כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7015



2
ועדת העלייה הקליטה והתפוצות –
22.7.2003

פרוטוקולים/ועדת קליטה/7015
ירושלים, כ"א באב, תשס"ג
19 באוגוסט, 2003

הכנסת השש עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון

פרוטוקול מס' 36
מישיבת ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות
שהתקיימה ביום שלישי כ"ב בתמוז התשס"ג, 22.7.2003, שעה 10:00

ס ד ר ה י ו ם

קליטת תלמידים אתיופים במסגרת קיבוץ אפק

לדיון זה הוגש מסמך רקע שהוכן במרכז למחקר ומידע (ממ"מ) של הכנסת. ניתן לעיין במסמך בכתובת הבאה:
http://www.knesset.gov.il/mmm/doc.asp?doc=m00646&type=doc

חברי הועדה: היו"ר – קולט אביטל
יעקב אדרי
אבשלום וילן
אורית נוקד
מרינה סולודקין

חנוך צמיר – משנה למנכ"ל משרד לקליטת עלייה
מסרט וורקו – רכזת תחום חינוך משרד לקליטת עלייה
שלמה מולה – מחלקת עלייה הסוכנות היהודית
עמיהוד בהט – מנהל אגף קליטת עלייה, משרד החינוך
דוד מהרט – יועץ לשרת החינוך, משרד החינוך
טובה מטלון – מדריכה ארצית בנושא אתיופים, מ. החינוך
דני ז'ק – ראש עיריית קריית ביאליק
סימון גרינברג – מהנדס העיר קריית ביאליק
רבקה נחום – מנהלת ביה"ס קיבוץ אפק
שלי בהט – מנהלנית, קיבוץ אפק
ריקי ירון – לשעבר מנהלת אפק
לאוטה מספן – נציג הורים, קיבוץ אפק
שולה מולה – מנכ"לית האגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
תמר דסטה – לוביסטית באגודה הישראלית למען יהודי אתיופיה
דפנה איתן – מנהלת מדור כתות יסוד, תנועות קיבוציות
גברי בר-גיל – מזכיר התנועה הקיבוצית
יורם זיו – מנהל "בית ראשון במולדת", התנועה הקיבוצית
נתן טל – מזכיר התנועה הקיבוצית
שמריה מלר – מנהל המחלקה המשמעתית בקיבוץ הדתי
יונה פרידמן – "בית ראשון במולדת", התנועה הקיבוצית
יונה פריטל – מנהלת מחלקת החינוך בתנועה הקיבוצית
תיאו קמינר – מנהל מחלקת קליטה, התנועה הקיבוצית
מלכה קסוטו – "הבית הראשון במולדת", התנועה הקיבוצית
עמי רוניס – "הבית הראשון במולדת", התנועה הקיבוצית

וילמה מאור

חבר המתרגמים בע"מ

בוקר טוב, אני מתכבדת לפתוח את הישיבה בנושא קליטת עולים בתנועה הקיבוצית, כאשר הדיון נוגע לקיבוץ אפק.

לפי מיטב הבנתנו, קיימת בעיה בין הקיבוץ שרוצה להמשיך לקיים את המסגרת החינוכית, שלפי כל הדעות היא מסגרת חינוכית מאוד מוצלחת, לבין ראש העיר שרוצה להעביר את הנושא אליו.

עם גל העלייה, הגיעו למערכת החינוך תלמידים מהעלייה מאתיופיה, רובם מ"חצרות יסף". לגבי חלק מהתלמידים שגרו באזור הצפוני, כמו צור שלום וכד', הגיעה אליי הצעה שהם ילמדו בקיבוץ אפק.

מתוך ראייה והערכה רבה לקיבוץ אפק ולמפעל החינוכי שהם מקיימים שם, אנחנו הסכמנו שקבוצה בגודל של עד 35 תלמידים ילמדו שם, כאשר משרד החינוך פנה אלינו ואמר שכל ההוצאות הכרוכות בהסעה, אגרת חינוך ואובדן הכנסות לעירייה, יכוסו ב- 100% על ידי משרד החינוך.

אני רוצה להביע את מחאתי וזעמי, לגב' שושנה ימין מנהלת אגף הסעות והצטיידות במשרד החינוך, שכותבת: .."נמסר כי הטענה של עיריית קריית ביאליק איננה נכונה ומשרד החינוך נושא בעלות המלאה של ההסעות". אני רוצה לקרוא לה לסדר ואני מוחה על הדברים שהם אינם נכונים.

הילדים גדלו וקיבוץ אפק עשה מעשה נכון והעביר את הילדים לחטיבת הביניים בקיבוץ עברון. ההבדל בין עלות השתתפות משרד החינוך לעלות של העירייה, עלה למאות אלפי שקלים. את הדבר הזה לא ניתן יותר לספוג, כאשר במשך השנים מהנדס העיר ואנוכי, היינו כבר 9 פעמים בארגנטינה ואני הייתי מספר רב של פעמים בברה"מ לשעבר, והבאנו לקריית ביאליק 470 משפחות של עולים, מדרום אמריקה ועוד מאות משפחות עולים ביוזמה של פרוייקט קריית ביאליק "ילדים מברה"מ לשעבר".

לילדים הללו ולילדים מהעלייה מאתיופיה ולכל ילדי קריית ביאליק, אנחנו פתחנו יום לימודים ארוך, כך שהילדים נמצאים היום עד שעה 16:00 בבתי הספר. אנחנו מגישים היום 600 ארוחות צהרים, גם לילדי העולים וגם לילדים נצרכים.

מתוך 600 הילדים ביום לימודים ארוך, מהו אחוז של ילדי העולים?

יותר מ- 50%. פתחנו מסגרות העשרה בצפון אמריקה, יש לנו מסגרות העשרה שבזמנו לא היו לנו, יש לנו גם מסגרות של חוגים. אנחנו אולי העיר היחידה שדואגת לטיפוח הפולקלור של יהדות אתיופיה, ביניהם להקת ילדי עולי אתיופיה אשר מופיעה היום ברחבי הארץ בהצלחה רבה, וכן ילדים מהעלייה מאתיופיה אשר השתלבו גם במסגרות אחרות כמו "צעירי ביאליק" המופיעים היום בכל רחבי הארץ.

אני אישית הייתי במשך 30 שנה מחנך ומנהל בית ספר, והיום קירית ביאליק יכולה לתת את השירותים הנדרשים והניתנים בכל מקום אחר.

עמדתנו היא שאנחנו היום יכולים לתת את השירותים ואנחנו ניתן אותם, ולא מדובר רק ב- 35 התלמידים האלה מהעלייה של אתיופיה, יש לנו עוד תלמידים בכל בתי הספר. המצב הגיע לידי כך שמערכת החינוך שלנו יכולה אמנם להתמודד עם הנושא, אבל זה לא יתכן שעיריית קריית ביאליק משקיעה בנושא הזה במשך כמה שנים למעלה מחצי מיליון שקל עבור 35 תלמידים, כאשר בעצם הם יכולים ללמוד אצלנו. לכן, אנחנו באנו והודענו למשרד החינוך שאנחנו לא ניתן יותר אישורים לתלמידי חוץ.

אני רוצה לומר דבר אחר, מי שעושה דבר טוב הוא "לוקה". בקרית מוצקין יש יותר ילדים יוצאי העדה האתיופית, בקרית ים יש מאות ילדים. אז אנחנו עשינו דבר טוב ואני עכשיו יושב פה על "ספסל הנאשמים".

אף אחד לא יושב פה על "ספסל הנאשמים". קודם כל אנחנו צריכים לברך אותך על כך שאתה ראשה של עיר המוכנה לקלוט עלייה, ולא רק זאת אלא אתה גם עושה מאמצים כדי להביא עולים אליך.

מה שלנו יש עניין יותר מכל דבר, זה שהילדים האלה ייקלטו. אנחנו בועדה הזאת, לפחות בחודשיים האחרונים, קיימנו מספר דיונים על הבעיות הקיימות בקליטת ילדים יוצאי אתיופיה, כשבחלק מהמסגרות אין מספיק שימת לב אליהם וכתוצאה מכך הם נפלטים.

ישבנו כאן עם אנשי משרד החינוך, כדי לבדוק שוב ושוב מה נעשה ברמת הכלים המיוחדים והמודעות בבתי הספר, כדי לקלוט את הילדים האלה. אין פה שום האשמה כלפי אף אחד, לנו יש עניין כפול:

א – שהכסף שמשרד החינוך מוציא, יוצא בצורה נכונה כדי לאפשר לילדים האלה להיקלט.
ב – שהמסגרות יתנו להם את היכולת להיקלט גם חברתית.

אני הייתי מבקשת מנציג משרד החינוך, המתמיד להגיע לועדה הזאת, לתת לנו במספר מילים את עמדת משרד החינוך ולהציג בפנינו את התמונה כפי שמשרד החינוך רואה אותה. אני גם מבינה, שלמשרד החינוך יש מדיניות של נקודות זכות וכו'.

פה הועלו האשמות, ואני מבינה שיש לפחות שתי גרסאות שונות לגבי השימוש בכספים, לכן כדאי שנדע תחילה את העובדות.

אני חייב לומר שנוצר פה מצב שאפשר להגיד עליו מיוחד לטובה, מאחר ויש פה שתי מערכות שאני יכול להעיד כאחד שהיה בשתיהן, שהקליטה המתבצעת שם היא באמת קליטה טובה והייתי אומר אפילו מעולה. גם הקליטה בקיבוצים וגם בקרית ביאליק עצמה, ששם ביקרנו וראינו שיש שם מערכת קליטה מאוד "משומנת".

משרד החינוך באופן עקרוני אכן תומך בפרוייקט הזה, ורואה בו פרוייקט מאוד חשוב. האמת היא שלא הייתי מודע עד הסוף לשלושת הסעיפים שראש העיר דיבר עליהם, או בעצם למכנה המשותף שלהם שאומר שכל הוצאה שהיא, כל הפסד כספי או כל הוצאה שהיא נדרשת, תכוסה אוטומטית ב- 100% על ידי משרד החינוך. לא ידוע לי אם יש איזה מסמך האומר ומבטיח את הדבר הזה, מה שאני יודע זה שמדובר על הסעות בין קריית ביאליק לקיבוץ אפק.

כלומר, משרד החינוך קיבל על עצמו לשלם את ההסעות.

אכן כך, והוא עושה את זה ב- 100%.

לא ב- 100%, אלא פר תלמיד.

אני יכול לעשות את המקסימום כדי לייצג את הגב' שושנה ימין, שהיא מנהלת אגף ההסעות במשרד החינוך, אבל יש פה מכתב שבו היא מבהירה חד משמעית, שההסעות הן בתשלום של 100% ולא פר תלמיד אלא פר הסעה מלאה, ורק במקרים נדירים אנחנו מסיעים ב- 100% כמו במרכזי קליטה ובמקרים כאלה של קליטה בתנועה הקיבוצית. אפילו ההסעות הרגילות, הן בדרך כלל רק 70% או 80%.

יש לפני מכתב של הגב' שושנה ימין, מנהלת אגף ההסעות במשרד החינוך.

.."במכתבך אליי, ביקשת הבהרות להסדרים הנהוגים בהסעות לגבי התלמידים, עולים מאתיופיה, להלן הבהרותיי: המנהלת הכללית, אישרה את הערכת ההסדר לפיו תלמידים עולים מאתיופיה המתחנכים במסגרות קיבוציות, ייהנו מהשתתפות מלאה בעלות ההסעות, גם בשנת הלימודים תשס"ד"..

אדוני ראש העיר, אם הדבר לא מבוצע הרי יש לך מסמך שאיתו תדרוש את הכספים.

קיים מסמך נוסף שמגבה אותו, וגם הוא נמצא בתיק.

מישהו כנראה לא מבצע את זה, אבל יש פה התחייבות כלומר זה לא צריך להיות על חשבונך.

אנחנו נעבור כל פריט בנפרד, כדי לנסות ולהבין למה זה עולה לך 500,000 שקל במרוצת השנים, וכמה זה היה צריך לעלות אחרת.

מפני שעד שנת 1999 שילמו את הכל, אחר כך עברו לשלם פר תלמיד והם מתקצבים לפי אוטובוס, עלות מלאה. אין אפשרות לקחת ילדים בכתה א', כשאין אוטובוסים סדירים לקיבוץ אפק, ולהסיע אותם באוטובוסים. אם הם מדברים על עלות מלאה, מדובר על עלות כרטיס אוטובוס.

בכל המקומות נהוגות הסעות, אוטובוס צהוב שבא לאסוף ילדים. למה אי אפשר לקחת את הילדים האלה באוטובוס?

אני, כראש עיר לשעבר, רוצה להבהיר שיתכן ומשרד החינוך אכן מחשב לו זאת לפי כרטיס נסיעה באוטובוס. קיימות שתי שיטות תקצוב: שיטה אחת, כאשר משרד החינוך אומר לראש העיר: "כמה שיעלה האוטובוס, תגיש את החשבון ואנחנו משלמים". שיטה שניה אומרת לו: "יש לך 35 תלמידים, הנסיעה עולה 10 שקלים כפול 35 תלמידים". השאלה היא באיזו שיטה מדובר, וזה בדיוק ההבדל בין גרסת ראש העיר לבין גרסת משרד החינוך.

זה לא ההבדל בין "פר תלמיד" לבין "הסעה שלמה".

ראש העיר אומר: "אני רוצה שיממנו לי הסעה שלמה" ומשרד החינוך טוען "זה מה שיש", את זה אפשר לבדוק.

במקרה הגרוע, אם לא כל הילדים משתמשים בהסעת האוטובוס, מה הפער שלך לשנה או מה ההפרש הגדול? בעצם השאלה היא, מה בדיוק מעיק עליך, האם זה ההפסדים הכספיים או שפשוט אתה רוצה לראות את הילדים האלה מתחנכים בקרית ביאליק?

גם זה וגם זה.

אני רק רוצה לומר שלדעתי מה שצריך להיות פה על השולחן, הוא בעצם מה עדיף לטובת הילדים ולא איזשהו אינטרס של צד זה או אחר.

אני אתן בקצרה איזשהו רקע לגבי ה- 7 שנים שלא היו לגמרי פשוטות, וזאת במטרה להסביר היכן אנחנו נמצאים היום.

כפי שנאמר פה, הקיבוץ נכנס לפרוייקט קליטת העולים לפני 7 שנים הוא עשה עבודת הכנה מאוד מסיבית. בין היתר, צוותי המורים עברו השתלמות מתוך מגמה להכיר את תרבות הילדים, כדי שלא נבוא אליהם כפי שעשינו בעבר כחברה קולטת מעמדת התנשאות אלא מעמדה של שוויון, וזאת על מנת שיהיה לנו כמבוגרים כלי כדי לגשר על פערים תרבותיים שונים.

בתוך בית הספר, נבנה מערך תמיכה בתחום הלימודים ומערך שלם של פעילויות חברתיות בשילוב הלימודים כדי שאפשר יהיה לעזור בקליטת הילדים האלה, ולטובת העניין הזה גוייסה גם "מגשרת", כי בכל זאת היו קשיי תקשורת.

מבחינה לימודית, במהלך כל השנים קיימים בבית הספר קריטריונים מאוד מסויימים מתי הילד מקבל סיוע פרטני או סיוע במסגרת קבוצות קטנות. לפנים משורת הדין, ללא כל קשר לשעות המתקבלות ממשרד החינוך כ"סל עולים", בית הספר לא הסתכל על מספר השעות האלה ונתן לאותה קבוצת ילדים שעות לפי הצורך שלה.

זאת אומרת, אם יש איזשהו חשד שבי"ס אפק פועל מאיזה מניע של משאב כלכלי, אני רוצה להסיר אותו כי אז מבחינת משרד החינוך אנחנו מקבלים עוד פחות כי הם כבר נחשבים "ותיקים" אבל הפערים עדיין קיימים, שלא לדבר על השתתפות המדינה אשר משנה שעברה לשנה הנוכחית על אותה כמות תלמידים, קוצצה ב- 21%. אז כפי שאמרתי קודם, אם יש חשד שאנחנו פועלים מאיזשהו מניע כלכלי, אני מבקשת להסיר אותו.

התלמידים משולבים הן מבחינה לימודית והן מבחינה חברתית בכל הפעילויות, וישנו כבר אורח חיים או נורמה של בית הספר שילדים אחרים מסיעים את הילדים העולים, אלה שעדיין יש להם קשיים. כלומר זה הפך להיות חלק מתרבות בית הספר ולא משהו חיצוני או איזה ערך, נכון שעבדנו קשה כדי להחדיר זאת אבל היום הוא כבר הפך להיות חלק מהתרבות שלנו.

כיצד הם השתלבו עם יתר התלמידים?

מצויין. אני גם רוצה לומר משהו כדי להקל כאן על האווירה, אם קוראים לילד עולה מאתיופיה "שחור", זה בדיוק כמו לקרוא לילד אחר "ג'ינג'י" או "משקפופר" וכד'. כלומר, זה לא בא מכיוון הגזענות אלא ההפך, זה בא כשוויון.

אני עסקתי לא מעט בנושא קליטת עלייה, כאשר אור עקיבא קלטה מעל 50% עולים חדשים.

הראשון הוא האספקט התקציבי והכספי, השני הוא האספקט החינוכי. קיימת תפיסה שאומרת, הנושא הכספי הוא מעיק ולא פשוט, כי מענישים אותו פעמיים גם לא נותנים לו את העלות המלאה וגם אומרים לו לשלם את אגרת החוץ של הילדים.

ובנוסף, גם לא מקבלים הקצבות.

הנושא התקציבי, כל עוד היה נוח לכולם הכל היה בסדר. אין לי ספק שאתם נותנים את החינוך הכי טוב, את זה אני גם שמעתי ואני גם יודע.

אבל בכל זאת, אנחנו כאן כועדה חשוב לנו יותר כיצד נקלטים הילדים, זה המבחן למעשה.

אין לי ספק שהם נקלטים טוב מאוד, אבל ראש העיר אומר ובצדק, אני גם מפסיד כאן כסף ובנוסף אני רוצה את התלמידים שלי בישוב שלי, ואני אתן להם את החינוך הטוב ביותר.

אני בהחלט מזדהה עם ראש העיר, מתוך אמונה שכאשר הילדים האלה בישוב, מקבלים תשומת לב יותר גדולה ואת הטיפול הכי טוב. מה עוד שמדובר בישוב ותיק ומבוסס, שיכול לתת הרבה מאוד לילדים שלו ואין לי ספק שזו אחת ממערכות החינוך הטובות שיש.

אני חושב שהטענה שלו, ואני מקווה שראש העיר מסתכל יותר על מה הוא רוצה לתת לילדים כמו אוכל או השתלבות חברתית, וכאן מנתקים את הילדים מהמקום שבו הם גרים ויתכן שיש יתרון כאשר הם לומדים בישוב עצמו.

אני נציג הורי הילדים הנמצאים בקיבוץ אפק. מה שאני רוצה להגיד זה, שהעובדה שאפשרו לילדים שלנו להיקלט בקיבוץ עזר גם לנו ההורים ביציאה לעבודה, והילדים שלנו נקלטו שם טוב ולמדו ברמה טובה. אנחנו מאוד מרוצים, ואנחנו זקוקים לעזרה כדי שהילדים שלנו ימשיכו שם.

לגבי מה שראש העיר אמר שיש לו ילדים אחרים, אני יודע שבבי"ס ביאליק נמצאים ילדים אתיופים, ואני יודע מה הרמה שלהם בהשוואה לילדים שלי. לדוגמא, הבת שלי קיבלה ציון מעל 95 בכל המקצועות. לכן, אנחנו מאוד רוצים לאפשר לקיבוץ אפק שימשיך לעזור לנו ולילדים שלנו בלימודיהם כדי שימשיכו להשתלב בארץ ביחד עם הילדים הותיקים.

הנושא של בית ספר אפק, הוא רק דוגמא למספר בתי ספר בהתיישבות בתנועה הקיבוצית ובתנועה המושבים, אשר משלבים ילדים אתיופים בתוך מערכות החינוך שלהם.

יש לנו גם דיון שני, על כל הנושא של קליטה בקיבוצים.

אני מדברת רק על נושא הילדים האתיופים.

הסיפור התחיל מהתחושה הקשה שהיתה באמת לפני כ- 7 שנים, שבעקבותיה הועלה רעיון והיתה יוזמה משותפת של משרד החינוך, משרד הקליטה והתנועה הקיבוצית, בתמיכה של החלטת ממשלתו של יצחק רבין ז"ל, שראתה את התופעה שסיפור אזורי הרישום מקשה מאוד ומקפח את העדה האתיופית.

מכיוון שהעדה האתיופית יושבת הרבה פעמים בריכוזים מאוד גדולים, מדיניות אזורי רישום של משרד החינוך, שהיא מדיניות מבורכת, יוצרת סיטואציה של מעט מאוד אפשרות וגמישות לאינטגרציה חברתית ולימודית, עם אוכלוסייה אחרת באפשרויות נוספות.

לכן התקבלה החלטה, מגובה על ידי מנכ"ל משרד החינוך בשעתו, אשר אומרת שתהיה גמישות בנושא אזורי הרישום לגבי העדה האתיופית, להשתלבות במערכות האלה ומאז התחיל הפרוייקט. מדובר על 7 בתי ספר יסודיים ולאחר מכן עוד מספר בתי ספר על יסודיים, עם הצלחות בלתי רגילות.

אנחנו לא באים לומר שמישהו אחר לא קולט טוב את הילדים, אנחנו יודעים את האילוצים של המערכות, והרבה פעמים יש אילוצים למערכות עירוניות גדולות ואנחנו לא באים בטענות. מה שאנחנו אומרים זה, שהקליטה הזאת בקיבוצים או בעצם במערכות החינוך הקיבוציות, פיתחה את הכלים של הגעה לכל ילד ולכל משפחה ולתת פשוט את "הנשמה", מעבר לכל שאלה של תקציב וכמה כסף וכו'.

דרך אגב, ההתנגדות של הרשויות לרשום את הילדים מחוץ, היא לא קיימת רק בקרית ביאליק אלא היא מתעוררת לנו בכל פעם במקום אחר, פעם בשדרות פעם בבאר-שבע פעם ברחובות ובכל שנה אנחנו נדרשים לערוך מעין מאבק חוזר להכיר בעניין. לא מדובר על מאסות של ילדים אלא על 5 עד 7 ילדים בשנתון, וכל הרעיון הוא לשלב אותם בצורה המקסימלית אינטגרטיבית וזה פשוט פרוייקט יפהפה.

למיטב ידיעתי, ואני יודעת זאת מהגב' שוש ימין, נושא ההסעות הוסדר חד משמעית. בנוסף על כך, אגרות ילדי חוץ מעולם לא הועברו לבתי הספר ההתיישבותיים אלא הם נשארו בידי הרשויות, אף פעם גם לא לחמנו לקבל אותם כי הסתדרנו בתקציבים שהיו. נושא אגרות ילדי חוץ לא היה התניה לפרוייקט, ואנחנו קיבלנו את הילדים גם בלי אגרות ילדי חוץ.

יתרה מכך, יש לא מעט "סלי רווחה" המגיעים לרשויות עבור הילדים האלה, ואני יודעת שסלי רווחה אלה נשארו בתוך הרשויות ולא הועברו לבתי הספר שלנו וגם על זה לא נלחמנו. הרעיון לא היה כלכלי, אלא של איזושהי משימה לאומית שנראתה לנו חשובה ביותר.

כאיש מרכז ההיגוי הממונה על הפרוייקטים במשרד החינוך, אני מלווה את הפרוייקט הזה מהיום הראשון. לפני שלוש שנים הקמנו ועדה מלווה בהשתתפות נציגי משרד הקליטה ומשרד החינוך, הגב' שוש ימין מנהלת אגף ההסעות במשרד החינוך, נציג הקיבוצים ונציג הפנימיות יום.

מאחר ובבתי הספר בקיבוצים לומדים עד שעה 15:00 או 16:00, היו צריכים כבר מהיום הראשון מימון עבור אותם ילדים שנקלטו בקיבוצים, היות ולאחר סיום החלק הפורמלי שלהם בלימודים עם יתר הילדים, הם היו ממשיכים בחלק הבלתי פורמלי של הלימודים בקיבוץ. ומאחר והילדים העולים לא היו תושבי הקיבוץ, היינו צריכים למצוא את המקורות הכספיים. המימון נעשה בשיתוף עם משרד הקליטה, כאשר הסכום עבור כל ילד הוא בערך 4,000 ₪ לשנה, ואולי אף יותר מזה.

כפי שאמרה יונה פריטל, אכן קיימות בעיות. למשל ילדים שנקלטו בקיבוץ "שדה אליהו", לפני שנה לאחר מאבק עיקש הצלחנו לאפשר לאותם ילדים שנקלטו שם להמשיך את הלימודים שלהם בקיבוץ, אבל לצערי מנעו את קליטתם של תלמידים חדשים במקום.

לגבי ההסעות, אני רוצה לומר שבנוסף למכתב שהוציאה הגב' שוש ימין, אני כתבתי מכתב נוסף למר עמיר ראובן שהוא מנהל מחלקת החינוך בעיריית קריית ביאליק, שבו כתבתי שהגב' שוש ימין מעוניינת להיפגש ולשוחח עימו בנושא, אבל הוא לא השיב למכתבים שלי ולא היתה שום התייחסות מצדו בנושא. אני גם ציינתי במכתב שבמידה וקיימים דברים נוספים המוסתרים "מתחת לשטיח", כדאי לו לומר אותם באופן גלוי כדי שניתן יהיה לדעת היכן ומהי בדיוק הבעיה ושנוכל לטפל בה. אבל לצערי בכל פעם עולה כביכול בעיה אחרת.

יש פה טענות אמיתיות. ראש העיר בא ואומר: בגלל א' ב' ג' ד', נוצר אצלי חוב.

אני לא אומר שלא. אבל כאשר אני טיפלתי בנושא אמרו שהבעיה היחידה היא ההסעות, ואם תפתרו את בעיית ההסעות נשלח אותם. נפתרה בעיית ההסעות, פתאום צצה ועלתה בעיה אחרת. אני חושב שכל השותפים והמלווים לפרוייקט, מרוצים מאוד גם ברמה הארצית, לגבי קליטת הילדים בקיבוצים. נכון שבכל שנה נוצרת איזושהי בעיה, למשל השנה יש לנו בעיה עם 4 ילדים שרצו ללמוד ב- "יד מרדכי", ואני חושב שהיתה שיחה עם מנהלת המחוז של משרד החינוך ועד כמה שידוע לי גם הבעיה הזאת נפתרה.

לדעתי הם חייבים להישאר באותה מסגרת ולא רצוי להעביר אותם ממוסד למוסד, זה כאילו לומר להם: "תפסיקו את תהליך ההתחנכות שלכם בקיבוץ, תחזרו לעיר ותתחילו בתהליך מחדש. לפני 7 שנים שלחנו אתכם לשם כי היה נוח לנו, והיום לא נוח לנו ולכן אנחנו רוצים להחזיר אתכם". הרי אי אפשר להתייחס אליהם כאל מטען המועבר ממחסן למחסן לפי תחושת הנוחות והתכולה.

האם גם אתם ההורים חושבים כך, שאי אפשר להעביר את הילדים ממסגרת למסגרת?

בודאי, הילדים לא ילמדו ברצף וגם רמת הלימודים היא שונה.

מדובר בנושא חשוב מאוד, ואני רוצה לומר לכם שאני מאוד מבינה את ראש העיר. המטרה שלנו היא לשחרר את ראש העיר, באמצעות החלטות ועדת עליה וקליטה, מחובות כספיים והפסדים הקשורים לנושא זה.

אני גם מאוד שמחתי לשמוע מהורי הילדים, שיש רמה ושיש נכונות ללמוד. לנו זה מאוד חשוב שתהיה כמה שפחות נשירה, כך שאם בקיבוץ הזה גם נותנים השכלה טובה וגם הרגשת שייכות ולא רק לילדים אלא גם להורי הילדים, שמהם שמעתי על כך ואני יכולה להבין אותם.

אני יכולה להביא לדוגמא גם מקרים שלי עם יוצאי חבר העמים, תושבי קריית שמונה, שהם נמצאים כבר מספר שנים במאבק כדי שהילדים שלהם ילמדו בקיבוץ סמוך לקריית שמונה. הם קיבלו סירוב מוחלט מראש העיר, מאחר וגם שם קיימות בעיות כאלה ואחרות. לכן אני מבינה את ראש עיריית קריית ביאליק מאחר ואם לעירייה יש חובות הקשורות איכשהו לילדי חוץ, כראש עיר וכ"מנהל המשק" של העיר, הוא צריך להחליט מה טוב ומה כדאי.

במקרה של עולים, מאוד חשוב נושא חופש הבחירה ולפעמים עולים מעדיפים את הסביבה הקיבוצית. לכן אני מבקשת בהזדמנות זאת מהיו"ר קולט אביטל, שאנחנו נכתוב שכתוצאה מכך לא יהיו חובות לראש עיריית קריית ביאליק.

אני חושבת שהעיקרון שכאן צריך להנחות, זה טובת הילד ואני מאוד התרגשתי כששמעתי את הדברים שנאמרו כאן.

לגבי החינוך הקיבוצי, אני באמת חושבת שאין מחלוקת ולא סתם גם הסכימה שרת החינוך לדחות את ההחלטה שלה,לגבי הרפורמה בחינוך ההתיישבותי.

לכן, נראה לי שאולי באמת צריך לקיים דיון ביחד עם יו"ר השלטון המקומי, על מנת לראות כיצד ניתן לפתור את הבעיה הזאת באופן כללי. אני מבינה את מצוקות ראש עיריית קריית ביאליק, אבל אני לא חושבת שאפשר להעביר ילדים ממקום למקום בגלל הנושא התקציבי. כי מה שחשוב זה בעצם המטען הרוחני, החינוכי והתרבותי שאותם ילדים מקבלים, וכפי שאנחנו יודעים, מעבר לשעות הרגילות שילדים אחרים מקבלים בבתי הספר. לדאבוני, כולנו קוראים בעיתונות על כל מעשי האלימות הקורים כיום בבתי הספר.

כאן היו לנו לפחות שני דיונים בנושא.

אין לי שום בעיה עם אף אחד, לי יש בעיה עם משרד החינוך. בנוסף לכך, אין לנו בקרית ביאליק בי"ס ממלכתי דתי. 120 ילדים לומדים בבתי ספר מחוץ לקריה. לוקחים ילד בכיתה א', שגר בשכונה הצפונית "צור שלום" והוא צריך לנסוע לקריית אתא, ומה שמשרד החינוך נותן זה השתתפות של כרטיס לאוטובוס. איך אפשר שילד קטן ייסע מקריית ביאליק לקריית אתא או קריית ים באוטובוס?.

אני יכולה להגיד, שכאשר הייתי חברה בועדת החינוך היו על כך מספר דיונים, הודות לחבר הכנסת גפני, והמקרה זכור לי וזו בעיה שצריך לפתור אותה.

יש לנו 120 ילדים שעבורם משרד החינוך מחזיר לנו לפי כרטיס נסיעה לאוטובוס ואנחנו לוקחים אותם בהסעה מאורגנת.

דבר נוסף, אנחנו משלמים עבור התלמידים האלה אגרת תלמידי חוץ והשנה קיבלנו גם מקיבוץ אפק בקשה לאגרת תלמידי חוץ. כמה כבר אנחנו יכולים לשאת? הרי מדובר ב- 160 ילד, שלא לדבר גם על הפסד לישוב, ולכן הבעיה אצלנו היא מאוד אקוטית.

לגבי ה- 120 ילד של ביה"ס ממלכתי דתי, זה לא נושא הקשור כרגע לדיון.

זה אמנם לא קשור, אבל רציתי רק לומר איפה אנחנו נמצאים במצב הזה.

אני ממונה על קליטת עולי אתיופיה בסוכנות היהודית, אבל לצורך הדיון אני הייתי ביחד עם מר עוזי גדור שעבד במשרד הקליטה, שהוא בעצם הוגה הרעיון של הכנסת הילדים למסגרת החינוך ההתיישבותי.

אני חושב שצריך לקחת בחשבון זה שרוב עולי אתיופיה הולכים "בזרם אחד". בתי הספר בישובים מסויימים ובתי הספר הממלכתי דתי קורסים, וכתוצאה מכך קיימת נשירת תלמידים של עד 19% מבתי הספר. בתוך כל זאת, רואים נקודת אור קטנה של בסה"כ 186 ילדים בחינוך ההתיישבותי, אז למה להרוס משהו שהוא טוב?. לכן, אם נושא היה תלוי בי, היה צריך להכפיל את המספר ולתת יותר משאבים כדי להבטיח את הצלחת הילדים.

אני חושב שגם בנושא הזה של הקיבוץ, ולי אין שום טענה נגד דבריו של ראש העיר או מה שהוא מייצג, לדעתי צריך לשמוע גם את נציגי העדה וגם את ההורים, ולתת להם את חופש הבחירה.

אני מלווה את הפרוייקט הזה כמו עוד פרוייקטים רבים, במשך שלוש שנים. אחת הבעיות העומדת לנגד עינינו, והיו כאן לא מעט דיונים בנושא הזה, הם רמת השפה העברית ורמת הלימודים.

אני חוזרת לנקודה שהועלתה כאן קודם, שלדעתי היא נקודת המפתח, לצערי הרב הילדים האלה מתגוררים בשכונות מאוד הומוגניות וזאת הסיבה ליציאה שלהם עד 16:00, כמו כל ילד שלומד יום חינוך ארוך באותו ישוב. כלומר, הנתק הוא בטל ומבוטל. לעומת זאת, כאשר הסתובבתי בקיבוצים ושמעתי את העברית שלהם, נדהמתי. זוהי עברית אחרת, תקנית של צברים המדברים וקוראים היטב.

כאשר הייתי בחטה"ב בקרית ביאליק, ניגשה אלי תלמידה שאמרו עליה שהיא מצטיינת במתמטיקה. כאשר שאלתי אותה איפה למדת בביה"ס היסודי, ודרך אגב העברית שלה היתה מצויינת, היא ענתה לי "בקיבוץ אפק" שאלתי אותה איך את מקשרת את ההצטיינות שלך, היא ענתה לי "מה שקרה לביטחון העצמי שלי, עזר לי מאוד ועל זה אני חייבת תודה לקיבוץ".

לאלה שלא השתתפו בדיונים אחרים, אני חושבת שמה שקורה פה היום הוא מאוד חשוב, משום שאנחנו היינו בדיונים שבהם הוציאו לצערנו דוחות מהקשרם, ופרסמו שילדים אתיופים לא מסוגלים להיקלט וכו'. נורא חשוב פה להדגיש, שאם השיטה היא נכונה אז גם הקליטה תהיה 100% טובה.

אני עצמי "משוחדת" בנושא הזה, יש לי חמישה אחיינים שהם בוגרי קיבוצים ואני יודעת איך הם היו ומה הם יצרו. אמר כאן שלמה מולה, "למה להרוס משהו שהוא טוב?" הרי אין לנו כל כך הרבה דברים טובים.

אני רוצה להתייחס למכתב ששלח עמי למנהלת בית הספר, ובו הוא מדגיש "בעקבות דו"ח שושני", אני רוצה לומר שהסיבה הבסיסית שבגללה עמי יצא בהצהרה שפרוייקט אפק לא יהיה קיים יותר, זה בגלל שהוא גילה פוטנציאל בילדים אתיופים בעקבות דו"ח שושני, המגדיר חלוקה סוציאלית אחרת של תקצוב מערכת החינוך, זו היתה הסיבה הבסיסית שבגינה הוא יצא בקריאה לבטל את הפרוייקט הזה.

אני חושבת שאנשי משרד החינוך, היוצאים בהצהרה או במדיניות חדשה, חייבים לשים את ההשלכות של הדברים האלה לגבי אוכלוסיית העולים החדשים. כי אנחנו עברנו להיות באיזשהו מובן, איזה גימיק עבור גיוס כספים.

עד לפני שנה הייתי מנהלת ביה"ס באפק, אני אחראית על קליטת הילדים באפק מתחילת התהליך. אני עובדת בשיתוף פעולה מלא עם ראש עיריית קריית ביאליק, וגם אמרתי לא פעם שיותר קל לי לעבוד מול עיריית קריית ביאליק מאשר מול מועצה אזורית "מטה אשר" שאליה אני שייכת. לכן מאוד הופתעתי מהרצון ובכלל מאיפה עלה הרעיון הזה להוציא את הילדים מהקיבוץ.

אנחנו עבדנו בשיתוף פעולה מלא, והילדים נקלטו על בסיס אמיתי ערכי ושוויוני. אני חושבת שמה שקרה לילדים האלה, לא קרה באף מקום אחר במדינת ישראל. אני חושבת שכדאי לכם לבוא ולראות, וראוי לקחת את בית הספר הזה כפיילוט לתהליכי קליטה אמיתיים, אנחנו נשמח לארח אתכם מתי שרק תרצו לא נכין לכם ביקור מיוחד, תבואו ביום שאתם רוצים ובשעה שאתם רוצים. זה הבית של הילדים האלה, ואני מודיעה לכם שאם אצטרך אני גם אשכב על הרצפה כדי שהילדים האלה לא יעזבו, כי אין שום סיבה בעולם להוציא אותם.

אני רכזת תחום חינוך לעולי אתיופיה במשרד הקליטה, והתוכנית הזאת היא אחת התוכניות שאני גם מלווה במשך שלושת השנים שבהם אני נמצאת במשרד.

אני בהחלט מצטרפת לכל ההתרגשות ולכל ההצלחות שיש לתוכנית הזאת, זוהי אכן תוכנית טובה אם כי הייתי מאוד רוצה להתייחס לתוכניות נוספות שאנחנו מפעילים וראש העיר הזכיר אותן שכביכול הם מפעילים. למשל תוכנית "פלא" שמתקיימת בקריית ביאליק, היא תוכנית של משרד הקליטה, יש את פנימיות היום של האגודה לקידום החינוך ועוד כאלה.

זה שראש העיר מצהיר היום שיש לו את היכולות והוא כן יכול להחזיר את הילדים, זה עדיין תלוי ברצון וביכולות של אותם הגופים התומכים והמפעילים את התוכניות האלה ולא החוזק של הרשות. נכון שיש את הרצון הטוב של ראש העיר, ואנחנו מברכים על כך, אבל יכול מאוד להיות שכל גוף המפעיל את התוכניות האלה, אם זה משרד הקליטה או האגודה לקידום החינוך וכו', יקום ויגיד "אני מפסיק כאן ועובר לרשות אחרת", ראש העיר יישאר שוב עם הבעיה של התגבור הלימודי והפעילויות החברתיות שהילדים זוכים בהם, הן במסגרת הקיבוצית והן במסגרת הרשות, ולכן צריך לקחת גם את זה בחשבון.

הייתי רוצה להתחבר לדבריה של תמר דסטה לגבי דו"ח שושני. אני חושב שהבעיה כן טמונה שם ויש לבדוק ולדון בעניין הזה, שאולי צריך להתנות את קבלת ההחלטות בתגבור ובהוספות תקציביות כאשר מדובר בקהילה האתיופית, שלפחות את התוכניות הטובות האלה כן כדאי להשאיר.

אני מבקשת שתפרטי לי יותר, או בכתב או בע"פ, אבל לא במסגרת הזאת. כי אם צריך לתגבר את הנקודה הזאת, אנחנו נעשה את זה.

כמזכיר התנועה הקיבוצית, אני באמת נחשף לכל הפרוייקטים החינוכיים שבהם העולים מאתיופיה לומדים בבתי הספר שלנו, כולל בתי הספר התיכוניים. לפני שנה היינו גם בביקור עם נשיא המדינה ברמות חפר ולכל הדעות זה היה ביקור מדהים, ברמת האינטגרציה של הילדים.

אני רוצה להוסיף פאן שלא הועלה פה, ולהגיד למה זה חשוב לתנועה הקיבוצית שילדים מאתיופיה ומחבר העמים יתחנכו אצלה, ולא מהטעמים הכלכליים שכמובן לא צריך לזלזל בהם.

אני חושב שלכולנו יש אחריות על החברה בישראל, המעורבות של האוכלוסייה הותיקה בחיי החברה הישראלית. האוכלוסייה בתנועה הקיבוצית, היא מטבעה אוכלוסייה ותיקה ומבוססת בתרבות הישראלית, ואם היא לא תיחשף במפגש היום יומי של הורים, ששמענו פה את החוויה החינוכית שילדיהם זכו שם, והילדים שלה לא ייחשפו במערכות הראשוניות האלה ברמה שוויונית עם אוכלוסיות שבאות מאתיופיה ומחבר העמים, הם יגדלו "נכים" למעורבות חברתית בחברה הישראלית.

לכן יש לזה חשיבות לא רק כדי לקבל את אוכלוסיית העולים מאתיופיה ואת אוכלוסיית העולים מחבר העמים, אלא יש חשיבות לאוכלוסייה הישראלית להיחשף במקומות הכי רגישים ובמקומות הכי נכונים, ששם אפשר לבנות את החברה מחדש, החברה האינטגרטיבית של מדינת ישראל. אני חושב שמאוד חשוב להדגיש זאת, פתחנו את חצרות הקיבוצים ופתחנו את בתי הספר שלנו לא רק לעולים אלא גם לאוכלוסיות נוספות.

זוהי תובנה שלצערי הגיעה מאוחר, אבל אם היא הצליחה אז בודאי היא ראויה לטיפוח ולא לפירוק.

עולה פה מעין תמונה של "שניים אוחזים בטלית" כאשר הקצה של התנועה הקיבוצית הוא קצה של "טיליתונת קטנטונת".

למה הקצה שלה הוא הקצה הקטן של הטלית?

אנחנו מדברים על נתח מסויים מאוד, שבו ראש העיר מדבר על קליטה של למעלה מ- 50% מתוך 600 ילדים עולים, כאשר אנחנו מדברים על "פירורים" ברחבי הארץ, ופה אנחנו מדברים רק על 36 ילדים בסה"כ בכתות א' עד ו', כאשר בכל שנה מדובר על 5 עד 7 ילדים.

אנחנו יודעים עם כל הדברים הטובים שנאמרו פה, על רקע מצב מערכת החינוך בארץ, מה קורה אצלנו. הרי מדובר על מסורת, מדובר על המשך, מדובר על אחים שנכנסים לבית הספר אחרי אחיהם הגדולים, ולא רק לבית הספר היסודי אלא גם למסגרות ההמשך. ישנם כל כך הרבה אירועים, ובמשך השנים אנחנו שומעים את בני העדה על הרבה מאוד הישגים.

מכיוון שנשמעו כאן טענות, הייתי רוצה לשמוע מנציג משרד החינוך כיצד הטענות האלה תיבדקנה ברצינות ואיך אפשר להגיע להסדר שלא ייפגע בעיר.

אני אחזור על מה שאמרתי בהתחלה, המפעל הזה שנקרא "התנועה הקיבוצית" הוא מפעל ענק בעוצמתו, "ואת המנגינה הזאת אסור להפסיק" אלא צריך לחזק אותו ואפילו להכפיל אותו, כי התוצרים שיש לנו מהעניין הזה הם מדהימים. אין ספק שגם התנועה הקיבוצית יוצאת נשכרת מהעניין הזה, אסור להתעלם מזה וחייבים להגיד את זה, שלא לדבר על החברה הישראלית שיוצאת נשכרת מזה.

יחד עם זה, אין ספק שמגרונו של ראש העיר מדברת מצוקה אמיתית ואני מרגיש חובה לומר זאת. קריית ביאליק, זו באמת דוגמא לקליטה מעולה של עולים, ומעשה הקליטה שנעשה בקריית ביאליק, לא מוכיח על נטרול מוחלט של כל השיקולים, אלא רק השיקולים הכלכליים. הם בהחלט דומיננטיים, אבל צריך להגיד זאת כדי להיות הגון סביב השולחן.

דבר נוסף, הרי יש הבדל עצום בין לקחת ילדים באמצע הדרך ולהחזיר אותם הביתה, לבין למנוע. גם לגבי המניעה אנחנו חושבים שהיא לא נכונה, אבל בודאי שלא נוכל סתם לטרטר ילדים הלוך חזור ואת זה אנחנו לא עושים לאף תלמיד, בין אם זה ילד עולה או ילד ותיק.

אנחנו במשרד החינוך, אמורים לבדוק את הנתונים התקציביים המהווים את "החור בתקציב" הזה. קיים פה אלמנט של הסעות וגם אלמנט של אגרות חוץ, יכול להיות שנוכל לפתור את נושא אגרות החוץ.

הנושא של "דו"ח שושני" וההשלכות של "דו"ח שושני", אני מציע שלא נהיה פזיזים בקבלת ההחלטות וגם לא בהסקת המסקנות, כי בסה"כ כולנו כולל משרד החינוך לומדים את העניין עכשיו תוך כדי התחלת הסיפור, כי הסיפור עוד לא התחיל.

אני רוצה לבוא ולומר, בפתיחת דבריי שיבחתי את החינוך בקיבוץ אפק, אבל כאן מדובר על 35 ילדים לעומת עשרות נוספות של ילדים מהעדה האתיופית שלומדים אצלנו ובהצלחה. החינוך בקריית ביאליק ובישובים האחרים אינו נחות ואפילו עולה על שלהם, ואם נאמר כאן שהילדים שם קיבלו ציון 100 השאלה היא מאיזו רמה הם קיבלו את הציון הזה. זאת השאלה, ואני הייתי במשך 35 שנה מנהל בית ספר.

אבל כשמשרד החינוך שולח דו"ח לעיריית קריית ביאליק ולכל המחוז, שאנחנו ראשונים בבחינות הבגרות, זה כבר לא דבר שמישהו קבע ישוב כי יש לו אינטרס אלא זה דו"ח של משרד החינוך. ואם משרד החינוך שולח לעיריית קריית ביאליק דו"ח שאנחנו העיר שאין בה נשירה מבתי ספר, זו דוגמא. לכן החינוך בקריית ביאליק ל- 35 הילדים הוא ברמה א' ובקיבוץ אפק הוא ברמה ב', אני שולל זאת מכל וכל ויש לנו עוד מאות ילדים גם מארגנטינה וגם ממדינות אחרות בעולם.

אם זה נוח להורים, ואני לא נגד, שישלחו את הילדים אבל לא על חשבון ילדים אחרים. אם יש לי בבית ספר בצור שלום 39 ילדים ועוד 3 לכתה א', אז יש לי שתי כתות כאשר בקריית ביאליק יש לי רק כתה אחת.

לכן הסיכום שלי הוא, אם ההורים מעוניינים ואומרים שאותם ה- 35 ילדים ימשיכו בקיבוץ אפק, שימשיכו אבל שמשרד החינוך ייקח את כל העלויות.

אני באמת רוצה להודות לראש העיר ולכל מי שהשתתף בדיון.

אני חושבת שזה היה דיון טוב, וזו הפעם הראשונה שאני רואה שקיימת תחרות על מי רוצה לקלוט יותר טוב את העולים. לעומת ערים אחרות, ויש כאלה, שלא מוכנות לקלוט עולים וגם לעומת בתי ספר, ודנו על זה פה בועדה, שלא רוצים ואומרים "לא בבית ספרנו".

קודם כל אדוני ראש העיר, זה שאצלך רמת החינוך גבוהה וזה שהתלמידים מצליחים בבחינות הבגרות וזה שאתה רוצה לקלוט כמה שיותר עולים, אנחנו מסירים בפניך את הכובע ומשבחים גם את העיר, גם אותך וגם את כל הניהול, ואנחנו שמחים על כך.

יחד עם זאת, אנחנו התכנסנו פה גם כדי לבדוק את טובתם של הילדים האלה. מדובר כאן בקבוצה קטנה, ואני מקווה שמסגרות כאלה רק תלכנה ותגדלנה, מה שלא צריך לפגוע בך או בעיר שלך, וגם איתך הצדק.

מה שאני רוצה להציע כאן כהחלטה, או בעצם להגיד ,מאחר וחברי הכנסת שאיתם התייעצנו הם שותפים להחלטה הזאת:

הועדה רואה בפעילות החינוכית שנעשתה בקיבוצים לקליטת תלמידים עולים, מפעל חינוכי חשוב. הועדה קוראת לראש העיר קריית ביאליק לראות את טובת הילד לנגד עיניו ולהשאיר את העולים מאתיופיה בקיבוץ אפק.

הועדה קובעת שהעברת הילדים ממסגרת אחת למשניה, אינה רצויה ופוגעת בתהליך החינוכי של הילד.

יחד עם זאת, אנחנו קוראים למשרד החינוך לפתור את כל הבעיות האלה, כנראה שלא רק בעיר קריית ביאליק אבל לנו יש קודם כל עניין עם ראש העיר שפנה אלינו בנושא הזה. לא יתכן שמצד אחד אנחנו נעשה את הכל למען הילדים, ואני בעד זה, ונעמוד על חופש הבחירה ונקבע שכל מה שטוב לילד טוב לנו ובזה אנחנו באמת רוצים, ושבאמת כפי שאומר ראש העיר זה יהיה על חשבונו ויגרם לו הפסד על ידי כך, גם אם זה נחשב לתרומתו לקליטת עליה.

לכן אנחנו מבקשים, ואנחנו נרצה לעקוב אחר העניין הזה, לפתור את הבעיה ולפתור את קריית ביאליק מחובותיה ומעכשיו והלאה שנדאג למסגרת תקציבית שנותנת מענה גם לבעיה הזאת.


הישיבה ננעלה בשעה 12:00