כנסת פתוחה

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6886



27
ועדת החינוך והתרבות
16.7.2003

פרוטוקולים/ועדת חינוך/6886
ירושלים, כ"ח בתמוז, תשס"ג
28 ביולי, 2003

הכנסת השש-עשרה נוסח לא מתוקן
מושב ראשון




פרוטוקול מס' 55
מישיבת וועדת החינוך והתרבות
מיום רביעי, ט"ז בתמוז התשס"ג (16 ביולי 2003) בשעה 9:15

שינויים צפויים ברשות השידור.

חברי הוועדה: אילן שלגי – יו"ר
יוסי שריד
יולי תמיר
מוחמד ברכה
משה גפני

עו"ד עמירם בוגט – רשם העמותות, משרד הפנים
עו"ד מיכל רוזנבוים – רשם העמותות, משרד הפנים
אברהם נתן – יו"ר רשות השידור
יוסף בראל – מנכ"ל רשות השידור
יוני בן-מנחם – מנהל הרדיו, רשות השידור
דני אורסתיו – עורך תכניות "קול המוסיקה", רשות השידור
עו"ד יצחק יונגר – מפרק התזמורת
ורד ברמן – מפיקה ובימאית, רשות השידור
מיכל זמורה-כהן – "קול המוסיקה", רשות השידור
אתי אשד – שדלנית, אגודת העיתונאים
מנחם פרידמן – הכתב הכלכלי של הרדיו, רשות השידור
ענת פולק – ראש דסק חדשות, רשות השידור

יהודית גידלי

שרון רפאלי


שינויים צפויים ברשות השידור

בוקר טוב. הישיבה הזאת הייתה אמורה להתכנס ב- 7 ביולי. לטעמי, היא הייתה אמורה להיות עוד לפני-כן, אלא שמר בראל הודיע לנו שהוא יהיה בחו"ל, ולכן קבענו את הישיבה ל- 7 ביולי, אבל אז הסתבר שהוא עדיין בחו"ל. לכן הישיבה נדחתה שוב.

לטעמי, היא הייתה צריכה להתקיים במאי בזמן שרצו לקבל את ההחלטות על הקיצוץ.

נכון.

לישיבה היום היה אמור להגיע השר אהוד אולמרט. אתמול הוא התנצל שלא יבוא, אבל היה יכול להתחלק אתי בהרגשה החיובית של המכתב שקיבלנו יום קודם. זה המכתב שמסיר את האיום או לפחות דוחה אותו. זה המכתב שחולק כאן. הבהילות בצורך בדיון לכאורה לא קיימת.

על איזה איום מדובר? יש כל-כך הרבה איומים.

לא נעניתי לבקשות החוזרות לדחות שוב את הישיבה.

על איזה איום אתה מדבר? יש הרבה איומים.

תכף נגיע. אנחנו עמדנו בפני מצב שמנכ"ל רשות השידור הודיע שבשל האילוצים שנחתו עליו לקיצוצי תקציב ולהפחתת הכנסות, הוא יאלץ לאחד את "קול המוסיקה" עם רשת א', לפגוע בשידורים של "קול המוסיקה", של רשת א' וגם של רדיו רק"ע.

גם השידורים בערבית וגם הגלים הקצרים מחו"ל.

מר בראל, אני מבקש ממך, אל תעזור לי.

אנחנו יודעים גם שהתעוררה סערה ציבורית. יש לנו פה עצומה שחתומים עליה כ- 13000 אזרחים. נאמר רבות לא לפגוע; ההד הציבורי היה בנושא "קול המוסיקה", אבל כמובן גם בנושאים אחרים. יכול להיות שאתם נקטתם, מר בראל, במה שנקרא "תרגיל צ'יץ'".

אתה לא נותן לי לדבר.

מר בראל, אני אתן לך לדבר, תאמין לי, אבל לא בתוך דבריי.

אבל אל תקרא לזה תרגיל.

אתה בוודאי תוכל להגיב על מה שאני אומר. אני כן קורא לזה תרגיל, אבל אם אני לא אומר נכון, אנחנו בוודאי נשתכנע. כאשר נחתו על עיריית תל-אביב בתקופתו של צ'יץ' גזרות מכיוון הממשלה הוא היה מיד פוגע במפעלי ההזנה או בסיוע לקשישים, ואז היה קם רעש ציבורי, והוא היה מצליח להשיג הישגים מסוימים מהממשלה. אני לא אומר שזה איננו לגיטימי, אולי להיפך, נשמח לשמוע שזו לא הייתה הכוונה. פגיעה אפשרית ב"קול המוסיקה", ברשת א', ברדיו רק"ע נגעה בנימים מאוד רגישים בציבור. יש אנשים שאומרים שבלי "קול המוסיקה" הם מרגישים שניטל מהם דבר עיקרי בחייהם; הם מחוברים לזה כמו שאנשים אחרים מחוברים לתפילה, זה דבר שהם צריכים איתם כל העת. שידור ציבורי לא צריך לשקול את שיקוליו רק על בסיס שיקולים כלכליים. היו התייחסויות לכך שחלק ניכר מהציבור שנפגע הם גמלאים; אנשים שמרותקים לביתם בשל מגבלות פיזיות או בשל גילם; עולים חדשים רבים שנפגעים לא רק מסגירת רדיו רק"ע, אלא גם מן הפגיעה ב"קול המוסיקה". דווקא בימים של מצב כלכלי קשה גם מי שנהג ללכת לקונצרטים ולאופרה יכול פחות להרשות לעצמו היום. התחושה הייתה קשה מאוד. אנחנו יודעים שגם בתוך הרשות הייתה אוירה קשה; אנשים הרגישו שלא שומעים אותם ולא מתייחסים לעמדותיהם. ביקשתי להזמין היום לישיבה גם את מר חנני, מנהל "קול המוסיקה", אבל הבנתי שנמנע ממנו להגיע, וזה חבל.

קיבלתי ממך אתמול, מר בראל, את התכנית שביקשתי לפני כשלושה שבועות: מהי תכנית ההתייעלות המתוכננת. נכון שכרגע נראה שהעניין אולי לא ייצא לפועל. קיבלתי את התכנית הזאת אחרי המכתב שאומר שבשלב זה לא יהיו כל שינויים, והשר הודיע לי שמוקמת ועדה שגם אני אוזמן אליה. כנציגי הציבור, כנציגי הצרכנים וגם כנציגי הבעלים של רשות השידור מאוד מוטרדים מהמצב, ואיננו רגועים. את תכנית ההתייעלות שקיבלתי אתמול לא ביקשתי לצלם ולהפיץ, אבל מי מחברי הכנסת שירצה אותה, כמובן יקבל אותה.

כן, אני רוצה.

אנחנו נחזור ונידרש לנושא כאשר נדע מה על הפרק, כאשר הוועדה שמונתה תתקדם בעבודתה.

מר אברהם נתן, יושב-ראש הרשות אמר לי שהוא מעוניין להיות בדיון, והוא מתנצל. הוא היה עד אתמול בחו"ל, לכן קבענו את הישיבה להיום.

אפשר לראות את המסמך?

אומרים בעיתונות בקורס בסיסי אמירה אמריקנית ידועה: "לא לתת לעובדות לקלקל סיפור טוב", ואני נורא מצטער שאני עומד לומר כמה עובדות שיקלקלו את הסיפור שגוללת בפתח הישיבה, ולא בדקת את העובדות אתי קודם.

הנה אתה פה כדי שנבדוק את העובדות.

בוא נדייק בדברים כי אתה יושב בכנסת, לא אני חבר-כנסת, ואתה אמור לדעת מה מתרחש בחדרים שצמודים אליך בוועדות האחרות. בוועדת הכספים של הכנסת האוצר דרש שתוך שלוש שנים יצמצמו את תקציב רשות השידור ב- 340 מיליון שקל, זאת אומרת, יותר מ- 40%. הוא אמר:"מספיק להם ערוץ רדיו אחד וערוץ טלויזיה אחד". זו לא יוזמה של רשות השידור. רשות השידור לא באה לאוצר ואמרה "אני רוצה לקצץ". לאחר דיונים ארוכים וממושכים, אם הייתם לוקחים את הפרוטוקולים של ועדת הכספים ושל ועדת הכלכלה, הייתם מוצאים שבראל אמר: "אתם מחסלים את השידור הציבורי, אתם עומדים לפגוע פגיעה קשה בקיומו של השידור הציבורי". הפשרה הייתה שבמקום שהקיצוץ ב- 100 מיליון שקל יהיה כבר ב- 1 בספטמבר---

איפה אתה רואה שהאיום הוסר? אני רואה שהאיום בעינו עומד.

יש מכתב שכן מחולק.

אבל אני רואה פה רשת תרבות, אני רואה שזה בדיוק הסיפור ששמענו.

זה נכון, אלא המכתב מקפיא את זה.

אפשר לתת לי להשלים את דבריי, ולאחר-מכן להבהיר את העניינים?

אפשר.

אם חייבים לסיים את הנאומים ללא כל קשר עם מה שרוצים לשמוע ממני---

מר בראל, פה זו לא רשות השידור. ברשות השידור אתה קובע.

אני נורא מצטער, אתם קובעים, ואני אומר שאם אתם רוצים לקבוע תקבעו, אתם רוצים שלא נדבר, לא נדבר.

אנחנו רוצים, וכשאנחנו נרצה לומר משהו אנחנו נגיד. ברשות השידור אתה תנהל, ופה אנחנו ננהל.

בוועדת הכספים הושגה פשרה שה- 100 מיליון יקוצצו החל מ- 1 בינואר. בינתיים קוצצו 23 מיליון. לא הוכנה תכנית התייעלות. התיק הזה שקיבלת הוא תשובה לשאלות שהועלו בוועד המנהל, מה המשמעות המיידית של קיצוץ ב- 1 בספטמבר 93 מיליון שקל. תקציב רשות השידור בנוי מ- 85% מהוצאה קשיחה ו- 15% לפעולות. כל היצירה של רשות השידור, כל תקציב הפעולות של רשות השידור שהוא היצירה הוא בסך הכל כ- 115 מיליון שקל. לכן לקצץ ב- 95, 98 מיליון שקל, זאת אומרת לקצץ, לחסל, לבטל את היצירה. הם מבקשים בשנה השנייה יקוצץ סכום דומה ובשנה שלישית סכום דומה. הם ביקשו שנפטר 900 עובדים מתוך קרוב ל- 2000. מאיזה מפעל ביקשו לקצץ 50% מעובדיו? איזה מפעל בארץ, איזה מוסד? כל השירות הציבורי, לא ביקשו ממנו 10%. מבקשים בלי לתת תנאים מועדפים, בלי לשנות הסכמי שכר שיעלו את גובה הפנסיה. לנו יש מנהלי טלויזיה ורדיו לשעבר – שמות נוצצים, אבל אסור לדבר על שכרו של אדם ולבייש אותו בציבור – שהפנסיה שלהם היום היא 3000 שקל.

אני מאשרת.

המעניין כאן הוא שבאים להכות את הנוטר, ולא מדברים עם בעל הבית. האוצר ישב כאן ב- 5 בדצמבר בוועדה הזאת, אבל אז ישבו כאן אנשים אחרים; ישבו כאן עוזי אבן וזבולון אורלב וביישו אותם. בפרוטוקול ישיבת ועדת החינוך מ- 5 בדצמבר 2002, לפני 7 חודשים,על אותם נתונים שבגללם הממשלה קיצצה בלי לבדוק איתנו החזירו אותם בבושת פנים לאוצר ונזפו בהם. עוזי אבן נזף בהם, אמר להם: "הבאתם מידע שהטעה את הוועדה לגבי רשות השידור". ביטלו את ההצעות שלהם לקצץ את הקיצוצים שהשיגו אותם בהחלטת ממשלה שנתקבלה על מידע מטעה – אמרתי זאת בוועדת הכספים – בלי להתייעץ עם רשות השידור ובלי לשאול אותה. לא שלחתי את המכתב סתם, מכיוון שאני חושב שהשיקולים שהכינו את המסמך לוועד המנהל, והוא אמור להחליט הוא והמליאה רוצים, איך אפשר לקצץ ברשות השידור 100 מיליון שקל מהתקציב בלי לפגוע בשידורים. אם האוצר אומר שיתמיד עד שיקצץ את ערוצי הרדיו לערוץ אחד וערוצי הטלויזיה לערוץ אחד, וכל עוד הכנסת לא מתעוררת וחוסמת את המזימה הזאת---

האוצר השתמש בביטוי הזה, ערוץ טלויזיה אחד וערוץ רדיו אחד?

כן, כן. בוועדת הכספים. תראה את זה בסטנוגרמה. אני שאלתי אותו על סמך הוא אומר לי את זה? פקיד בא לכאן וקובע לעומת כל ההחלטות. אמרתי לו שכל ערוץ שהוקם הוא בהחלטת ממשלה: רק"ע זה החלטת ממשלה. הרי גם החוק קובע שרשות השידור סוברנית מתקציבה ליצור את הערוצים שהיא רוצה. בא לך אדם ואומר לך: "תעשו ערוץ אחד". אני מצטער להוסיף, ולא רוצה להזכיר שמות, שהנציג של משרד המשפטים שמלווה אותו אמר שהוא צודק, מספיק ערוץ אחד ברשות השידור, "תחזרו למימדים האמיתיים שלכם". מכים את הנוטר, מי שמנסה לשמור על רשות השידור? מאוד יפה לתפוס במה במיוחד בנושאים כאלה. אני אוהב מוסיקה קלסית הרבה יותר מהרבה אנשים שהיום תופסים במה ופוגעים במוסיקה הקלסית. איך נותנים לפקיד באוצר לקבוע את עתיד השידור הציבורי במדינת ישראל? אני לא מבין מדוע לא הזמנת אותם.

יש פה נציג של האוצר? הם בדרך-כלל מוזמנים לישיבות שלי.

נכון. למה להם לבוא? הם יודעים מה מר גורלם יהיה אם יבואו לוועדת החינוך.

אפשר אולי לטלפן לאוצר לשאול אותם למה אף אחד לא בא?

אני מסרתי תאריך מדויק של הישיבה שהייתה עם זבולון אורלב ופרופ' עוזי אבן; 5 בדצמבר 2002. קח את הפרוטוקול ותקרא אותו. זה הסתיים בנזיפה על הפקיד.

בוא נפריד בין מה שהיה ב-5 בדצמבר. אתה התייחסת לדיון שהיה בוועדת הכספים שבו אמרו לכם גם איך להתייעל.

ועוד איך. הוא בא לוועדה גם אז ואמר אותו דבר. לא איך להתייעל. יש מקום להתייעלות; התייעלנו מאוד בשנה האחרונה. אנשים הוסיפו המון שעות שידור בלי תוספת כוח אדם, אלא להיפך, בתוך צמצום כוח אדם וצמצום שעות נוספות. אנשים עם שכר דחוק ממשיכים לעבוד מסביב לשעון. צריך להצדיע לעובדי רשות השידור. אי-אפשר להמשיך לתת לאוצר על כל במה להשמיץ אותם; לבוא לוועדות ולהגיד: שעות נוספות וכדומה. מי שמדבר כך מתעלם מתפקידו ביצירת הסכמי שכר מעוותים ברשות השידור. לא אכנס לזה, ואני מצטער שהטון רם. אתם טועים בכיוון של הביקורת שלכם. תפנו אותה לאוצר, הוא פגע בשידור הציבורי, לא אנחנו. לא יעזור לך!
אין פקיד ברשות השידור – מנכ"ל או עובד שיכול אף על פי שיש לו אוברדרפט לממן מיליונים לרשות השידור.

לא מקובל עליי שמשרד האוצר יאמר לכם גם איך להתייעל. לצורך זה יש רשות שידור ומליאת מועצת רשות שידור, ויש גורמים לרבות הוועדה הזאת שיכולים להתייחס לנושא התוכן. האוצר, לעניות דעתי, אם התבטא שיהיה רק ערוץ אחד, זה היה – בלשון המשפטנים – אוביטר, זה לא היה חלק מההחלטה. זו הייתה התייחסות אישית של מישהו.

תשאל את שלום שמחון ואת הירשנזון, ראשי ועדת החינוך הקודמים לך. חבל שלא הזמנת אותם לכאן. אני ישבתי עם שניהם בוועדת משותפת של כלכלה וכספים. שניהם עמדו חסרי אונים. אומרים לי: "אי-אפשר, יעשו לנו over-rulling במליאה. אי-אפשר לא לקצץ". אז תקצצו. אם אתה מוריד 100 מיליון שקל מרשות השידור היא לא תוכל לשדר.

השאלה היא מה האלטרנטיבות. אם כן יורידו לך 100 מיליון מה האלטרנטיבה בלי לפגוע בשידורי "קול המוסיקה", רשת א', רדיו רק"ע, שהציבור מצפה ששידור ציבורי ייתן אותם.

האלטרנטיבה היא – כמו שאמרתי לשר הממונה, והוא לקח את העניין ברצינות, שהוא ידאג שלא יפגעו בתקציב כפי שהם רוצים. מספרים על אבא מאוד קמצן שאהב מאוד את הבן שלו ונתן לו שקל. הוא אמר לו לקנות בזה כל מה שמתחשק לך. אתה אומר לי אותו דבר; יקצצו לך מהתקציב 100 מיליון שקל, אבל אל תפגע בשום דבר.

אני לא אמרתי "בשום דבר".

אני לא צ'יץ', ואני לא יודע מה הוא עשה בעיריית תל-אביב. אני לא משחק בפעלולים. אני עושה טלויזיה ורדיו, ובזה אני מבין. אני נמצא שם למעלה מ- 45 שנה, ואין תחום שלא עסקתי בו. בלי כסף אתה לא עושה שידורים. נתייעל, כן, ומתייעלים כל הזמן. העלויות יירדו, אבל לא ייתכן שאני לא לוקח כסף מקופת המדינה. האוצר לא צמצם לי מכסף שהוא נותן לי, אלא מוריד את האגרות. הצעתי לו אלטרנטיבות להוריד את האגרות בלי לפגוע בהכנסות רשות השידור, ולא קיבלו כי המגמה היא לפגוע. אתם לא שמים לב, אנחנו אנשי התקשורת חיים את הנושא הזה. הם פוגעים בכל התקשורת, לא רק התקשורת הציבורית. אני מתעסק בשידור הציבורי, הם פוגעים בכל התקשורת ומחלישים אותה. כשאתה מרבה בזכיינים שעובדים במסחרי אתה מחליש את המסחרי. גם להרפות ברשות השידור זה להחליש את השידור הציבורי. ביום שיפגעו בשידור הציבורי לא תהיה תקשורת חופשית בארץ. אבל, לא אני שומר על מדינת ישראל, יש הרבה יותר אנשים חלשים ממני.

האפשרויות לפגוע בשידור הציבורי יובאו במליאה ב- 27 בחודש, והם יצטרכו לגבש איך הם מתמודדים עם הבעיה. בכסף שנותר אי-אפשר להשאיר מתוך 10 רשתות הרדיו הקיימות יותר מ- 4 עד 5. איך משלבים את זה כספית? כספית חייבים להוריד עלויות תדרים, חייבים להוריד עלויות משגרים, חייבים להוריד עלויות. זה לא סתם רק אנשים. ההיקפים שמבקשים לפטר ברשות השידור לא יבוצעו. אי-אפשר לבצע אותם אם לא נותנים תנאי פנסיה של בני-אדם. לכן, אם השר הממונה ושר האוצר לא יתגייסו לנושא הזה אין סיכוי שנוכל לעמוד בו. קיבלתי איומים שאסור לי לבצע החלטות ממשלה. בסדר, אנחנו נבצע את החלטות הממשלה, אבל אם אין לנו כלים אנחנו נבצע אותם בקצב, ביכולת ובממדים שנוכל לבצע. המליאה תחליט, הוועד המנהל יחליט, ונראה מה נוכל לעשות.

אולי אפשר לקבל נתונים תקציביים? כמה עולה כל רשת? לפי מיטב ידיעתי, ברשות השידור לא עובדים 2000 איש, עובדים הרבה יותר. עובדים קבועים יש אולי 2000 איש. עובדים, לפי דעתי פי שניים מ- 2000.

לא. המציאות השתנתה. אין כבר פרי-לנסרים שנקראים ש"ת, זה הופסק. יש רק מועסקים על-פי חוזים או בשכר קבוע, והם קצת פחות מ- 2000 היום.

טוב, בסדר.

אני מודה לך שהזמנת אותי, ואני רוצה לדבר כמי שהקים את "קול המוסיקה". אני רוצה להגיד דבר והיפוכו. דווקא בפורום הזה אני רוצה להחמיא למנכ"ל רשות השידור. מה שיוסף בראל עשה בערוץ שלו, ערוץ 33, למשל ביום שישי בערב "סקלה" זה השידור האמנותי הטוב ביותר שיש בכל ערוצי הטלויזיה מבחינת איכות תרבות. אני מחזיקה לו את השידור הזה מאוד לטובה, ולכן אני אומר את ההיפך. כשאנחנו הקמנו את "קול המוסיקה" לפני 20 שנה החזון של הקמת "קול המוסיקה" לא היה רק שידורי 20 שעות מוסיקה איכותית; "קול המוסיקה" הפך למוקד חיי המוסיקה בארץ הזאת. לא היה קונצרט של מוסיקה ישראלית בכל רחבי הארץ שאנחנו לא הקלטנו; אין יצירה שלא נמצאה בשעתו אצלנו בסרטייה. אנחנו גילינו את הכשרונות הצעירים, אנחנו עשינו אודישנים, שלחנו אותם לחו"ל, שלחנו אותם לרחבי הארץ. "קול המוסיקה" הפך למרכז לעשייה וליוזמה. כשקמה יוזמה בין כפר-בלום ומוקדים מוסיקליים איכותיים, "קול המוסיקה" תמך ואפשר את קיומו של המקום הזה. מה שקורה כיום בארץ כשקיצוצי התרבות עולים פי שניים ושלושה על הקיצוצים בכל יתר המשרדים; כשהקיצוצים בתאטראות ובתזמורות מחבלים בעשייה התרבותית בכלל, סגירת "קול המוסיקה" היא לדידי תקיעת המסמר האחרון בארון התרבות. זה הרבה יותר מאשר סגירת שידור של מספר שעות. נדמה לי שהוועדה הזאת יכולה להגיד שלא ניתן לחסל את התרבות במדינת ישראל. יש הרבה מאוד צרכים. האימהות שצועדות היום קורעות את הלב מבושה למדינה, אבל אין רק צורך אחד. כמו שאמר העני הסיני ששאלו אותו מה יעשה בפרוטה אחת, הוא אמר: "בחצי פרוטה אני אקנה לחם כדי שאוכל לחיות, ובחצי הפרוטה השנייה אקנה לי פרח כדי שיהיה לי בשביל מה לחיות". "קול המוסיקה" בחיי התרבות בארץ הם הסיבה בשביל מה לחיות. אסור לקצץ בהם. זה לא רק עניין של מנכ"ל רשות השידור, אלא צריכה להיות פה מחשבה חדשה קודם כל עם האוצר: ממה מקצצים, וממה משאירים?

אין לי מה להוסיף הרבה על דבריו של המנכ"ל. הנייר שאתם מחזיקים הוא בגדר אחת ההצעות. אנחנו נקיים ב- 27 בחודש במליאת רשות השידור דיון על כל מיני חלופות שאנחנו מכינים כעת נוסף לנייר הזה שמוגש אליכם בשלבי הכנה. שם יוצגו גם כל הנתונים המספריים לפני המליאה. שם יצטרכו להסתדר עם הנתונים שאנחנו מציגים בפניהם, מכיוון שכפי שאמר המנכ"ל מחויבים לבצע את החלטת הממשלה. הגוף הציבורי שם יצטרך לקבל החלטות. אין כרגע שום החלטה לסגור, השידורים מתנהלים גם ב"קול המוסיקה", גם ברק"ע, גם ברשת א' כרגיל. יש לנו כבר בעיות מיידיות, למשל, אנשים שפורשים לגמלאות ברשת א' בתכניות חשובות, וקשה לנו לאייש מחליפים; אלה כבר בעיות שוטפות שאנחנו נתקלים בהן לפני כל הקיצוצים האלה.

אנחנו כתבנו לכם ב- 15 ביוני לפני חודש: "אודה לך אם תעביר אלינו את התכניות השונות לרבות האלטרנטיבות האפשריות", כלומר, בדיוק לזה התכוונו. איך אפשר להתייעל בלי לפגוע ב"קול המוסיקה"?

אני הודעתי במליאה שאין תכנית טובה יותר או תכנית טובה פחות בקיצוצים. יש גרועה, גרועה יותר וגרועה ביותר. כולן נדחות על-ידינו. אנחנו מתנגדים לקיצוץ. אנחנו מתנגדים גם עקרונית, גם מקצועית. רשות השידור לא צריכה להיות מופקרת להחלטות ולקפריזות של פקיד זה או אחר באוצר.

של החלטת ממשלה והחלטת כנסת, כן.

אנחנו מתמודדים עם החלטת הממשלה. אנחנו מנסים להסביר שהם קיבלו את ההחלטה על סמך מידע מוטעה ומטעה. אנחנו לא ויתרנו. להגיד לך שהרמנו ידיים ואמרנו "בסדר, טעו, קיבלו החלטה וצריך לבצע אותה", אנחנו הודענו שנבצע אותה. הפעמונים שמצלצלים – למי הם מצלצלים? אני מקווה שאנשים מבינים שהם מצלצלים לאוהדי התרבות. הפקידים פוגעים יותר מידי בשידור הציבורי, והוא לאט-לאט מאבד את עצמאותו. פקיד מהאוצר יושב ברשות השידור, מפקח על כל הוצאה משקל ועד אין-סוף. אם הוא רוצה להוציא כתב לכתבה וצריך לאשר לו אפילו את המונית, איפה נשמע דבר כזה? זה מנוגד לחוק רשות השידור, אבל זה נעשה קבל עם ועדה, ואף אחד לא שם לב. יש דברים אבסורדיים שמתנהלים ומתבצעים בשנה האחרונה בארץ בשידור הציבורי. עובדה שאפילו חיים באוירה שהייתה לפני שנתיים שמספר העובדים ברשות השידור גדול מאוד; זה נשמע בחדר הזה. הדברים האלה תוקנו. לכן שיבחתי את העובדים ברשות השידור, כי אני חושב שהם עוברים תקופה קשה מאוד. החוק קבע שרשות השידור תנוהל בידי מועצה ציבורית שהיא הוועד המנהל את המליאה. הדבר הזה לאט-לאט נשלל מהמליאה. אני מאוד מעריך את הדברים של מיכל, ידידה ותיקה ואוהדת תרבות. היא יודעת שאם יקצצו לרשות השידור את הידיים והרגליים היא לא תוכל לעמוד במשימות המוטלות עליה על-פי חוק. כל קיצוץ ברשות השידור כואב לנו מאוד. המסמך הזה שהוכן במליאה ונשלח אליכם לא הוכן בחדווה ואומר להם "כמה אני מאושר שזה המצב שמתפתח ברשות השידור", אלא אומר: "רבותיי, תפקחו את העיניים, מחסלים את רשות השידור מול עיניכם, ואתם יושבים אדישים". אני הופעתי כאן במשך חודשיים כמעט פעמיים-שלוש בשבוע בוועדות שונות כדי להתמודד עם הבעיה הזאת, ואף אחד לא הגיב אז. לכן חבל לי שהישיבה בוועדה לא התקיימה באותה תקופה שלפחות מישהו מכם יבוא לוועדות האחרות – נגיד לוועדת הכספים – ויגיד: "אתם פוגעים אנושות ביצירה התרבותית המוסיקלית, הספרותית, דרמה – מה יישאר לנו מהשידור?

כל אחד מאיתנו מדבר ביותר מכובע אחד. אני מדבר בכובע של נאמן השידור הציבורי. האם השידור הציבורי במדינת ישראל ממלא את תפקידו היום, כפי ששידור ציבורי צריך למלא? לא לגמרי בטוח. אבל זה לא הנושא היום אז אני לא רוצה לפתוח בזה. פעם אני מוכן להשתתף בדיון על "קול המוסיקה" על אופיים של שידורי "קול המוסיקה" כמאזין קבוע. לפעמים אני שואל את עצמי האם אתם משדרים שם מוסיקה. יש ימים שלמים שאין שם שום דבר שאפשר להגדיר אותו כמוסיקה, אלא מכיוון שיש מדור ב"הארץ" שכתוב בו כמה מקורית תכנית כלשהי. אני מכיר תחנות מוסיקה ארופאיות, הן משדרות מוסיקה, לא נגרייה. זה כבר עניין של טעם, וגם לזה אני לא אכנס. לא פעם החלפתי מילים עם דני אורסתיו. זה סתם בשביל לעורר את הדיון, אבל זה לא שייך לעניין.

אתמול צלצל אליי כתב שכותב משהו על שידור ציבורי. אמרתי לו מה המקום הראוי לשידור ציבורי. הוא שאל האם יכול להיות שגם בארץ יהיו תופעות ברלוסקוניות. אמרתי לו שכבר יש. אם אני מצרף אנשים במנהיגות המדינה שמתחככים דרך קבע בשלטון החוק, ואם הם שולחים את ידם לשידור הציבורי, לא מוכרחים להשתלט על זה בדרך של בעלות ישירה; כלומר, אני קונה את רשות השידור; אפשר לקנות את רשות השידור גם בלי להשקיע, זו אגב עסקה יותר טובה. קונים ואתה אפילו לא משקיע, לפחות היו משקיעים. לברלוסקוני אין ודאי בעיות תקציביות בערוצים שלו. אז, זה לא האם יכולות להיות תופעות ברלוסקוניות בשידור הציבורי או בכלל, אלא יש תופעות ברלוסקוניות.

אני רוצה להעיר הערה ליושב-ראש. אתה מוותר בקלות מידי לאנשים שצריכים להיות פה ואינם, ולא בפעם הראשונה. זה שאנשים מודיעים בטלפון – מי בכלל רוצה לבוא לישיבה? לכל אחד יש גם עיסוקים נוספים או שאין לו. אני חושב שאתה מוותר בקלות.

אתה מתכוון לוויתור לשר?

לשר והאוצר איננו פה ומר נתן. אני לא יודע מה הוא יכול להעלות או להוריד בעניינינו.

אני לא יודע למה האוצר לא בא, ביקשתי לברר; מר נתן התנצל; השר טלפן אליי אתמול.

כל התנצלות מחממת לי באופן מיוחד את הלב, אבל היא לא מסייעת לדיון.

אבל אני לא ויתרתי. היחיד שוויתרתי לו זה השר.

מכיוון שזה חוזר ונשנה כמעט בכל ישיבה, צריך להודיע למי שמתנצל שבגינו לא תתקיים ישיבה וגם חברי-הכנסת יגלו את דעתם ברבים, מה הם חושבים על אלה שמתנצלים. התנצלות זה בדרך-כלל במשטרה.

היחיד שהתנצל מראש הוא השר. למי שהתנצל היום נשלח מכתב.

אז קודם כל הכוונה היא לשר. אף אחד מאיתנו איננו רשאי למחול בקלות כזו על מעמדה של ועדה פרלמנטרית.

אני רוצה לומר עכשיו משהו למר בראל. זה לא פקיד באוצר; זו דרך קלה להציג את העניין. לא נוח לך לדבר על שר האוצר, אתה מדבר על פקיד באוצר. מה זה פקיד באוצר? אתה חושב שפקידים עושים כבתוך שלהם? גם אני לא פעם התגוללתי על פקידי האוצר, אני מכיר אותם אישית, הם היו באים אליי, הם רצו לנהל לי את המשרד. אני לא נותן כל-כך בקלות שמישהו ינהל לי את החיים. אצלי הם לא הצליחו בפעם הראשונה בתולדות המדינה לקצץ בתקציב משרד החינוך בשנה שהייתי שר חינוך פעם ראשונה, ולצערי לפי שעה, גם אחרונה. הפקידים הם שלוחים של מישהו, ושלוחו של אדם – כמותו. הדרך הכי קלה מבחינתך היא להגיד שפקיד אמר. הפקיד לא אמר; שר האוצר אמר, הממשלה אמרה, הקואליציה אמרה. אי-אפשר לומר דבר והיפוכו. מר בראל צודק מהבחינה הזאת, גם הבור הזה לא מתמלא מחולייתו, ואם אומרים לו "תקצץ" במשהו זה חייב לפגוע. היושב-ראש עושה מאמצים ראויים לשבח כדי לרבע את המעגל, אבל אי-אפשר לרבע את המעגל, אי-אפשר לקצץ 100 מיליון שקל ושערה משערות הראש לא תיפול ארצה. תיפול ארצה יותר משערה אחת, יש פה ניסים?

אני לא מתכוון להתגרות, אני מתכוון במלוא הרצינות: מכיוון שנעשה מה שנעשה ונעשה באופן שנעשה ומכיוון שראיתי פה על-פי מסמך שעניין "קול המוסיקה" – אם זה היה קשור למוסיקה אחרת לא היו מתקרבים לזה; אבל באליטות אפשר לחוות ולחוות. גם לא נאה לצעוק כשהשוועה עולה השמיימה מי בכלל מעז? כאשר לי הייתה הזדמנות לבצע מדיניות בפועל ידוע מה הייתה האוריינטציה שלי ומה היה סדר העדיפויות שלי, ולאו דווקא על החזקים, כידוע. אני מרשה לעצמי לומר שלשום תחום מוסיקלי לא היו מעזים להתקרב, אבל פה זו מלאכה קלה, ואפשר היה לשער שלא תהיה צעקה. אני מניח שגם הרייטינג מאוד נמוך. אבל לפעמים כשאני משתתף בתכנית עלומה ברדיו כי הנושא מעניין אותי ונותנים לדבר; אומרים לי: "מה אתה משתתף באיזו תכנית באיזו רשת?" אני אומר: לפעמים כל אחד מאיתנו נושא לנהרייה להיפגש עם 500 איש, נניח. בתכנית הכי עלומה שהרייטינג שלה הכי ירוד – כמה עשרות אלפים מאזינים, יש?

נכון.

אז כאילו נסעתי לאסיפת עם של עשרות אלפי אנשים. שיחקתי אותה בגדול! יום כזה לא היה לי. יש 1%-2% רייטינג, הייתי שמח לו היו 20% רייטינג, אבל גם 2% זה כמה עשרות אלפי אנשים, וגם הם חיים בארץ.

את הטיעון הזה אני שומע מפוליטיקאי אחר שאומר שהוא מבין בתקשורת, ואני חושב שהוא אכן מבין בתקשורת; זה ראש המפלגה שלי. הוא חוזר על הטיעון הזה לעיתים קרובות.

לא ידעתי בכלל שכיוונתי לדעת גדולים, רציתי לומר אמירה צנועה, ועכשיו אני מבין שהיא מקבלת מימדים קוסמיים.

אני רוצה לומר משהו שהקדמתי ואמרתי שאני לא רוצה שיישמע כהתרסה או כהתגרות. הרייטינג הזה יותר גבוה או משתווה לרייטינג של אנשים שהולכים לתאטרון שגם הם שוחרי תרבות.

אז מה רצית להגיד?

אני אומר שישתתפו.

שלא ישתתפו, שיתנו לנו לגבות אגרה. אני לא רוצה סיוע, ולא רוצה התערבות.

מר בראל, אני הרי לא יכול רק לכוון לרצונותיך. אני מחפש דרך איך להעביר את רוע הגזרה. עכשיו לכאורה באופן זמני החרב לא מתהפכת, אבל החרב ממשיכה להתהפך. תהיה ישיבה אצל השר, אבל כאשר יגיעו לאותה מסקנה מהפכנית שאני הגעתי אליה, שאם מקצצים יצטרכו לקצץ במקום מסוים, ומכיוון שאני יכול להעריך שזה יהיה ב"קול המוסיקה" כי זו הבטן הרכה שיותר קל לחתוך, מי כמוך יכול להיות שליח מצווה לעניין זה, צריך לראות אם במסגרת התמיכה ומוסדות התרבות אפשר להקצות משהו גם ל"קול המוסיקה", ואז יכול להיות שנפתרה הבעיה. אין צורך להתנפל במקרה הזה – לפעמים יש צורך כי במשרד האוצר, אני הגעתי מזמן למסקנה, ששם מטפסים במעלות התפקידים על-פי מידת הקשיחות והרשעות שאתה מגלה. איך אפשר לעשות קריירה? יחזור עובד האוצר לאוצר ויגיד שהוא ישב עם השר הנוגע בדבר והשתכנע שאולי לצרכים מיוחדים צריך לתת עוד 5 מיליון. ככה הוא יתקדם בחיים? אבל אם הוא אומר שהשר דיבר איתו והוא קיצץ לו עוד 5 מיליון שקל, הוא יתקדם בחיים. זה ברור לגמרי. זה לא הפקידים, זו הממשלה, צריך לקרוא לילד בשמו גם אם הילד לא כל-כך מוצא חן בעינינו – דבר שלא מתקבל על הדעת כי ילדים תמיד מוצאים חן בעינינו. אתה, מר שלגי, תבדוק אם אפשר להקצות קצת כסף ל"קול המוסיקה".

מר נתן, היות שאתה הגעת רק כעת, אחרי שתשמע עוד כמה דוברים, נשמח לשמוע אותך.

אנחנו דנים היום גם בערוץ המזרח התיכון או לא?

אנחנו דנים ברשות השידור. כל מה שנראה לך ראוי.

יש לפנינו מסמך שקיבלנו מגורם שאינני מכיר אותו: "השינויים הצפויים ברשות השידור באוכלוסייה הערבית". יש פה דברים כבדי משקל.

אני לא מכיר את המסמך הזה.

כל העניין של ערוץ המזרח התיכון והוצאת השידור הערבי מהערוץ הראשון. יש פה הרבה שאלות. עבר זמן מאז שערוץ המזרח התיכון התחיל לפעול. בוודאי יש לרשות השידור גם נתונים מה היה קודם ומה יש עכשיו; כמה צפו קודם, כמה צופים עכשיו בשידור בערבית. האם הערוץ הזה קנה לו מעמד כלשהו במזרח התיכון. פעם היו אומרים שהשידור הישראלי מעורר מידה כלשהי של תשומת-לב כי הוא נחשב לשידור אמין יותר. היום התקשורת הערבית עברה מהפכה, והערוץ הישראלי הוא כבר לא "ביג דיל", בעיקר משום שאני לא יודע מה משדרים שם, ואני מניח שגם שם יש גילויים מובהקים של his master voice. אולי אנחנו יכולים לקבל נתונים על הגטו הזה, כי לקחו את השידור הערבי מהשידור הציבורי בערוץ הראשי והלגיטימי ודחקו אותו לגטו. זה לא בדיוק עולה בקנה אחד עם מגמות אחרות שאומרות שצריך יותר אינטגרציה. אני לא מדבר ערבית, לצערי. אם אני מתאמץ מאוד אני יכול להבין משהו. אני יודע שאני עצמי הייתי רואה את השידור בערבית שהיה ב- 19:00. היום אני אפילו לא יודע איפה זה. זה מחייב את הציבור הערבי לקנות עזרים נוספים כי הם לא יכולים לראות את זה בערוץ הרגיל. נדמה לי שלא נכון במציאות הישראלית לפתח מציאות כזאת, אחרת, כאשר שתי המציאויות הן שתי פלנטות נפרדות. אז אולי נשמע קודם כל נתונים מה קרה למזרח התיכון.

אני מתריע: יש ערוץ 33, והכנסת מחוקקת בימים אלה חוק ביוזמת יושב-ראש הכנסת, שיפקיע את הערוץ הזה מערוץ השידור ולהפוך אותו לערוץ שמשדר רק מה שנקרא "שידורי דמוקרטיה". התבקשתי להופיע בפני ועדת הכנסת ולהבהיר את עמדתנו, ואנחנו מתנגדים בתוקף מכיוון שאם רשות השידור אירחה את הכנסת באחד מערוציה כדי לשדר את חלק מפעילויותיה, לא ייתכן שאם הכנסת נהנתה מהאירוח היא תשתלט על הבית.

זה ייתכן. אתה יכול להגיד שזה לא ראוי.

פה אתה צודק דווקא.

זה הערוץ שיש בו שידורים שמיועדים לפלחים יותר מצומצמים, יותר תרבותיים, והדבר הזה הולך ומתבטל לנגד עינינו. זכותה המלאה של הכנסת לשדר שידורי כנסת, אבל מדוע דווקא בערוץ הזה של רשות השידור? האם זה בגלל האופנה הזאת לקרוע נתחים מרשות השידור? קשה לי להימנע מהתחושה הזאת. קורעים נתחים באמצעות התקציב, קורעים נתחים מההעצמאות של רשות השידור באמצעות שליחת אנשים שיאשרו על כל פעילות, ועוד. אז גם זה: מיכל, דעי, גם זה נראה באופק וצריך לחוקק חוק

תציע להם בוועדת הכנסת לקחת את הערוץ של ה- BBC. זה יהיה פופולרי מאוד שם.

יש בכבלים וב- YES, מאות ערוצים. אני הצעתי להם שיקחו את ערוץ 169 ב- YES שנקלענו אליו עם שידור דיגיטלי לשידור בערבית, ולכן אזרחים רגילים שמחוברים אפילו לכבלים לא יכולים לקלוט אותו כי שמו אותו בדיגיטלי. מדוע לא ישודר במקומו הנורמלי של ערוץ 33. זה לא ברור.

לפני שנה רשות השידור יצרה ערוץ שלם, על-פי החלטת המוסדות שלה, לשידורים בערבית. במקום שעה שהייתה חותכת את רצף השידורים בערוץ הראשון, שהייתה בין 18:30 ל- 19:00 ובוטלה לרוב בגלל אירועים כאלה ואחרים: אם היה פיגוע ביטלו כי לא רצו להפסיק את הרצף של השידור העברית, ואם היה משחק מיוחד ביטלו. כל דבר ביטלו, והדבר הזה נשאר בסימן שאלה, וזה היה נורא. אז קם ערוץ שמשדר בערבית; לערוץ הזה יש משדרי קרקע, אבל כל משדרי הקרקע של רשות השידור קרסו. אני לא יודע כמה מצליחים לקלוט את "קול המוסיקה" בכל חלקי הארץ. אני לא יודע כמה מצליחים לקלוט את רשת ב'.

ה- F.M ממש רע.

המציאות המרה היא שנושא המשדרים הוא אחת הפארסות הגדולות כי המשדרים הם בבעלות המדינה; הקרקע הייתה בבעלות המדינה והעבירו אותה לבזק. נשארנו עם משדרים שבבעלות המדינה, והקרקע ניתנה לבזק; בזק נתן לנו את השירות בסכום מופקע של 70 מיליון שקל לשנה, אבל בזק לא מחדשת את המשדרים; היא אומרת שזה בבעלות המדינה. המדינה אומרת שהיא צריכה לבדוק. אני מדבר על בעיה של 20 שנה. נקלעתי אליה רק בשנה האחרונה. הלכנו לבית-משפט, בית-המשפט העביר את זה לשופט מגשר; אנחנו בשלבים סופיים, צריך השקעה של 35 מיליון שקל לחדש את המשדרים. לכן, אם לא היו כבלים – אני לא רוצה לתת רעיונות לבעלי הכבלים – ו- YES אני לא יודע כמה בתים היו ממשיכים לקלוט עם אנטנה קטנה בבית מכיוון שהמשדרים של הרדיו ושל הטלויזיה קרסו. משדרי טלויזיה בחיפה, שני הסוגים שלהם: VHF ו- UHF, קרסו. אין לנו משדרים בצפון. לכן, אם האנשים לא קולטים את השידור בערבית הוא ממשיך להיות מועבר גם במשדרי קרקע. מ- 18:30 עד 19:30 עד שיוצבו משדרים חדשים. אנחנו נרחיב את העברת השידור במשדרי קרקע. זה לא משפיע על הערוץ הראשון כי בלאו הכי אנשים חדלו לקלוט את הערוץ הראשון או כל ערוץ טלויזיה במשדרי קרקע. התופעה הזאת של משדרי קרקע קרסה במדינה, ואנשים לא מרגישים את זה. אף אחד לא מחדש את המשדרים. אבל אנחנו נחדש אותם, אנחנו בשלבים סופיים של אישור.

נושא השידור בערבית הוא אחת ההצלחות של השנה, ואין ויכוח שאנחנו השגרירות של ישראל בארצות ערב ואלה שקולטים אותו בארץ. קבוצה מסוימת ששידרה בסך-הכל שעה ביום משדרת היום 24 שעות. 9 שעות שידור ישיר והיתר כמו בהרבה תחנות, באמצעות מחשב. הקבוצה הזאת עושה עבודה נהדרת. המגמה שלנו אם הגזרה הזאת של ערוץ 33, שהשידור בערבית יהיה בערוץ 33 כי הוא אנלוגי, ואנחנו לא מצליחים לקבל אנלוגי נוסף בשביל השידור בערבית. אלה שמתנגדים לשידור החדש התנגדו בכלל לרעיון שנקים אותו לא משום שלא קולטים אותו, אלא בכלל התנגדו שנקים אותו.

אבל מאותה סיבה, כי הם אמרו שלא יקלטו. הרי לא משדרים ואחר-כך רואים אם רואים או לא רואים. יודעים מראש אם יראו או לא.

אני רוצה לשמוע את חברת-הכנסת יולי תמיר.

אני מסיים. אני חושב שנדבקה לערוץ הזה תוית של תעמולה. אם היו באים מומחים בשפה הערבית והיו אומרים שהם מבינים את השידורים שלו וזו תעמולה, מילא; חלק מאלה שעסקו בשידור הזה הם אנשים שעבדו בערוץ הראשון. אותו צוות שעשה שעה ביום, עושה היום 9 שעות ביום שידור ישיר וזה הופך ל- 24. אותם אנשים, מהדורות חדשות, מי שצופה בחדשות יכול להבין אותן גם אם לא מבינים את השפה. זאת עבודה עיתונאית של אנשים שעוסקים בזה עשרות שנים. אם נתגבר על בעיית המשדרים כל בית עם אנטנה פנימית יוכל לקלוט גם את השידורים בערבית, ואני מקווה שהדבר הזה יסתיים תוך כמה חודשים. יהיו משדרים חדשים שאנחנו מקימים אותם על חשבוננו.

אני שמחה שהגזרה לקול המוסיקה וגם לרדיו רק"ע הוסרה.

דעי לך, גם אני שמח.

אני יודעת. בעניין הזה אין לי מה להוסיף חוץ מהרצון שיובהר לכולם שאם מחדש יהיה איום על הרשתות האלה, ההתנגדות פה בבית תהיה מאוד גדולה.

תעזרו לנו.

אני מסכימה, אני חושבת שיש שיתוף פעולה בין חברי הכנסת שרוצים לראות את הרשתות ומיטיבי המוסיקה הפעילים לבין הרשות.

מכיוון שאנחנו עוסקים במכלול יש לי שתי שאלות: אני מסכימה לגמרי עם דבריו של בראל לגבי ערוץ 33. הערוץ הוא בעל ערך, והיה ראוי שבמקום שיחתכו אותו הנה ההזדמנות של המדינה לעשות ערוץ איכותי. אפשר היה לעשות שם את הערוץ הממלכתי שבמימון המדינה משדר תכניות איכות, כפי שיש כבר היום: "קפה תאטרון" ו"סקלה"; תכניות שהן אולי לקהל מצומצם, אבל גם לקהל הזה מגיע משהו במדינה, נדמה לי שמטבע הדברים היושב-ראש יסכים איתי.

את יודעת, חברת-הכנסת תמיר, יש יותר בעלי מינויים בפילהרמונית מאשר כל המבקרים ביחד בכל האיצטדיונים של הכדורגל בשבת. זה נתון, זאת עובדה.

במצב הכלכלי של היום יש אנשים שפשוט לא יכולים ללכת לקונצרטים, חשוב להם לשמוע בבית.

אני יודעת את זה כשרת קליטה לשעבר, שהעולים שידם אינה משגת לקנות כרטיסי קונצרטים הם המעוניינים הראשיים מהערוצים האלה, והם באמת ניזונים מהם.

אני מאוד מוטרדת, מהעובדה שכשערוץ 33 משדר את שידורי הכנסת אין בו תרגום, לערבית בעיקר. אנחנו כל הזמן אומרים שערוץ 33 נועד לקרב את הציבור---

אני חושב שבשידור חי זה יוצר לכם קושי.

בטח. אי-אפשר לשדר בשידור חי את הכנסת ולתת תרגום בערבית.

אני תמיד הבנתי שהמטרה של ערוץ 33 – שלהפתעתי, צופים בו הרבה מאוד אנשים; אני תמיד חשבתי שאיש לא רואה את זה---

היה פעם מערכון שנאמר בו שבשב"כ כשחוקרים עצירים, בין השאר קוראים להם מן המוסף לספרות של "הארץ". אגב, אני אוהב את המוסף לספרות, אני אפילו כותב שם. אז יכול להיות שעל אותו משקל, בערוץ 33 זה חלק מהעוינות האזרחית כלפי הציבור הערבי. מענישים אותו באיכות.

יש לי שאלה טכנית: אם הכנסת תספק תרגום סימולטני, כפי שראוי שהיה שהיא תעשה גם בגלל מעמדה של הערבית במדינת ישראל וגם בגלל הצורך לקרב את האזרחים הערביים לנעשה בכנסת. האם אתם מסוגלים לשדר עם תרגום סימולטני? בזמנו דיברנו על תשדירים לעולים עם תרגום סימולטני, והשאלה הזאת מטרידה אותי כי הרבה זמן אני חושבת איך מאפשרים גם לאזרחים שלא מבינים עברית להקשיב לדיונים בכנסת.

אני לא רוצה להתייחס לערוץ 33, זה צריך להמשיך ב- 33 או בערוץ של הכנסת שתבחר בו. לשדר בתרגום סימולטני צריך ערוץ נוסף; את לא יכולה להשמיע את שניהם בו-זמנית. או שמשמיעים את העברית או שמשמיעים את השפה המתורגמת. כשדיברנו על עולים דיברנו שיקבלו תרגום סימולטני בערוץ ברדיו. כך ניסינו לתרגם את "מבט". היינו משדרים אותו ברק"ע עם תרגום סימולטני לרוסית. אבל אי-אפשר בשום פנים ואופן להשמיע את אותו ערוץ בשני הקולות, אלא אם כן מחלישים מאוד אחד מהשניים, וכבר לא שומעים אותו.

הרעיון היה שיצפו בטלויזיה ויאזינו בערוץ ברדיו?

ואז סוגרים את הסאונד של הטלויזיה ושומעים ברדיו.

וזה דבר אפשרי.

ועוד איך! שומעים בכל שפה. יגיע יום שנוכל לשדר בדיגיטלי בארבעה ערוצי קול מקבילים, ובממיר מעבירים בין ערוץ לערוץ ושומעים את השפה.

אנחנו רחוקים משידור דיגיטלי.

אני מכיר מישהו שבמשחקי כדורגל צופה בטלויזיה ומעדיף להאזין לרדיו.

בשביל כל הסידורים האלה צריך אנשים שממש מתמכרים לשידור.

כמעט בכל דיון על רשות השידור יש קבוצה כלשהי שמתלוננת על קיפוח. זה הפך ל"הובי" לאומי. השאלה היא האם אתם מפרסמים פילוח גם של עיסוק בנושאים, גם של מרואיינים כדי שגם אתם וגם הציבור יוכלו לדעת מהי האמת.

תוכלי לקבל בהחלט. אם את רוצה פילוח מי רואיין ובאיזה ריכוז. בינינו, אני לא חושב שמישהו מקופח. בדרך כלל מי שצועק הכי הרבה על קיפוח הוא מי שמופיע הכי הרבה, אבל לא חשוב. אני מוכן להעביר לך. אתם רוצים שאעביר את זה במרוכז לסיעות?

תעביר לוועדה, חברי הוועדה יקבלו.

בבקשה. את יכולה לקבל כל דבר כי הכל היום על מחשב.

לעניות דעתי, צריך להיות מהלך שמחייב את כל רשתות השידור הציבוריות, הרדיו והטלויזיה – בעצם גם הפרטיות, אבל אי-אפשר לכפות עליהם שום דבר ממילא – להעביר פילוח כזה באופן עונתי, אחת לכמה חודשים.

הפילוח הזה הוא חסר משמעות.

למה?

תנסי לפרט, על איזה פילוח את מדברת?

אני אסביר לך בדיוק למה הוא חסר משמעות; בסטטיסטיקה שתקבלי גיהוק של 3 שניות תקבלי אותו שקול כנגד הופעה של שעה.

אני יכולה לבקש ממנו חלק מהפילוח. אני אכין הצעה לפילוח.

זה עניין של זמנים.

אני התייחסתי לבקשה מפרופסור.

הפילוחים שאני מכיר הם של "כמה פעמים"; לפעמים אין משמעות.

יוסי, אני יותר אינטליגנטית מזה, תאמין לי.

אני בכל-זאת מסב את תשומת לבך. הרשיתי לעצמי להסב את תשומת לבך.

אני מבקש להעיר שני היבטים: אחד יותר ערכי ואחד יותר כלכלי. לפני זה לומר כמה דברים שכעובדים ותיקים ברשות השידור הם אמיתות. אנחנו יודעים שהדברים הם נכונים, ואין בלתם; למשל, בדברים שנדונים כאן יש הרבה טחינת מים: היו כמה יוזמות בעבר לשנות את חוק רשות השידור בכל מיני אופנים. עד שלא ישנו את חוק רשות השידור ויעבירו סמכויות אל חצרה של רשות השידור מלשכותיהם של שרים ופוליטיקאים כדי שאנשי המנהלה יוכלו לתפקד בפיקוח המוסדות הציבוריים כפי שהחוק יחליט, הדיון הזה הוא די עקר.

אני מוכן לקבל הצעה מהיועץ המשפטי שלכם שתהיה לקולה, לא ללכת על המקסימום.

לא דיברתי על זה עם יוסף בראל, אבל אני בטוח שהוא חושב כמוני.

אני שמח גם שרשת א' נמצאת כאן על השולחן בגדול, גם אני פריק של רשת א'. רשת א' היא לא הקרבן היחיד של הקיצוצים ברשות השידור; לקיצוצים ברשות השידור יש השלכות על כל פעילות הרדיו והטלויזיה. יוני בן-מנחם, מנהל הרדיו, הוא איש חדשות, ואי-אפשר להאשים אותו שהוא רוצה לשחוק רשת כלשהי ברשות השידור, לית מאן דפליג ענייני חדשות; אבל העניינים משפיעים גם על ענייני החדשות, ואני אביא דוגמה אחת: אני כתב שטח, והטייפ הוא מכשיר העבודה שלי שאיתו אני מבצע את עבודתי, איתו אני יוצא לשטח, קיבלתי אותו מרשות השידור. הוא התקלקל לאחרונה ונמצא כבר 4 שבועות בתיקון. אין תקציב לתקן אותו, וכדי להקליט אירועים בשטח אני משתמש במכשיר ההקלטה הפרטי שלי מהבית. זו אנקדוטה אחת קטנה.

השידור הציבורי בישראל, יש לו משמעות לא פשוטה בכל ההיבט הגדול של הדמוקרטיה בישראל שלא נמצאת בשעתה הטובה ביותר. אם יש כלי שעדיין מייצג במה לשיח ציבורי במדינה שכל-כך חשוב לדמוקרטיה זה רשות השידור הציבורית: הרדיו הציבורי והטלויזיה הציבורית שעושים את זה נאמנה עד כמה שהם יכולים. ההחלטה של האוצר לפגוע ברשות השידור דווקא בשעה הזאת, בשעתה הלא-פשוטה של הדמוקרטיה, היא החלטה אטומה. אגב, אני מכסה את משרד האוצר, ואני מכיר את האנשים אישית; אני יודע שהחלטות לא התקבלו עם חשיבה עד הסוף. כלומר, אלה החלטות כלכליות שלא מביאות בחשבון שום היבט אחר. זו החלטה של מספרים, וגומר.

האם גם העזו לומר לכם מה לעשות? תסגרו את זה ואת זה?

כן, הם אמרו, הם אומרים לכל שר.

ההיבט הערכי הוא מאוד חשוב. את הנס של המאבק נגד הניסיון הזה צריכה להרים הוועדה הזאת; איזו ועדה אם לא ועדת החינוך צריכה לתת כוח, להזרים את הדם, לדאוג שהדם יזרום ביתר שאת בעורקיה של רשות השידור בשביל הדמוקרטיה, דווקא בתקופה כזאת!? ולגייס את ועדת הכספים, את כל ועדות הכנסת כדי לזעוק את זעקתנו. אנחנו כעובדים מוגבלים. המנהלים עושים את מה שהם יכולים, אבל בלי עזרה של הכנסת ובתזמון נכון שום דבר לא יקרה.

אתמול קיבלתם פסק דין טוב.

המכתב הזה מבטל אולי במשהו את מה שרציתי להעיר. איפה נשמע דבר כזה? איזו תפיסה ניהולים בעולם מצהירה: "אנחנו עומדים לבצע בגוף שינוי מסוים, דרמטי באופן תפקודו", אבל לפני שמחליטים איזה שינוי יבוצע קובעים את התקציב שלו. איפה נשמע דבר כזה? אין דבר כזה בעולם. בכל פקולטה לניהול לא קיים דבר כזה. המכתב הזה מחזיר את הדברים לפרופורציה הנכונה משום שהוא משהה את כל השינויים עד אחרי הוועדה הזאת. אגב, דינור – איש יקר – עומד בראשן של עוד 5-6 ועדות חשובות שעכשיו על סדר היום, בין היתר דברים קשורים במשפחות החד-הוריות שהן עכשיו בראש הקדימויות הציבורי, ואני לא רואה איך הוא מתמסר לעניינים של רשות השידור.

מה אכפת לך? זה אומר שזה ייתכן.

הוא איש נהדר.

הוא אוהד את השידור הציבורי.

זה רק להסביר לך מה היחס. קובעים תקציב של גוף לפני שיודעים איזה גוף זה בכלל. אחרי הוועדה הגוף הזה לא יהיה מה שהוא היה. איזה זלזול, איזו בושה.

זה הזמן שכשמכוונים איך לראיין את פקידי האוצר לשאול "איך" הם החליטו, ולא "מה" הם החליטו.

יש כמה נקודות שאני מעוניין לברר בוועדה היות שהנושא העומד לדיון הוא רשות השידור, אבל יש כל מיני היבטים שלא-נהירים לכלל הציבור, במיוחד במה שקשור לתכניות בערבית. השאלות מופנות בעיקר למר בראל בנושא שידורי הטלויזיה בערבית שהיו משולבים עם הערוץ הראשון ועכשיו משודרים בלויין. ללויין לא הרבה אנשים יכולים להגיע לזה. אנילא רוצה להגיד מראש שזה חסר להרבה אנשים כי נושא התכנים הוא נושא אחר. האם רשות השידור רואה בשידורים בטלויזיה בערבית ובציבור הערבי בישראל קהל יעד לשידורים האלה או לא? אם כן, אז אתם מחטיאים את המטרה כי רק מי שיש לו צלחת יכול לראות את זה.

חייבים להיות קרובים לצלחת, אתה לא יודע את זה?

כבר יותר משנה זה משודר רק בלויין.

אני לא מאושר מהמצב הקיים, אבל אפשר לקלוט בכבלים בערוץ 120, ב-YES בערוץ 169.

איך קורה שחברת "תבל" שמשדרת לצפון לא נותנת את השירות הזה כשירות בסיסי?

היא משדרת ב- 120 שהוא דיגיטלי. הסברתי לוועדה שהמקום שלהם היה ערוץ 33, ואם נצליח לשלב אותם שם אז נוכל לקלוט אותם באנלוגי.

על חשבון ערוץ 33?

כן.

למה? 33 זה 33.

הוא הוקם ברשות השידור כדי לשדר בערבית. אני משלים עכשיו חידוש משדרי קרקע כדי שתוכל לקלוט את השידורים בטלויזיה באנטנה פנימית של השידור בערבית של הערוץ הזה. אז יהיה ערוץ שמשדר 24 שעות במקום שעה שהייתה עד היום, שגם לא הייתה קבועה כי כמעט כל שבוע ביטלו אותו פעמיים-שלוש.

מתי זה אמור להיות?

אני השבתי את ההעברה התקציבית לבזק כדי שיקימו לי את זה תוך חודשיים-שלושה חודשים.

אני מתרשם שבתכנית החדשותית של הבוקר ברדיו ב- 7:30 עד 8:30 יש הנחיה להחרים חברי-כנסת ערביים.

ברדיו בערבית?

כן. הדבר הזה קיים כשנה וחצי אם לא שנתיים.

לא ראיינו אותי שנה וחצי לפחות. את גדעון עזרא בטח מראיינים.

זה היה ההמשך. השאלה היא האם השידורים האלה בערבית שיש להם שיעורי האזנה לא מבוטלים גם בארץ וגם בחו"ל הם שידורי תעמולה מטעם, שאמורים לשרת רק את הממשלה, או שזו במת שידור רצינית – אני לא רוצה להגיד אובייקטיבית, זה קצת מוגזם ומופרך מיסודו, אבל לפחות למראית עין. היו זמנים שהדברים האלה היו אחרת, וזה דווקא לא פגע במעמדה של רשות השידור וגם לא בקו הרשמי של הממשלה. לדעתי, אלה לא שיקולים מקצועיים של העורכים ושל המגישים; נדמה לי שזו הנחיה, כך אני מתרשם. החרם הוא כמעט טוטלי ומוחלט.

הנושא הנוסף הוא קבלת עובדים לרשות השידור, במיוחד לשידורים בערבית. האם השירות הצבאי הוא תנאי הכרחי לקבלת עובד ברשות השידור בערבית? יש מגמה, לדעתי, לראות גם במכסת העובדים כפיפות לשיקולים לא ענייניים, והם לא יכולים לדבר אל כלל העובדים הערביים במדינת ישראל.

שאלה נוספת היא על מוקד התנועה שמשדר את מצב התנועה. מתי היה מישהו מטעם הרדיו בערבית שישב שם ונתן את מצב התנועה העדכני? אני מבין שמקבלים את זה מהאינטרנט, זה בסך-הכל משרה אחת. איך יכול להיות שדווקא בנושא שגובה מחיר דמים – תנועה, תאונות דרכים, ניקוז תנועה – דווקא הציבור הערבי שהוא פגיע יותר, אין תקן שמישהו יישב במוקד התנועה וישדר.

הדבר האחרון הוא לגבי כבדי שמיעה. האם רשות השידור תהיה מוכנה לשקול ליווי מהדורת החדשות המרכזית של 21:00 בשפת הסימנים ועם כתוביות בתום התכנית; אני מבין שזה לא יכול להיות סימולטני. מ- 21:00 עד 21:30 מוקרנת המהדורה; אפשר מ- 21:30 עד 22:00 לשדר אותה בערוץ 33 על חשבון הכנסת.

לעניין השאלה האחרונה, אני כתבתי אליכם מכתב בשבוע שעבר. קיבלנו מהרשות השנייה כללים להקלות מעבר למינימום המתחייב בחוק לעניין כתוביות ושפת הסימנים להקלה על חירשים ועל כבדי שמיעה. לא קיבלנו את זה מכם. כתבתי לכם בשבוע שעבר שאנחנו מבקשים לקבל את זה תוך חודש ימים כדי לאפשר את ההקלות האלה גם אצלכם.

הייתה החלטה ברשות השידור, אני צריך לבדוק האם זה התבצע, וזה התבצע במשך תקופה ארוכה. לו ידעתי הייתי בודק לפני שבאתי. בשפת הסימנים "מבט" מתורגמת בערוץ 33. אני חושב שזה התבצע. אני לא מצליח להגיע לטלויזיה לפני חצות. יוני יודע שאתמול זה היה אפילו לא לפני חצות וחצי, כי היינו באותה ישיבה. אני מוכן לבדוק כי יש החלטה כזו שזה בשפת הסימנים.

שפת הסימנים זה רק בלילה, במהדורה של 23:30.

הוא מדבר על 21:00.

21:00 ב- 33.

ב- 33. בכותרות בלתי אפשרי לתרגם כי זה שידור חי.

סליחה, אתה אומר שב- 33 משודרת "מבט" עם תרגום סימולטני?

כל ערב משודרת "מבט" ב- 33 עם שפת הסימנים.

תבדוק אם זה נכון.

תבדוק אם זה נכון.

זו ההחלטה שלי מהשנה שעברה. אודה ולא אבוש, לא כל הוראה שלי תמיד מתבצעת כל הזמן.

מר בראל, תבדוק האם זה מתבצע, אני לא רוצה לומר מעבר לזה.

חבר-הכנסת ברכה, אני הייתי הראשון שלא סתם הכניס עובדים שלא שירתו בצבא, אלא אנשים שאין להם אזרחות ישראלית – ערבים ברשות השידור, תושבי שטחים – וקיבלו קביעות. אין דבר כזה, ולא יהיה לעולם, כי רשות השידור היא חלק ממדינת ישראל, והחוק לא מאפשר את זה. גם אם יהיה מנכ"ל אחר, ואני לא מאמין שיהיה עיתונאי כזה – החוק אוסר. אין דבר כזה להפלות. לפני שבוע מונה מנהל תכניות, אחד הדרגים הכי בכירים, סגן מנהל רדיו לא יהודי בשידורים בערבית ברדיו. זה אדם שאני מעריך אותו מאוד מקצועית, ברדיו בערבית.

אני גם לא מאמין שיש מדיניות ברדיו במוקד התנועה להגדיל את שיעור התאונות במגזר מסוים במדינת ישראל. לא כתבת לי, ולא הערת לי. אני חייב לבדוק.

אני דווקא כתבתי לך. לפני 4-5 חודשים.

כנראה שלחת למישהו אחר. בראל, כתבת?

בראל, אני לא מתבלבל.

הייתי משיב לך בחום.

יש אחד שמשדר בערבית, איברהים שאהד. מנהל הרדיו בערבית קיצץ שניים מסיבות של קיצוצים.

אבל זה משודר באולפן היום, לא במוקד. זה משודר בהלני.

מקבלים את זה במחשב on-line.

זה משודר כל שעות היום.

אתם עושים שם טעויות שם, מכוונות או לא מכוונות?

זה משודר כל שעות היום.

לא מהמוקד.

לא מהמוקד, מהאולפן, אולפן 6.

לנהג שנוסע לא משנה מאיפה זה משודר. הוא מקבל את האינפורמציה.

לנהג זה לא משנה.

זה לא משנה, אבל העדכונים הם לא בזמן אמת.

זה .on-line

ענת פולק היא אחת הבכירות שם, יודעת ערבית טובה מאוד, ויודעת מה מתרחש ברדיו. עשו טובה, כשאתם משדרים אל תגידו להעלות את התאונות באף מגזר.

מר בראל, אני מבקש שתרד מהטון הזה.

אני מדבר איתך בשיא הרצינות.

תסלח לי. אני לא טענתי שאתם מגדילים את התאונות. אני חושב שהמשימה של כולנו היא להילחם בתאונות ולנקז את התחבורה בצורה שיהיה קל יותר.

לכן נפגעתי מההערה הזאת. לא ייתכן שרשות השידור תתרשל במילוי תפקיד כל-כך חשוב ורגיש כמו מוקד התנועה. העובדה היא שהם לא משדרים ממוקד התנועה.

אני לא המצאתי את זה, ואני לא עושה את ההערכה הזאת כאיש מקצוע, אלא שמעתי את זה מאנשי מקצוע. אם אתה רוצה שנשב יותר לעומק, אני מוכן.

אני תמיד מוכן לשבת על כל נושא. אני מאמין שהרדיו ממלא את המשימה הזאת בנאמנות מקסימלית, אני גם מוכן לבדוק איתה.

לגבי השאלות לפני-כן, אני רוצה לברר שוב האם יש הנחיה כזאת לא לראיין חברי-כנסת ערביים בבוקר. אני מוכן לברר.

תבדוק שני דברים בבקשה: האם יש הנחיה והאם זה מתקיים בפועל. יכול להיות שאין הנחיה, אבל זה מתקיים בפועל.

תברר גם יהודים.

אני יכול לעזור למר ברכה בתשובה. לוקחים "אינסרטים" שלך כשאתה מופיע ביומן הבוקר ב- 7:00, ועד 7:30 חותכים אותם ומשמיעים אותם. עומר זיידאני שמגיש את זה מתרגם את זה לערבית.

טוב. זה אינסרטים ארוכים?

30 שניות.

הרקע שלי הוא "קול המוסיקה", אבל אני לא מייצג כאן את "קול המוסיקה". אנחנו נעים כאן בין שני קטבים: האחד – דמוקרטיה או זכויות האזרח והמיעוט, ומצד שני – התרבות והאמנות. אני מתנצל שאני מחזיר את הדיון לצד של התרבות אף על פי שיש קשר הדוק בין הדברים, והתרבות היא שמזינה את הדמוקרטיה; ראו מה תרמה ספרטה לעומת תרומתה של אתונה, למשל. שני המוקדים האלה חשובים ביותר להתייחסות. בשעת ההחלטה עוד לפני שנפלה ההחלטה שלעת עתה מבטלים את הגזרה הזאת על "קול המוסיקה" ואיחודה עם רשת א' הוטחו דברים במר בראל כאויב התרבות או כמי שאין לו יחס לתרבות.

לא כאן היום.

אני גם אז התקוממתי נגד הטיעון הזה עם כל התעודות שיש בערוץ 33. מה שהוא עשה מכל הדברים שהוא יכול היה לעשות בערוץ שניתן לו, הוא דווקא הקפיד על העניין שקיבלתי בהערכה רבה – לא רק "סקלה", אפילו "ריח מנטה" או דברים אחרים שנתנו ניחוח לאוירה התרבותית בישראל; יחד עם זאת, כפי ששמענו כאן, ידיו כבולות. השאלה היא סדרי העדיפויות. לעניין הזה אני לא נכנס משום שאני לא חבר ועדה, אבל מכל הגזרות והצמצומים אין כמו "קול המוסיקה" שהושמו עליו כל הצמצומים האפשריים. כאשר התחלנו לשדר כשמיכל פתחה את "קול המוסיקה", שידרנו 19 שעות שצומצמו ל- 18 שעות ואורחים רבים שפרשו – אני יכול לציין שמות, כמו: דוד חן, עדה ברוצקי, שלמה הד, עדנה ענתי, אלכסנדר מלמד, הדי הלפרין ז"ל, אורי אפשטיין ועוד רבים – אף אחד מהם לא נכנס ל"קול המוסיקה", ואותן שעות רבות ששודרו בעריכתם של כל האנשים האלה משודרות באותו עומס על מספר מצומצם מאוד של עורכים שקיימים היום, ועושים את העבודה הזאת במסירות נפש יוצאת-מן-הכלל בהיעדר תנאים. אני רוצה לתת תמונה מה בעצם קורה ב"קול המוסיקה" בלי שום תנאים: אין אולפני הקלטות, אין יציאה לראיין; מנחם מתלונן על מכשיר מקולקל – לנו אין בכלל מכשיר. אם אנחנו מראיינים אנחנו מראיינים באמצעות הטלפון במקום בלי עריכה, בלי כלום. זו לא עבודה מקצועית. יתר-על-כן, נעשה כאן פשע; אפשר למצוא בארכיון של "קול ישראל" הקלטות של ברכה סירא, של נחום נרד, של יוסף טל, ולא רק מוסיקה – של עגנון ושל לאה גולדברג. אין שום דבר מזה כיום! זה פשע שלא יכופר. ועדת חינוך – איפה אתם??

אין שימור חומרים, זו בעיה ענקית.

איפה ועדת החינוך??

ועדת החינוך שומעת עכשיו על הקושי.

בגלל זה אני רוצה להשמיע את הדבר הזה. זה לא אינטרס שלנו להתקיים, אלא אינטרס של מדינת ישראל.

אתה מדבר על הקשיים שלא נובעים מהקיצוצים שעכשיו נוחתים עליכם, אלא מקיצוצים קודמים.

אני מדבר על תהליך מתמשך.

אני מבין, זה באמת חמור מאוד. אני רוצה לשמוע כעת את עורך-דין יונגר על נושא התזמורת.

בנושא התזמורת אני חושב שאני איש בשורות. לפחות בשלב הזה בעזרתו של יושב-ראש רשות השידור ומנכ"ל רשות השידור, הובטח לנו המשך התמיכה של רשות השידור בעונת הפעילות הבאה 2003-2004 יחד עם הגופים האחרים: משרד התרבות, עיריית ירושלים.

במלואה?

כפי שהייתה בשנים האחרונות.

בנוסף לבשורות הטובות, מה עוד יש לך לומר לנו?

לכן חרב הקיצוצים בכל מה שקשור לתזמורת---

כמה זמן עוד התזמורת תהיה תחת מפרק?

אנחנו מקווים שעד תום עונת הפעילות הבאה נוציא את התזמורת לדרך חדשה שבסופה היא תצליח להגיע להסדר נושים ארוך טווח תוך כדי המשך פעילות רגיל.

תודה רבה. מר אברהם נתן, יושב-ראש מליאת רשות השידור.

הממשלה קיבלה החלטה על קיצוץ מסיבי ברשות השידור מסיבות כלכליות, כפי שאני מבין אותן. יחד עם זאת, היא קיבלה החלטה להקים ועדה לבדוק את מבנה ומצבה של רשות השידור. כמו שאמר פרידמן, אלה דברים שסותרים זה את זה; אם קיבלנו החלטה על קיצוץ גדול של 70 מיליון שקל שצריך להתבצע תוך 3 חודשים, זאת אומרת שאנחנו צריכים להתארגן ולהתכונן ולקצץ מסיבית; מאידך, הממשלה מקימה ועדה שרוצה לקבוע את אופיו של רשות השידור ויכול להיות שיוכנסו שינויים שיעמדו בסתירה למה שנאמר.

סתירה בהחלטות הממשלה?

בטח. אין שום ספק.

זה לא הדבר היחיד, דרך אגב.

נושא רשות השידור הוא נושא ערכי שנמצא בידיים של הבית הזה. הממשלה יכולה להסתכל מזוית הראייה הכלכלית, אבל מסיבה ערכית, ואיך צריך להיראות השידור הציבורי שיהיה בלתי תלוי בממשלה וכרשות עצמאית. לא סיימו את התהליך הזה, אלא באמצע הוא נעצר. הממשלה עדיין מעורבת ויכולה להיכנס בכל רגע דרך משרד האוצר ומשרד המשפטים, דרך השר הממונה וכיוצא בזה, ולגרום לשינויים מבלי שנוכל לעבוד עצמאית ולטווח ארוך. זו הבעיה הגדולה ביותר של רשות השידור. ראוי שאתם תשקלו כוועדת חינוך לבצע את הדיונים בשינויים בחקיקה פה, ולא במסגרת הממשלה.

בראש סדר הקדימויות.

אנחנו מודים לכל מי שבא.

מה הסמכות שלנו בעניין הזה?

הסמכות שלנו היא בשלב זה לקרוא לרשות השידור, לממשלה ולפנות לציבור ובהמשך לנסות להשפיע בחקיקה. בין היתר הצעתי שהיועץ המשפטי של הרשות יעביר לנו הצעה לחקיקה שלא מתייחסת לתקציב, אלא לאופן תפקודה של מליאת רשות השידור וסמכויותיה. אני מציע לעצמנו, חברי-הכנסת שנקבל החלטה כדלהלן:
הוועדה מברכת על יוזמתו של ממלא מקום ראש הממשלה ושר התמ"ת להקפאת כל צעדי הצמצום לרשות השידור, והקפאת קיצוץ בשידורי "קול המוסיקה", רשת א' ורדיו רק"ע.
הוועדה מברכת את האלפים הרבים מן האזרחים שהשמיעו קולם, לרבות פנייה לוועדה זו בדרישה למנוע כל פגיעה ב"קול המוסיקה" ורואה עצמה גם שלוחה שלהם לעניין זה.
הוועדה רואה חשיבות רבה בקיומו של שידור ציבורי חזק, פעיל ורב-ערוצי שיוכל לתפקד בלי מגבלות בלתי-סבירות.

הישיבה ננעלה ב-11:00