פרוטוקולים/כספים/6911



5
ועדת הכספים
21.07.2003

פרוטוקולים/כספים/6911
ירושלים, כ"ט בתמוז, תשס"ג
29 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס'
מישיבת ועדת הכספים
מיום שני, כ"א בתמוז התשס"ג ( 21 ביוני 2003), שעה: 10:30

1. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה)(קביעת שווי רכישה לעניין
אופציה במקרקעין), התשס"ג-2003
2. תיקונים בתקנון הבורסה
3. הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-‏2003 4. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף) (תיקון),
התשס"ג-2003

חברי הוועדה: דניאל בנלולו - מ"מ היו"ר
אלי אפללו
יעקב ליצמן
אורית נוקד
מיכאל נודלמן
אהוד רצאבי

אהרון אליהו - סגן הנציבה, נציבות מס הכנסה
טלי דולן - יועצת משפטית, אגף הכנסות המדינה
טארק בשיר - משרד המשפטים
יאיר אורגלר - יו"ר הבורסה לניירות ערך
סם ברונפלד - מנכ"ל הבורסה לניירות ערך
חגית נאמן - יועצת משפטית, הבורסה לניירות ערך
אלעזר אמיר הימל - מנהל מחלקת שוק משני, רשות לניירות ערך
גד סואן - איגוד החברות הציבוריות
עליזה קן - משרד המשפטים
נטע דורפמן-רביב - לשכה משפטית, משרד האוצר
נועה בן אריה - עו"ד, מרכז השלטון המקומי
לי כהן - אגף הביטוח, משרד האוצר

הלית ברק מגידו

טמיר כהן

אושרה עצידה



1. תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לעניין
אופציה במקרקעין), התשס"ג-2003

בוקר טוב, אני מתכבד לפתוח את ישיבת הוועדה. הנושא הראשון על סדר היום הוא תקנות מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה) (קביעת שווי רכישה לעניין אופציה במקרקעין), התשס"ג-2003. הגברת טלי דולן, תציג לנו את התקנות, בבקשה.

אתם יכולים להצביע על התקנות האלה כמעט בלי דיון. אני לא חושבת שיהיה מישהו שיתנגד להן. אלו תקנות שבאות להסדיר נושא של שווי רכישה כשזכות במקרקעין נרכשת בעקבות רכישת אופציה. בתיקון מס' 50 לחוק מיסוי מקרקעין שהוא הרפורמה במיסוי מקרקעין הכנסנו אפשרות לרכוש מקרקעין לאחר רכישת אופציה לרכישת אותם מקרקעין. כשאני רוכשת את המקרקעין מהאדם שמכר לי את האופציה לרכישתם, החוק מסביר את זה כך שהמחיר ששילמתי עבור האופציה ייכלל כבר בשווי רכישת המקרקעין ולכן בבוא היום כשאני אמכור אותם, שווי הרכישה יכלול גם את השווי ששילמתי עבור האופציה. לא כך הדבר אם אני רוכשת את האופציה מא' ובסופו של דבר את המקרקעין בעקבות האופציה אני רוכשת מב'. במקרה כזה מחיר הרכישה של האופציה לא נכנס למחיר רכישת המקרקעין, ולכן שווי הרכישה של המקרקעין לא יכלול גם את שווי הרכישה של האופציה. אנחנו באים להסדיר את זה שבמקרה של רכישת המקרקעין מא' ורכישת האופציה מב' שווי הרכישה של המקרקעין יכלול גם את מחיר האופציה.

חבר הכנסת אפללו, בבקשה.

אדוני, אני מודה לך. תיאורטית, נניח שאני קניתי אופציה וקבעתי שהאופציה תירכש במיליון שקל, ומס שבח לא מכיר ברכישת האופציה בגובה של מיליון שקל. הרכישה שכוללת את מס שבח לצורך ההכרה בעניין הזה, מאיזה גובה היא?

האם אתה שואל האם זה מחייב את שלטונות מס שבח?

כן.

זו שאלה טובה.

זה לא מחייב שלטונות מס שבח. שלטונות מס שבח תמיד ייקבעו את מחיר המקרקעין לפי - - -

אז אני לא מבין מה את עושה.

בתקנות האלה אני עושה דבר מאוד פשוט. לך יש אופציה לרכוש את המקרקעין במיליון. תמורת האופציה לרכוש את המקרקעין במיליון שילמת לי אלף. בסופו של דבר, רכשת את המקרקעין במיליון, אבל לא ממני אלא מהלית. לכן, המקרקעין עלו לך לא מיליון אלא מיליון ואלף. למעשה, זה בא להסדיר שלשווי הרכישה ייווסף גם האופציה.

אני הבנתי, אני מסכים איתך. אבל, לא הסדרת את מה שאני שואל.

שלטונות מס שבח תמיד בודקים האם מחיר העסקה - - - , נמצא פה אהרון אליהו סגן נציב מס הכנסה ואני מתארת לעצמי שהוא מאשר את דבריי.

אני אחדד את השאלה כדי שהיא תובן. נניח שרכשתי מקרקעין מהלית וקבענו סכום. איזה סכום יהיה מוכר? האם זה היה הסכום שאתם תקבעו בעצם הרכישה, הרי לא תקבלו את גובה הרכישה? הוא לא יקבע מיליון אלא שני מיליון. איזה סכום יהיה מוכר, המיליון לפי האופציה או שני המיליון לפי הדרישה שלכם? התקנות מסדירות את העניין שזה יהיה מוכר בהוצאה, השאלה היא מהי ההוצאה?

התקנות לא עוסקות בזה.

אבל, אני המחוקק ואני רוצה לדעת.

קודם כל אנחנו צריכים להבין מה התקנות האלה באות ועושות, או בכלל מה עושה האופציה הזו שעליה אנחנו מדברים ושהתקנות מתייחסות אליה. ככלל, אופציה זו זכות לקבל זכות במקרקעין ולכן פעולה שנעשית באופציה הייתה אמורה להיות מחויבת בכל המסים של מיסוי מקרקעין, לרבות המסים העקיפים, מס שבח, מס מכירה ומס רכישה. במסגרת תיקון 50 באו ואמרו: בואו ניצור סוג מסוים מאוד של אופציה, כל פעולה שתעשה לגבי האופציה הזו, החבות במס תהיה בחלק צמודה דהיינו, רווח הון, ולא במס שבח. זה נתן חיסכון במסים העקיפים על פעולה שנעשית ביחס לאופציה.

אתה יכול לבחור בין שניהם. טופס 51 הוא מס שבח.

לא, אתה לא יכול לבחור.

זה לא לבחירה. זה לא שייך לנושא של טופס 50. זה שייך לעסקה שחייבת במס שבח. טופס 50 זו עסקה שמקומה בחלק ב' לפקודה ולא בחוק מס שבח. אנחנו מדברים על פעולה במס שבח. העיקרון הזה שבא ואומר שאני לוקח את האופציה הזו ומעביר אותה מהמגרש של מס שבח למגרש של מס הכנסה, יוצר פה איזשהי לקונה. כי בסופו של דבר, כאשר האופציה הזו ממומשת ונכס המקרקעין נרכש על ידי מחזיק האופציה, הוא בעצם חוזר למגרש של מס שבח. מס שבח יש בו עיקרון שבא ואומר שמחיר הרכישה שיינתן לך הוא בעצם מחיר המכירה שנקבע ממוכר המקרקעין, ואז יש פה תוצאה שבאה ואומרת שבעצם מכוח העקרונות הרגילים אילמלא התקנה המסוימת הזו של חוק מס שבח, אתה תשלם שני תשלומים. אתה תשלם תשלום אחד לבעל המקרקעין, ותשלום אחד בגין רכישת האופציה. אבל, כיוון שחוק מס שבח לא מכיר בתשלום בגין רכישת האופציה, באות התקנות האלה ואומרות גם את זה תקבל כניכוי. כמובן שמה שתקבל כניכוי וזה במענה לשאלה שלך, זה אותו שווי שנקבע לצורך העניין, במקרה הזה פקיד השומה קובע את השווי לא מנהל מס שבח, אותו שווי שקבע לך פקיד השומה.

אני רוצה להבין, נניח שרכישת האופציה היא ב-100 שקלים, ואתה מעריך את זה ב-200 שקלים. באיזה סכום היא מכירה, האם היא מכירה ב-100 שקלים שקניתי את האופציה או ב-200 שקלים?

ב-200 שקלים שקבע לך פקיד השומה.

זה מה שרציתי לדעת.

אדוני, יש כאן מכתב של לשכת רואי החשבון שאין התנגדות, אבל לשכת עורכי הדין לא כתבו מכתב כזה. הם יריבו על זה אחר כך בינהם בוועדה, אני מוחה על כך.

אני רוצה שיהיה כתוב בפרוטוקול שהגובה יוכר ממה שקובע מס שבח.

לא, זה פקיד השומה, זה מה שאהרון אליהו הסביר.

כל ההרצאה הארוכה שנתתי לך היה כדי להסביר לך למה זה פקיד השומה ולא מנהל מס שבח. אני חוזר ואומר לך, את הקביעה של מהו סכום הרכישה של האופציה קובע פקיד השומה.

האם אף פעם זה לא יהיה מס שבח?

כאשר האופציה הזו ממומשת וקונים באמצעותה את הקרקע אז זה חוזר למס שבח, אבל אז כבר פקיד השומה קבע את השווי של האופציה ולכן תקבל את השווי שקבע פקיד השומה.

זאת אומרת, שבכל מקרה מס שבח לא יתערב בקביעה?

הוא לא יתערב. זה לא היה במסלול שלו. כשאתה רוכש את האופציה ממי שמוכר לך את המקרקעין, אתה במסלול של מס שבח כי מי שמוכר לך את המקרקעין כשהוא מכר לך את האופציה במסגרת מחיר המכירה של המקרקעין נכללת גם האופציה. ולכן, כבר יש לזה תשובה בחוק הקיים. במקרה שאתה רוכש את האופציה מא' ואת המקרקעין בסופו של דבר מב', זה כמו שאהרון אליהו הסביר, רכישת האופציה לא הייתה עדיין בתחום של מיסוי מקרקעין. ולכן, מחיר האופציה כפי שקבע אותו פקיד השומה הוא זה שייווסף לרכישת המקרקעין שלך, ולכן ערך המקרקעין יהיה גבוה יותר לצורכי הרכישה, ובבוא היום כשתמכור מס שבח יהיה נמוך.

אני רוצה להפנות את תשומת הלב לכך שהתחולה של זה יהיה כמו התיקון העיקרי, 7 בנובמבר.

נכון, בוודאי. תודה רבה על ההערה. התחולה של זה היא לגבי רכישות מ-7 בנובמבר 2001 שאז נכנסה הרפורמה במיסוי מקרקעין לתוקפה.

אבל, יש אנשים שהם כבר שילמו והתיק כבר נסגר, כי זה כבר שנתיים. האם יש מישהו שבודק את התיקים אחורה, והוא מטלפן לאנשים?

נו באמת, האם שלטונות מס הכנסה יעשו את זה?

אני נציגת הפראיירים בוועדת הכספים.

הם צריכים להגיד תודה רבה, כי אנחנו הנחינו את המשרדים כיוון שאנחנו הערכנו שבאיזשהו שלב נגיע לחקיקה הזו. אמרנו לא לגבות את הפרש המס שמקורו בפער הזה ולכן לא גבינו את המסים האלה.

השאלה היא, האם אתם פונים לאנשים שגבו מהם?

כיוון שההנחיה הייתה לא לגבות, נקודת המוצא שלי שזה לא נגבה. זו הייתה הנחייה אז למה שייגבו?

ומה יקרה אם כן גבו?

בוודאי שיקבלו.

יקבלו, אתם מודיעים להם.

מה פירוש "אנחנו מודיעים"? אני לא יודע מי זה המקרים האלה.

אתה צריך לבדוק.

אבל, אין לי אינדיקציה. אני חוזר ואומר, ההנחיה הייתה לא לגבות, ולכן המשרדים לא גבו. אם קרתה איזשהי טעות אז שיבואו אלינו.

בכל מקרה, התקנות מקלות.

התשובה שלו היא לא.

לא, התשובה שלו היא לא צריך את זה, זה ממילא נעשה.

מי בעד התקנות? מי נגד? עבר, תודה רבה.

תודה רבה.



2. תיקונים בתקנון הבורסה

אנחנו עוברים לסעיף השני, תיקונים בתקנון הבורסה. ישנם שלושה נושאים והם: חשבון מפצל, סליקת עסקאות שבוצעו במסחר בבורסה, והקצאה פרטית. יאיר אורגלר, בבקשה.

מדובר בשלושה תיקונים לתקנון הבורסה שהם שלושה נושאים שהם לא כבדים, אבל למען הסדר הטוב זה צריך לבוא לכאן לאישור. הסעיף הראשון הוא חשבון מפצל. הכוונה פה לא לאפשר העברת הוראות בנגזרים ביחד, אלא כל פקודה בפני עצמה. למעשה, גם עכשיו זה מאוד מוגבל, אבל מעונינים שבמערכת הממוחשבת לא יעביר מנהל תיקים הוראה בשביל כמה לקוחות, ואחר כך הוא יחליט איזה לקוח מקבל איזה עסקה בנגזרים. למעשה, גם היום הוא צריך להעביר יחד עם זה איזשהי רשימה, אבל הכוונה פה היא לחדד את הנושא. זה קל מאוד בעידן המסחר הממוחשב. זה עושה סדר בנושא הזה, ולכן אנחנו מביאים את זה לכאן.

חבר הכנסת אפללו, בבקשה.

נניח ולקוח מבקש הוראת ביצוע לרכישה מהבנק של קנייה מסוימת והוא מבצע את הקנייה. האם הוא יכול אחר כך לשנות את שם הקונה מטעם הבנק? אני אתן לך דוגמא. נניח ולי יש חשבון פרטי שלי ויש לי חשבון עם שותף. אני מחליט לקנות יחד עם השותף וכשאני רואה שיש לי רווחים אני רוצה לשנות ולומר שזה יהיה רק על שמי. האם ישנה האפשרות הזו?

הכוונה בדיוק היא שלא תהיה כזו אפשרות, שהעסקה היא בדיוק לך ולא לאחר.

אני מדבר מניסיון. קיבלתי תשובה וזה בא באמת לתקן בעיה שהיא חמורה מאוד. היו בעלי חברות שקנו אופציות ודברים אחרים על שם החברות, וכאשר הם ראו שיש רווחים הם ביקשו להעביר את זה לחשבון האישי או לחשבון אחר. הייתה הפקרות בעניין הזה ולכן אני מאוד שמח שיש את התיקון הזה.

הנושא השני הוא סליקת עסקאות שבוצעו במסחר בבורסה. גם כאן הכוונה היא לחזק את המעמד של המסלקה בעסקאות. המסלקה מהווה CCP (Central Counter Party), צד נגדי לכל עסקה, ומה שכתוב כאן וזה די ברור, שעד שלא שולמה התמורה, ניירות הערך לא יעברו. לחלופין, לא תתקבל תמורה עד שניירות הערך לא הועברו. עד אז זה בחזקת המסלקה שהיא חברה של הבורסה. לכן, זה מחזק את מעמדה של המסלקה, עושה סדר בעניין הזה. זה גם כן עניין שהוא מסודר, אלא שהוא מחזק את המעמד של המסלקה.

האם יש שאלות? לא. אנחנו עוברים לסעיף השלישי.

הסעיף השלישי נוגע להקצאה פרטית. היום יש דרישה לשווי מזערי של החזקות ציבור בחברה. לפעמים חברה רוצה לעשות הקצאה פרטית, להקצות מניות להקצאה פרטית, והחזקות הציבור הן לא מספיקות ואז זה מונע ממנה לבצע את ההקצאה הפרטית. ברגע שיש הקצאה פרטית ממילא שווי החזקות הציבור לא נפגע. כדי לעודד חברות לגייס הון נוסף, רוצים לאפשר חברה לגייס הון גם אם שווי ההחזקות הציבור הוא לא לפי המינימום שנדרש היום.

האם הסעיף הזה תוקן לאחרונה?

לא.

אני לא מבין למה אתם מבקשים לשנות? זה צריך להישאר במסגרת הזו.

אני אסביר שוב. היום יש דרישה למינימום שווי החזקות ציבור לפני שאתה יכול להנפיק הנפקה נוספת. יש חברות שמצבן הוא לא כל כך טוב. אנחנו יודעים שמצב המשק היום הוא לא כל כך טוב, יושב פה נציג איגוד החברות הציבוריות והוא יכול להעיד על כך. אנחנו אומרים שחברה כזו גם אם שווי החזקות הציבור הוא קצת פחות ממה שמחויב היום, החברה עדיין יכולה להקצות מניות נוספות בהקצאת פרטית. שווי החזקות הציבור לא משתנה, הוא לא יורד. זה מאפשר לחברה לגייס הון נוסף ויש תקווה להמשך.

אבל, זה מסכן את הכסף. לדעתי, לא צריך להפר את המסגרת הקיימת. לא צריך לשנות את זה. אני רוצה שיהיה ברור, אני נגד הדבר הזה.

הרשות כמובן תומכת בעניין הזה. היא אישרה אותו והעבירה אותו למשרד האוצר וכך זה הגיע לפה. יש כללים רחבים של שימור, בינהם יש גם אלמנט של שווי החזקות ציבור, והם חלים גם על חברה שנמצאת בהקצאה פרטית. לא נכון, לא ראוי להקשות על חברה שרוצה לגייס הון בדרך של הקצאה פרטית מעבר לכללי השימור הרגילים שיוצרים תנאי מינימום להמשך קיומה של החברה כחברה נסחרת בבורסה. זה ההיגיון שעומד ביסוד התיקון הזה.

בדברי ההסבר אתם מדגישים שהשווי לא משתנה. אבל, השיעור משתנה וזה יכול לדלל ולדלל.

אין שינוי, לא נוגעים בדרישת השיעור. שיעור בהקצאות פרטיות נשאר כפי שהיה.

את שיעור בעלי מניות מקרב הציבור, בגלל ההצבעות, בגלל שמירת זכויות המיעוט, צריך להבטיח.

היום יש דרישה כפולה בהקצאה פרטית. חברה שרוצה לעשות הקצאה פרטית, היא לא יכולה לעשות הקצאה פרטית אם כתוצאה מההקצאה שיעור החזקות הציבור ירד ל-15%, ולחברה בקשיים זה 10%, עוד הסדרים ל-15. את זה אנחנו לא יכולים לשנות. ההקצאה הפרטית היא מדללת את שיעור החזקות הציבור, היא לא משנה את השווי. היא גורמת לדילול של השיעור, ולכן אנחנו רוצים להבטיח, כמו שסמדר אמרה, שהשיעור לא ייפגע ולכן ההוראה בדבר השיעור נשארת, קיימת, ואנחנו לא מציעים לשנות אותה. עדיין נשארת דרישה של לפחות 15% מהחזקות הציבור לאחר ביצוע הקצאה פרטית. יחד עם זאת, השווי כתוצאה מהקצאה פרטית לא משתנה. בניגוד לשיעור שהוא משתנה, הדילול נעשה בשיעור, השווי לא משתנה. אם היה קודם 3 מיליון שקל שווי החזקות ציבור, כתוצאה מהקצאה פרטית הוא עדיין יישאר 3 מיליון שקל. לא מוצע לשנות את הדרישה של שיעור החזקות הציבור. מוצע להמשיך ולדרוש מינימום של 15% החזקות ציבור אם חברה רוצה לעשות הקצאה פרטית.

אנחנו רוצים כן לאפשר לחברות שמעונינות בגיוס הון נוסף, לגייס את ההון הנוסף, ולפטור אותן מהדרישה של השווי כי ממילא ההקצאה לא פוגעת בשווי. מצד אחד, זה בא להקל על החברות לגייס הון. בסופו של דבר, גיוס ההון הוא גם תרומה למשקיעים שלא יפסידו את כספם אם בעל השליטה או באמצעות משקיעים אחרים רוצה להכניס כסף לחברה. דרישת השיעור נשארת, זה לא הוזכר פה כי לא מציעים לשנות אותה. היא קיימת והיא נשארת.

אני לא שוכנעתי, אני צריך ללמוד את הנושא. אני מבקש להוציא את הסעיף הזה עד אשר אני אלמד אותו בצורה יותר טובה. אני לא יכול להתייחס לכך עכשיו, אני יכול להתנגד.

גד סואן, נציג איגוד החברות בבקשה.

חבר הכנסת אפללו, למעשה, באים פה להקל על החברות לגייס כספים. הבורסה באה לפה לאישור, היא קיבלה אישור לשם כך מהרשות וממשרד האוצר, להקל על החברות שמנסות לגייס כספים בתנאים הקשים היום. אתה יודע שהנפקת מניות היום היא קריעת ים סוף. אם בעלי עניין בחברה או בעלי שליטה רוצים להכניס כסף מכספם אז זה לא מדלל, כיוון שדרישות השיעור נשארו כפי שהן היו. זה מאפשר להקל את תהליך גיוס הכספים הזה.

אתה אומר "מכספם"?

הקצאה פרטית זה מהכסף שלהם, ממה הם עושים את זה? דרישה כזו באה להקל על החברות ואני לא רוצה שום סיבה להתנגד לה כי היא לא באה על חשבון בעלי המניות מן הציבור, הציבור הרחב. שיעור הדרישות נשאר. השאלה היא האם השיעור הוא נכון או לא נכון, האם הוא צריך להיות 15% או 20%, היא בכלל לא השאלה כרגע. לכן, אני חושב שדווקא בשעה כזו צריך להקל על החברות. אתה יודע איזה מחנק אשראי יש היום ממילא במשק. באמצעות התקנה הזו יש לך אפשרות לאפשר הקלה מסוימת. זו לא הקלה רבתי, זה לא יפתור את בעיות שוק ההון ואת בעיות החברות, אבל זה מקל. אני חושב שמן הדין לאשר את זה ללא הרבה שהיות. כמובן שצריך לקבל את כל ההסברים, יושבים פה יו"ר הבורסה ומנכ"ל הבורסה והיועצת המשפטית.

צריך לזכור שבסופו של דבר הציבור נהנה מזה שנכנס כסף נוסף לחברה.

האם זה רק כסף פרטי שנכנס?

זה כסף פרטי, זו הקצאה פרטית.

זה רק כסף פרטי שנכנס וזה לא פוגע בציבור.

זה לא פוגע בציבור.

להפך, בדרך כלל זה עוזר להם כי מדובר בחברות מאוד קטנות שאם לא יכניסו את הכסף הנוסף יכול להיות שהן תפשוטנה את הרגל. זו פשוט עזרה ראשונה.

לזה אני מסכים, אני פוחד מדברים אחרים.

זה מטיב את מצבה של החברה והטבה במצבה של החברה משרתת את כלל בעלי המניות. ככל שמצבה של החברה טוב יותר, מצבם של בעלי המניות של החברה בין אם בעלי שליטה, בין אם בעלים מן הציבור, הוא טוב יותר.

אני רוצה שיצוין בפרוטוקול שלא ייפגעו בשום פנים ואופן במשקיעים הפרטיים ושהם יישארו בתוך העניין, אני לא הבנתי את זה כך, עכשיו אני מבין את זה אחרת. זה כמובן כסף פרטי מבעלי החברות של המניות, כסף אישי שלהם.

הקצאה פרטית.

לאור ההסברים שקיבלנו ולאור דבריו של חבר הכנסת אפללו, מי בעד התיקון? מי נגד? התיקונים בתקנון הבורסה אושרו.



3. הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-‏2003

אנחנו עוברים לסעיף הבא. הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003. נטע דורפמן רביב ממשרד האוצר, תציג את הנושא.

בשנת 1995 תוקן החוק לתיקון דיני הרכישה, ונקבע בו שהפקעות מכוח חוק התכנון והבנייה החל משנת 1977 יישאו הפרשי הצמדה מלאים. עד 1995 הפקעות מכוח חוק התכנון והבנייה נשאו הפרשי הצמדה חלקיים של 70% החל משנת 74. אגב התיקון הזה שנועד להטיב עם הנפקעים, בטעות כנראה הושמטה הזכות בין השנים 74 ו-77 ל-70% הצמדה.

את מדברת רק על סוג מסוים, למה?

כי הפקעות של המדינה, משלמים פיצויי הצמדה ממועד ההפקעה. לרשויות המקומיות הייתה איזשהי הקלה בחוק שהם היו צריכים לשלם רק 70% הצמדה ורק משנת 74.

מה קורה עם מי שלא רוצה לקחת כסף?

הוא לא יקבל כלום, הוא לא רוצה לקבל כסף.

לא, למה זה הפסיק להיות צמוד?

זה לא הפסיק להיות צמוד. זה מלכתחילה לפי החוק המקורי, לא היה צמוד. החוק שאליו מפנה חוק התכנון והבנייה זה פקודת הקרקעות. לפי פקודת הקרקעות אין בכלל הצמדה. הפקודה הזו לא נקטה בכלל בהצמדה. בחוק לתיקון דיני הרכישה החליטו להצמיד את הפיצויים, אבל הייתה הבחנה בין הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה ובין הפקעות של המדינה, כאשר הפקעות לפי חוק התכנון והבנייה עד שנת 95 בעצם לא היו צמודות, אלא משנת 74 ורק 70% הצמדה. רצו להקל על הרשויות המקומיות. הן לא צריכות לשלם הצמדה מלאה, הן משלמות רק 70% ורק משנת 74. כלומר, מי שהפקיעו לו משנת 50, משלמים לו רק ריבית לא צמודה וההצמדה מתחילה משנת 74 ורק 70%.

בשנת 95 החליטה ועדת הכספים שרוצים להשוות את מצבן של הרשויות המקומיות למדינה. כלומר, נפקע שמפקיעים לו קרקע לפי חוק התכנון והבנייה יהיה צמוד במלוא ה - - - בשנת 95 החליטו רטרואקטיבית משנת 77, לא משנת 48.

למה לא החליטו שזה יהיה לפני כן?

את השאלה הזו צריך לשאול את ועדת הכספים ההיא. החליטו שזה יהיה משנת 77. גם כך זה 18 אחורה. זאת אומרת, זה רטרואקטיביות די ארוכה.

זה שווי קרקע.

לא, אבל השווי הוא מיום ההפקעה.

יש בעניין הזה דבר מצחיק, כי כאשר הפקיעו לך את הקרקע היא הייתה שווה 100 שקלים, אבל היום היא שווה 1,000 שקלים. בשווי הם נותנים לך הצמדה רק של ה-100 שקלים.

העובדה שהפקיעו את הקרקע, מורידה גם כן את המחיר.

בשנת 95 החליטה ועדת הכספים, החליט המחוקק שהוא רוצה להשוות את מצבן של ה - - -

למה לא לחזור אחורה? ועדת הכספים רוצה היום להחליט אחרת.

האם ערך הכסף הוא שווי של היום?

לפי פקודת הקרקעות, השווי הוא ביום ההפקעה, לא השווי ביום תשלום הכספים.

עוול על עוול.

לא, לא. אבל, השווי הוא צמוד.

לא תמיד כל האנשים יודעים מתי הנכס הופקע, לא תמיד יודעים ממי הפקיעו, לפעמים לא מוצאים את האנשים, את הבעלים.

זו שאלה שהיא לא קשורה לתיקון הזה.

רושמים גם הודעה במרשם.

סליחה, זה לא ידוע כל הזמן. חלק מהאנשים האלה שמפקיעים להם את האדמות הם תושבי חוץ שלא קיבלו את ההודעות. האדמות שלהם הופקעו לצורכי ציבור.

לפעמים, יש גם ויכוחים.

יש גם ויכוחים בין יורשים. ערך ההפקעה ביום השווי הוא הרבה יותר נמוך מהיום שבו הוא מקבל את הכסף.

זה לא התיקון.

אני יודע, אבל יש עכשיו הזדמנות לתקן את זה.

אם בא אלינו עכשיו נפקע שאומר שבשנת 48 הפקיעו לסבא שלו, אנחנו משלמים פיצויי הצמדה מלאים משנת 48 עד היום. אבל, אנחנו מדברים עכשיו על הפקעות של הרשויות המקומיות. צריך לזכור שהמצב שהיה הוא שהן בכלל לא שילמו הצמדה.

זה פשע.

אחר כך הם שילמו 70% הצמדה, אבל בשנת 95 ראה המחוקק לנכון לעשות רטרואקטיביות של 18 שנים.

בואו נתקן את זה עכשיו. אני רוצה לשאול שאלה בשיתוף עם חבר הכנסת אלי אפללו, האם האוצר מסכים ללכת עם זה גם אחורה?

אני אסביר למה לא. אני מייצגת פה את האוצר, אני לא יודעת אם יש פה נציגים של הרשויות המקומיות.

אני נציגה של מרכז השלטון המקומי.

צריך לזכור שכאשר רשות מפקיעה היא יודעת שהיא אמורה לשלם תוך X זמן, ויש כספים מסוימים שהיא צובעת עבור תשלום. האם אנחנו נגיד עכשיו שהן צריכות לבדוק את העלויות הכספיות לגבי הפקעות שהן הפקיעו לפני שלושים שנה? יכול להיות שהן בכלל לא מודעות לעלויות האלה, הן צריכות עכשיו להכין תקציבים. אנחנו גם לא יודעים באיזה סכום מדובר.

ועדת הכספים הבינה שצריך לחזור לרשויות עד 77, ואתם הסכמתם. ועדת הכספים יכולה להחליט ולהסכים - - -

הרשויות המקומיות משלמות פיצויי הפקעה גם בגין הפקעות שהן תוכניות שהן לא מקומיות, אלא גם תוכניות שהן מחוזיות וארציות, והרשויות נושאות בנטל גם עבור תוכניות שכאלה באופן שמעמיד אותן במצב - - -

אדוני היושב ראש, לא איכפת לי שיהיה רשום בפרוטוקול שלי ידוע על הפקעות שעשו למען כביש, וביום בהיר התפרסם מכרז לבניית שיכונים שם.

אני עד לכך. היה שטח שהופקע על ידי רשות לשטח ציבורי, ואחר כך שינו את זה נקודתית. אדם קיבל פיצוי על שטח ציבורי, ועכשיו שינו את זה לשטח מגורים.

יש סעיפים ספציפיים לעניין הזה, החוק מטפל במקרים כאלה.

מה קורה אם יש תשלום של הפקעה אבל לרשות אין כסף לשלם? נניח שוועדה מקומית הפקיעה אדמה, אבל לרשות אין כסף.

היא לא אמורה להפקיע בלא שיש לה תקציב.

אני יכול להביא לפניכם עדות , מקרה בו לרשות לא היה כסף לשלם עבור הפקעה שבוצעה בכפר מסוים. מה קורה בעניין הזה?

אותו אדם אמור לפנות לבית משפט - -

- - לבטל את ההפקעה?

גם זה יכול להיות. הוא אמור לפנות, בית משפט יקבע מהם הפיצויים שמגיעים לו, ויעשה הוצאה לפועל נגד הרשות המקומית. הוא יעקל את הקרקע שהפקיעו לו. אבל, אנחנו לא מתקנים את חוק התכנון והבנייה פה. אני רואה שכל נושא הפקעות מעניין פה את חברי הכנסת. אני רוצה לומר שבעקבות בג"ץ קרסיק הוקמה ועדת בינמשרדית שאמורה להכין המלצות לתיקון כל נושא ההפקעות של המדינה, לעשות רפורמה בכל התחום הזה. אני מניחה שבשנה הבאה תבוא לוועדת הכספים הצעת חוק מקיפה עם כל הבעיות שקיימות בהפקעות, הן לגבי הפיצויים, האם הם ריאליים וכו'. אני לא יודעת אם זה יהיה על השלטון המקומי בשלב הזה.

אבל, התיקון הזה הוא תיקון מאוד ספציפי . אנחנו סבורים שמדובר כנראה בהשמטה בטעות שקרתה ב-95 בתיקון. זה תיקון ספציפי על טעות שקרתה. זה מקל על נפקעים, זה מוסיף להם את שלוש השנים שהושמטו כנראה בטעות משנת 74.

אני מבקש שיהיה כתוב בפרוטוקול שאני מבקש שכל נושא הרפורמה לא יובא אלינו במסגרת חוק ההסדרים או במסגרת חוק התקציב כדי להכריח אותנו לדברים שאנחנו לא רוצים.

לא, זה בעקבות בג"ץ קרסיק. זו ועדה שיושבת כמעט שנתיים, בודקים כל דבר. בית משפט הורה למחוקק לתקן את החוק, כך שזה יתוקן. המקרה הזה הוא מקרה ספציפי של השמטה מאוד מאוד נקודתית.

אם מפקיעים צריך לשלם מייד, אז למה בכלל חל פה כל העניין של הפרשי הצמדה? מן הדין הוא כאשר מפקיעים צריך מייד לשלם. ההערה השנייה היא לגבי השיעור של ה-70%. אני מקווה שזה 70% לכל תקופת ההצמדה, כי אם לוקחים 70% כל שנה, השחיקה היא הרבה יותר גדולה. שלישית, איך אני מבטיחה שאותם הפראיירים יקבלו? כאן כתוב משהו שמטריד אותי: "הצעת חוק זו תחול על פיצויים כולם או חלקם שטרם שולמו עד יום תחילתה או שביום פרסום הצעת חוק זו תלוי ועומד לגביהם הליך בבית משפט." אני מניחה שתחילתה של הצעת החוק הוא מיום הפרסום, בימים אלה. מה עם אלה שכל התהליך נגמר, והם לא קיבלו את ה-70% בגין 74 עד 77? סביר להניח שמדובר במספר קטן של מקרים. כנציגת הפראיירים אני רוצה לשאול, האם יפתחו תיקים ויבדקו? אנשים לא מבינים מה הן הזכויות שלהם, אנשים לא יודעים לדרוש את זה. משנת 74-77 לא הייתה אינפלציה גבוהה אז.

הייתה אינפלציה אז ובגלל זה התיקון הזה גרם לשחיקה גדולה.

אם כך, אני חוזרת בי. אנשים לא יודעים לחשב את זה, הם לא יודעים לדרוש את זה. אני שואלת, האם הרשות השלטונית, הרשות המבצעת, תדאג לפתוח תיקים ולהחזיר להם עם הפרשי הצמדה על הפרשי הצמדה?

התשובה היא, לא.

לא זה לא תשובה.

דרך אגב, גם התיקון ב-95 חל רק על פיצויים שלא שולמו. הוא היה רטרואקטיבי. לא רוצים לפתוח, האם יפתחו את התיקים לאנשים שיבואו עכשיו?

לדעתי הם יזכו בבג"ץ.

אני לא יודעת. אמרנו גם מי שרק חלק לא קיבל, כבר יכול לקבל. מי שקיבל פיצויים מלאים בדרך כלל זה משא ומתן בינו לבין הרשות המקומית. סוגרים על סכום. האם נפתח עכשיו את התיקים האלה ונאמר שהסכום הזה לא כלל או כן כלל את ה-70%? בדרך כלל, אלו סכומים שהם פשרה. סכומים שהם לא פשרה, מכיוון שהתיקון היה רק ב-95 סביר להניח שהם עדיין תלויים ועומדים.

אני חושבת שזו החלטה עקרונית, ולא את יכולה לענות על זה. אני חושבת שחברי הוועדה צריכים להעלות את הנושא הזה.

כן, הנושא הזה הוא נושא נפרד.

"הצעת חוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור (תיקון מס' 9), התשס"ג-2003.

1. תיקון סעיף 8. בחוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964 (להלן - החוק העיקרי), בסעיף 8(ג)(2), במקום "1977", יבוא "1974, ואולם לתקופה שאחרי חודש אפריל 1974 ועד חודש אפריל 1977 תהיה ההצמדה בשיעור של 70% בלבד".

2. תחולה הוראות סעיף 8(ג)(2) לחוק העיקרי, כנוסחו בסעיף 1 לחוק זה, יחולו על פיצויים, כולם או חלקם, שטרם שולמו ערב תחילתו של חוק זה, או שתלוי ועומד לגביהם ביום כ"ה באייר התשס"ג (27 במאי 2003), הליך בבית המשפט".

אני רוצה להבהיר לחברי הוועדה, אם תאשרו את הצעת החוק הזו זה הולך לקריאה שנייה ושלישית.

מי בעד? מי נגד? אושר, תודה רבה.



4. תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף) (תיקון)
התשס"ג-2003

הסעיף האחרון על סדר היום הוא תקנות ביטוח רכב מנועי (הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת התעריף) (תיקון) התשס"ג-2003. יש כאן הקלה לכלי רכב.

לי כהן, איך זה יכול להיות שאתם העלאתם את מחיר הביטוח לרכב מעל 21 נוסעים, לאוטובוסים, בצורה גורפת בסכום שהוא כמעט פי 2, כאשר בסך הכל הביטוחים ירדו וכשאחוז התאונות בענף הרכב הזה ירד?

אני אענה על זה בקיצור, ואם הוועדה תחליט שהיא רוצה להתכנס לצורך הנושא הזה אנחנו נשמח כמובן להביא את כל החומר הרלוונטי בעניין הזה ולדון כמה שצריך.

אני ביקשתי מיושב ראש הוועדה לכנס את הוועדה בנושא הזה. אני שלחתי מכתב.

היא באה לכאן להציג נושא אחר. המכתב שלך הגיע למנהל הוועדה ואנחנו נביא אותו לידיעת משרד המפקח על הביטוח, והוא יבוא לכאן לדיון.

הנושא שמועלה פה להצבעה שלכם הוא נושא מאוד פשוט. זה למעשה תיקון טכני שבא להקל על מבוטחים. תקנות ביטוח רכב מנועי של "הפול", הסדר ביטוח שיורי ומנגנון לקביעת תעריף, זה למעשה התקנות שקובעות את ההתנהלות של "הפול", קובעות בין היתר שלרכב מושבת, תקופת המינימום תהיה 45 ימים. השבתה של רכב זה תקופה שבה הרכב לא משמש לנהיגה ואז נותנים איזשהו תעריף מופחת.

האם הסיבה להשבתה לא משנה?

אתה לא רוצה לנהוג. למשל, אתה רוצה לטוס לחו"ל לחודשיים וחבל לך לשלם ביטוח לתקופה הזו כי זה הרבה כסף.

זו הקלה.

כן, זו הקלה נטו. בעבר זה היה 45 ימים. בעבר נעשה תיקון שקבע שעד ה-31.12.2002 זה ירד ל-30 יום. היום גם בשוק הוולונטרי, מדובר על 30 ימים. ב"פול" בגלל ששכחו לתקן איזשהי תקנה ספציפית, זה עלה ל-45 ימים ב-1.1.2003. אנחנו מציעים ומבקשים להפחית את זה גם ב"פול" מ-45 ימים ל-30 ימים, ובכך להקל על המבוטחים.

מי בעד? מי נגד? אושר. הישיבה נעולה, תודה רבה לכם.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35.