פרוטוקולים/ועדת חוקה/6947



5
ועדת החוקה חוק ומשפט
28.7.2003

פרוטוקולים/ועדת חוקה/6947
ירושלים, ז' באב, תשס"ג
5 באוגוסט, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט
יום שני, כ"ח בתמוז התשס"ג (28 ביולי 2003), שעה 11:45

הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 16), התשס"ג-2003.

חברי הוועדה: מיכאל איתן - היו"ר
נסים זאב
אליעזר כהן
אופיר פינס-פז

עו"ד אליעד ויינשל - משרד המשפטים
עו"ד דרורה ליפשיץ - משרד האוצר, סגנית היועמ"ש
אמנון קראוס - משרד האוצר, אגף החשב הכללי
משה שלו - משרד הביטחון
עו"ד דינה בנרי - משרד הביטחון, הלשכה המשפטית
עו"ד נועה בן-אריה - מרכז השלטון המקומי
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים

עו"ד תמי סלע

דורית ואג

אסתר מימון


הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 16), התשס"ג-2003

אני פותח את ישיבת ועדת החוקה, חוק ומשפט. על סדר-היום: הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 16), התשס"ג-2003. תציגו את הצעת החוק בבקשה.

הצעת החוק היא הארכה בשנתיים של ההוראה שמאפשרת לקבוע בחוק חובת המכרזים העדפות בהתקשרויות לתוצרת באזורי עדיפות לאומית. כיום, בהתאם לחוק, יש שתי מערכות של העדפות בתקנות, יש תקנות הממשלה שמאפשרות העדפה של תוצרת הארץ, והן תקנות שלא מוגבלות בזמן, ויש התקנות האלה, של אזורי עדיפות לאומית, שחלות רק בהתקשרויות של מערכת הביטחון. התקנות האלה מוגבלות בזמן ואמורות לפקוע בסוף החודש הזה, ואנחנו מבקשים להאריך אותן בשנתיים.

החוק היה מוגבל בזמן, ולכן גם התקנות.

אנחנו מבקשים להאריך בחוק את סעיף ההסמכה.

מי מבקש את זה?

הממשלה.

חוק חובת המכרזים נכנס לתוקף בשנת 1992. והחוק קובע חריגים שלא חלה עליהם חובת מכרזים. בחוק נקבע שמותר להוציא תקנות שיסדירו העדפה של תוצרת מאזורי עדיפות לאומית, בהתקשרויות של מערכת הביטחון. זה התחום שבו אנחנו מתעסקים.

למיטב זכרוני, התקנות הן כאלה שקובעות שכאשר יש מכרז, ובא בעל מפעל, ועל-פי התקנות המפעל הוא באזור עדיפות לאומית ויש פער מסוים של אחוזים, אם ההצעה שלו יותר גבוהה, עדיין מעדיפים אותו על פני אחרים.

בכמה אחוזים?

עד 15%.

זה תלוי באזור. יש אזור א', אזור ב' ויש יישובי קו עימות. אזור א' זה עד 15%, אזור ב' - 5%. ההעדפה היא בצורה של זכות סירוב. כלומר, לא ניתנת להם העדפה במחיר, אלא אם ההצעה מופיעה באזור של 15% או 5%, ואז ניתנת זכות להוריד את המחיר למחיר של ההצעה הזולה יותר מתוצרת הארץ. ליישובי קו עימות, שהיום אלה יישובי קו עימות בצפון, יש עדיפות ממש במחיר, שזה אומר שאם ההצעה שלהם יקרה עד 15% מתקשרים אתם. זה לא בצורה של סכום צמוד, אלא בצורה של התקשרות.

ויש להם 15% כמו לאזור א'.

החזקה של עדיפות היא בהתאם לאזור עדיפות. אזור עדיפות שהוא קו עימות ניתנת לו הכי הרבה עדיפות.

לא הבנתי שה-15%, הכוונה לתרגם אותם לכסף.

זה רק בקו עימות.

זה תמיד בנקודות.

במסגרת מכרז יש אמות מידה. ההעדפה ניתנת רק לגבי הפרמטר של המחיר. עושים שני שקלולים, ובמסגרת הפרמטר של המחיר ניתנת העדפה של עד 15% או 5%, בהתאם לאזור, ואז זה מביא לשקלול סופי של ציון, בהתאם לחישובים. כאשר עוד פעם, לקווי האזורים שהם לא קו העימות, ההעדפה היא בצורה של אפשרות להוריד את המחיר, לא התקשרות בכסף.

מה הבעיה?

הבעיה שהתקנות האלה הן זמניות. בחוק המקורי, כל העניין של החריגה הזאת, היה זמני לשנתיים. זו היתה כוונת המחוקק, ומאז אנחנו כל שנתיים מאריכים.

זו הפעם הראשונה שמאריכים לשנתיים. עד עכשיו זה היה כל שנה.

עד 1992 לא היתה בכלל העדפה, ומ-1998 המצב שתיארת נכון. הסעיף הזה נוצר לראשונה ב-1998.

ב-1998 מישהו עשה את זה לשנה. מה היה ב-1998, מי יזם את החוק?

היו העדפות. קודם לכן ההעדפות היו בהתקשרויות של כל משרדי הממשלה, ומ-1998 זה שונה רק להעדפה בהתקשרויות של משרד הביטחון.

כשזה היה לכל משרדי הממשלה, זה לא היה בתאריך?

גם היה תאריך, אבל אני חושבת שזה היה לשלוש שנים.

בחוק המקורי זה היה מ-1995 עד 1998.

זאת בעצם הגבלה רצינית שזה רק בתחום הביטחון ולא מעבר לזה.

ההעדפה של אזורי עדיפות לאומית היא רק בהתקשרויות של מערכת הביטחון, יש אפשרות להוסיף- - -

מה אומרת התאחדות התעשיינים?

אנחנו לא מתנגדים לנושא הזה. הנושא הזה חוזר ועולה כמעט כל שנה. ההסכמה בסופו של דבר היתה שבמקום שיבואו כל שנה, שזה יהיה לשנתיים.

לא הבנתי שזה רק בנושאים של מערכת הביטחון?

בסופו של דבר, כוונת החוק היא לעודד תחרות, ולא להטיל על הצרכן, ולא משנה כרגע מי הצרכן, את הצורך להחזיק את אזורי העדיפות הלאומית של מדינת ישראל. אם יש אזורי עדיפות לאומית, צריך לסבסד אותם בצורה ישירה ולא בצורה עקיפה.

אם, לדוגמה, משרד הביטחון צריך קפה, למשל, מוכרים לו מקפה רג'ואן בעטרות.

זה חל.

יש מפעל בצפת.

דבר ראשון, רג'ואן בעטרות לא עשה קפה, אלא עשה ממרח שוקולד, ודבר שני, הוא נרצח.

אני יודע, אני מכיר טוב את המקרה. אני לוקח אותו לדוגמה, כדי לדעת האם על מוצר כזה גם יש העדפה.

החוק מאפשר גם להתקין תקנות לגבי התקשרויות של משרדי ממשלה אחרים, פשוט לא הותקנו תקנות כאלה. הותקנו תקנות רק לגבי התקשרויות של משרד הביטחון.

לא. החוק מאפשר לממשלה לקבל החלטה לקבוע אזורים נוספים.

לא. כתוב שזה בהתאם לתקנות שיתקין שר האוצר.

בשלב הראשון הממשלה צריכה לקבל החלטה.

שאלת למה דווקא משרד הביטחון. כנראה היתה פריסה של קבוצת מפעלים שעבדו עבור משרד הביטחון, והחליטו שזה יותר קריטי, וניתן להם את הפריבילגיה. אבל גם בעניין הזה של משרד הביטחון, בסופו של דבר, יש התנגשות בין שני דברים. אם אתה אומר שמשרד הביטחון צריך לרכוש במחיר יותר גבוה, משרד הביטחון אומר: אנחנו מקבלים תקציב לקיים את הביטחון של מדינת ישראל, ואתם רוצים שנשרת מטרה חשובה, אבל לא בתחום אחריותנו פיזור אוכלוסין, למה שמשרד המסחר והתעשייה, שהוא אחראי על פיזור האוכלוסין, לא יממן את זה מתקציבו את ההפרשים אם צריך, שהוא ייתן את הסובסידיה? זאת אומרת, כל העניין כאן הוא איזו פשרה. אמרו בהתחלה לעוד שנה ועוד שנה.

אדוני היושב-ראש, אני רוצה להציע שתי הצעות, שאני מקווה שהן יתקבלו. אני מניח שאם הן לא יתקבלו, אני אבקש הסתייגויות. האחת, לא לקבוע לשנתיים, אלא לשנה. המציאות הישראלית משתנה באופן משמעותי, לא צריך לקבל את הקביעה כתורה מסיני, וכל שנה יש צורך לבדוק מחדש מה קורה במפת העדיפות הלאומית באופן מסודר. אם היית נכנס לבדיקה הזאת באופן רציני, ואני לא יודע אם תרצה או לא, תגיע למסקנה שבחלק מאזורי העדיפות הלאומית יש היום מציאות כלכלית שהיא טובה לאין ערוך במקומות שבהם אין עדיפות לאומית, אבל עדיין בקנה מידה אחר ובמציאות כלכלית אחרת. צריך לא לעשות הארכה טכנית. לכן, אגב, בזמנו הוספנו את אזור התעשייה עטרות, ושר האוצר בסוף הסכים לזה. אני מציע בכל מקרה להאריך בכל שנה. תקבע לשנה, מקסימום בשנה הבאה נקדיש לזה עוד שעה.

אם אני עושה מה שאתה מציע, אני מתחייב לקיים דיון רציני בעניין. השאלה אם אנחנו הפורום המתאים, ולא ועדת הכספים או ועדת הכלכלה.

החוק אצלנו.

המפה לא קשורה לחוק עצמו.

הייתי רוצה מאוד לדון בזה, אבל נראה לי שזה לא בסמכותנו.

כל מה שבא אליך לחקיקה זה בסמכות שלנו.

יש עניין של התמחות. הם יושבים שם כל הזמן על מפת העדיפות הלאומית למס-הכנסה ולחינוך וכן הלאה. יש להם ידע הרבה יותר גדול מאשר לנו.

הייתי חבר ועדת הכספים- - -

הייתי חבר ועדת הכספים הרבה שנים, ואני מכיר את הסוגיות האלה משם. אני חושב שיש להם יתרון על פנינו.

נכון, אבל זה לא יתרון שאי-אפשר להתגבר עליו.

יש לנו הנושאים שלנו, אולי לא כדאי להיכנס לזה.

אני מציע שנה, אם יחליטו אחרת, זה בסדר.

הדבר השני. אני מציע להוציא מאזורי העדיפות הלאומית את כל אזורי התעשייה בשטחים.

זה לא הנושא כרגע.

אתם תגידו לי מה להציע? אני מציע להוציא מאזורי העדיפות הלאומית את אזורי התעשייה בשטחים. זו זכותי.

תוסיף הסתייגות שהוראה זאת לא תחול על אזורי תעשייה מסוימים.

זה עולה בקנה אחד עם המדיניות החדשה של הממשלה.

אני אעמיד את זה להצבעה. הדבר היחיד שאני לא מפחד ממנו זו המציאות. יצביעו. מה שיהיה, יהיה.

יש כאן שתי הסתייגויות. האחת, לאשר את החוק הזה לתקופה של שנה, והשנייה, לקיים את החוק כמו שהוא, ויהיה כתוב שם: למעט אזורי עדיפות לאומית מסוימים, שאופיר פינס יפרט.

נראה, ראשית כול, ברמה העקרונית אם זה עובר.

יכול להיות שאם זה יעבור, הממשלה תיזום הפסקת הליכי החקיקה.

אופיר פינס, אתה מתנגד לאזור התעשייה במחסום ארז?

יש שם מתפרה ומוסך ועוד דברים.

נו, אז מה?

אולי זה דווקא מקום שעובדים בו יהודים וערבים.

אתה תכתוב מה שהתכוונתי בלי מחסום ארז, בסדר? אני רוצה להעביר עמדה.

אנחנו רוצים שלא תיפול בפח.

אני לא אפול בפח.

מה עם הבקעה?

גם הבקעה.

גמרנו. רצונו של אדם, כבודו. רבותי, אני אעמיד את זה להצבעה. ההצבעה הראשונה היא האם לקבל את גרסת הממשלה לגבי הארכה לתקופה של שנתיים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד שנתיים – 3
נוסח הצעת החוק התקבל.

מי בעד שנה? מי נגד?

הצבעה
בעד שנה – 1
נגד – 3
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לא התקבלה ועוברת למליאה.

יש הסתייגות של נסים זאב להארכה לשלוש שנים. מי בעד? מי נגד?

הצבעה
בעד שלוש שנים – 1
נגד – 3
ההסתייגות של חבר הכנסת נסים זאב לא התקבלה ועוברת למליאה.

נרשמו שתי הסתייגויות לגבי התקופה.

לגבי האזורים. יש הצעה לאשר את זה, כפי שהיה עד היום, ויש הצעה להשמיט אזורים. מי בעד להשמיט את האזורים, כפי שהציע אופיר פינס? מי נגד?

הצבעה
בעד – 1
נגד – 3
ההסתייגות של חבר הכנסת אופיר פינס-פז לא התקבלה ועוברת למליאה.

זה יירשם כהסתייגות למליאה.

מי בעד להעביר את החוק למליאה לקריאה שנייה ושלישית? מי נגד?

הצבעה
בעד – פה אחד
אושר להעביר את הצעת חוק חובת המכרזים (תיקון מס' 16), התשס"ג-2003 לקריאה שנייה ושלישית במליאה.

הצעת החוק אושרה פה אחד. תודה רבה.

הישיבה ננעלה בשעה 12:10