פרוטוקולים/ועדת קליטה/6998



2
ועדת העליה, הקליטה והתפוצות – 28.7.2003

פרוטוקולים/ועדת קליטה/6998
ירושלים, ט"ז באב, תשס"ג
14 באוגוסט, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון
פרוטוקול מס' 38
מישיבת וועדת העליה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום ב', כח' בתמוז התשס"ג, 28.7.2003, בשעה 10:00


ס ד ר ה י ו ם

1. סקירת יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור על פעולות הסוכנות.

2. משבר העלייה לארץ.

חברי הוועדה: היו"ר קולט אביטל
יגאל יאסימוב
רומן ברונפמן
מרינה סולודקין
דניאל בן לולו

סלי מרידור, יו"ר הסוכנות היהודית
אריה אזולאי, יו"ר הועדה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית
מייק רוזנברג, מנכ"ל המחלקה לעליה וקליטה, הסוכנות היהודית
ראובן שלום, יו"ר בנק עידוד
יוסי שרגא, מנהל דסק ארצות המזרח התיכון במחלקה לעליה, הסוכנות היהודית
עזרא לוי, עולה חדש מעירק
דליה לוי
יגאל גידרון, רפרנט תעסוקה, משרד האוצר
נחליאל דיסון, התאחדות עולי אמריקה וקנדה
אסתר טובול, מנכ"לית, התאחדות עולי צרפת, חברת ועד הנהלה במועצת בארגוני עולים
דניאל קהן, התאחדות עולי צרפת
סידני שפירא, מנכ"ל פדרציה ציונית דרום אפריקה
אברהם נגוסה, מזכיר, ארגון"מכנף דרום לציון"
מירלה גל, מנכ"לית משרד הקליטה
רומן גרביץ, הג'וינט – מכון ברוקדייל

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ


1. משבר העלייה לארץ

אני מתכבדת לפתוח את ישיבת ועדת העליה,
הקליטה והתפוצות. אנחנו התכנסנו כאן כמה שבועות לפני שארה"ב יצאה למערכה בעירק בישיבה סגורה חצי סודית כזאת והבאנו את מר בן פורת כדי לנסות לבדוק ולהתעניין מה קורה ליהודי עירק, מה יקרה כשתפרוץ המלחמה והדאגה שלנו היתה לשלומם. קיבלנו אז סקירה, נקטנו בכמה פעולות כלפי ממשלת ארה"ב כדי להבטיח ששלומם יהיה בסדר בזמן המלחמה והתכנסנו שוב בדרך כלשהי כדי לנסות בערב פסח להעביר אליהם מצות וגם במבצע ההוא הצלחנו. באותן שתי ישיבות לא חשבתי שנפתח כל כך מהר ישיבה כשלצידנו ואיתנו היום נמצא אחד מהעולים מעירק, מר עזרא לוי. אז קודם כל בשם כולכם ובשמי אנחנו רוצים לקדם אותו בברכה. זה מבצע יוצא דופן ואנחנו שמחים שאתה איתנו כאן אחרי כל כך הרבה שנים שהיית מנותק מהמשפחה. מר לוי, ברוכים הבאים.

שלום לכל הנכבדים בכנסת ישראל. ברוך מחייה
המתים שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה. אני מודה בשמי ובשם העולים שעלו איתי לארץ ישראל לסוכנות היהודית ובמיוחד יו"ר הסוכנות מר סלי מרידור ולמורשת עולי בבל על התמיכה בנו. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, תדבק לשוני לחיכי אם לא אזכרכי, אם לא אעלה את ירושלים על ראש שמחתי. תודה רבה.

מר לוי, בכנסת ישראל בדרך כלל לא מוחאים
כפיים ופה היתה מחיאת כפיים ספונטנית וזה מבטא כמה אנחנו שמחים שאתה איתנו כאן.

איתנו יו"ר הסוכנות היהודית והמנכ"לית של המשרד לקליטת עליה, יש לנו סדר יום כפול היום. מצד אחד אנחנו רוצים לשמוע סקירה מסלי מרידור, מצד שני יש לנו הצעה לסדר בקשר למשבר העלייה של דניאל בן לולו. אני חושבת שאולי זה פתיח לנושא שעליו אנחנו צריכים לדבר.

ברוך הבא. גבירתי היו"ר, חברת הכנסת קולט
אביטל, יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור, חבריי. כל פעם מחדש כשאני בא למקום של קליטה, כשאני שומע את המילה קליטה זה מחזיר אותי אחורה לשנת 1969 שהבריחו אותנו, אותי ואת אחי, דרך עליית הנוער, בגאווה עלינו לארץ ממרוקו ואמרתי שאני אשמח מאוד שבעוד כמה שבועות את האורח שיושב שם יחליף אבא שלי שנמצא עדיין במרוקו.

אני שמח מאוד להופיע כאן בפניכם היום, יש לנו בעיה קשה מאוד שאני לא חושב שהיתה צריכה להיות, בעיה של עליה לארץ ישראל. כשהייתי עוד ילד קטן, ארץ ישראל בשבילנו היתה מקור לגאווה, זה היה משהו שכל אחד ואחד רצה מאוד להגיע אליה ואני חושב שזה לאו דווקא במרוקו אלא בכל מקום בעולם. אני ישבתי גם עם היו"ר קולט אביטל וגם עם השרה לשעבר יולי תמיר וביקשתי מהם כל מיני נתונים על העבר אבל יש לנו את בעיה היום ומה בעצם לעתיד, כשאנחנו רואים שלאורך כל הדרך קשה מאוד לשכנע עולה מכל מקום לעלות לארץ. זה לא היה קל לשכנע אותי כשהייתי ילד כי לא ביקשתי כלום, ביקשתי רק לעלות לארץ, רציתי מאוד להגיע לארץ ועליתי והתחנכתי כאן בארץ. אבל היום, בגלל מה ששומעים בארץ, בגלל מה שקוראים בעיתונים, בגלל מה ששומעים בטלוויזיה ובתקשורת על הבעיות הקשות הקיימות במדינת ישראל, צריך לעשות משהו ואני קורא פה ליו"ר הסוכנות שעושה עבודה נפלאה, וכל החברים בסוכנות, שעושים עבודה נפלאה, אני מבקש לנסות ולהוציא איזה מין "עשרת הדברות" שאותם אפשר לומר לאותם אנשים שרוצים לעלות בארץ, מה אנחנו יכולים לעזור להם כדי לבוא ולהיקלט כאן בארץ. יש לי הרבה נקודות שהעליתי במליאה אבל אני בטוח שהיו"ר סלי מרידור קיבל אותם ושמע עליהם, אני אשמח מאוד אם אנחנו נוכל ליישם חלק מהדברים כדי שנוכל להעביר אליהם את המסר הזה בכל מקום בעולם.

בפתח הדברים, אדוני יו"ר הסוכנות, ניצבת שאלה
כפולה. השאלה הראשונה היא, מהיכן אפשר להביא את העולים לארץ? אנחנו יודעים שהעליה מרוסיה פחות או יותר הגיעה לקיצה או שחלקם לפחות לא מוצאים אותנו כאטרקטיביים וחלקם במקום להגיע לארץ מגיעים או לצפון אמריקה או לגרמניה בזמן האחרון.

אחרי ביטול הזכויות.

גם זאת יכולה להיות אחת הסיבות, אני לא
חושבת שזאת הסיבה היחידה אבל היא וודאי תורמת.

מכתבים מפה זה סיבה.

קודם כל יש לנו בעיה ומשבר ואני לא יודעת מה
הוא המאגר שעוד יכול להגיע מרוסיה. כשאנחנו רואים שלמרות הציפיות שלנו יש לנו עדיין בעיה להביא את העולים מארגנטינה, שיש לנו קצת עליה שמגיעה בזמן האחרון מצרפת, אני חושבת ששם אולי זה מאגר והשאלה מה אנחנו עושים, כיצד אנחנו מתארגנים כדי לעודד אנשים מהמאגר הזה להגיע, מה אנחנו עושים או מה כדאי לעשות בקרב היהודים שבמקום להגיע אלינו הגיעו לארה"ב או לגרמניה? וכמובן ישנה הבעיה של הפלשמורה אבל שם אנחנו יודעים בדיוק מה המאגר ואנחנו מאוד מקווים שהממשלה תמצא...

היתה החלטת ממשלה לגבי הפלשמורה.

כן, אני רק לא חושבת שהיא מיושמת אבל אני לא
חושבת שהשאלה צריכה להיות כרגע מופנית ליו"ר הסוכנות. מצד אחד יש לנו בעיה מנין המאגר, מצד שני יש לנו בעיה מה ניתן לעשות וכיצד ניתן לפעול כדי לנסות לעודד אותם בכל זאת לבוא. צריך גם לנסות להבין למה לא באים, ומה ניתן כן לעשות כדי לשכנע אנשים לבוא, זה בתור פתיח שממילא צריך להשתלב בסקירה הכללית כי אני בטוחה שאלה הנושאים שגם מעסיקים אותך. אנחנו ראינו עכשיו רק שישה יהודים מעירק, אנחנו מברכים כמובן על כל יהודי שמגיע לארץ וודאי יש פה ענין כל כך רגשי בנושא הזה אבל האם כל העליה שמגיעה לארץ זה שישה אנשים, מצד שני יש בכל זאת איזה שהיא התחלה של קרן אור. יש מאגר מאוד גדול של 5.5 מליון אנשים בארה"ב, יש ארגון שהסב לכולנו נחת בזמן האחרון "נפש אל נפש" שהצליח להביא אלף עולים השנה, אני הבנתי מהם שיש 4,000 עולים שהיו מוכנים לעלות אבל אין אמצעים להביא אותם, אולי שם נמצא איזה שהוא מפתח, איזה גישה נכונה לעולים מארה"ב, צריך לנסות לראות במה ולמה הם הצליחו כדי לנסות לראות אם זה מפתח לקהילה הגדולה מארה"ב. אני חושבת שאם נשים לעצמנו כיעד להביא יותר יהודים מארה"ב בשנים הקרובות אנחנו וודאי נעשה טוב גם למדינת ישראל וגם לעליה.



2. סקירת יו"ר הסוכנות היהודית סלי מרידור על פעולות הסוכנות

תודה רבה ליו"ר הועדה לעליה וקליטה ולחברי
הועדה. אני שמח על ההזדמנות לחידוש העבודה המשותפת עם הועדה. אני אצטרף ליו"ר הועדה בברכות החמות לעזרא לוי ולעוד חמישה יהודים שעלו ארצה מעירק. אני מתרגש כל פעם כשאני רואה יהודי שעולה ואני כל פעם גאה כיהודי וכישראלי שהמדינה שלנו פתוחה לכל יהודי שרוצה לבוא הביתה. אני מצטרף לברכת יו"ר הועדה לעזרא לוי, ברוך הבא לארץ ישראל.

אני רואה את שיתוף הפעולה עם הועדה לעליה וקליטה כשיתוף פעולה רב חשיבות. אני משוכנע שנושא העליה לישראל הוא נושא קיומי קריטי לעתידה של מדינת ישראל, אני לא מכיר נושא חשוב ממנו אפילו לא הבטחון. המדינה הזאת קמה בשביל להיות בית לעם היהודי והגעתם של היהודים אליה היא תנאי הכרחי להמשך קיומה ושיגשוגה. חשוב לומר שאין חומה שמבדילה בין העליה לבין הקליטה, אין דבר שמשפיע יותר על עתיד העליה מאשר הצלחת הקליטה ולכן אני שמח לשיתוף פעולה הולך וגובר בין משרד הקליטה שמוביל את מדיניות הקליטה לבין הסוכנות היהודית ושיתוף פעולה כזה הוא תנאי הכרחי להצלחה שלנו במאמץ העליה והקליטה.

השנה הזאת התחילה בצמצום מדאיג במספר העולים בחודשים הראשונים, היא הושפעה ממספר מרכיבים חלקם קבועים וחלקם זמניים. בין השאר ההתעצמות של המשבר הכלכלי בארץ ובעיית התעסוקה, ההצטברות של הדיווחים מן הארץ אל העולים הפוטנציאליים לגבי סיכויי הקליטה בארץ ובאופן זמני מהמשבר במפרץ וההיערכות לקראת המלחמה במפרץ. אני מדגיש באופן זמני משום שעד כמה שאני יכול להעריך ההתרשמות שלנו היא שהמצב הבטחוני הבסיסי בארץ משפיע פחות על העליה מאשר הסוגיות שנוגעות לתעסוקה וסיכוי השתלבות במדינת ישראל. הענין של המלחמה בעירק היה יוצא מן הכלל זמני.

אני שמח לומר לועדה שאנחנו חשים בשינוי מסויים לחיוב בחודשיים האחרונים, אני רוצה לומר שכל העת הזאת של דחיה בעליה, אין ירידה, וודאי לא משמעותית, בכמות המתעניינים בעליה, כמות האנשים שנמצאים בפעילות של הסוכנות היהודית בברית המועצות לשעבר לא קטנה, אנחנו מרגישים ורואים מאגר גדל של ממתינים ואין קורלציה בין האחוז של הירידה בכמות העולים לבין רמת המשתתפים בפעילות לקראת עליה, דבר שבפני עצמו הוא סימן מעודד. הייתי מעדיף שתהיה עליה יותר גדולה כמובן אבל העובדה שאנשים ממשיכים להתעניין בעליה, ממשיכים ללמוד עברית לקראת עליה, ממשיכים לבוא לפעילות של קבלת אינפורמציה על עליה, הם כולם סימנים מעודדים ואני עוד אחזור על זה בסוגיות שיו"ר הועדה נגעה בהם בתחילת דבריה.

בחודשיים האחרונים יש התאוששות מסויימת ואני מקווה שבמאמץ גדול נצליח להגיע לקרוב ל - 25 אלף עולים עד סוף השנה. עד עכשיו הגיעו כ - 11 אלף עולים. אני מניח שיש סיכוי לאור ההתאוששות המסויימת בחודשיים האחרונים שעד סוף השנה נגיע לסדר גודל של כ – 25 אלף עולים, אנחנו כמובן מקווים ליותר.

ההערכות הן שמשהו בין 11-12 אלף מתוך אותו מספר יבואו מברית המועצות לשעבר, אני מקווה ש- 2,500,3000 מצרפת, אני מקווה מספר דומה מארגנטינה ואורוגוואי, עוד סדר גודל של כ - 2,500 מצפון אמריקה ומספר שאין לנו שליטה עליו אבל נעריך אותו ברגע זה בסדר גודל של עוד 2,500 מאתיופיה. לגבי הפלשמורה, קצב ההגעה בחודשים האחרונים הוא קרוב ל- 70 לשבוע, הוא פונקציה של ההיתרים של משרד הפנים, אני מבין שהיום ההיתרים ניתנים ברובם המכריע כבר לא עפ"י חוק השבות כי אין כבר כמעט אנשים שזכאים עפ"י חוק השבות אלא הרוב המכריע מגיע לחוק הכניסה ואני מבין שזה עפ"י החלת הפרשנות הישנה של חוק השבות לפני שניתנה הפרשנות החדשה ע"י היועץ המשפטי. אנשים אמנם נכנסים עפ"י חוק הכניסה כבר אבל זה אנשים שהיו כנראה יכולים להיכנס עפ"י חוק השבות לפי הפרשנות הישנה של חוק השבות. הם עוברים פה גיור מרצון, מקבלים תנאים מלאים של עולים חדשים, תהליך ארוך ומורכב שבחלקו משפיע גם על אורך השהות במרכזי קליטה שהיום מושפעים בצורה מאוד בולטת משני מרכיבים, אחד זה הביטול של המשכנתאות או מענקי המשכנתא, דבר שיהפוך את היציאה של עולי אתיופיה ממרכזי קליטה למשימה על גבול הבלתי אפשרית, בתקופה הקרובה אני משוכנע שמשרד הקליטה יעשה הכל כדי לסייע עם תקציב מיוחד שהוא קיבל מהאוצר, אבל בסך הכל הצורך הוא הרבה יותר גדול, אין בזה ספק, אנחנו נמצאים היום במרכזי קליטה עם משהו כמו 6,500 עולים מאתיופיה ואני לא רואה לאור התנאים החדשים סיכוי גדול שאנשים יוכלו לצאת ואנחנו כמובן לא משאירים אף אחד באתיופיה שמדינת ישראל מאפשרת לו לבוא הביתה ולכן אנחנו נמצאים פה על פצצת זמן וצריך להביא את זה בחשבון. הדבר השני הוא הליך הגיור שגם הוא תהליך לא קצר וגם הוא גורם לעולים מאתיופיה להשאר זמן ארוך יחסית במרכזי הקליטה, כי אנשים לא רוצים לעזוב את מרכז הקליטה תוך כדי תהליך הגיור ולהיכנס לתוך מסלול אחר במקום שבו יקנו את דירת הקבע שלהם. שני הדברים האלה משפיעים.

הרי אנחנו פה מסתובבים סביב אותה הבעיה,
שאושר למשרד הקליטה מאה מליון, המאה מליון לא מתייחסים לעולים החדשים אלא לאלה שנמצאים כבר בארץ, ממשרד השיכון הוא זה שצריך למצוא את הפתרון במסגרת המאה מליון שהם עדיין לא החליטו אם להוציא את הכסף הזה על 300 אנשים שהסכום כולו הולך כיוון שאנחנו יודעים ש - 95% מהמשכנתא הוא מענק, או ללכת על 1,300 כשכל אחד מקבל פחות. עדיין אין החלטה. אז כמה זמן בממוצע שוהים עולי אתיופיה במרכז קליטה.

להעריך ממוצע זמן, אנחנו נמצאים בדיוק בתקופת
תפר שקשה מאוד ללמוד ממנה משום שמה שקרה לפני שלושה חודשים לאור העובדה שניתן דד ליין של משהו כמו שבועיים לאנשים לנצל משכנתאות, עולים בכלל ועולי אתיופיה בפרט נאלצו לרוץ בצורה מטורפת ולפעמים גם לעשות החלטות לא נכונות כדי לקנות דירה ואני מצפה שבחודש הזה ובחודש הבא תמשיך יציאה ממרכזי קליטה של אנשים שרכשו דירות במהלך החודשים מרץ ואפריל. הבעיה במלוא היקפה תתייצב לפנינו החל מחודש ספטמבר ואני מעריך שאנשים כמעט ולא יוכלו לצאת ממרכזי קליטה וככל שאנחנו נביא אנשים כך תגדל האוכלוסיה שנמצאת בתנאים לא סבירים לחיים.

זה אומר שגם תצטרכו להגדיל את מספר מרכזי
הקליטה.

זה וודאי יוצר בעיות, אני קודם כל מדבר על
הבעיה של האנשים, אנשים לא יכולים לבנות חיים חדשים בארץ בתוך מרכז קליטה. זה טוב לתקופה מסויימת, לדעתי היום התקופה היא לא פחות משנתיים בממוצע והשאלה של ממוצע תהפוך להיות כמעט בלתי רלוונטית כי לא יהיה ממוצע.

תהליך הגיור הוא במקרה הטוב הוא
שנה, בפועל זה בדרך כלל נגרר לשנה וחצי ואף יותר.

הם מחזיקים אותם אחרי גיור גם כן. מחזיקים
אותם עד סוף החיים.

השאלה של ממוצע היתה רלוונטית עד לאחרונה,
משום שהיו כאלה שיצאו אחרי שנה וחודשיים והיו כאלה שיצאו אחרי שלוש שנים, אפשר היה לדבר על ממוצע של שנתיים. קודם היה ממוצע של שנה וחצי, אבל זה הופך להיות בלתי רלוונטי משום שבנסיבות שנוצרו קשה לראות איך עולים מאתיופיה יוכלו לצאת ממרכזי קליטה, וממוצע הוא בדרך כלל בין שני מספרים, אני לא רואה את המספר השני שבו יצאו כדי לעשות ממוצע לגבי העתיד. אני רואה קבוצה גדולה שנשארת במרכזי קליטה בלי יכולת לצאת וקבוצה נוספת שמצטרפת אליהם ככל שאנחנו נוכל להביא עולים חדשים לארץ.

זה קצב הכניסה השנה ואנחנו מקווים להגיע ל-25 אלף עולים עד סוף השנה. תיארתי את המכלולים הגדולים מהם אנחנו צופים שיגיעו עולים בתוך אותה מסגרת.

אין ספק שהאתגר הגדול שלנו הוא הסתכלות קדימה לראות איך אנחנו מחזירים את רמת העליה לעליה של עשרות אלפי יהודים בשנה, ואני חושב שהיעד הלאומי שלנו צריך להיות לא פחות מ - 50 אלף עולים בשנה ואנחנו צריכים לעשות כל מאמץ לאומי נדרש ממדינת ישראל ומהעם היהודי כדי לעמוד ביעד הזה.

כבר התייחסת ליורדים?

הסוכנות לא מטפלת ביורדים.

בכל זאת יו"ר הסוכנות יכול להתייחס באופן
אידיאולוגי לתחום זה. על כל אלף שעולה יש 500 שיורדים.

ליו"ר הסוכנות יש המון נושאים, הסוכנות לא
עוסקת רק בעליה, ובכל זאת יש כמה תחומים נוספים שהיינו רוצים לשמוע על היקף הפעילות. אנחנו גם מודאגים מזה שאנחנו שומעים על ירידה בהיקף התקציב של הסוכנות היהודית, של התרומות מחו"ל.

זה היעד האסטרטגי. כדי לעמוד ביעד הזה אנחנו
בתוך תהליכים של חשיבה אסטרטגית ובמסגרת הסוכנות היהודית יש צוות משימה אסטרטגי, ועדה שעומד בראשה אריה אזולאי כדי לחשוב על כיווני חשיבה אחרים ושינוי סדרי עדיפויות. אנחנו ביחד עם הממשלה במסגרת המוסד לתיאום ביוזמתה של שרת הקליטה החלטנו על ביצוע מחקר מקיף שיעסוק בלימוד אותם נושאים שיכולים להשפיע על החלטות של עולים בפוטנציה לעלות, החלטנו במסגרת המוסד לתיאום להקים ועדה משותפת בין הממשלה לבין הסוכנות כדי לדון במרכיבי הסיוע לעולים חדשים בעתיד, שאין ספק בעיני שזה לא הדבר היחיד אבל זה דבר הכרחי. אין בכלל להשוות את תנאי הסיוע שהגרמנים מפתים בהם יהודים להגר לגרמניה, דבר שבשבילנו הוא מזעזע ואנחנו לא מדברים על פיתוי ולא מדברים על תחרות, מדברים על סיוע מינימלי אלמנטרי ליהודים שהם זכאי עליה שרוצים לבנות את חייהם חזרה בבית.

המרכיב הנוסף שהוא מרכיב חיוני הוא גיוס הרצון הטוב האדיר שקיים בחברה הישראלית לסייע בקליטת עליה, ובשיתוף עם משרד הקליטה והרשויות המקומיות אנחנו מתחילים במבצע שנקרא "יחד בבית" שבו משפחות ישראליות ותיקות יאמצו משפחות של עולים חדשים ויסייעו להם בתהליך הקליטה במיוחד בתהליך של חיפוש ומציאת תעסוקה, אנחנו מתחילים דיאלוג עם גורמים שונים בצפון אמריקה בדגש על הזרמים הדתיים כדי לשים את העליה במרכז השיח הציבורי היהודי בארה"ב ואנחנו נמצאים על סף פריצת דרך בנושא של החינוך הציוני.
העליה של העתיד היא עליה שאחד המרכיבים הדומיננטיים בה יהיה התודעה של העולים, במיוחד עולים צעירים, שהם רוצים לחיות בארץ לא כי קשה להם בתפוצות, לא כי רודפים אחריהם בגולה, אלא משום שהכרתם הפנימית לא רוצה ומביאה אותם להחלטה לא לרצות להמשיך לחיות במקום שבו הם חיים וכן לרצות להמשיך את חייהם במדינת ישראל.

מאין יבוא עזרנו ומאיין יבואו העולים, קודם כל אני מעריך שיש עדיין מאגר משמעותי מאוד לעולים בברית המועצות לשעבר. אני חושב שמתוך מה שאנחנו רואים בתחום הפעילות שלנו, אני רק אזכיר עשרות אלפי אנשים שמשתתפים באולפני עברית, 35 אלף אנשים שמשתתפים השנה בקורסים של זהות יהודית ותרבות יהודית, עשרות אלפי בני נוער שמשתתפים בפעילות נוער ציונית, בקיץ הזה 15 אלף רק במחנות קיץ בברית המועצות, בסך הכל אנחנו מעריכים שבפעילות הסוכנות בברית המועצות השנה משתתפים כ - 150 אלף איש, רובם המכריע באוריינטציה של הכנת עצמם לקראת עליה. אני מעריך שיש סיכוי טוב לעליה של 20 ואולי יותר אלף יהודים בשנה מברית המועצות בשנים הקרובות. הלוואי 30 אלף, אבל אני חושב שלחזור ל - 20 אלף זה לא דבר שהוא מעבר לאופק.

אני חושב שמוקד אחר מאוד משמעותי הוא צרפת. צריך להביא בחשבון שבאירופה, להוציא ברית המועצות לשעבר, המסה הגדולה של יהודים נמצאת בקהילה היהודית הצרפתית. הנסיבות הכלליות של הקהילה הזאת, גם הרקע החינוכי תרבותי שלה, גם המציאות הכללית, גם התחושה הסובייקטיבית, כל אלה יוצרים פוטנציאל גבוה לעליה. אנחנו רואים את זה כבר בגידול במספרים, אנחנו רואים את זה בענין רב מאוד באינפורמציה לגבי ישראל, אנחנו רואים את זה בהשתתפות גדולה מאוד בירידי עליה שאנחנו עושים, אנחנו רואים את זה בהשתתפות גדולה מאוד בירידי דירות שקבלנים עושים באופן פרטי, אנחנו חשים בענין גובר ברכישת דירות בישראל חלקם דירות לעליה וחלקם דירות שניות של אנשים שמכינים את האופציה הזאת, לכן אני מעריך שבסך הכל יש פוטנציאל גדול של עשרות אלפי עולים מצרפת בעשור הקרוב.

כמה עלו בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה עלו מצרפת למעלה מ - 2,000
עולים ואני מקווה שהשנה יעלו 2,500-3,000 עולים מצרפת. אני מקווה שמגמת הגידול הזאת תימשך. אם המצב בארץ בתחום הכלכלי ישתפר אני חושב שהפוטנציאל עוד יגדל.

בדרם אמריקה, אמריקה הלטינית, יש אוכלוסיה יהודית שהיא למעלה מ- 400 אלף או קרוב לחצי מליון, גם ממנה אנחנו מעריכים שיש פוטנציאל עליה של אלפים בשנה. המצב השנה הוא שיגיעו מדרום אמריקה 3,000-4,000 עולים. היעד צריך להיות 5,000-10,000 עולים בשנה.
צפון אמריקה, שבסופו של דבר רוב בניינו של העם היהודי חוץ ממדינת ישראל נמצא בצפון אמריקה. אנחנו מדברים על סדר גודל של קרוב ל- 6 מליון יהודים מתוך 8 מליון יהודים מחוץ למדינת ישראל. שלושה מכל ארבעה יהודים שחיים מחוץ למדינת ישראל חיים בצפון אמריקה ואם מסתכלים על הענין הזה בראייה אסטרטגית, וודאי בראייה שהיא מעבר לטווח המיידי של השנתיים שלוש הקרובות, מוכרחים לראות את העליה מצפון אמריקה כיעד מרכזי של הציונות, של מדינת ישראל ושל הסוכנות היהודית. זה מחייב חשיבה חדשה, זה מחייב שינוי בשיח הישראלי יהודי אמריקאי, משיח של בואו נפעל ביחד כדי לעזור ליהודים ממקום שלישי לעלות לארץ לשיח ששם את העליה לישראל במרכז הדיון והדיאלוג, לא עימות, אני חושב שאנחנו במצפון שקט יכולים להציג את העליה מצפון אמריקה כדבר שלא מחזק רק את מדינת ישראל אלא מחזק את כל העם היהודי ובסופו של דבר מחזק גם את היהודים שחיים בצפון אמריקה. זה מחייב מעורבות מאוד גדולה וחיובית של החברה הישראלית בקליטת יהודים, הוזכר פה הנסיון של נפש בנפש שמצטבר ומצטרף לנסיון של קהילה שמצטרף לנסיונות של גופים אחרים, הדבר היותר משפיע ממחקר שעשינו בקרב העולים שהבאנו ביחד עם נפש בנפש בשנה שעברה הוא שהדבר הכי משמעותי בתוך המהלך של עלייתם היה דווקא לא הסיוע הכספי אלא הסיוע בארץ בגישור לתעסוקה. ולכן החיבור של החברה הישראלית לחיבור העולים לרשת שבסופו של דבר עוזרת לאנשים למצוא עבודה בתוך מדינת ישראל, ואני אומר את זה מעבר לממסדים, מעבר למשרד הקליטה שיש לו אחריות ראשית בענין הזה, מעבר לסוכנות שמסייעת, מעבר לרשויות המקומיות, בסופו של דבר אנחנו צריכים אנשים שיעזרו לאנשים. אני חושב שזה דבר שניתן להגיע אליו.

החינוך היהודי ציוני בצפון אמריקה, הקישור של הנוער בצפון אמריקה למדינת ישראל, שהוא משימה אסטרטגית ממעלה ראשונה שיש לה שתי תכליות, אחת, להציל את העם היהודי משום שבלי חינוך יהודי ציוני בצפון אמריקה גם לא יהיו יהודים, וליצור את המאגר שממנו אנשים יוכלו לבחור לעלות בעתיד למדינת ישראל.

אני אעבור ברשותכם לענין החינוך.

אתה מדבר על פעולות החינוך של הסוכנות.

נכון. אני שמח לדווח לועדה שאנחנו רואים כבר
שיפור, מקביל לשיפור המסויים שיש במגמת העליה, בהשתתפות בתוכניות קצרות בישראל. השנה במיוחד מהקיץ הזה יש גידול מחדש בהשתתפות בתוכניות החווייה הישראלית, זה עוד לא מגיע למה שזה היה בשנת 2000, זה עוד רחוק מזה. לפי הערכתנו השנה יגיעו בחוויות קצרות לישראל סדר גודל של קרוב ל- 20 אלף בני נוער מכל העולם. החלק הגדול בתוכנית הסטודנטים המשותפת לנו ולמדינה ולפילנטרופים של בירטרייט, שאני מקווה שתגיע השנה ל- 14,500, כאשר מדובר בגידול של 27% ותוכנית החווייה הישראלית שמדברת בתיכוניסטים שתגדל ותגיע ל- 5,000 במסגרת כל התנועות והזרמים בשיתוף עם הסוכנות היהודית. בסך הכל חוויות קצרות בין 10 ימים לשישה שבועות, קרוב ל- 20 אלף איש. זה גידול משמעותי, אבל הגידול עוד יותר דרמטי אם מתמקדים בארה"ב, כי הנפילה הגדולה בתוכניות החווייה הקצרה היתה מארה"ב, שאר העולם כמעט ולא היתה ירידה או היתה ירידה מאוד מתונה ובארה"ב אנחנו רואים גידול גם בבירטרייט וגם בחווייה הישראלית בקרוב למאה אחוז במספרי 2003 ומספרי 2002, מה שמצביע על התאוששות, תחילת התאוששות שאנחנו מקווים שתימשך, מאוד משמעותית בתוכניות המאוד חשובות האלה.

אנחנו במקביל מגדילים את הפעילות של שליחת הישראלים אל העם היהודי. הקיץ הזה יש כ- 1,700 מדריכים ישראליים במחנות קיץ בכל רחבי העולם שהסוכנות היהודית שלחה, חבר'ה צעירים מתנדבים יוצאי צבא, על כל אחד שיצא היו שישה מועמדים, אתם יכולים לראות איזה רוח יש בתוך הנוער הישראלי של נכונות ורצון ללכת למהלכים האלה, אנחנו מפתחים גם פה עם היענות מאוד גדולה של צעירים בארץ שירות של שנה בקהילות יהודיות, של עבודה לא פורמלית עם נוער, ויש במקביל למאמץ המאוד גדול של להביא את הנוער לחווייה בארץ אנחנו מאוד מחזקים את המהלך של להביא את הרוח הישראלית במיוחד בקרב חבר'ה צעירים אל הנוער היהודי הנמצא בתפוצות.

מאמץ נוסף שהוא הרבה יותר קשה, זה המאמץ להביא את התוכניות של שנה בארץ למצב אחר מעיקרו. אני חושב שאין דבר שמעצב יותר, אם החווייה הקצרה היא מנגנון התנעה של רוח יהודית, מה שמאפשר נסיעה לטווח ארוך, זאת חווייה ארוכה ומשמעותית בארץ. ואין דבר לדעתי שיעצב יותר גם את העתיד של העם היהיודי שם והקשר שלו לישראל וגם את הסיכויים לעליה מאשר כמות המשתתפים בתוכניות ארוכות בארץ. היהדות האורתודוכסית, אני אומר את זה לשבחה הגדול, השכילה להפוך את זה לנורמה כמעט מחייבת בתוך הנוער האורתודוכסי בכל העולם כולל ארה"ב. אחוזים ניכרים, למעלה מ- 50%, אולי הרבה למעלה מ- 50% מהנוער האורתודוכסי שגומר בית ספר תיכון מגיע לארץ לשנה של לימודים. אנחנו רחוקים מאוד מלהגיע לאחוזים דומים בקרב הנוער שאיננו אורתודוכסי בין אם הוא שייך לזרם קונסרבטיבי רפורמי או אחר ובין אם הוא נוער שלא שייך השתייכות דתית אבל הוא חלק מהעם היהודי. וזה אתגר אדיר שעומד לפנינו להגיע למצב שבו אני יכול להגיד מה היעד האסטרטגי, דיברנו קודם במונחי עליה, אם מחזור של העם היהודי בגיל צעיר מחוץ למדינת ישראל הוא קרוב למאה אלף בני נוער, משהו כמו 75 אלף מהם בארה"ב וה שאר בשאר העולם, אנחנו צריכים להגיע למצב שבו כל שנה בחווייה קצרה בישראל יש לא פחות מ- 50 אלף בני נוער. אנחנו השנה נהיה 20 אלף ואנחנו צריכים להגיע למצב שבו כל שנה בחווייה ארוכה בישראל, קרי שנת לימודים, יהיו לא פחות מ- 20 אלף בני נוער.

האם זה חלום או אפשרי. בשנת 2000 בחווייה קצרה היינו קרוב ל-30 אלף בני נוער, בין החווייה הישראלית לבין בירטרייט שהתחילה להמריא בסוף 99-2000, עברנו בשנת 2000 את ה- 25 אלף בני נוער והיינו קרוב ל- 30 אלף בני נוער. לולא מה שקרה בישראל וההתרסקות הזמנית של החווייה הישראלית והירידה המאוד משמעותית בבירטרייט בשנה שנתיים האחרונות, אני מניח שהיינו יכולים להגיע מ- 30 ל- 40 ולהתקרב ל- 50. אנחנו היינו עד שנת 2000 להערכתי בסדר גודל של 5,000-10,000 של בני נוער בחווייה ארוכה בישראל. אני מעריך שכ- 5,000 בעולם הישיבות גם הציוניות וגם החרדיות, סדר גודל של 2,500-3,000 באוניברסיטאות הישרארליות ועוד 1,000-2,000 בתוכניות חינוכיות אחרות, רק בתוכניות ישירות של הסוכנות היהודית מסוגים שונים, מכון למדריכי חו"ל, תוכניות של הזרמים השוניים, של הדסה, של הקונסרבטיבים, של הרפורמים, סדר גודל של למעלה מאלף איש, בסך הכל היינו קרוב ל- 10,000 ולכן כשאני אומר להגיע מ- 30 שהיינו ל- 50, מ- 10 שהיינו ל- 20, בעיני זה יעד שאיננו נמצא מעבר להישג אם ננקוט בצעדים הנכונים מבחינה לאומית אסטרטגית. זה לא איזה חלום, אני חושב שזה חלום שאפשר להשיג אותו.

בתחום הזה יש מספר התפתחויות. יש מאמץ של הסוכנות היהודית להקים קואליציה למען חינוך ישראל בקהילה היהודית האמריקאית, יש היום כבר עשר מתוך 20 הקהילות הגדולות בארה"ב שבוחנות הקמת קואליציה כזאת ביחד איתנו, כדי לייצר מצב שבו החינוך שישראל במרכזו הופך להיות דבר מרכזי בהווייה החינוכית היהודית בארה"ב.

יש הסכמה בינינו לבין הממשלה שהוכרזה במוסד לתיאום על זה שהממשלה החל משנה הבאה תצטרף לסוכנות היהודית במאמץ אסטרטגי לחינוך יהודי ציוני בתפוצות. אני מקווה שההכרזה הזאת תתממש, היו הרבה דיונים בסוגיה הזאת, לסוכנות היהודית יש תביעות כלפי מדינת ישראל בהקשר של זכויות קרקעיות, אנחנו אמרנו אנחנו לא מבקשים את הכסף לסוכנות היהודית, אנחנו רוצים להבטיח עם מדינת ישראל שיהיו יהודים ושתהיה עליה. היו הצעות, קחו כסף שנה שנתיים ונגמור את הענין, אני הייתי בדעה ואני שמח שראש הממשלה היה באותה דעה, אנחנו לא מדברים פה על בעיה כספית, אנחנו לא מדברים פה על בעיה של שנה שנתיים, אני אמרתי לממשלה שלא איכפת לי שזה יתחיל בעוד שנתיים, לא איכפת לי שזה יתחיל בקטן ויצמח, אנחנו מדברים על מהלך אסטרטגי שאני מקווה שיצא לפועל שבו מדינת ישראל והסוכנות היהודית יתייצבו ביחד עם הקהילות היהודיות כדי להבטיח שיהיו יהודים בעתיד וכדי שיהיו עולים למדינת ישראל.

הנושא האחרון קשור לקמח. למדנו שבלי קמח אין תורה, אז אנחנו נרתמנו בכמה מישורים, התחייבנו לסייע גם במישור של הצלת מערכת החינוך בברית המועצות, גם במישור של מינהל הסטודנטים, צמצום הפגיעה, גם במישור של נעלה ושמירת מינהלת נעלה. בסך הכל רק זה בהיקף של 30 מליון שקלים לשנה, אנחנו באופן מיוחד הקיץ ולקראת שנה הבאה נרתמנו עם הקהילות היהודיות במסגרת מגבית החירום לבצע גם השנה קייטנות בישראל לנוער בעיקר באיזורים שסבלו מטרור בהיקף של קרוב ל- 50 מליון שקל ואני מקווה שאנחנו משלימים עכשיו סיכום על עוד שנה אחת בשמירה בחלק ממוסדות החינוך בהיקף של עוד קרוב ל- 35 מליון שקל, בסך הכל לקחנו על עצמנו אחריות נוספת, חלק רב שנתיות וחלק חד שנתיות, בסדר גודל של 70 מליון חד שנתיות ועוד למעלה מ- 30 מליון רב שנתיות, בסך הכל מאה מליון שקל בשנת 2004. זה נעשה מול מציאות כספית הפוכה, להוציא הקטעים של מגבית החירום כל מה שקשור להתחייבויות רב שנתיות אנחנו נמצאים במצב של מגבית שנתית שנמצאת תחת לחץ שנובע משתי סיבות. סיבה אחת, המגביות בארה"ב לא נמצאות במצב של עליה בשנה הזאת, שני תורמים עיקריים לענין הזה, מצב שוק המניות והכלכלה באופן כללי בארה"ב, הירידה בתמיכה של מדינת ארה"ב בשירותים הקהילתיים סוציאליים בארה"ב ולכן לחץ יותר גדול על הקהילות היהודיות לספק ממקורותיהם את השירותים הסוציאליים המקומיים...

מה האחוזים עכשיו של חלוקה בממוצע בין
פדרציה, כיוון שהמגבית היא מאוחדת, בין פדרציה לבין הכסף שמגיע אלינו.

אני חושב שנכון לומר 70-30 באופן כללי. והדבר
השלישי, על הכסף שעוזב את ארה"ב יש תחרות מסויימת בין הסוכנות לבין הג'ואינט והג'ואינט הציג דרישות מאוד חדות בהקשר של עוד כסף לדאגה ליהודים עניים בברית המועצות ובארגנטינה, אנחנו הצגנו דרישות מאוד חדות לעוד כסף לצרכים בעיקר של עולים חדשים בישראל, אנחנו נמצאים עכשיו בתוך תהליך של הויכוח הלא כל כך סימפטי הזה לאן ילך הכסף. הויכוחים הקטנים האלה הם לא הדבר העיקרי, הדבר העיקרי הוא הגדלת המגבית והכיוון שלה יותר ויותר לעבר ישראל. ההסכמה האחרונה שלנו במוסד לתיאום על דעת המגביות בארה"ב ועל דעת הממשלה היה הרתמות משותפת ביחד עם ראש ממשלת ישראל וגורמים בכירים במדינת ישראל למאמץ בחודשים הקרובים להביא להתעוררות וגיוס של העם היהודי בכל העולם ובארה"ב לשותפות יסודית עם מדינת ישראל בסוגיות העיקריות של עליה וקליטה של חינוך ציוני ושל בנין הארץ במיוחד במה שקשור לנגב והגליל והדור הצעיר במדינת ישראל. אם נצליח במהלך משותף להגדיל את המגביות ויחד עם זה להגדיל את ההקצאות של המשאבים למאמץ המשותף לעם היהודי ולמדינת ישראל, אז נוכל לעשות יותר ואם לא נצליח אז נוכל לעשות פחות.

קודם כל אני מברכת את הסוכנות על המבצע
האחרון, הבאת יהודי עירק. זה מאוד חשוב ואני חושבת שכל מה שראינו בטלוויזיה וכאן, יש לנו כבוד לקבל בועדה שלנו את מר עזרא לוי, וחן וחסד ורחמים של מדינת ישראל ואני מאוד גאה בזה. בטלוויזה היו מספר נימות של מי שלא אוהב את המבצע הזה, אני חושבת שלא צריך לדון בזה בכלל בגלל שהיו צריכים להביא אותם בתחילת המלחמה, טוב שהביאו לפחות עכשיו.

אני מאוד מעריכה את מה שעושים בסוכנות אבל אני צריכה לומר שיש הרעת מצב של עליה מכל המדינות, שבגלל התוכנית הכלכלית אין עכשיו מענקים לדיור של עולים, יש בעיות עם תעסוקה ויש בעיות עם עסקים קטנים. כל הענין של הקיצבאות מאוד חשוב לעולים, ואני רוצה להדגיש שגם המצב במשרד הפנים עם השר החדש וסגן השר החדש זה לא בשורות לעליה. אני מטפלת בהרבה דברים ואני לא יכולה לומר שיש שיפור במצב. אנחנו כאן צריכים לחשוב מה לעשות. בשנתיים הקרובות יהיו קשיים מאוד גדולים בגלל השינוי הדרסטי במדיניות העליה. כל הביטולים אומרים דבר אחד, שמדינת ישראל, אולי זה עייפות של חומר, אולי זה דבר אחר, במצב הנוכחי לא כל כך רוצים את העליה ובמיוחד ממדינות המצוקה. אני חושבת שאנחנו צריכים לשלוח מסר מהועדה שלנו לממשלה שאנחנו מחכים לביטול גזירות לגבי העליה משום שבכל מקום שאנחנו נוכחים עליה זה דבר ראשון או שני אחרי בטחון.

בהמשך לדבריה של חברת הכנסת סולודקין, אין
ספק שמלפני חצי שנה הממשלה במדינת ישראל מדברת בשני קולות. קול אחד שמזוהה עם הסוכנות היהודית ועם משרד הקליטה שקורא לעליה, שקורא להמשך הגורל המשותף והקול השני שיוצא ממשרד האוצר שביטל את ההטבות המעטות שהיו ובסופו של דבר בעקיפין ובישירין צמצם את סל ההטבות שניתנות לעולים חדשים. לכן אני חושב שאתם ואנחנו, אלה שעוסקים בעליה ואלה שעוסקים בקליטה, נתקלים בקשיים אמיתיים שהם קשיים כלכליים על הטבות שניתנו לעולים. אני בטוח שבתקציב 2004 אנחנו יחד עם משרד הקליטה ועם הסוכנות היהודית נצטרך להיערך לכך להחזיר חלק מההטבות שבוטלו.

מה שאותי מטריד באופן מיוחד, אנחנו ראינו את הפרסום על כמות היהודים בעשור האחרון וזה לא במקרה שאני אמרתי שעל כל אלף שהגיעו 500 ירדו, אני לא התכוונתי בדיוק לאותו מאגר האנשים אבל בסך הכל על כל אלף שהתווספו בעשור לאוכלוסיית ישראל, 500 אנשים מצאו את עצמם מחוץ לגבולות. אני מתייחס לפרסום של ידיעות אחרונות על 650 אלף יורדים בחשדנות מסויימת כי לפי הערכתי והערכת הגורמים המוסמכים אנחנו מדברים על מליון איש שב-25 השנה האחרונות מצאו את עצמם מחוץ לגבולות המדינה. אני מדבר על תופעה והשאלה שלי בנושא זה, כפי שיש מוסד לתיאום בנושא עליה קליטה, האם יש נושאים משותפים גם לסוכנות היהודית, גם ללשכת הקשר, גם למשרד החוץ וגם למשרד הקליטה בתחום היורדים.

השאלה השלישית שלי היא לגבי ההיערכות שלנו בבלרוס. ההיערכות שלנו בבלרוס שזה אחד מהמאגרים הלא מבוטלים ואני חושב שהמספרים מדברים על 80-90 אלף איש בבלרוס, משרד החוץ סגר את נציגותו במינסק ואני מבין שגם לשכת הקשר לא יכולה לפעול במינסק, הסוכנות נמצאת או לא נמצאת במינסק, אינני יודע, אבל בכל זאת אני חושב שהמדינה שצמצמה באופן מוחלט את נציגותיה ברפובליקה הזאת טועה ואני חושב שעלינו גם לפעול בתחום זה.

קודם כל אני רוצה לברך את העולה הכי חגיגי
שאני חושב שהיה השנה פה בכנסת, אפילו שאנחנו חגגנו 120 שנות עליה ראשונה, אבל בכל מקרה אני חושב שאני רוצה לברך את החלטתכם לעלות בגיל מבוגר שזה קשה, כמובן שאני רוצה להגיד תודה לסוכנות על העבודה הטובה ומבורכת לא רק בנושא העליה של הקבוצה הזאת אלא העבודה היומיומית.

סגירת השגרירות בבלרוס אני לא רוצה להגדיר את זה כשערורייה, אנחנו מדברים היום על עליה ומה מפריע ולמה לא עולים. מדינה שסוגרת שגרירות במדינה שהיא מאגר עליה אומרת אתם לא רצויים. זה אחד מהדברים. אני רציתי להפנות את שימת ליבנו לדבר אחר לחלוטין וזה בדיוק הצעקה, אני מהיהודים שרוצים לעלות. אני חושב שהבעיה של העליה בשנים האחרונות היא שמישראל פונים לאנשים האלה ואומרים, אתם לא יהודים, אל תבואו. אלה שבאים נתקלים פה בבעיות קשות בגלל שלא מקבלים אותם כיהודים. הדברים האלה חוזרים וכל בן אדם שרוצה לעלות ארצה מפחד, מפחד להגיע לפה ולהפוך פה ללא מקובל, לא רצוי. זה אחד מהדברים שפוגעים בעליה, לזה אנחנו מוסיפים את הענין הכלכלי ואי אפשר לשכוח שאנחנו נמצאים במלחמה והרבה הורים ביטלו את הטיול של ילדיהם בישראל בגלל המצב הבטחוני.

לי יש שאלה שאולי היא לא שייכת רק לנושא הזה
אבל בכל זאת היא שייכת לסקירה בתחום הפעילות של הסוכנות היהודית, אנחנו מבינים שהולכים להיות קיצוצים גם אצלכם והייתי רוצה לדעת במה זה יתבטא. בנוסף לזה אני מבינה, דובר על זה בתקשורת ואני לא עושה את זה מסיבות של קינטורים, אני רוצה להבין את העובדות, דובר על זה שמשכורות של בכירים במשק קוצצו ושהמשכורות אצלכם יותר גבוהות, האם יש גם אצלכם כוונות לקצץ משכורות. בהקשר אחד של קיצוצים האם זה יפגע בכוח אדם, האם זה יפגע בהיקף פעילות, אלה השאלות שאני שואלת.

הסוכנות היא לא גורם שיכול להדפיס כסף,
התקציב שלנו מותאם למקורות וכמובן שהשאלה של תקציבי הסוכנות מ-2004 והלאה הם בראש וראשונה פונקציה של היקף הכסף שהסוכנות תצליח לגייס מהמגביות. המאמץ שלנו יכריע במידה רבה את הסוגיה הזאת.

כפי זה נראה היום אנחנו נערכים לקיצוצים, אנחנו משתדלים את מירב הקיצוץ להחיל על פגיעה בתנאי השכר ובתנאי העבודה של העובדים ופגיעה בשירותים ע"י פיטורין של עובדים ולהגיע למינימום, אבל בכל זאת לא תהיה לנו ברירה אני חושש גם לקיצוץ בתוכניות שלמות. אנחנו נמצאים בתוך הידברות עם ארגון העובדים לגבי קיצוצים, אנחנו לא הוכללנו ע"י הממשלה וע"י הכנסת לא בחקיקה ולא בהסכם של הממשלה עם ההסתדרות, אנחנו מנסים להגיע עם ארגון העובדים להסכם שהוא לא הסכם לשנתיים, מה שהמדינה עשתה זה הסכם לשנתיים לגבי פגיעה בתנאי שכר מתוך הנחה, זה אפילו נקרא תרומה לצמיחה, אנחנו לא יכולים לעשות את התרגילים האלה, אנחנו נמצאים בפני מציאות שאנחנו צריכים לחתוך חיתוך רב שנתי ולא תרגיל לשנתיים ואנחנו עושים מאמץ ואני מניח שנצליח בו להגיע עם ארגון העובדים להסכמה על פגיעה קשה בתנאי השכר בדגש על תנאי שכר של בכירים, לא לשנתיים אלא מעתה ואילך. ככל שנצליח בזה יותר נצטרך לקצץ פחות בשירותים ובתוכניות וככל שנצליח יותר בגיוס הכספים כך נוכל לתת יותר שירותים.

לגבי ביטול המענקים, אין לי ספק שזה דבר קריטי, עד היום הצלחנו יחד עם משרד הקליטה רק בנושא של ארגנטיה ואורוגוואי ודרום אפריקה, צרפת רשומה בהחלטה אבל לא היתה לה שום הטבה ייחודית, ארגנטינה צרפת ואורוגוואי. עד לסוף 2003 לא הצלחנו נכון לרגע זה בשום דבר נוסף מעבר למאה מליון לפתרון זמני לחלק מיהודי אתיופיה ולעולי אתיופיה. חשבנו שנוכל להגיע להבנה עם הממשלה, אפילו היתה הצעה שהגישה שרת הקליטה למוסד לתיאום להקים צוות משותף שידון בהסדרי מעבר, היתה התנגדות של האוצר וזה הוסר מסדר היום ואנחנו ממתינים לדיון בבג"צ ולצערי להכרעת בג"צ. אני חושב שיש בה סוגיה ערכית מוסרית עלייתית...

אם בג"צ יכריע כפי שאנחנו מניחים שהוא יכריע,
כי מדובר בהתחייבות כלפי הציבור הזה, בוא ננחש לרגע שזה הולך לכיוון שרצוי לכולנו, האם הדבר הזה יחול רק על קבוצה מצומצמת או על גם עולים מברית המועצות לשעבר?

התביעה שלנו, העתירה שלנו לבג"צ ביחד עם
ארגוני העולים היתה על כלל העולים שעלו לארץ על סמך הבנות מסויימות ושפגעו בסיוע שהובטח להם. אנחנו מקווים שבג"צ יתערב, הייתי מקווה שבג"צ לא יצטרך להתערב ושהמדינה תתקן את זה, נכון לרגע זה להוציא ארגנטינה אורוגוואי ודרום אפריקה לא זה המצב.

אני מאמין לחלוטין לראש הממשלה בדבריו בסוגיה הזאת שהוא לא רוצה לראות את המשך הפגיעה בתנאי הסיוע לעולים, יחד עם זה אני חייב להגיד שבסופו של דבר השאלה מה תהיה המדיניות בפועל של ממשלת ישראל וצריך להביא בחשבון את המשמעות של הסיוע הזה. זה לא תמריצים, זה לא הטבות, צריך ללכת לראות את העולים האלה, שאלת על עולי ברית המועצות, צריך ללכת לראות את הילדים האלה, 15 אלף ילדים בארץ בלי משפחות, בלי הורים, צריך לראות באיזה תנאים הם חיים, לפני צבא, בצבא, באוניברסיטה, צריך ללכת לבקר בבתי עולים חדשים, הילדים שלהם הם סיפור הצלחה אדיר, ההורים משלמים מחיר ענק, זה קורע לב.

זה בכל דור ודור.

בכל דור ודור החובה של מי שיכול, ופה אנחנו
מדברים על מדינת ישראל, לעזור שהקושי יהיה עד כמה שאפשר קטן. אי אפשר לבטל את הקושי. הסיוע לעולים הוא לא מותרות, הוא לא פינוק, הוא דבר הכרחי מבחינה אנושית והוא דבר קריטי להמשך העליה בעתיד.

לגבי כל סוגיית היורדים וכל מה שקורה בארץ ועזיבת ישראלים או ירידת ישראלים בעתיד, אין לי נתונים או יכולת להביע הערכה או עמדה. לגבי הטיפול באוכלוסיית יורדים ובניהם בחו"ל האחריות היא של המדינה, אני בהחלט חושב שאנחנו צריכים לשבת עם משרד הקליטה ולראות מה ניתן לעשות עוד מול האוכלוסיה הזאת, זאת אוכלוסיית יעד ממדרגה ראשונה לעליה ולנסיון להחזיר את האנשים ובניהם.

אני לא יודעת אם אתה מודע לזה, אבל אלה שכבר
חוזרים נותנים להם קנס.

החמירו את התנאים של החוזרים וילדי חוזרים.
אנחנו מדברים על אנשים שרואים את עצמם ישראלים, שחלקם הגדול מדברים עברית.

הסוכנות היהודית ממשיכה לפעול בבלרוס באופן מלא ואין ספק שבכל מקום שיש קונסוליה של מדינת ישראל או שגרירות של מדינת ישראל זה מחזק את כל המאמצים המשותפים שלנו, מקום שאנחנו יוצאים, וודאי מקום שהיינו ושאנחנו יוצאים אנחנו מחלישים.
הנושא של יהודים ועולים, אני גאה שאנחנו עושים כל מאמץ להעלות כל מי שזכאי לפי חוק השבות, אנחנו הגוף שלא רק מחזיר אותם למדינת ישראל, עליה זה לא סתם הגירה, אנחנו מחזירים אותם לעם ישראל. הבחנת התודעה בין מישהו שהוא בן ליהודים או נכד ליהודים איננו נקבע, וודאי לא בברית המועצות לשעבר, עפ"י השאלה מי אמא שלו או מי אבא שלו, באופן מובן זה הרבה מאוד פעמים נעשה הפוך, שהתודעה נקבעת לפי שם המשפחה שבדרך כלל נקבע לפי האבא ולא לפי האמא, והסוכנות היהודית היום מושיטה יד ל-35 אלף איש שלומדים השנה זהות יהודית בקורסים בברית המועצות מרצונם בהתנדבות, אז מעבר לזה שאנחנו עושים מעשה חשוב ואנחנו לא מבקשים בשבילו תודה והוקרה, זה 35 אלף איש בדרכם ארצה בהתנדבות, באים ללמוד יהדות. זה בשבילי הבשורה הכי משמחת שאפשר היה לשמוע והדבר הכי מדכא זה מה שקורה להם פה בתהליך הגיור. כל מי שחרד לעתידו של העם היהודי ועתידה של מדינת ישראל, את עיקר המאמץ שלו צריך להשקיע בזה שאנשים שהם בנים ונכדים, בנות ונכדות ליהודים, שרוצים לחזור הביתה, שבאים להשתלב איתנו פה בחברה הישראלית, אם הם מוכנים להיות כמו רוב האנשים שיושבים פה בחדר, שיתנו להם להיות יהודים במלוא מובן המילה ולא יעבירו אותם מסלולים שחלקם בלתי סבירים וחלקם בלתי ראויים.

דיברתם על הנושא של עירק, אני עוד פעם רוצה לברך, אנחנו את רוב התוכניות שלנו עושים, התוכניות המסיבות, בקרב בני נוער ובקרב צעירים. אמרתי קודם 15 אלף חבר'ה בלי הורים, רובם באו דרך תוכניות של הסוכנות היהודית, נעלה ואחרים, אבל המדיניות החד משמעית שכל יהודי שרוצה לבוא הביתה, גם אם הוא בן 10 או בן 90, אנחנו נביא אותו הביתה. ועל זה גאוותנו.

קודם כל אני רוצה לברך את מר עזרא לוי שאני
מאוד שמחה שהוא נמצא איתנו היום, חברת הכנסת קולט אביטל, חברי הועדה, יו"ר הסוכנות היהודית, ובאותה הזדמנות אני רוצה להביע את תנחומי על מותם של עובדי הסוכנות במהלך סוף השבוע האחרון.

אין ספק שהעליה חשובה ממדרגה ראשונה לחוסנה הלאומי של מדינת ישראל ואף לפני הנושא הבטחוני ואם אנחנו נסתכל על מה עשתה העליה במהלך עשר ההשנים האחרונות ואיפה היינו אילמלא העליה הזאת מבחינה דמוגרפית, אני חושבת שברור לכולם שהיינו במצב גרוע בהרבה ממה שאנחנו נמצאים בו היום. לכן אין ספק שצריך לעשות את המקסימום על מנת לעודד את העליה ואין לי ספק שזו צריכה להיות פעילות משולבת של הסוכנות היהודית ושל ממשלת ישראל כי מערכת הקליטה ומערכת העליה זה שני גופים שמבינים זה את זה ובלעדי שיתוף פעולה זה לא ניתן יהיה להתקדם.

אני לא אתייחס לנקודות שסלי העלה שנידונו בועדת התיאום האחרונה כי ודאי שאנחנו מתכוונים וכבר התחלנו במהלכים אופרטיביים על מנת לראות איך אנחנו מוציאים את ההחלטות האלה אל הפועל ומיישמים אותם כבר במהלך השנה הקרובה. אם זה אותו ספר, הנושא של העצמת השפה העברית שלטעמנו הוא אחד הנושאים החשובים ביותר על מנת לטייב את הקליטה של העולים בארץ, גם מבחינה תעסוקתית וגם מבחינת קליטה בכלל. אני מאוד מקווה שאת הניצנים של התוכניות האלה ניתן יהיה כבר לראות במהלך השנה הקרובה.

במשרד הקליטה כמי שאמון על הטיפול בתושבים חוזרים, התחלנו במהלכים על מנת לראות איך עושים תוכניות שבסופו של יום יביאו לפחות לחזרה של חלק מאותם יורדים, כי אין ספק שיש שם פוטנציאל אדיר, 650 אלף אולי זה לא רלוונטי משום שחלקם צעירים מאוד, חלקם מבוגרים מאוד ולא יחזרו ארצה, אבל במסגרת של ה- 650 או חצי מליון וודאי שיש פוטנציאל גדול מאוד לאנשים לחזור ארצה ואין ספק שאנחנו כמדינה נדרשים לעשות את המקסימום על מנת להשיב אותם וחוקים כמו אותו סעיף 58 שמרע את היכולת שלהם לחזור ארצה בגלל סיבות של קנסות בריאותיים כאלה או אחרים, לא יעזור לנו ולכן השרה התחילה במהלכים מול משרד האוצר על מנת לראות איך אנחנו משנים את אותה החלטה ולא גורמים עוול לאותם ישראלים שבאמת ובתמים מעוניינים לחזור ארצה ולא באים הנה על מנת לעשות ניתוח רפואי כזה או אחר ונדרשים היום לשלם 50-70 אלף שקל קנס. מבחינתנו זה בהחלט נקודה שאנחנו הולכים לטפל בה. גם הסעיף הזה וגם בכלל לבדוק את הדרכים הטובות ביותר להחזיר את הבנים האובדים ארצה.

אין ספק שנושא התעסוקה הוא אחד הנושאים החשובים ביותר מבחינת העולה הפוטנציאלי וכפי שצויין ארגון נפש לנפש אחת המטרות שהוא שם לעצמו זה לנסות ולמצוא מקום עבודה לכל עולה לפני שהוא מגיע ארצה. בסך הכל הכללי אני חייבת לציין שההצלחה שלהם היא גבוהה מאוד ואנחנו מבחינתנו עושים את המקסימום לכל אלה שטרם נמצאה להם תעסוקה, למצוא להם תעסוקה כשהם מגיעים ארצה וזה נכון כמובן לא רק ל"נפש לנפש" אלא בכלל לכלל אוכלוסיית העולים.

יחד עם זאת אני חייבת לציין שלא רק התחום של התעסוקה הוא שמטריד אותנו, וכפי שנאמר כאן אנחנו מתכוונים לבחון ביחד עם הסוכנות היהודית מה הם המניעים שמביאים את העולה ארצה. אז נכון שיש דברים שהם אך ורק קשורים בנו ואיך אנחנו נטפל בעולים בארץ ומה אנחנו נעשה על מנת להביא אותם, אבל אסור לנו לשכוח שיש גם מניעים סביבתיים שקשורים למדינה שממנה הם באים ואם אנחנו נסתכל למשל על עולי ארגנטינה בשנה האחרונה נהנינו מכמות נכבדת של עולים, אני חושבת שעם ההתייצבות של המצב הכלכלי פוליטי בארגנטינה לי לפחות אין ספק שאנחנו בשנה הקרובה לא נזכה לאותה כמות של עולים שהיתה בשנת 2002. אם אני מסתכלת על העליה מצרפת שאנחנו כולנו כמהים לה וזה לא שאנחנו שמחים שיש גילויי אנטישמיות בצרפת, אבל זה ברור לנו שחלק מהמניעים לעליה ארצה הם פועל יוצא ממה שקורה באותן ארצות שבהם הם נמצאים.

חובתנו לעשות את המקסימום על מנת שאלה שרוצים להגיע ארצה יגיעו ויקבלו את סל הקליטה הטוב ביותר ואני לא מתכוונת רק לאותו סל שניתן להם בשדה התעופה. אם זה החזרת המשכנתאות, אם זה מענקים כאלה או אחרים ואם זה הרחבת סלי ה קליטה לאותם עולים ממדינות מצוקה, אני חושבת שזה חובה על כולנו לדאוג שכל אותם אלמנטים יוחזרו על מנת לקדם את העליה ולטייב את הקליטה של אלה שמגיעים ארצה.

אני אתייחס במשפט אחד לעולי אתיופיה, אין ספק שביטול המענקים יפגע קשה מאוד ביציאה שלהם ממרכזי הקליטה ואין ספק שככל שתהליך הגיור יתמשך כך הסיכוי שהם ישארו במרכזי הקליטה הולך וגובר. יחד עם זאת אנחנו מבחינתנו לפחות בשנת 2003 הצלחנו להשיג תוספת של מאה מליון שקל שבחלקה הקטן מיועד קודם כל ליציאה של אותן משפחות שנותרו באתרי הקרוואנים לפתרון קבע וזה אמור להיעשות עד סוף השנה הזאת, אני מאוד אשמח לבשר לכם בסוף השנה שאתרי הקרוואנים נסגרו ועל כך אנחנו עובדים בראש וראשונה. לגבי יתרת הסכום אנחנו בדיונים כרגע עם האוצר, אבל יחד עם זאת חשוב להבין שגם המאה מליון האלה יתנו פתרון ל- 300 משפחות של עולים ולא הרבה מעבר לזה וזה לא סוף פסוק, בשנה הבאה נצטרך לגייס משאבים נוספים כי אחרת לא תהיה שום דרך שבה נוכל להוציא את אלה שנמצאים במרכזי הקליטה. אנחנו יצאנו במכרזים נוספים לפתיחת מרכזי קליטה במרוצת השנה הקרובה לעולים אתיופיים ואני מקווה שזה ייצר פתרונות לאוכלוסיה הזאת.

גב' יו"ר הועדה, מר סלי מרידור יו"ר הסוכנות
היהודית, מר לוי ברוך הבא לישראל ואני מאחלת לך קליטה טובה נעימה וקלה בארץ.

צר לי לראות את המצב של הקהילה בצרפת, אני לא מדברת על הקהילה שהיא מאורגנת, אני לא מדברת על כל מי שקשור לקהילה. אם אנחנו רוצים להגדיל את מספר העולים החדשים מצרפת חייבים להגדיל את מספר השליחים. זה גורם ישיר לתוצאה. נוסף על כך, שליחי תנועות נוער אינם קשורים לנושא העליה וקליטה. מצב תנועות הנוער בצרפת מאוד מידרדר, חינוך ציוני, לימוד השפה העברית לא קיים בצרפת בכלל, אנחנו יודעים שיש אולפן פה אולפן שם, אין חוברת אחת בצרפת בנושא ציונות בשפה הצרפתית שהיא היום עדכנית ויצאה בחמש השנים האחרונות.

אמרת שאתם עומדים לדון עם משרד הקליטה בנושא מרכיבי הסיוע לעולים החדשים, ארגוני העולים הבטיחו לסייע בנושא הזה, אנחנו נשמח לתרום מהנסיון והמקצועיות שלנו ולהשתתף בועדה הזאת.

בנושא תקציב אנחנו יודעים שכל הסוכנות היהודית הולכת להיפגע וגם התאחדויות העולים יפגעו, אנחנו עומדים בפני קיצוץ של בערך 10% לגבי התקציב של השנה הנוכחית, המצב מאוד קשה עבורנו כאשר אנחנו יודעים שמשרד הקליטה מקצץ את התמיכות של השנה, אנחנו יודעים מה יהיה תקציב ההתאחדויות ואם בכלל נוכל להגיש את התמיכות והבקשות של הפרוייקטים שלנו.

יו"ר הועדה, יו"ר הסוכנות היהודית, אני מצטרף
לברכות למר לוי, מאוד מרגש, ברוכים הבאים. אנחנו שמענו על פעילות הסוכנות היהודית ואנחנו מעריכים את זה וזה מאוד חשוב, כל הזמן אני עושה השוואה עם הפעילות של הסוכנות באתיופיה והיום לאחר החלטת הממשלה של חמישה חודשים לאחר ההכרה שהקהילה תעלה לישראל, הוסכנות היהודית לא עושה שום פעילות דהיינו כמו שהיו"ר הסביר שחינוך יהודי ציוני בקרב הקהילות בארצות אחרות, באתיופיה הסוכנות לא עושה שום חינוך יהודי וציוני לאנשים המועמדים לעליה מעבר להבאת העולים שקיבלו אישור ממשרד הפנים. למה לא עושים באתיופיה פעילות כזאת. רק בחודש יוני מתו 12 יהודים שממתינים, 9 מהם ילדים. הם לא מקבלים סיוע רפואי מהג'וינט, למה לא עושים את זה לאחר החלטת הממשלה. הדאגה של ירידת מספר העולים מארצות אחרות זה דאגה של כולנו, יש פה עולים שמחכים לעלות לישראל וברגע שמדברים בענין האתיופים הופכים להיות רואי חשבון. כמה עולה לנו, זה כל הענין, מדברים על כסף. מתי נפסיק את הדבר הזה ונעלה ונציל את היהודים, גם לאחר החלטת הממשלה.

בענין הקליטה אני שואל את המנכ"לית, לגבי המאה מליון שקל נאמר לנו לפני כמה חודשים ועד עכשיו הענין לא יצא לפועל. אנחנו עוד מעט מגיעים לסוף דצמבר ואז הכסף יחזור לאוצר בלי לנצל אותו.

הכסף לא יחזור לאוצר, אני יכולה להבטיח לך.

העולים מחכים, אני שואל מתי תתחילו לבצע את
המאה מליון.

אני מאוד מצטער על כמה דברים. אני לא מצליח
לקלוט את האפשרות שאנחנו מדברים בפורום רשמי שמייצג את המדינה וחסר מספרים. סלי דיבר על זה שאין לו מספרים כמה אנשים יורדים.

כי למדינת ישראל אף פעם לא היו מספרים וזה גם
לא הנושא שלנו.

אני חשוב שלפעם הבאה אנחנו צריכים לבוא עם
מספרים מדוייקים כמה עולים ירדו, כמה הושקע בעולים האלה, מי הם העולים שיורדים, איזה פרופיל יש לעולים שיורדים, אנחנו לא יכולים לטפל בעליה בלי לדעת מה הפרופיל של האנשים שיורדים.

אנחנו כל הזמן מדברים על כסף שאיננו, אני חושב שיש תוכניות חלופיות שאפשר לעשות באותה כמות של כסף אם לא בפחות. אנחנו ארגון של מתנדבים ואנחנו מסתדרים עם כמות של כסף מועטת, אני מוכן לפעם הבאה להביא תוכניות חלופיות שעולות פחות כסף ומשיגות תוצאה יותר טובה. אני מבקש את רשות הועדה להגיש את התוכניות.

עידוד העליה צריכה להתחיל מפעילות מקומית, היות וצריך להתחיל בפעילות מקומית צריך להתחיל בשיתוף פעולה הרבה יותר רחב עם העולים שעלו ולשתף אותם יותר.

דבר שהוא די שולי לגבי העתיד אבל שצריך לציין אותו, אני חושב שהיו לאחרונה הרבה פליטות פה מחברי כנסת שהועדה צריכה להחליט עליהן כפליטות פה לא רצויות. אני מתכוון לפליטת פה של חבר הכנסת פורז שתיאר את העליה של בני מנשה כעליה פוליטית.

היא פוליטית נטו.

אני חושב שועדה צריכה להצהיר על זה שהעליה
היא עליה והיא מבורכת לא משנה מאיזה סיבה, לא משנה איזה שייכות פוליטית, עליה זו עליה ואין מושג כזה של עליה פוליטית. זה מושג לא רצוי. וזה כולל גם את הפליטות פה שהיו בנושא של עולים מעירק. היו פליטות פה של הרבה אנשים.

דובר פה הרבה על הפוטנציאל של העליה מצפון
אמריקה ואולי נשמט מדבריך סלי כשדיברת על הארגונים שעוסקים בקליטה את התאחדות עולי אמריקה וקנדה שהיא מאוד עסוקה ביחד עם הסוכנות בקליטה של העליה מצפון אמריקה. אתמול היה אצלנו אירוע שאליו הגיעו העולים שהגיעו במטוס של "נפש לנפש", הגיעו 200 אנשים וקיבלו אצלנו את כל ההכרה עם הארגון, הדרכה ואנחנו מהווים את המשפחה שלהם, את הבית שלהם ברגע שהם מגיעים לכאן.

אני מתנצל, לא היתה שום כוונה באי הזכרה,
ההיפך, אני בהחלט מודע ומעריך את שיתוף הפעולה עם ארגון עולי אמריקה וקנדה והסוכנות היהודית ומשרד הקליטה עובדים עם כל המניפה של אותם גופים שאיתם אנחנו יכולים להגביר את העליה למדינת ישראל.

אנחנו מאמינים מאוד בהתנדבות, כמה שנוכל להגביר את ההתנדבות של החברה הישראלית, עולים שעלו אבל לא רק עולים שעלו, גם ילידי הארץ שמוכנים להירתם לטובת קליטה של עולים חדשים, כך נטיב את קליטת העולים ולא רק נחסוך כספים. אני לא רוצה לחסוך אגורה, אני רוצה שיבואו יותר עולים לארץ.

לגבי הסוגיה של הירידה, אנחנו לא מופקדים על הסוגיה הזאת, אני חושב שלייחד אותה לעולים חדשים זאת טעות חריפה, יש לצערי ירידה, לשמחתי לא בהיקפים אדירים אבל לצערי ירידה, הירידה היא של ישראלים, חלקם גם כאלה שלא נולדו בארץ, חלקם שנולדו בארץ ואסור לחבר את הירידה לעליה ולעולים. העובדה שיש ישראלים שבוחרים לעזוב את הארץ זה דבר שכואב לי מאוד ומצער אותי, מה אפשר לעשות כדי לצמצם את זה זו שאלה נפרדת. לא שייכת בעיני לסוגיית העליה ואני חושב שבסך הכל האחוז של האנשים שעזבו את הארץ מקרב העולים לארץ הוא מזערי וסך הכל גלי העליה הגדולים של העשור האחרון למדינת ישראל הם סיפור הצלחה ענק מבחינת הצלחת העליה.

לגבי העולים מאתיופיה, אני רוצה לומר שני דברים. אנחנו עם העליה מאתיופיה משנות ה- 80 ועוד קודם ולא רק בטיסה, אלא בטיסה ובמרכז הקליטה ועם הנוער בחינוך והלוואי ופרוייקט לאומי אתיופי וגם עם תלמידים מצטיינים בטכניון.

גישתנו הבסיסית היא שמי שמוגדר ע"י מדינת ישראל כזכאי עליה אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להביא אותו מיד לארץ. ההנחייה המינהלית שלי בתוך הסוכנות היהודית היא לעשות הכל שאדם לא יחכה באתיופיה יותר מחודש מהרגע שבו מדינת ישראל נותנת לו היתר עליה עד רגע שהוא עולה על המטוס לארץ. לכן השאלה העיקרית בסוגיה הזאת איננה מבחינתי מה עושים עם האנשים שנמצאים שם מרגע שהם קיבלו אישור רגע שעלו לארץ כי אני רוצה שנעשה הכל להביא אותם כמה שיותר מהר לארץ, השאלה היא שאלת מדיניות מדינת ישראל לגבי מי מהם מדינת ישראל מוכנה להעלות לאר או לאפשר לבוא לארץ. זאת שאלה נפרדת לשאלה ההיא. אני חושב שלהאריך את הסבל של האנשים ע"י זה שיתנו להם שם, אם בסופו של דבר הכוונה היא להביא אותם לארץ, בעיני צריך להביא אותם לארץ כמה שיותר מהר ולא לשחק או לעשות דברים אחרים.

לגבי הנושא של צרפת ודברים שנגזרים ממנו, הגדלנו את מספר השליחים בצרפת, השליחים זה דבר חשוב, הוא לא הדבר היחיד שישפיע על העליה וצריך לחשוב על כלים נוספים, שליחי תנועות הנוער במידה רבה מגוייסים כולם לנושא העליה, אני אישית נפגשתי עם כולם כדי לחדד את הענין הזה. מה שאת אומרת לי קצת מדאיג אותי אז אנחנו נחדד את זה פעם נוספת. סוגיית חומר לימוד עברית וחינוך ציוני אינני מכיר, אנחנו נבדוק את הסוגיה.

לגבי ארגוני העולים, אנחנו רואים את ארגוני העולים שותפים מלאים לעשייה שלנו לא רק בהיבט של סיוע לעולים בארץ אלא גם בהיבט של עידוד העליה ע"י עולים שכבר עלו ולכן אני מקווה להגברת סיוע. אינני יכול לדבר בשם משרד הקליטה, אני אבדוק מה שאמרתם לגבי קיצוץ של 10% בתקציב 2003, אני לא מכיר את זה אבל זה לא אומר שזה לא נכון, אני אבדוק את זה. לגבי 2004 אני לא רוצה להגיד שום דבר, דיברנו קודם על סוגיית המקורות הכספיים, אני לא רוצה להתחייב מראש לכן לא אוסיף על זה.

אני הייתי רוצה לנסות לסכם את הדיון עצמו.
שמענו היום גם דברים מעודדים לפחות בכיווני החשיבה והשמת הדגש גם על הנוער וגם על תוכניות חינוך. אני זוכרת שלפני 11 שנה התחלנו לעבוד על הנושא הזה של קצת יותר חינוך ציוני בבתי ספר כי אחרת אין לנו סיכוי ולכן אם זה נכון לגבי ארה"ב זה על אחת כמה וכמה נכון לגבי מקומות אחרים. אני מעיזה לתת פה דוגמה, בית הספר הישראלי בפריז. אילו היו לנו בתי ספר נוספים כמו בית הספר הישראלי בפריז שמלמד לפי תוכנית לימודים ישראלית, יכולנו להפיק יותר תועלת מאשר משליחים, אבל זה כבר ענין של דיונים פנימיים שלכם אבל כך או אחרת אנחנו מעודדים.
לכל מי שהעלה פה את נושא הירידה, זה לא הנושא שעמד לדיון היום. לא הפרופיל של היורדים, לא כמות היורדים, לא איכות היורדים ולא התוכניות להחזיר אותם. זה נושא שהוא בטיפולו של משרד הקליטה, בזמנו הוקמה יחידה, היו פעולות של בתים ישראלים בחו"ל, אין תקציב יותר לנושא הזה, הוא קוצץ לחלוטין. אני יכולה להגיד דבר אחד שנכון לגבי עולים ושנכון לגבי יורדים, מה שמעסיק היום את רוב העולים פרט אולי לעולים ממקומות מצוקה, זה מקומות תעסוקה בארץ ולכן אם אני רוצה להגיד דבר אחד ותסלחו לי אם הוא פוליטי, אבל הוא חייב להיות פוליטי, אנחנו פה אחד מהדברים שנרצה לחזור עליהם זה שכולנו יחד נקרא שוב לממשלה להחזור בה מכוונתה או ממדיניותה לקצץ את סל ההטבות לעולים כולל המשכנתאות ויתר ההטבות, אבל אנחנו חושבים שיחד עם תוכנית הקיצוצים למיניהם לא תהיה לנו עליה אלא אם תהיה מדיניות של יצירת מקומות עבודה. זה נכון כשאני שומעת על העולים מצרפת, זה נכון כשאני שומעת על העולים מארה"ב, גם מרוסיה. אנשים שבאים היום הם אנשים שרובם עם מקצועות, אתמול הייתי בבאר שבע ופגשתי קבוצה של 50 עולים מברית המועצות לשעבר מביניהם יותר ממחצית מורות שלמדו עברית בארץ שיש להם תעודת הסמכה להוראה והן לא מוצאות מקומות עבודה, הן מתחננות שיתנו להן תפקיד כלשהו באיזה שהוא בית ספר. קשה מאוד לעודד עליה ולחשוב על עוד דרכים למשוך עולים אלא אם נשכנע את הממשלה לעבור למדיניות של יצירת מקומות עבודה ושל צמיחה.

הועדה מברכת את הסוכנות היהודית על פעילויותיה לעידוד העליה וקליטת העולים ומעודדת הקמת צוותי חשיבה על דרכים שונות וחדשות לקרוא לעולים להצטרף אלינו.

הועדה מביעה דאגה לנוכח צמצום מימדי העליה מברית המועצות לשעבר, מארגנטינה ומצרפת.

הועדה קוראת לממשלה להחזיר את סל ההטבות לעולים שקוצץ במסגרת התוכנית הכלכלית. לדעת הועדה הפגיעה בסל ההטבות לעולים מהווה גורם מכריע בפגיעה במימדי העליה.

אני רוצה להציע לסלי דבר נוסף, לפחות בשמי, אני רוצה שהסוכנות היהודית תבדוק אפשרות לאמץ את המודל של "נפש בנפש" או לעשות מהמודל הזה דגם דומה למה שקורה עם תוכנית תגלית, דהיינו שזאת תהיה שותפות, שליש תקציב סוכנות, שליש תקציב ממשלה ושליש ממקורות פרטיים. יש היום 4,000 עולים שמחכים בתור ואין מקורות מימון להביא אותם. אם אפשר היה לחשוב על דגם של שותפות בדיוק כמו עם תוכנית תגלית גם לגבי הבאת תוכניות נוספות של עולים מארה"ב, אני חושבת שאולי הדבר הזה היה עוזר לנו להביא הרבה יותר עולים מארה"ב כולל עד סוף השנה הזאת. מכמה שאני בדקתי יש 4,000 אנשים היום בארה"ב שמוכנים לעלות וכל אותם המקורות הכספיים שעמדו לרשות נפש בנפש אזלו. אז אם אפשר לחשוב ולהרחיב את היריעה.

למה לא מארגנטינה, מצרפת, מאתיופיה. מה השוני, למה צריך לתת 20 אלף דולר לעולה
מארה"ב ולא מצרפת?

בתוכנית לקליטה טובה הבעיה היא אחרת, אם
התוכנית כלפי מדינה אחת, קבוצה כלשהי יחסית קטנה של עולים ממדינה אחת תהיה שונה בהרבה במובן הכספי מעולים ממקום אחר, זה יכול לפגוע, לא לפגוע בעולים אבל זה יכול להביא למצב אחר שאז אנחנו נהיה כלואים במלחמות בין ארגוני עולים.

יש תוכניות לעידוד עליה שצריך לחשוב עליהן.

רק הערה לסיכום שלך, בנושא של ירידת עליה
השנה אני חושב שצריך להוציא את צרפת כי זה לא נכון. יש ירידת עליה מברית המועצות ומארגנטינה, בצרפת תהיה עליה כמו לפני שנה שהיא ב-30% יותר משנת 2000.

אז הורדתי את צרפת ואני מאוד שמחה. תודה
רבה.





הישיבה ננעלה בשעה 11:30