעותי בינואר. הבטחנו לספקים - ולצערי אנו לא עומדים בהבטחה הזאת, שבסמוך לחתימה על ההסכם - להעביר להם כספים על-מנת לצמצם את אותו חוב. ה-10 מיליון דולר מאפשרים לנו לרדת ב-30, לסדר גודל של 180.

אנו, הנהלת התע"ש, רוצים ליישם כל פסיק בהסכם ההבראה שנחתם, וזאת ההחלטה החד-משמעית של ההנהלה, גם אם זה כרוך בעניינים כואבים. ההסכם הזה הוא לא קל, ואני לא מכיר הסכם שבו הושגו כאלה ויתורים מול העובדים – גם ויתורים של שכר נומילנלי, שירד בסדר גודל של 8%. ההסכם הוא לארבע שנים, למעט חצי דרגה; במשך ארבע שנים העובדים לא יקבלו תוספת אחת של משך של ארבע שנים. בנוסף, מצמצמים כ-900 עובדים; 20%-25% מהעובדים מוכנים לפרוש כחלק מהמהלך הזה. נזכיר גם את המכירה והסגירה של המשרדים.

לגבי הפחתת השכר – הדברים כבר בוצעו. לגבי צמצום העובדים – 210 עובדים כבר פרשו בחודשיים האחרונים. לגבי תהליך מכירת המפעלים; אנו נמצאים בתהליך של מכירה של אותם מפעלים שסוכם למכור אותם, ואנו מקווים שבמהלך השלושה חודשים הקרובים נוכל להציג פה את ההתקדמות בתחום הזה.

הפרישה של העובדים היא בהסכמה?

כן. אגב, אנו לא קוראים להסכם הזה "הסכם הבראה", כי אני וגם הנהלת החברה לא מצפים שתע"ש תבריא כתוצאה מההסכם הזה. אנו מדברים על הסכם ייצוב. תע"ש היתה בתהליך של הידרדרות, ומטרת ההסכם הזה היא לייצב את החברה ולא להבריא אותה. לכן הוא גם לא יפתור את הבעייה של חובות לספקים, שקיימים, ואת הפיגור. תע"ש נמצאת היום במצב הפוך מבחינת הקף ההזמנות; היא נמצאת בשיא בכמות ההזמנות שיש לה ביד, ולכן יש לה פוטנציאל משמעותי. החברה מוכרת כ-400 מיליון דולר לשנה, והיא נמצאת היום בצבר של כמיליארד ושלוש מאות.

לגבי הערבויות; לפני שנתיים תע"ש היתה בהקף של 50 מיליון דולר – הלוואות בערבות מדינה. היום, אחרי ה-10 מיליון דולר, אנו נמצאים ב-30 מיליון דולר, שנמוך מה-50 שהיו לפני שנתיים. כלומר, תע"ש פרעה חלק מהתשלומים האלה. יש בעניינים האלה סיכוי וסיכון. לא בהכרח יצטרכו להשתמש בהרשאה להתחייב באופן תקציבי.

לסיכום, חשוב לאשר את הערבות הזאת עכשיו, כי אנו לא יכולים לדחות את העניין בגלל מצב הספקים. אנו נזמין את ועדת הכספים לביקור כולל הצגת המצב.

אני מבקש לומר שאני מאמץ את דעתו של חבר הכנסת סלומיאנסקי, שנעשה סינתזה בין הדברים. אני אשמח אם תיזמו דיון רציני יותר בעניין תע"ש בתוך חודשיים שלושה – אז תוכנית ההבראה תיכנס לפועל. אני מבין שגם מבחינת תע"ש הדבר יתקבל בברכה, אולי אפילו סיור באחד המפעלים.

חבר הכנסת דהאן, האם אתה עומד על דעתך בנושא של הלוואה? אם כך, יש לנו רק הצבעה אחת.

מי בעד האישור? מי נגד? אין נגד. מי נמנע? אין נמנעים. הנושא אושר.

בזמנו קיימנו דיון נוקב בוועדה בכל הקשור לעסקים קטנים. הקמנו ועדת משנה לצורך העניין הזה, ואני יודע שהיא פועלת באופן נמרץ, ותציג לנו את מסקנותיה אחרי שהיתה בקשר עם המשרדים. הוקצב לוועדה חצי שנה, ואני רוצה להודות ליושבת ראש הוועדה רוחמה אברהם על הוועדה הטובה שהיא עושה.

יחד עם זה, בזמן החג דיברנו חבר הכנסת הרצוג ואני על המצוקה הקשה שנקלעו אליה החקלאים. יש אפשרות ליוזמה של ועדת הכספים כדי לעזור לחקלאים. יש שם כמה התאבדויות, המצב קשה מאוד, ואני מציע שהרצוג ואני נעמוד בראש ועדת משנה לצורך הנושא הזה. כל חבר כנסת שהוא חבר ועדה, שירצה להצטרף, מוזמן לעשות כן. ננהל משא ומתן גם עם החקלאים, גם עם משרד החקלאות, גם עם משרד האוצר, ונראה אם וכיצד ניתן לסייע. בסיום הפגישות שלנו נביא את הנושא בפני מליאת הוועדה. אם זה מקובל עליכם, נצא עם זה לדרך.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




--------------


הישיבה ננעלה בשעה 11:45.