כנסת פתוחה

בחינות בגרות - מועד ב"




2
ועדת החינוך והתרבות
21.07.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6910
ירושלים, כ"ט בתמוז, תשס"ג
29 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 58
מישיבת ועדת החינוך והתרבות
מיום שני, כ"א בתמוז התשס"ג ( 21 ביולי 2003 ), שעה: 10:00

בחינות בגרות - מועד ב'

חברי הוועדה: אילן שלגי - היו"ר

אורי יהודה אריאל

חנה נאמן - מנהל אגף לחינוך על יסודי, משרד החינוך, התרבות והספורט
ידידיה בן שמחון - סגן מנהלת אגף הבחינות, משרד החינוך, התרבות והספורט
סופיה מינץ - מנהלת מינהל תקשוב ומערכות מידע, משרד החינוך והתרבות
מיכל צדוק - לשכת דוברות משרד החינוך, התרבות והספורט

דוד בראל - מורה לאנגלית
נורית ולנסי - ארגון המורים העל-יסודיים

אייל בן זאב - נציג מועצת התלמידים והנוער הארצית

תלמידי המרכזים לאזרחות ודמוקרטיה

יהודית גידלי

אושרה עצידה



בחינות בגרות - מועד ב'

בוקר טוב לכולם, אני שמח לראות שיש כאן הרבה אנשים צעירים, ככל הנראה תלמידים. ברשותכם חבריי המבוגרים יותר, בואו נתחיל מהתלמידים. ספרו לנו מי אתם ולמה באתם היום.

אני מהרצליה. אנחנו 30 בני נוער מכל הארץ שקשורים למרכזים הלימודיים לאזרחות ודמוקרטיה. אנחנו נמצאים כעת באכסניית רבין.

כלומר, אתם לא כאלה שעשו בחינת בגרות בשבוע שעבר.

חלקנו.

אני מבקש שהתלמידים יציגו את עצמם.

( התלמידים מציגים את עצמם )

מי מכם עשה בשבוע שעבר בחינת בגרות במתמטיקה ו/או באנגלית? שניים. האם יש מישהו בינכם שנרשם לבחינה ובסוף לא ניגש? אנחנו נשמע אתכם אחר כך.

רבותיי, יש לפניכם מסמך שהכין מרכז המחקר והמידע של הכנסת. זוהי עבודה של שירה בן ששון. אני מקווה שאתם הספקתם לעיין בנתונים. אנחנו היינו מודאגים מהסיטואציה שבה מצד אחד רצו להטיב עם תלמידים ולאפשר להם בחינה במועד ב', ומאידך גיסא הם נכנסו קצת לסד של זמנים שהלחיץ אנשים רבים. מתוך הנתונים אני רואה שהבחינה באנגלית הייתה ב-22 במאי. תחילת הבדיקות הייתה לאחר 11 ימים, וסיום הבדיקות היה לאחר חודש מתחילת הבדיקות. פרסום הציונים לבתי הספר היה ב-8 ביולי, ובאתר האינטרנט הוא היה ב-10 ביולי. אפשרות להרשמה באמצעות בתי הספר, הייתה עד ה-10 ביוני, ובאתר האינטרנט בימים 10,11,12 ביולי שזה כולל יום שבת.

הנתונים במתמטיקה הם דומים. הבחינה הייתה כ-10 ימים לאחר הבחינה באנגלית. תחילת הבדיקה הייתה אחרי 10 ימים, ופה סיום הבדיקה היה קצת מהיר יותר, ואולי זה בגלל אופי הבחינה, לאחר 23 ימים. הרשמה בבתי הספר הייתה עד ה-10 ביוני, ובאתר האינטרנט עד ה-12 ביולי, כאשר פרסום הציונים היה ב-11 ביולי. אנחנו נשמח לשמוע הערות ועדכונים, אם יש צורך.

אני רואה שלמועד ב' באנגלית נרשמו קרוב ל-24,000 תלמידים, מהם באינטרנט קרוב ל-12,000 שזה 49%. מספר המחברות שהתקבלו במרכז הבדיקה הוא כ-21,000. זה עדיין לא אומר את מספר הנבחנים.

למועד ב' במתמטיקה נרשמו 42,400 תלמידים, מתוך זה מעל ל-15,000 נרשמו באינטרנט שהם 36%. במרכז הבדיקה התקבלו 40,390 מחברות.

אני מניח שאלה שלא ניגשו למועד ב' לא עשו זאת משום שכאשר הם סוף סוף קיבלו את ציון, הם ראו שהם אינם צריכים לגשת למועד ב'. אנחנו נרצה לשאול, האם מי שנרשם ולא ניגש לבחינה יוכל לקבל את כספו בחזרה? לפי התשובות שהתקבלו ממשרד החינוך, מי שנרשם בבית הספר יוכל לקבל את כספו חזרה, לגבי מי שנרשם דרך האינטרנט נאמר פה שהדבר נמצא בבדיקה. אנחנו שמענו בתקשורת שהכסף לא יוחזר. אנחנו נרצה לשמוע את עמדתו המוסמכת של משרד החינוך בעניין הזה.

אני הייתי מבקש שאנשי משרד החינוך יתארו כאן מה קרה ואיך הדברים נעשו, איך הם רואים את המצב? אני הייתי רוצה שהם יתייחסו לכך שחלק מהנבחנים מתגייס בימים אלה לצה"ל. גברת נאמן, בבקשה.

אני אתחיל עם הרציונל ואחר כך סופיה וידידיה ישלימו את הדברים עם נתונים מבוססים שיש להם. אני רוצה לתאר את הצד הפדגוגי בנושא מועד ב'. מועד ב' נועד בתחילת הדרך אך ורק לתלמידי י"ב. המטרה הייתה לאפשר לתלמידים לרווח את המבחנים שלהם. אנחנו מאפשרים לבתי ספר על יסודיים חופש מלא לגבי הרכבת מערכת. במה דברים אמורים? אתה תמצא באותה כיתה תלמיד שלומד מעבר למקצועות החובה, מדעי החברה ופיזיקה כשילוב נוסף. אתה תמצא ילדים שלומדים אומנות וספרות, אתה תמצא ילדים שלומדים תיאטרון וספרות. כלומר, הקומבינות הן בלי סוף. מספר המבחנים הם מספר הקומבינות פחות או יותר ותכפיל את זה אם אתה רוצה להתכנס לאיזה משוואה מתמטית.

הוצאת לוח מבחנים היא משימה כמעט בלתי אפשרית אם אתה רוצה לשמור על הכלל שלא יהיו בשבוע אחד יותר מידיי מבחנים. זו משימה בלתי אפשרית לעשות ארבעה מבחני בגרות בשבוע אחד. כתוצאה מכך, משרד החינוך עשה כמה דברים. הוא איפשר כבר לפני שנים להתחיל לרווח את המבחנים על ידי כך שמנהל בית הספר רשאי לאפשר היבחנות כבר החל מכיתה י'. בכיתה י' יש מבחנים בלשון, בהיסטוריה, יחידה אחת במדעי המחשב וכו' וכו'. במדינת ישראל, רוב המבחנים עדיין מתבצעים בכיתה י"ב, אם כי יותר ויותר בתי ספר מחלקים את זה היום כמעט שווה בשווה, להוציא כמה מבחנים בכיתה י', י"א וי"ב. המשקל הכבד הוא עדיין בכיתה י"ב, כי בחלק מהמקצועות חובה לגשת בכיתה י"ב ואנחנו לא מאשרים להוריד כי אנחנו רוצים הטמעה. אנחנו אפשרנו לתלמידי י"ב בשתי המקצועות הכי פרובלמטיים מתמטיקה ואנגלית, על מנת לרווח ולבנות להם לוח משלהם, להחליט האם התלמיד רוצה להיבחן במועד א' או במועד ב'.

אני רוצה שלא נתבלבל בין מועד ב' של משרד החינוך לבין מועד ב' של האוניברסיטאות. מועד ב' של האוניברסיטאות מטרתו שונה לחלוטין ואין להשוות. משם נובע חלק מהבלבול. סטודנט באוניברסיטה שלא ניגש למועד א' ולמועד ב', עושה את הקורס פעם שנייה. לא כך כלפי תלמידי תיכון. הם יכולים להיבחן אין ספור פעמים, כל ששה חודשים, באותו מקצוע. מועד ב' הזה הוא באמת נועד לזה שלתלמידים יהיה מרחב. אם לתלמיד לא נוח להיבחן במועד שנקבע במתמטיקה , אז אין בעיה הוא יכול להיבחן במועד אחר.

האם יש לכם נתונים כמה תלמידים ניגשו רק למועד ב'?

יש לנו הכל. זו השנה השלישית שיש לנו מועד ב'. במשך השנים החלטנו לעשות כמה דברים עבור התלמידים, לכל ציבור התלמידים. נדמה לי שיושבים כאן תלמידים אינטרנים עד כיתה י"ב. אבל, מדובר על משני, מדובר על אקסטרנים, מדובר על תלמידים שלומדים גם במערכת אקסטרנית. אנחנו החלטנו לאפשר לכל אלה לגשת למועד ב' הן בסוף כיתה י"א כי חלק ניגשים באנגלית כבר בכיתה י"א וחלק גם במתמטיקה, והן בכיתה י"ב. שנה אחרי זה אמרנו, לא רק כך, יוכלו התלמידים לגשת גם מועד א' וגם מועד ב' והציון הגבוה ייקבע.

המרווח בין א' לב' לא מיועד ללמידה, לא מיועד לשינוי ציון מגן. מבחן הבגרות באנגלית הוא פונקציה ופועל יוצא של תהליך למידה של מספר שנים. זה נכון לגבי מתמטיקה, זה נכון לגבי אנגלית. הרי אף אחד לא חושב שבשבוע, שבועיים, שלושה שבין המבחן הראשון לשני, מתקיים איזשהו תהליך למידה אינטנסיבי שמצדיק שינוי ציון או מצדיק משהו. זה נועד אך ורק לרווח את המקצועות.

תלמידים אחרים תפסו טרמפ על הרעיון הזה. אני מוכרחה לומר כאן שאנחנו דמיינו שהתלמידים שנכשלו, להם יהיה עניין לבוא ולתקן את הציון. אני מוכרחה לומר שאנחנו הופתענו.

אלו אלה שמתחרים על המקצועות היוקרתיים באוניברסיטה.

נכון, אבל אלו גם כאלו שנכשלו. כלומר, הופתענו לראות שגם תלמידים שמקבלים 90 רוצים את ה-100 שלהם וזה בסדר גמור מבחינתנו. אני רואה בזה רק ברכה, אם כי אני מוכרחה לומר שזה יקר את התהליך והיינו צריכים להתארגן. העניין הזה שאפשרנו מועד א' או מועד ב' והציון הגבוה קובע, באמת פתח את מועד ב' לכמויות שתכף תשמעו עליהן. ידידיה ייתן לכם את המספרים, זה באמת מדהים.

אנחנו שמנו לב לדבר נוסף והוא שתלמידים נרשמו למועד ב' והם בכלל לא הגיעו לבחינה, לא בגלל שהם ידעו את הציון, אלא הם סתם נרשמו, מה שבטוח בטוח. זה הכניס את המערכת לתהליך של הוצאת כספים בלתי סבירה. מאחורי כל רישום כזה יש משגיח, יש התארגנות של מנהל, לא רק של משרד החינוך. אני לא מדברת על אחד או שניים, אני מדברת על אלפים, הן כאלה שהם טרם גיוס, הן כאלו שהם חיילים בוגרים, אקסטרנים, וגם התלמידים האינטרנים שלנו, נרשמו ולא התכוונו כלל וכלל להגיע.

כשאת אומרת שהם לא התכוונו את מנחשת.

זה יותר מניחוש. אתה יודע מה? אני לא אגיד לא התכוונו, אני אומר לא הגיעו.

נניח שמישהו קיבל את הציון שלו חמישה ימים לפני הבחינה, ואז הוא ראה שהוא מרוצה מהציון שלו.

לא, לא. חבר הכנסת שלגי, אני מוכרחה לבוא ולומר שכשתלמיד מחליט לגשת למועד א' או למועד ב' אז זה לא תלוי ציון. לכן החלטנו שהציון הגבוה הוא הקובע. זה לא מועד ב' שבאמת היינו רוצים. מועד ב' האמיתי הוא מועד חורף ושוב מועד קיץ, ושוב מועד חורף ושוב מועד קיץ. המועד הזה נועד לרווח את המבחנים. אנחנו באמת קיווינו שתלמיד יחליט או א' או ב', מה שנוח לו. באנו לקראת התלמידים. האמת היא שהמשרד הכניס את עצמו לסחרור בזה שהוא נתן ציפייה שהוא ייתן את הציונים והוא אכן רצה לעמוד בזה. זה גרם לרמת ציפיות בשטח. אני רואיינתי אצל רפי רשף ובשידור חי אמרה לי תלמידה: "אני לא יודעת אם קיבלתי 85 או 90, ועד שאני לא אדע אני לא רוצה להירשם". סליחה, האם על סמך זה ייפול הגורל? יש איזה אבסורד.

צריך להבין נבדקים על ידי אנשים, יש שני מעריכים. זה צריך לעבור עיבוד סטטיסטי. יושבים ועוברים על כל המבחנים כדי לראות מה קרה לכל פריט ופריט מתוך המבחן. האם המבחן היה קשה מידיי, האם הוא היה קל מידיי? ואז יש איזון. לוקח זמן לעשות את זה. הציונים שאתם מקבלים צריכים לעבור הערכה ראשונה, הערכה שנייה, לפעמים הערכה שלישית אם אין תיאום, ועיבוד סטטיסטי. עובדים סביב השעון.

מהי העלות למשרד של קיומו של מועד ב'?

כחמישה מיליון שקלים.

של כל בחינה או של שתיהן ביחד?

של שתיהן ביחד.

עוד אין לנו את העיבוד הסטטיסטי של מועד ב' הזה, כי נבחנו רק עכשיו. אני לא מתכוונת לעיבוד סטטיסטי של המבחנים עצמם, גם לזה יש עיבוד סטטיסטי. אבל, אנחנו גם כן יושבים על המספרים בכלל. אנחנו כבר ראינו שמועד ב' עשה מספר דברים. אחד הדגלים שהשרה הניפה הוא הגדלת כמות אחוזי הבגרויות במדינת ישראל. אנחנו שמנו לב, אם כי זה הולך ומשתפר, שכאשר ילד מקפיץ את הציון שלו מ-90 ו-95 זה לא משפר את הזכאות, כי ממילא הילד זכאי. לא מדובר על אלה. אבל, יותר ויותר מהילדים שהיו בציון 50 או 55, אי שם גבוליים, ניגשים למועד ב'. בתשס"ב אנחנו רואים 2.5% הקפצה לזכאי בגרות בגין מועד ב'. זאת אומרת, זה הולך ומשתפר דווקא אצל אותם תלמידים שנכשלו. ילד שנכשל לא צריך לחכות לציון. למחרת היום יש לו בעיתון את כל התשובות. למחרת היום, לא עוד שבוע, הוא יכול לבדוק האם הוא נכשל או לא. ייתכן שהוא לא יודע אם הוא קיבל ציון 54 או 55.

האם זה נכון גם באנגלית, האם הוא יידע את התוצאה גם באנגלית?

בהחלט כן. אנחנו היינו מאוד שמחים שמועד ב' יהיה בסוף הקיץ, זה מועד ב' אמיתי כי זה נותן לתלמיד כמה דברים. הוא יכול להתכונן קצת יותר לבחינה, זה גם נותן לו מרווח לבוא וללמוד מהטעויות הראשונות. אבל זה עניין של צה"ל ושל גיוס ולכן זה נראה כמו שזה נראה.

מועד ב' קיים מזה שלוש שנים. לפני כן לא היה מועד ב'. לא ייתכן שהתלמידים וציבור התלמידים יקבלו מתנה אדירה כזו, זו מתנה מהממת, וזה טפח לנו בפנים. אנחנו אולי צריכים לדבר ולהסביר יותר, זו בעיה. אבל, בעיקרון זה אחד הדברים היפים שיש לנו במערכת. אני חושבת שהתלמידים יעידו על כך.

האם המבחנים נקבעו למחצית יולי בגלל תאריכי גיוס? אני יודע שהצבא משחרר לבחינות. כמובן שהיה עדיף אם אפשר היה לקצר את מועד הבדיקה ופרסום הציונים, אבל במקביל לדחות את מעט מועדי הבחינות.

אנחנו בדקנו את האפשרות. מספר חיילים שוחררו. דרך אגב, הייתה בעיה עם החיילים. אחת הסיבות שהם לא הגיעו זה בגלל שהם יכלו להגיע, אבל לא היה להם זמן להתכונן. זאת אומרת, צה"ל שחרר לבחינה, אבל הוא לא נתן את הזמן להתכונן. לנו בעיה בעניין הזה עם צה"ל לגבי הרבה דברים. אני חושבת שידידיה יוכל לתת אינפורמציה יותר מדויקת.

אני רוצה לציין שלוח המועדים הצפוף הזה היה ידוע מראש עוד מ-12 ליוני. תכננו אותו, שלחנו הודעה לבתי הספר, נשלח חוזר מאגף הבחינות שבו הודיעו בדיוק את לוח המועדים הצפוף ושהציונים יעלו לאתר האינטרנט כיומיים-שלושה לפני מועד הבחינות. זה היה ידוע לבתי הספר מ-12 ליוני.

השאלה היא האם זה היה נכון? כלומר, האם אפשר היה אז לתכנן וגם להודיע שזה יהיה עוד שבוע לפני כן?

מראש ידענו את הדברים האלה וידענו מראש שאי אפשר, בגלל הסד שבו אנחנו נמצאים כאשר מצד אחד, מועד הגיוס של הצבא. היינו יכולים למשל לקבוע שהבחינות במתמטיקה ובאנגלית יהיו הבחינות הראשונות, ואז היה לנו מרווח זמן גדול יותר לבדוק אותן. אבל אז הייתה קמה צעקה אחרת. היו אומרים: אלו הבחינות הכי קשות, למה אתם נותנים לנו אותן ישר בהתחלה? היו מבקשים מאיתנו לתת להם מרווח זמן גדול יותר להתכונן אליהם. אלה הן הטענות שעולות בשטח.

תחילת הבדיקות היא תמיד 10-11 יום לאחר הבחינה, מה בלוגיסטיקה גורם לזה?

אנחנו עושים בדיקה מדגמית של מחברות כדי לראות האם הבחינה הייתה קשה מידיי או קלה מידיי, עושים צידוד. אחר כך יש הדרכה של כל המעריכים כיצד לעשות את זה וזה גם כן עניין של יומיים. יש גם בעיות ארגוניות בנושא הזה של הובלה ושינוע. כל זה נכנס ב-10-12 יום האלה.

זמן הבדיקה של המבחנים באנגלית הוא חודש, וזמן הבדיקה של המבחנים במתמטיקה הוא 23 יום. האם אי אפשר לכווץ קצת את זמן בדיקת הבחינות?

אגף הבחינות עלה על עצמו בצורה בלתי רגילה. היו 100 אלף מחברות באנגלית, ו-154 אלף מחברות במתמטיקה. גייסנו את כל כוח האדם המעריכים שהיו אצלנו ועשינו את זה. במתמטיקה הסתיימה הבדיקה לאחר 23 ימים, ובאנגלית הבדיקה הסתיימה לאחר 30 יום. אני לא יודע לומר בדיוק למה סיום בדיקת המחברות במתמטיקה שהיו רבות יותר, היה מהיר יותר מבדיקת המחברות באנגלית. יכול להיות שזה משהו שקשור למקצוע.

ב-8 ביולי אתם פרסמתם ציונים לבתי הספר, ובאתר האינטרנט שבו העניין היה קריטי, זה התפרסם רק לאחר יומיים. האם זה עניין עקרוני?

זה לא עניין עקרוני.

היומיים באינטרנט היו פה מאוד משמעותיים. אתם נכנסתם פה לתוך סוף שבוע. גרת מינץ, בבקשה.

ברגע שהפקנו את הציונים מייד שלחנו אותם לבתי הספר. שלחנו אותם בתקשורת, קובץ ותקשורת לבתי ספר שיש להם תקשורת. למי שאין לו תקשורת, שלחנו את זה בדואר שליחים בדיסקטים..

אבל, למה אי אפשר לפרסם גם באתר האינטרנט באותו יום?

באותו יום אנחנו מעלים אבל זאת עבודה טכנולוגית רבה ביותר. היא לוקחת את הזמן. האתר של המשרד בימים של השיא הגדול הזה בכלל לא מתארח במשרד. הוא נמצא בחיפה בנט-ויז'ין וגם זו לוגיסטיקה שלוקחת יום. זה לא יומיים, זה יום. יש פה קצת אי דיוקים. כל הציונים נשלחו לבתי הספר בתשיעי לחודש, לא חלק.

על איזה מקצוע אנחנו מדברים עכשיו?

על שניהם ביחד.

הנתונים שאנחנו קיבלנו הם קצת אחרים. הנתונים האלה הגיעו מכם. האם יש פה טעות הדפסה? האם מישהו שמע לא נכון או שאתם בדקתם את עצמכם? פה כתוב כך: באנגלית, פרסום הציונים לבתי הספר ב- 8 ביולי. באתר האינטרנט ב-10 ביולי. במתמטיקה, פרסום הציונים לבתי הספר ב-9 ליולי, ובאתר האינטרנט ב-11 ביולי.

כל הציונים נשלחו ביחד לבתי הספר והם הגיעו ב-9 לחודש.

האם זה היה בשני המקצועות?

בשני המקצועות.

הם היו באתר ב-10 ביולי.

ב-10 היו כל הציונים גם באנגלית. בבוקר היה אנגלית, ובערב היו גם ציונים במתמטיקה, לא כמו שכתוב פה, למעט אקסטרנים במתמטיקה . זה עלה רק ב-13 לחודש. יש פה כמה אי דיוקים, בסך הכל יש פה נתונים טובים. אם תרצו הכנתי פה איזה סיכום.

האם אלו אותם נתונים או שיש פה דברים חדשים?

יש פה גם דברים נוספים.

אנחנו נשמח לראות. כנראה שהיו תזוזות של כמה שעות. העשירי בערב לעומת ה-11. מר בראל, בבקשה.

הטענה שמועד ב' נועד לרווח את המבחנים היא תמוהה בעיניי, משום שבפעם הראשונה שנוסד מועד ב' הודיעו על קיום מועד ב' אחרי מועד א', משום שהיה לחץ מצד הציבור והתלמידים לתת הזדמנות נוספת משום שהמבחן הראשון במועד א' היה לקוי. זו הסיבה שנוסד מועד ב' בפעם הראשונה. זה לא היה כדי לתת מרווח. על דעת כולם, המבחן הראשון היה לקוי ולא הוגן. לעניות דעתי, טענת הריווח נוסדה משום שזה מצדיק במידה מסוימת את השירות הלא מלא שנותן המשרד לאותם תלמידים שרוצים להירשם למועד ב' לאחר פרסום התוצאות.

מה שנאמר כאן לגבי מדוע נוסד מועד ב' הוא כל כך לא נכון. לפעמים יש לנו בעיות עם המבחנים בגלל זה יש לנו פקטורים ועיבוד סטטיסטי. אם מה שנאמר כאן היה נכון אז היינו צריכים גם מועד ב' למועד חורף, ובכלל לכל מועד היינו צריכים מועד ב'. מועד ב' הזה נועד במיוחד ואך ורק לתלמידי י"ב. אתה אומר לי לא, אבל אני מאוד מצטערת, אני עובדת המשרד. זה הופך קצת לשקרנית ואני לא אוהבת את זה.

לתקלות במבחנים יש לנו כלים אחרים ואני רוצה להדגיש את זה. אני לא באה ואומרת שהמבחנים הם תמיד 100%, הם אינם. נכון שלפעמים יש תקלות בבחינה. לפעמים יש בבחינה טעות דפוס שיכולה לזרוק את כל המבחן או את השאלה לצד במיוחד במתמטיקה. אני לגמרי מודעת לזה. בשביל זה יש לנו עיבוד סטטיסטי. אבל, לא בגלל זה בא מועד ב', כי אם כך אנחנו צריכים מועד ב' ללשון, ואנחנו צריכים מועד ב' לכל המקצועות האחרים ואין לנו את זה.

אנחנו מדברים על פרסום ציוני שאלונים באנגלית מתמטיקה ממועד א'. אנחנו מדברים על הרשמה לשני המקצועות האלה למועד ב'. אנחנו מדברים גם על תשלום, אנחנו מאפשרים גם תשלום באמצעות שרת תשלומים של משרד האוצר. אנחנו מספקים מידע מינהלי בנושא הרשמה למועד ב' לבתי ספר גם באמצעות האתר. למחרת, לאחר סגירת ההרשמה, היו למנהלי בתי ספר באתר המשרד, נתונים מפולחים לפי בתי ספר, כמה תלמידים נרשמו בכל מקצוע, בכל שאלון ושאלון. זה סייע מאוד בהיערכות קצרה ביותר מיום ליום.

מבחינת העובדות, כפי שאמרתי, בתשיעי ביולי נשלחו ציונים לבתי ספר גם באנגלית וגם במתמטיקה לפי התכנון.

את אומרת "נשלחו", פה כתוב "הגיעו". האם הם הגיעו?

נשלחו והגיעו. בתקשורת, באי-מייל, ובדיסקטים.

ב-10 ביולי בשעה 8:30 בבוקר פרסמנו את הציונים של אנגלית, בדיוק במועד כפי שזה נקבע. באותו יום ב-21:00 בערב הוספנו את ה- - -

המשרד בכלל לא התחייב שהוא יפרסם ציונים במתמטיקה. הוא אמר שאם כן, הוא יפרסם אותם רק ביום ראשון ב-13 לחודש. הם פורסמו ב-10 לחודש.

את אומרת: עמדנו בהתחייבותנו. השאלה היא, האם התחייבותכם הייתה הוגנת. זה שאתם החלטתם לפרסם יום לפני הבחינה, זה לא עושה את זה כבר לדבר ראוי.

תעשה את מבחן התוצאה, כי אם התוצאה היא טובה - - -

אנחנו יושבים פה היום כי התוצאה לא הייתה טובה.

אני מנסה כאן להציג עובדות ואחר כך אולי נתווכח האם זה היה נכון לקבוע את זה כך.

לא, יש פה בכל זאת עניין של אינטרפטציה, והאם זה היה ראוי לקבוע את התאריך ל-13 ביולי, ואחר כך לומר: תנו לי צל"ש כי הקדמתי בשלושה ימים.

אני לא מבקשת צל"ש, אני בסך הכל לספר לכם בדיוק מה היה ומתי היה. הציונים במתמטיקה פורסמו בערב ובאנגלית הם פורסמו בבוקר בעשירי לחודש. במוצאי שבת בחצות נסגרה ההרשמה לבחינות במועד ב' באנגלית, גם זה היה לפי התוכנית.

חבר הכנסת אריאל, אני קודם רמזתי שזה לא ראוי שיש רק שלושה ימים להרשמה ואחד מהם הוא יום שבת.

ביום ראשון ב-13 לחודש פרסמנו ציונים במתמטיקה לתלמידים אקסטרניים שלא הצלחנו לעלות אותם ביום חמישי. ביום שני ב-14 לחודש, פה באמת הייתה לנו בעיה, הוספנו 1,305 ציונים של תלמידים עם שאלונים מותאמים. אלו שאלונים שהחסרנו אותם יותר מוקדם. אם מדברים על איחור בתכנון לוח זמנים, 1305 - - -

זה האיחור היחיד.

זה האיחור האמיתי היחידי שקיים.

אני מבקש להבהיר שוב, את מדברת על איחור לעומת המשימה שנטלתם על עצמכם. השאלה היא, האם זה היה ראוי לקבוע את התאריכים כך?

באיזה יום נתתם את הציונים המותאמים?

ביום שני ב-14 לחודש.

הגברת אומרת כך: נתנו לי הנחיה לפרסם ב-13, אנחנו הקדמנו. ב-13 השלמנו את האקסטרנים ורק לגבי המותאמים איחרנו.

באיזה יום הייתה הבחינה?

הבחינה הייתה ב-16.

גברת נאמן, האם אי פעם בדקתם כמה מהתלמידים בכל זאת מחליטים לגשת לבחינה אחרי שהם יודעים מה הציון שלהם? אפשר לבדוק את זה בעזרת שאלון לתלמידים.

לא, אנחנו לא בדקנו. יכול להיות שלידידיה יש את הנתון הזה. מעניין לבדוק את הדבר הזה.

זה חשוב מאוד.

לעניות דעתי, אם יש כאן משהו שמשרד החינוך שגה בו, אז זה בכך שנטעו איזשהי רמת ציפיות לא נכונה. אפילו אתה אומר: איך תכננתם מתן ציון יום או יומיים לפני הבחינה? כלומר, התכנון המקורי היה באמת מנותק מהציון. התלמידים שעבורם פתחנו את מועד ב' הם אותם תלמידים שנכשלו ורוצים עוד הזדמנות. עלו על הגל הזה עוד תלמידים, נהדר, לא מנענו. עלו האקסטרנים, לא מנענו מהם. עלו הבוגרים, לא מנענו מהם למרות שלהם אין את העניין של מרווח.

בתשס"ב ניסינו להקדים את מבחני מתמטיקה ואנגלית בשבועיים על מנת לתת יותר מרווח בין מועד א' למועד ב'. על שולחני היו מעל 100 מכתבים ממורים למתמטיקה, פחות באנגלית, על כך שהקדמה בשבועיים גזלה להם את השבועיים האלה של למידה שהם רצו.

נניח ואתם תודיעו כעת כבר לשנה הבאה שמקדימים בשבועיים, האם יהיה להם יותר קל לעקל את זה?

ייתכן, אנחנו כרגע שוקלים באמת לעשות את זה. לחלופין, אנחנו הטלנו על גורם במשרד להיות בקשר עם צה"ל ולראות מה ניתן לעשות שם. חבר הכנסת שלגי, אתה צריך להבין שברגע שמבחני הבגרות מתחילים בבתי הספר, נגמרים בזה הלימודים הסדירים. גם כך מפסח כבר לא לומדים באופן סדיר. הלימודים מפסח גם כך מתחילים להיות פחות סדירים ויש יותר הכנה למבחני הבגרות. אנחנו מנסים להימנע מהתהליך הזה ולא להקדים כל הזמן את מבחני הבגרות. ההפך, אנחנו קודם כל רוצים לבדוק אם יש לנו עוד קצת זמן קדימה ולא אחורה. אם לא נסתדר עם צה"ל בעניין הזה, אז אנחנו כן בודקים את האפשרות להקדים את המבחן ולהודיע מראש כבר בראשון בספטמבר.

לוח מועדים כולל מועדי ב', ידוע מתחילת השנה. הוא נשלח לבתי ספר, אנחנו מפרסמים אותו גם באתר. זו עובדה ידועה.

בראשון לספטמבר מתחילה השנה, זאת אומרת שאתם צריכים כעת לקבל החלטה.

נכון, אנחנו בהחלט יודעים את הדבר הזה.

בעקבות האיחור של 1,305 בחינות שהיה לנו, את הציונים האלה באמת פרסמנו קצת מאוחר, שרת החינוך החליטה על הארכת ההרשמה ב-16 שעות נוספות. לכן, ההרשמה שהייתה צריכה להיסגר ביום שני בחצות, נסגרה בסופו של דבר ביום שלישי בשעה 16:00 אחר הצהרים. בעקבות ההארכה הזו באמת נוספו עוד 500 תלמידים. אנחנו לא יודעים אם בין התלמידים האלה יש דווקא תלמידים שציוניהם פורסמו רק באותו יום, או שהיו אלה גם תלמידים מאחרים נוספים. העובדה היא ש-500 נרשמים נוספים נתווספו במשך 16 שעות האלה.

אני רוצה להתייחס לכך שבעיתונות פורסם כל כך הרבה על קריסת האתר

הוא לא קרס.

לא. 360 אלף מבקרים, לא כניסות, לכל הדעות זה רחוק מלהיות קריסה. האתר לא היה מושבת. כן, הייתה איטיות.

למה את מתכוונת כשאת אומרת "איטיות"? כמה זמן לקח לתלמיד להיכנס ולדעת את התוצאה?

תלוי מתי ותלוי מאיפה הם הגיעו. כלומר, מאיזה ספק אינטרנט הם הגיעו. אם הם הגיעו מאותו ספק אינטרנט שאצלו התארח האתר, אז זה היה זמן קצר ביותר.

זה הנט-ויז'ין.

כן.

מה זה "זמן קצר"?

דקות. בו זמנית היו באתר בין 400 ל-800 איש, אלו מספרים אדירים שאין כמותם.

מה קרה במקרים האחרים כשזה לא היה אותו ספק?

לפעמים היו צריכים לחזור מספר פעמים על ניסיונות, אבל זה היה רק ביום החמישי, ביום שבו התחלנו את המבצע. אחרי זה כל ספקי האינטרנט שיפרו את הביצועים שלהם וביום ששי וביום שבת ובכל הימים האחרים, לא הייתה בכלל איטיות וגם לא היו תלונות. כל התלונות שהיו בקשר לזמן, היו ביום הראשון של המבצע.

כמו שאמרנו קודם, מספר הציונים שהיו באתר, ציוני האנגלית – 84,901 נבחנים אינטרנים ו-1,883 אקסטרנים. סך הכל,99,381 באנגלית.

במתמטיקה, 116,807 נבחנים אינטרנים, 2,892 אקסטרנים. סך הכל 153,249 שאלוני מבחן במתמטיקה.

מספר גולשים, כמעט 96,000 ביום הראשון, 80,000 ביום השני. זה הלך וירד כפי שאתם רואים. בסך הכל, 358,514 מבקרים. אני רוצה להסביר מה זה מבקר. מבקר זה לא אחד שרק נכנס לשנייה ויוצא. זה מישהו שעושה פעולה משמעותית.

הוא רוצה לראות את הציון שלו, הוא הרי לא יכול לראות ציונים של אחרים.

נכון, אבל הוא צריך לפחות לעבור תהליך של הזדהות ודברים כאלה. 358,000 מבקרים זה יותר ממספר הנבחנים שיש לנו בכלל במועד א'. כלומר, יש כאלה שנכנסו הרבה יותר מפעם אחת.

מספר הנרשמים למועד ב' – יש לנו 11,694 לאנגלית ב-12,000 שאלונים. יש קצת יותר שאלונים מנבחנים. 15,317 נרשמים לבחינה במתמטיקה.

זה הנרשמים באינטרנט.

כן. יש לנו פה גם נתונים יחד עם בתי ספר ואפשר לראות שבבתי ספר בסך הכל נרשמו הרבה יותר מאשר באמצעות האינטרנט.

באנגלית המספר שווה, 49% באינטרנט.

אני רוצה לציין שבנושא עסקאות באינטרנט - תשלום, לא חל שינוי לעומת שנה שעברה. זה בערך אותו סדר גודל, 4,400. 206,000 שקל נגבו באמצעות האינטרנט.

זה הפער בין הדורות בשימוש במחשב.

האם התשלום הוא 25 שקלים?

לתלמיד זה 25 שקלים למחברת בחינה. לבוגר או אקסטרני התשלום הוא 30 שקלים.

התלמיד נרשם למבחן במתמטיקה, כמה הוא משלם?

זה תלוי בכמה שאלונים הוא נבחן. לפעמים הוא נבחן בשני שאלונים.

נניח והוא נרשם למתמטיקה חמש יחידות.

מתמטיקה בחמש יחידות זה שני שאלונים. אם הוא רוצה להיבחן בשניהם אז זה 50 שקלים. אבל, הוא יכול להיבחן רק בחלק אחד.

האם אפשר לעשות מועד ב' רק בחלק אחד מהמבחן?

בוודאי.

אתם ממש נדיבים. האם יש וריאציות בחמש יחידות אנגלית?

בחמש יחידות לא. בשלוש יחידות יש הפרדה בין אחד לשניים.

האם מי שנרשם באינטרנט ולא ניגש לבחינה יוכל לקבל את כספו בחזרה?

במועד ב' הייתה החלטה שלא , והסיבה לכך היא בגלל כמות התלמידים שנרשמו.

את אומרת שהייתה החלטה. האם זה רומז לי שזה משתנה?

אין בזה רמיזה כזו, ייתכן שכן. הרי בכל מועד שתלמיד נרשם והוא לא מגיע לבחינה, ולא משנה מאיזו סיבה, הוא יכול לגשת לבית הספר ולומר שהוא לא ניגש, והוא מחזיר לו את ה-25 שקלים ובזה נגמר הסיפור. במועד ב' אנחנו ראינו שהיה ניצול לרעה, כך פירשנו את זה, של רישום יתר בכמויות אדירות שאנחנו לא ידענו. המשרד נערך בצורה מתאימה לכמות הנרשמים, וכמובן שהכסף ירד לטמיון, אנחנו נערכנו גם מבחינת ההשגחה וכו' וכו'. כגורם מרתיע החלטנו אז להודיע לתלמידים שהם צריכים לחשוב טוב טוב כי הכסף לא יוחזר. יש החלטה שלמועד ב' אין החזר כספים, אלא אם במקרים של מחלה חלילה וכו', ישירות לאגף הבחינות.

לפי הנתונים שקיבלנו מכם פה כתוב כך: תלמיד שנרשם באמצעות בית הספר יוכל לקבל בחזרה את דמי הבחינה, ומי שנרשם באינטרנט לא יוכל. האם זה לא מדויק?

קודם כל, רוב התלמידים נרשמו באינטרנט ולא בבית הספר.

לא, ההפך.

הבעיה בבית הספר הרבה יותר פשוטה. מי מתארגן לקראת הבחינה? מנהל בית הספר. אם תלמיד נרשם בבית הספר לבחינה ומבטל את זה למחרת היום והוא אומר שהוא לא מגיע, או בעוד מועד שמנהל בית הספר יכול להתארגן, אז מנהל בית הספר גם יכול להחזיר לו את הכסף. אם זה דרך משרד החינוך אז הבעיה היא הרבה יותר קשה, כי המשרד מעביר את זה לבתי הספר ומתארגנים כמעט ברגע האחרון. יש קושי להתארגן עם זה.

התשובה שלך היא לא שלמה, כי יכול להיות מצב שתלמיד נרשם אבל הוא לא ניגש משום שכשהוא סוף סוף ראה את הציון שלו יומיים לפני הבחינה, הוא אמר: אני מרוצה עם הציון. הבעיה הרי מתחילה מזה. את מדברת על המקרה שבו הוא בא למנהל למחרת היום.

חבר הכנסת שלגי, אתה מקשר את רצון התלמיד לגשת לבחינה, בגין ציונו או לראיית ציונו.

אני בהחלט רואה את זה כך לגבי רוב התלמידים.

ואני אומרת לך, הדבר לא רק שלא הוכח, לפי המספרים זה גם לא נכון. אין לי שום דרך להוכיח את זה בצורה ברורה כרגע.

השאלה היא, על מי נטל ההוכחה? אתם לקחתם לתלמיד את הכסף ונתתם לו ציון יומיים לפני הבחינה.

אנחנו שוב חוזרים לאותה נקודה, האם התלמיד מחליט על ההרשמה בעקבות הציון?

לא, הוא מחליט על ההרשמה קודם כי אין לו ברירה.

חבר הכנסת אורי אריאל, בבקשה.

אני מתנצל על האיחור ואני מבקש סליחה על כך שאני אצטרך ללכת, אנחנו חברים בו זמנית בכמה ועדות.

אני חושב שצריך להגיד יישר כוח למשרד החינוך על כל מה שנעשה עד עכשיו. בסך הכל יש פה מאמץ, יש פה שינוי, ויש פה שימוש נכון בכלים המודרניים שאנחנו ההורים יודעים פחות להשתמש בהם. התלמידים רצים עם זה וטוב שמשרד החינוך משתמש בזה בהיקפים גדולים. אנחנו רואים את ההיקפים, זה עשרות אלפים ויותר. יש דברים שצריכים שיפור ולכן טוב שיש דיון. לא צריך לראות את זה בצורה של ביקורת, צריך לראות בזה רצון לשפר לקראת השנה הבאה. אני לא יודע כמה אפשר לעשות עם תלמידי י"ב. יכול להיות שלא נצליח לעזור ולהחזיר לתלמיד פלוני את ה-25 שקלים או 50 שקלים שהם כסף, אני לא מציע לזלזל בזה. אנחנו לא מזלזלים בגרוש וגם אתם לא. אני לא מציע לעשות אידיאולוגיה גדולה, נדמה לי שהמשרד פשוט לא ערוך להחזיר את הכסף. אני מבין את הקושי, מדובר פה על היקפים מאוד גדולים. לא ברור לי כמה הם גדולים, אבל זה עסק גדול.

השאלה העיקרית בעיניי היא, האם אפשר להתארגן לקראת השנה הבאה או על הבחינות הבאות כך שיהיה לתלמידים יותר זמן? יושב ראש הוועדה שאל, תלמיד שברגע האחרון נרשם בגלל הצפיפות ועכשיו הפסיד את כספו, למה הוא לא יקבל אותו חזרה? זוהי שאלה ואני לא מציע לברוח ממנה, אני מציע לעשות כל מאמץ. יכול להיות שאפשר לתקן את זה עכשיו. הכסף אצלכם במערכת החינוך. אם אתם יכולים לבדוק את זה אז זה יהיה דבר חינוכי וזה יהיה גם מעשה אזרחי נכון. זה כסף. אני לא רוצה לוותר כל כך על הבקשה של יושב ראש הוועדה. אם בסוף יסתבר שזה בלתי אפשרי כי זה מאמץ נוראי, אז לפחות צריך להבטיח שהעניין הזה יסודר לפעם הבאה. צריך למנוע את התקלות האלה בעתיד כדי שהן לא יהיו לאחים של התלמידים האלה או לילדים שלנו שעוד לא ניגשו.

אני רואה לנגד עיניי את התלמיד שהוא על הגבול. אתם אמרתם שאתם רוצים לאפשר זכאות לאלה שנמצאים על הגבול. נניח שלאחר הבחינה יש לתלמיד הרגשה שהוא על הגבול והוא חושב שהוא צריך להירשם. כאשר הוא רואה שהתוצאה מתעכבת, הוא חייב להירשם כדי לא לאחר את ההרשמה, ואז כשהוא רואה שהוא קיבל ציון של 58 או 61 אז הוא לא ניגש לבחינה כי הוא לא מחפש את הציון 90.

משרד החינוך פתח מה שנקרא מחצית שלישית, לימודי קיץ, שהתחילו בראשון ליולי השנה כמו בשנה שעברה. התלמידים נבחנים באמצע אוגוסט במקצועות החובה בלבד.

הפרוייקט הזה הוא חדש. מהו הפרוייקט הזה?

זה בית ספר קיץ. התלמידים עד סוף מאי נרשמו במקצועות שבהם הם עומדים להיכשל או חושבים שהם נכשלים, מקצועות חובה בלבד של יחידה אחת או שתיים, והם רשאים ללמוד בקיץ. פתחנו כשלושים מרכזים במדינת ישראל. משרד החינוך פתח מועד נוסף באמצע אוגוסט כדי להיבחן לפני פתיחת שנת הלימודים, על מנת שבזמן אמת הילד יתקן את הציון.

שמנו לב שהילדים נרשמים בחודש מאי, אבל פתיחת הלימודים היא בראשון ביולי. עוד אין להם את הציונים בלשון, בתנ"ך, בספרות, ובכל זאת כ-4,000 תלמידים נרשמו. אנחנו יודעים, כי זה כבר פעם שנייה שמריצים, בין 4% ל-5% ביטלו רישום בגין הציון. בשנה שעברה כ-4% והשנה כ-5%. לעומת זאת, שמנו לב שבמועד ב' כ-40% מהתלמידים בתשס"ב שנרשמו למועד ב' לא הגיעו לבחינה. זה אומר שזה לא בהכרח תלוי ציון. אני רוצה שאנחנו נבין את זה.

דרך אגב, המחצית השלישית פתוחה אך ורק לתלמידים שנכשלו, חבל. אנחנו כנראה נרחיב את זה אולי שנה הבאה. הילדים יודעים שהם לא הצליחו, הם יודעים את זה בתהליך הלמידה במשך השנה. ציון של 56 זה עובר, ציון של 54 הוא נכשל. הילדים לא מסתפקים בזה. מעטים, כ-4%, הסתפקו ב-56, באמת לא ידעו. זה לא בכמויות שמדמיינים או שאומרים.

אינטרנט הוא כלי מאוד נחמד ומאוד מודרני, אבל זה סיפור יקר שעולה למשרד הון תועפות. חלק מהדרישה הזו ומהרצון לחייב בתשלום בא כדי לכסות עלויות אמיתיות. הייתה אפשרות לתלמיד להירשם קודם, זה לא שלא הייתה אפשרות. בהחלט הייתה אפשרות להירשם לאחר הבחינה. ההרשמה בבית הספר הייתה לאחר קיום הבחינות. כפי שחנה אמרה, רוב הילדים יודעים מצוין אם הם נכשלו או לא. כך שהמיעוט הזה שמגיע מקבל החלטה והוא צריך להיות מודע לזה. אנחנו קוראים להם ילדים, אבל הם אנשים בוגרים. עובדה שהם יודעים לעשות את השימוש בכלים האלה בצורה מאוד בוגרת, ובאמת כל הכבוד. אני לא יודעת האם אתם יודעים שאת כל האופרציה הענקית הזו אנחנו עושים ללא מוקד סיוע, משום שהם מסתדרים וחבל על הכסף. כל הכבוד לצעירים. יש לי רק מילות שבח בעניין הזה.

אביב, בבקשה.

נטען על ידי הגברת נאמן שהציפיות של משרד החינוך הן שזה יהיה מעין מרווח בין הבחינות. יש הבדל בין הציפיות ובין החלק המעשי. לגבי התלמידים זה מין משחק צ'אנס. הם נרשמים והציון הגבוה הוא זה שקובע. יש פה גם רצון של משרד החינוך להעלות את הציונים וגם רצון של התלמידים. הציפיות שלהם לא כל כך קשורות למה שעושים בשטח, כי אחרת היו אומרים שזה רק לתלמידים מתחת לציון 60 או מתחת ציון כזה או אחר. אחת המשימות של משרד החינוך ושל השרה הוא לא רק מספר הזכאים לבגרות, אלא גם רמת הבגרות שמשליכה על קבלה לאוניברסיטאות.

יש חמישה ימים בין פרסום הציונים לדבר הזה. זה די קובע. תלמיד רוצה לדעת האם הוא באמת צריך את זה. צריך עדיין לזכור שמדובר גם בהרבה חומר במתמטיקה ובאנגלית שעליו צריך לחזור.

אני רוצה לשמוע את אלה שניגשו לבחינות בשבוע שעבר. אור, בבקשה.

רוב התלמידים יודעים את הציונים שלהם, האם הם נכשלו או לא עברו, כפי שאמרה חנה. קודם כל, צריך להסביר יותר מהו מועד ב'. אני בכלל לא ידעתי שאני אדע את הציון לפני מועד ב'. מבחינתי זו הייתה הפתעה נחמדה מאוד. אבל, היה בלבול אדיר, אף אחד לא ידע מה קורה.

אתה בעצם אומר שזו אומנם הייתה לך הפתעה נעימה, אבל היית מעדיף לקבל אינפורמציה מסודרת דרך בית הספר או בתקשורת.

כן, שיהיה הסבר מה זה מועד ב', מה המטרה שלו. לדעתי, אף אחד לא ידע מה קורה.

אבל, זה קיים כבר שלוש שנים. האם בבית הספר שלך לא ידעו על זה?

לא, לא ידעו. יכול להיות שבבית הספר לא הסבירו את זה כמו שצריך. כל אחד ידע משהו אחר, ובעצם אף אחד לא יודע מה קורה.

מתי מתפרסמים הציונים במקצועות שאין בהם מועד ב'?

בסוף אוגוסט.

כלומר, אתם באמת עושים פה מאמץ להקדים.

נעשה מאמץ אדיר.

חשוב שהתלמידים ידעו את הציון שלהם. צריך לאפשר לתלמידים שיפור ציון כי יש נפילות בציונים. לכן, חשוב לאפשר את ההרשמה הזו מראש ולתת צ'אנס נוסף לתלמידים לשפר את הציון. אני יודע שיש כאלה שעושים בגרות בכיתה י'. הם בדרך כלל מקבלים ציון 100 ואז יש נפילה לציון 90, וחבל לא לתת אופציה לשפר. הם עושים את הבגרות בכיתה י', ולא בכיתה י"ב כמו כולם, על מנת לקבל ציון 100. ציון 100 חשוב להם גם ללימודים שלהם בהמשך באוניברסיטה.

לגבי החזרי כספים, אני לא יודע מה החלטתם. אבל, מי שנרשם בבית הספר צריך להחזיר לו את הכסף. אני לא ידעתי שאפשר להירשם באינטרנט אחר כך.

להפך, בבית הספר מקבלים חזרה את הכסף, באינטרנט לא. עדיף לך להירשם בבית ספר.

אני נרשמתי בבית ספר. אני ניגשתי למועד ב' ושיפרתי.

האם הבחינה במועד ב' הייתה קשה יותר או קלה יותר ממועד א'?

לדעתי, היא הייתה יותר קלה.

האם אתה מדבר על מתמטיקה?

כן, ארבע יחידות. הנושא הבא שאני רוצה להעלות הוא מחיר הבגרויות שעלה בחמישה שקלים.

יש לנו ביום רביעי דיון בנושא הזה.

בני, בבקשה.

אני נבחנתי במועד א' של בחינת הבגרות במתמטיקה שלוש יחידות מתוך חמש, ובשנה הבאה אני אמור לעשות השלמה, שתי יחידות מתוך חמש. הבחינה הייתה ידועה לשמצה בחוסר הסבירות שלה. זה נאמר על ידי מורים וזה פורסם בעיתונות. אני יצאתי מנקודת הנחה שאני אקבל ציון בין 60 ל-80. בסופו של דבר קיבלתי ציון 71. אני נרשמתי ישר דרך בית הספר כי ידעתי שלא הלך לי כל כך טוב. לא חיכיתי. אני ניגשתי למועד ב' ועשיתי אותו. בעיקרון, הוא היה יותר סביר. עשיתי כמה טעויות קטנות, אבל אני מאמין שהציון יהיה יותר טוב מהציון של מועד א'. לפי דעתי, כל עניין מועדי ב' הוא דבר ממש מבורך.

האם היה משנה לך אם היית יודע את הציון מוקדם או יותר, או שהיית ניגש בכל מקרה?

הייתי ניגש בכל מקרה. אני יוצא מנקודת הנחה שאין מה להפסיד.

הציון הגבוה קובע.

אומנם הלכו 25 שקל ושלוש שעות מהחיים, אבל בסדר.

אני רוצה להפנות שאלה. נניח שתלמיד עשה מועד א' ומועד ב' והוא לא מרוצה מהציונים שלו, ושנה לאחר מכן הוא ניגש למועד חורף. האם זה יהיה עם אותו ציון מגן או בלי ציון מגן?

אותו מגן.

איזה ציון יקבע? האם הציון של מועד חורף הוא זה שיקבע או שהציון הכי גבוה מבין השלושה הוא זה שייקבע? כלומר, אם הציון הכי גבוה שלי בין א' לב' הוא X, וציון החורף שלי הוא קטן מ-X. האם הציון שקטן מ-X הוא זה שייקבע?

כן.

ייתכן שהכלל הזה עומד להשתנות. היו דיונים במשרד, אבל כרגע זו ההחלטה.

מר בראל, בבקשה.

אני חייב לומר שיש כאן דברים שהם לא עומדים במבחן המציאות. למשל, הטענה שמועד ב' הוא לא תלוי ציון. הוא כן תלוי ציון. אני מלמד בסקטור האקסטרני והאינטרני. אני לא מכיר תלמיד אחד שנרשם מראש למועד ב' וויתר על מועד א'.

אני, מראש ניגשתי למועד ב'.

הנה, אתה מכיר עכשיו אחד. אבל הם מעטים.

לא, הם ממש לא מעטים. יש בתי ספר שלמים וכיתות שלמות. אני יודע שהכיתה של יושבת ראש המועצה הארצית לשעבר, כמעט כל הכיתה שלה ניגשה למועד ב' בצורה מסודרת.

האם זו הייתה החלטה של התלמידים או שבית ספר כיוון אותם לזה?

לא בדקתי את העניין, אני לא יודע. לי באופן אישי היה יותר נוח לגשת למועד ב'.

לימדתי שתי כיתות בבית ספר תיכון אינטרני וכיתה אחת בבית ספר אקסטרני, ומניסיוני
אף תלמיד שלי לא בחר לדלג על מועד א' וללכת ישר למועד ב'.

נטען שלא הייתה קריסה במערכת. יכול להיות שזה תלוי בהגדרה טכנית, אבל לי יש כאן לקט של מכתבים שנלקחו מאתר המורים לאנגלית בארץ. יש לי כאן כמה מורים והורים שטוענים שהילדים שלהם לא הצליחו להיכנס בכלל. לדוגמא, במכתב אחד אומרת מורה לאנגלית שהיא מכירה סטודנט שלא ישן מאז יום רביעי, בגלל שהוא לא היה יכול להיכנס להרשמה של המבחן. את המכתב היא כתבה ביום שבת.

סופיה, את קודם דיברת על זה שהאתר לא קרס ושאפשר היה לקבל את הציון. עכשיו מדברים על הצרות שהיו לאלה שלא הצליחו להירשם. מה אתם יודעים על זה?

זה פשוט לא נכון. יש לי את כל הדוחות של נט-ויז'ין וגם את שלנו.

יש לי עוד מכתב ממורה אחרת.

גם אני קיבלתי כמה טלפונים ביום חמישי שזה היה באמת יום יחסית קשה. אני הנחיתי את האנשים בטלפון איך לעשות את זה, הם אמרו לי בסוף: תודה רבה, תודה רבה, נכנסתי, ראיתי, עשיתי וזהו. זה קורה בין 358,000 כניסות, היו כמה אנשים שלא הצליחו, אני מצטערת.

צריך לברך את המשרד על היוזמה הזו, למרות שלדעתי היא מועילה למעט מאוד תלמידים. 2.5% משפרים את הציון, וההשקעה היא גדולה מאוד. אני בעל להעלות את המחיר של מועד ב' כדי לפנות את אותם 5 מיליון שקל למטרות יותר חשובות.

אבל, אם אנחנו כבר נתנו את השירות הזה אז למה לא ללכת עד הסוף ולחשוב על הארכת זמן ההרשמה ככל האפשר. שתהיה הרשמה עד השעה 24:00 לפני המבחן, שתהיה הרשמה אפילו בו במקום במרכז המבחנים. ניתן לעשות את זה, זו רק שאלה של רצון טוב. יש תלמידים שלא ידעו שאפשר להירשם באינטרנט, הייתה לי תלמידה כזו. יש תלמידים שאיחרו. יש פה מכתב מתלמידה שהיא לא קיבלה את הציון שלה עד יום שני והיא לא ידעה מה מצבה. למה לא לתת להם הזדמנות להירשם כמה שיותר מאוחר?

אני נציגת ארגון המורים. אני מורה למתמטיקה בבית ספר תיכון בירושלים. התלמידים והמורים מתבלבלים מזה שיש כל כך הרבה מטרות. האם מטרת הבחינה היא לעזור לחלשים לעבור? היום שמעתי בפעם הראשונה מהמורה לאנגלית את העניין של לתת מרווח בין בחינות הבגרות, זה חדש. כנראה שזה בכלל לא הגיע למורים.

אם יש איזשהי מטרה נכונה למועד ב' אז זה לעזור לתלמידים החלשים להגיע לאיזשהי הצלחה בבחינת הבגרות במתמטיקה ובאנגלית. את הכספים שמפנים לאינטרנט ולהרשמה, ולשאלונים מיותרים, צריך להשקיע בקצת יותר שעות הוראה לתלמידים הרבה לפני מועד ב'. כבר בחנוכה יודעים המורים מי עלול להיכשל בבחינות הבגרות. כבר בתחילת כיתה י"ב התלמידים יודעים מה מצבם לקראת בחינות הבגרות. כלומר, אפשר להשקיע בתלמידים האלה במקום להשקיע בעלויות אדירות בטפסים, בניירת ובשאלונים ובאינטרנט. המורה לאנגלית הציע לייקר את בחינת הבגרות במועד ב', ולהשקיע קצת יותר משאבים בלמידה עבור התלמידים החלשים.

מחודש מאי ועד בחינת הבגרות ב-16 ביולי, התנדבתי השנה לעזור לתלמידים חלשים שעושים שלוש יחידות. צריך לעשות את זה באופן קבוע מתחילת השנה רק לתלמידים החלשים האלה שלא מסתדרים עם מתמטיקה ועם אנגלית. בחינת הבגרות בנויה כמעט על הידע שנצבר וידע שנלמד בכיתות י"א י"ב. כלומר, זה לא מתחיל מכיתה ב'. יש תלמידים שהם היו תלמידים מצטיינים עד כיתה י"א, ובכיתה י"א לא הלך להם. בחינת הבגרות בנויה על ידע שהצטבר בכיתות י"א וי"ב. הם נבחנים על חומר שנלמד בכיתות י"א וי"ב. היה טוב אם הייתה קצת יותר התייחסות - - -

לטובת הסטודנטים שנכנסו עכשיו לחדר הוועדה אני רוצה להסביר שוועדת החינוך והתרבות מקיימת עכשיו דיון בנושא מועדי ב' בבחינות הבגרות במתמטיקה ובאנגלית, בחינות שהתקיימו בשבוע שעבר. היו מעט תקלות באשר למועד פרסום התוצאות. היו ספקות לגבי השאלות, האם תלמידים נרשמו רק לאחר שהם ראו את הציון? האם אפשרי ונכון להחזיר דמי הרשמה למי שנרשם ורק לאחר שהוא קיבל את הציון הוא החליט שהוא אינו צריך לגשת לבחינה? אנחנו לקראת סוף הדיון והסיכום. מכל מקום, אתם מוזמנים לעקוב אחרי הדיון. הגברת ולנסי, אנא השלימי את דברייך.

חבל מאוד שמועד ב' אין לו מטרה אחת ברורה.

יש לו.

חבל שאין הכנה אחרת למועד ב', וחבל שהדיון הוא רק על כסף כן או לא, ציון כן או לא.

לא, זה בכלל לא העיקר.

תלמידים יודעים מראש את הציון. אם כבר בחנוכה תשאל תלמיד בכיתה י"א או בכיתה י"ב שלומד לשלוש יחידות לימוד : איך אתה תעבור את בחינת הבגרות שלך? הוא יאמר לך: אני אכשל. כלומר, מראש הוא יודע שהוא ייכשל, והוא יודע מה מצבו. גם המורה שלו יודע מה מצבו. הבחינה היא פחות משמעותית, הלמידה היא יותר משמעותית. צריך להשקיע את כל המשאבים בללמד את התלמיד לפני הבחינה, וכבר לא משנה מתי הוא יעשה את זה ב-22 למאי או ב-16 ביולי.

כל דבר שמשרד החינוך עושה, ובכלל, כל תהליך ארגוני בסדר גודל של מדינה הוא פונקציה של תהליך והדגש הוא על המילה תהליך. זו הפעם השלישית שאנחנו מריצים את מועד ב', וכל שנה זה קיבל גוון אחר ותוספת אחרת, לפי הערות של התלמידים. גם אם משרד החינוך לא חושב שתלמיד מחכה לציונו, עדיין משרד החינוך נערך לשפר את הנושא הזה לקראת שנת הלימודים הבאה. אני רוצה שזה יהיה ברור לתלמידים שיושבים כאן. כלומר, גם אם משרד החינוך לא ראה קשר, אבל זו רמת הציפיות, אין שום סיבה שלא נחשוב צעד אחד נוסף ולקחת את זה לשם.

אנחנו דנים היום במועד ב'. לומר שהיה טוב אם משרד החינוך היה משקיע פה ולא פה, זה לא לראות מערכתית מה משרד החינוך עושה. משרד החינוך עוסק בהרבה דברים, כי יש הרבה שלבים ומשתנים בחינוך, זה לא רק דבר אחד. צר לי לשמוע שאת באה ואומרת שאת לא יודעת מה המטרה. אנחנו יכולים לכתוב ולומר מהיום עד מחר, אבל לא תמיד האוזן רוצה לשמוע. זו אחת מהבעיות שלנו. יושבים כאן תלמידים והם לא יודעים שיש סמסטר קיץ, למרות שכל מנהלי בתי הספר קיבלו מכתבים, כל אגף חינוך קיבל מכתב. מעניין שבתשס"ב כן פרסמנו את זה בעיתונות ואז התלמידים כן נענו הרבה יותר מהר. יכול להיות שבית הספר לא תמיד מעביר את האינפורמציה כמו שצריך, אני מודעת לזה לגמרי. אנחנו עובדים גם על זה, על שיפור התקשורת על מנת שזה יגיע גם לתלמיד.

בעיניי קצת מגלומני לבוא ולומר איפה בדיוק צריכים להשקיע כדי שכל הדברים יהיו מושלמים. משרד החינוך מאז ומתמיד מנסה. חינוך היא מלאכה קשה שיש בה הרבה משתנים ויש בה הרבה ידיים וכדאי שאנחנו נזכור את זה. מועד ב' היה צעד אחד בכיוון הנכון.

היות ואני אינני חושד במורים שלהם יש בעיה בהבנת הנקרא, אז כנראה שהבעיה היא בתקשורת. אתם מודיעים למנהלי בתי ספר וכנראה ששם הדברים הם לא כל כך מסודרים. יכול להיות שהמנהל לא טורח להביא את זה לידיעת המורים, או שלמורים אין זמן לקרוא את מה שמגישים להם. אתם צריכים לשלוט במערכת כדי שהדברים יגיעו בסופו של דבר לקצה שהוא התלמיד, לא המורה. זה אמור להגיע לתלמיד דרך המורים. בכאבי לב רבים אנחנו מטפלים פה בנושא תשלומי הורים כאשר בשטח קורים דברים בניגוד להוראות משרד החינוך. אתם לא מסוגלים לאכוף את ההוראות. צריך להגיע לכך אולי על ידי תקשור ישיר עם מורים בנוסף לצנרת דרך בית הספר. צריך לעשות את זה אולי דרך ארגוני המורים, או באמצעות עיתונים של המורים. אתם תמצאו את הדרך. אבל, חשוב שהתלמידים ידעו על דברים שהם מאוד חשובים להם. שמענו פה על המחצית השנייה, מסתבר שלא כל התלמידים מכירים את זה.

מיכל צדוק, בבקשה.

אני רוצה להבהיר דבר מאוד בסיסי בנוגע למועדי ב'. בראש ובראשונה, מועדי ב' הונהגו על ידי שרת החינוך ומנכ"לית המשרד על מנת להעניק הזדמנות נוספת לתלמידים. כל הנושא של מרווח בין המועדים הוא השגת יתרון נוסף. המטרה הראשונה של מועדי ב' היא להעניק הזדמנות נוספת לתלמיד שסבור שהוא לא השיג ציון מספק מבחינתו.

לגבי האינטרנט, יש מערך של תומכים שאנחנו מחזיקים ו גם לזה יש עלות מאוד גבוהה. צריך לזכור שאנחנו נמצאים בתקופה שבה יש קיצוצים מאוד גדולים גם בחינוך לצערנו. אבל, אנחנו עדיין לא ויתרנו על מועדי ב'. אנחנו העמדנו מערך שלם של צוות שיתמוך בימים האלה בכל מערך האינטרנט על מנת להעניק להם את ההזדמנות הזו. היו פה ושם תקלות, ואנחנו מקווים שלקראת השנה הבאה אנחנו נוכל להסיק את המסקנות הנדרשות לגבי התקלות.

אני לפחות שוכנעתי שאתם נוהגים נכון בנושא החזר התשלומים, פרט למקרים בהם באמת מישהו נרשם משום שהוא ראה שהוא לא מצליח לקבל את התוצאה שלו, אתם לא תוכלו לאתר את המקרים האלה. ברור לי שלמערכת היו הוצאות וצריך גם שהתלמידים ידעו שזה דבר שאי אפשר לזלזל בו.

אני רושם פה הודעת סיכום כלהלן: הוועדה מברכת על יוזמת משרד החינוך לקיים בחינות בגרות מועד ב' במתמטיקה ובאנגלית. הבחינה הנוספת מאפשרת להגדיל את מספר הזכאים לתעודת בגרות וכן לשפר ציונים במקצועות אלה שהם מרכיב חשוב בתעודת הבגרות.

הוועדה קוראת למשרד להקדים את מועד א' של הבחינות במתמטיקה ובאנגלית ולהודיע על כך כבר בתחילת שנת הלימודים.

הוועדה קוראת למשרד להקל על התלמידים בכך שייעשה מאמץ להקדים מועד פרסום התוצאות, ודחיית סיום הרישום עד ליום הבחינה ממש.

רבותיי, תודה רבה ולהתראות.

11:30