פרוטוקולים/כלכלה/6856



2
ועדת הכלכלה
16.07.03

פרוטוקולים/כלכלה/6856
ירושלים, כ"ב בתמוז, תשס"ג
22 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 41
מישיבת ועדת הכלכלה
שהתקיימה ביום רביעי ט"ז בתמוז התשס"ג – 16 ביולי 2003 – בשעה 08:00

הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו (תיקון – תנאי הפעלה של בעלי
זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות), התשס"ג – 2003

חברי הוועדה: שלום שמחון – היו"ר
גלעד ארדן
דניאל בנלולו
יצחק ועקנין
איתן כבל
אליעזר כהן
אילן ליבוביץ
אברהם רביץ

אורי אולניק - מנכ"ל משרד התקשורת
עו"ד רוני טלמור - משרד המשפטים
חיים פרננדס - אגף תקציבים, משרד האוצר
מוסקו אלקלעי - יו"ר מועצת הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד דורון אבני - יועץ משפטי, הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
עו"ד הדס פלד - יועצת משפטית, רשת
עו"ד אורי שוורץ - טלעד
עו"ד אהרון מיכאלי - נאמן של ערוץ 10
עו"ד יורם בונן - ערוץ 10
שרה לוין - מנכ"ל פורום היוצרים הדוקומנטריים
אייל מלובן - מנכ"ל איגוד העובדים בקולנוע ובטלוויזיה
ליאון צימן - אולפני מימד, ערוץ המוסיקה
אביעד פרידמן - דירקטור בחברה
עו"ד חנן מלצר - יועץ משפטי, חברת החדשות של הערוץ השני
כתריאל שחורי - מנכ"ל קרן הקולנוע הישראלי
נדב פלטי - מנכ"ל מפל תקשורת בע"מ

אתי בנדלר

לאה ורון

הדס דויטש


הצעת חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו
(תיקון – תנאי הפעלה של בעלי זיכיון בערוץ 2 ובערוץ השלישי והוראות שונות), התשס"ג – 2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את הישיבה.

אנחנו רוצים לסיים את הישיבה ב-08:45 ומיד להתחיל בהקראת החוק כדי להכין אותו לקריאה ראשונה, כדי שהוא יעלה במליאה בשבוע הבא. רוצים שההתאמות שייעשו בעתיד, אם ייעשו, אל מול ההתניות שהממשלה הציבה יקרו רק אחרי הקריאה הראשונה כדי שנוכל למזג את הצעות החוק האלה להצעת חוק אחת.

בשבוע הבא יתקיימו שלוש ישיבות שעוסקות בנושא הזה בימים שני, רביעי וחמישי. יהיה לנו הרבה זמן להעלות את כל הנושאים. אם אין משהו מאוד עקרוני וקריטי, אני מאוד מבקש שתאפשרו לנו לרוץ עם זה קדימה. כאמור, יש לנו עניין לרוץ עם החוק כדי שבימים שני-שלישי יעלה לקריאה ראשונה. בהנחה שהממשלה תביא את הצעת החוק שלה ביום שני הבא, נוכל בשבוע הבא להעביר את הדברים, ולכן אני מבקש את שיתוף הפעולה שלכם. אנחנו עושים פה פעולה שהיא חצי טכנית בנושא הזה. שמענו אתמול את ההתניות שגדעון עזרא עשה, ואנו מודעים להן.

סעיף 37א לחוק הרשות השנייה מדבר על כך שהמועצה רשאית לבטל זיכיון, להגבילו או לצמצמו. היא מצאה כי מתקיים אחד מן המקרים הבאים, ובלבד שנתנה לבעל הזיכיון הזדמנות נאותה להשמיע לפניה את טענותיו - וכאן יש רשימה של מקרים שבהם מועצה רשאית לעשות את אחת הפעולות האמורות.

באותו סעיף 37א קיים גם סעיף קטן (ג), שאומר "מונה לבעל זיכיון כונס נכסים או מפרק זמני, רשאית המועצה להתלות את תוקף הזיכיון לתקופה ובתנאים שתקבע.

אולי כדאי גם להזכיר את (ב)(3), שבו נאמר שתוקפו של הזיכיון יפוג באחד מאלה;

בעל הזיכיון החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו כאמור בפקודת החברות, נוסח חדש. דהיינו יש עילות שיכולות להביא או לכך שהזיכיון יפקע או לסמכות המועצה להתלות את הזיכיון, כשמדובר בהליכים שבהם בעל הזיכיון נכנס להליכים שקשורים בדרך-כלל לאי-יכולתו לעמוד בהתחייבויותיו הכספיות.

בחוק הראשות השנייה לטלוויזיה ורדיו, התש"ן-1990 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 37א יבוא:

"סייגים לתחולת סעיף 37

37א1. הוראות סעיף 37 לא יחולו, אם נתן בית המשפט צו הקפאת הליכים נגד בעל זיכיון, בתקופה שבה הוקפאו ההליכים; החלה המועצה בהליך לפי סעיף 37, תשהה המועצה הליכים אלה עד לתום מועד הקפאת ההליכים, אלא אם קבע בית המשפט אחרת.".

כיוון שאנו יודעים שערוץ 10 נמצא בהקפאת הליכים – המועצה החלה בהליכים מכוח סעיף אחר, שמחייב אותה – סעיף 37 הוא סעיף של שיקול דעת - עדיין מבקשים חברי הכנסת המציעים לא לאפשר בתקופת הקפאת הליכים שימוש בהוראות סעיף 37, כלומר שלמועצה לא יהיו סמכויות בכלל באותה תקופה לתקופה שבה יש צו הקפאת הליכים, אלא אם כן בית המשפט קובע אחרת.

ועדת השרים הסכימה לעיקרון שכתוב בסעיף הזה, שמצב של הקפאת הליכים הוא בהחלט מצב רלוונטי לעניין הנושא של ביטול זיכיון לפי סעיף 37. היום כל הנושא של הקפאת הליכים לא נמצא בגדר שיקול הדעת של המועצה לפי הסעיפים הקטנים וסעיף 37א, בניגוד לנושאים אחרים שכן מוסדרים כמו פירוק וכינוס נכסים. הנושא של הקפאת הליכים לא נמצא שם.

אך הצורה שבה הסעיף מנוסח היא קצת בעייתית מבחינה משפטית, משום שהמשמעות שלה היא מתן סמכות מנהלית לרשות שיפוטית. מבחינה משפטית מצב הדברים צריך להיות הפוך; שיקול הדעת צריך להיות אצל המועצה. המחוקק מוסמך לחייב את שיקול הדעת של המועצה ככל שהוא רוצה. הוא יכול לחייב אותה במצב של הקפאת הליכים לתת משקל כזה או אחר לנושא של הקפאת ההליכים. היום, לפי החוק, בכלל לא ברור שצריך לתת איזה משקל לנושא הזה. כאמור, הכוונה היא לא להפוך את זה סתם לאיסור על שיקול דעת, אלא לתת לזה משקל ככל שירצו, אבל בכיוון הזה.

המשמעות של הצעת החוק בהיבט הזה שלה הוא שבעל זיכיון שנמצא בהקפאת הליכים יכול לעשות ככל העולה על רוחו. זה אומר שהוא יכול להחליט שהוא גרם לשידורי רכש, ואי-אפשר לעשות כלום. לא יהיה אחוז אחד של הפקה מקומית, והמועצה לא תוכל לעשות כלום. הוא יוכל לשדר שידורי סקס ב-20:00, ואי-אפשר יהיה לעשות כלום. הוא יוכל לשדר בלי כתוביות לחרשים, שהעברנו כללים חדשים בעניין הזה רק לפני שבוע, ולא נוכל לעשות כלום, וחוזר חלילה על שורה ארוכה של דוגמאות היום זה לגבי ערוץ 10, מחר זה יכול להיות לגבי תבל. זה לא מצב של שבוע. תבל משדרת שנה.

הכוונה היתה ראויה, אך אנו צריכים לאזן בין אינטרס ציבורי לבין אינטרס של חברה בהקפאת הליכים. זה שהיא בהקפאת הליכים לא אומר שהאינטרס הציבורי נזרק הצדה.

אני מציע לומר שבהקפאת הליכים – חלק מהשיקולים שהמועצה תשקול זה את קיומו של צו הקפאת הליכים. צריך לזכור; אם המועצה תשתגע, יש בג"ץ, שיקבע את הסבירות. זה שהמועצה עכשיו התחילה בהליכים זה כי חברי הכנסת חייבו אותה.

אתה מוכן להיות ספציפי יותר, ולומר מה אתם מציעים?

שיוסף סעיף 37ב1, שייאמר בו "ניתן צו הקפאת הליכים נגד בעל הזיכיון תשקול המועצה במסגרת שיקוליה לעניין הפעלת סמכויותיה לפי סעיף זה את דבר קיומו של הצו".

זה, כמובן, לא נותן את התרופה שהמציע ביקש, אלא משאיר הכל לשיקול דעת המועצה; תרצה – תעשה כך, תרצה – תעשה אחרת. השאלה היא אם אי-אפשר לסגור את הסעיף הזה, באופן שנושאים מסוימים שהעלית פה שאתה מוטרד מהם, הוא ימשיך ויפעיל גם בתקופת הקפאת ההליכים, כגון הנושא של הכללים של החרשים רו נושאים אחרים.

ההוראה הזאת נולדה מחשש שמחר בבוקר תתכנס המועצה ותבטל את הזיכיון.

זה בגלל סעיף אחר, שחייב אותנו להתכנס. אם לא הייתם קובעים לפני שמונה חודשים סעיף שמחייב אותנו להתכנס- -

אנו לא מאשימים אתכם . יש סעיף בחוק.

אנחנו לא היינו יושבים פה לולא אותו סעיף. הרי הצעת החוק נולדה כדי למנוע מצב שמחר ייקחו את הזיכיון.

אני רוצה להציע שהמועצה במצב של הקפאת הליכים לא תשלול את הזיכיון, אלא אם היא מצאה כי הנזק מאי-קיום תנאי הזיכיון עולה על התועלת מהבראת החברה והמשך קיומה כעסק.

את נותנת להם כוח שיפוטי.

אתה לא יכול לתת כוח מנהלי לרשות שיפוטית. המשמעות של מה שאתה כותב בהצעת החוק – והעיקרון מקובל גם על הממשלה – אתה נותן סמכות מנהלית בידי רשות שיפוטית.

כוונת הישיבה היתה שניכנס לדיונים האמיתיים אחרי הקריאה הראשונה.

יש אפשרות לקבל את ההצעה כפי שהיא כתובה, או לבטל לגמרי את סעיף 59א. על-פי 59א, יש ביטול של הרשיון תוך 30 ימים. אני מציע עכשיו את מה שביקש המציע כרגע. אם תהיה הצעה טובה יותר, אחרי שהממשלה תביא את הצעת החוק שלה, כמובן, נתאים אותה. לא נרצה למלא את פרק הזמן הנוכחי על העניין הזה, אלא אם כן נעשה הצבעה על הסעיף הזה, ונלך קדימה.

סעיף 59א עצמו מתוקן בסעיף 3 להצעת החוק. אני מציעה שנוסח הסעיף יתוקן כך שלא ישתמע ממנו שניתנת סמכות מנהלית לרשות שיפוטית.

צריכה להתקבל כאן החלטה ברורה של הוועדה לעניין הזה – לא ברמה של עקרונות, כי ברמה של עקרונות בעניין הזה, לא אדע מה לעשות עם זה.

מה שהמציעים אמרו פה זה בדיוק מה שהוועדה התכוונה. הוועדה התכוונה שלא ישתמשו בכלי הזה תוך מהלך של בית משפט או של הבראה.

האם הייתם מוכנים לסעיף אחר פה, שיאמר שבתקופת הקפאת הליכים בעל הזיכיון לא מחויב להוראות החוק והזיכיון. אם זאת היתה הכוונה, תקבעו את הסעיף הזה. אם זאת לא הכוונה, זה מה שאתם קובעים פה, כי לא התכוונת שבתקופת הקפאת הליכים החברה חסינה לחלוטין, ואי-אפשר לגעת בה.

אלא אם קבע בית המשפט אחרת.

כתוב: "לא יחולו". "אלא" זה רק אם היא החלה בהליכים לפני.

ההליך של הקפאת הליכים אינו פראי. זה הליך שמתנהל בבית המשפט, תחת עינו הפקוחה של בית המשפט. ההפעלה של ערוץ 10 והפעלה של כל ערוץ אחר שתהיה, חלילה, בהקפאת הליכים, תיעשה בפיקוח בית המשפט. אי-אפשר לעשות שום דבר בהפעלתו של הערוץ, ולא לקבל שום החלטה – לא לשדר פורנוגרפיה ולא לעשות דברים אחרים בלי לקבל את אישורו של בית המשפט. חזקה על בית המשפט שישכיל את הערוץ הזה שלא יתיר לנאמנים לא לשדר אך ורק פורנוגרפיה ולא להתעלם מהקווים המנחים שיש ברגולציה.

אני מציעה להשאיר שיקול דעת לבית המשפט גם בצו הקפאת ההליכים ולנסח את זה כדלקמן:

"ניתן צו הקפאת הליכים נגד בעל זיכיון לא יחולו הוראות סעיף 37 לגביו אלא אם כן קבע בית המשפט אחרת". הרעיון הוא שזה לא יחול, אך לבית המשפט יש סמכות להחיל.

האם יש כוונה שערוץ 10 יעשה כל מה שעולה על רוחו, בלי ביקורת, בלי פיקוח?

אין כוונה כזאת.

הבעיה המרכזית היא לגבי ההחלטה לסגור או לפתוח את הערוץ, שזה נתון בידי בית המשפט. לצערי, אם נלך לפי מתכונת של תבל, שבשנה וחצי בנאמנות, האם באותה תקופה היא לא צריכה להפיק שום דבר? הם מקבלים כסף באותו זמן מפרסומות.

אין סכנה שהתקופה הזאת תימשך לעולם ועד. אם היא תימשך לעולם ועד, יהיה התערבויות אחרות. עובדה שהיא קיימת כרגע, וועדת הכלכלה של הכנסת והגורמים הנוגעים בדבר, כולל הממשלה, מתערבים כדי לטפל ולסיים את ההליך הזה כמה שיותר מהר. הדבר הזה קורה ממילא.

אני חושב שמה שהיועצת המשפטית לוועדה מציעה יכול לספק אותנו בשלב הזה, ואם אחרי הקריאה הראשונה יהיו תיקונים או שיפוצים נוספים, נדון בזה.

אם כך, סעיף 1 מאושר בנוסח שהקריאה היועצת המשפטית של הוועדה.

רק אשלים אותו: "הוראות סעיף זה יחולו גם אם החלה המועצה בהליכים"

לא מקובל עליי לשלול את הסמכות של הרשות השנייה.

אני מציעה, שההחלטה של המועצה לבטל זיכיון, להגבילו או לצמצמו לפי סעיף 37א לא תהיה תקפה אלא אם היא אושרה בידי בית המשפט, הדן בהקפאת ההליכים.

בסדר.

2. בחוק העיקרי, בסעיף 59, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) ההוצאה המזערית לשידורים, לרבות שידורי חדשות, וההוצאה הכוללת לתוכניות מסוגה עילית, שיחויבו בהם בעלי הזיכיון בערוץ 2 בתקופת ההארכה ובעל הזיכיון בערוץ השלישי, יהיו כאמור בתוספות.".

אני מבקש להכיל את הנושא הזה על כל הערוצים המסחריים – לא רק ערוצים 2 ו-3.

הערוצים היהודיים פועלים בכלל לפי חוק אחר, עכשיו אנחנו מטפלים בתיקון של חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו.

זה לא הוגן. אתם עושים לו הנחה.

יש לנו הצעת חוק פרטית, שיש לה התניות של הממשלה. בהנחה שאני הולך לקראת מה שאני אומר, המשמעות של העניין זה שאני צריך לעצור כרגע את הדיון ולחזור לממשלה, מה שאומר שאין לי חוק, גם לא בעוד חודשיים. אני לא חושב שזה נכון לעכב את העניין הזה. הסברתי את זה לעדי ולכל המערכת שהיא הפעילה מאתמול בלילה עד 24:00.

העיקרון שהממשלה אימצה, שההוצאה תהיה על-פי איזה בסיס שמותנה בהכנסה – של 60% מההכנסות – יש איזה הגיון מסוים במה שאומר ליאון, וכדאי שהוועדה תבחן אותו בעתיד לגבי יתר הערוצים. לא ייתכן לומר 'עוגת הפרסום הצטמצמה', אז בואו נטפל בערוץ 2 ובערוץ 10.

תודה. סעיף 2 אושר.

ביקשתי אתמול, ואני ממשיך לבקש היום; נביא תוך שבוע הצעות מעשיות. אל תשימו את המספרים שעות מול כסף בתוך החוק. זה לא טוב.

הנייר שיש פה כרגע הוא לא יותר מאשר הצעה לסדר. נטפל בו אחרי קריאה ראשונה.

הסעיף מתייחס לתקופת הארכה בלבד לערוץ 2, ואני לא בטוח שזאת היתה הכוונה. לפי מה שכתוב פה, לא ברור מה המצב הרגולטורי אחרי 31.10.05. כפי שאתם יודעים, הממשלה לא מעונינת שהמועצה תפרסם מכרז בעניין התקופה הזאת במרס השנה.

מכיוון שאנו מייחדים דיון מיוחד לעניין הזה ביום שני הקרוב, כל החלטה שתתקבל ביום שני, בכפוף להחלטת ועדת השרים, היא המחייבת. זאת ההתניה שניתנה אתמול על-ידי חבר הכנסת ארדן ועל-ידי במליאה. אם לא יהיו שינויים ביום שני, נחיל את הדברים האלה הלאה.

גם כאן וגם בסעיף 5 מופיע "לרבות שידורי החדשות". בצורה שהסעיף כתוב עכשיו אפשר להטיל את כל ה-60% בהכנסות- -.

אין כוונה שיוציאו על חדשות 220 מיליון ₪, ואין כוונה שיהיה יותר מהקבוע בחוק. אם יש מה לתקן, נתקן. ההתאמה תתבצע אחרי הקריאה הראשונה.

בקשר להערה של ערוץ המוסיקה; אני חושב שההערה של ערוץ המוסיקה – יש הרבה היגיון ביסודה. אם כל השוק מתכנס למודל שבו דרישת ההפקות נגזרת מכמות ההכנסות, אין שום סיבה שהערוצים היהודיים לא ייהנו מזה.

3. במקום סעיף 59א לחוק העיקרי יבוא:

"הוראות לעניין קיום התחייבויות בערוץ השלישי

59א. (א) בעל זיכיון בערוץ השלישי יקיים בשנת הזיכיון השנייה שתחילתה ביום כ"ה בשבט התשס"ג (28 בינואר 2003) את המחויבות בעניין ההוצאה לשידורים ולסוגה עילית, כהגדרתה בתוספת, כפי שנקבעו בחוק; המועצה תבחן את עמידתו של בעל הזיכיון בערוץ השלישי בתנאים ובמחויבויות לפי החוק ולפי זיכיונו החל משנת הזיכיון השנייה בלבד, ואילו לעניין שנת הזיכיון הראשונה – יראו אותו כאילו קיים את התחייבויותיו".

הנוסח של הסעיף הזה והמהות שהוצעה על-ידי הממשלה - המשמעות שלה היא שאם יעמוד בעל הזיכיון בחובות שלו לעניין שידורים ולעניין תשלום תמלוגים ודמי זיכיון מנובמבר עד ינואר 2004, יראו אותו כאילו שהוא עמד בכל השנתיים.

בסדר. נתיישר עם הממשלה בעניין הזה.

אם הכוונה להתיישר עם הממשלה, מה שאני עומד לומר כרגע מתיישר עם הממשלה, כי הסעיף כאן שונה מאוד ממה שהממשלה קבעה בהיבט אחד חשוב.

אבל הערתי את ההערה שלי בעניין הזה. למה להמשיך הלאה?

3. בסעיף 67 לחוק העיקרי, במקום סעיף קטן (ב) יבוא:

"(ב) יושב-ראש מועצת המנהלים של חברת החדשות יהיה אחד הדירקטורים מטעם הרשות שתקבע המועצה, שאינו מנהל הרשות ואשר מתקיימים בו תנאי הכשירות לכהונת יושב-ראש דירקטוריון של חברה ממשלתית לפי סעיף 24 לחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1974, בשינויים המחויבים לפי העניין".

על איזה חברת חדשות אנחנו מדברים כאן? כי יש סעיף קטן שדן בחברת החדשות של הערוץ השלישי. האם שכחנו להתייחס לשאלה, האם מדובר בשתי חברות החדשות – אז צריך לבטל את סעיף קטן (ג) או רק לחברת החדשות של ערוץ 2.

את צודקת.

נוסח החוק כיום קובע, וזה מהתקופה שלפני הערוץ השלישי נכנס לחוק, שמנהל הרשות השנייה יהיה יו"ר חברת החדשות. את הרעיון הזה יש לבטל, אך העיקרון הזה אינו מספיק, משום שקיים אותו ניגוד עניינים- -

יש חילוקי דעות בין חלק גדול מחברי הוועדה לבין המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לחמן-מסר, בנושא הדירקטורים במועצת הרשות השנייה - האם הם יכולים להיות יושבי-ראש חברת החדשות או לא. זה ויכוח עקרוני, וללחמן-מסר יש עמדה משלה. לעמדה, כנראה, יש עמדה אחרת – לא בדקתי את יחסי הכוחות.

לא במקרה המציע הציע את זה בנוסח הזה, כי בעניין הזה אנו לא מקבלים את עמדתכם. הודעתי למנכ"ל משרד התקשורת ולמשרד האוצר שדעתנו, כנראה, חלוקה עליכם. העניין הזה הוא לא חלק מההתניות.

החוק קובע היום שכל חברת חדשות – גם חברת החדשות של ערוץ 2 וגם חברת החדשות של ערוץ 10 - היא בעלת זיכיון. לפי ההגדרה של 'מיהו בעל עניין בחברה ' מוגדר שגם דירקטור הוא בעל עניין. כלומר מי שהוא דירקטור בחברת חדשות הוא בעל עניין בחברת החדשות.

לגבי חברי המועצה נאמר בחוק בצורה חד-משמעית שאסור שחבר מועצה יהיה בעל עניון ובעל זיכיון.

אז תתקנו שהוא לא יהיה בעל עניין.

ההוראה הזאת – מטרתה היא למנוע ניגוד עניינים חמור ממצב שבו אותו אדם גם יושב במועצה המפקחת וגם יושב יחד עם נציגי בעלי זיכיון בדירקטוריון של חברה מפוקחת.

נניח שמוסקו אלקלעי יהיה מחר בבוקר יהיה יושב-ראש חברת החדשות. איך זה מתבטא?

בואו ניקח כדוגמה את התוכנית "עובדה", ששודרה עד לפני זמן מאוד קצר בחברת טלעד במשך שמונה שנים. יום אחד מועצת הרשות השנייה אישרה שזה ישודר כתוכנית חדשות במסגרת חברת החדשות, למרות שלפני-כן לזה לא הוכר כתוכנית חדשות.

יש גם דוח של מבקר המדינה שמזכיר את זה ומבקר את זה.

אמרתי שהנקודה הזאת היא בחילוקי דעות מול המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, לחמן-מסר. היא לא חלק מההתניות שהמציעים לקחו על עצמם בעניין הזה, ובכל זאת יש אפשרות לדון בעניין הזה אחרי הקריאה הראשונה.

בנוסח שאעלה לקריאה ראשונה זה יהיה בסעיף 67 לחוק העיקרי במקום סעיפים קטנים (ב) ו-(ג).

היינו מבקשים שהוא יהיה אחד מנציגי הרשות, אך הוא ייקבע על-ידי הדירקטוריון.

אני הייתי בעד, אישית.

5. בתוספת לחוק העיקרי, במקום סעיף 2, יבוא:

"מחויבויות בתחום השידורים

2. בעל זיכיון לשידורי טלוויזיה יוציא בכל שנת זיכיון –

(1) כהוצאה לשידורים, לרבות שידורי חדשות – סכום שלא יפחת מ-60% מהכנסותיו נטו באותה שנה, או סכום שלא יפחת מסך של 220 מיליון שקלים חדשים, ולפי הגבוה ביניהם;

(2) כהוצאה כוללת לתוכניות מסוגה עילית – סכום שלא יפחת מ-10% מההוצאה האמורה בפסקה (1), או מ-40 מיליון שקלים חדשים, לפי הגבוה ביניהם, ובלבד שהוצאה זו תשמש להפקתן של לא פחות מ-164 שעות של תוכניות כאמור.".

אני מוכן להעלות את הסכום.

יש פה שני עניינים; הדבר הזה כפוף למה שדיברנו עליו קודם, שלא ייצא מצב שמוציאים 220 מיליון ₪ על חדשות – זאת לא היתה הכוונה. אם כאן נדרש התיקון הזה, הוא יתוקן.

דיברנו אתמול על כך שאנו לא מסתפקים בסכומים המוצגים פה לגבי הנושא של ההפקות, ונתאם את זה עם הממשלה בין הקריאה הראשונה לשנייה והשלישית. אנחנו מאוד מקווים שהתמיכה שיש לכם באוצר תגרום לכך שהדבר הזה יתוקן באופן כזה או אחר.

אז כרגע אין שינויים.

הממשלה קבעה בנושא של שידורי חדשות 85 מיליון ₪. הובאה בפניי עמדה, שאני נוטה להסכים לה, והייתי רוצה שתשקלו אותה, כי אנו צריכים להיות מתואמים; גם בנושא החדשות – שגם המועצה תיקח את זה בחשבון - אולי לשקול לקבוע שגם שידורי החדשות ייקבעו כאחוז מסוים מההוצאה הכוללת לשידורים, כדי שיהיה עניין לזכיינים להעלות את כמות השידורים, ואז תהיה להם גם אפשרות להגדיל את התקרה. לא חייבים לקבוע תקרה בסכום, זה יכול להיות גם אחוז מההוצאה.

נדבר על זה אחרי-כן.

אין פה אף נציג לישראל פלוס. מכיוון שזאת טלוויזיה שמעניינת בקביעות כמעט מיליון צופים, אני מבקש שמה שקול המוסיקה מבקש יהיה תקף גם שם. אני מדגיש את זה למען ההגינות.

אמרתי: "כל הערוצים היהודיים".

קיימנו אתמול התייעצות יחד עם חבר הכנסת אמנון כהן ועם היועצת המשפטית לוועדה ועם המנהלת של הוועדה, והגענו אתו להסכמה שהנושא הזה היום לא יעלה, ונסתפק היום בהודעתו של מנכ"ל משרד התקשורת, שהיא מספיק חשובה.

אמנון כהן גם הכין הצעת חוק פרטית נוספת לעניין הזה. אתה מוזמן להצטרף אליו.

אנו רוצים להציע שני דברים לגבי סעיף 2: ראשית, אנו רוצים להציע שזה לא יהיה מוזכר רק בנושא של שעות. עמלנו קשות מול המועצה בנושא של ההפקה, ואנו רוצים שיהיה מוכר פר שעה הפקה ולא רק בנושא שעות.

שנית, שתהיה חלוקה ז'אנרית מוגדרת ולא רק סוגה עילית.

נבקש ממך להעלות את זה אחרי הקריאה הראשונה.

אפשר להוריד את התוספת?

בהנחה שהממשלה תסכים לכך.

אנחנו רוצים להביא את הצעת החוק. מי בעד? 6. מי נגד? אין. מי נמנע? תודה.

הממשלה תומכת בהצעה, נכון? תחשבו היטב על מה שתאמרו, כי אם תעלו עכשיו טענות, ייתכן שאגיד לוועדה שאני לא מעלה את החוק לקריאה ראשונה.

אני אומר לא על דעת עצמי, אלא לפי החלטת ועדת שרים לענייני חקיקה, ויש את הפרוטוקול מוועדת שרים לענייני חקיקה מיום ראשון האחרון, שדנה בהצעת החוק הפרטית של חבר הכנסת ארדן. ועדת השרים לענייני חקיקה אמרה שהממשלה תתמוך בהצעת החוק בכפוף לשני תנאים.

אחד כבר התקיים, שהדיון בהצעת החקיקה לא יתקיים ביום שני, וזה כבר התקיים, כלומר התנאי הזה אחרינו.

התנאי השני שוועדת השרים ביקשה להכפיף הוא שהממשלה תתמוך בהצעת החוק בכפוף לקיום של אותה הצעת חוק פרטית במקביל להצעת החוק הממשלתית.

אשר על כן האוצר תומך בעלות התקציבית של הצעת החוק.

תודה רבה, הישיבה נעולה.




הישיבה ננעלה בשעה 08:50.