פרוטוקולים/עבודה/6828



ועדת העבודה, הרווחה והבריאות -5-
שגיאה! שם מאפיין מסמך לא מוכר.

פרוטוקולים/עבודה/6828
ירושלים, כ"א בתמוז, תשס"ג
21 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון


פרוטוקול מס' 35

מישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות
‏יום שלישי, ט"ו בתמוז התשס"ג (‏15 ביולי, 2003), שעה 11:00

1. הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13) (פיטורים שלא כדין – ענישה), התשס"ג-2003 (של חה"כ אבשלום וילן)

חברי הוועדה: שאול יהלום – היו"ר
אריה אלדד

חה"כ אבשלום וילן
רוני אשכנזי - ראש תחום תעסוקה וצבא קבע, משרד הביטחון
עו"ד ערן יוסף - לשכה משפטית, משרד הביטחון
סגן ליאת ליזר - קצינת מדור מילואים – חדרה, משרד הביטחון
סרן בלן תימור - יועמ"ש דו"צ, משרד הביטחון
עזי פרל - יו"ר הקרן לקליטת חיילים משוחררים, משרד הביטחון
תמי בורשטיין - משרד המשפטים
עו"ד שי סומך - משרד המשפטים
עו"ד סיגל מרד - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
עו"ד דלית רנרט - לשכה משפטית, משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה
חזקיה ישראל - התאחדות התעשיינים
עמי בן עמרם סגרי - פורום מג"דים, מח"טים וטייסים במילואים

ג'ודי וסרמן
אוהד ולנר (מתמחה)

שירלי אברמי

רשמה: אירית שלהבת




הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13)
(פיטורים שלא כדין – ענישה), התשס"ג-2003

אני מתכבד לפתוח את ישיבת ועדת העבודה, הרווחה והבריאות. על סדר היום הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13) (פיטורים שלא כדין – ענישה), התשס"ג-2003 שהיא הצעת חוק פרטית של חבר הכנסת אבשלום וילן. אני רוצה להזכיר לחברי הוועדה שבהצעת החוק היו שני נושאים. זה היה נושא אחד, והיה עוד נושא שמאחר שהממשלה התנגדה לו אנחנו פיצלנו את החוק והשארנו רק את הנושא הראשון, שהוא בהסכמה. אנחנו נדון עכשיו על הנושא שהוא בהסכמה. אנחנו מכינים את הצעת החוק לקראת קריאה שנייה ושלישית. ננסה להעביר אותה בקריאה שנייה ושלישית ב"יום המילואים".

גברתי היועצת המשפטית, אנא הואילי לקרוא את הסעיפים ולהסביר אותם.

מדובר בתיקון לחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) – הוספת סעיף עונשין לצד ההוראות האזרחיות הקבועות בחוק הזה לגבי מי שמפטר חייל מילואים במהלך שירות המילואים או עד 21 ימים לאחר תום שירות המילואים. ההוראה העונשית הקבועה כאן היא כדלקמן:

סעיף 1 – הוספת סעיף 41א1

"בחוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949 (להלן – החוק העיקרי), אחרי סעיף 41א יבוא: "41א1 - עונשין

בעל מפעל העובר על הוראות סעיף 41א(ב), דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977." "

משמעותו קנס מרבי של 67,300 שקלים חדשים.

בטח מחר זה יירד אם יהיה מדד שלילי.

קודם לא היתה ענישה פלילית, היתה סנקציה אזרחית בלבד של עד 5 פעמים השכר של העובד.

זה לא היה מוגדר כעבירה פלילית, זאת היתה הבעיה.

סעיף 2 – הוספת סעיף 45א

"אחרי סעיף 45 לחוק העיקרי יבוא: "45א - מפקח לעניין אכיפה פלילית

למפקח שמונה לפי סעיף 18 לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, יהיו נתונות הסמכויות לפי הסעיף האמור, גם לענין פיטורי עובד ללא היתר מאת ועדת התעסוקה כאמור בסעיף 41א(ב)." "

כאן ניתנות סמכויות פיקוח לפקחים של משרד העבודה, שאמורים לפקח גם על עניין פיטורים שלא כדין.

הם רשאים להטיל את הקנס?

בית-הדין לעבודה יוכל לפסוק הטלת קנס אחרי שאנחנו נגיש כתב אישום בסיום מהלך החקירה.

יש מפקחים כאלה?

יש היום 3 מפקחים.

למה בבית-המשפט? אם ניקח את חוק שעות עבודה ומנוחה, שאני אולי בקיא בו יותר - - -

שם יש קנס מנהלי, לפי חוק העבירות המנהליות. כאן מדובר בקנס מכוח החוק העיקרי, שמוסמך להטיל אותו אך ורק בית-הדין לעבודה. אפשר אולי בתנאים מסוימים להפוך עבירה לפי חוק ראשי לעבירה לפי חוק העבירות המנהליות.

צריך לקבוע את זה בחוק?

כן. בנפרד.

קודם כול, אני מציע שנעשה חוק כזה. אני לוקח לעצמי את הזכות שיהיה גם חוק מנהלי. למה להגיש כל תלונה כזאת רק לבית-משפט? זה מסבך.

את זה נעשה בשלב הבא.

בחלק מחוקי העבודה הפכנו את העבירות לעבירות מנהליות כאשר ראינו שיש מקום לפי מהות העבירה להפוך אותה לעבירה מנהלית שבצדה קנס מנהלי, שהוא נמוך יותר.

אבל כאשר את עוברת לעבירה מנהלית, זה לא סותר את המסלול של פנייה לבית-המשפט. זה עוד מסלול. מי מתנגד לו?

כעת זה לא על הפרק אבל באופן כללי מדובר בעבירה שלא מתאימה להליך מנהלי. הליך מנהלי הוא הליך פשוט לפיו כאשר פקח רואה הפרה, הפרה גלויה וברורה, הוא יכול להגיש דוח. העבירה שלפנינו תלויה ביסוד נפשי של מודעות, שצריך יהיה להראות לבית-המשפט, להוכיח שאכן המעביד ידע שמדובר בחייל שנמצא במילואים. יתכן שתהיה לו טענת הגנה שהוא לא ידע על כך וזה יצטרך להתברר בבית-משפט. זה לא מצב שפקח על סמך המצב שלנגד עיניו יכול להגיש דוח אלא זה עבירה שצריך יהיה להוכיח את קיום יסודותיה.

לעניין ההוכחה, אני רוצה להעיר את תשומת לב הוועדה שבנוסח שעבר קריאה ראשונה נקבע שהסעיף הזה הוא מסוג העבירות של אחריות קפידה, זאת אומרת שלא צריך להוכיח את היסוד הנפשי. בנוסח שהובא לכאן על-ידי הממשלה, מה שמונח בפנינו, ביטלו את הקביעה שמדובר בסוג העבירות של אחריות קפידה, כלומר צריך להוכיח את קיום היסוד הנפשי. אולי הממשלה תסביר למה הם חושבים שזה מסוג העבירות שמחייבות הוכחת יסוד נפשי. הצעת החוק שונתה וזה יהיה מסוג העבירות שכן צריך להוכיח בהן יסוד נפשי.

מה זה "יסוד נפשי" לצורך העניין?

זה מודעות וידיעה של המעביד שהעובד היה חייל מילואים. אנחנו לא מוותרים על הצורך להוכיח שהמעביד ידע שהעובד במילואים. זה לא עבירה שתתקיים כאשר המעביד יגיד שהוא בכלל לא קיבל הודעה, וכך אכן צריך להיות כיוון שהיסוד הזה של ידיעה שמדובר בחייל במילואים הוא יסוד חשוב. אם הוא לא מתקיים אכן לא צריכה להיות עבירה. אנחנו חושבים שבעבירה מעין זאת לא ניתן לוותר על יסוד נפשי של מודעות או על רשלנות.

הרי כל חייל שמקבל צו מילואים, נדמה לי שעל הצו כתוב: "אתה חייב להודיע למעביד".

לעתים הם לא מודיעים.

אם הוא לא מודיע זה לא עבירה אם המעביד פיטר את העובד, וזאת גם לא צריכה להיות עבירה כיוון שאין בעיה להודיע.

המפקח לא יכול לבדוק האם חייל המילואים הודיע למעביד?

בית-המשפט צריך לבדוק את זה.

סעיף 3 – תחילה ותחולה

"תחילתו של חוק זה 90 ימים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה), והוא יחול על פיטורים שאירעו ביום התחילה ואילך."

גם כאן יש שינוי לעומת הנוסח שעבר בקריאה הראשונה. בקריאה הראשונה היה מדובר על תחילה 30 ימים מיום הפרסום ועכשיו זה 90 ימים.

אנחנו צריכים בכל זאת זמן להיערך לחוק. מסתבר, וזאת הסיבה שקבענו את זה כעבירה, שמעסיקים בכלל לא מודעים לצורך שלהם לקבל היתר לפטר, והם אפילו ניזוקים מזה שהם לא מכירים את החוק מכיוון שיתכן שבמצבים מסוימים הם כן היו מקבלים היתר. צריך לעשות עבודה שכרוכה בפרסום ההוראה לכלל הציבור. צריך לעשות עבודה ברמת התיאום, לא המשרדית, שגם כך אנחנו נדרשים לה כאשר אנחנו לוקחים על עצמנו כמשרד לאכוף טיפול בעבירה, אלא אנחנו צריכים לעשות כאן עבודת תיאום בין-משרדי בין שני גופים מנהליים, בין ועדות התעסוקה במשרד הביטחון ובין מחלקת האכיפה במשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה לגבי האופן שיועבר החומר. זה כרוך בגיבוש נהלים להעברת חומר. יש שקיפות, חייל שמתלונן רשאי לדעת תוך איזה פרק זמן מועברת תלונתו על פיטורים בזמן מילואים למשרד העבודה. מעבר לכך, כאשר יוגש כתב-אישום צריך להיות גם איזה תיאום בין לשכות משפטיות. אנחנו מקבלים אינפורמציה ומעבירים אינפורמציה בחזרה. כל צורת ההיערכות לקראת החלת הסעיף הזה, אף שהסעיף עצמו פשוט, בהחלט דורשת עבודה.

יהיו לך 30 ימים להיערך.

30 ימים לא מספיקים.

מדוע?

אנחנו צריכים להפיץ, אנחנו צריכים לפרסם את הוראת החוק הזאת בעיתונים. אני מניחה שלצורך העניין הזה נזדקק לעזרת התאחדות התעשיינים. צריך לתת זמן קודם כול לציבור להיערך לקראת ההוראה. דבר שני, אנחנו צריכים לתאם.

הרי ההוראה קיימת, החוק קיים. זה רק תוספת עונש.

העונש הזה הוא עונש משמעותי וצריך להזהיר את הציבור.

תסבירי לי מה לוקח 3 חודשים. נניח שיפרסמו את החוק היום, לצורך העניין. משרד העבודה, שהוא בדרך כלל משרד יעיל, רואה את החוק, יודע כבר היום שזה יפורסם, אתם הרי יודעים שנאשר את זה. אז אתם צריכים להעביר הודעה ללשכת הפרסום הממשלתית שתופנה לכל המעבידים: "הרינו להודיעכם שמעכשיו זה גם עבירה פלילית". ואז נשאר לכם עוד שבועיים לנוח, ואז אם מעסיק עובר עבירה מגישים נגדו כתב-אישום.

העניין הוא שאנחנו לא הצינור הישיר, לכן דרושה היערכות. לצורך פתיחת הליך אכיפת החוק אצלנו, שמתחיל בחקירה ומסתיים בהגשת כתב-אישום, עוסקים בזה אגף הפיקוח והלשכה המשפטית.

איך זה ייעשה? נניח שעברו 30 ימים – ואת בוודאי מסכימה שאפשר לפרסם תוך 30 ימים – ואז חייל מילואים מפוטר מעבודתו. הוא פונה אליכם.

הוא פונה קודם אלינו במשרד הביטחון.

הוא פונה למשרד הביטחון. למשרד הביטחון גם יש 30 ימים והוא נערך. ואז משרד הביטחון כותב: "נא להגיש כתב אישום נגד האיש הזה והזה, בדקנו, שלחנו מפקח, המפקח בדק פה ושם". זה ייקח חודש עד שהוא יבדוק ויגיש כתב-אישום.

אני מאמינה שלאחר שאנחנו ניערך יחד עם משרד הביטחון הדברים יעבדו כמו שצריך. אלא שמנהלת אגף האכיפה, גברת ציפי שיינקמן, צריכה לשבת עם מר עזי פרל ולקבוע כללים להעברת תיקים.

כמה זמן זה לוקח?

24 שעות. אין בעיה.

זה לוקח זמן. אדוני מוכן לאפשר לנו 60 יום, אם לא 90 יום?

אני לא מוכן לאפשר לך אפילו 30 ימים, לא הייתי נותן יותר משבועיים, אבל אם כך זה הופיע בחוק המקורי אז נקבל את זה. אבל 90 יום? זה הרי לא פרץ עבירות. כמה מקרים היו לנו בשנה האחרונה?

בשנה האחרונה היו 274 פניות.

אני חושב ש-30 ימים, עם כל הכבוד, זה מספיק. מסבירים פה על תיאומים. גם כך זה פרוצדורה מסובכת.

נניח שמר פז כהן העוזר שלי יוצא למילואים ואני מפטר אותו. הוא יגיש תלונה לוועדה של משרד הביטחון, משם זה יעבור לוועדת העבודה, ישלחו מפקח לבדוק, לתחקר אותי, אני "אמרח" את המפקח, ואז יתחיל ההליך המשפטי. נניח שהעוזר שלי הוא בחור צעיר שיש לו משפחה וילדים. עד ש כל העניין יגיע לבית-המשפט תחלוף לפחות שנה. זה תחנות הצדק. אז "90 ימים"?

אני מציע שמשרדי הממשלה יטפלו בעניין הזה בחצי המהירות שהם טיפלו נניח בתכנית הכלכלית או בחוק ההסדרים. אני אתן לך דוגמה. גברת חד-הורית אחת התחילה לצעוד מהדרום לכאן וכבר אתמול פתאום יש תכנית איך לעזור לה. אם רוצים, אפשר.

אני מבקש שזה יהיה קצת יותר מ-30 ימים, וזה מנקודת הראות של המעביד. צריך לזכור שהליך הפיטורים הרבה פעמים הוא לא מהיום למחר אלא הוא לוקח כ-30 ימים. יש הודעה מוקדמת. אני חושב שחשוב שיהיה פרסום, ולמשרד הביטחון יש אפיק של פרסום, במשך תקופה מסוימת ואז המעסיקים יידעו שהפיטורים של אדם בעת שירות המילואים שלו הוא עבירה פלילית והם עלולים לשאת בקנס גבוה מאוד. אני חושב שהפרסום הזה באמת חשוב מאוד לכולם.

נקבל את החוק עכשיו, אחרי 10 ימים יהיה פרסום והמעביד יקרא את זה. אז אתה אומר: אוי, הוא מוריד את הראש כי לפני שבועיים הוא פיטר עובד. אז שיחזיר אותו לעבודה תוך 24 שעות. מה הבעיה? תסביר לי, לפי ההיגיון שלך, מה יקרה פה. הוא פיטר אותו לפני 3 חודשים? שיחזיר אותו.

הרי מדובר בהוראה פלילית.

החוק הוא לא רטרואקטיבי.

אתה אמרת שהפיטורים לוקחים זמן רב והוא צריך להיערך לפיטורים.

יש הודעה מוקדמת.

אז מה? מה הבעיה? הוא רואה שזה דבר חדש, הוא יזהר שמונה פעמים, ואם הוא עשה את זה כבר אתמול - - -

אבל זה לא דבר חדש. היושב-ראש היה בעבר שר התחבורה. בואו ניקח דוגמה מתחום התחבורה. כולנו יודעים את חוקי הנהיגה, מה מותר ומה אסור. נניח שעכשיו החליטו שמי שנוהג במהירות גבוהה מ-120 קמ"ש – זה הופך לעבירה פלילית. הרי גם לפני זה אסור היה לנהוג במהירות הגבוהה מ-120 קמ"ש, הכללים לא השתנו. יודעים שמגבירים את הענישה על דברים שהם ממילא אסורים. אם היינו פתאום משנים את המצב לגמרי, מילא, אבל המעסיק יודע שאסור לו לפטר עובד שיצא למילואים. עכשיו מחמירים את הסנקציה למען יראו וייראו, כדי שיבינו שאין משחקים. אני לא יודע למה אתם מתעקשים.

זה לא החמרה של סנקציה. מעסיק מחויב על-פי החוק במישור האזרחי לתת הודעה מראש שלושים ימים לפני הפיטורים. עד היום הוא ידע שיכולה להיות סנקציה אזרחית אבל הוא לא יהיה עבריין, והוא כבר שלח הודעה מוקדמת, ופתאום יתברר לו תוך שלושים הימים האלה שהוא הפך להיות עבריין. עד היום הוא לא היה עבריין, לפי החוק הקיים.

הוא באמת עבריין. אני אומר לך שהוא עבריין מוסרי, ועכשיו יהיה גם עבריין פלילי, ואני לא יודע מה גרוע יותר.

אתם אומרים, יתכן שבמידה רבה של צדק, שיחזירו אותו לעבודה. אבל בתי-הדין לעבודה לא כופים בקלות רבה החזרה לעבודה. זאת סנקציה שהיא מאד-מאוד יוצאת דופן.

אנחנו לא רוצים לכפות. כאשר יסתבר למעביד שהוא עבריין, הוא בעצמו יחזור בו מהפיטורים.

אנחנו מבקשים שיהיו לפחות 60 ימים.

אני רוצה להזכיר לך שאנו נמצאים בתקופת חירום ומגייסים מילואים לצורך מלחמה בטרור. את אומרת שיכול להיות שמעביד בתקופה שאנחנו מדברים בה – 90 הימים הבאים – ב-3-4 החודשים הבאים פתאום יגיד: "רגע, אני הופך לעבריין". מה הוא יעשה? הוא יחזיר את העובד. אולי בזכות החוק הזה, אם נקצר מ-90 ימים ל-30 ימים, נוכל להחזיר 20-30 עובדים. את אומרת לו: מי שפיטרת עד עכשיו, נסלח לך – זה רוח הדברים שלך – אתה לא עבריין, אבל תדע לך שבעוד 90 ימים תהיה עבריין. את יודעת למה זה יכול להוביל? שהוא יגיד: אני עכשיו אפטר מהר. אם הוא "שם עין" על איזה עובד, הוא יפטר אותו. להיפך, אנחנו צריכים לעצור את זה מייד.

תוך 90 ימים הוא יכול לפטר את מי שהוא רוצה. זה נופל על תקופת החגים הבאים עלינו לטובה, עד 1 בנובמבר הוא ינקה את הכול.

מדובר רק על אנשים שיוצאים למילואים.

הוא ינצל את ההזדמנות.

אם נאפשר 60 ימים נעמיד בסכנה את אלה שיוצאים למילואים.

אני רוצה לחזק את דבריה של גברת דלית רנרט, בהיבט של התחום הפלילי הנקי.

זה לא הוראה רטרואקטיבית.

יש לה משמעות רטרואקטיבית מסוימת שמטרידה אותי. מאחר והוראת התחולה מדברת על פיטורים שאירעו ביום התחילה, כאשר תחילת המעשה יכולה להתחיל בהודעה שנמסרה קודם לכן, במובן הזה לחוק יש משמעות רטרואקטיבית מסוימת.

אז בואו נתקן את הוראת התחילה, נאמר שהודעת הפיטורים נמסרה 30 יום מיום פרסום החוק ואילך. אפשר לכתוב את זה.

הבנתי שיש בזה בעיה בשל הקבלה מתחום דיני העבודה. הפשרה שאנחנו מצאנו היתה שהחוק יתחיל 60 ימים מיום פרסומו כדי לטשטש את בעיית הרטרואקטיביות. מבחינתי אפשר היה לכתוב כפי שאת מציעה.

הודעה מוקדמת זה שבועיים מראש.

אבל ממתי אתם מגינים על נושא רטרואקטיבי שהוא בחטא?

להיפך, אנחנו מגינים על כך שחוקים לא יהיו רטרואקטיביים.

אני לא מבינה עדיין את הניואנס הרטרואקטיבי שאתם מדברים עליו.

אנחנו לא רוצים להיות במצב שלמעשה תינתן הודעה מוקדמת לפני שהעובד יצא למילואים – אם כי אם היא תיכנס לתוקף בזמן שהוא במילואים אז לכאורה אין בעיה.

הוא מקבל את הצו 30 ימים לפני זה והוא חייב להודיע למעביד. יש פה פרוצדורות.

מר סומך, האם אתה סבור שאם נכתוב "30 ימים" תהיה כאן בעיה של רטרואקטיביות?

לא תהיה.

ההצעה היתה להכניס את המילה "הודעה" לתחולה.

אני לא מציע להכניס את המילה "הודעה" לתחולה. האקט האסור הוא הפיטורים, כלומר סיום יחסי עובד-מעביד. ההודעה היא ראיה.

לגבי האקט האסור אין שום בעיה משום שהוא יידע על כך שלושה שבועות מראש. זה יזרז אתכם לפרסם את המודעה מייד, זה הכול.

ובכן רבותי, זה הנוסח. אנחנו מציעים להחזיר את ה-"30 ימים".

ב"יסוד הנפשי" אין בעיה? מה שהם אמרו מקובל עליך?

זה בסדר, שהמעביד יידע שהוא מפטר עובד במילואים. אם החייל מקיים את החיוב שלו על-פי חוק להודיע למעביד, אין בעיה. מדובר על מצבים בהם החייל לא הודיע והוא לא קיים את הצד שלו, אז המעביד לא יידע.

אז גם אין פגם מוסרי למעביד.

אני מציע לצבא לרשום על הצו שמגיע לחייל הדגשה: "חייל מילואים, עליך להודיע למעביד", כמו שכתוב היום, "ואם לא תודיע והמעביד אינו יודע לא תוכל להתלונן אחר-כך".

זה לא מדויק. לכאורה אין קשר בחוק בין החובה של העובד להודיע לבין החובה של המעסיק לא לפטר. זאת אומרת, גם אם העובד לא הודיע מראש את מספר הימים שהוא צריך אבל המעסיק יודע היום שהבן אדם במילואים, אסור לו לפטר אותו.

אולי הוא לא יודע. אולי העובד פשוט נעלם לו ולא הודיע לאף אחד.

במבצע "חומת מגן" גייסו בערב החג אנשים ב"צו שמונה" מהיום להיום.

אני חושב שבכל זאת, אם המעביד יכול להגיד: נעלם לי האיש, לא ידעתי, לא שמעתי, הוא לא אמר לי, ואני פיטרתי אותו – זה טענת הגנה סבירה.

אז הוא ייצא זכאי.

לכן אני חושב שעל הצווים צריך להודיע: חייל מילואים יקר, שים לב, עליך להודיע למעביד.

הם אומרים לך שיכול להיות מצב שהמעביד יידע שלא על-פי הודעת החייל, למשל כי אשתו של החייל הודיעה לו או כי הוא ראה אותו בתחנת הסעה לחיילים. ואז אם אתה כותב את זה, מחר זה יכול לבוא לרעת החייל. בבית-המשפט הסניגור של המעביד יגיד שהחייל לא מילא את מה שכתוב למטה, וכתוב למטה שאם אתה לא ממלא זה מוריד מהעבירה הפלילית. לכן לא צריך לתת למעביד את העילה הזאת.

חוק חיילים משוחררים קובע חובה להודיע.

אני מסכים שיהיה כתוב שהחוק קובע אבל לא להגיד שאם החייל לא יודיע לא מוטלת אחריות על המעביד.

חבר הכנסת שאול יהלום צודק. חבר הכנסת אלדד, אל תיתן עילה למעביד.

גם אם החייל עבר על החוק, זה לא נותן עילה למעביד לפטר אותו. אנחנו ממליצים לכתוב בצו הקריאה: "עליך להודיע", ואם תרצו: "עליך להודיע על-פי החוק".

כתוב היום: "חובה עליך להודיע".

החייל מצהיר, והוא שולח חזרה טופס הצהרה: יש בידי נעליים, יש בידיי כך וכך, וגם מצהיר "הודעתי למעביד כי אצא למילואים". אם החייל מצהיר משהו שקרי - - -

אנחנו נגד פיטורי חיילי מילואים, זה דבר לא מוסרי ולא נכון. יש לי הערה סמנטית. כתוב כאן "בעל מפעל". אמנם בחוק המקורי כתוב "בעל מפעל" אבל הציבור שקורא את זה חושב שזה מתייחס רק לבעל מפעל בפשט, לא מה שכתוב בחוק. הכוונה פה שזה כל מעסיק ולא רק בעל מפעל. קיבלתי תשובה שהחוק המקורי התייחס לבעל מפעל.

ומה אם במקום "בעל מפעל" נכתוב "מעסיק"?

אנחנו מתקנים את חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה), התש"ט-1949, סעיפים 41א ו-45.

אולי אפשר לומר "בעל מפעל ומעסיק"

זה בעיה.

אי אפשר לשנות את המינוח כי לא יהיה ברור על מי מדובר.

למה בחוק המקורי נכתב "בעל מפעל" ולא "מעסיק"?

כי לא היה מעסיק ב-1949, היו רק בעלי בתים.

אבל חוק חיילים משוחררים הוא חוק חדש יחסית.

כאן זה חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) מ-1949.

ב-1949 היו בעלי מפעלים ומפא"יניקים, זה מה שהיה.

באמת ראוי יום אחד לתקן את כל החוק.

מתי נפסק ש"בעל מפעל" זה גם מעסיק?

זה כתוב בחוק, יש שם הגדרה.

אם רוצים להשיג הסברה טובה, לדעתי צריך לכתוב "מעסיק". צריך לשנות את זה, לפחות בפרסומים.

עכשיו נשאיר כך ואנחנו נגיש הצעת חוק נפרדת שתתקן את זה.

לפחות בפרסומים שתהיה התייחסות ל"מעסיק" כדי שיידעו כל המעסיקים שיש סנקציה כזאת ולא רק בעלי מפעלים.

אני מעמיד את הצעת החוק להצבעה לקראת קריאה שנייה ושלישית על-פי הנוסח המונח לפנינו, בתיקון סעיף 3 שבמקום "90 ימים" יבוא "30 ימים".

הצבעה על הצעת חוק חיילים משוחררים (החזרה לעבודה) (תיקון מס' 13)
(פיטורים שלא כדין – ענישה), התשס"ג-2003

בעד – 2
אין מתנגדים
אין נמנעים
הצעת החוק נתקבלה.

הצעת החוק נתקבלה והיא תועבר לקריאה שנייה ושלישית. אני מברך את היוזם, חבר הכנסת אבשלום וילן. תודה רבה. הישיבה נעולה.


הישיבה ננעלה בשעה 11:35